חדרה - שיחה לע"נ הרב אהרון לייב שטיינמן זצ"ל

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח

הערב הזה יהיה לעילוי נשמת

רב ארון לייבשטיינמן זיכרונו לחיי העולם הבא

יהיה לנתנאל בן אנג'ליקה רוחמה שיעלה במעלות התורה מתוך עשייה לשמה רפואה שלמה ובריאות איתנה בכל איבריו וגידיו

זרע קודש בר קיימא לאריאל בן חיה בסיה ואנג'ליקה רוחמה בת גוליצ'מן

וזרע קודש בר קיימא לדניאל בן תמרה וקרינה רינה בת מרים

הערב גם לעילוי נשמת הוריי וחמים נוחתם עלינו

הגמרא במועד קטן כ' אומרת מפני מה בניו ובנותיו של אדם מתים כשהן קטנים

מפני שלא בכה והתאבל על אדם כשר

יש להסביר מה מידה כנגד מידה

בדרך כלל מן השמיים עונשין מידה כנגד מידה אז אם אדם

כשר נפטר

ולא בכו למה הוא צריך לבכות

על הבנים והבנות שלו הקטנים שימותו בגלל זה

מה מידה כנגד מידה

יש ילקוט שמעוני בתהילים תש״י כשנתן הקדוש ברוך הוא תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו

וכל מלכי העולם נתקבצו אצל בלעם

היה להם פחד גדול

אמרו לו מה קול ההמון הזה ששמענו

אמר להם חמדה טובה יש לו בבית גנזה ונותנה לעמו אדוני עוז לעמו ייתן

ענו כולם ואמרו אדוני יברך את עמו בשלום

זאת אומרת אומות העולם שומעים

רעש גדול מאוד בעולם הם לא מבינים מה קורה

ואז בלעם הנביא שלהם

אומר להם תשמעו נותן להם את התורה אמרו אה אם ככה זה בסדר יופי השם יברך את עמו בשלום

מה זה אומר?

כדי להסביר את הדבר נקדים

מה שכתוב בעניין חג השבועות בפסוק בפרשת ראה

וזכרת כי עבד היית במצרים ושמרת ועשית את החוקים האלה

זה לא נאמר הלשון הזה בפסח ובסוכות נאמר רק פה וזכרת ועשית את החוקים האלה

אבל יש לנו לדעת שיש מחלוקת בעירובין יג בין בית שמאי ובית הלל

האם נוח לאדם שנברא

יותר משלא נברא?

מה היה עדיף?

היה עדיף שאדם בכלל ייברא לעולם או עדיף שהוא לא ייברא בעולם?

מחלוקת שלוש שנים

נמנו וגמרו,

נוח לו לאדם שלא נברא,

היה עדיף לאדם בכלל לא להיברא בעולם

ככה נמנו וגמרו.

אומנם, בבריאת האדם יש רווח הרבה

אם הוא מצדיק את מעשיו.

אם הוא צדיק, יוצא מן העולם,

ודאי שכדאי לבוא לעולם.

אבל ההיזק מצוי למאוד,

כמו שעינינו רואות, כי הרוב נכשלים בעבירות.

אז יוצא שבן אדם בא ועובר עבירות וילך וירש גיהינום.

ולזאת,

לפי שכל האדם, כשמסתכלים על

כדאי או לא כדאי,

נוח לו לאדם שלא נברא.

על פי השכל,

לא כדאי.

רוב העולם

עוברים עבירות.

גם במתן תורה הייתה בריאה חדשה.

לקיים תרי״ג מצוות.

קודם כל העולם התחייב בשבע מצוות בני נוח.

לא יותר.

במתן תורה

היה חיוב כבר תרי״ג מצוות.

ואין ערוך למתן שכרן. זאת אומרת, מי שזוכה לקיים,

מגיע לו שכר אינסופי.

אכן, לעומת זאת, בקבלת התורה ההיזק מצוי להיענש על תורה גדולה כזאת.

אבל גם אם אתה לא מקיים את התרי״ג אז אתה עובר על כמות גדולה שהעונש על זה פי כמה וכמה.

לכן עובדי הכוכבים,

אומות העולם לא הסכימו לקבל את התורה.

למה?

בגלל שהם לא רוצים להיכנס לסכנות.

לכן הם שאלו מה כתוב בה.

אה, לא תרצח?

לא, אנחנו על חרבך תחיה. לא תגנום?

אנחנו רק על זה חיים.

מה, לא תנאף?

לא, אנחנו לא יכולים. זה סכנה, אנחנו לא יכולים.

לא יכולים.

רק ישראל הלכו בדרך תמימה לקיים את רצון השם יתברך. אמרו נעשה ונשמע.

כמו שרצה הקב' ברוך הוא בעצם זה שברא את האדם בעולם.

ומה שברא הקב' ברוך הוא את האדם בעולם זה נגד השכל שלנו.

כי השכל שלנו אומר, זה לא משתלם. הנה, אפילו בית שמאי ובית הלל ישבו וטחנו את הנושא,

והגיעו למסקנה שנוח לו, שלא נברא.

עכשיו, איפה מקבלים עונשים?

עונשים מקבלים גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.

אבל לעונשים של העולם הזה יש תקנה.

יש תקנה.

חכמים, אמרו, זיכרונם לברכה,

גדול השלום שאפילו

עובדים כוכבים ומזלות

ושלום ביניהם,

כביכול אינו יכול לשלוט בהם.

זאת אומרת, חבור עצבים, אפרים, הנח לו.

אם קבוצה של אנשים

עבדו ביחד עבודה זרה, כמו בדורו של אחאב,

והם ביחד,

כביכול מן השמיים, לא יכולים לגעת בהם.

כל זמן שיש שלום ביניהם.

השלום מאחד בצורה כזאת שלא ניתן לגעת בהם.

ככה היה בדורו של אחאב, עובדים עבודה זרה,

ולא קורה להם כלום, יורדים למלחמות ומנצחים.

ובדורו של שאול המלך, שהיה צדיק,

יורדים למלחמה ומפסידים.

למה? כי היו ביניהם מספרי לשון הרע.

ממה פחדו אומות העולם?

פחדו מפורענות של העולם הזה.

הם מפחדים, לא רוצים להסתבך עם עונשים בעולם הזה.

העולם הבא לא הטריד אותם כל כך, כי אתם יודעים להאמין כל כך שיש עונשים בעולם הבא, ופה ושם, זה לא נכנס כל כך מהר לאנשים שלא רוצים שזה ייכנס ללב.

לכן כשהם שמעו שעם ישראל קיבלו את התורה, ענו כולם, השם יברך את עמו בשלום.

אין שום בעיה.

רק שהם ינצלו מפורענות.

אז הם נרגעו מכל הרעש והפחד שנבהלו, והכול בסדר.

עכשיו, לפי זה,

אין לנו מקום לשמוח בחג השבועות.

למה? קיבלנו מתן תורה.

מה קיבלנו? תרייג מצוות.

מה אמרנו על פי השכל?

נוח לו שלא נברא.

ואם יש תרייג מצוות ואתה לא מקיים,

אז המצב שלך על הפנים.

אז מה זה חג השבועות לכאורה? זה כמו חוק.

לכן כתוב פה את הפסוק, ושמרת, ועשית את החוקים האלה.

חוקים זה, חוקים, זה בלי טעם,

בלי כלום. צריך לקיים מה שאומרים, שבעה שבועות תספור לך עד יום החמישים, זה דינים,

זהו.

אבל זה לא כמו בפסח בסוכות. בפסח בסוכות

השכל נותן לנו שצריך לשמוח על הנס. בפסח יצאנו מעבדות לחירות,

אחרי 210 שנה של שעבוד.

בסוכות

מושיב אותנו במדבר 40 שנה,

הצל עלינו, שמר עלינו,

האכיל אותנו את המן.

אז זה לא דומה שבועות לסוכות בפסח.

עכשיו, כשאדם רוצה לחיות...

זה רק בגלל תאווה גופנית.

כי לפי שכל אמיתי נוח לאדם שלא נברא.

אז למה אתה רוצה לחיות?

כי יש תאוות בעולם הזה, מלא תאוות בעולם הזה.

אז אדם רוצה לחיות בשביל התאוות. אם לא היה שום תאוות בעולם ויש רק אפשרות לחטוא ולקבל על זה גיהינום, אף אחד לא ירצה לחיות.

מה הענאה יש לו?

אתם רואים אנשים מתאבדים?

כשכבר אין להם שום תקווה,

כשהם לא רואים שום מנה מהעולם הזה,

יש להם רק מרורים מהעולם הזה,

אז מה הם עושים?

מתאבדים.

זה טעות לעשות כזה דבר. כי העונש שמחכה להם איך שהם יוצאים הרבה יותר גרוע ולאורך זמן,

שמי יודע אם יכלה פעם.

אבל בכל אופן מבין, בן אדם עם שכל אומר, תשמע, מה יצא לי מהעולם הזה?

איזה תקווה יש לי?

אז לפי שכל אמיתי נוח לו לאדם שלא נברא, ויותר טוב לו למות, חס ושלום, שלא יהיה מקולקל בעבירות.

כי על זה עוד יקבל לא רק עונש בעולם הזה, גם לעולם הבא.

אבל מצד שני, גם על פי שכל כדאי לרצות לחיות.

על פי שכל גם כדאי לרצות לחיות. מתי?

כשאתה יכול לתקן את העבר.

אם חטאת,

אז לפחות זה שאתה חי, אתה יכול עדיין לתקן את כל העבר שלך.

על ידי התשובה אתה יכול לתקן את הכל.

אבל זה אתה יכול לעשות רק כשאתה פה בחיים.

אם אתה כבר תצא מפה, זה כבר אבוד.

אבל מה נגיד באדם כשר?

אדם כשר שלא נכשל בעבירות,

או בילדים קטנים שהם לא חייבים במצוות,

אז לכאורה עדיף להם למות.

על פי השכל הישר,

הוא לא חטא נקי

ישר לגן עדן.

ילדים עד גיל 13 לא חייבים במצוות.

עדיף שימות זכאי, מי שימות חייב.

כמו בדין בן סורר ומורה.

אז לפי השכל האנושי מוטב.

אבל הקדוש ברוך הוא רוצה בכל אופן שיהיה חיים.

למרות שנוח לאדם שלא נברא,

השם בחר בכל אופן שנחיה.

והוא ברא אותנו שנחיה.

והוא רוצה שנחיה ועל פי התורה.

אז לכן, אם הוא רוצה שאנחנו נחיה, אז גם אדם כשר שמת

צריך לבכות עליו.

כי השם רוצה שהוא יחיה והוא מת.

אז צריך לבכות על אדם כשר.

ואם אדם לא בוכה על אדם כשר,

זה אומר שהוא אומר, למה שאני אבכה על אדם כשר?

למה שאני אבכה עליו?

הוא לא הלך לגיהינום,

הוא צדיק, עדיף לו למות.

אדם כשר, עדיף לו למות, מה קרה?

אז השם משלם לו מידה כנגד מידה. אז גם הילדים שלך קטנים,

עדיף להם שימותו.

מוטב שימות זכאי,

ולא היה מותחייב, אז הוא משלם לו מידה כנגד מידה.

כי לפי השכל האנושי, גם אדם כשר וגם קטנים זה אותו דבר.

לכן מי שלא בוכה על אדם כשר שנפטר,

חס ושלום, צריך לבכות אחר כך על בניו הקטנים

מאותו טעם של השכל הישר.

זה נוגע למה שהיה היום,

נפטר יהודי כשר.

נדבר בהמשך בצוואה שלו, מה הוא אמר, מה ביקש.

אבל ניכנס לחנוכה, ומחנוכה נחזור לזה, וככה נשלב את זה

אחד בשני.

כמה גדולה מצוות חנוכה?

עד כדי כך שאפילו עני בישראל חייב למכור כסותו לקנות נר חנוכה.

עני, אין לו מה לאכול.

אין לו מה לאכול.

אומרים לו, מה הבעיה? יש לך בגד? תמכור את הבגד ותקנה נר חנוכה להדליק.

עד כדי כך?

המצווה הזאת כל כך כל כך חשובה,

שמבקשים מאדם עני, שאין לו מה לאכול, לך תמכור את הבגד שלך בשביל שאתה תדליק נר חנוכה.

וכמה גדול כבוד הבריות, אומרת הגמרא,

שהוא דוחה לא תעשה שבתורה.

ועם כל זה חייבו למכור כסותו.

זאת אומרת, גדול כבוד הבריות,

לא מבזים בן אדם.

כבוד הבריות זה דבר חשוב, לא מבזים אותו.

להפשיט בן אדם מהבגדים זה כבוד הבריות.

וכבוד הבריות,

דוחה לא תעשה שבתורה.

ובכל אופן מחייבים חכמים,

תמכור את הבגד שלך.

עוד יותר מזה, רצו לומר כי פטרו מהיזק ממון.

אם הניח נר חנוכה,

לא למעלה מגמל ורוחבו,

אף אם היה יכול להניח למעלה מגמל ורוחבו.

אם כל זה פטרו אותו.

אדם לא יכול לשים ברשות הרבים חפצים שלו שיכשלו אנשים,

או לשים משהו דולק

ויבעיר לאנשים ציוד שלהם,

והוא יהיה פטור.

אין דבר כזה.

