בני ברק - בני ברק - מיהו שרש השרשים שאליו נדמה?

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ימים על ימי מלך תוסיף שנות אשכמו דור בדור ימים על ימי מלך תוסיף שנות אשכמו דור בדור ימים על ימי מלך תוסיף שנות אשכמו דור בדור ימים על ימי מלך תוסיף שנות אשכמו דור בדור

יריימינא לאן אן אן אן אן אן אן מלוך

צערו שערנו שכם, נסות פתחי עולם,

ים דומלך התרבון,

מכבוד צלע.

צאו בכשער כושכם, נשאו פתחי עולם.

ים במלך הקבוד, הקבוצה, לא!

נא לי לינא נא נא נא נא לינא, נא לנא נא נא לינא

נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נ

בטחי עולם, וירו מלך הכבוד, הכבוד זה נעשור, שרה אנושי אבן, ונעשור בטחי עולם, וירו מלך הכבוד, הכבוד זה נעשור.

‫-ואתה,ואתה,ואתה,ואתה,ואתה,ואתה.

תודה רבה, תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

אחת, שתיים.

אחת, שתיים.

כן.

לא, זה יותר מדי עכשיו.

אחת, שתיים.

אחת.

כן.

ערב טוב. הערב יהיה להחלמה מהירה,

מלאה ואריכות ימים למיכל בת יעל.

בריאות שלמה ואריכות ימים ליעל בת שרה.

בריאות איתנה לסיגלית בת יעל.

הערב יהיה גם לעילוי נשמת הורי וחמים, מנוחתם עדן.

ביעתק משם ההרה, ויבן שם מזבח לאדוני,

ביקרא בשם אדוני.

הסיבה שאנחנו לא מבינים

עניינים גבוהים

זה לא בגלל גודל ההשגה

אלא מצד שאיננו נמצאים בעניינים האלו.

לדוגמה,

ברכת אהבה רבה,

ברכה שלמה שניתקנה על אהבת השם אותנו,

פתיחתה וסיומה.

גודל אהבתו יתברך לישראל

בכל מה שהשגנו תוך אהבה, תורה וחוקי חיים,

בכל החמלה הגדולה שחמל עלינו.

ומונים שם כל הסגולות והחמדות

שיגיע לנו בעבור זה.

הלוא אין תמיון יותר גדול מזה,

איך אנחנו עוברים בזו הברכה.

אז אני חוזר כרגע על הברכה בקצרה בשביל שנראה מה אנחנו לא שמים לב

שאנחנו אומרים.

אהבת עולם אהבתנו,

אדוני אלוהינו.

אתם יודעים מה זה שבורא עולם אוהב אותנו ואיזה אהבה? אהבת עולם.

אהבה שאינה תלויה בדבר.

חמלה גדולה ויתרה חמלת עלינו.

והוא גם חומל עלינו בחמלה יתרה.

הוא גם אבינו מלכנו.

אז בעבור שמך הגדול ובעבור אבותינו שבה תחווך, בה תלמדם חוקי חיים,

לעשות רצונך בלבב שלם,

אנחנו מבקשים שכן תחוננו ותלמדנו.

ואז אנחנו מבקשים, אבינו אבר חמאלה,

רחם רחם רחם עלינו ותן בלבנו בינינו להבין, ישכיל לשמוע, ללמוד ולמד, ישמע, לעשות וקיים, את כל דברתנו בתורתכם באהבה.

מהר עינינו בתורתך ותדבק ללבנו במצוותיך ויחלבנו באהבה יראת שמך.

כל זה למה?

למען לא נבוש

ולא ניכלם ולא ניכשל לעולם ועד.

כי בשם קודשך הגדול והגיבור הנורא פתחנו,

נגילה ונשמחה בישועתך, אז אנחנו גם נזכה לישועות.

ורחמך אדוני אלוהינו וחסדיך הרבים,

כמה חסדים השם מרבה עלינו בכל רגע ורגע.

אל יעזבונו נצח, סלע ועד,

לעולם ולעולמי עולמים,

בעולם הזה ולעולם הבא.

מהר

והבה עלינו ברכה ובשלום.

מהרה, עוד פעם,

מארבע כנפות כל הארץ,

מכל מקום שיהיה עלינו ברכה ושלום.

ושבור עולנו מעל צווארנו, עול הגויים מעל צווארנו.

ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו. למה? כי אל פועל ישועות עתה.

ובנו בחרת מכל עם ולשון.

מכל שבעים אומות השם בחר דווקא אותנו.

וקרבתנו, מלכנו, לשמך גדול סלע באמת

ובאהבה.

כל זה למה?

להודות לך

ולייחדך באהבה,

ולאהבה את שמיך.

ברוך אתה ה' הבוחר בעמו ישראל באהבה.

פששש. איזה דברים גדולים

נאמרים פה.

אם

הברכה הזאת

נצייר לנו

אם הייתה הברכה מדברת בעניינים גשמיים

ונשיג על ידי זאת האהבה,

נגיד שהיו אומרים לנו שעל ידי זאת האהבה אנחנו נשיג מיליון דולר כל חודש,

היינו יוצאים בריקודים ובמחולות בלי הפסקה

מגודל השמחה והתשוקה.

כי כסף אנחנו מבינים ומרגישים.

הנאות של העולם הזה אנחנו חיים ומרגישים.

אבל אחרי שכל הברכה הזאת ענייניה, ענייני רוחניות,

עניינים שלצערנו אנחנו לא חיים בהם,

עניינים שחסר לנו בהם את ההרגשים של עונג אמיתי,

לכן לא רוקדים ולא שמחים על זה שהשם אוהב אותנו מכל העמים.

אם היינו מקבלים דרישת שלום מהקדוש ברוך הוא היום שהוא אומר לנו אני אוהב אותך.

אבל כל יום אנחנו אומרים את זה,

כל יום אנחנו אומרים ומישהו הולך עם הרגשה שהשם אוהב אותו?

מי הולך עם הרגשה שהשם אוהב אותו?

לכן אנחנו לא רוקדים ולא שמחים על אהבת השם אותנו.

