דימונה - להחזיר בתשובה זה נס!

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב, בעזרת השם. נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב הזה יהיה לרפואה שלמה מהרה למשה בן שרה זרע,

לבתיה בניה בת מרים ועידית בת שושנה.

הערב יהיה גם לעילוי נשמת הוריי וחמים מנוחתם עדן.

אפשר לסמוך על הנס או אי אפשר לסמוך על הנס?

וישלח יעקב מלאכים לפניו ונעשיו אחיו.

הרמב״ן כותב לבאר

למה התורה האריכה בכל פרט בדורון

של יעקב אבינו שהוא שולח נעשיו,

וכתב שהוא, כדי להראות שיעקב אבינו לא בטח בצדקתו

והשתדל בהצלה בכל יכולתו

ללמד

שאין סומכים על הנס,

לכן הוא התכונן בכל הדרכים האפשריות

בשביל להינצל

מעשיו 400 ראשי גייסוד שבאו כנגדו להורגו.

דברי הרמב״ן צריכים התבוננות.

נראה מדבריו

שאם לא היה יעקב שולח מתנות לעשיו,

והיה רק בא ומנסה לרצות אותו ולפייס אותו בדיבורים.

היה זה נס

שעשיו יתרצה.

ואין סומכים על הנס.

זו השאלה, למה צריך להביא לו עדרים-עדרים,

עיזים, תיישים, הכול. למה צריך להביא לו? ועדר, עדר, עדר, עדר, עוד עדר, לפייס אותו. למה?

מה,

אם הוא ייגש וידבר איתו ויתחנן,

אז הוא לא יכול להתפייס.

לפי הרמב״ן

זה נס.

ולא סומכים על הנס,

לכן הוא שלח לו כמויות כאלה.

אבל אם הוא עושה חשבון,

נגיד שאחד בא לגזול,

ובדעתו גם אם יצטרך,

אז הוא ייקח את הנפש של הנגזל,

כי הוא לא מתכוון להיתפס.

והנרדף

מבקש ממנו רחמים, ככה כסף, ככה הכול, עזוב אותי, רק עזוב אותי, אל תיגע בי.

צריך נס

שיתעוררו רחמים?

קורה שגם רשעים וגם אנשים כאלה יתעוררו רחמים.

לדוגמה, שני אחים,

יש ביניהם מריבה גדולה.

האם זה צריך נס

שיעשו שלום ביניהם ערב יום הכיפורים, למשל?

מקובל שכל אחד משתנה בדעות, גם במידות,

על ידי פיוס של דברים כשמדברים.

ואם כן עשיו, אפילו שהיה שונא את יעקב,

אבל סוף-סוף הוא אחיו,

אז איזה נס צריך שיתפשרו ביניהם?

רואים את דברי הרמב״ן?

כדי לשנות טבע של אדם,

כדי להפוך מידות של אדם, צריך נס.

ואין סומכין על הנס.

ולא עוד,

אלא שצריך נס יותר גדול מאשר נס

בדברים גשמיים.

כי ניסים של שינוי טבע,

כמו קריעת ים סוף,

זה יותר קל.

שהרי יעקב מעיד על עצמו כי במקלי עברתי את הירדן.

זאת אומרת, הירדן נקרע לפניו, הוא עבר אותו כמו קריעת ים סוף.

אז היה לו כוח לעשות ניסים.

אז למה הוא לא סמך על הנס

שהוא ירצה אותו בדברים?

למה היה צריך לבזבז עליו כל כך הרבה עדרים?

רואים שיעקב אבינו לא רצה לסמוך על הנס,

לשנות את הטבע של עשיו בדברים, רק בדיבורים.

כי אין סומכים על הנס.

אז בואו נראה דוגמה חריפה

שמראה לנו עד כמה קשה לאדם לשנות טבע שהוטבע בו,

או מסקנה שהוא הגיע אליה ואימץ אותה,

כמה קשה לו להשתנות אפילו כשהוא אדם בעל מדרגה גדולה מאוד.

כשאמר יוסף

לאחיו

דגישו נא אליי,

ויגשו,

ויאמר אני יוסף אחיכם,

אשר מכרתם אותי מצרימה.

כתוב שהיה בדעתם להרוג אותו.

רק המלאך

מנע אותם.

זאת אומרת,

קודם הם אמרו שהם אשמים,

והוא התחנן אליהם, הם לא שמעו בקולו,

אשמים אנחנו.

טוב, אז הוא בא ואומר להם, זה אני, אני, יוסף אחיכם.

מדובר פה על האחים

שראו את הצער של האבא והחליטו יום אחד

שהם יורדים למצרים להרוג או להרג.

התחלקו, כל אחד נכנס בשער אחר,

מחפשים אותו.

חייבים להחזיר אותו לאבא.

זאת אומרת, גם אם יצטרכו להרוג מצרים, ייהרגו, וגם אם הם ימותו בזה,

היו מוכנים.

זאת אומרת, הם הבינו את גודל הטעות,

והיו מוכנים להחזיר אותו לאביב.

אז אחזק פה,

כשהוא אומר להם, גשו נא אליי,

מה ייגשו?

הוא הראה להם ברית מילה, שזה הוא, שזה אח שלהם.

והיא אומר, אני יוסף אחיכם,

אשר מכרתם אותי מצרימה, היה בדעתם באותו רגע להרוג אותו.

רק מלאך האלוקים מנע אותם.

בעלו הם הכירו בטעותם,

ועל זה אמרו חכמים, אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה.

יוסף, שהיה קטן שבאחים, אמר להם,

אני יוסף אחיכם.

יואו, לא יכלו לעמוד בזה.

נבהלו מפניו.

מה יקרה כשיבוא הקדוש ברוך הוא ויגיד לנו,

אני השם אלוקיכם?

וואו.

פתאום אדם יעמוד מול האמת הזאת,

אפילו שבראש

הוא מאמין ששאלוקים,

אבל הוא לא רואה את זה מול.

זה לא כמו יוסף עכשיו, מטר ממך, אומר, זה אני.

אוי לנו מיום הדין, ואוי לנו מיום התוכחה. ובכל זאת,

למרות שהם התוודעו אליו,

ביקשו להרוג אותו.

עדיין היו מעוניינים להרוג אותו.

רואים מכאן

כמה נמנע עדיין שינוי טבע האדם.

שהאחים של יוסף, השבטים הקדושים,

למה הם רצו להרוג אותו? סתם?

היה לו דין רודף, לדעתם,

שהוא רוצה להפסיד אותם את העולם הבא, רק הוא אהוב אצל אביו,

והוא יירש את העולם הבא, והם לא.

כמו שמאברהם יצאו שניים,

ישמעאל ויצחק,

רק יצחק הוא זרע של אברהם, ישמעאל

הופרש

מי יצחק יצאו שניים,

עשו ויעקב.

יעקב הוא הממשיך

ועשו הופרש.

חשבו גם הם,

מכל האחים יוסף ימשיך,

והם יופרשו ויובדלו.

והוא מחמם את האבא,

ויבא דיבתם רע אל אביהם.

הוא הלך ומספר כל מיני דברים בשביל שאבא ישמע שהם עושים מעשים לא טובים לכחות,

או רע.

אז הם דנו אותו כדין רודף,

רוצה להפסיד אותם את העולם הבא.

וכשהבינו כבר שזו טעות,

עדיין היה קשה להם כי זה הושרש בהם.

בכל אופן, 22 שנה,

כל ראש השנה ויום כיפור הם בדקו את עצמם אם יש להם איזה חטא,

ולא מצאו.

כל שנה חזרו בתשובה על כל מה שעברו,

וכל פעם חזר המעשה הזה לעיניהם, והיו בטוחים במאה אחוז שהם צודקים.

והרי הקדוש ברוך הוא הצטרף אליהם לחרם

להיות עשירי.

לא עלה בדעתם שהם טועים,

אבל כבר כשהאמינו שהם טועים,

וכבר התוודע.

והם היו מוכנים להרוג ולהיהרג בשבילו.

אבל כשהגיע הרגע, פתאום

רצו להורגו. כי לשרש מידה, לעקור מידה,

זה קשה, זה נס.

אותו דבר אנחנו רואים,

להבדיל,

בוויכוח של יעקב אבינו עם לבן.

אחרי כל הטענות של יעקב,

שהוא טוען ללבן,

מה פשעי?

מה חטאתי כי דלקת אחריי?

עשרים שנה אנוכי עמך,

רחליך ועזיך לא שקלו.

טרפה לא הבאתי אל ביתך, אני גרמתי לך איזה נזק?

הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה?

ותדעת שנתי מעיניי?

זה לי עשרים שנה בביתך עבדתך?

בקושי ישנתי,

שרב,

קור,

בלילות,

אני דואג לצאן שלך.

מה מצאת בי שאתה דולק אחריי?

מה הייתה התשובה של לבן?

ויען לבן ויאמר לי יעקב,

הבנות בנותיי

והבנים בניי

והצאן צאני,

וכל אשר אתה רואה, לי הוא.

אין לך פה כלום, הכל זה שלי.

לא הבנתי.

עבדתי שבע שנים ורחל רימית אותי וטלית לאה.

עבדתי עוד שבע שנים בשביל לקבל את רחל שסיכמנו מההתחלה.

עבדתי עוד שש שנים

ונתתי לך, והתפרנסת ופרצת ולא מצאת בי שום דופי.

מה אתה דולק אחריי?

אומר לו, הלו, הלו,

הכל, הכל, הכל, מה שיש לך פה זה לא שלך, זה שלי, הכל שלי.

ביקש לבן הרשע לעקור את הכול.

הוא בא על מנת להרוג אותם.

כאילו לא שמע כלום מהטענה של יעקב, כאילו לא שומע. אתה לא שומע?

אתה תענה על מה שאני אומר,

תגיד שאני לא צודק.

שום דבר.

וזה העניין שאמרנו.

יעקב לא היה יכול לבוא בדברים עם לבן

בשום אופן.

דיבורים לא משנים אותו,

כי שינוי טבע של לבן בדברים בלתי אפשרי.

בלתי אפשרי.

כותב

הגאון רבי ישראל סלנטר.

אכן נודע,

אם כי הניסיון יורנו.

אפשר להיות עובד השם יתברך שמו גם במדרגה נישאה בלי לימוד המוסר.

היו טענות,

תנועת המוסר לפני 150 שנה,

שהתחיל אותה רבי ישראל סלנטר,

היו שהתנגדו לה.

אמרו לו,

לומדים גמרא,

רש״י, תוספות,

זה מה שצריך ללמוד.

לא צריך להשקיע זמן בשביל ללמוד מוסר.

אז היו מתנגדים.

רבי ישראל אמר,

זה נכון.

נודע הדבר, וגם הניסיון מראה,

שאפשר להיות עובד השם

גם במדרגה נישאה

בלי ללמוד מוסר,

כמו החזון איש.

חזון איש, זכר צדדים כזה שלך, לא השקיע בלימוד המוסר.

הוא טען

שמי שיש לו יראת שמיים

ומקיים את התורה על כל מצוותיה בדקדוק ההלכה,

זה כבר לא נותן ליצר הרע אפשרות לתפוס אותו במשהו.

ממילא, אם הוא משועבד להלכה והוא מקיים הכול,

יצר הרע לא יכול עליו, כי כל התורה זה מצוות וכלים נגד היצר הרע.

כשאתה מציית לקדוש ברוך הוא ושומע בכל עניין ועניין

רק מה שהתורה אומרת,

אז הוא לא יכול להניא אותך,

הוא לא יכול לגרום לך שום דבר.

אבל צריך להיות כמו החזון איש,

מלאך אלוקים.

אז זה כן, הוא אומר, זה אפשרי.

אבל דבר אחד הוא אומר בישראל, זה בלתי אפשרי.

הוא אומר, אבל להתהפך מרע לטוב,

בלי מוסר,

זה כמו לבקש ראייה בלי עין,

לשמיעה בלי אוזן.

אם בן אדם יש לו מידות רעות,

מושחתות,

הוא כבר אדם מוגדר רע.

אדם כזה לא יכול לעולם להתהפך רק מלימוד התורה,

רק מקיום המצוות.

אדם כזה חייב מוסר.

אם המוסר לא יייסר אותו,

לא יפרק לו את המידות הרעות וילמד אותו בדיוק מה צריך לעשות,

זה כמו לבקש לאדם שאין לו עיניים שיראה,

ואדם שאין לו אוזניים שישמע. אין דבר כזה.

אין דבר כזה.

ואם אתה מההתחלה בסדר,

גדלת נכון,

אין לך מידות פחותות,

אם תעסוק בתורה מצעירותך והלאה ולא תסטה,

אתה תוכל להיות ישר פלס, אין שום בעיה, כי האלוהים עשה את האדם ישר.

רק הם ביקשו חישבונות רבים.

אבל אם אתה תלך ישר את האלוהים, אין בעיה.

אבל אם התעכמת כבר,

בדרך היה לך כבר אימצת כמה מידות לא טובות, שליליות,

אתה חייב מוסר,

וכל אחד יהיה חייב.

כמה שהוא מקולקל.

זאת אומרת, בלי עין אי אפשר לראות,

רק בדרך נס.

כי אי אפשר להפוך טבע של בן אדם סתם ככה.

וזאת הייתה טענה של איוב.

איוב, אתם יודעים,

סבל ייסורים קשים, ייסורי איוב, זה נאמר,

הייסורים הכי קשים שאדם עבר עלי אדמות.

מתו לו עשרה ילדים ביום אחד,

הוא היה עשיר אדיר ונהיה עני בן רגע,

והיה שנה שלמה מוכה שחין

שהיה מגרד מגרד מבוקר ועד ערב עם חרס את הגוף שלו, מוגלות-מוגלות.

ייסורים, ייסורים, שהנשמה רוצה לצאת.

רק השם אמר ליצר הרע, לשטן, למלאך המוות,

שבור חבית

ושמור יינה.

אני מרשה לך, תפגע בו בגוף מה שאתה רוצה,

אבל שהנשמה לא תצא.

זה היה קשה ליצר הרע יותר מלאיוב. למה?

זה אומרים לך, תשבור את החבית, אין בעיה, אבל שלא יישפך יין.

יעני, תן לו ייסורים שאי אפשר, הנשמה רוצה לפרוח,

אבל תשמור אותו, שהוא יישאר חי.

אתם מבינים מה זה?

כל רגע הנשמה רוצה לפרוח מהכאבים,

ושאומרים אותה שלא, במשך שנה הוא צריך לסבול ייסורים כאלה.

אין נורולוג שיכול לטפל בו, אין כדורים, אין הרדמה, כלום.

צריך לסבול שנה.

לכן קוראים לזה ייסורי איוב.

מה עשה איוב?

היה בוחן את הדברים. מה קרה? אני יודע שאני צדיק. השם מעיד עליו שהוא צדיק.

אז מה קרה? על מה אני סובל?

ביקש איוב לפטור את כל העולם מן הדין.

תשמעו איזו טענה הייתה לו.

ביקש איוב לפטור את כל העולם מן הדין.

אמר הקדוש-ברוך-הוא, ריבונו של עולם,

ברת השור,

פרסותיו סדוקות.

זה סימן טהרה.

הפרסות פתוחות.

זה סימן טהרה.

אתה בראת אותו ככה.

ברת החמור,

פרסותיו קלוטות. סגור.

זה סימן טומאה.

אתה בראת אותם. זה בראת אותו כך, זה בראת אותו כך.

ברת גן-עדן,

בראת גיהנום, אתה החלטה שיהיה גן עדן, יהיה גיהנום.

בראת הצדיקים,

בראת הרשעים.

אתה בראת אותם ככה.

הם לא יכולים להשתנות.

את זה החלטת שהוא צדיק, ואת זה החלטת שהוא רשע.

מי מעכב על ידך?

ככה הוא טוען.

כמו שחמור ושור

הם נבראו ככה,

אחד טמא ואחד טהור.

גם צדיקים מרשעים. אחד צדיק, אחד רשע, ככה. ויש גן עדן, גיהנום,

ואתה תשים כל אחד במקום, וזהו.