רשות הרבים זה רשות הרבים.

ברשות שלך תעשה מה שאתה רוצה, אבל אתה מוציא לרשות הרבים.

עכשיו, נר חנוכה צריך להוציא לרשות הרבים.

חובה ומצווה

לשים בפתח הדלת

ברשות הרבים.

אז שמים עד עשר אמות,

עד עשר טפחים,

שמים את הנר.

וכל אחד שעובר ברשות הרבים צריך להיזהר כל היום עם חנוכה.

ויש פה נר דולק, ואם אתה תעבור עם משהו ויכול להישרף, אתה אשם.

אבל,

יש אנשים שמתהלכים ברשות הרבים עם גמל.

והגמל והרוכב,

יש להם גובה מסוים,

נגיד ארבעה מטר,

ויש לו פשטן,

לגמל, הוא סוחב עליו מסעות.

ואם אתה שמת עכשיו את הנר בגובה לא עשרה טפחים,

אתה שמת אותו בגובה שתי מטר.

והגמל הלך,

והפשטן נדבק על הנר שלך,

ונהיה שרפה,

וגרמת עזק.

אתה חייב או פטור?

חכמים פטרו אותו, פטור.

אבל הוא היה יכול לעשות מעל גובה של הגמל,

ומעל הגובה של הרוכב,

ואז לא יזיק.

פטרו אותו חכמים, אמרו, הוא עלול להתרשל מלעשות את המצווה. הוא יגיד, מה, אם אני צריך לטפס ארבעה מטר בשביל לעשות את המצווה, אני לא אעשה את המצווה.

אבל בשביל שיקיים את המצווה,

פטרו אותו מהזיק של הרבים.

העיקר שיקיים את המצווה.

אבל אם זה היה דבר אחר, לא נר חנוכה,

הוא הוציא זיזין,

זיזין מתוך החנות שלו,

הוציא זיזין החוצה בולטין,

וגובה כזה של גמל ורוכבו,

וניזוק,

הוא חייב, הבעלים.

לא פטור.

אבל במצווה זו של נס,

פרסום הנס של נר חנוכה, פטור.

רואים כמה גדולה מצוות חנוכה?

ועוד עברו.

קידוש היום

ונר חנוכה.

מה אתה עושה?

קידוש היום זה תדיר.

תדיר ושאינו תדיר,

תדיר קודם.

ונר חנוכה זה לא תדיר, זה בא פעם בשנה.

אבל יש בזה פרסום הנס.

מה עדיף?

נר חנוכה עדיף.

זאת אומרת לך, אין לך אפשרות לקיים את שתיהן. יש לך כסף או לנר או לקידוש.

מה עדיף?

נר חנוכה.

ועוד דין.

חייבו להדליק

שתי נרות בשני פתחים מפני חשד.

נגיד שיש לך שני פתחים,

אחד לפה ואחד לשם,

אבל אם יעברו מפה יראו שאתה לא הדלקת.

לא יודעים שיש לך שתי פתחים.

חושבים פתח אחד.

ועלולים לחשוד שאתה לא הדלקת.

אז מפני החשד הלא מוצדק,

מחייבים אותך להדליק בשני הפתחים.

עד כדי כך פרסום הנס של נר חנוכה כל כך חשוב

שמוכר את כסותו

פותרים אותו מהפסד הממון שלה

מתהלך ברשות הרבים

נר חנוכה עדיף על קידוש

חייבים אותו מפני חשד

כל הדברים האלה זה חרדה גדולה מאוד לקיים את המצווה הזאת של נר חנוכה

עכשיו

אדם שמצווה לחבר שלו איזה דבר

אומר לו תעשה טובה אני לא רוצה שתשכח

אז פעם זה לא כמו היום שיש לך פלאפון ואתה יכול לרשום

היו לוקחים איזה מטפחת ועושים קשר

ואז זוכרים?

הקשר הזה עשיתי כדי לא לשכוח

שאני התחייבתי לעשות שליחות כזאת

להזכיר זה, למסור זה, לתת זה, לקבל זה, לא משנה מה

אז עושים קשר

שלא ישכח מה שמסר בידו

עכשיו חכמים זיכרונם ברכה

הם מסרו לנו את הנפלאות

של השם יתברך ואת האהבה שלו לעם ישראל

שאנשים אחדים בודדים ניצחו עם רב גיבורים עריצים, את יוון,

מלכות יוון, לנצח את מלכות יוון

אנשים בודדים, מתיתיהו ובניו

אז הם חייבו אותנו לעשות קשר לסימן

והקשר לסימן

זה נר חנוכה

שלא לשכוח את אהבת הבורא אותנו

את הניסים והנפלאות שעשה עמנו

שהציל אותנו ממעצמת על שהשתדלה

לשכח את התורה, להעביר אותנו על המצוות

עשתה מעשים שלא יעשו בה בנות

ביטלה לנו ראש חודש, שבת, מילה

תרבות יוון

חכמים חייבו אותנו

בנר חנוכה

להדליק לזכור את הניסים שנעשו לנו בגלוי לעיני כל העולם

כדי שנקבל עלינו עול מלכות שמיים ברצון ובשמחה

ויקוים בנו

איי איי איי אם היינו מאמינים בפסוק הזה היינו מסודרים

לו עמי שומע לי

ישראל בדרכי יהלכו

כמעט

אויביהם אכניע

אם עם ישראל היה שומע לי אומר הקדוש ברוך הוא והולכים בדרכים שלי דרכי התורה

כל האויבים מיליארדים

זה כמו מעט שניים שלושה אנשים ככה

אני מטפל בהם ככה בשנייה אני מכניע את כולם

אבל זה לו עמי שומע לי

וכששומעים לקדוש ברוך הוא זה מה שהוא עושה

וזה מה שהוא עושה

לכן

כשיש קידוש היום

ונר חנוכה, נר חנוכה עדיף

משום שהוא מפרסם את הנס הגדול שהקדוש ברוך הוא הראה לנו בחוש

כששמענו לו

והחלטנו ללכת בדרכיו

הוא מגר את יוון מפני משפחה קטנה

משפחת המכבים

זהו

וכי יש בכוח של מספר אנשים בודדים לנצח מעצמה?

אלא מה? הקדוש ברוך הוא אומר לי, אני רק רוצה לראות אם אתם משתנים

אתם התרשלתם

בבית המקדש

זה כבר נהיה לכם כאילו הרגל, באים לבית המקדש, מקרימים קורבנות וזה וזה, כמו שאתם היו באים לבית כנסת

נכנסים לבית כנסת, כל הזמן את הסידור, יושב לו, זה כזה, נו, זה, פה, פה, פה וזה, גומרים את התפילה, הולכים, אין שום התרגשות, שום הבנה לפני מי עומדים, לפני מה, כלום, שום דבר, קירום זולות לבני אדם

אז בגלל שהתרשלתם לקחתי את העבודה מידכם

ונתתי ליבנים לרמוס את בית המקדש ונתתי להם להכניס חזיר בפנים ולעשות את הכל לזעזע אתכם

וכשהחשמונאים תפסו את העניין

והחליטו למסור נפש, כמו שאומרים, להתאבד

ולהחזיר את העבודה כמו שצריך

אז הכזב אומר, או, לזה חיכיתי,

עכשיו יופי,

הבנתם מה עשיתי?

יופי, אתם מוכנים להשתנות?

לו עמי שומע לי, הנה, כמעט אויביהם מכניעה, תראו מה אני עושה להם

פירק אותם

וגירש אותם מארץ

והם הלכו בית חשמונאי כמאתיים שנה

אז זאת אומרת,

מסרו לנו חכמים את זה כמו קשר לזכור שהדבר הזה יהיה מסור לנו.

עכשיו תקשיבו טוב.

נמצא שמי שבירך הלילה על נר חנוכה

אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר

של חנוכה

או נר חנוכה

והוא בירך

מאחר כך שעשה ניסים ושחיינו, כל הכבוד.

אבל אם הוא בירך כפשוטו

ולא התבונן בצורת הדברים שהסברנו עכשיו

שכל הדלקת הנר זה לזכור

את האהבה של הבורא יתברך

איך הקדוש ברוך הוא הציל אותנו מידם

ומה היו הסיכויים שלנו מולם?

כמה אהבה!

ולא רק זאת, תכף נראה.

מה ישיב לקדוש ברוך הוא שישאל אותו, תגיד לי, מה התכוונת כשאתה מדליק נר חנוכה?

מה יענה לו?

מה זה מה התכוונתי?

אמרתי שעשה ניסים לאבותינו, אמרתי שיש מצווה להדליק נר,

בירכתי שהחיינו, כל מה,

אפילו עם מנגינה.

ברוך הטעם.

דה דה דה דה דה דה דה דה דה דה דה.

שאלת שטיינית?

זה כמו שבא שליח שמסרו לו ביד סימן לזיכרון

מיד השולח,

והוא חוזר אומר, עשיתי מה שאתה פקדת עליי,

שמרתי היטב את הקשר.

לא הבנתי, מה אני, ביקשתי ממך שתקשור ושיישאר קשר וזהו.

ומה עם המשימה?

הוא לא עשה.

הוא רק דאג באמת לזכור לעשות קשר. אבל בשביל מה עושים את הקשר?

זה הוא לא זוכר.

אבל בשביל מה שלחתי אותך?

שתקשור את המטפחת?

אשרר. אשרר של מי שמבין על מה הקשר.

וזה נקרא תכלית המוסר.

עכשיו, הסבא מקלם כותב את המאמר הזה.

הוא היה מגדולי התלמידים של רבי ישראל סלנטר, זכר צדיקה ומראשי תנועת המוסר.

והוא עמד בראש התלמוד תורה בקלם. היו לו המון תלמידים, תלמידים חכמים גדולים.

והוא כותב במפורש, תקשיבו טוב,

לא יודע אם אנחנו נמצא בדור שלנו הרבה אנשים שיהיו

מסוגלים לומר את מה שהוא יגיד עכשיו.

הוא אומר, והנה תהילה כי זכיתי להדליק כמה פעמים נר חנוכה.

ולא זכיתי לזכור הדבר שנמסר לנו,

להתבונן בגבורות ה' בחסדי ה'

שהוא כול יכול ורחום וחנון בלי תכלית

עד שאתפעל מהניסים שנעשו אז ואקבל עליי עול מלכות שמיים ברצון,

כמו שמחייב

למשכיל.

ואוי ואבוי לאדם שעושה מעשיו

כמו קוף בעלמא.

ברוך אתה הולם.

ומה חשבת שאתה עושה?

מדליק נר של חנוכה.

ומה עם כל הכוונות והזיכרונות וכל מה שזה בא ללמד?

ומה עם הקשר?

אז הוא מודה!

אני מודה.

לא זכיתי לזכור את הדבר שנמסר לנו מספר פעמים

שהקדוש ברוך הוא כל יכול ורחום וחנון בלי תכלית

עד שאני אתפעל מהניסים שנעשו אז, זאת אומרת לצייר את הציורים של מה שעבר אז

לקבל עול מלכות שמיים ברצון כמו שמחייב השכל

אחרת זה קוף בעלמא

או תוכי עם מנגינה

הרי חייב למכור כסותו

בשביל מה צריך למכור את הכסות?

אדם יישאר בלי בגדים

בשביל מה?

בשביל לנגן

בשביל זה למכור את הבגדים?

אין מה לאכול

תמכור את הבגדים, בשביל מה?

לנגן

עכשיו זה שחייב למכור את הבגדים

זה לא מפורש בגמרא

רק הרמב״ם,

זיכרונו לחיה עולם הבא, הוציא את זה מדין של ארבע כוסות של פסח

שחייב למכור כסותו משום פרסום הנס

אבל אם לא היה לנגד עיניו של הרמב״ם

הסימן שמסרו לנו החכמים שזה פרסום הנס

לפרסם את הנס

לא לפרסם את האור של הנר

לפרסם את הנס

לא היה מעלה על דעתו את ההלכה הזו

אבל יעל כשהוא הזכיר בהדלקה

על הנסים

אז כל הנסים שנעשו אז

נגד עינינו אז

עמדו לנגד עיניו של הרמב״ם

הלא זה ממש כמו יציאת מצרים

נסים גלויים להפליא

איך אפשר שחשמונאי ובניו ינצחו עריצים גיבורים רבים מאוד עם פילים, זה טנקים של פעם

והם בודדים

וממש זה גם תעבדונת האלוהים על ההר הזה נתקיים להם בנס אשפח השמן

ונראה גלוי

כי לפני הרמב״ם זיכרונו לחיי עולם הבא עמד הנס נגד עיניו כמו חי

כי זה יציאת מצרים ממש

לכן הוא עלה הלכה מארבע כוסות

שחייב למכור כסותו על נר חנוכה

כמו על ארבע כוסות

ואני יודע אומר הסבא מקלם

אני יודע למה עמד הנס נגד עיני הרמב״ם מזל

הרמב״ם מזל זה הרמב״ם זל

למה זה עמד לנגד עיניו ולא לנגד עיניי?

כי הוא זכה לתואר בעל מוסר

הרמב״ם היה בעל מוסר

מאיפה אתה יודע סבא מקלם?