אבל אין ספק שאם הגאון מווילנה

בחייו

הרגיש ודאי את כל העונגים שבעולם מהדברים הרוחניים,

בוודאי שיצא נפשו בדברו בכל מילה ומילה של ברכת אהבה רבה,

כמה הוא מתענג

על ברכה זו.

אז בואו ניקח דוגמה מדברי רבנו יונה בשערי תשובה ג', קמ״ג.

היצורים כולם נבראו לכבוד השם יתברך. בשביל מה בכלל נבראנו בעולם?

כל הבריאה שלנו בעולם זה רק לכבודו יתברך,

שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי ברתיו יצרתיו אף עשיתיו.

כי הדבר ידוע, כי מדרכי השם יתברך

להודיע בכל מבטא שפתיים ובכל אשר ירמזון עיניים

ובכל הנגה ופועל ידיים,

כי יסוד לנפש האדם,

עבודת השם יתברך,

יראתו ותורתו,

כמו שכתוב, כי זה כל האדם.

בדבר זה כבוד השם יתברך.

מה אומר רבנו יונה?

אנחנו כולנו נבראנו רק לכבוד השם יתברך.

בפסוק אומר כל הנקרא בשמי.

אנחנו עם ישראל נקראים בשם השם ישראל,

על שם שעקב אבינו שרה עם אלוהים

והצליח.

אז נקראנו ישראל על שמו, לא יקרא שמך יעקב כי אם ישראל,

כל הנקרא בשמי

ולכבודי ברטיב יצרתיו

אף עשיתי.

אז כל התכלית שנבראנו בעולם זה לזה.

וזה דבר ידוע,

כי מדרכי השם יתברך,

שכל אדם מאיתנו

יודע בכל מבטא שפתיים, אם אתה כבר מדבר,

לכל אשר ירמזון עיניים, ואם אתה רומז בעיניך,

ובכל הנהגה ופועל ידיים, כל מה שאתה עושה.

כי יסוד לנפש האדם,

עבודת השם יתברך, יראתו ותורתו.

כי זה כל האדם.

ודבר זה הוא כבוד השם יתברך.

כל מה שאנחנו צריכים לעשות,

לא משנה באיזה תחום, באיזה עניין,

הכל צריך להיות עבודת השם, יראתו ותורתו, כי זה כל האדם.

סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם. זהו, זה כל האדם.

וזה הדבר הוא כבוד השם יתברך.

ממשיך רבנו יונה ואומר, ואחרי שהתברר שהכל ברא השם יתברך לכבודו,

אז חייב האדם לשים ליבו בכל עת לכבד

את השם ולקדש אותו בכל דבריו ולרוממו,

להודות לו ולברכו תמיד.

כמו שנאמר,

אברכה את אדוני בכל עת תמיד תהילתו בפי.

איך זה עובד?

וכאשר יתייצב בתוך העם

וידבר עם חבריו,

יתבונן בינה וידקדק וישגיח בכל מוצא שפתיו לקדש את השם בדבריו

ולדבר בשבח עבודתו ותהילת יראתו

ולשבח עבדיו ויראיו

ויזכה בזה בהגיון ליבו ומבטא שפתיו בלא יגיעה ופועל כפיים,

זכות גדולה עד לשמיים.

אתה יכול רק בפה שלך, בלי שום מאמץ, בלי שום טרחה,

שום הפסד ממון, כלום. עם הפה שלך אתה יכול לקדש את השם בדבריך,

לדבר בשבח עבודתו,

בתהילת יראתו,

לשבח עבדיו, יראיו,

ואתה תזכה בזה בהגיון הלב שלך, שאתה מבטא אותו בשפתיים.

תזכה בלי יגיעה ופועל כפיים,

זכות גדולה עד לשמיים,

כי זה מעיקרי יצירת האדם.

ואומר שלמה המלך במשלי כז כא,

מצרף לכסף וכור לזהב

ואיש לפי מהללו.

כמו שהמצרף הוא בוחן את הכסף,

והכסף מזדקק בתוך המצרף,

והזהב בתוך הכור,

כך האדם נבחן לפי מהללו, את מי שהוא מהלל,

את מי שהוא משבח.

זה קובע מי האדם.

כמו שהמצרף והכור יוצאים,

מוציאים כסף וזהב מזוקק,

גם מה שיוצא מהפה של הבן אדם אומר אם הוא מזוקק

או הוא לא מזוקק.

הפירוש מעלות האדם הם לפי מה שייהלל.

אם הוא משבח את המעשים הטובים,

את החכמים, את הצדיקים האמיתיים,

תדע ובחנת כי איש טוב הוא,

ושורש הצדק נמצא בו.

כי לא ימצא את ליבו רק לשבח את הטוב והטובים,

תמיד בכל דבריו.

ולא רק זה,

אלא גם לגנות את העבירות ולהבזות בעליהן.

בעלי עבירה צריך לבזותם.

ואם ייתכן כי יש בידו עוונות נסתרים, הוא בעצמו לא הכי שלם.

יש לו עוונות נסתרים,

אבל הוא מאוהבי הצדק,

בלא שורש בבחירה,

והוא מעדת מכבדי השם.

אז אפילו שהוא לא שלם עדיין בעצמו במעשיו,

אבל הוא משבח את היראים והצדיקים והחכמים האמיתיים,

והוא מבזה את עוברי העבירות וכו',

אפילו אם יש בו עוונות נסתרים.

בכל אופן, אומר רבנו יונה,

אדם זה נקרא מאוהבי הצדק,

והוא מעדת מכבדי השם.

אבל המשבח מעשים מגונים או מהלל את הרשעים הוא הרשע הגמור והמחלל את עבודת השם יתברך.

אז לפי רבנו יונה,

הבריאה נראית כולה בסדר גמור,

כשכל הנמצאים

הם לפי התוכנית הברורה,

שהכל זה למענו יתברך

ורק לכבודו.

כל הנקרא בשמי ולכבודי בירתיים, יצרתים אף עשיתים.

זו התוכנית, ואם זה הולך ככה, הכול מצוין.

אבל אנחנו מתקשים להבין זאת לפי הבנתנו,

כי לפי הבנתנו הכול בסדר, אבל רק ההפך.

כל נברא וכל ייצור, אנחנו מבינים, זה רק למעננו.