זו הטענה של איוב לפטור את כל העולם לדין. אז אחד יבוא ויגיד, שמע,

אני רשע? אני לא בחרתי בזה. אתה החלטת שאני רשע, אז אני רשע. ביי.

אני לא יודע איך אפשר להגיד טענה כזאת,

אבל הוא אמר את הטענה הזאת.

כנראה מרוב הכאבים

למה?

אז בשביל מה הקדוש ברוך הוא אומר לא תרצח,

לא תגנוב?

בשביל מה הקדוש ברוך הוא אומר מצוות?

אם זה לא בידי ואני לא יכול לעשות אחרת,

אז מה כל המקום לתורה בכלל?

אבל מה החזירו לו החברים שלו?

מה ענו לו?

אמרו לו, אה, איוב,

אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפניהם.

לפי מה שאתה אומר,

אין לאדם להיות ירא שמים בכלל,

וגם לא צריך לפחד מעונש וממשפט,

כי אם אין השגחה ואין דין-וחשבון אלא הכול סגור מההתחלה,

אתה גורע שיחה לפניהם.

השיחה שלך היא גרועה מאוד ויש בה חסרון גדול.

איך אתה מדבר דבר כזה לפני הקדוש ברוך הוא?

ברא הקדוש ברוך הוא יצר הרע, נכון,

אבל ברא לו תורת תבלין.

נכון,

יש יצר הרע שמפתה את האנשים לעשות רע,

לעשות נגד מה שהקדוש ברוך הוא אומר, נכון.

אבל הקדוש ברוך הוא, מה ברא תורה?

ומה התפקיד של התורה?

להיות התבלין.

מה זה תבלין?

יש לכם סלק.

סלק,

לוקחים אותו חי, הוא מר.

צריך להרתיח אותו.

מרככים אותו.

ועכשיו תשים תבלין איזה שאתה רוצה. מה אתה רוצה? סלק חמוץ?

סלק חריף?

סלק מתוק?

תשים איזה תבלין שאתה רוצה,

והוא לא יהיה מר.

אתה מחליט.

התורה לוקחת את היצר הרע ומעדנת אותו,

שאתה תשתמש בו לפי מינון נכון.

בלי יצר הרע.

אדם לא יצטרך בית. מה, אני משוגע מיליון וחצי לשלם על דירה שאני לא יודע אם אני אחייה מחר?

להתחייב 30 שנה משכנתה?

מה קרה? מה, אני נורמלי?

סוכה, אוהל כמו בדואי?

משתלט על שטחים. מה, אני צריך את השיגעון הזה?

מי יחייב אותי לשיכון עם אנשים? כולם יחד עולים, יורדים.

בלאגן, ועד הבית, נקה. אתם מי?

אבל יצר האומר, לא, צריך שיהיה לך דירה.

שיהיה לך דירים שלך, שיהיה לך ככה. מה, לא יהיה, ולך לא יהיה, וזה, קנאה, ופה, ושם.

בלי יצר הרע, בן אדם יביא ילדים?

אני אביא ילדים. על מה אביא אותם? שאני כל הזמן אדוף אחריהם. תלמד, תלמד, תלמד. תכין שהורים, תכין שהורים.

יקנה לו, זה יאכיל אותו, בסוף עוד יבעט בי, ועוד יגיד לי, עזוב אותך, ויאללה, מי אתה בכלל? מה אתה מבלבלת?

אבל הקנאה, מה, לא, יש ילדים? לך אין ילדים?

יצר הרע דוחף! צריך אדם לדעת

איך לקחת את היצר הרע, שהוא דוחף,

ולעשות לפי המצווה. יש מצווה פרו ורבו,

צריך להביא ילד,

בן ובת,

או שני בנים ושתי בנות, לפי שיטה כזאת או כזאת,

וכו' וכו'. ומה שאתה מרבה, אתה מקיים מצוות ומוריד נשמות מהעולם העליון, ואתה מקרב את הגאולה,

וכו' וכו'.

אז צריך לדעת מה התורה אומרת. איך לעשות עם יצר הרע?

כמה צריך להשקיע? כמה לא? מה מותר? מה אסור?

אז הם אמרו לו,

נכון, השם ברא יצר הרע,

לכולם, גם לצדיקים,

לכולם.

מרגע שננער

התינוק מבטן אמו,

יצר הרע עד גיל 13 דבוק איתו.

כי יצר לב האדם רע מנעוריו.

עיר פרה אדם ייוולד.

כמו עיר פרה, משתולל, שובר, נוגס, זורק,

קורע.

אין לו הבחנה, שום דבר.

הוא כל שלי,

דה שלי, דה שלי.

זה עיר פרה, צריך לחנך אותו לעשות ממנו שאדם ייוולד מזה.

מהעיר הזה צריך שייוולד אדם.

אבל יצר הרע יש,

והתפקיד זה שהתורה תהפוך אותו ותתבל אותו.

אז מה אומרים לנו חכמים?

נכון,

אמת,

לשנות טבע צריך נס.

אבל הקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה, שהיא התבלין, ועל ידי התורה אנחנו יכולים לעשות את הנס.

עכשיו נבין מה שאמרו חכמים במשנה.

משנה באבות, חביבים ישראל שניתן להם

כלי חמדה

שבו נברא העולם.

זה לא, באו לספר לנו סיפור שאנחנו חביבים אצל הקדוש ברוך הוא, הוא נתן לנו את התורה.

חכמים באו ללמד אותנו שהוא נתן לנו את התורה שבה נברא העולם.

התורה בראה את העולם בעולמות.

התורה בראה את העולם בעולמות.

ויש בתורה סגולה לשנות את הטבע.

איך השם החליט לבנות את הטבע, לברוא אותו?

עם מה? עם התורה.

אז התורה מסוגלת לשנות טבע,

לכן התורה, כשאדם לומד אותה ומקיים את מה שכתוב בתורה,

הוא יכול לשנות את הטבע שלו.

לכן חכמים אמיתיים,

באמת הטבע הוא מסור בידם. רבי פנחס בן יאיר אומר לנהר,

חלוק ממך, הוא חולק ממם, הוא לא יכול לא להישמע לו.

כל הבריאה היא כלי שרת בידם של הצדיקים,

שהם יכולים לבטל גזרות,

הם יכולים לעשות דברים שעל פי טבע, הטבע אומר אין לנו יד ורגל בזה.

למה?

כי כוח התורה עושה זאת.

זה מה שענו לו החברים של איוב.

באמת, טבע האדם

אינו יכול להשתנות בשום אופן,

רק בדרך נס.

אבל הקדוש ברוך הוא נתן לנו דרך ואמצעי

שעל ידו נוכל לעשות את הנס.

מה הוא נתן לנו?

את התורה שהתבלין.

עכשיו בואו תראו מה גודל הנס

לאור מה שלמדנו.

מיד קופצת השאלה.

אז איך יכול להיות שבאים להרצאה

יושבים אנשים שאתה לא מכיר,

אתה מדבר שעה-שעתיים, וכמה חוזרים בתשובה.

מה?

חוזרים בתשובה?

אני לא מאמין לך.

זה נס!

למה זה נס?

כי הנה, עשיו,

יעקב אבינו לא סומך על זה שהוא יגיד לו,

תשמע אתה אחי,

תראה הברכה שאבא ברך אותי לא עזרה,

הוא אמר לי, היבא גביר לאחיך,

ואתה רואה איתי אצל לבן,

ואצל לבן לא הייתי שר, ולא הייתי חשוב,

ולא כלום, אתה רואה כלום,

לא קרה כלום, אתה רואה שום דבר לא קרה,

ולהגיד לו אנא עבדה, ככה אמר לו, לעבדך אדוני,

אדוני עשיו, עבדך יעקב, עבדך יעקב. שמונה פעמים אמר לו, אני עבדך,

עבדך.

מה,

אי אפשר לשכנע אותו?

ואם אתה עושה לו איי, איי, איי, איי, אז מה? אז הוא ירביץ לך?

זה לא גבורה, אם אתה בא ומתחנן ומתרפס ומראה את עצמך ומפחד, אתה תשכנע אותו, למה לא?

מתי בן אדם רוצה להראות גבורה כשהשני חושב שהוא גיבור?

אבל אם אחד אומר לו, מההתחלה ניצחת,

אני אפס, מה אתה רוצה לשבור לי את הראש, לשבור את הראש, אז מה, מה, מה יצא לך, מה, די קוקוס?

תן מכה, אז מה, אז מה קרה?

אתה מוריד לו את כל האוויר,

כאילו, מה אתה בא?

אני חלש.

כן, אני מודה, אני חלש, אז מה יש?

לא סמך על זה.

יעקב לא סומך על זה.

יעקב ניסה עם דיבורים הכי צודקים בעולם לשכנע את לבן.

אני הייתי מאה,

מאה אצלך.

אתה מאה שקרים שיקרת אותי.

החלפת משכורתי עשרת מונים,

מונים זה מלשון מניין, עשר פעמים מניין זה מאה.

מאה שקרים שיקרת אותי והחלפת לי את המשכורת.

אני הייתי מאה אחוז.

מה יש עוד לשכנע?

והוא מודה,

והוא אומר לו שהקדוש ברוך הוא בירך אותי בגללך. אני יודע, הוא בא לי בחלום,

ואני יודע, אני חשתי שהכל בגללך.

נו,

נו, אז תעזוב אותי, מה אתה רודף אחריי?

לא, הכל שלי.

לא הבנת?

הכל שלי.

לא הבנתי, עם מי מדברים?

מה זה סלע?

זה קיר.

מה קרה פה?

אי אפשר לשנות בן אדם.

אז איך באים להרצאה ומשנים בן אדם?

איך?

נס!

אבל איך הנס קורה?

בגלל שמדברים דברי תורה!

הכוח של התורה זה להפוך בן אדם.

אבל אם באים ומדברים סתם, ככה סיפורים, אתה יודע, היה סיפור, היה מעשה, היה ככה, מספרים שתי בדיחות והולכים,

אף אחד לא יחזור.

ילכו מבסוטים, הביתה.

מי יחזור?

למה יחזור?

מה קרה?

שמעתי סיפורים, מה? חסר סיפורים? עוד סיפורים.

אבל כשהתורה מדברת,

כשמרגישים שהדברים יוצאים מן הלב,

התורה יוצאת מן הלב!

היא נכנסת ללב של השני, לתורה יש כוח להפוך בן אדם. כן, רק לתורה.

אם זה לא תורה טהורה,

זה לא עובד.

תורת אמת הייתה בפיהו,

לכן השיב רבי מעוון, כתוב באהרון הכהן.

הייתה תורת אמת בפיהו,

ומהפה הוציא דברי תורה אמיתיים שהוא קיים אותם.

לכן הוא רבי משיב מעוון.

תורת השם תמימה, משיבת נפש.

אם התורה שאתה אומר היא תמימה,

שלמה, אמיתית,

אתה מאמין בה, מקיים אותה בעצמך,

היא משיבת נפש.

היא יכולה להשיב אנשים בתשובה.

אבל אם זה סתם סיפורים, רק זה מקצוע כזה, אתה דרשן,

אתה לא יכול להיעזר בתשובה. זה לא עובד.

כי התורה היא טבלין נגד יצר רע. בלי זה זה לא עובד.

אז רבותיי, זה נס.

נס.

התורה עושה את הנס,

אבל זה נס שבן אדם חוזר בתשובה.

אני זוכר שפעם חזרתי,

ההרצאה הראשונה הייתה באר שבע,

שם שמתי ציציות פעם ראשונה.

הגעתי מבאר שבע, שמו שם ציציות,

גמרנו את כל החבילות ציציות,

הלכו, פתחו איזה חנות,

הביאו עוד ציציות.

שמנו עוד ציציות.

מה זה היה ערב שיגעון? חזרתי לבני ברק למחרת, שאלו אותי, נו, איך היה?

אמרתי, אנשים חזרו בתשובה כמויות. אמרו, תגיד אתה נורמלי.

מה אתה אומר?

אנשים חזרו בתשובה?

מה זה חזרו בתשובה?

אתה יודע בכלל מה זה לחזור בתשובה?

אנחנו חרדים,

מנסים לתקן

מדה אחת, הרגל אחד, לא מסוגלים.

ואתה אומר לי שאנשים עשרות חזרו בתשובה.

אתה מבין בכלל מה אתה מדבר? ככה אמרו לי.

הם לא קלטו והם צודקים.

למה?

כי זה נס.

הרי הם יודעים כמה הם מנסים לתקן משהו.

אחד אומר, די, חלאס, מאה עכשיו אני קם בנס.

כמה זמן הוא מחזיק?

אז זאת אומרת אפילו דבר אלמנטרי.

לקום אתה צריך לקום, אז תקום קצת קודם, מה קרה?

לא יכול.

לא יכול.

לא, היום אני הרוג.

חייב יצרר עליו לנצח אותו.

זאת אומרת,

קשה אפילו דברים שאתה חייב,

כל שכן שאתה בכלל לא היית חייב, כאילו.

אתה חי מופקר, מה שאתה רוצה אתה עושה,

כל העבירות שבעולם, מי יגיד לך מה תעשה?

מי יגיד לך מה תפעל?

פתאום אתה בא להרצאה ואתה חוזר הביתה ואומר לעשותך גברת,

חזרתי בתשובה.

מה, אתה נורמלי? הלו,

הלו, לא התחתנתי איתך ככה.

איך הוא מסביר את זה?

איך הוא משנה את החיים?

איך היא משנה את החיים?

איך זה יכול להיות? זה לא הגיוני!

אבל ככה זה עובד.

למה זה עובד?

כי התורה יש לה את הכוח לשנות בני אדם.

אבל צריך להיות אחד שחי את התורה, מאמין בתורה,

ושיכול להעביר אותה,

שהיא תהיה תבלין בשביל לרכך את הבן אדם באמת לקלוט

ולהפנים.

ואז קורה הנס.

קורה נס. זה נס.

שיהיה ברור, זה נס.

זה לא רק נס, זה גם זכות גדולה

שבן אדם

מגזר דין

לגיהינום

יוצא ברגע אחד לגן עדן.

זה ניסי ניסים. לך תשחרר מישהו עכשיו. הנה, יש חקירות, ראשון לציון,

ראש העיר, בלאגן, ביטן, חרטא,

כל אלה נו. לך תוציא אותו עכשיו.

עכשיו תגיד לו עכשיו דברי תורה,

תהפך אותו וזהו.

איך זה?

זה נס.

עכשיו לך תוציא בן אדם כבר גזור עליו לגיהינום. חילל שבתות, כיפור,

הכול עובר את כל העבירות.

פתאום אתה בא לדבר איתו כמה זמן והוא,

הוא נקרא צדיק. ברגע הזה הוא נקרא צדיק. אם ימות עכשיו,

עכשיו הוא עולה לגן עדן.

מה זה? איך זה?

זה כוחה של התורה הקדושה.

טוב, עכשיו אנחנו נלמד עוד משהו.

ויצב אותם למור קוטו מרון לדוני לעשו.

כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואיחר עד עתה.

אומר רבנו יונה,

היצורים כולם נבראו לכבוד השם יתברך.

כולנו נבראנו

לכבוד השם יתברך.

כל הנקרא בשמי ולכבודי, ברטיב יצרתי ואף עשיתי.

והדבר ידוע,

אשר מדרכי קידוש השם יתברך,

זה להודיע בכל מבטא שפתיים

וכל אשר ירמזון עיניים

ובכל הנהגה ופועל ידיים

כי יסוד לנפש האדם עבודת השם יתברך ויראתו ותורתו.

ולא די שייראה זה היסוד מזמן לזמן,

אלא צריך שייראה מכל תנועה ממש.

מה כתוב פה?

רבנו יונה גירונדי,

זיכרונו לחיי העולם הבא, אומר,

איך מקדשים שם שמיים?

אם אתה,

כל תנועה שלך

כל מבטא שפתיים שלך זה לשבח ולהלל להשם,

כל מה שירמזון עיניך,

כל הנהגה ופועל ידיים, כל תנועה שאתה עושה

זה לעבודת השם יתברך ליראתו ותורתו.