הוא אומר מי שראה ולמד את הספר שלו מורה נבוכים

ומי שקרא את הצוואה שלו לבן שלו

ומי שלמד את הספר שלו יד החזקה והוא מבין דבר

אז הוא יודע שהרמב״ם היה בעל מוסר

לא כל מי שזוכה ללמוד מוסר

הופך להיות

בעל מוסר

אם נזכה להגיע למדרגה של בעל מוסר

נדע שאנחנו מאוד מאוד מוצלחים

כדי להבין מה זה התואר בעל מוסר

אז צריך להבין מה זה המילה מוסר

המוסר

מילה זו נוסדה על שם הפסוק

עיר פרא אדם ייוולד

כל אחד שנברא הוא כמו בעל חי קטן

עיר

בועט משתולל

אין לו דרך ארץ תינוק כלום אתה הכל צריך להסביר לו לא לאכול לא לזרוק לא לנשוך לא לגעת לא זה

זה כמו עיר טיך טיך טיך טיך הכל בחוץ

וצריך מתוך העיר פרא הזה שאדם ייוולד

אתה צריך להוציא מתוך הבעל חי הזה צורה של בן אדם שהבן אדם הזה יהיה בן אדם

ששולט על עצמו

לא יהיה

בעל חי גדול

היה עיר נהיה חמור

הוא צריך להיות אדם בסוף

כי הרצונות של הבן אדם הם פראיים

והמושכל הראשון מה צריך לעשות

מישהו פרא מה עושים

צריך לאסור אותו בחבלים

ראיתם יש כלבים שהם נשכנים

אז שמים להם מחסור

חייבים לאסור אותו

אתה צריך לקשור אותו

אתה לא יכול לשחרר אותו הוא פרא

הוא יכול לנגוס אנשים

גם אדם הוא כך

צריך לאסור אותו

למה יש מאסר? למה אוסרים אנשים?

כי הם פרא

כמו שכתוב בפסוק ננתקה את מוסרותמו ונשליכה ממנו אבותמו

ואין לאדם יותר צער גדול

ממשהו אסור בחבלים, בעבותות, באזיקים

זה מטריף אותו

קושרים לו את הרגליים, הוא צריך לדדק ככה

קושרים לו את הידיים מאחורה, והוא לא יכול לזוז

זה משגע את הבן אדם, זה צער איום ונורא

אז זאת אומרת המוסר נועד לאסור את הרצונות הפראיים

אדם שלומד מוסר

הוא לומד לאסור בלי הזיקים

את הפראיות שבו

אבל לא כל מי שלומד מוסר הוא כבר נהיה בעל מוסר

לפעמים

אדם אוסר את רצונו בחבלי היראה, יש לו יראת שמיים

אז היראה מגבילה אותו, אומרת לו זה לא, זה אסור, זה לא נעים, זה לא יפה, זה ככה

אז הוא מצליח לאסור את עצמו בחבלי היראה

אבל לפעמים הוא ינתק את החבלים, כי זה צער גדול. די, הוא לא יכול להחזיק מעמד, די, די, כמה אני יכול,

כמה אני יכול לשתוק, הוא אומר, כמה אני יכול לשתוק?

היה מנומס, מנומס, מנומס עד שהתפוצץ

למה זה קורה לו?

כי הוא עדיין לא אדון על הרצונות.

הוא לא בעל,

הוא לא בעלים

על המוסר.

הוא לא יכול לשלוט על הזיקים האלה

של המוסר.

הוא לא יכול, עוד לא אדון.

אבל בעל מוסר נקרא מישהו אדון ובעל על הרצונות שלו. הוא כמו בעל הבית,

שבכל שעה ושעה הוא אדון על הבית שלו לעשות מה שהוא רוצה.

ככה זה אדון על כל הרצונות שלו.

הוא יכול לאסור אותם בחבלי היראה.

הוא לא צריך הזיקים.

כמו שיוסף הצדיק

אסר את אהבתו מפני אדונתו.

אז זאת אומרת, הוא היה לו יראה

בגלל שהוא היה בעל מוסר.

אז הוא שלט על התאווה שלו

והתגבר.

ומישהו אחר לא יכול להתגבר.

למה? כי הוא לא בעל מוסר.

לכן התואר היותר גדול

זה בעל מוסר, ולא זוכים לזה רק כיחידי סגולה.

עכשיו תשמעו את הענווה של הסבא מקלם.

הוא היה מראשי ומגדולי אנשי המוסר,

מהמשפיעים הכי גדולים שהשפיעו על דורות.

אני עד היום נהנה ממנו והחזרתי בתשובה

עשרות אלפים רק מהשיחות שלו.

והוא אומר, ואני בעוונותיי המרובים אף כי אני לומד מוסר אבל אינני בעל מוסר.

אני עדיין לא בעל מוסר.

אוי ואבוי.

אז מה נאמר אנחנו וכיוצא בנו?

לפי זה לא קיימנו מימינו מצוות חנוכה

שמרמז על פרסום הנס.

התבוננות

של אמונה והשגחה איך הקדוש ברוך הוא השגיח על העם שלנו

מפני היוונים.

אתם יודעים מה זה התעללות של מעצמת על?

הבת שלך הולכת להתחתן!

קודם תמסור אותה להגמון

אתה רוצה לעשות ברית לילד שלך, אתה מסתכן בחייך

אתה רוצה לשמור שבת, רק בהחווה

אתה לא יכול לעשות מועדים

תרבות יוון, הם אומרים לא, אתה תיכנס לתוכנית ספורט

ספרטה

אתה רוצה, תהיה גלדיאטור

ללמד אותך להילחם, חרבות, עם זה תהיה גבר, תהיה ג'בר,

מכוני כושר

מה זה אתה לומד תורה?

מה זה החוכמה שלכם?

מה אתם מעל כולם?

אתם בחרתנו מכל העמים? מה זה?

אנחנו החוכמה

והם אונסים את העם היהודי למה שהם רוצים

ומחריבים את בית המקדש

ומכניסים חזיר

נחמנה לצלן

נו, איך אתה יוצא מהבוץ הזה?

אז קמה משפחה אחת

שתפסה מה השם רוצה

והחליטה למסור נפש, הכריזו מרד

טוב, עם מי אתם יוצאים?

ארגנתם צבא?

שום דבר.

השם חיכה רק כשהם יתחילו.

את השאר הוא כבר עשה.

זהו.

לו עמי שומע לי.

ישראל בדרכה יהלכו.

כמעט אויבי המכניע.

אז הוא מספר לנו ככה, סבא מקלם,

מתחילה קודם שעשו תשובה שלמה,

לפני שעם ישראל עשו תשובה בזמן יוונים.

הרגו בהם הרג רב, היוונים.

שחטו חזיר, הביאו דמו לבית המקדש,

ואין מוחה בידם מן השמיים.

כאילו השמיים לא אכפת.

שיעשו בית המקדש, אבל זה היכל השם.

מקום שהשכינה מתגלה.

בשמיים לא מתייחסים בכלל.

למה?

כתוב בפסוק, צור ילדך,

תשעי.

חכמים מסבירים,

מתישים כוח של מעלה.

צור ילדך, הקדוש ברוך הוא ילד אותך, ברא אותך, הביא אותך לעולם,

ואתה מתיש את כוחו.

אתה לא נותן לו לעזור לך.

כי אתה עובר עבירות.

אתה מזלזל במצוות.

על מה יעזור לך?

אתה מתיש כוח של מעלה, קטריג עולה ואומר, תראה את הבנים שלך.

הם מזלזלים בך.

הם מחציפים.

אז אתם מתישים כוח של מעלה.

אבל אחר כך, כשמסרו את נפשם על העבודה ועשו תשובה,

הראה להם מיד מה זה כוח של מעלה.

לא בחרבם

ולא בקשתם.

רק מתתיהו וחמישה בניו ניצחו עמים כחול הים.

יש לך פרסום אמונה והשגחה יותר גדול מזה?

שמה?

שמה?

שעוונות של ישראל מתישים כוח של מעלה כביכול?

וזכויות של ישראל מוסיפים גבורה בפמלייה של מעלה ממש.

לא עשו תשובה,

גרמו לחורבן.

עשו תשובה,

הכל התהפך וכולם הפכו להיות אבק.

אז מה, יש לך פרסום אמונה יותר מזה?

כשאני מדליק נר של חנוכה,

אני צריך לזכור את זה,

להבין שהמעשים שלי גורמים את הצרות לעם ישראל,

והתשובה שלי גורמת לזכויות של עם ישראל ולטובות שהשם מרעיף עלינו.

זאת אומרת, זה הכל בידינו.

אתה מדליק את הנר, אתה צריך להבין מה אתה עושה.

למה מדליקים? לזה חרמה?

סתם שמצאו פח של שמן וזהו.

לא, זה לא הסיבה.

תכף נבין.

והנה, מי שמבין עכשיו את כל זה,

מבין גם כמה חייבים ללמוד מוסר.

כי בלי ללמוד מוסר עכשיו שלמדנו, מאיפה תדע את זה?

לאסור את הפראיות שנולדה בנו

ולבוא להתבוננות של השכל.

ויהיה טוב לנו,

כי כל אדם צריך לדאוג לאחריתו.

וזה התכלית של החוכמה למי שמבין דבר.

הוא מביא פה דוגמה נפלאה,

כמו חוקרי הטבע.

אם התחכמו להראות מעשי חידודים, להטעות אוזני השומעים, אתם יודעים שאלה שהם מדענים

אומרים כל מיני מחקרים, זה רובם,

70 אחוז עד 90 אחוז הם שקריים.

כי אין מי שיבדוק את המחקר, הוא עשה מחקר שש שנים,

עבד על המחקר, כתב אותו,

ואז מישהו קורא אותו, אבל הוא לא הולך לבדוק שבאמת הוא עשה את כל הפעולות שהוא אומר,

הוא גם לא עשה את כל הניסיונות שהוא עשה.

ואז נותנים לו ציון ומחליטים אם זה כן נכון או לא נכון, שלום, נגמר.

אחרי שנים מתברר, מישהו הלך לעשות את זה בפוח, לא עושה כלום, זה לא עובד.

כמו חוקרי הטבע,

אם הם יתחכמו ברמאות, כן, להראות מעשה חידודים, להטעות אוזני השומעים,

אם אחר כך בניסיון הטבע לא יסכים עימהם, לא יוצא, לא פועל,

הרי חוכמתם תתבלע,

ותחת כבודם ינחלו קלון וחרפה מרובה.

עיניהם לא יכלו לשאת למעלה מבושה וכלימה שיתפסו אותם במרמה שהם אמרו.

הוא מדבר עכשיו, כשאתה תגיע לעולם האמת,

ישאלו אותך שאלות,

פה אתה שיחקת אותה צדיק, וחכם, ונבון, ויודע, כן, כן, כן,

וכשיגידו לך, בוא, בוא תראה בפועל מה עשית, מה היה, אין לך מה להראות.

זה היה רק חיצוני, איחרת לעיני אנשים, אבל באמת אתה לא כזה.

איזה בושה תהיה לו.

מי מכיר סיפור כזה מהזמן האחרון?

מישהו חייב להגיד את זה.

בזמן האחרון היה סיפור כזה.

אתם לא זוכרים?

מה?

נהג המונית

שאמר שהוא תפס את המחבל ורחן עליו בירושלים,

דקרו מאבטח

ערבי וברח.

ופתאום הביאו נהג מונית עם שווארים ככה,

שהוא אומר, אני ראיתי שרבים מתקוטטים, באתי להפריד, ואז הוא אמר לי, זה מחבל?

רחנתי עליו, נטטתי לו אחת מתחת לחגורה,

והנה אפילו יוצא לי פה דם, הנה אפילו פה יוצא לי דם.

ואני חסון, אני לא מפחד מאף אחד,

וחיכיתי עד שהמשטרה באה ותפסה אותו. אחר כך לקחו אותו לזה, והכול.

ישר לקחו אותו למשטרה,

וראש העיר של ירושלים,

מפקד המחוז, נתנו לו סיכה

של כבוד,

שידקור את עצמו.

אבל על הבכטו,

השחצן הזה,

התברר מחריט.

הייתה מצלמה,

איפה שתפסו את המחבל.

רואים איש אבטחה רודף אחריו,

מפיל אותו,

ומכסח אותו אגרופים לתוך הפנים,

ופתאום בזה אבו שווארה מגיע,

ובאמת, נסה להפריד.

אז ההוא ניער אותו ואמר לו, זה מחבל. אז הוא עזב, הוא עמד בצד, הסתכל.

זהו.

בואו, הוא המשיך לחבות בו עד שבא המשטרה.

איפה רחנת על ה...

איפה אגרוף מיטה עד לחגורה?

איפה הדם? איפה קשקושים? אין שום דבר.

אתם יודעים איזה פדיחה? עכשיו הוא נהג בירושלים. כולם מכירים אותו.

איך הוא ינהג?

כל מי שיעלה, יתעלם מצחוק.

גם אם הוא יגיד לו שהוא יודע את הכתובת, הוא לא יאמין לו.

בן אדם חי בסרט.

טא רזן.

טא רזן הירושלמי.

אבל הצליח להוציא סיכה, לא צחוק.

והמשטרה גם כן,

כזאת טייח, אני מספר סיפור עם שווארם, הוא אומר אני חסון,

קח סיכה, יאללה.

בושה וחרפה.

ככה אם אדם מתחכם בדמיונו,

ואם גם לרואים שלו יחכם,

יהיה בעיניהם חכם.