והכבוד זה למעננו.

אנחנו מבינים שכל מה שהאדם בעצם טורח זה לכבודו.

להרבות חילו, כבודו,

משרתו,

ממונו.

ככה האדם מבין, לכן הוא עובד כל היום, מהבוקר עד הערב. להרבות כבודו,

לא כבוד שמיים.

הוא מתמסר לעצמו.

הוא לא מתמסר לזולת ולא כלפי שמיא.

בהבטק הזאת מבינים את הסדר

בבריאה על צד היותר טוב,

אלה שטועים וחושבים שהכל בשבילם.

ואדרבה, אם תאמר לאדם ההפך, שהכל נברא רק לכבוד השם יתברך,

הוא לא יבין בכלל מה הסדר בזה.

מה פירוש? אז מה אני? בשביל מה אני נמצא פה בעולם?

מה איתי?

מה? כל הזמן רק לעבוד את הבורא? הכל זה רק הבורא ורק לזולת?

ואני מה?

הוא לא יבין.

למה הוא לא יבין?

מה סיבת החילוק בינינו לבין רבנו יונה שמסביר לנו מה התכלית?

זה לא קוצר השגתנו, לא שאנחנו סתומים ולא יכולים להבין את זה,

אלא זה תלוי במקום דירתנו, איפה אנחנו דרים, מה אנחנו,

מה החיות שלנו ומה ההוויה שלנו.

היות וכל חיותנו והווייתנו זה בחיים הגשמיים,

בחיים שהכל זה בשביל האדם ובשביל הנאתו, הוא-הוא.

אז לכן אנחנו לא מבינים מה רבנו יונה אומר לנו.

אבל רבנו יונה, זיכרונו לברכה,

הוא היה חי ונמצא תחת היסוד הברור והנכון

שכל הנברא בעולם הוא רק למענו יתברך

ולכבודו יתברך ולא למעננו כלל.

והוא לא מצא רבנו יונה שום דבר שהנה הוא למען האדם עצמו.

ודאי שהיה מתקשה אם היה מביט על הדבר כי יוצא דופן מסדר הבריאה, מופרך מהתוכנית הראויה,

מהתוכנית של האדם שהיא עבודת השם יתברך, יראתו ותורתו.

אז אם היה מגיע רבנו יונה עכשיו ורואה איך אנחנו נראים, היה משתומם.

מה קרה? איך התהפכו לכם היוצרות?

וכאלה הם דברי רבנו הרמב״ן בפירושו על הנאמר באברהם.

ויקרא בשם אדוני.

אומר הרמב״ן, מה נכון?

שהיה קורא בקול גדול את שם השם

ומודיע אלוקותו לבני אדם.

הנה כי שם המיוחד הנקרא

שמה מודיע אלוקותו יתברך

שמודיע כוחותיו של השם וגבורותיו לבני אדם,

שנחיה ונרגיש ידיעה זו,

כמו שאומר הפסוק.

כל פעל אדוני למענהו.

כל מה שפעל לקדוש ברוך הוא בעולמו וברא את כל הבריאה זה הכל למענהו.

מה זה אומר?

זה אומר שהכל עשה בשביל קילוסו.

לברך ולשבח, לגדל, להדר, לנצח,

לשורר, הכל זה לקילוסו יתברך.

כמו שאנחנו אומרים בטילים,

ענו לאדוני בתודה, זמרו לאלוהינו בכינו.

כלומר, תפקידנו

הוא להלל,

אמזו יצרתי לי, תהילתי יספרו.

אז כל פעל אדוני למענהו הפועל שלו מעין לנו על כל גבורותיו.

שכל הנמצא וכל ההווה בכל הבריאה זה רק לכבודו יתברך.

אחרי שהשם מגלה פעולותיו,

הוא מודיע ומפרסם כוחותיו ויכולתו,

כי זה כל התכלית.

ואין כלום בבריאה זולת זה שנדע ונכיר את הבורא באמת,

ונדע מה תפקידנו בעולמנו.

שהכל, הכל, הכל, למענו יתברך.

ועל כן ודאי הוא שכל היצורים נבראו לכבודו,

שאם כל דברינו ומציאותנו יהיו רק למענו,

אזי יבואר לנו כל ההנהגה, לסדר האמיתי ודאי.

ויקשה לנו להבין אם נראה בעולם דברים שיוצאים למעננו ולא למענו יתברך.

כי סוד שתי השם,

סוד זה השם מחייב שבקרבנו יתפרסם ויתוודעו כוחותיו,

יכולתו ומציאותו יתברך.

אנחנו עוברים על זה ככה במשך היום

בלי לשים לב.

אנחנו עוברים כל בוקר את ברכות השחר.

כמה אנשים באמת מתעכבים ומרגישים

את מה שהם אומרים.

שהשם פוקח עיוורים?

אם אדם יראה מטושטש

ולא ימצאו לו פתרון,

גם לא משקפיים וגם לא ניתוח,

אז הוא יבין מה פשר הברכה הזאת פוקח עיוורים.

כמה אנשים עוברים על זה ביעב,

זוקף כפופים, כמה אנשים יש להם פריצת דיסק, כמה יש להם בעיות בגב, כמה אנשים יש להם כל מיני

צרות שהם לא יכולים אפילו ללכת זקוף.

כמה משבחים ומכירים בזה על באמת.

עוברים צ'יק צ'אק.

מרוקה הארץ על המים.

אנחנו חיים בנס.

אנחנו עומדים על יבשה, אבל מתחת יש תהום. איך אנחנו לא נוחתים למפנים?

מדי פעם הקדוש ברוך הוא עושה בעולם מקום שנפער בור,

או ככה משהו יותר רציני,

ואז פתאום רואים שאנחנו חיים בנס, פתאום בניין שלם,

נטמח באדמה.

אנחנו מבינים בכלל, שמים לב,

באמת משבחים.

אנחנו חיים כמו תוכי,

מצפצפים בבוקר במנחה בערבית והולכים לענייננו,

למעננו,

למעננו.

הכל למעננו.

אנחנו צריכים להיות למענו יתברך, לכבודו יתברך.

אז אם אתה לא שם לב, מה אתה משבח?

אז איפה אתה מקיים את מה שאתה צריך?