זה היסוד שבשביל זה אתה באת, אדם לעמל

יולד

זה המטרה.

אבל שלא ייראה רק מזמן לזמן,

מדי פעם אתה עושה קצת תורה, קצת מצוות.

לא.

אלא מכל תנועה ממש.

זאת אומרת, אדם מחובר לתורה מאה אחוז, וכל תנועותיו הם על פי התורה הקדושה.

אמר שלמה המלך עליו השלום,

מעיין נרפס

הוא מקור מושחת,

צדיק מט

לפני רשע.

מה זה מעיין נרפס?

מעיין זה מקום מים חיים שעוברים כל הזמן.

ואם הוא נרפס עכור, עכור,

טיט,

וכשעוברים ברגליים הוא נרפס,

הוא נהיה עכור,

והמקור,

מבוע מים,

מושחת,

מטונף.

ככה זה צדיק שהוא הומת מתקופת.

מושפל בפני רשע.

כשהצדיק

הוא מט לפני רשע,

וירא להוכיח אותו על דרכו הקלוקלת,

הדבר שנוא אצל הקדוש ברוך הוא

כמו מעיין נרפס ומקור מושחת.

צדיק לא צריך לפחד מרשע,

הוא צריך להוכיח אותו על פניו,

ואם הוא לא עושה כן,

הוא ממש כמו שנאמר בפסוק,

כל היצירה מצד הבריאה

נבראה שייראה כבוד השם מכל וכול.

וכשצדיק מט לפני רשע,

זה מהפכה בעיקר היצירה, זה הפוך, ממש עולם הפוך, כי צדיק צריך להיות למעלה ורשע צריך להיות למטה.

חכמים, זיכרונם לברכה, הקדושים,

כולם בסגנון אחד תפסו על יעקב אבינו, עליו השלום.

איך הוא אמר לעשו?

כה אמר עבדך, יעקב,

רבי יהודה ורבי סיימון פתח,

מעיין נרפס ומקור מושחת,

כמו שאי אפשר למעיין נרפס ולמקור להישחט,

כך אי אפשר לצדיק למות לפני רשע.

אומר לו הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו,

לדרכו היה מהלך,

והיית אומר לו, כה אמר עבדך יעקב,

אז מה עם מי?

אז מה עם עשו הולך עם ארבעה עמוד?

מאיפה הוא יודע איפה אתה?

אין לו GPS,

אין לו לוויין.

מה אתה מוטרד?

הוא לדרכו הולך, שילך לחססל, מה זה עניין לך?

למה אתה ממציא את עצמך לפניו?

שולח שליחים, מלאכים,

שולח לו עדרים.

למה אתה בא אליו ועוד אומר לו שאתה עבד שלו?

למה?

מה זה אח שלו?

אח רשש רוצה להרוג אותו.

אז צריך לבוא לפניו?

אמר הקדוש ברוך הוא באותה שעה,

באותה שעה שקרא יעקב לעשו אדוני,

אמר לו אתה השפלת את עצמך וקראת לעשו אדוני שמונה פעמים.

מה העונש?

חייך אני מעמיד מבניו שמונה מלכים קודם בניך.

הם ימלכו, עשו

אדום

שמונה מלכים יעמדו מהם עד שיעמוד מלך ממך.

רואים שתפסו על יעקב אבינו ביקורת חמורה כזאת

שקיבל עונש רע ומר.

אבל מצד שני,

מצד שני, תשמעו,

אנחנו רואים במדרש

שרבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא,

אמר לרבי אפס

כתוב חד איגרא מן שמי למרן מלכה אנטונינוס.

הוא אומר לו אני מבקש ממך לכתוב איגרת

מהשם שלי למרן.

מרן זה לא רק רבנים.

מרן, מלכה אנטונינוס, היה מלך אדום.

קם וכתב

מן יהודה הנשיאה למרן מלכה אנטונינוס.

זה הנוסח.

מיהודה הנשיא

לאדוננו מלכנו אנטונינוס.

נסבה בקריה וקרעלה.

לקח רבי יהודה ראה את הנוסח, קרע את האיגרת.

אמר לו, תכתוב ככה, תשנה.

מן עבדך יהודה למרן מלכה אנטונינוס.

אמר לו,

למה אתה מבזה את כבודך ואתה קורא לעצמך עבד?

אני כתבתי יהודה הנשיא, הוא היה יהודה הנשיא.

למה אתה משנה וכותב עבד?

אמר לו, אני יותר טוב מסבא שלי.

כה אמר עבדך יעקב, יעקב קרא לעצמו עבד בפני עשו.

אז אני יותר טוב מסבא שלי?

אז גם אני עושה אותו דבר.

מה רואים מפה?

בדיוק הפוך מכל הטענות ששמענו על יעקב.

אמרנו שיש טענה.

איך צדיק מט

לפני רשע

ועונש גדול,

ופה רואים שרבנו,

רבי יהודה הנשיא,

הולך בדרך של יעקב. אז אם זו טעות, מה אתה עושה?

סובר רבנו הקדוש,

כך צריכה להיות ההנהגה,

ונהג ככה למעשה.

ככה הוא נהג.

חכמים קראו לפרשה הזאת שנפגש יעקב אבינו

עם עשו,

פרשת הגלויות.

והרמב״ן,

זיכרונו לברכה, אומר, יש בזה עוד רמז לדורות.

כל מה שאירע ליעקב אבינו

עם עשיו אחיו

יאירע לנו תמיד עם הבנים של עשיו, עם האמריקאים.

כן, עשיו זה אדום.

טראמפ, מיסטר טראמפ, זה עשיו של היום.

זה יקרה לנו תמיד איתם.

וראוי לנו לאחוז בדרכו של הצדיק

שנזמין עצמנו לשלושה דברים. אל תסמוך שזה אחי.

אחי, אני אעביר את ירושלים, אני אעביר את זה, אני אעשה ככה, אני אעשה ככה.

הכל טוב, הם מתהפכים ברגע.

כמו אובמבה.

מתהפכים ברגע.

תיזהר.

תאחוז בשלושה דרכים.

תפילה,

דורון,

ומלחמה, הצלה, להיות מוכן. אל תסמוך.

תדאג שיהיה לך נשק גם כן

לעמוד מול ולהתגונן.

תהיה מוכן גם בדרך מלחמה לברוח ולהינצל.

וכל זה ראו ריבותינו את הרמז הזה בפרשה הזאת.

זאת אומרת, היה להם בקבלה שהפרשה הזאת היא פרשת הגלויות,

ותמיד צריכים להתנהג על פי זו הפרשה.

עכשיו, חכמים, זיכרונם לברכה, מספרים לנו

על הפסוק.

ויאמר עשו,

אציג הנע עמך מן העם אשר איתי.

אומר לו, אתה רואה את כל אלה עם?

אני אלווה אותך, אני אשמור עליך.

עשו דואג, הוא ישמור, הוא ישלח לך מטוסים, F-35,

אני אשמור עליך, אל תלאג.

ביקש ללוותו ולא קיבל עליו.

לא הסכים יעקב.

לא, לא, התנהלה לי איתי לרגל הילדים, לרגל המלאכה.

אתה תתקדם, בסדר. אני מכיר, יש לי GPS,

אני אגיע, הכל יהיה בסדר.

על הפסוק הזה,

אותו רבנו,

אותו רבי יהודה הנשיא.

כד הווה סליק למלכותה, כשהיה הולך לרומא,

למלכות, היה מסתכל בעדה פרשתה.

היה מסתכל בפרשה הזאת,

ולא הווה נסיב ארמאה עימה. לא היה לוקח רומאי איתו.

לא נותן לרומאי שיתלווה אליו. אתם יודעים, פעם היו הולכים בשיירות, אז היא משיירה.

כל מי שרואה שיירה מצטרף, כי אז יש הגנה.

כל השיירה הולכת ביחד, יש שמירה.

כל פעם הוא

הקפיד לא לקחת. כמו שיעקב לא הסכים שילווה אותו עשיו,

הוא למד אותו דבר.

הוא לא הסכים, גם אני לא מסכים.

פעם אחת לא הסתכל בפרשה. תמיד לפני שהוא היה יוצא לדרך

היה קורא בתורה ולומד את הפרשה טוב,

ועושה לפי מה שכתוב בפרשה. כי אמרנו, זו פרשת הגלויות, אז צריך להסתכל בה.

פעם אחת לא הסתכל בה.

ולקח איתו רומאים בדרך,

ולא הגיע לעכו עד שמכר את המעיל שלו.

אנסו אותו לקחת ממנו שודדים.

שודדים לקחו לו.

הרי

שלא הלך בשום פעם למלכות אם לא למד קודם את הפרשה של יעקב,

והיה מסתכל היטב איך להתנהג.

כי זו הפרשה של יעקב אבינו,

היא פרשת הגלויות.

פעם אחת הוא לא הסתכל, ועלה לו ביוקר.

אז נשאלת השאלה, אם רבנו יהודה הנשיא

הבין שצריך להתנהג כמו יעקב, מה הטביעה על יעקב?

ומה היה פה החטא שהוא קיבל עליו כזה עונש?

אז אולי נאמר שהעונש הוא בגלל שהוא החניף לו.

החניף לו, אתם יודעים,

להחניף זה דבר חמור ביותר, אסור להחניף לרשעים?

אולי הוא החניף לו יותר מדי? מותר להחניף לרשעים.

מותר, תלוי אם יש סכנה.

מותר להחניף לרשעים במקום של סכנה.

אבל אולי הוא החניף יותר מדי?

אי אפשר להגיד כך. למה? כי חכמים זיכרונם לברכה לומדים מפה, מפה, מיעקב,

שמותר להחניף לרשעים בעולם הזה.

מאיפה לומדים? מכאן,

שנאמר, ויאמר יעקב

אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי,

כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלוהים ותרצני.

הוא אומר לעשו שהוא רואה אותו כאילו הוא רואה את אלוקים.

אה?

ככה אתה, זה נוקע זה?

זה הרשע הזה שעושה עבירות הכי חמורות, אתה ככה אומר?

כמובן, כשמפרשים, כמו שאתה מקריב קורבן מנחה,

אז צריך שהאלוקים ירצה את הקורבן,

אז הוא מבקש ממנו, כמו שהאלוקים מקבל את הקורבן, אני מבקש ממך, גם אתה אל תסרב, תקבל את הקורבן,

אבל איך זה נשמע? איך שומחים אנשים? מה שומחים באוזניים?

אוי ואבוי, זה רואים שיש פה כאילו חניפות?

אבל מפה למדו שמותר,

אז אי אפשר להאשים אותו שהוא החניף.

כי מפה למדו שמותר להחניף לרשעים בעולם הזה,

בפרט שיש סכנה.

אם אתה לא תחניף, לא יהרוג אותך.

אם כן, עדיין אנחנו עם השאלה, אז מה היה עוון

שמגיע לו עונש?

עניין של צדיק מת

לפני רשע,

זה נורא מאוד מאוד.

זה להפך את הבריאה.

זה

מעיין נרפס.

זה מקור מושחת.

עם כל החשבונות הצודקים שהיה ליעקב בזה,

אבל סוף סוף הייתה עליו תביעה.

למה השפלת את עצמך יותר מדי?

אתה השפלת את עצמך, אף אחד לא ביקש ממך.

לא נדרשת.

הוא לא אמר לך, תגיד שאתה עבד,

תגיד אם לא אני אהרוג אותך. הוא לא ביקש.

אתה השפלת,

אז אתה עכרת את המעיין,

ואתה שמת את הרשע

אלוף

לראש שלך.

אתה הכתרת אותו עליך.

יש על זה פסוק, וואי, וואי, וואי.

ומה תאמרי כי יפקד עלייך?

מה תאמרי כי יפקד עלייך ואת לימדת אותם עלייך אלופים לראש?

מה תאמרי כי יפקד עלייך, הקדוש ברוך הוא?

לימדת אותם עלייך אלופים לראש?

שלחתי עליהם מלאכים לכסדיים.

אתם שלחתם אליהם מלאכים לכסדיים להביא משם עבודת כוכבים שלהם כדי לעבוד אותם.

אז אתם שמתם את העבודה הזרה עליכם לראש,

אומר הנביא לישראל.

מי ביקש מכם?

לשים אותם ראש עליכם?

אז זה לא עונש בלבד.

אם חשבנו שזה עונש,

זה לא עונש בלבד,

אלא עצם המידה היא כך.

אם אתה משפיל את עצמך תחתיו,

הוא יהיה לך אלוף לראש.

זאת אומרת, אתה גרמת.

כמה פעמים לקחת אותו שהוא יהיה אלוף עליך לראש? שמונה פעמים אמרת?

אז שמונה פעמים הוא ימלוך עליך, יהיה לראש.

כי אתה קראת לו,

אדוני,

וקראת לעצמך עבד.

אתה גזרת דינך בפיך.

זה לא רק עונש.

ככה המידה.

אם אתה מוכן להיכנס תחתיו

ואתה מת לפני רשע,

זה הדין.

מידה כנגד מידה.

והרמב״ן, זיכרונו לברכה,

כותב, תשמעו דבר איום ונורא.

ועל דעתי, ככה אומר, לפי דעתי,

גם זה ירמוז,

כי אנחנו התחלנו נפילתנו ביד אדום.

אתם יודעים, מלכות רביעית שאנחנו אלפיים שנה בגלות אדום. זו הגלות הזאת,

שעוד לא נגמרת הכי ארוכה.

בבל, מדי, יוון,

עכשיו הרביעית אדום.

אלפיים שנה, אומר הרמב״ן, אנחנו גרמנו לזה.

כי אנחנו התחלנו נפילתנו ביד אדום.

כי מלכי בית שני באו בברית עם הרומאים,

והיא הייתה סיבת נפילתם בידם.

וזה מוזכר בדברי ריבותינו וגם מפורסם בספרים.

בספר יוסיפון,

זה מובא שם. רבי יהודה המכבי,

הוא הלך וכרת ברית עם הרומאים.

וזו תחילת נפילתנו.

נהמרים. כן.

אומר מבהיל ונורא,

כי ייתכן שכל גלות אדום

זה מתוך צדיק מת

לפני רשע.

יש לנו ציור בעונש הגדול והנורא הזה?

העונש הוא מצד מידה כנגד מידה,

וגם מצד עצמה של המידה.

אתם עשיתם

אותם אדונים,

ממילא, נעשיתם עבדים.

איך הסברתי פעם?

אנחנו היום

אומרים לארצות הברית,

קחו רצועה

ותקשרו אותנו לעמוד.

למה?

אנחנו רוצים שלוש מיליארד.

בשביל השלוש מיליארד אנחנו מוכנים,

כל הסכם יהיה בשותפות עם ארצות הברית.

כל דבר אתם תגידו לנו להפסיק מלחמה,

להתחיל מלחמה, לקבל אישור לכל דבר,

להגן על עצמנו.

כך היה בכל המלחמות האחרונות.

אז מה זה אומר?

אתה בא עם חוט ואומר לו, קח, קשור אותי.

מי אתה? אתה צריך 3 מיליארד שלהם?

מה אתה צריך?

אתה היום יש לך ייצוא ביטחוני

שאתה יכול לעשות עשרות מיליארדים.

הפסיקו אותך במטוס לביא, הפסיקו אותך מזה, הפסיקו אותך מזה, הפסיקו.

לא תוכל לשלוח ליפן,

לא תוכל לשלוח לפה,

שמה שמים לך וטו, פה אומרים לך לא, פה אמברגו, פה. מה זה?

בשביל 3 מיליארד?

למה אתה קונה רצועה וקושר את עצמך לעמוד?

אבל אתה החלטת שהם אדונים,

תאכל אותה, אתה תהיה עבד.

מה שהם יגידו זה מה שאתה צריך לעשות.

תראו, צפון קוריאה,

ילד בן 33 מאיים עליהם ועל כל העולם, לא סופר. מי אתה, סין?

אתה מדבר, תקבל בראש ראשון. שקט, שקט.

רוסיה, יפן, לא עושה חשבון.

עוד אין לו כאילו, עוד אין לו את הגרעין,

הוא כבר מגרען את כולם.