אבל סוף מעשה תכחיש אותו על פניו.

יש חרפה וכלימה יותר מזה גם לאנשים כמוהו.

ומכל שכן, אם הוא ישקר ויתחכם

לפני חכמי עולם,

וגם חכמי קדם המפורסמים,

ואז יתברר כל הרמייה שלו,

בלי ספק, עם בור פתוח לפניו,

יהיה לו לנוס שמה מרוב בושה,

היה לו טוב אם לא יתחכם כלל.

שלא יחזיקו ממנו לחכם.

כי אז זה מאיגרא רמא לביר עמיקתא,

מהר גבוה לבור עמוק.

לכן אדם צריך

שהוא משכיל להתאים את חוכמתו עם מעשיו.

אל תבלבל את המוח.

תכלית חוכמה להיות

מרא דעובדא,

שתהיה בעל דעה על המעשים שלך, שתהיה אדון על המעשים שלך,

שאתה באמת כזה.

אז יוצא לנו מזה כי מי שהוא לא בעל מוסר,

הוא לא חכם תלמודי,

כי הוא לא יורד לעומק ההלכה.

אז אתה יכול להדליק חנוכה

שבעים שנה, ובחיים שלך לא קיימת את המצווה כראוי.

רק אתה יודע את המנגינה.

תוכי.

אני מקווה שאחרי מה שאמרתי עכשיו תזכרו חלק לפחות,

אם לא יהיה שידור חוזר, אין בעיה.

אבל אני אראה לכם אחד

שהיה בעל מעשים

והוא לא חי בדמיונות.

הרב

שטיינמן זיכרונו לחיי העולם הבא.

תשמעו את הצוואה שלו

ומהצוואה תבינו את כל מה שאמרנו עכשיו.

סבא מקלם כתב את זה לפני 200 שנה בערך, 150 שנה,

130 שנה.

אבל הרב נפטר היום, והוא הכין צוואה לפני.

דבר ראשון הוא מבקש,

היום,

אבקש מאוד לא להספידני,

לא בפניי

ולא שלא בפניי,

ולא לעשות עצרת התעוררות

או עצרת אבל או כל מיני שמות שבודים,

והכוונה היא מהספד.

כלום.

אל תזכירו אותי, אל תדברו עליי, לא שום דבר.

לא לכתוב שום מאמר עליי בעיתונים יומיים, שבועיים, חודשיים.

לא ביומיים, לא בשבועיים, שבועונים ולא בחודשיים.

לא לכתוב עליי שום מאמר.

לא להדפיס מודעות על הלוויה.

לא להודיע ברמקול

או ברדיו.

מספיק שיהיו עשרה אנשים בהלוויה.

היו קצת יותר היום, שמעתם בטח.

להשתדל

לא להשהות בין מיטה לקבורה.

מה שהרבה אנשים טיפשים, לא יודעים.

ומשאירים את ההורים שלהם יום-יומיים, מייבשים אותם, שזה צער איום ונורא וביזיון למת.

אז הוא כותב, להשתדל לא להשהות בין מיטה לקבורה. בדרך כלל יכולים להשהות תלמיד חכם

אפילו 24 שעות משום כבודו,

שיתרבו המלווים.

הוא לא מחפש שילוו אותו הרבה. עשרה מספיק. לכן תזדרזו לא להשהות בין מיטה לקבורה.

רק לברר שתהיה קבורה הכי סמוכה למיטה.

הכי מהר.

הוא ביקש תוך שש שעות.

לא לכתוב על המצבה שום תארים.

אלא,

פה נקבר,

רב אהרון יהודה לייב

בן נוח צבי שטיינמן.

המצבה תהיה הכי זולה ופשוטה.

לא כמו טיפשים שאני רואה בבתי קברות, עם כדורגל על זה, עם תמונות,

עם פרחים.

מה זה?

יש כאלה שעשו אמבטיה.

כן, שיוכל להתרחץ מדי פעם. ג'קוזי.

המצבה תהיה הכי זולה ופשוטה.

לא לבזבז כסף עבור קניית מקום בבית קברות.

אתם יודעים שהיום זה עולה עשרות אלפים, יש מקומות, מאות.

אבל אם רוצים לתת צדקה, שייתנו בלי קניית מקום.

בימים שהמנהג ללכת אל הקבר,

מכל מקום לא יבזבזו יותר מדי זמן בעבור זה.

יותר כדאי להתחזק ללמוד בסדר ומלדבר על דברים בטלים.

זאת אומרת,

אם אתם צריכים ללכת לציון,

הוא מדבר למשפחה.

וזה ייקח זמן.

ביטול תורה.

עדיף שתשבו, אל תבקרו, ולא כלום.

אם על ידי החיפוש למצוא מקום להתפלל לפני העמוד

יגרום הרבה ביטול תורה, יותר כדאי ללמוד לשם שמיים בזמן הזה.

זאת אומרת, אל תהיה שליח ציבור בשבילי, ולא כלום, שום דבר.

יושב, תלמד, זה יותר טוב.

אבקש מכל מי שרוצה בטובתי

ללמוד פרק אחד משניות עד גמר יב חודש,

והבנות יאמרו כל יום עשרה פרקי תהילים, גם בשבת וביום טוב.

אבקש

לא להזכירני בשם צדיק או ירא שמיים,

כדי שלא אתבזה על ידי זה בעולם האמת.

הקריטריונים של צדיק בעולם האמת זה לא כמו פה.

פה אומרים שחקן כדורגל צדיק.

אבקש מאוד מחילה מכל מי שפגעתי בכבודו,

וכן מי שאני חייב לו כסף ולא ידוע,

ובמציאות לא יגבה.

היינו שהוא יכול לגבות על פי דין, אבל הוא לא יגבה.

נא למחול לי.

אם לא, הוא חוזר בגלגול.

כל יוצאי החלצי לא ילכו אחר המיטה

כמנהג ירושלים.

מנהג ירושלים שהבנים,

המשפחה, לא מלווים את האבא.

למה?

אם אדם היה לו שפיכת זרע על הבטלה בימי חייו,

נבראו לו מזה שדים.

זה ילדים שהיו צריכים להיות בפוטנציאל, רק אין להם גוף.

והם גם הבנים.

ואם הבנים מלווים,

הם גם רוצים ללוות, גם הם בנים.

אבל הם רוצים לפגוע בנפטר שהוציא אותם לעולם בלי גוף.

אז מנהג ירושלים,

הילדים לא מלווים, ממילא גם הם לא יכולים להזיק את הנפטר.

ודבר אחרון הוא ביקש,

היות והרבה טועים בי,

לכן מצידי אני מייעץ שלא לקבוע ילדים על שמי,

אבל אני אוסר את זה.

הוא לא כופה דעתו על אחרים, אבל הוא אומר, אל תטעו בי.

כשאתם חושבים שתקראו את הבן שלכם על השם שלי, זה יועיל לו.

אבל אני לא אוסר עליכם.

זו הצוואה, היהודים.

זה יהודי בן 103 שהעמיד תורה בלי סוף,

שכל עולם הישיבות

בארץ ובעולם

נטלו עצה ממנו,

פעלו על פי דרכו.

עוד יסופר ועוד ידובר.

אבל זה יהודי שמבין את המציאות.

זה יהודי שמבין שהעולם הזה זה בר חלוף.

אמנם הוא נשאר פה 103 שנים,

אבל עכשיו צריכים לעמוד לפני הבורא יתברך, שם אין משחקים.

והשאלות נוקבות.

ועל כל פרק זמן שואלים מה עשית בו.

ויש דין וחשבון.

דין וחשבון פירושו דין אם עשית עבירה,

וחשבון שבזמן שעשית עבירה יכולת לעשות מצווה.

אז יש חשבון.

מה תגיד לבורא העולם? נתתי לך זמן בשביל מה?

שתעבור על דבריי, שתתבטל.

מה אתה עושה?

בשביל מה באת לעולם?

אני ממשיך.

בזכריה הנביא כתוב, ויען ויאמר אלי לאמור זה דבר אדוני לזרובבל לאמור לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר אדוני צבאות.

קשה לכאורה.

זרובבל שעלה לארץ,

זה לא היה על ידי כיבוש מלחמה.

ויען ויאמר אלי לאמור זה דבר השם אל זרובבל לאמור לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר השם צבאות.

מישהו אמר שזרובבל כבש במלחמה את ארץ ישראל?

שאלו עולי בבל

אחרי גלות 70 שנה מחורבן בית ראשון

ועלו לבנות את הבית השני.

נו, איפה כתוב שהיה מלחמה?

אז למה למה צריך להגיד לא לזרובבל שלא בחיל ולא בכוח?

כי אם ברוחי.

אני בונה לכם את בית המקדש.

הרי כתוב במפורש שזה כורש.

כה אמר כורש מלך פרס

כל ממלכות הארץ נתן לי אדוני אלוהי השמיים

והוא פקד עלי

לבנות לו בית בירושלים אשר ביהודה.

מי בכה מכל עמו?

אדוני אלוהיו עמו ויעל.

אז הוא קורא מי יש בתוך עם ישראל שיכולים,

מסוגלים לעלות לבנות את בית המקדש,

כי השם פקד עליו

לבנות את בית המקדש.

כך היה כרוז על המדינות.

מי בכל עמו של הקדוש ברוך הוא יבוא לבנות את ביתו אשר בירושלים?

ויעל,

והקדוש ברוך הוא יהיה בעזרו ובעזרתנו.

אז מי יכול להעלות על דעתו שזה היה בחיל ובכוח אם כורש אפשר את זה?

מימן את זה?

אז למה נאמרה לזרובבל נבואה כזו?

לא בחיל ולא בחוה, כי אם ברוחי?

כי אם ברוחי

אומר רשי אני אתן רוחי על דרייבש,

ויניח לכם לבנות,

יצווה אתכם לעשות כל צרכי צורכי יציאת הבניין,

מי שלא,

ולעזור אתכם בחיטין, ביין, בשמן, בעצים,

כמו שמפורש בעזרה,

ולא תצטרכו לעזרת אדם.

אז על איזה חיל ועל איזה כוח נצטווינו שלא לתלות בו, שלא יאמר זרובבל.

אבל הציווי,

לא בחיל ולא בכוח, שנאמר לזרובבל, זה פרשה מלאה בתורה.

בתורה כתוב, ואמרת בלבביך,

כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה.

פרש הרמב״ן,

זיכרונו לברכה,

ידוע שישראל גיבורים ואנשי חיל למלחמה,

כי נמשלו לאריות ולזאב יטרוף,

ומלכי כנען

נוצחו במלחמה על ידם.

על כן אמר,

אם תחשוב, כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה,

תזכור את השם שהוציא אותך ממצרים,

ולא היה לך שם כוח ועוצם יד כלל, הייתם משעבדים.

היו מצליפים בכם מכות.

ותזכור עוד,

כי במדבר, ארבעים שנה,

אשר אין לאל ידך לחיות שם, מדבר שמם,

עשה לך כל צרכיך.

אם כן, תדע, גם החיל הזה שאתה עושה בכוחך,

השם הוא שנתן לך את הכוח

כאשר עשית אותו. כן, אתה עשית, אבל לא אתה עושה,

אלא השם נתן לך לעשות.

אתם קראתם את מה שהתפרסם לא מזמן על מלחמת ששת הימים?

במלחמת ששת הימים

זה הכל מערכת ניסים.

להצליח להגיע

לשבע צבאות, לקרקע להם את הכול,

כשיש רדארים וכל מיני דברים וכולי וכולי,

זה בעיה.

אבל היה רדאר אחד

שהיו יכולים לזהות ב-300 קילומטר,

אם מתרומם מטוס ישראלי אחד,

המצרים יודעים,

הירדנים יודעים,

הסורים יודעים.

באותו יום הוא לא עבד!

אם לא, מי יודע כמה אבדות היו.

גם ככה נפלו כמה מטוסים,

אבל

תוך ארבע שעות קרקעו את כל 70% מהתעופה המצרית,

הסורית ואחרת.

נו, אז מי עשה את זה בסוף?

אתם זוכרים את הכור האטומי בעיראק?

המטוסים יצאו לדרך.

עננים!

הם לא רואים!

הם לא רואים את הכור!

והם מספרים,

טרם הם מגיעים בדיוק,

חור בתוך העננים והכור ממולם.

רק מי שנמצא בתוך הסיטואציה יודע את הסיפורים. הם התפרסמו, מה שאני אומר עכשיו זה לא סוד.

אבל אם לא היו מספרים לנו

מה קרה אחרי ששת הימים,

אמרו, כוחי ועוצם ידי.

נאצר מחכה לרבין.

איי, איי, איי, נאצר מחכה לרבין.

זאת אומרת, כוחי ועוצם ידי.

במאה אז ספגנו מפלות, והיום אנחנו מתעסקים עם כנופיות.

אחת קוראים לה כנופיית חמאס, אחת כנופיית חזבאללה,

וכבר נהיו להם חביבי צבאות.

מה, כנופיות נהיו צבאות?

בקיצור,

הנקודה היא,

אסור לומר כוחי ועוצם ידי.

גם אם יש לך F-35,

וגם אם אתה חושב שיש לך כך וכך וכך וכך וכך וכך,

אם השם לא ישמור עיר,

שב שקד שומר, הנה יש כיפת ברזל.