סוד זה השם מחייב שבקרבנו יתפרסם,

ויתוודעו כוחותיו, יכולתו ומציאותו יתברך.

ואם אנחנו חיים,

אם אנחנו לא חיים על היסודות האלה,

לא יוצא בכלל הסוד של יהי שם אדוני

מבורך מעתה ועד עולם.

איך יהי שם השם מבורך מעתה ועד עולם,

אם אנחנו לא מתכוונים בכלל?

איך הוא יהיה מבורך?

וכי במעשינו אנו רואים ששם השם מבורך מעתה ועד עולם?

אנחנו כל הזמן מדברים בשבחו יתברך,

ומקרבים את הבריות לשם כמו אברהם,

ויקרא בשם השם בכל מקום, בקול גדול,

בשביל שאנשים יכירו את הבורא,

כל דיבורו,

בין בעסקיו, בין במסעו ומתנו, בין בכל דבר, הוא היה מדבר רק לצורך הקדוש ברוך הוא.

כל מה שהוא שירת אנשים, הריח אורחים, ונתן להם לאכול,

זה רק שיכירו את הבורא יתברך, זה כל מה שהוא עשה בעולם.

שום דבר אחר לא.

כל סודו הוא, קדוש אדוני בקרבנו,

צריך שהקדוש ברוך הוא יהיה קדוש אבל ממש בקרבנו.

נחזור על דברי רבנו יונה שאמר

כי הדבר ידוע,

כי מדרכי השם יתברך לא הודיע בכל מבטא שפתיים,

ובכל אשר ירמיזון עיניים,

ובכל הנהגה ופועל ידיים,

כי יסוד לנפש האדם,

עבודת השם יתברך ויראתו ותורתו,

כי זה כל האדם.

לפי הדברים האלה שלמדנו כעת, יבואר לנו יותר מהגמרא בברכות יד מה כתוב שם.

מבועיה להוא,

בהלל ובמגילה, מה הוא שיפסיק?

שואלת הגמרא האם אדם צריך בשעת ההלל להפסיק?

מפני הכבוד, מפני היראה,

בזמן הלל ומגילה, זה מצוות דרבנן.

אמרינן, קל וחומר, קריאת שמע דאורייתא פוסק.

הלל דרבנן מבעיה?

עוד אין מה פרסום מניסה עדיף.

מה?

יש לנו מצווה דאורייתא שמפסיקים בקריאת שמע כשאתה קורא מפני העירא ומפני הכבוד,

והלל זה דרבנן.

אבל אולי פרסום מניסה עדיף.

לפרסם את הנס זה עדיף ולא פוסק.

בקריאת שמע פוסק שזה דאורייתא ובדרבנן לא פוסק.

למה? כי פרסום מניסה עדיף. אתה עוסק כרגע בפרסום מנס,

איך אתה יכול להפסיק באמצע?

בעניין קצת תמוה כי פרסום מניסה יהיה יותר חמור מקריאת שמע דאורייתא?

ובזה אנחנו לומדים כמה רם בנכבד העניין של פרסום כוחות השם,

יכולתו וגבורותיו,

כי זה שם שלם.

זה שם המודיע אלוהותו לבני אדם,

וזהו קול האדם בהיקף קול העבודה.

והנה הלל כל עיקרו לפרסם יכולתו של הקדוש ברוך הוא ביציאת מצרים,

ובקריעת ים סוף אנחנו אומרים בצאת ישראל ממצרים,

בית יעקב מעם לועז,

הים רעב היה ינוס,

הירדן יסוב לאחור, הערים ינקדו חיילים, גבעות כבני צאן.

אנחנו מפרסמים כוחו וגבורותו של הקדוש ברוך הוא,

וכבר אמרנו שיסוד פרסום שם השם יתברך

זה כדי שיתפרסם קודם כל העניין בקרבנו אנו.

הנה כשאומרים את ההלל אז אדם מתקרב באותה שעה ומתדבק בשם השם יתברך,

בשם המודיע אלוקותו לבני אדם.

והנה הוא אז ממש כעומד לפני המלך, ודאי אם הוא רואה את הציורים,

איך עם ישראל צולח את ים סוף,

אם הוא רואה בציור את מה שהוא אומר,

אז הוא ממש כעומד לפני המלך וגבורתו,

אז איך יפסיק באמצע העמידה שהוא עומד לפני השם יתברך

ויענה למישהו משהו?

ועל כן היטב הוא שסברה הגמרא דעניין של פרסום א-ניסא עדיף מדברים של דאורייתא.

זה גם הטעם למה לא מפסיקים בתפילה.

אפילו שתפילה היא מדרבנן,

אבל הלא תפילה היא מדברים העומדים ברומו של עולם,

קרום זולות לבני אדם.

אלה דברים שעומדים ברומו של עולם, ובני אדם מזלזלים בהם כשאתה עומד בתפילה.

אתה צריך להרגיש שאתה עומד לפני הבורא יתברך בהכנעה.

ממש לפניו.

ולא לחשוב על מחשבות אחרות.

אדם שמתפלל באמת,

דע לפני מי אתה עומד,

אז הוא עומד ברומו של עולם לפני המלך ממש.

ומה זה ולמה זה? גם כן מאותו תא

שעניין התפילה זה מהעניינים המפרסמים ומודיעים את שמו של הקדוש ברוך הוא,

את כוחותיו ואת כל יכולתו.

וכך מבואר בתרגום.

מה כתוב בתרגום? ויקרא בשם אדוני,

התרגום אומר בצלי בשמד אדוני.

צלי זה התפלל.

זאת אומרת בתפילה זה נקרא קריאת שם השם.

וזה לשון הרמב״ן בסוף פרשת בואו.

דבר מדהים, לא יאומן כי יסופר.

הוא אומר ואין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה.

זאת אומרת

אני לא מכיר טעם אחר, למה השם יצר את היצורים וברא אותנו.

אומר עוד פעם הרמב״ן

ואין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה שברא

הקדוש ברוך הוא ואין לעליון לקדוש ברוך הוא בתחתונים חפץ.

אין לו שום חפץ שיהיו ברואים תחתונים.

מלבד זה שידע האדם ויודה לאלוקיו שבראו.