כבר בוחר פיצוחים כל יום שישי,

שולח טיל,

מצפצף על כולם.

איראן,

צוחקת על כל העולם, הכריחה את העולם לעשות איתם הסכם.

והחזירו להם את המיליארדים, וממנים את הטרור, והכול.

העולם חרטא ברטא.

מי שאמיץ,

מנצח.

מי שמשחק חלש,

אוכל אותה.

אז ביבי נוהג להגיד, במזרח התיכון יש כללים,

מי שחזק רק הוא שורד,

ומי שלא חזק,

מוחקים אותו.

הוא צודק.

אז למה אמרת לכולם שהם אדונים לנו על הראש?

זה אתה אומר לאלה שהאויבים שלך בגדר.

אבל למה אתה צריך להיות מוגבל?

יכולת לייצר תעשייה ביטחונית פה, כמו שאיראן מייצרת,

כמו שצפון קוריאה.

כל זה, אני אומר, לשיטתם.

על פי התורה,

אנחנו לא צריכים נשק בכלל.

אם אנחנו עם הכל, כל יעקב,

אין הידיים ידי עשר שולטות.

אבל אין תורה מספיק,

אז אתם חושבים שאם יהיו טנקים יותר, מטוסים יותר, זה מה שיקבע.

אבל ראינו מלחמות שהיינו יותר חזקים, וכמעט הפסדנו.

ב-73', לא היה חסר שאנחנו נאכל אותה,

רק הקדוש ברוך הוא. ביום הכיפור ימדן אותנו ואמר, אני רק אראה לכם שששת הימים לא תחזור.

לא תחזור.

היום צהל אומר, אי אפשר לנצח מלחמות.

אי אפשר.

צריך רק הפוגות.

הפוגות.

כל פעם,

להרתיע לתקופה יותר ארוכה.

איזה תפיסה זאת, איזה טיפשות. אתה אומר לאויב,

אני לא אוכל לנצח אותך, שתדע.

אני גם לא מתכוון.

רק זמנית, ככה שתהיה לנו הפסקה, תהיה מורתע,

וזהו.

זה שכל יהודי. בחייאת, זה שכל יהודי.

אתה שמת אותם אלופים עליך, אז אתה תהיה למטה.

אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

כל המחניף לרשע סופו נופל בידו.

ממי למדו את זה?

מירמיהו הנביא.

הוא נענש

כל כך על מה שאמר. מה אמר?

ויאמר ירמיה הנביא,

אמן,

כן יעשה אדוני,

יקם אדוני את דבריך אשר ניבאת,

להשיב כלי בית אדוני

מכל הגולה מבבל אל המקום הזה.

היה נביא שקר בשם חנניה בן עזור.

ירמיה ידע שהוא נביא שקר.

והוא ידע שמה שהוא מנבא, שכלי בית המקדש

לא יחזרו מבבל.

ייתכן שהוא רצה לתת לו, לחנניה, אפשרות לסגת מהטעות

או השקר שלו בלי להשפיל אותו.

לכן, כשהוכיח אותו על הטעות, פתח בדברים, במילים טובות.

כלומר, הדברים שאמרת, אמן, כן יעשה השם,

יקם השם את דבריך.

כן, אבל זה נשמע לא טוב, לא טוב. זה כאילו,

כאילו התקוות שלך והתפילות, זה, הלוואי וזה יתקיים.

אבל מה שומעים העם?

שכאילו הוא נביא אמת.

והוא אומר על דבריו אמן, כאילו זה נכון.

אמן זה יאמנו, דברי האומר.

מבהיל ונורא הדבר.

כך עצמה של המידה, עם כלשהו השפלה,

עם כל התמוטטות לפני רשע, אתה כבר נפול בידו.

ובמשך הזמן יראו את זה בפועל.

המתבונן יראה זה תכף,

איך שעל כל צעד וצעד

הוא יסבול מהשפלתו יותר מדי

כשהוא מת.

והנה תכף נעשה להם

שמש פשוט,

עד כדי שיכולים לצוות אותו.

תיקח בבקשה את הכלים שלי לבית המרחץ.

אדם מדרגה

שיכול להיות שליט ואדון,

יכול ברגע להיות סנג'ר, קוראים לזה, נכון?

סנג'ר, יא ביי ביי.

הנה זה מצד עצמה של המידה,

מלבד העונש שמיים,

יש גם מידה כנגד מידה,

וצריך להיזהר מזה.

עכשיו בואו נראה להיפוך.

כשאנחנו מתבוננים בכל המשא ומתן של אברהם אבינו,

שהיה לו עם בני חטא,

הוא היה צריך להם, הוא רצה חלקת קרקע בשביל לקבור.

וכתוב, וישתחו,

היה שם הרבה השתחוויות

מדרך ארץ,

משתחווים ככה היו נוהגים, כן?

מצד הכרת הטוב גם,

בכל אופן אתה נותן לי שטח.

שוקרן, שוקרן.

ובכל זאת,

אפילו פעם אחת לא קרא להם אדוני,

אדוני,

אלא אדרבא, הם אמרו לו שמענו אדוני,

נשיא אלוהים אתה בתוכנו.

הוא לא השפיל את עצמו,

הם השפילו את עצמם לפניו.

ראו שהוא עומד בזכות עצמו.

אשרי לאדם,

אדם שאינו מת

לפני רשע

וזה האדם המצליח באמת

אבל לצערנו בשפלותנו הכל להפך, אדם רק יוצא לרחוב

הוא כבר מרגיש שכולם מדונים עליו

ובאמת הוא נעשה עבד לעולם

זאת אומרת הוא מרגיש חלשלוש

הוא נכנס לחנות שהוא רואה שם דברים יקרים הוא מרגיש קטן כאילו קונה קטן

והוא רואה את בעל הבית העשיר כאילו ואיך הוא מדבר אליו

סליחה אפשר לרדות את זה?

אתה הבעל הבית אתה נותן לו את הכסף

תדבר כמו אחת ש...

לא רק יוצא לרחוב כבר יצא האוויר

בבית הוא מדבר גבוהה גבוהה רק יוצא החוצה

אתה נותן לציבור לשלוט עליך

אבל אם היית מאן דהומר מאן דהוא

היית אומר בדיוק מה שיש לך להגיד אתה לא היית משפיל את עצמך בשום דבר

לא שצריך להתגאות חלילה אלא תהיה מי שאתה

אם אתה חושב שנכון לומר את האמת

להגיד דברים כמו שצריך תגיד אותם מה אתה חושש למה אתה חושש

תראו להבדיל את השמאל

מול הימין

השמאל

אפילו על החרטות הם הולכים בטוח

יכולים שלושים אלף להביא טרמבו, טרמבו, דברים

אתם הייתם יותר גרועים מהליכוד עשיתם דברים הרבה יותר גרועים

אבל מה הם יודעים לדבר הם אף פעם לא מתכופפים הם לא רואים ליכודניק בעיניים זה בשבילם איזה משהו

איך קראו להם פעם? צ'חצ'חים

אתם זוכרים? שקראו להם צ'חצ'חים

זהו זה מה שהם חושבים והם הולכים ככה

תראה לי

ליכודניקים שיכולים ככה ללכת מול השמאל וזה

תראו

היה נשיא ריבלין, ריבלין קוראים לו ריבלין

ריבלין, ימני כאילו, מי השמאלי, כל מי שמגיע להיות נשיא, מי השמאלי

מה קרה?

אפילו שרון שהיה ימני, מי השמאלי

כולם מה קרה?

כי הם יודעים לדבר.

יש להם עיתונות,

יש להם פרקליטות,

יש להם בתי משפט, יש להם תקשורת.

הם מדברים כל היום מלמעלה, הם אומרים לכולם

וכולם מצטדקים.

לא היה כלום ולא יהיה כלום, לא יהיה כלום ולא יהיה כלום.

ובינתיים סוחבים אותו לחקירות מהבוקר עד הערב,

ומלכלכים עליו בכל העולם, וכמה בקבוקים אשתו לקחה וכמה סיגרים הוא עישן ובאיזה מחיר.

מה זה הדברים האלה?

רק הם מסוגלים.

למה?

הם חושבים שהם האמת.

למה הם קראו

לפתק שלהם אמת?

המערך, אתם יודעים, זה אמת.

מי שבוחר, בוחר חרטה.

אבל כתוב אמת.

אמת.

אם כתוב אמת, זה אמת. גמרנו.

בליכוד, מה כתוב? מחל. מוחלים להם.

מוחלים.

איי, איי, איי, איי, איי.

אז למדנו פה, רבותיי, אסור לאדם להתכופף אם האמת אצלו,

צריך להישאר איתה בכל מחיר,

והפוך.

זה מה שיגרום, כמו אצל אברהם,

שיגידו, אתה נשיא אלוקים,

אנחנו עבדים שלך, לא הפוך.

אבל אם יעקב בחר להגיד, אני עבדך,

אז הוא באמת נהיה אדון עליו.

לשמונה מלכויות הוא קדם לבניו.

אני מודה לכם על ההקשבה.

מי שיש לו שאלות,

בבקשה.

ברוך ה' אדוני אלוהינו

מהלכו עליו שהכל נהיו בדבורו.

כן, הנה פה השורה הראשונה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

היינו אצל הרב חיים קניבסקי.

כן. והוא שלח אותנו אליך להרצאה.

כן.

הכי חולה במחלה, והוא אמר שהוא צריך לעשות זיכוי רבים.

הוא שיבוא ושיספר את הסיפור ושיקח על עצמו משהו.

מתי הייתם אצל הרב? ביום חמישי שעבר.

מה אמרתם לו? מה יש לאחים?

יש לו את המחלה,

את הסרטן.

נו.

נפגשנו ברכה.

הוא אמר, תלכו לרב אמנון יצחק.

תהיו בהרצאה שלו ושיחיחי חיה עליה במה ושיקח על עצמו משהו.

איפה האח?

פה. בבקשה, בואו נשמע אותו.

תעמוד שם, שם, תעמוד. כן, כן.

שלום לכולם.

תראי איך רובכם מכירים אותי.

אנחנו ודימונה,

כולם מכירים אחד את השני.

חליתי במחלת הסרטן לפני כשנתיים.

מאז

שהיא התגלתה המחלה, אמרו לי שאין לי הרבה זמן,

יש לי שלושה חודשים לחיות.

למען האמת,

אז באותה תקופה לא רק שלא הייתי מאמין,

אלא אפילו הייתי בן אדם

שעושה את הכול מהכל, כל העבירות שרק אפשר.

עם הזמן,

חודש-חודשיים בתוך המחלה,

הלכתי לנתיבות לרב שריקי.

הוא שאל אותי שאלה פשוטה,

אתה מניח תפילין?

אמרתי לו, לא,

לא מניח תפילין, לא שומר שבת, לא זה. הוא אומר לי, לא מעניין אותי כלום, אתה מניח תפילין?

אמרתי לו, לא.

הוא אומר לי, תקשיב,

עזוב הכול,

תניח תפילין,

ובעזרת השם מקווה שיהיה טוב, ואם יהיה,

תזמין אותי למסיבת עוד.

מאז עברו הרבה דברים.

התחלתי להניח תפילין, בהתחלה בעצלתיים,

הייתי מניח תפילין או סרט קריאת שמע ועמידה.

לאט-לאט,

עם הזמן,

גם ברכות השחר, ואחר כך,

עד שהגעתי, ברוך השם, למצב שהיום מתפלל תפילות מלאות.

קיבלתי על עצמי הרבה דברים,

עושה הרבה דברים.

לאחרונה, בשלושה חודשים האחרונים,

המחלה עלתה לראש,

וכשהמחלה עלתה לראש

זה משנה את כל התמונה.

אתה לא מתפקד כמו שאתה יכול,

אתה מוגבל בהרבה דברים.

אני רוצה להגיד ככה,

בתור אחד שבאמת,

לא היה קשור בכלל למצוות,

לא היה קשור לשום דבר שקשור בתורה,

כמו שהרב אמר.

התחזקתי.

התחלתי לקחת על עצמי דברים לאט-לאט,

בלי שהרב ייקש ממני.

לקחתי על עצמי לקרוא תהילים כל יום

של אותו יום,

לקרוא את התיקון הכללי,

גם לקרוא את הלימוד היומי של החוק לישראל.

כל זה כמובן בתהליך של זמן.

ולאט-לאט.

לאט-לאט.

היום אני הגעתי למצב כזה שכאילו,

בעזרת השם, רוצה לקבל על עצמי עוד משהו,

שבעזרת השם, כאילו,

בו אני חלש.

ליטול ידיים כשאתה קם בבוקר

לברך אשר יצר.

סליחה.

כשאתה יוצא מהנוחיות, מהשירותים

אשר יצר.

לפני האוכל,

ליטול ידיים, לברכז בקזון, לברכז בנקה אתה נהנים.

דברים שאני נופל בהם לא מעט.

אני אקבל על עצמי לעשות את זה גם.

אני מאמין שאתה מקבל דברים קטנים ולאט-לאט מתחזק.

ולא לקבל עליך הרבה דברים ולא לעשות כלום.

אז בעזרת השם,

מקווה שיצליח גם בזה.

אתה מצפה לשמוע ממני מה אני אומר, כן? כמובן. אתה אמרת מה שאמרת, עכשיו אני אגיד מה שאני אומר.

אני אתן לך שני דברים קשים.

אתה לא הזכרת את השבת. מה עם השבת?

אז כבוד הרב,

אני הייתי מעשן בשבת היום, ברוך השם, לא מעשן בשבת, לא מניע איתה אוטו, לא נוסע.

משתדל מאוד לא לעשות שום דבר בשבת, לא מדליק אור, לא רואה טלוויזיה כמעט.

יש לי את הנפילות שלי עדיין בטלוויזיה,

אבל ל...

כן, גם שם אני צריך להתחזק יותר. שני דברים אני אתן לך, ודבר שלישי, תקשיב טוב.

שניים קשים.

אבל מה לעשות,

המחלה יותר קשה, ואני רוצה עם הקשה שלי להוריד לך את הקשה שלך.

אחד, זה את השבת, השומר, פיקס.

אין יותר שום דבר. שבת קודש, קודש.

זה חמדת ימים אותו קראת, הקדוש ברוך הוא בחר מכל הבריאה,

מכל הימים שהוא ברא את יום המנוחה, יום השבת.

זהו.

ויברך השם את יום השביעי ויקדש אותו,

כי בוא שבת מכל מלאכתו.

זה מה שאתה צריך, קודם כל.

דבר שני קשה,

זה שאתה מגדל זקן מהיום.

אפילו שזה לא מתאים לך, לא בא לך על זה, לא נראה לך,

אתה מגדל זקן,

זהו. כי זקן זה רחמים,

ואתה צריך שהרחמים ישלטו עליך, ובפרט שיש לך דין גדול בראש.

אז אתה מגדל זקן

בשביל שבעזרת השם יתברך שני הדברים האלה. פלוס השלישי.

השלישי, זה יותר קל,

זה אתה דואג לארגן הרצאה כמו זאת

לזיכוי הרבים,

כדי שיתעוררו עוד אנשים ויחזרו בתשובה.

וכל הזכויות של ההרצאה יהיו בשבילך.

כי אתה צריך לעמוד לפני הבורא עם זכויות.

אתה, יש לך חסרון, כמו שציינת, שנים רבות, עשרות שנים,

שאספת המון המון עבירות.

עכשיו בשביל לצאת זכאי,

אתה צריך לשנות לגמרי כיוון ופאזה.

עשית חבילות, חבילות עבירות,

עכשיו עושים חבילות, חבילות מצוות.

אבל אם נחכה עד שתאסוף מצווה של ברכה, ועוד ברכה, ועוד תפילין, ועוד איזה, מעט ביחס לחוב.

זאת אומרת, זה כמו אדם שהיה בבנק

10 מיליון, והוא כל פעם מכניס 10 שקלים,

20 שקלים ביום, 30 שקלים, זה לא...

הבנק אין לו סבלנות לחכות עד שאתה תגמור את החוב באופן הזה, כי תצטרך לחיות 580 שנה.

אז מה עושים?