אמרתי לכם כבר מזמן שהיא עם חורים כמו כיפה סרוגה.

ראיתם לפני כמה ימים?

שניים נתגלו, שניים לא נתגלו.

חלק יש אזעקה, חלק אין אזעקה.

מה הולך פה?

השם מראה, זה לא אתם ולא נשק ולא בטיח.

אם אני ארצה, חלילה זה יפגע באותו גן ילדים, מתי שיש ילדים.

אבל כשאני לא רוצה, אז אני מראה לכם

שזה יפגע כשאין ילדים.

איך יכול להיות שכל הזמן פוגע בשטחים פתוחים?

מה, הם מכוונים בדיוק?

זה הטילים שמתכוונים שהם מדויקים?

מה הולך פה?

כבר שנים ככה, שנים,

עד שהם פרסמו בלונדון

שהאלוהים של היהודים שומר עליהם.

פרשה בתורה היא,

באמרת בלבביך כוכי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה.

פרש הרמב״ן,

ידוע כי ישראל גיבורים.

איי איי איי איי איי.

אנשי חיל למלחמה נמשלו לאריות ולזאב את רוף, ניצחות מלכי כנען.

אבל אם תחשוב כוכי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, תזכור.

השם הוציא אותך ממצרים, לא היה לך שם כוח ועוצם יד כלל.

תזכור, היית במדבר,

אי אפשר לחיות שם.

והוא עשה לך את כל צרכיך.

אז תדע שגם החיל שאתה עושה בכוחך,

השם נתן לך את הכוח שעשית אותו.

אבל אם תשכח את השם,

הוא יכלה את כוחך ושארך בטובת כמו שאבדו הם.

מהי המלחמת כיפור?

המצרים,

על כדורים,

על סמים,

צלחו את התעלה,

קו בר לב לא נדלק, לא נדלק,

הוא היה צריך לדלק,

לא נדלק, לא עבד, הגברור נרטב, לא נדלק.

וטבחו בנו!

נו, ורק

בסוף השם החליט,

וזה ביום הדין, ביום הכיפורים, ביום הרחמים על עם ישראל.

ביום הדין, בעיצומו של יום בשתיים בלילה, בשתיים בצהריים.

אני הייתי חייל סדיר, ברפידים.

הם הגיעו עד המיתלה, ארבעים קילומטר, נכנסו.

צלחו את התעלה, אף אחד לא הפריע להם.

זאת אומרת,

המצב התהפך,

כי אמרתם, כוחי ועוצם ידי, אני אראה לכם.

אם אתם חושבים, כוחי ועוצם ידי,

אני אראה לכם.

אז אם תשכח את השם, הוא יחלק הוכחה ושארך ותאבד כאשר עבדו הם.

עכשיו, מדברי הרמב״ן, זיכרונו לברכה, מבואר.

שהציווי לא בחיל,

ולא בכוח,

זה לא רק בשעה שעם ישראל הם גיבורים ואנשי חיל,

ושהם נמשלים לאריות ולזאב יטרוף.

או שמדובר בעת שהוציא אותך ממצרים ולא היה לך שם כוח מעוצם יד.

אלא גם בשעה שישראל עושים את רצון אביהם שבשמיים,

וגם מקיימים מצוות ושומרים את החוקים.

אל לאדם לחשוב שהוא עושה את המעשים.

כי השם עושה עמך כל זה לא בצדקתך.

אל תחשוב בגלל שאתה צדיק.

עניין חיל וכוח,

לא מדובר בחיל וכוח גופני ממש,

אלא גם המחשבה שאתה חושב בצדקתי עשה לי,

שההצדקות שלך והצדקות שלך גורמים שאתה זוכה למה שאתה זוכה גם זה נקרא חיל וכוח ועל זה יש אזהרה בתורה אל תאמר זה אחת מעשר זכירות שחייב אדם לזכור כל יום

אל תאמר כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה.

עכשיו מובן למה זה נאמר לזרו בבל?

למה נאמר לו לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי?

הרי הוא לא כבש את ירושלים במלחמה בכלל,

אז על מה הוא התפאר?

אלא שמה לא היה באמת חיל וכוח במובן פשוט.

שמה היה חיל וכוח של צדיקים.

דור עולי בבל היה דור גדול מאוד.

עדיין היו נביאים בישראל.

היו 120 זקנים, אנשי כנסת הגדולה.

השם ירחם.

יש היום כנסת ישראל, 120 ליצנים, תיאטרון בובות,

מועדון חרשים.

כל אחד מדבר,

אף אחד לא נמצא בכלל.

זה מדבר על מה הוא, זה מקשקש על מה הוא, זה פונה אליו, זה צועק אליו, זה מתווכח, זה מכיר לו זו ולא תשתוק זו ולא הרה ראשונה, זה תצא החוצה.

הכול חרטא, מבזבזים את הזמן,

אנחנו עושים הצגות

שהצרכן שימחר בהם יראה שהם יתאמצו בשבילו וצעקו והכול. והכול מכור.

יש קואליציה? זה עובר. אין קואליציה? לא עובר. שלום. מה?

כשאלה בשלטון מעבירים מה שהם רוצים ואלה בשלטון מעבירים ואלה מחזירים ואלה מבטלים ואלה מחזירים.

ולמה הם קראו לזה כנסת ישראל? ולמה קראו לזה 120?

על שם הנביאים שהיה לנו, כנסת ישראל הצדיקים.

ויושבים שם בחללי שבת, אוכלי נבלות וטרפות, עושים כל עבירה ופשע.

וביניהם גם ערבים כמובן.

יש שם אחד, קוראים לו אחמד טיבי,

שהוא מקפיד שיפנו אליו בערבית.

אז אומרים לו, אנחנו לא מבינים מה אתה מדבר.

אז הוא אומר, כבר אמרתי, תביאו תרגום סימוליטני.

וואלכ, אני הייתי צריך להיות שם, הייתי מלמד אותו משהו.

הייתי אומר, ליברמן, אל תדבר רק ברוסית.

שישבור את הראש, שילמד רוסית.

הייתי אומר למרוקאי, רק מרוקאי תדבר.

וכל חבר כנסת ידבר בשפה שלו.

ולמה כי אתם חרשים?

אז כל אחד ידבר באיזה שפה שהוא רוצה מה שהוא רוצה וירד.

קרקס!

אבל,

זה היה דור גדול, אלה שבאו מבבל.

120 זקנים, אנשי כנסת הגדולה, ובתוכם כמה נביאים.

הרמב״ם, בהקדמה לחיבור הגדול שלו,

כותב,

ובוודאי שהיה מקום לחשוב להעלות על דעתם

כי בצדקתם הם עולים לארץ.

ולכן הוזהרו

שלא יאמרו כן בלבבם,

כי לא בחיל ולא בכוח, כי אם ברוחי, ברוח השם אשר דיבר אל כורש,

לגאול אותם למען שמו באהבה שהוא אוהב אתכם.

רק בגלל שהשם אוהב אותנו, הוא הוציא אותנו משם מבבל.

אבל אל תגידו, אתם יכולים להגיד, כי אתם באמת הייתם דר של צדיקים.

התורה לא דיברה באלה שחושבים שהבשר הוא בשר זרועם.

אלה לא חלקם מיעקב.

אבל התורה מדברת גם על אנשי הרוח,

שהגוף שלהם הוא עבד לנשמה.

אתם ראיתם את הבית של הרב שטיינמן, תקרה כלופה?

אתם ראיתם איזה משענת, תראו איזה משענת מודרנית.

יש לי, אני פה.

אתם יודעים איזה משענת הייתה לו בבית.

כיסא

של ארבע רגליים

שהוא הדביק אותו לקיר שהיה מרוחק ממנו,

והוא היה נשען עליו.

וככה הוא היה מקבל אורחים הכי מכובדים בעולם.

מסמיכות לידו,

שולחן פשוט.

זה לא יאומן כי יסופר.

אם אתה מוכר את הריהוט שם,

גם אל תזכן אומר, תשלם שאני אקח את זה.

אין מה למכור שם.

אין שווי.

פשטות של הפשטות.

אדם שאכל 50 גרם פירורי לחם

בבוקר

ובערב

לא אוכל לחם. פירורי לחם.

ככה.

לא שתתתי 50 שנה.

רק מים.

אין נשנושים.

הוא לא יודע מה זה שניצל.

והחזיק 103 שנה בלי ספורט.

בלי מכון.

בלי שרירים.

אור על עצם.

ונשאר פיקח עד יומו האחרון.

בראייה, בשמיעה, בהבנה.

זה הכוחה של התורה.

הרב שחגם, 104 שנה.

גדולי העולם.

אבל גם אנשי רוח שגופם עבד לנשמתם, גם להם נאמרה נבואה לא בכוחי.

כי אם ברוחי.

ואדרבה רק להם.

שידעו עם לבבם כי לא בצדקתם.

כי החושבים כן נחשבים בעיני המקום כאילו אומרים בלבבם. כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה.

שמעתם את הצבא.

אנשים טועים.

חושבים שאני צדיק וירא שמיים.

אני מבקש לא לקרוא לכך שלא יבזו אותי בעולם האמת. תראה איך התחיית את האנשים.

תראה איך התחיית אותם. אומרים שאתה צדיק.

ועל היסוד והעיקר של האמונה הזו נקבעו שמונת ימי חנוכה אלה.

להודות, להלל לשמך הגדול.

להחדיר בלב שלנו את ההכרה שרק שמו הגדול הוא שעשה את כל אלה.

לא בצדקתם כלל,

כי לא בחיל ולא בכוח,

כי אם ברוחי.

ומה אנחנו אומרים בנוסח?

רבת את ריבם,

דנת את דינם,

מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים.

מי עשה את זה?

אנחנו לכאורה ניצחנו.

תארו לכם שביבי היה יוצא עכשיו למלחמה נגד סוריה,

לוקח את ליברמן ואחמד טיבי ויוצאים למלחמה וחוזרים, הפילו את כולם.

מה הם היו אומרים?

מתתיהו וחמשת בניו מנצחים את יוון.

מישהו תיקן לנו משהו

כאילו שהם ניצחו את המלחמה?

בדיוק הפוך. מה כתוב?

אתה רבת את ריבם

של ישראל,

אתה דנת את דינם.

מה שעשו להם, אתה שילמת לאויבים.

אתה מסרת את הגיבורים ביד החלשים.

אתה שמת את הרבים ביד המעטים.

את הטמאים ביד הטהורים.

לפי כך, לך השם הכוח בלא לנו.

לכן יש תפילה,

לא לנו, אדוני,

לא לנו, כי לשמך תן כבוד

על חסדך, על עמיתך.

זה עיקר ההודאה וההלל.

אנחנו מודים והללים לשם

על הניסים.

אם לא המרד ההוא,

אנחנו יוונים.

היו הרבה מתייוונים אז.

הם היו יכולים לכלות את הכול.

כל הדורות,

כמו הדור של משה ויהושע בן נון,

של דבורה וברק בן אבינועם,

דורו של חזקיהו,

של מרדכי ואסתר,

כל הדורות

מודים ומהללים לשם בהודעה זו,

לא לנו, אדוני,

לא לנו,

כי לשמך.

משה ויהושע ניצחו את העמלק,

ניצחו 31 מלכים,

דבורה וברק בן אבינועם ניצחו את סיסרא,

דורו של חזקיה ניצח את סנחרים שכבש את העולם, מרדכי ואסתר ניצחו את אש וראש והמן.

מישהו מהם טען שזה הם?

איך שרון אמר?

אשרי העם

שצהל לא.

לא אשרי העם שהשם אלוהיו.

העיקר הזה וההכרה הזו,

זוהי מידה מהלכת בכל הדורות,

בכל הישועות והגאולות.

ולזה הגיעו כולם לעיקרה של האמונה הזו שלא בחיל ולא בכוח,

כי אם ברוחי.

לאור הדברים האלה,

מהיום תאיר לנו מצוות נר חנוכה,

שהיא זכר

לנס פח השמן,

ולכאורה לא מובן.

מה ראו אנשי כנסת הגדולה

לבחור דווקא בנס הזה,

שהרי הנס הזה של פח השמן נעשה גם לאשתו

של עובדיה הנביא על ידי אלישע,

שהוא מילא לה את כל הכלים במעט שמן שהיה לה,

ונעשה נס, והתמלאו כל הכלים

כדי שהיא תשלם את החובות שלה.

והנס הזה בכל הניסים שהיו מול יוון

הוא פרט קטן

במערכת הניסים שנעשו לישראל בכל מלחמת יוון,

על ידי החשמונאים.

אבל כבר נאמר לנו בנבואת זכריה,

ראיתי מנורת זהב כולה וגולה על ראשה.

פירשו המפרשים,

לפיכך הראו לזרובבל מראה המנורה,

משום שהיא מלמדת את העיקר הזה שלא בחיל ולא בכוח.

זוהי הנבואה שלו בחיל שנאמרה לו.

והמלבים אומר כך

ביען ויאמר אלי זה דבר אדוני אל זרובבל

לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר השם.

הודיע לו שבמנורה הזאת מרומז דבר השם בהבטחתו אל זרובבל שהבטיח לו לומר

לא בחיל ולא בכוח

כי בעת שיביא את עבדו צמח מזרע זרובבל

אז תהיה הנהגת השם בלי אמצעי.