כל המטרה שבראת הברואים

שהאדם הזה שנברא ידע את הבורא ויודה לאלוקיו שבראו.

שבראנו לכבודו.

כל הנקרא בשמי ולכבודי, בירתי ויצרתי מבעשי.

אומר עוד הרמב״ן

וכוונת רוממות הקול בתפילות.

למה צריך להרים את הקול בתפילות?

כמו התימנים שמתפללים כולם ביחד מרוממים את קולם ושרים את כל הזמירות והכל ביחד.

למה כוונת רוממות הקול בתפילות?

וכוונת בתי כנסיות. למה צריך לעשות בתי כנסת? למה שכל אחד לא יתפלל איפה שהוא נמצא?

למה צריך לרכז את כולם בבתי כנסת?

וזכות תפילת הרבים. למה צריך שכולם יתכנסו ביחד ברוב עמדרת מלך ויהיה זכות הרבים?

אומר זה שיהיה לבני אדם מקום.

יתקבצו ויודו לאל שברעם וימציאם ויפרסמו זה.

כל אחד שומע את השני אומר.

ויאמרו לפניו

בריותיך אנחנו.

זה הכל המטרה.

זה הכוונה ברוממות הקול בתפילה, זה כוונת בתי כנסיות,

זה זכות תפילת הרבים,

שיהיה מקום לבני אדם להתקבץ,

להודות לשם שברא והמציא אותם ולפרסם את זה,

ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו.

וזו כוונתם זיכרונם רחב במה שכתוב ביונה ג',

ויקראו אל אלוהים מחוזקה.

מכאן אתה למד שתפילה צריכה כל.

שם כתוב בפסוק ויתכסו שקים האדם והבהמה,

ויקראו אל אלוהים מחוזקה,

וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמאס אשר בכפיהם.

יוצא לנו ודאי שאפילו התפילה שהיא מדרבנן היא עדיפה מדברים דאורייתא.

כי אתה עומד לפני המלך, אתה מפרסם גבורותיו וכוחותיו של הבורא.

זה גם העניין של חנוכה.

מטעם פרסום ניסה שבא,

ויוצאים הרבה דינים למעשה בגלל שפרסום הנס כל כך חשוב,

כגון למכור כסותו בשביל נרות חנוכה, אין לאדם כסף.

אבל הוא צריך להדליק נרות חנוכה, אין לו כסף.

נקבע בהלכה שהוא צריך למכור את הבגדים,

למכור את הכסות ולהדליק נרות כדי שיפרסם את הנס.

איזה נס? שהיה לפני אלפי שנים.

צריך לפרסם את הנס, את גבורותיו ידברה.

פרסום הנס גם קודם לקידוש היין.

אין לו כסף. או נרות או קידוש.

נרות!

לפרסם את הנס.

ועוד כאלה דינים היוצאים מעניין פרסום הנס.

והכל מפני רוממות העניין של פרסום הנס.

וכל עיקר העבודה בחנוכה היא לפרסם את הנס ולקדש את שמו ידברך.

כמו שאנחנו אומרים,

ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך.

שהרי מסרת גיבורים ביד חלשים.

ורבים ביד מעטים.

למעלה מן הטבע המורגל,

והכל במהלך אחר לגמרי.

במהלך של יכולת השם וכוחותיו.

מעטים זה מאות.

מול מאות אלפים מיליונים.

זה ודאי השם הגדול והקדוש בעולם.

וזה התכלית של עניין חנוכה.

שעשית ופרסמת את השם הגדול לכל היצורים.

מה פרסמת?

פרסמת שהבריאה כולה מלאה כבוד השם,

ואפס זולתו ובלתו.

אין כל כוחות ויכולת.

אין כוח של גיבורים.

אין כוח של רבים.

כל הכוחות הם רק עבורו ואין זולתו.

וזהו ודאי כל השם הגדול והקדוש.

את השם הזה פרסם אברהם אבינו בעולם כולו,

והצליח להקנות לקדוש ברוך הוא שמיים בארץ.

וכל העולם הכיר את הבורא יתברך בזכות אדם אחד.

אחד בלבד.

אחד היה אברהם.

אחד היה אברהם.

אין עוד אחד כזה.

עכשיו נלמד מי זה היה אברהם.

מי זה היה אברהם?

מה היה תפקידו בעולם, ומה תפקידנו כזרעו אחריו?

אומר הפסוק,

ויעשך לגוי גדול ואהבה ערכך וגדלה שמך ויהיה ברכה.

רש״י אומר,

ויעשך לגוי גדול

זהו שאומרים אלוהי אברהם.

ואברכך זהו שאומרים אלוהי יצחק.

בה גדלה שמך, זהו שאומרים אלוהי יעקב

דוד המלך ביקש גם כן שיגידו אלוהי דוד

לא

יכול יהיו חותמין בכולן

תלמוד לומר ויהיה ברכה בך חותמין ולא בהן לא ביצחק ולא ביעקב רק בך באברהם

ברוך מגן אברהם.

בחומש בראשית יש רק מעט הלכות.

רובו ככולו מדבר בעיקר על מעשי האבות

ומעשי האבות שמובאים בספר בראשית זה לא סיפורים בעלמא שאנחנו צריכים להתנהג כמותם

חכמים זיכרונם רחם אמרו

מעשי אבות סימן לבנים סימן הכוונה חותמת

זה לא איזה סימן איזה רמז שנבין משהו זה הסימן לבנים זהו

כמו שעושים על בהמה סימן

ומסמנים אותה יודעים זאת הבהמה שייכת לפה ולשם

מעשי אבות סימן לבנים מה פירוש

שמלבד האבות ומעשיהם אין כלום

כאילו העולם כולו בנוי

על שלושה

עומד על שלושה, קיים על שלושה, בחוץ מהם אין אף אחד

מה הכוונה?