עושים זכויות מהר,

עושים שני דברים שהם קשים, אני יודע שקשה לך זקן, יותר משבת,

אבל

כשאתה עושה את זה, אתה מראה הכנעה לפני הקדוש ברוך הוא. זהו.

אני מוריד את הראש,

וזה לא נקרא צדיק מת בפני רשע,

זה רשע מת בפני צדיק, צדיקו של עולם.

זה הסדר הנכון.

הסדר הנכון שמקבלים הכנעה,

זוכים לחיים.

מסכים או לא מסכים?

כבוד הרב,

אני... אל תיכנס אותי למשא ומתן. לא, לא, לא, לא, לא נכנס למשא ומתן בכלל.

לגבי השבת אני מסכים איתך לחלוטין. ברור.

לגבי הזקן... הכי קשה. לא, לא.

שלא יגדל. לא לגדל אותו, כאילו אין בעיה, שיהיה.

תן לו, תן לו, תן לו, שיתפרע, תן לו, כמה זה. בוא. לפי דעתי, לפי דעתי, לא יהיה לך כמו שלי, לא יהיה לך.

לא, היית רוצה כזה.

אבל זה יגדל לך קצת, ככה. אני לא מאמין שיהיה לך יותר מזה.

יותר מזה לא יהיה לך. זה משהו שאני יכול לחיות איתו. יופי.

אז זהו.

וההרצאה,

אתה סוגר פה נושא ההרצאה עם היהודי הזה,

ובעזרת השם אני נותן ברכה, וכל הציבור

גוזר אמן

שהוא יהיה בריא.

מה שמך ושם האימא?

יפרח אליהו. יפרח אליהו. חיים.

בר סוזן מזל. בר סוזן מזל.

השם יגזור עליך חיים טובים.

בזכות הקבלות שקיבלת,

ובזכות הרב קנייבסקי, שליטה, אמן.

אמן.

עכשיו אתה תמצא לי את השוטר, הקצין משטרה,

שאמרתי לו לגדל זקן,

והוא לא האמין כל כך בזקן,

ונראה מה קרה בסוף בזכות הזקן.

אל תחשבו, זקן זה פשוט.

מי שמכיר את הזקן בחוץ לארץ, גם באנגליה, באנגליה,

הזקן

שגידל ההוא בכיסא גלגלים, דוד.

כן, תכין את שניהם.

שאלה נוספת.

כן, ידידנו,

טרחבות, תן נושר.

נכון אחד, נכון אחד.

יעמוד כבודו.

אתה מוסתר על ידי זה שלפניך.

זה עובד? כן.

הרב ירשה לי לשבת, יש לי קצת בעיה עם רגל.

בסדר, על רגל אחת גם כן החסידה עומדת.

אבל בסדר, אוקיי, הוא זז קצת הצידה, אז אין בעיה.

אני חייב לפתוח בשבח

למי שאירגן את ההרצאה הזו,

כאחד שיודע מה הקושי בדברים,

אז הוא עשה הפצה מצוינת.

הוא גם ברמקולים,

גם במודעות, עלה אותם במקומות ציבור.

נכון שלזכותו אצלי היו קוראים את המודעות,

היום השאירו אותם על כנם.

התעייפו כבר. כמה שנים אפשר לקרוע, כבר מתעייפים אנשים.

אבל קרו הרבה שנים.

עכשיו, ביקש ממני בן העדה התימנית מישהו,

שהוא בוש מהרב,

לשאול שאלה כזו.

אני שואל את זה בשמו.

הרב ציין שרוב הבהמות שנשחטות

הן טריפות היום.

אז מה עם הביצים והחלב?

נכון.

מה נעשה? פרשנו מהבשר, עכשיו נפרוש גם את זה? אין בעיה, אין בעיה. יש תשובה על זה בהנהגות

של הרב שטרנבוך, ושם הוא מתרץ שאין שום בעיה.

צריך לקרוא את זה. זה מכמה סוגיות.

אין שום בעיה.

לא, אז כיוונתי לדברי חכמים. כן. עכשיו, אם כן, יש לי מעצמי כבר שאלות.

אחת השאלות,

שאני אינני זוכר אם שאלתי שאלה דומה לזו את הרב לפני איזה שלוש פגישות, משהו.

אני חוזר עליה.

ב-13 עיקרי האמונה,

העיקר הראשון שהוא מצוי ומשגיח.

מצוי ומשגיח, אני צריך לחוש אותו בחושים שלי.

אין דבר שהחוש שלי יכול,

שאין לי חוש לחוש אותו,

למצוא אותו.

אז הוא מצוי ומשגיח.

העיקר השני הוא אחד.

בסדר, אין לי קושייה על זה.

אבל העיקר השלישי,

אין לו גוף ואין לו דמות הגוף.

זה בסתירה גמורה למצוי ומשגיח.

אם אין לו גוף ואין לו דמות הגוף,

שמעתי, שמעתי, שמעתי, שמעתי. כן, זה... שמעתי. עכשיו יש לי עוד... רגע, שמעתי.

רגע, רגע. לא, רגע.

לשלב משהו. רגע.

מצוי, זה לא מצוי בחינת גוף.

מצוי שהוא המציאות היחידה.

אין מציאות חוץ מהשם יתברך. גם אני ואתה לא מציאות.

אנחנו רק

מקרה שהשם החליט שהמקרה הזה יקרה.

החלק הרוחני שלנו, החלק הלא-קממל, זה גם מצוי.

אז אתה מרגיש את עצמך. אם אתה מרגיש את עצמך, אתה גם מרגיש אותו.

אז זה לא צריך, אבל זה לא סוג הרגש כמו שאני נוגע בגוף.

עצם זה שאני יודע מה זה אדם שיש לו נשמה,

חי,

מכיר, יודע.

חי, מרגיש, יודע.

יודע.

הידיעה שלי,

היא ידיעה שהיא גם מרגישה בלי הרגש של מישוש.

בלי.

כמו שאתה יודע שיש דברים שניתן להשיג אותם, אתה מבין, במחשבה,

בלי לראות אותם פיזית.

אז מצוי ומשגיח, אני יודע שהוא משגיח. אני רואה

בפעולות היום-יום שלי, אני מבקש,

אני דורש,

ואני מקבל,

ואני נענה.

מה שמראה לי שהוא משגיח.

זאת אומרת, מי שמבחין ורוצה לראות, רואה.

אז קודם כל.

דבר שני,

זה שאנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא אין לו גוף ואין לו דמות עקוף, זה ודאי.

כי אם יש לו גוף ודמות עקוף, הוא מוגבל.

ואם הוא מוגבל, אז מישהו הגביל אותו.

ואם הוא מוגבל על ידי מישהו אחר, אז אולי הבורא הוא אחד מהנבראים.

אז לכן מוכרח

שהוא מצוי,

כי הוא ממציא כל הנמצאים, כמו שאומר הרמב״ם,

והוא גם משגיח כי העולם מושגח.

צהורי מכות מצרים.

רואים השגחה?

יהודים לא נפגעים, בני ישראל, מצרים כן.

רואים שהוא מפלה אפילו במלחמה האחרונה,

כשהיה פה בדרום,

הערבים בלונדון אמרו

שהם יורים טילים, והאלוקים של היהודים

הוא גורם שזה לא יפגע.

אז זאת אומרת, אתם יודעים שיש אלוקים ליהודים,

ואתם ממשיכים בכל אופן,

כמו לבן.

אבל מכל מקום,

רואים בחוש, הרי זה לא ייתכן.

סטטיסטית זה לא ייתכן,

שכל הזמן אתה בשטחים פתוחים, שטחים פתוחים. אתה מכוון שם דווקא?

אז רואים שיש השגחה.

והמציאות שהקדוש ברוך הוא מצוי היא לא מציאות מהסוג שאנחנו מכירים בחומר, לגוף, בהגבלה.

ממילא לשונות

הם יכולים להיות מתאים, כי אנחנו משתמשים בלשון.

מדוברת של בני אדם.

איך תגיד מצוי ולא מצוי באופן של גוף שהוא אינו גוף ואינו דמות הגוף?

איך תגיד את הלשון?

מה תגיד?

אין לך כלי להגיד.

אתה חייב להשתמש רק במילים שלך,

אז אתה מוסיף מילים.

אתה אומר מצוי ואתה אומר בלי גוף.

אפשר לענות? מה אתה?

אני שואל אם כן,

מה זה אלוקינו ציפינו לו ואנחנו נרקוד סביבו?

רגע, רגע שהרב ייתן לי רק לגמור את זה.

למה שאני לא אומר כך?

אלוקים, ברא את העולם.

העולם מצוי ומשגיח לפניי.

גימטריה אפילו, מביאים גימטריה. לא, לא, לא. עולם לא מצוי ולא משגיח, שום דבר. העולם עתיד להיחרב, שום דבר.

לא מצוי ולא בטיח, זו לא מציאות חיובית וזו לא מציאות שתישאר.

זו מציאות שתחלוף, תחלוף. כתוב במפורש. אבל ברא, כתוב שהוא ברא.

הרמב״ם אומר...

ברע זה יש מאין.

בסדר, ברע. ברע יש מאין, ויכול להדיר אותו, להחזיר אותו למה שהיה.

אני רק שואל.

רגע, ואני עונה רגע קודם. קודם כל, משהו ברע,

הוא יכול להדיר אותו.

הוא המציא אותו, הוא יכול להדיר אותו.

אז סותר את הרמב״ם.

הרמב״ם אומר, עולם כמנהגו נוהג. זה לימות המשיח בלבד.

עולם כמנהגו נוהג זה לימות המשיח.

והיום?

אחרי מות המשיח יש כמה דעות.

האם נהיה כמו המלאכים מרחפים באוויר?

האם נהיה בעולם שיתחדש מחדש?

האם נהיה בעולם הקיים ויימשך אלה שאומרים יותר משבע אלף? יש כמה גרסאות בגמרא בסנהדרין?

תלוי.

אבל זה לא ענייננו כרגע.

ענייננו, העולם הוא בר חלוף.

אם ירצה להחליף אותו,

מתי ירצה להחליף אותו?

בידו, אין לו שום בעיה.

הוא יכול להמציא דבר ולהדיר אותו ברגע.

שלח לרבי חנינא בן דוס הרגל מן השמיים

והחזיר אותו בחזרה.

אין לו שום בעיה.

הוא נתן, הוא ייקח, אין לו שום בעיה.

אתה צריך רק להבין דבר אחד,

שהמצוי זה לא העולם, זה הוא מצוי.

הוא מצוי והוא משגיח.

לכן

הרמב״ם פותח, יסוד היסודות ועמוד החוכמות לדעש יש מצוי ראשון, ממציא

לכל הנמצאים.

זאת אומרת, הוא המצוי

והוא הממציא לכל הנמצאים.

זהו, כולם נמצאים

מעצם היותו.

ברגע שהוא רוצה להדיר אותם, הוא מאדיר אותם בלי שום בעיה.

כלא היה.

אם כן.

כי עין וכאפס וכתהו נחשבו לו.

הרי כתוב שהקדוש ברוך הוא, אם ישראל לא היו מקבלים את התורה בהר סיני, מה היה עושה?

מחזיר את העולם לתוהו ובוהו.

כתוב במפורש,

יום השישי,

ויחולו השמיים בארץ וכל צבם.

היה מחלה את הכל.

ומה עם כל הדורות שהיו קודם?

974 שמותו בלא עת.

איפה הם?

איפה כל העולמות האלה?

מחק אותם.

אין לו בעיה.

הוא יכול לעשות, הוא יכול להחזיר, מה שהוא רוצה.

העולם הזה זה בר-חלוף.

הוא,

אני ראשון,

ואני האחרון,

ואין עוד מלבדו.

אין.

גם אנחנו ברי-חלוף.

בינתיים הוא החליט שאנחנו עם הנשמות

נישאר לנצח.

חלק לא קם ממעל יישאר לנצח.

אבל הגוף?

נגוף.

בא מעפר?

חוזר לעפר.

נו.

אם כן, מה זה יהיה מורה רבך כמורה שמיים?

הרי רבך הוא גשמי.

לא.

רבך הוא לא גשמי? לא, לא. אני אסביר.

לא. יהיה מורה רבך. אתה צריך ליראו את השם.

למה אתה ירא את השם?

כי הקדוש ברוך הוא ציווה אותך א', ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', ט', י'.

יופי.

ורבך מה עושה?

את כל מה שאמר השם הוא אומר לך מה לעשות.

כשאתה ירא אותו אתה ירא את השם.

למה?

כי הוא אומר לך מה לעשות.

הוא אומר לך לקיים את התורה.

הקדוש ברוך הוא הניח את התורה.

שלום, התורה לא מדברת.

החכם מדבר.

החכם מסביר לך מה התורה אומרת.

אז אתה הרי צריך ליראות את השם. במה אתה צריך ליראות? כי אם ליראה.

במה ליראה? לקיים את התורה.

מי ילמד אותך לקיים את התורה?

חכם

החכם מלמד אותך

אז הוא התורה עכשיו

אבל הוא מצוי ומשגיח לא אכפת לי הרב מצוי ומשגיח אני מסתכל עכשיו על הרב לא לא לא הרב מצוי ומשגיח לא מה פתאום מה פתאום אני רוצה לדעת מה פתאום אני בבני ברק משגיח לא יעזור הרב לא יעזור אני בבני ברק משגיח אני יכול לראות מה קורה בכל העולם איזה משגיח

לכן הסלך הרב זה שאצלך

אצלך אתה חייב.

אם הייתי בבני ברק, לא הייתי עוזב את הרב לשנייה. טוב, מותק, אבל תקשיב, נשמה.

אני אפילו על הילדים לא יכול להשגיח.

יש אישה, אימא,

היא משגיחה על הילד,

רגע אחד היא לא שמה לב, השם ירחם, מה קרה?

אז היא רוצה להשגיח או לא? ודאי שהיא רוצה.

היא השגיחה עד הרגע.

רגע אחד היא לא השגיחה, הלך הבן אדם.

מה קרה? קפץ מהחלון?

נדרס?

מה קרה?

אחר כך מאשימים אותה, חוסר השגחה, שכחת את הילד באוטו.

סגרו את האוטו, התחמם, שלום, מת.

מה קרה? איפה ההשגחה?

יש לך מישהו שרוצה להשגיח יותר מאימא?

כן. אבל היא לא יכולה להשגיח, אין השגחה. זה לא מושג של השגחה.

השגחת הבורא זה בכל רגע,

בכל רגע אין שבריר, חלקיק של שנייה,

שהקדוש ברוך הוא לא משגיח על כל הברואים בעולם.

והכול הולך לפי חשבון,

לפי המעשים.

מי שעושה טוב, יבוהנו טוב,

מי שעושה רע, יבוהנו רע.

כמו שאומר הרמב״ן,

הכול משוקלל בכל רגע. לכן הוא מסוגל

לראות את כל העולם ביום הדין בסקירה אחת.

סקירה אחת.

הוא ראה את כולם, דן את כולם בסקירה אחת.

אפילו אנחנו לא יודעים מה הרף,

מה הרף הזמן של סקירה אחת.

אבל בסקירה אחת, איך אפשר להספיק

מיליארדים ברגע אחד לכלכל את כל מעשיהם במשך השנה האחרונה ולהוציא פסק ואיך זה ישתלם

עם כל האחרים

לפי החשבון שלהם והחשבון שלהם והחשבון שלהם.

אתה מבין מה זה? זה לא יאומן כי סופר, מי שרק חושב, כי מי שיודע מה זה היום מחשבים

שמכניסים להם נתונים ואיך הם מעבדים אותם והכול, ואפילו מחשבי-על,

יודע כמה זה מסובך, רק להכניס את המידע.

אחר כך שהמחשב יעבוד מהר ויעשה את זה, אבל להכניס את המידע,

להזרים נתונים כל הזמן.

זה נקרא משגיח.

מצוי משגיח,

ואין לו גוף,

ואין לו דמות הגוף,

ואין דומה לו, לא הרב ולא אף אחד אחר.

אבל לראו,

צריך לראות את הרב כמו את הזה,

כי המכנה המשותף זה התורה.

קוצ'בריחו ואורייתא מישראל חדו.