לא על ידי המערכת

שעל זה צריך

חיל שיתגבר בדרך הטבע וגם לא על ידי מלאכים

שהאגם שאז ינהג בנס

ולא בחיל חיצוני בכל זאת צריך כוח פנימי

כי אין הנס שורה על דבר ריקן.

כמו שאמר לך בכוחך זה והושעת את ישראל מיד מדיין נגד עון

כי אם ברוחי רוח השם לבד היא תנהיג להמשול בהשגחתו הפרטית.

את זה רמז לו במנורת הזהב בשבעת נרותיה ובשבעה עיני השם אשר יפתח על אבן היסוד.

כיוון שכל עיקר נס חנוכה והתלמוד ממנו

זה לעמוד על העיקר הגדול על הזה לכן קבעו חכמים מצוות נר חנוכה

לזכר הנס של פח השמן שנשיב ללב שלנו ולנפש תמיד

את האמונה החיה הקיימת המהלכת בכל הדורות

שאנו משננים אותה ומודים בה לקונה לבורא עולם.

לא לנו אדוני לא לנו כי לשמך תן כבוד

לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר השם אמן.

למי שיש שאלות בבקשה

יש גברת שם שהצביעה תריםי את היד גבוה

בסוף הערב אני אתן פה רציציות כיסויים לספרים כן כבוד הרב

שמי כהל אני הגיורת לפני 12 שנים

באנו לארץ לפני שבע שנים

בדיוק

בדיוק יומיים

סליחה, בדיוק אחרי שקראתי שני דפים של ספר של מצווה לעלות לארץ

חשבתי על עצמי זה ממש בדיוק סמך שאנחנו צריכים לבוא מהר ולא לפחפש סמך

אחרי זה, זה לא פשוט, אנחנו יודעים גם שזה קשה ברגע שאנחנו מגיעים לארץ

התחיל כל מיני דברים לעבור אצלנו

לדוגמה בעלי יש לו סוכרת, סוכרת של זוג אחד

זאת הבת שלי

כשעלינו לארץ היא הייתה בת עשר

לפני שנתיים היא מתחילה עם סוכרת נעורים

אני הייתי גרושה, היא ילדה מהנשואה הראשונה שלי

היא הייתה בת חמישה כשהיא עשתה גיור אצלי

והאמת אני כל כך אוהבת אותה כי זה הבת שלי

ואני רוצה את החיים טוב בשבילה

אבל אני לא יודעת איך להצליח אותה, האמת

קשה לי מאוד לראות אותה שלא הצליח לקום במיטב

וקשה לה בחיים

כשעשינו בדיקת דם כדי לבדוק אם יש לה סוכרת מגנטיקה

אני ידעתי מראש שזה לא היה גנטיקה

מה שקיבלנו זה לא היה גנטיקה, אני ידעתי מי זה היה

בדיוק לפני שהיא התחילה לא להיות דתייה

הכל התחיל בסיפור, היא לא מאמינה בזה, ילדה טובה

אבל אני לא יודעת איך לאסור לה באמת

אם אתה יכול לתת לה דרך

גם אני יודעה שבבית שלנו קורה משהו מאוד קשה. בעלי שהכרתי אותו,

הוא היה בן אדם מאוד מאוד קרוב לקדוש ברוך הוא.

בן אדם שלא יוצא מהתורה, הכל היה תורה, תורה, תורה, תורה. היום הוא בן אדם שלא קרוב לתורה,

הוא לא רוחני כמו שהוא היה.

וגם יש לי בן תשע, זהו

מאובחן של אוטיסטיק בגיל ארבע.

לאט לאט התחלתי להוציא אותו,

והיום, ברוך השם, הוא בתלמוד תורה בכיתה רגילה,

עם צייה צמודה, הוא מנהג מאוד יפה.

וכל מיני ספרים עשיתי כדי לחזור לו.

למה? כי הוא מקשיב.

קשה לו, אבל הוא מקשיב.

הבעיה שיש לי שני אנשים בבית שלא מקשיבים לי.

אני נותנת כל מיני דרכים, והם לא שומעים אותי.

זה הבת וגם זה הבעל.

אין לי מה לעשות, האמת.

אבל אני רוצה שתצליח אותנו באמת,

זה קשה,

ואני יודעת שאם אין

שינוי בבית, הכול יכול להיות על הרצפה,

ואני לא רוצה את זה. האמת שאני אוהבת תורה, אני אוהבת המון דברים,

שהכול יהיה ליד הקדוש ברוך הוא,

אבל תצילי אותך בבקשה.

טוב, תודה על ההסברים.

אני אגיד לך ככה,

קודם כל ארץ ישראל נקנית בייסורים.

זאת אומרת, לעלות לארץ ישראל גם יהודי שעולה זה ייסורים,

היא לא נקנית בקלות.

חייב לעבור ייסורים. נכון.

עכשיו, את יותר רוחנית מהם.

את עשית גיור, אני מבין, מרצון.

והבת כנראה חומרית מדי.

הבעל כנראה מתעסק עם פייסבוק ודברים כאלה?

לפעמים כן, לפעמים לא.

רק כשהוא עובד יותר מדי, יותר מדי,

והוא צריך אמונה כמו שהיה לו.

מה, איפה זה נעלם?

לא יודעת. זה נעלם במחשב.

אבל אני אסביר לך.

הנקודה היא כזאת.

מי שמתרחק מהקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מתרחק ממנו פשוט.

אתה עוזב אותי יום, אני עוזב אותך יומיים, אומר השם. אתה לא עושה לי טובה.

אני עושה לך טובה.

אני נותן לך חיים.

אה, לא מתאים לך? אין בעיה. סוכרת מספר אחת.

בבקשה, תתמודד. חמש זריקות ביום,

מתפספס פעם-פעמיים ונראה לאן תגיע.

אז זאת אומרת, מה, אתה מתעסק עם בורא עולם?

מי יכול לתעסק איתו?

מדינות שלמות הוא מפרק.

אז בן אדם עומד ואומר לו, לא בא לי, לא מתאים לי, לא, לא, אין לי חשק, אני לא אוהב את זה.

אז על מה קיבלת חיים?

בשביל לעמוד ולמרוד בי?

להשתמש בכלים שאני נותן לך בשביל להשתמש נגדי?

אז אני אצמצם לך את הכלים.

ואני אדאג שיהיה לך פרנסה ודוחק,

יהיו לך צרות,

יהיו לך מחלות,

יהיו לך ייסורים,

יהיו לך ככה.

עד שתבין.

עד שתבין ותצעק.

ואז נראה, אולי אני אשמע. אולי, אולי לא.

מי שלא מבין בשכל,

מבין אחר כך בכאב.

עדיף להאמין.

אבל אז מתי אני יכולה... את לא, את תקשיבי לך. רגע, רגע. אז מתי אני יכולה לחכות? שמעתי, אמרתי.

טוב. את בניסיון.

אוקיי.

את בחרת בדרך, הדרך לא קלה.

רות המואבייה עברה דרך קשה מאוד בשביל לשכנע את נעמי שתהיה גרה.

והיא דחתה אותה, ודחתה אותה, ודחתה אותה.

וכשהיא כבר התגיירה והכול, נו, אז מה? ביזו אותם,

וצחקו עליהם.

ובסוף היא הביאה את דוד המלך.

זה לא הולך בקלות.

נכון, אני יודעת. אברהם היה לו קל?

לא.

יצחק אבינו היה לו קל?

לא. יעקב אבינו היה לו קל? יוסף היה לו קל?

דוד המלך היה לו קל?

איפה עוד לא היה לו קל?

יש ניסיונות, צריך לעמוד בהם.

אנחנו לא בוחרים אותם.

השם יודע למה הוא נותן לזה כך ולזה כך.

אנחנו צריכים לעמוד רק בניסיונות, זה הכול.

אדם הולך לצבא,

הוא יכול לבחור את המסלולים?

אומרים לו, היום הולכים ללונקות,

מחר עולים ג'בלאות,

מחר מערבים,

מחר ככה, כל יום אומרים לו משהו אחר, מי שואל אותו בכלל?

דורכים עליו היום, מעמיסים עליו חומר, נשק, הכול.

עושים איתו מה שרוצים, קרקס.

הוא יכול להגיד משהו?

אני צלצל לאבא.

אנחנו אבא שלך ואימא שלך וגם סבתא שלך.

אז אם אנשים יכולים להגיד לבן אדם מה לעשות עם החיים שלו ואפילו לסכן אותו במלחמה,

בורא עולם לא יכול להגיד לבן אדם

מה לעשות בשביל שיקבל גן עדן?

אז מה רוצים שהשם ידחף אותו בכוח לגן עדן? לא, אם אתה רוצה לקפוץ לגיהנום, תקפוץ.

אפשר לדבר עם בן אדם שיש לו שכל,

אבל יש אנשים שאין להם שכל. איפה השכל?

עד לשכל יש לב,

ובלב יש רצונות,

יש תאוות,

והלב רוצה לעשות את מה שהוא חפץ.

השכל אומר, תשמע, לא כדאי, אתה מתעסק עם בורא עולם.

תראה, הנה הוא סרטן, ההוא זה מת,

זה נפטר, זה ככה, זה ככה.

ואתה לפעמים נרגע,

אבל בסוף הלב אומר, מה אתה עושה צחוק? ומה עם זה? ומה עם זה? ומה עם זה? וככה מלחמה כל היום.

הלב מעכב.

יש שני סרסורים לחטא, שני מתווכים.

עיניים

והלב.

העיניים רואות

והלב חומד.

ואז כלי מעשה גומרים.

אז מי שמחובר לטמבלוויזיה,

למחשבים,

לאינטרנט,

שם ההצעות הן מפתות והן הפך התורה.

אז איך הוא יהיה מחובר לתורה עם... איזה רגע של קודש יכול להיות לו אם הוא רואה כל תינופת,

ותועבה, והכו... איך הוא יכול... איך הוא יכול להתחבר בכלל לדבר שבקדושה?

הרי הוא מיד מקבל קרירות.

זאת הבעיה.

הרחוב פרוץ,

החברה פרוצה.

ממילא קשה מאוד,

קשה מאוד לחנך.

הבן הקטן עוד לא עומד בניסיונות האלה, לכן בינתיים הוא שומע.

תנצלי את זה. אם תשקיעי באותו,

תחברי אותו למישהו שילמד איתו באופן קבוע.

ייתן לו אהבת תורה.

תתני לו פרסים.

יכול להיות שהוא יתחבר לזה כבר, ולא יצטרך אותך וימשיך לבד.

כן, זה מה שאני התחלתי לחפש, וכבר מצאתי משהו. אבל היא כבר בת בגירה, היא כבר יודעת מה היא רוצה. יש לה את הרצונות שלה, זה הבעיה.

היא בת 17. זה בגירה.

כן, נכון. אז לכן היא, יש לה את הרעיונות שלה.

היא לא החליטה להתגייר כמו שאת.

אז מה היא צריכה לעשות?

אם היא רוצה.

נכון. אז בינתיים מה הסטטוס שלה?

אם היא רוצה להבריא פעם, פעם,

שיהיה לה סיכוי,

זה רק עם הקדוש ברוך הוא. כי מי שנותן את המחלות זה הוא,

ומי שמסיר אותם זה הוא.

לא, סליחה, אני שאלתי מה הסטטוס שלה, שהיא עשתה את הגיור אצלי.

אני לא יודע מי עשה. אני לא מדבר על הגיור, כי אני לא יודע מי עשה. בוא נגיד, זה הכול בסדר, אבל מי ש... אם זה נעשה כדין, אז זה נעשה.

מה זה משנה אם את אמרת לה או לא אמרת לה? לא, אני רק רציתי לדעת, זה הכול. אני רק אומר, הנקודה היא

אני מחצתי, ואני ארפא, ואין מיידי מציל, אומר הקדוש ברוך הוא. לא דוקטור, ולא פרופסור, ולא ראש מחלקה.

רק אני.

אני רופא כל בשר ומפליל לעשות.

אז מי שרוצה להיות בריא, הסיכוי היחידי זה אצלו.

תראי סרטים שלי שאמרתי לאנשים עצות, איך לעשות בשביל לצאת מצרות

כאלה ואחרות.

חלק שמעו,

וחלק זה עזר להם מאוד,

כשהרופאים איבדו כל תקווה.

אז זאת אומרת, הדרך היחידה זה רק עם הקדוש ברוך הוא.

כשהולכים איתו יד ביד,

הוא מחבק,

מלטף ומציל,

אבל הם עומדים נגדו ואומרים לו, תשמע, לא צריך אותך, אני אסתדר לבד. בבקשה, תסתדר.

אני רוצה לבקש לברכה לקטארם, כן, השם זה דוד מאיר

בן שרה.

דוד מאיר בן שרה

בן שרה בצרה.

בן אברהם מילאון.

עוד פעם.

סליחה.

דוד מאיר בן שרה.

זה מה שאמרתי, לא? נכון, סליחה.

דוד מאיר בן שרה,

השם יזכה אותו לגדול צדיק ויראה שמיים בריא ושלם.

אמן.

שאלה נוספת.

תן שמה לבחורצ'יק הנחמדצ'יק.

תרים את האצבע שלך.

אתה לא רוצה להרים את היד? התחרטת?

האצבע שלך עולה לבד? סתם? אני לא אוהב את זה.