כל הראשית

וכל האחרית

נסתיים בהאבות הקדושים

בהם הכל נגמר

עד שהם נבראו

העולם לא היה בטוח מתקיים כי אלה תולדות השמיים והארץ בהיברעם באברהם

למה היה כדאי לבורא לברוא את העולם? אם לא היה אברהם לא יתקיים העולם

וכל העולם ממשיך להתקיים רק בגלל אברהם

אז זאת אומרת כל הראשית וכל האחרית נסתיים באבות הקדושים בהם הכל כבר נגמר

כשאנחנו אומרים אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב

הרי שכל האלוהים כלול באברהם

כשאנחנו מדברים בעניין אלוהים

אין הכוונה בזה למציאותו יתברך שהוא נעלם על כל נעלם

המדובר רק על מידותיו יתברך

אלוהים זה בעל הכוחות כולם

הכוחות כולם זה המידות שהקדוש ברוך הוא משפיע על הברואים זה התגלות מידותיו כלפי הברואים לא מדברים בשם עצמו במהותו חלילה

מדברים רק בזה אלוהי פירושו כל הכוחות תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כולם

בזה אנחנו מדברים

במה שהוא רצה להתגלות לברואים.

הדברים מבוערים למי שיזכה לקרוא וללמוד את ספר דעת תבונות לרמחל.

נמצא שאברהם אבינו תופס מקום מסוף העולם ועד סופו,

ואין בבריאה כולה אפילו כמלוא נימה

שלא יהא שם אברהם.

אין מצב שאין אברהם בכל העולם כולו.

כמו שאין זולת אלוקים,

כי על כן הוא נקרא אלוהי אברהם,

והיעשך לגוי גדול,

זה שאומרים אלוהי אברהם,

תולמים את כל עניין האלוקות באברהם.

הנה גדול הוא אברהם מסוף העולם ועד סופו,

ולגדולתו אין חקר,

חקר, כי אין כלום זולתו בכל הבריאה כולה.

על הדרך הזה אנחנו צריכים לבאר מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה.

אין קוראים אבות אלא לשלושה,

ואין קוראים אמהות

אלא לארבע.

סוד האבות הוא שהם שורשי הבריאה,

והם תופסים מסוף העולם ועד סופו.

כנ‫ל אמרו חכמים זיכרונם לברכה,

בבראשית רבה עטו,

וללבן שתי בנות,

כשתי קורות מפולשות מסוף העולם ועד סופו.

‫גילו לנו חכמים זיכרונם לברכה ‫את סוד האבות והאימהות,

שהם תופסים כל הבריאה ‫מסוף העולם ועד סופו.

שלא נבין.

גדולים היו הרבה,

גדולי עולם,

אבל למדרגת שורשים ‫לא הגיעו אלא האבות.

‫הנה, כשאנחנו אומרים,

‫גם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב,

‫אז בוודאי שיש עוד עניינים ואופנים ‫שגם יצחק ויעקב תופסים מקום ‫מסוף העולם ועד סופו.

‫אבל המבין מבין שגם יצחק ויעקב ‫כלולים באלוהי אברהם.

‫אומנם מצינו בחינות מיוחדות באהבות, ‫חסד לאברהם, פחד יצחק,

‫אמת ליעקב,

‫אבל סוף כל סוף צריכים להבין ‫שכל זה הכול כלול ‫במידתו של אברהם אבינו, עליו השלום,

‫שהיא מידת החסד.

למה?

עולם חסד ייבנה.

‫איך נבנה כל העולם? ‫רק במידת החסד.

‫כל העולם מתקיים על חסד.

‫כל העולם נברא בחסד.

‫כל ההגנה שלנו זה חסד.

‫מגן אברהם.

‫יכול יהיו חותמים בכולן?

‫מגן אברהם, יצחק ויעקב? ‫לא.

‫תלמוד לומר ויהיה ברכה, ‫בך חותמים ולא בהן.

‫בזה אנחנו שומעים את גדולתו ‫של אברהם אבינו, עליו השלום.

‫אומנם שהאבות הקדושים כולם היו שורשים,

‫אבל שורש השורשים זה רק אברהם אבינו,

‫עליו השלום.

‫בך חותמים,

‫בך נסתיים הכול,

‫ואין עוד יותר.

הראשית והאחרית,

‫הכול זה אברהם אבינו, עליו השלום.

‫הפסוק בישעיה נא אומר,

‫הביטו אל צור חוצבתם,

‫ואל מקבת בור נוכרתם.

‫הביטו אל אברהם אביכם,

‫ואל שרה תחוללכם,

‫כי אחד כרטיב

בא אברכהו וארבהו.

‫זה אברהם אבינו.

‫ישעיה הנביא אומר.

‫אברהם אבינו נקרא פה בפסוק צור,

‫והקדוש ברוך הוא נקרא צור ישראל.

‫זה סוד העניין,

‫כי אברהם אבינו, עליו השלום, ‫הוא שורש השורשים.

‫כמו שאומרים על הקדוש ברוך הוא, ‫שהוא עיקר בשורשה דעלמא.

‫באדם ישנם כמה איברים.

‫כל אחד מיוחד בפני עצמו, ‫רמח איברים,

‫אבל החיות של כולם זה הלב.

‫אם יש קלקול בלב,

‫כל האיברים יחלו.

‫האדם מתמוטט.

‫וחולשה כלשהי בלב ניכרת מייד ‫בכל האיברים.

‫כי שורש הכול זה הלב.

‫על דרך זה נבין את סוד העניין.

‫לב האומה זה אברהם אבינו, ‫עליו השלום.

‫כל האבות הם אמנם שורשים, ‫תגיד כבד, תגיד ריאות, ‫תגיד, תקרא להם איך שאתה רוצה.

‫הם תופסים מסוף העולם ועד סופו,

‫כי אין קורין אלא לשלושה אבות.

‫אבל הלב של הכול זה אברהם אבינו, ‫עליו השלום. בך חותמים.

‫נכון, אם אין כבד, לא חיים. ‫נכון, אם אין ריאות, לא חיים.

‫אבל הלב מחזיק אותם.

‫מזה יוצא לנו חידוש גדול.

‫חידוש גדול ועצום.

‫חכמים, זיכרונם ברכה, ‫בכתובות קי״א אמרו על הפסוק

‫ולדבקה בו,

‫מכי אפשר לאדם להתדבק בשכינה.

‫איך בן אדם יכול להתדבק בשכינה?

‫מצווים אותנו בתורה להתדבק בשם. ‫איך אפשר?