תודה.

לא, יש עוד העונה. עוד בבקשה, בבקשה. רגע, אם זה לא מטריד את הציבור, רק דבר אחד. אני, אותי לא, כן.

אם אנחנו אומרים שאין טוב אל התורה,

כן. וכל התורה היא שמותיו של הקדוש ברוך הוא,

אז איך אנחנו יכולים להגיד על עשו רשע?

הוא לא כתוב בתורה רשע.

כן. הוא בא כעשו,

ואלה המלכים אשר מלכו באדום לפני מלוך מלך בישראל. כן, כן. אלא אלופי עשו. כן. אלופי עשו.

לא כתוב בשום מקום שהוא רשע. נכון. נכון. למה אנחנו מכנים אותו רשע? הרי התורה היא אמת,

נכון. וכל התורה כולה היא טוב.

למה שאני לא אמצא את הטוב בעשו?

למה אני חייב למצוא בו את הרשע?

אלא זו בחירה שלי בוודאי.

לא.

בוא נאמר, לא, אמרתי, לא. רגע, רגע, יש לי עוד?

תן לי רק רגע, נו. בבקשה, כסף. אם תקרא לי בשעה שלוש בבוקר

ונשב ביחד על זה,

אני מוכן להוכיח את זה. לא, עזוב. אני שמעתי, ובוא תקשיב.

הנקודה היא ככה.

מה הגדר של רשע?

מה הגדר של רשע?

אנחנו יודעים

שמי שמקיים את התורה,

כמו שאמרת, כי לקח טוב נתתי לכם,

תורתי אל תעזבו.

מי שנמצא עם הטוב, התורה, הוא טוב.

מי שעוזב את התורה, הוא לא טוב. הוא לא יכול להיות טוב. רגע, רגע.

איך אפשר לעזוב?

תקשיב, תקשיב. הרי זה כל העולם.

תקשיב רגע, תקשיב.

ישראל, מדינת ישראל, אומרים שהיא מדינת חוק.

אז אומרים, מי ששומר על החוק הוא אזרח טוב,

מי שלא שומר על החוק

אז הוא אזרח.

רע.

די.

עכשיו, כל המדינה זה חוק.

גם אם לא עומד לפניך חוק ולא עומד לפניך רפורט

ולא עומד,

כולה תשאל אותם, זה מדינת חוק?

החוק כאילו מרחף פה בחלל,

ומי שעובר על החוק אז הוא עבריין.

מי ששומר על החוק הוא אזרח טוב.

התורה זה חוק.

השם חקק את החוק הזה עם תרייג מצוות,

ואמר שכולם יקיימו.

מי שמקיים תא.

החוק הוא טוב, הוא עושה את הצדק,

הוא הולך בצדק, הוא צדיק,

ומי שלא הוא רשע, עבריין וכולי.

זאת אומרת,

עכשיו אני מסתכל מי שמר ומי לא שמר,

מי קיים

ומי לא קיים,

מי רצה לרצוח ומי לא רצה לרצוח, מי שרוצה לרצוח הוא צדיק,

הוא מקיים חוק,

מי שאומר יקרבו ימי אבל אבי

בהרגה את אחי זה נקרא צדיק?

מי שמרמה את אבא שלו,

מי שאומר קום,

יכול מצאת בלחיים,

ככה להגיד לאבא קום, קום, זה נקרא צדיק? ככה מדברים? אתה אומר שאתה מכבד את האבא בעוד כהנה?

מי שלוקח נשים רשעות

אז הוא יכול להיות צדיק?

כל כך הרבה דברים כתוב עליו בלי לכתוב את המילה רשע.

אז כתוב מה הוא עשה,

ואם שומעים שהוא עשה כאלה דברים,

אז פירושו של דבר שהוא רשע.

עכשיו,

מי רגל במרכבה?

יעקב.

מי לא?

עשיו.

מה כתוב? שלעתיד לבוא יבוא עשיו

ויתעטף בטלית וירצה להיכנס בין המחול של הצדיקים.

ואז יבוא השם וימשוך אותו בציצית ראשו ויזרוק אותו החוצה. הלו, הלו,

צא החוצה, אתה לא שייך לפה.

הוא מצד עצמו היה יכול להיות צדיק,

אבל הוא בחר.

הוא עבר חמש עבירות ביום אחד.

בעל נערה מאורסה, הרג את הנפש,

שט את הבכורה,

ביזה את חיית המתים, לא מאמין, כפר בתחיית המתים,

כפר בעיקר.

זה צדיק?

זה כמו יעקב?

זה יושב טעם?

יושב אוהלים?

זה מה זה?

איש ציד,

איש שדה, צד את הבריות בפיו,

עובד על הנשים, מרמה אותן,

לוקח נשים מתחת בעליהן, זה צדיק?

איך אפשר להגיד את זה? לא צריך לכתוב בדיוק.

לא כתוב

שהייתה לאברהם אבינו אמא,

אז לא הייתה לו אמא?

לא כתוב שקראו לה אמתלי בת קורנבו,

אז לא היה לה שם?

בגלל שלא כתוב, אז זה אומר שאין?

לא.

התורה אומרת, אתה תבין מהתורה מה שאני רוצה שתבין.

מה שאני לא רוצה שתבין,

אין צורך שתבין.

אם לא חשוב שתדע מה השם של אמא של אברהם,

אני אעביר לך את זה בקבלה.

אתה לא חייב, איך קוראים לו, לראות הכל כתוב בפנים, כי אם הכל היה כתוב בפנים,

ספר התורה היה כמו 350 אלף ספרים ביחד,

שמפרשים את כל התורה ומסבירים הכול.

לכן התורה ניתנה בצמצום,

ולחכמים ניתנו הדברים בדרך של מדרש,

בדרך של רמז,

בדרך של סוד.

יש דרכים.

שהתורה ניתנה, וזה בסוד הצמצום.

לכן, צריך לדעת.

הוא רשע,

ואין מה לעשות.

הרב אמר תשובה בתוך התשובה הזו,

שכן הייתה מקובלת עליי.

מה התשובה?

זה אזרח טוב וזה אזרח רע. אבל שניהם אזרחים.

יש כאן בחירה. בטח. זה אזרח טוב וזה אזרח רע. בטח.

כשאתה... כתוב על אברהם, אזרח.

איך קראו לו?

איתן האזרחי.

קראו לו מפורש אזרח.

כן, אבל אני אומר עוד פעם, אי אפשר לעזוב את התורה.

הכופר גדול ביותר, הוא נוצר מכוח התורה. איך לעזוב אותה? תודה רבה, אבל הוא מורד בה.

מורד בה, אבל הוא לא עוזב אותה. אין לאן לעזוב. לא, לא, לא. מה, יש משהו נוסף לתורה בעולם? לא, היה לך פה... יש משהו חוץ מהתורה? היה לך פה בן אדם שעמד הרגע ואמר לך במפורש, נכון. לא קשור לתורה,

לא מכיר בתורה, לא עשיתי כלום. ועדיין הוא נברא מכוח התורה. ברור, מי אמר אחרת, אבל לא קשור.

אבל זה לא אומר שהבן אדם הוא לא רשע ואי אפשר לקרוא אותו רשע.

ודאי שאפשר.

אני לא על הרשע כרגע מדבר, אני מדבר על עצם זה שהתורה היא כולה טוב. מה, היא טוב מאוד. ואני חייב לראות, נכון, גם בעשו, נכון, שהוא סמל הטוב בתוך התורה.

אני יכול לקחת את המידה הזו של עשו ולהיות רשע. נכון. זה אף אחד לא סותר.

נו. יש לך בחירה. נכון. אבל אני מציע את זה, הרי תיתן אמת ליעקב.

איך יעקב עושה טעות כזו?

זה טעות?

איך תיתן אמת ליעקב?

חסד לאברהם, אמת ליעקב.

יעקב יכול לעשות דבר שאינו אמת? אני אסביר, אני אסביר. הוא שלם. אני אסביר. זה שאתה איש אמת,

זה לא אומר שאתה לא יכול לעשות טעות.

זה שאתה צדיק,

זה לא אומר שאתה לא יכול לעשות טעות. אברהם טעה,

יצחק טעה, יעקב טעה,

משה טעה,

לטעות

זה מידתו של אדם.

אדם הוא לא מלאך.

גם מלאכים טעו.

הם אמרו, משחיתים אנחנו, ונענשו.

זאת אומרת, כל מי שהוא ברור, הוא מסוגל לטעות.

היחידי שלא טועה זה הבורא יתברך.

אם היה אדם שהוא לא טועה אף פעם, הוא היה כמו הקדוש ברוך הוא.

אין דבר כזה, הפוך.

זה שאתה טועה, זה מראה שמדרגתך מדרגה גבוהה.

למה?

למרות שאתה מועד לטעויות,

טעות אחת, שתיים, במשך כל החיים זה מראה את הגדולה שלך.

אבל אם לא הייתה בך כזאת הייתי מפקפק,

הייתי אומר מה זה?

המלאכים שראו את הדם הראשון,

מה פירוש? הם חשבו שזה אלוקים.

חשבו שזה אלוקים.

אבל ראו שהוא ישן,

אההההההה, אמרו זה לא יכול להיות אלוקים,

הנה לא ינום ולא עישן, שומר ישראל.

באלוקים לא יכול להיות שינה.

אבל אם אני רואה שנפלה עליו תרדמה,

אז תחילת נפילה, שינה.

המלאכים ראו את יעקב אבינו,

עלו ראו דמות יוקנו למעלה ולמטה, אותו דבר, האיש השלם.

אבל ראו שהוא ישן,

וישכב במקום, הוא אומר, אהה,

אם הוא ישן

זה בשר ודם.

זה נכון, אין מה לעשות.

אנחנו יצירים

שנוצרנו מחומר ואנחנו מועדים לטעויות.

השאלה כמה.

כתוב על דור המדבר,

אשרי הדור

שעוונותיו מועטים.

כמה בדור הזה יש עבירות?

כל יום, כל יום מיליונים.

בדור המדבר,

כל הדור, 40 שנה, עשו עשר עוונות בלבד.

עשר.

מיליונים

בארבעים שנה,

עשר עוונות בלבד.

ולא כולם של הכלל,

חלק של הפרט.

זה מראה את גודלם, לכן הם נקראו דור דעה.

דור שלא היה כמותו ולא יהיה כמותו,

אומר רבי שמעון בר יוחאי.

איפה תמצא דור שיש רק עשר עוונות?

איפה?

זאת אומרת,

כמה שאתה מועד לטעויות ואתה טועה פחות,

זה מראה שמדרגתך גבוהה מאוד מאוד מאוד.

אמת וטעות,

זה לא סותר.

בכלל לא. טעות יכול להיות, אתה אומר,

אתה עלול לטעות.

בכמה הוא טעה?

בגרמים.

בגרמים.

מה טעה משה רבנו?

אמר לו שיקח את המטה ודיברתם על הסלע.

מה הוא עשה עד היום עם המטה?

תמיד הוא יכה עם המטה.

אבל הטעה אותו הקדוש ברוך הוא.

לא הטעה אותו. שם לו סלע אחר.

לא, הוא בחר את הסלע, לא משנה.

אבל הנקודה,

עצם זה שהוא אומר לו, ודיברתם.

טעות קטנה, מה זה משנה? בסוף הוא נתן מים.

אבל טעות קטנה אצל אדם גדול,

יש לה השלכות גדולות.

עכשיו בקשה.

בקשה. הבקשה שהמלחמה קרובה,

הרב יכול לתת איזה סקירה מדינית, מה הפירוש של המלחמה קרובה?

איך אנחנו יכולים לראות את זה?

אני ציפיתי שאני אשמע משהו כזה. כששואלים אני עונה, אז אני אענה לך. אוקיי.

אתה יודע שכל פעם אני מאיים מחדש.

אבל רואים שזה מתקרב כל פעם יותר ויותר.

כשאז איימתי עוד לא היה צפון קוריאה.

עכשיו יש כבר,

בצפון קוריאה דיברתי מזמן, לפני הרבה שנים, שיבוא עם מסוף העולם

ויילחם ותהיה מלחמה שלוש שנים,

שלושה חודשים, ואחר כך כל העולם יילחמו אלו באלו,

עשבי ישמעאל וכו' וכו'.

זוהר הקדוש, זה לא אני אמרתי.

עכשיו אתה רואה,

יש לנו מצב, סוריה היה מסביב,

עכשיו כאילו גמרו עם דאעש,

עכשיו הם פנויים,

האיראנים מזמינים אפגניסטנים, רוסים מגייסים החיזבאללה עכשיו,

שיבואו לפה, מביאים צבאות זרים,

כמו שהביאו מכל העולם לדאעש,

עכשיו חיזבאללה ואיראן מביאים ורוצים לעשות חזית מולנו.

ואתה שמעת מה ראש הממשלה ושר הביטחון אמרו, יש לנו קווים אדומים,

והראו להם לפני יומיים

מה הם מסוגלים לעשות וכו' וכו'.

הרוסים בינתיים שותקים, יש להם ביזיונות הרוסים,

כי אם אתה חודר דרך הטילים שלהם שאמורים להגן

על השמיים של סוריה,

ובכל אופן אתה מצליח לחדור, זה אומר שההגנה שלהם לא מספיק טובה, זה פדיח, הם לא יוכלו למכור הרבה ציוד, כי אם הטילים של הישראלים עוברים ואתה לא מצליח להפיל אותם,

אז זה בעיה.

אז קשה להאמין שהם ישתקו.

לאורך זמן, אם ישימו מגבלות וכולי.

אומנם טראמפ עכשיו הפך את עורו והתחיל בארבעה שינויים.

בעיראק הוא הכניס כוחות עכשיו ואמר גם שם,

ראש ה-CIA אמר שם לסולימאני אמר לו תשמע יא חביבי אם ייפגעו הכוחות שלנו אתה מסתבך איתנו.

השמיע לו אז הוא אמר שהוא שלח לו מכתב אישי והוא יודע שהוא לא קרא אותו נו נו אז הוא אומר לו

הכל בסדר אבל אני הודעתי

ושיקח בחשבון אם ייגעו בכוחות שלנו אז יהיה כך וכך.

מצד שני הם נתנו אור ירוק לישראל לתקוף את סוריה כשזה קרוב מאוד לרוסים איפה שהם פגעו

ואתה רואה שינויים ועכשיו הוא הולך ביום רביעי להכריז אם ירושלים היא בירת ישראל או לא בירת ישראל

אז הוא רואים שטראמפ מתחיל לזוז והחליט ככה לנעוץ את הציפורניים

וכולי הרוסים חושבים שהם כבר בעלי הבית על המזרח התיכון כבר יש להם נמל ויש להם זה ויש להם פה עכשיו שני הגושים האלה

על חתיכת ליטרה בשר הזאת הם רוצים אתה מבין כל אחד לשלוט

ולכן אתה רואה שהצליח

גם טראמפ

לשכנע את הסולטן שמה בסעודיה והוא הצליח עכשיו לקחת את התימני שמה שהיה נשיא שהתהפך על החות'ים שהיה איתם תמיד

ועכשיו הם ביחד הולכים אתה מבין לעשות איגוף לאיראנים

ואתה רואה שדברים זזים סעודיה עם ישראל מתאמים עמדות עושים דברים

הדברים עובדים

מי שמסתכל רואה

שהדברים מתחרכמים

מצד שני אתה שומע הרבה ברברת

טראמפ מחכה מנסה לגרור את הקטנצ'יק השמנמן הטילון הוא קורא לו טילון האיש הקטן איש הטילים הקטן

מצפון קוריאה קינג קונג קונג קונג אז הוא מנסה לגרות אותו שיעשה טעות בשביל שהוא יוכל להפציץ בצורה רצינית ותהיה לו לגיטימציה בעולם כי בכל אופן נשמיד עם שלם או חלק מהעם זה לא נראה כל כך טוב בעידן הזה אתה מבין של אנשים שהם כל כך אתה מבין מאוד מתחשבים

אז הכל עומד על כרעי תרנגולת זאת אומרת זה עכשיו כוחות כוחות

מפה עכשיו זה איראן אתה רואה גם כן כאילו מצפצפת על אמריקה אתם תבטלו את הסכם הגרעין אז אנחנו נעשה ככה אנחנו נהיה פטורים מכל השגחה ואנחנו נעשה

הרי ברור כבר אמרתי מזמן לאיראנים יש פצצות אטום

הצפון קוריאנים כבר נתנו להם הם גם נתנו לסוריה סוריה עוד חודש אם לא היו מפציצים להם את הכור

אז היה להם כור פלוטוני ומוכן

אז זאת אומרת הצפון קוריאנים מציעים אין להם שם הרבה כסף עוני גדול

הם מוכרים את הסחורה הזאת לכל מי שרוצה הם ימכרו את זה גם בפצצות מלוכלכות לכל מיני טרוריסטים

אין להם שום בעיה אדרבה הם רוצים להכריז והכריזו אנחנו מעצמה גרעינית אל תתעסקו איתנו כי אנחנו משוגעים

עכשיו כמה זמן זה יכול להחזיק אתה חושב

במה שאני אמרתי

שישראל תהיה פה פצצת אטום

לפי הכתובים ביחזקאל ל״ח

אז זה פשוט עכשיו אנחנו בטווח הטילים עכשיו של הצפון קוריאני

למעלה מ-11,000

קילומטר הוא מגיע היום לטיל האחרון

אנחנו במרחק 8,000 קילומטר

אז זאת אומרת אין לו בעיה

אומנם אם הוא ישלח לפה הוא גם יפגע בהרבה ערבים

שאולי הוא לא מכוון עליהם

אבל מה אכפת לו?