כן, מי רוצה? הנה, פה יש שאלה.

ערב טוב, אב. ערב טוב.

רציתי לשאול בקשר לבשר של הרב מוצפי.

כן.

אם אפשר לאכול אותו. אין לאכול שום בשר, שום עופות של אף אחד.

של הרב מוצפי לא?

מה אמרתי עכשיו?

אמרת לא, אבל לגבי זה באופן ספציפי.

מה זה ספציפי?

אמרתי הכי ספציפי,

אף אחד.

אז מה עושים?

אם אתה רוצה להתחבר לכפז ולהמתין מתי שיהיה, בבקשה. אם לא, תהיה טבעוני. מה הבעיה?

אסור לאכול נבלות וטרפות. זה ברור לך.

כן, זה אני יודע. זה המצב כרגע.

אז איך מתחברים?

מתחברים.

מצלצלים מחר.

יש לך טלפון לתת מישהו? תפרסם בקשה את הטלפון על המסך

של קפז.

תיתן לו בקשה, הנה הוא ייתן לך. בסדר. בהצלחה מותיק. טוב שאפשר לקבל בכלל עין של הערות, יהיה אירוע בעין.

מתי וממה?

מתי וממה?

מתי וממה? מתי עברת את האירוע? זה לפני איזה כמה חודשים.

בממה?

זה מין

איזה גוש דאום.

ברופאים מה אומרים? כדורים לא מעבירים את זה? לא, זה עובר קצת, אבל זה לא...

אין כדורים.

זה מטריד אותך.

כן, מפריע מאוד.

אתה לא לומד תורה קבוע.

ככה, ככה, לא... לא מעט. בשביל זה אתה רואה ככה.

עכשיו תשמע.

תקבע לך שעתיים כל יום ללמוד תורה בתענית דיבור,

שלושה חודשים רצוף,

ובעזרת השם תבריא ותחלים.

אמן.

אבל קצת קשה, כי אני בעבודה לחוץ, שתמיד בעבודה, אז... כמה אתה שעות? שמונה?

יותר משמונה נשאר. שתים עשרה?

משהו. נשאר עוד שתים עשרה.

כן.

אז תוריד מהשתים עשרה לשתיים,

ותשאר, תעשה מה שאתה רוצה.

טוב, בסדר. יופי.

אתה לראות אתה, אתה רוצה לראות 24 שעות. כמובן, אבל... אבל אתה עובד. כמו כולם.

אוה.

אז זהו.

בהצלחה. אמן. תודה.

כן. תן לגברת למעלה שמה.

תרימי את היד, כן? שיראה.

ערב טוב.

יש לי שתי שאלות.

כן.

ככל שמתחזקים יותר,

אז קורה מצב שמתרחקים יותר מהסביבה.

זה טוב או לא טוב?

מצוין.

אוקיי.

ודבר שני... אני חושב שיותר הסביבה מתרחקת ממך, ממה שאת מתרחקת מהם.

אוקיי. זה בסדר. אין שום בעיה, זה טבעי.

ודבר שני,

כדי שנוכל לקיים לו עמי שומע לי,

הרי צריך לשבת וללמוד.

נכון. מישהו סוף סוף תפס את הפסוק, כן.

צריך לשבת וללמוד.

לא, לא. נשים לא חייבות.

נשים לא חייבות ללמוד. רק מה שהן צריכות. בהלכות ששייכות אליהן,

הן צריכות

הלקות המטבח, הלקות שבת,

צניעות, טהרה, דברים ששייכים לנשים ולבית.

כן. זה צריכות ללמוד.

לקיים מצוות, מה שהן חייבות,

אבל הן לא חייבות ללמוד תורה כמו שגברים, וביטול תורה, ודברים כאלה.

לעשות חסדים ולחנך את הילדים בעיקר. בעיקר לחנך לתורה ולצניעות.

תורה וצניעות.

אוקיי. והבנים אמורים ללמוד משולחן ערוך, כן? נכון.

עכשיו קורה מצב כזה בזמן האחרון,

שבן אדם יושב, לומד, קורא מה שכתוב,

ורבנים אחרים מתירים משהו שונה למה שכתוב.

לא לשמוע להם.

הם אומרים כאילו שאז אין להם דעת תורה.

וכתוב בספרים ככה וככה. היו אומרים שאולי לא הבנו, לא... בסדר.

אז תשאלו אותי, אני אגיד לכם מה לעשות.

כן. זה מה שהם אומרים, עשה לך רב.

אבל כבר אין את מי לשאול, כל אחד מפרש משהו אחר.

תשתדלי לשאול ואני אענה.

אוקיי. תודה.

כן.

תן לבחור פה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. קוראים לי מרשה.

מרשל?

מרשה.

מרשה.

אני רוצה לבקש מהרב ברכה שאני

אגדל בתורה ומצוות. אמן.

ראית? צ'יק צ'ק זה נגמר.

כן, תן לבחור פה.

כבוד הרב, רציתי לשאול אותך

מה אתה חושב על דונלד טראמפ בהקשר... לא, רגע, שנייה.

בהקשר שלנו, היהודים, האם זה נראה כמו שזה נראה,

שהוא טוב בשבילנו?

עם העניין שהבת שלו התגיירה והיא דתייה והחתן?

תודה. בהקשר של כל העניין הזה. יש שאלה יותר רצינית, האם דונלד טראמפ טוב לעצמו?

מה שבטוח שהוא אוהב את עצמו.

זה בטוח. זה כן, לפחות כמו כולם.

עכשיו אני אסביר לך משהו.

אם כבר דיברנו עליו אז בוא נדבר על ההכרזה שלו על ירושלים.

תראה, כתוב בזוהר הקדוש

שבזמן שעם ישראל גלו מארץ ישראל,

אז הארץ הייתה ריקניה.

ואז ישמעאל

שלטו בארץ ישראל

בשעה שהיא ריקניה.

מה קרה?

תכף.

למה יש שלטון

לישמעאל בארץ ישראל?

בגלל שהם עשו ברית מילה.

ומכיוון

שהם לא עשו ברית מילה כהוגן

משתי סיבות.

אחת, שהם לא מלאים בשמונה ימים,

אלא בגיל 13 לערך,

ודבר שני שהם עושים מילה בלי פריעה.

אצלנו יש גם מילה וגם פריעה של עורדק.

אז לכן אצלהם המילה היא לא שלמה,

אבל בכל אופן כיוון שהם עשו מילה,

אז יש להם אחיזה בארץ ישראל.

ויגיע היום, כתוב בזוהר הקדוש,

שתיגמר להם הזכות של המילה,

ואז הקדוש ברוך הוא ינפנף אותם בכלל מפה.

יכול להיות שטראמפ הודיע על זה.

זאת אומרת, מה צריך בכלל שטראמפ יגיד שירושלים זה של ישראל? מי לא יודע.

כל מי שקרא תנ״ך

יודע שירושלים של ישראל.

למה יושבים ברצפה בתשעה באב בכל העולם?

בגלל ירושלים, חורבן הבית.

אז זאת אומרת,

אבל בא פתאום ראש עשו,

הוא אדום.

עכשיו אנחנו בגלות אדום, גלות של אמריקה.

ראש עשו מודיע שירושלים היא הבירה של ארץ ישראל, של עם ישראל,

שלא משנה מי.

אנחנו לא צריכים את ההכרזה שלו.

ירושלים מוזכרת למעלה משבע מאות פעם בתנ״ך,

בקוראן אפילו פעם אחת לא.

הם בכלל לא מתפללים לכיוון ירושלים, מפנים את הישבנים שלהם.

אז זאת אומרת,

על מה מדברים בכלל?

אבל היה עם פלסטיני?

מי היה ראש ממשלת פלסטין האחרון?

איזה ערים פלסטיניות היו?

מה שמות ראשי הערים?

איפה יש מפה?

מפה של פלסטינים?

לא!

הפלישתים זה אירופאים ג'ינג'ים.

הפלישתים שכתוב פלישתים

הם מאירופה בכלל,

והם היו ג'ינג'ים.

אתה מבין? זה בכלל לא קשור לפלסטין וכל השמות האלה. הרי הבאתי בזמנו סרטון שערפאת מסתלבט עלינו שהוא המציא את העניין הזה.

זה הכל המצאה. יש להם שיח'ים שאומרים במפורש איפה היה פלסטין, איפה זה? הכל שקר.

אז את אומרת, אבל לא יודע למה ביבי מקבל את הנרטיב הזה שלהם וממשיך איתו כאילו זורם, זורם.

תעמוד ותגיד.

אם תראו לי איפה,

איפה המפות שלכם?

איפה הערים שלכם? ראשי ערים?

נפקד אוכלוסין?

מתי קמתם?

מי היו? ראשי ממשלות? נשיאים?

דברו איתי.

אין בעיה, מה שמגיע לכם נחזיר על המקום.

אף אחד לא מדבר, כולם מדברים כאילו זה נכון, נכון, נכון, נכון.

פעם סיפרתי,

היה חוברות, ספרונים

של בלש בשם שרלוק הולמס.

המוכר, כן. כן, המוכר. הוא לא היה בעולם, זו המצאה דמיונית של סופר.

אבל יש לו כבר אנדרטה.

אתה מבין מה הבעיה?

מכרת, אני אנדרטה.

אבל לפי דעתך, כבוד הרב, בשורה התחתונה הוא טוב בשבילנו?

תראה, בינתיים... הלכנו ליהודים בכללית, אתה יודע. בוא, בוא אני אגדיר... מאז 1948... בוא אני אגדיר לך את זה קצת מדויק.

בינתיים הוא לא מפריע, משעשע.

בסדר?

אל תתלה בו הרבה.

שאלה... תודה רבה.

שאלה תן לאבא של הבן שהצביע קודם.

ערב טוב, כבוד הרב.

ויש לי שאלה שהיא מאוד חשובה ומצדיקה לי מאוד.

אני גר פה בסביבה,

לא יכול לבוא לקהילות פז להתפלל בנץ.

אבל איפה שאני גר, יש מניין בנץ ומניין תימנים,

ואף אחד לא אוכל כשרות של פז,

וכולם אוכלים את

הכשרות הרגילה.

אתה יכול להתפלל איתם רק בלחש,

לענות קדושה,

מודים דרבנן,

וקדיש אחרון של יתום שלא אומר אותו שליח ציבור,

אם הוא לא מחלל שבת.

לא, הוא לא מחלל שבת, כולם טבעונים שאומרים שבת ומצוות.

אבל עם הכשרות יש להם בעיות.

שמעתי, עניתי לך כבר.

זה אם אתה רוצה, אם לא,

תארגן הסעה.

מה אתה עושה ביום?

קוביל. יפה. באיזו שעה?

שבע וחצי, ומתחיל לעבוד.

בכמה זמן נסיעה לעבודה?

עשרים דקות.

הבנתי. אז זה לא תוכל.

בסדר, תנסה לגייס אנשים.

או שתבקש להיות שליח ציבור.

אולי יוצא להיות שליח ציבור פעם בשבוע, פעם בשבוע. גם טוב.

אם תוכל לעשות לך מניין משלך, מצוין.

לא משנה, אני לא חושב שכן, יש אפשרות.

מי שנלחם יכול הכול.

מי שנלחם, הכול יכול.

טוב, תברך אותי שאני אצליח.

אם תרצה, תצליח.

בעזרת השם, ואני רוצה שתברך את האח שלי לזיווג הגון.

הוא שומר מצוות?

משתדל, כבוד הרב. משתדל, אז תשתדל למצוא אישה.

תחליט שאתה שומר מצוות,

ואז תמצא אישה.

תודה רבה.

בהצלחה.

כן, תן לנער הנחמד פה.

שלום, ערב טוב, כבוד הרב.

יש לי שאלה שיצא לי,

היה שיעור אחד עם אברך שלימד אותנו תורה,

והוא שאל שאלה שקשורה לחנוכה.

אז עכשיו בדקתי מכמה נושאים, אמרתי, אולי אני אשאל אותך,

שהשאלה הייתה, כאילו,

למה אנחנו חוגגים את הנס שמונה ימים,

אם פר השמן אמור להספיק ליום אחד הרי?

אז זאת השאלה שהאברך שאל אותנו.

אתה בטוח שזו השאלה שהוא שאל למה שמונה ולא שבעה?

כאילו,

כן, למה לא שבעה ימים?

זאת אומרת, היום הראשון זה גם כן נס,

כי נמצא פך השמן,

והנס האריך.

זאת אומרת, או שנשאר קצת ועוד פעם התמלא,

כן?

ואז ממילא ביום הראשון הספיק ליום אחד,

ואחר כך התמלא עוד ועוד ועוד ועוד לשמונה ימים. זה ארך במשך שמונה ימים.

אז גם הים הראשון הוא נכלל בכלל השמונה.

ועכשיו יש לי עוד שלושה חודשים בר מצווה,

שזה יוצא בל' אדר,

ואין ל' אדר, אז כאילו, מה אנחנו צריכים לעשות

בקשר לזה?

לא הבנתי. מתי היה לך בר מצווה?

יהיה לי בל' אדר, אבל אין אותו

בלוח שנה בעברית.

אז מה אנחנו צריכים לעשות?

הבר מצווה?

כשיהיה לך שלוש עשרה יום,

שלוש עשרה שנה ויום אחד.