חכמים

כל המשיא ביטול לתלמיד חכם

בה עושה פרקמטיה לתלמידי חכמים

בהנה תלמידי חכמים מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מתדבק בשכינה

משיא ביטול תלמיד חכם

היום אנשים רוצים להסיט ביתם לעורך דין, למהנדס, שיהיה לה כסף

להשיא אותו לתלמיד חכם

היום רוב הנשים הן מחזיקות את הבעלים שיושבים ולומדים תורה

מי רוצה שהבת שלו תשתעבד?

הוא רוצה שירווח לה וגם לא תבקש ממנו כסף אחר כך

שישלים להם

אבל המשיא ביטול לתלמיד חכם הוא מבין את מעלת התלמיד חכם שהוא דבוק באלוקים

וכשהוא מוכן לתת את ביטו לתלמיד חכם גם הוא אפילו מועם הארץ

הוא נדבק באלוקים

כי הוא נתן לתלמיד חכם את ביטו שתסייע לו ללמוד תורה

הרי שבזכותה ובזכותו של נתן

הוא יכול לעסוק בתורה אז הוא דבוק באלוקים

מי שעושה פרקמטיאל תלמידי חכמים

הוא לא רוצה שהתלמיד חכם יפסיק בשביל פרנסה

אז הוא לוקח נגיד הרב קניבסקי יש לו ספרים

הוא לא הולך למכור, הוא לא פתח בסטה, הוא לא פתח חנות

אבל באים אנשים,

לוקחים ספרים שלו

ומוכרים אותם לאחרים

ובזה הוא משתכר

אז הם דואגים שהוא לא יצא מהתורה והם עושים פרקמטיאל מסחר

בשביל שהתלמיד חכם לא יצטרך להתעסק בזה וככה הם גורמים לו להתפרנס בכבוד

והוא לא צריך לטרוח כלום והוא לא מתבטל מן התורה

אז הם גרמו שהוא יוכל לשבת כל הזמן ללמוד תורה

אז מה השכר שלהם?

שכמו שהוא דבוק באלוקים גם הם דבוקים

והמהנה מכספו לתלמידי חכמים

אין להם מה למכור

אין להם שום דבר, אין להם ספרים, אין להם כלום, יושבים ולומדים

תפרנים מסכנים אין להם, מקבלים 800 שקלים מהמדינה

לא כדאי לקחת, תזרקו להם את זה בפנים

יותר טוב לקבל מהשם ישירות

ואל תצריכנו לידי מתנות בשר ודם

אבל באים אנשים שרוצים לזכות לחיי העולם הבא ולדבק בשם

והם מפרנסים אותם שיוכלו לשבת וללמוד

הם נדבקים בשם יתברך

עכשיו בואו נלמד דבר בטבע קצת, בוטניקה

יש אילן

אבל האילן יש לו שורש באדמה

והעיקר זה השורש

והכל באילן יונק מהשורש

גם העלים באילן, בקצה, בקצה יונקים מהשורש

אפילו שהם רחוקים מאוד מהשורש

וגם הם לא דומים בכלל לשורש

שורש נראה משהו כזה מגעיל, כמו שאומרים

בפרחים, בעלים, בפירות, משהו מרהיב לעין, איזה צבעים, איזה דברים

אבל גם

אם הם רחוקים ולא דומים

הם לגמרי כולם רק מן השורש

ומאחר שהם מחוברים לאילן והם יונקים חיים מן השורש

אז כל מה שיש בהם זה מהשורש וכל מה שבשורש

יש גם בהם

כל זמן שהחיבור קיים

זה מגלים לנו חכמים זיכרונם לברכה

שכל מין חיבור

גם חיבור של משיא ביטול תלמיד חכם או עושה פרק מתייל תלמיד חכם

או מהנה מנכסיו לתלמיד חכם, כל חיבור

הוא כבר מחובר לשורש

וגם בחיבור כזה הוא אחד עם השורש

וזה נקרא לדבקה בו והוא דבוק בשכינה

מה אדם יכול לזכות

אם כן כשאנחנו אומרים עכשיו שהאבות הקדושים הם השורשים

ואברהם אבינו עליו השלום הוא שורש השורשים

והלא יש מצוות עשה של אולדובקבו להתדבק באבות הקדושים

ובאברהם אבינו בייחוד כי הרי צריך להיות מחובר אל השורש

וצריך אם כן להתדבק במידות של האבות חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי אברהם, יצחק ויעקב

אז זה פשוט

שאנחנו צריכים להתדבק במידת החסד שהיא מידתו של אברהם שהיא שורש השורשים של כל הבריאה כולה

ועכשיו נגלה סוד גדול

אמרו חכמים, זה מדהים מה שאתם הולכים לשמוע

אמרו חכמים זיכרונם לברכה בשמות רבה ל״ג

ואלה המשפטים

על הפסוק ואלה המשפטים

אשר טסים לפניהם, מה כתוב למעלה מן הפרשה?

כתוב פסוק

ושפטו את העם בכל עת

את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטון ישפוטו הם

זו הייתה עצת יתרו למשה

בעניין הדינים והמשפטים

ושפטו את העם בכל עת

ופה מה נאמר?

בפרשה משפטים כתוב ואלה המשפטים אשר טסים לפניהם, שוב פעם מדברים מדינים ומשפטים

אומר המדרש והדיברות באמצע בפרשת יתרו יש את עשרת הדיברות

אז לפני כן כתוב ושפטו את העם, משפטים ודינים

עשרת הדיברות באמצע ואחרי זה כתוב

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם שוב פעם דינים ומשפטים בדיברות באמצע

אומר המדרש משל למטרונה

אישה חשובה

שהייתה מהלכת

אז שומר עם חרב מכאן, מלפניה ושומר מאחריה

והיא באמצע

כי שומרים על מי?

על החשוב

האישה היא החשובה

צריך לשים לה שומרים מלפנים במאה אחוז שישפרו עליהם

אז הדיברות, התורה עצמה באמצע

והדינים והמשפטים לפניה ואחריה הם השומרים על התורה

כך התורה,

דינים מלפניה ודינים מאחריה והיא באמצע

אבל קשה לכאורה,

האם כל משפטי סדר נזיקין זה לא תורה?