עכשיו מה הגודל של הפצצות שלו? כמה מגאטון? כמה זה?

תלוי, צריך לראות. אומרים שעכשיו אמריקאים אומרים שהטיל שלו כשחזר מהאטמוספירה הוא התפוצץ. זאת אומרת לא הצליח לנחות למטה וכו'.

אבל גם תקלות מתקנים זה לא בעיה.

הנקודה היא שאנחנו נמצאים על פי פחת.

זאת אומרת

כל רגע,

כל רגע ממש הכל יכול להתלקח.

למה השם ממשיך עוד?

למה הוא סבלן עוד?

למה הוא מותח אותנו עוד ועוד ועוד?

הוא יודע את החשבונות.

אבל אנחנו יודעים שזה יבוא,

חייב לבוא,

גוג ומגוג, חייב להתרחש.

נשאר רק תזמון, עניין של תזמון, זה הכול.

מישהו האמין שאיזה בן אדם אחד ישרוף את עצמו ומזה יהיה אביו,

ערבי,

שמאז מתו למעלה ממיליון אנשים בעיראק,

בלוב,

בתימן,

בסוריה,

בכל המקומות, בגלל אחד ששרף את עצמו?

מישהו מאמין שככה זה יתחיל ומזה תהיה מלחמה מסביב לנו, כל המדינות?

מישהו מאמין כזה דבר?

אתה רואה?

אתה לא יכול להבין.

מדבר קטן, אירוע קטן יכול להתלקח כל המזרח התיכון.

כל שכן,

אם מדינה תעשה כלפי מדינה, טעות אחת,

תראה כמה.

עם פינצטה ישראל משתדלת מדי פעם, במינון קטן,

רק שתיים, שלושה, חמישה טילים,

טיק-טיק, ולחזור בחזרה, טיק-טיק.

ככה אתה מבין?

למה?

בשביל לא לגרות, שלא יהיו יותר מדי אבדות, ואז הם חייבים להגיב, כי זה כבר בושה.

בושה לסורים.

לכן ישראל גם שותקת, לא אומרת, אנחנו עשינו,

בשביל שלא יצטרכו להשיב ולהגיד, אה, אתם עשיתם?

אנחנו נעשה בחזרה, כי אחרת, ככה, כאילו זה עמום.

זה מין הסכמה כזאת, אוכלים אותה ושותקים.

כמה זמן זה יחזיק?

אין לזה אורך רוח.

זה חייב להתפוצץ.

חייב להתפוצץ.

זאת הסקירה בינתיים.

תהיה בריא.

כן, שאלה פה באמצע.

שלום, כבוד הרב. שלום.

אמא שלי במצב מאוד קשה.

דתייה או לא?

היא לא דתייה, היא עברה את השואה, היא עברה מספיק עשר מדורשת גיהינום.

זה מספיק.

היא היתה באושוויץ, היא בגלל ההורים שלה, את סבתא שלה, אני חושב שזה יותר מדי.

בוא לא נחשוב בשביל הקדוש ברוך הוא, כן. הוא יעשה את החשבונות שלו, אני אומר את העובדות, את העובדות אני חייב להגיד.

בסדר, בלי מסקנות.

אבל הלאה, נו, ו?

כן.

העניין הוא, יש לה אי-ספיגת כליות.

כן.

המצב שלה החמיר מאוד.

בת כמה?

89. כן.

ואי-ספיגת לב.

אוקיי.

ואחותי הולכת לקחת אותה הביתה לרוספיס,

שכבר בבית-חולים אמרו שהרופאים כבר לא יכולים לעשות שום דבר.

אוקיי.

ואני, חוץ ממה של להתפלל,

שהתפללתי ותהילים ומה לא עשיתי.

אתה דתי?

אני חזרתי בתשובה.

ברוך השם.

עכשיו בוא אני אתן לך עצה אם אתה אוהב את אמא באמת ורוצה לראות בתקנתה ולפחות באחריתה.

תגיד לה, אמא,

נגמר הכל, עכשיו זה הזמן לחזור בתשובה.

עם כל הטענות והתרעומת וכל מה שיש,

בסוף,

עוד כמה זמן, נעמוד לפני הבורא יתברך.

יש לו הסברים למה הוא עשה כל דבר.

אבל השאלה אם לנו יהיו הסברים למה עשינו אנחנו.

קיבלנו חיים.

דוגמה,

אדם היה במונית,

חמישה אנשים נסעו,

תאונה, ארבעה נהרגו,

אחד ניצל.

זה שניצל אומר, אני לא מאמין בך יותר.

אם אתה הרגת את הארבעה,

אני לא מאמין בך יותר.

אני הייתי מבין הפוך.

אם אתה ניצלת,

אתה צריך להודות להשם, להגיד, יש השם.

עובדה, אני ניצלתי, כולם מתו, אני נשארתי.

למה לא להודות להשם?

למה לקחת את זה הפוך?

רגע,

נגיד לי, אמא,

זה הזמן,

ובעזרת השם יתברך,

עם התשובה שלך

והתפילות לבורא עולם,

יש אפשרות שהדברים יסתדרו.

יש אפשרות.

מקווה שלא איחרנו.

אבל מה בטוח שאם היא תעשה תשובה

אחרי השואה,

ואחרי כל מה שעברה שאתה אומר,

ואני יודע מה שאתה אומר,

אבל אם היא תעשה תשובה, לפחות היא תהיה בגן עדן בסופו של דבר.

כי השואה זה אפס אפסים לעומת גיהנום.

אני חושב שבכל מקרה תהיה בגן עדן, בלי כל קשר.

אין בעיה, אתה מסדר את הסידורים שם, זה אין לי בעיה. אתה יכול שמה להכניס את מי שאתה רוצה, איפה שאתה רוצה.

אבל אני מכיר את הדברים קצת אחרת,

ואני אומר לך,

כדאי, זה לא... אז אתה אומר לי שמי שעבר את השואה יהיה בגן עומד, מה פתאום? שמעת אותי שאני... ככה אתה... אני לא יודע לעשות חשבונות, אני יודע רק דבר אחד. ככה אתה מבין שאתה פרש את הדברים? לא, מי שלא קיים את התורה,

אני יודע שיש לו בעיה,

ובפרט מי שניצל ממונית,

ועושה הפוך!

אומר לבורא, למה הרגת אותם?

אז זהו, שלום.

לא הבנתי,

אם אתה כועס על הבורא שלקח אותם, למה לא התאבדת גם כן?

היית אומר, אני לא מוכן להישאר פה,

אני רוצה גם כן ללכת, שלום, ביי.

למה אתה מנצל את החיים?

לטעון טענות?

אני לא נכנס לחשבונות, אני רק אומר מה? אבל אני גם אומר שהיא הייתה דתייה, ובגלל השואה היא לא דתייה, אבל אי אפשר לבוא לה בטענות, אי אפשר לבוא לה בטענות בעניין הזה, ברור.

אחד שרואה שיש שם יהודים, שמעתי, מה נתתי לך דוגמא, אוקיי, אז הבנתי, אני הבנתי. לא הבנת, לא הבנת.

למה?

כי אם יש עכשיו בן אדם פה בארץ והייתה לו משפחה במכונית,

וכל המשפחה שלו נהרגה, מה זה שונה מהשואה.

אלה נהרגו ואלה נהרגו, אלה בצורה כזאת ואלה בצורה כזאת אבל נהרגו והוא נשאר

למה הוא צריך להודות ולהגיד ברכת הגומל?

למה הוא צריך להגיד ברכת הגומל?

שלא יגיד ברכת הגומל אם חייבו להגיד ברכת הגומל

פירושו של דבר זה מה שצריך

מי שנשאר צריך להגיד ברכת הגומל

הרב אם היית עומד בניסיון שלה אתה לא היית בניסיון שלה זה קל להגיד את הדברים האלה

אני לא אומר קהל, לא אומר בכלל קהל. הבנתי.

רק אומר מה צריך להבין.

תקנו להגיד ברכת הגומל,

זה אומר שמי שנשאר חי צריך להודות.

זהו.

אוקיי. זהו.

תהיה בכי.

כן, תן לבחור שם.

תן לו.

אם הרב אומר

אם הרב אומר שיהיה עוד מעט מלחמה גדולה, אז מה דעתו על גיוס לצבא?

מה זה קשור?

מי יילחם.

מי יילחם?

השם יילחם לכם ואתם תחרישון.

צריך מישהו שיהיה בסוף של דבר. אני אמרתי לך שלא?

אתה שאלת אבל מי יילחם.

אז מי יהיה? אני עונה.

השם יילחם לכם ואתם תחרישון.

הכוכבים ממסילותם יילחמו.

מי ניצח את סיסרא?

הכוכבים ממסילותם.

מי ניצח את עמלק?

משה מרים את ידיו ונצח ישראל.

מוריד ידיו, מפסיד ישראל.

לא הבנתי.

זה תלוי כמה חיילים יש, לא?

לא.

זה תלוי אם עיניהם לשמים או לא לשמים.

הכמות לא קובעת.

אלישע היה עם גחזי

והם ראו את הצבא.

רוצה לתפוס את אלישע.

אז הוא נבהל די חזי.

אמר לו, יואו, מה יהיה?

אמר לו, רבים עימנו מאשר איתם.

פקח את עיניו וראה מלאכי השרת מקיפים אותם.

והם הצליחו עליהם בצבא? לא, הם היו שניים.

איך הם הצליחו?

אברהם,

איך ניצח ארבעה מלכים? מיליונים.

איך?

אמחול.

זרק עליהם חול, נהיה כידונים,

בליסטראות,

וניצח.

והציל את לוד.

אני גם מאמין בזה, אבל בסופו של דבר אתה מביא דוגמאות מהתנ״ך.

מאיפה אני אביא?

במלחמות האחרונות,

זה בצוק איתן, במלחמת ששת הימים, כל המלחמות.

לא, אתן לך דוגמה. בני אדם לחמו. השם עזר להם, אבל בני אדם לחמו. אני אתן לך דוגמה. בוא אני אלמד אותך היסטוריה.

במלחמת ששת הימים היו שבעה צבאות, שבעה צבאות,

שאנחנו תקפנו אותם, כי הם התכוונו לחסל אותנו.

וניצחנו תוך כמה שעות, ארבע שעות,

קורקעו כל המטוסים,

ואנחנו, חביבי, ניצחנו בשישה ימים,

מלחמת ששת הימים,

אבל אמרנו, כוחי ועוצם ידי,

נצר מחכה לרבין.

איי-איי-איי, אתה לא היית אז, היו שירים כאלה.

ואחרי זה נהיה שבעים ושלוש,

ואכלנו אותה, קראו לזה מלחמת המחדל,

למרות שבר-לב הכין את כל הסווייט שהוא ידליק אותו,

וכל החרטוט,

ולא היה שום דבר.

והיה נס מן השמיים שהרמטכ״ל שזלי החזיר את כל הצבא שלו, חדר תוך יממה ארבעים קילומטר עד המתלה,

חזרו בחזרה,

ואנחנו בסוף הצלחנו להדוף אותם, זה לקח הרבה זמן, המון אבדות,

וזהו.

אחרי זה נהיה מלחמות

שלא הצלחנו לנצח ולהכריע אותן,

כמו מלחמת לבנון, ואחר כך כל מיני מבצעים,

ובסוף עם מי אנחנו נלחמים?

לא עם צבאות,

לא עם עמים, עם כנופייה.

כנופיית חמאס

וכנופיית חיזבאללה,

ולא יכולים על כנופייה,

ואנחנו צבא, אחד מהגדולים והחזקים בעולם,

ולא יכולים על כנופיות,

ומחזיקים אותנו יומם ולילה להגן,

ואנחנו ממציאים כל מיני דברים,

וכיפת ברזל, ועוד זה, וחץ ראשון, וחץ שני, וחץ שלישי, ויריחו,

ומה לא,

ותל אביב עוד מעט,

מה לא?

ומה זה? בשביל כנופיות.

כי יש פה בעיה הנהגתית.

אה, אתה תולה את זה בהנהגתי,

אין לך יותר חזק מביבי, מר ביטחון.

ואם מר ביטחון זה התוצאות,

ושרון היה יותר ביטחון ממנו,

והוא החזיר אתכם, את החבר'ה של הגוש,

החזיר אותם,

משחרר אותם,

למרות שהוא אמר להם, תרוצו על הגבלאות, תתפסו את הכול.

בסוף הוא מכר את כולם,

ועשה התנתקות, והיה מנותק שמונה שנים.

לא עלה ולא ירד.

אז זאת אומרת, מי בסוף שומר עלינו?

אם השם לא ישמור עיר,

שב שקד שומר.

אבל צריך שישקוט שומר.

בשביל מה שישקוט?

כתוב, אתה השנייה או אותה.

הפוך.

אם השם לא ישמור עיר, שב שקד שומר.

צריך שישקוט שומר, והשם ישמור עיר, ואז הוא לא ישקוט שם. אז מה צריך את השומר?

מה צריך את השומר?

אם השם לא שומר,

תשים מאה שומרים, לא יעזור לך.

תשים מאה שומרים.

אז מה יעזור לך אם השם לא ישמור עיר? אתה צריך לעשות את המאמץ שלך ביחד עם השם. אה! אז כמה היה המאמץ?

לקח משה רבנו

אלף למטה.

אלף למטה,

אלף חיילים,

אלף אנשי מפקדה ואלף מתפללים.

אלף, אלף, אלף.

וזה נגד מאות אלפים

ממדיין ומואב. מאות אלפים.

ועמם הם יצאו?

אלף, אלף, אלף.

לא בכוח

ולא בחיל,

כי אם ברוחי אמר השם,

איש מלחמות זה הקדוש-ברוך-הוא.

הקדוש-ברוך-הוא נקרא איש מלחמה.

מלחמות אני עשיתי, אומר הקדוש-ברוך-הוא, לא אתם.

מי יוציא אתכם ממצרים?

היה לכם צבא?

מי שחרר אתכם?

מי שמר עליכם?

מי יאכיל אתכם את המן?

מה, באתם לפה?

קניתם כמה טנקים אז אתם חושבים שאתם יכולים כבר הכול לעשות?

לא, זה לא עובד ככה.

אתה רואה?

סוריה, מדינה מסודרת, טנקים, מטוסים, הכול, הכול, הכול.

באו כמה מורדים,

העסיקו אותה שש שנים.

חצי מיליון מתו כבר.

מורדים. כמה אנשים שקיבלו כלצ'ניקובים.

זה הכול. אין להם טנקים ואין להם כלום.