תודה. תהיה בריא.

תודה.

כן, תן ליהודי פה.

שם.

ערב טוב, כבוד הרב,

שמי ישראל.

אני אלמן מזה כעשר שנים.

הייתה לי חברה

לפני ארבע שנים בערך.

נפרדנו, חזרנו, נפרדנו, חזרנו.

לאחרונה עברתי שלושה צנתורים,

וזהו זה.

תודה רבה.

רפואה שלמה וזיווג הגון.

אמן.

כן, שאלה נוספת.

תן לגברת למעלה.

שלום, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי כמה שאלות. שאלה ראשונה

אני הייתי רוצה לדעת מה עושים עם חרדות לפני באמת אני מרגישה, לא יודעת,

כבר כמה ימים, בואו נגיד מתחילת חודש כסלו,

שאנחנו עומדים לפני משהו ענק.

אני מרגישה את זה גם בגוף, יש לי צמורמורות, לא יודעת איך להסביר.

ואני לא יודעת בדיוק מה, אבל מה עושים עם כל החרדות האלה, במידה ובאמת פורצת מלחמה? מה התורה? בואי נגיד שתהיה מלחמה, נו. תהיה מלחמה. מה אנחנו עושים? מה אנחנו, מה התורה? מה עושים? אם יש אזעקה הולכים למקלט, מכינים קצת אוכל לפני. זהו, ברמה כזאת.

מה, את רוצה לעמוד ברחוב אין?

מה הבעיה? את יכולה לעמוד ברחוב. את יכולה לעמוד בחלון. לא. התכוונתי אולי לפרקי תהילים או משהו כזה. אה, זה תמיד את יכולה, תמיד. כל מה שתתחברי לבורא יתברך, את יכולה מה הבעיה. מה עושים במלחמה?

מלחמה זה לא מחפש אותך דווקא.

אם את חוששת שמחפשים אותך,

אז זה גם יכול לבוא אלייך. את לא צריכה לחשוש.

לא, אני לא חוששת ספציפית. את יודעת, כשהיו טילים מעיראק לפה,

שלושים ותשעה טילים, הם לא פגעו באף אחד. חוץ מאחד, בסוף, בסוף, בסוף.

ליד המקלט.

אבל הסיכוי שאדם ייפגע זה אחד למיליון.

אז למה שזה יהיה דווקא עליי? אני אגיד לך משהו, בסדר? אני אדבר איתך הכי פתוח. או, הכי פתוח. אני פעם ראשונה שאני נמצאת בהרצאה שלך. כן.

ואני יכולה להגיד לך ש...

הפחידו אותה. בצעירותי, לא.

הרבה פעמים נתנו לי לשמוע על דיסקים שלך,

ולא יצא לי.

הייתי ככה מציצה עליך ביוטיוב,

לראות באמת מה מדובר, כי אני מאוד מתחברת.

אבל אני יותר רוחנית מאשר דתייה.

אני עדיין לא במקום הזה של לחזור בתשובה שלמה.

ואני באמת מאחלת לעצמי שאני כן אחזור בתשובה שלמה, ואני מתפללת על זה.

מה יש להתפלל? אני עדיין לא במקום.

מה זה להתפלל?

אני מתפללת על זה כי אני... מה יש להתפלל? לא הבנתי.

אני מתפלל ללכת קופה.

חולים אני יודע שאני לא מרגיש טוב, אני מתפלל על זה. מה את מתפלל? לך לקופת חולים, תעמוד בתור ותגמור.

מה יש להתפלל? אני מבינה אותך, אני מבינה אותך. נכון, זו החלטה, אבל כרגע אני ספציפית לא במקום הזה. או, את לא מעוניינת עדיין.

אני לא, לא מעוניינת. אני עדיין במקום של הנוחות, לצערי הרב. בדיוק, לא מעוניינת. היא אמיתית איתך. גם אני. בסדר גמור. את לא מעוניינת.

אני נשואה עוד מעט ארבע שנים. אז למה את מתפללת?

רגע, אני רוצה לספר לך משהו. אני נשואה עוד מעט ארבע שנים.

כן.

ואני תמיד הייתי רוחנית, ואני חיה את בורא עולם

בכל רגע נתון.

לא אומרת את זה בשביל לרצות אף אחד, אני פשוט יודעת שהוא מי שמשגיח עליו. אז למה את עושה לו ככה?

אני לא עושה לו ככה. אתה לא יודע מה אני עושה. מה זה? את שומרת מצוות?

אני לא שומרת מצוות. אז איך את עושה לו ככה? אני לא הולכת עם כיסוי ראש. עזבי את הכיסוי, את שומרת שבת?

בטח, בוודאי. מאה אחוז?

מאה אחוז. הכל? כל ההלכות של שבת?

אני לא הייתי כל ההלכות.

אז שומרת שבת... אז מה את שומרת שבת?

נרות? אבל אני לא יודעת גם איך שומרים שבת... אז מה את אומרת לי שאת שומרת?

תראה, אני יכולה להגיד לך שחזרתי עכשיו מסמינר של ערכים שלושה ימים. כן. היה לי שמה, באמת, הרגשתי לונה פרק.

עליות וירידות מבחינת הנשמה,

ואני יודעת שאני כן במקום שאני רוצה, אני יודעת שזאת האמת, בסדר? אני אגיד לך מה הבעיה שלך.

שברגע שאת תחליטי,

את יודעת שאי אפשר לחזור אחורה? אני לא רוצה לחזור אחורה. בדיוק. זה לא מעניין אותי.

אם אני אחליט, אז אני אחליטה. אבל את לא רוצה לחזור אחורה. אבל זה קשה, כי אני גם נשואה לבן אדם שהוא

גם כביכול דתי, אבל הוא פחות רוחני ממני. מה זה קשור?

מה שמשחק עניין בבית זה נורא הקטע הכספי.

לזה רציתי להגיע.

שאני יודעת

שאישה אמורה לעשות רצון בעלה.

עכשיו, רציתי לשאול אותך שאלה שמאוד קשה לי, ואני

מתמודדת איתה יום-יום.

כמו שאמרתי לך, אני נשואה קרוב לארבע שנים.

יש לי שני קטנים שיהיו בריאים, שה' ישמור עליהם.

ואני מרגישה באמת שיש לי קושי נוראי בבית, כי מה שמשחק אצלנו כל הזמן תפקיד,

זה הפרנסה, והפרנסה, והפרנסה. וכל פעם אני שומעת על כמה שאין כסף, וכמה ש...

ואני אומרת, בורא עולם הוא מי שקובע כמה שקל,

כמה בכלל כסף יהיה לך. זה בכלל לא אנחנו.

וזה מצחיק אותי שאני צריכה לדבר בצורה כזאת.

שנייה, שנייה. אני אומנם לא עושה מצוות. שאלה. את עובדת?

אני עכשיו לא עובדת, הרב.

הוא עובד? בעלי עובד מאוד קשה, כן.

משתכר כמה?

בוא נגיד שאנחנו לא ממש סוגרים את החודש, והוא עובד בשתי עבודות כדי לפרנס כרגע. הוא מפרנס יחיד. למה את לא עובדת?

אתה תצחק עליי.

לא, אתה לא תצחק עליי, אתה פשוט...

אני לא מספיק מרגישה שאני ממצאה את עצמי. אני צריכה משהו עם משמעות.

בואי אני אשאל אותך שאלה.

את אמרת שאת מאמינה שהבורא נותן פרנסה, נכון? לגמרי. אז למה את לא אומרת לו שב בבית? בשביל מה אתה הולך לעבוד שתי עבודות?

הוא לא מקשיב.

הוא בא מבית שהכל מגלמים בי כסף? את מסוגלת להגיד לו כזה דבר? אני כל הזמן אומרת לו את זה. שלא יעבוד.

לא, כי זה לא המציאות.

אז את רואה, את לא בוטחת מהעוז. אני כן מסוגלת להגיד לו. להגיד זה לא בעיה, אבל לחיות ככה. אז למה אתה מתכוון?

למה שאמרתי.

אם הכל באמת הבורא יתברך. הכל באמת הבורא. זה לא קשור למה אנשים עובדים.

לא הבנתי. עזבי את האנשים. אנחנו מדברים בינינו. את רוחנית. שכחת שאת רוחנית? אני רוחנית, אני לא שכחתי את זה. עכשיו,

אם את מאמינה שהבורא הוא המפרנס, לא צריך לעבוד בכלל.

שניכם תעסקו בתורה ומצוות, והשם ישלח לכם את ה... אוקיי, אבל הנשמה צריכה גם,

איך אומרים, הגשמיות הזאת היא בעצם אחיית ה... אני לא יודעת איך אומרים את זה, אבל בעצם יש את הספסוקה.

תגידי את מה שאת רוצה, אז תקיימי בעצמך את מה שאת אומרת. תצאי גם לעבוד.

אני אצא לעבוד, אין לי בעיה. לא, אפילו אם את לא יכולה למצות את עצמך כרגע.

קודם כל תביאי את הכסף שתסתמי. תסתמי. אם הרב אומר לי לעשות את זה מחר בבוקר... כן, אני אומר לך ולצאת, זה לא טוב שאישה תהיה בתלה. היא צריכה לעשות איזה משהו.

ובפרט שיש טענות,

אז בואי נסתום את הטענות. גמרנו. שלום, בית קודם. שלום, גמרנו. תודה לך, רב. רגע.

בשבת.

וחוזרים בתשובה. גמרנו, שהשם ירעיף עליכם שפע.

אמן. אמן. מסכימה?

מסכימה. גם האישה היא מקור הברכה. היא הצינור. הינה, הינה הברכה. הינה הברכה.

אתה גורם לי לזכור.

תן לה, תן לה, תן לה, תן לה.

ככה עושים. יהודים אומרים נעשה ונשמע.

קדימה, קדימה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה.

בשמחה, בשמחה.

לברך שהחיינו, יאללה, לא לפחד.

זהו זהו. סופית. מה זאת אומרת?

זאת אומרת שנגמר הסיפור? את דתייה? לא נפל לי האסימון עד עכשיו. נפל עכשיו, עכשיו.

אבינו, קצינים. כן, כן.

קדימה, קדימה, נו.

זה מה שהוא מרגיש?

יאללה, שחיינו.

ברוך אתה, המוני. ברוך אתה, אדוני. אלוהינו.

מלך העולם.

מלך העולם.

שהחיינו.

שהחיינו.

וקיימנו.

והגיענו.

והגיענו.

לזמן הזה.

אמן.

נס חנוכה!

מה השמות של הילדים?

אליאור בן מורן ויאלי משה בן מורן.

אליאור ו... מורן.

והם מי השני? יאלי משה בן מורן.

יאלי. יאלי השם ליה לי מורן. יאלי בני מורן.

כן, אני מורן.

השם יזכה אותם להיות צדיקים מראי שמיים. אמן. אמן. אמן. אמן. תודה לך הרב. בהצלחה. בהצלחה. שיהיה לך חג שמח ומלא אור.

אמן.

ואוזן נחל רוח. ואוזן נחל רוח. ואוזן נחל רוח. עוד שאלה אחרונה? תן לגברת לידה שמה. תן לה. ידה. ידה. ידה. ואוזן נחל רוח.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אמא שלי נפטרה לפני ארבעה וחצי חודשים בגיל חמישים ושש

עם המחלה. היא הייתה אצלך בהרבה שיעורים בפרדס חנה.

ויש לי חמישה אחים,

שגם יש לנו אבא, אבל

הוא 17 שנה לא איתנו.

היום הדלקנו איתו נר

של חנוכה.

עשיתי בדיסתא דשמיא כל הדרך כדי לכבד אותו,

כי הוא לא כיבד אותנו, ואימא גידלה כמו עשר.

אחים שלי אבודים, ואני האחות האמצעית השנייה,

ואני כל הזמן רק פוחדת עליהם

שלא יקרה להם משהו,

ואני אפילו לא יודעת איך להסביר את עצמי, מרוב שאני...

למה את לא מתחברת לקדוש ברוך הוא סופרית?

הקדוש ברוך הוא הוא הכל בשבילי, ואני מתחברת אליו, ולקחתי על עצמי...

אני חוזרת בתשובה בזכותך,

כבר עשר שנים,

אני רואה... כל הסרטונים ביוטיוב,

ולקחתי על עצמי

לבוש צנוע מהשימוש שלי עם סטירה. מה המעמד האישי שלך?

מה?

מה מעמדך האישי?

אני אם חד-הורית עם שלושה ילדים.

אז למה את לא עם כיסוי ראש?

אבל אני אם חד-הורית, לא התחתנתי אף פעם.

בכל אופן תלכי עם כיסוי ראש, כן.

אפשר? אוקיי, מה עוד לעשות?

שיהיה לנו,

לכל האחים שלי. אור, אור על הראש,

נשים כיסוי ראש,

ובעזרת השם

הקדוש ברוך הוא יפתח לך שערי ביטחון ושמחה,

ויאחד את המשפחה סביב התורה,

ואת האבא, אמן ואמן.

אמן, תודה. בבקשה, תן לה.

תברך אותי נטלי בת אביבה.

נטלי בת אביבה, שמקיים את כל מה שאמרתי מהרה.

אמן.

כן, רבותיי, מי שרוצה קיסויים,

ציציות וספרים, ברוכים תהיו, וחג אורים שמח.