והם עומדים מול מטוסים וחביות

של פצצות והכול, והם מצליחים לשרוד.

מי זה דאעש?

כלצ'ניקובים.

לוקחים, קופצים על ג'בלאות כמו אהבלים,

זה טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה, והעסיקו את כל העולם.

זאת אומרת, רואים שלא הכוח.

חוץ מזה צה״ל. כל הכבוד לצה״ל.

כל הכבוד.

והטילים עוברים מחל הראש של צה״ל.

אז מה זה שווה צה״ל שומר שמה וזה עובר?

ועכשיו מתחת לצה״ל יש מנהרות.

מחודרים למטה, מלמטה, מלמטה, מלמעלה, מפה.

מה אתה חושב, שמה שאתה מתכנן זה מה שיהיה?

הכול בגזירת הבורא.

אם נהיה טובים בפניו,

הוא ישמור עלינו.

לא נהיה טובים,

הוא יאכיל אותנו מרורות,

כמו שאנחנו אלפיים שנה בגלות.

ועדיין אנחנו תלויים באומות.

אתה רואה?

ישראל לא יכולה לזוז

בלי שאומות העולם יסכימו.

כל הזמן שואלים מה הם אומרים, מה אומרים.

העולם לא מסכים, אנחנו לא יכולים לעשות ככה. רגע, יהודה ושומרון זה שלנו.

כתוב בתורה זה שלנו?

שלנו.

זה היה שייך לירדנים?

לא.

יש שופט שכתב על זה?

יש.

למה אתה לא מתיישב שם?

כי אומות העולם לא רוצות שנבנה עוד מרפסת.

לא הבנתי, אבל יש לך צבא.

מה פירוש?

זו המדינה שלי, ארץ שלי,

כתוב במפורש בבראשית.

אז למה אתה לא מתיישב?

כי אתה תלוי באומות העולם,

וגם המלחמה, אם תתחיל,

היא תפסיק מתי שאומות העולם יחליטו, כמו שהיה.

הרב תומך בלהתנחל בכל רחבי הארץ?

כולל מעבר לקו הירוק. אני? בדמשק גם.

אז למה... לא הבנת, כי גם דמשק זה שלנו. מה, אתה לא יודע, הקיינים והכניסים. ברור, ברור, אין ספק. אז מה, מה היה?

אבל זה לא הזמן.

לא הזמן?

אם תלך לדמשק, בבקשה. לא, עכשיו בגבולות מדינת ישראל, בתוך הדבר הראשון. אני לא הבנת, אבל זה שלי גם עכשיו. למה אני לא יכול לשבת שם? אבל אני אדבר עכשיו על... עכשיו אני רוצה להיות בדמשק. עכשיו על יהודה ושומרון.

כן או לא? זה אותו דבר, אני מסביר. מה, אתה לא מבין? אותו דבר כמו דמשק? בדיוק, שלנו. זה שלנו וזה שלנו.

מה, בגלל זה רעות? אבל פה אפשר עכשיו.

לא הבנת.

האפשר גורם שאתה מסתכן ומסכן.

את מי? את מי מסכן?

את כולם, מה פירוש? אם אני מתיישב ביהודה ושומרון, אני מסתכל? אז יש פיגועים?

אז זורקים אבנים?

בסדר, אבל השם נלחם לך. אז יורים על אנשים? לא הבנתי. למה אתה מפחד מפיגועים?

אני פוחד.

אם ואיפה אתה גר?

בעלי.

בעלי.

אני שואל, אם ייכנס עכשיו ערבי לתוך הבית שלך,

הוא יגיד לך, אם אתה לא יוצא, אני יורה בך.

אתה יוצא או לא יוצא?

אתה יוצא או לא יוצא?

יוצא. למה אתה יוצא? אתה עוזב את ההתנחלות. מה קרה לך?

זה לא קשור. מה זה לא קשור? זה לא קשור.

אם זה גורם שיהרגו אותך בדרך, בזה, אין מה לעשות.

הבנת, יוני?

כן. תודה. שאלה אחרונה?

תן לבחור פה.

תן לבחור פה.

מה, מה, עכשיו נזכרת?

טוב, לא ראיתי, לא ראיתי.

לא, לא, תכף, תכף, תן לו קודם. תן לו.

סליחה אבל אמרת פה שאם יש פה כאילו אם אין לך פה ארץ ישראל זה מצווה נכון?

מלחמת מצווה מה הייתה?

מי אמר שיש מלחמת מצווה? איפה המצווה?

המצווה היא לכבוש את הארץ.

מי אמר לך שיש מצווה כזאת? כתוב בכל התנ״ך.

מה כתוב בכל התנ״ך?

שבני ישראל לא כבשו את ארץ ישראל, לא הנחילו.

מה אתה רוצה בסוף, תגיד?

שעובדה שצריך לכבוש, ואיך אתה כובש, בלי עובדות, אם אתה בונה.

תביא לי בבקשה מה צריך לעשות הרגע. בוא, תראה לי פסוק,

תראה לי הלכה,

מה צריך לעשות הרגע. בבקשה.

צריך לבנות בכל הארץ. לא אתה תגיד, תביא לי, כתוב.

צריך לבנות בכל הארץ? וירשתם בה, וירשתם בה. שואל, צריך לבנות בכל הארץ?

כן או לא? אמרת.

כתוב, כן או לא? אבל אמרת, כן או לא?

בכל הארץ?

צריך לבנות בכל הארץ. בכל הארץ.

אני יוצא לגבולות של דימונה.

אחרי הגבולות של דימונה, בנו שם כבר?

כאילו, כל מקום יש לו גבול שלו.

מה פתאום? צריך לבנות בכל הארץ.

אוקיי, אבל יש מקומות שיותר חשוב.

מי קבע? לפי דעתי. אה, הבנתי.

אז לפי דעתי זה לא התורה.

אז אל תבוא בשם התורה ותגיד. אבל כתוב ויירשתם בה.

לא כתוב, התנחלתם אותה.

אבל לא חשוב.

אתה צריך להבין דבר אחד, זה נכון. אבל במקום של סכנה לא עושים. לדוגמה.

אם עכשיו, לדוגמה.

ארץ ישראל שלך?

כן.

כנס עכשיו לרהט,

תגיד, אני באתי להתנחל פה.

כנס, תגיד להם, כתוב בתורה, בוא אני אראה לך.

הנה, כתוב. הם כנראה לא מאמינים בתורה.

לא אכפת לי. עכשיו שואל, אתה תתנחל ברהט או לא?

כרגע יותר חשוב לי, לפי דעתי... לא, לפי דעת... אתה תתנחל או לא? ואם לא, למה לא?

אני לא אתנחל כרגע. למה? למה?

כי כרגע לפי דעתי יותר חשוב להתנחל ביו״ש. למה אבל לא להתנחל ברהט? כי יותר חשוב להתנחל ביו״ש. הבנתי, ואני עכשיו לפי דעתי ברהט. זה טוב ללכת עכשיו לראת הממליץ לי. אם אתה מאמין ששם יותר חשוב, אז תלך לרהט, תתנחל שם. ומה הסיכויים שנשרוד?

כמה שאתה רוצה.

כמה שאתה רוצה.

טוב, מתוק, אני מודה לך.

כן, תן לנו. רגע, רגע, רגע, הרב. מה? אתה אומר שברגע שנעזוב את ההתנחלויות.

מי אמר שתעזור? אני אמרתי לך לעזור. אתה אומר שלא נבנה שם.

אני לא אמרתי, תקשיב טוב, אתה אל תתפוס מילים שלא אמרתי.

אבל אמרת. אני אומר, מקום שאתה תגרום לסכנה,

זאת אומרת,

אם אתה בא ומתגרה באומות העולם וגורם לסכנה, עובדה,

שמי שהולכים להתנחלויות וביוש,

יש שם זריקת אבנים, יש פגיעות מרחבים,

יש כל מיני צרות, ואנשים מתים, לצערנו.

אבל אמרת שלא... כן או לא?

הם נפריעים בכל הארץ.

האם מותר... עכשיו בערד היה פיגוע.

זה שרוצים להרוג אותך זה כל היום מהבוקר עד הערב,

אבל זה שאומרים בגלל שאתה

עולה על הגבעות,

ואתה רואה שאומות העולם כולם אומרים

שפה יעשו לך חרם בגלל שאתם קונים,

שאתם בונים מיוש,

ואומרים לא לקנות מיוש ולא לעשות ככה, אתה רואה שכל אומות העולם כביכול מסכימות,

אל תתגרו בינתיים. תנסו למצוא פתרון.

אל תבואו בכוח. כי אם אתם באים בכוח,

אתם גורמים להתקוממות כאילו לבוא בכוח.

אבל מה אתה עושה? אתה מסכן יהודים בחינם. תתאפק.

יש לך מקום איפה לגור בינתיים.

תגור. מה אתה הולך בעיניים שלהם דווקא?

חכה, סבלנות.

ולאט-לאט אתה יכול להזדחן, להרחיב יותר את הקיים,

כמו שעושים במקומות מסוימים, מרחיבים עוד טיפה, עוד טיפה. זה פחות מעצבן.

אבל אם אתה בא בעיניים שלהם ואומר, הנה, עכשיו אני פה, ואני פה, ואני פה, ואני פה,

דווקא להתגרות,

אתה מסכן יהודים, לא רק אותך,

גם אחרים תמימים שיכולים להיפגע בגלל שאתה עשית את הפעולה הזאת.

אבל אמרת שלא צריך להתייחס כולך לגויים.

מי אמר לך? אתה אמרת שלא צריך להשפיל את עצמנו בפני הגויים. תבדיל, תבדיל, תבדיל.

אני לא צריך להיכנס תחתם.

אני צריך לדעת מי אני,

אבל אני צריך לדעת מה זה סכנה.

כתוב, אסור להיכנס למקום סכנה גם בלי ערבים.

בלי ערבים.

אם יש סולם רעוע, אסור לעבור מתחתיו.

אם יש כותל מט לנפול, אסור לעבור תחתיו,

כי זו סכנה.

לא חייב סכנה מאדם.

כל סכנה, אסור לאדם להסתכן.

אז אם יש סכנה, למה אני צריך להתגרות?

אפילו אם תסתבך עם העולם התחתון,

זה סכנה, אפילו אם הם יהודים.

למה לך להסתבך?

אל תסתבך, פשוט, אל תסתבך.

מה שאתה יכול לא להסתבך, אל תסתבך.

אתה בעד לעזוב את השטחים?

לא! מי אמר? אתה אמרת שלא צריך לבנות. אני בעד להיות בדמשק, רק לא הגיע הזמן, חכה! מתי יגיע הזמן? כשיגיע.

מתי?

יבוא מלך המשיח והוא יקנה לנו את כל מה שמגיע לנו.

הבנת?

תודה.

איפה נגור בינתיים?

איפה שהיית עד עכשיו? אני גר בקריית ארבע. למה לא?

תישאר שם.

אבל אמרת שאסור לבנות. מי אמר? נישאר בגטו? זה בנוי כבר.

נישאר בגטו? לא מכאיבים עוד? לא הבנתי.

כל ישראל זה גטו, אם אתה לא יודע.

כל ישראל זה גטו מוקפת באויבים.

כל ישראל זה גטו.

אוקיי, מה זה אומר?

זה אומר שאתה בגטו?

אבל זה לא אומר שאני עכשיו צריך להישאר ולתת לכל האוכלוסייה להתרחב,

ומה יקרה בינתיים? פיצוץ אוכלוסין.

לא, מתוק. אתה מערבב עכשיו שני תחומים.

תביא עוד ילדים.

נו, ופה נשים אותם?

מה אתה דואג? אמרתי לך פה, אחרי דימונה יש עוד מקום.

אבל כל הארץ גדלה, צריך עוד מקום. אדוני, אם תמלא פה,

100 מיליון, תקשיב, 100 מיליון יש מקום בארץ הצבי. רק אם במגדלים.

לא!

אני אומר לך, אפילו בדירות קרקע.

קרקע 100 מיליון.

כן, תבדוק כמה על קרקע יושבים היום ישראלים,

על כמה שטח קרקע יושבים ישראלים,

תראה עוד כמה נשאר, תעשה חשבון, תראה כמה תגיע.

לפי דעתי, כרגע יש במדינת ישראל, כמה תושבים יש?

שמונה בערך אומרים. שמונה מיליון.

אתה אומר, יש כאן 100 מיליון בלי מגדלים.

בלי מגדלים.

כמה יש בירושלים?

כמה אתה שומע? אני אתן לך דוגמה.

תגיד לי, ב-70 שנה,

כמה אנשים מתו?

וואלה, לא יודע.

וואלה, לא יודע.

אם יש היום 8 מיליון, אז כמה מתו?

כל דור מתים לפחות כמות של אנשים שהיו?

ונולדים עוד הרבה.

עוד פעם, כל דור. אם יש 8, מתים 8. כל דור מתים, מתים, מתים, כל דור.

כל דור שלישי מתים, אותם אנשים שחיו?

כן. יופי.

אז לפחות

לפחות

32-40 מיליון מתו?

אה, כן. איפה הם קבורים, במגדלים או בשכיבה?

עכשיו עושים מגדלים.

עכשיו עושים, אבל עדיין יש מקום.

כל הארץ בלאה. תצא מחוץ לדימונה, תראה עוד כמה מקומים. אז למה עושים מגדלים עכשיו של בתי קברות?

בשביל לחסוך!

נו.

ולחסוך בקרקע!

אבל אמרת שיש הרבה מקום מאחורי דימונה.

אבל הם לא רוצים לקבור באחד-אחד, הם רוצים במגדלים!

אתה לא יודע שעכשיו זה יותר מכובד להיות במגדל?

אז בסופו של דבר צריך במגדל. רוצים שתסתכל מגבוה,

אתה מבין?

טוב, תודה רבה, מתוק.

כן, תן לבחור אחרון.

כן, תן לו לדבר.

ידבר, ידבר, מר.

הרב אומר שחייבת להיות מלחמת גוג ומגוג. נכון.

כן.

עכשיו, מה שקראתי בזוהר,

שדברים רעים לא חייבים להתקיים. נכון.

ואנחנו מתפללים כל יום לגאולה הקרובה,

שזה יכול להיות מחר,

בעוד רגע.

נכון.

מה יקרה כשתבוא הגאולה ולא יתקיים מה שהרב אומר?

אין דבר כזה לא יתקיים. שזאת מלחמה כזאת היא. אין לא יתקיים, אין. אני אסביר. למה לא? אז זה כפירה?

בגאולה? מה קשור הכפירה לגאולה? זה קשור...

כאילו הגאולה חייבת לבוא רק אחרי המלחמה. לא, שטריגמבו חנג'רה.

חכמים נחלקו.

האם מלך המשיח

יבוא לפני מלחמת גוגו מגוג,

תוך מלחמת גוגו מגוג או אחרי מלחמת.

אז זאת אומרת גם אם תהיה גאולה זה לא אומר שהוא לא ינהל את המלחמה. הרי כתוב במפורש, אני הבאתי פסוקים ממקורות,

שמלך המשיח משיח בן יוסף הראשון לא השני

הוא יילחם מלחמות בגוג ומגוג. לא חייב, הוא יכול להיהרג על-ידי ארמילוס.

כתוב שהוא יילחם, ואתה צריך להתפלל שהוא לא ימות.

שיהיה מלחמה עם ארמילוס.

כתוב שהוא לא יהרוג אותו, ארמילוס,

אז לכן אתה צריך להבין

שיכול להיות

שתהיה מלחמה עם משיח, בלי משיח, בכל מצב תהיה.

למה?

כי השם אמר, אני חייב לנקום מאומות העולם. אתה אומר את זה כל בוקר.

אל נקמות השם,

אל נקמות הופיע.

ינשא שופט הארץ,

השם גמול על גאים.

והשם הבטיח ונשבע שהוא יילחם וימחה את עמלק,

ורק אז יהיה כיסא שלם,

והשם שלו אמן ואמן. אז נלך לפי, לפי...

רבי חנניהו בן אקשיאו אומר,

רוסו הקדוש ברוך הוא זכות ישראל,

וכוח הרבה יותר רוסוות.