זה רק שומרים על התורה?

הרי החכמים פה במדרש קוראים אותם שומרים מלפניה ומאחריה

חכמים זיכרונם לברכם גלים לנו סוד גדול ונורא

נכון בתורה יש כמה מדורים

משפט

אמת

יושר ענווה וכדומה

כל אחת זה מדור גדול

עולם מלא וחשוב לעצמו

אבל חוט השדרה של התורה שהכל מכוון אליו זה חסד

החסד זה חוט השדרה של התורה כולה

הוא האמצע הוא האמצע של הכל משפט

הוא רק לשמירת החסד אמת זה רק לשמירת החסד

וכן ממשיך המדרש ואומר את הפסוק במשלל חכ

באורח צדקה אהלך

בתוך נתיבות משפט

מה אומר הפסוק?

התורה אומרת

באיזה נתיב אני מהלכת?

אהלך בדרכן של עושה צדקה

בתוך נתיבות משפט

באורח צדקה אהלך

בתוך נתיבות משפט דינין נפניה דינין נאחריה והיא באמצע

בוא רוחתו אדוני

אלוהינו

מהלכו עולו

שהכל נהיו בדברו

זה שמצינו חסד ואמת

מה זה שצריך להגיד חסד ואמת?

כי יש חסד שהוא לא של אמת

וכמובן שחסד כזה הוא לא חסד

לכן ישנו אמת כדי לשמור על החסד

חוט השדרה של התורה הוא חסד

וכל יתר העניינים אינם אלא משרתים

שומרים לחסד

כמו שאמרנו שומר מלפניה שומר מאחריה

והיא באמצע התורה באמצע ודינים לפניה מאחריה

יוצא לפי זה מהפכה גדולה למעשה

כי סבורים אנו שלפי מדרגתנו הנה עבודתנו ועסקנו רק בעניין המשפט

מה לומדים? כל הזמן נזיקין

לומדים טבבות

בבא קמא, בבא בתרא, במציאה, לומדים

עניינים של גזל, בין אדם לחברו וכולי וכו'

אבל מיהו זה אשר יהיה במדרגה כה רמה שיוכל לעסוק בענייני חסד?

כי מה השם שואל מעמך?

כי אם אהבת חסד עשות משפט ואהבת חסד

אהבה של חסד, לא רק לעשות חסד

לאהוב את החסד

מי זה אשר יהיה במדרגה כה רמה שיוכל לעסוק בענייני חסד?

כל כולו חסדים? כל כולו לזולת?

אבל לפי דברינו ההתחלה של הכל זה דווקא החסד

הצעד הראשון של עבודת האדם זה חסד

מההתחלה ועד הסוף צריך להיות העיקר החסד

כי אם לא חסד חסר העיקר

ואם חסר חוט השדרה

הרי הכל דברים בטלים ומבוטלים

כי כל כולם הם רק שומרים לראש

שומר מלפניה, שומר מאחריה ועורק החיים הוא דווקא החסד

עכשיו נבין היטב את דברי רבנו יונה בשערי תשובה ג' טו

ומצאנו באנשי סדום

שהיו רעים לאדוני מאוד בכמה עלילות נשחטות

כמו הגזל והחמאס ועיוות הדין וגילוי עריות

אבל עם כל זה הזכיר הכתוב

כי הם עבדו ונשמדו בעוון ביטול הצדקות

הפסוק אומר

הנה זה היה עוון סדום אחותך

גאון שבעת לחם

ושלוות השקט היה לה בלבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה

זו הסיבה שהם עבדו ונשמדו

היה שם החמאס, היה גזל, היה עיוות המשפט, היה שם זנות

סדום בעמורה

אבל על מה הם עבדו ונשמדו?

על חסד

לא רצו לעשות חסד, אין צדקות, לא נותנים צדקות, מי שנותן הורגים אותו,

אין צדקות

בעד שום חטא אחר לא חרבה סדום עיקר העיקרים מפני שחסד לא היה אצלם

ביד עני ואביון לא החזיקה כי חסד זה החיים ובלי חסד זה חורבן

רואים מכאן מה זה חסד

ומובן שבפשטות

שבחסד לאברהם כלול גם פחד יצחק ואמת ליעקב

ומובן ששורש השורשים

לב האומה הוא אברהם אבינו עליו השלום

כי שורש השורשים, הנשמה

הוא חסד

רבותיי החסד

מעמיד את העולם

על שלושה דברים העולם עומד, אחד מהם זה החסד

גמילות חסדים

על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים

כשאין קורבנות מה יעמיד אותנו? גמילות חסדים

אז זאת אומרת אם אנחנו מבינים את זה

כל ענייננו בעולם זה לפרסם כבודו יתברך

לדבר בשבחו

נשבח את הטובים והצדיקים והחכמים האמיתיים להבזות את בעלי העבירות

להראות גודלו ויכולתו של הבורא והשגחתו על כל הברואים בכל עת

בכל מבטא שפתיים ובכל אשר ירמיזון עיניים

ובכל פועל ידיים

הכל זה רק לפרסם מלוקותו יתברך כמו שעשה אברהם

אבל איך עושים את זה?

במידת החסד. בלי חסד

אם אתה רק דואג לעצמך והכל סביב עצמך והאגו שלך והניפוח העצמי שלך

אין לך חוט שדרה, אין לך בכלל כלום.

כלום אין לך.

כלום.

אתם יודעים מה אומר רבנו בחיה?

כבר אמרתי את זה מספר פעמים.

רבנו בחיה אומר

מי זכאי לחיי העולם הבא?

מי זכאי לחיי העולם הבא? מי זה בן העולם הבא? מי זוכה לעולם הבא?

הוא אומר יש רק שניים

אחד שמחזיר בתשובה

ואחד שהקדוש ברוך הוא מחליט לתת לו את העולם הבא נדבה.

אין שום אחד אחר.

אתה יכול ללמוד תורה, להיות צדיק, לעשות זה פה ושם.

הוא אומר כל מה שלא תעשה כל ימי חייך אתה לא יכול להחזיר לקדוש ברוך הוא על אחת מאלף אלפי אלפים,

ברוב רבי רבבות, פעמים הטובות שעשה עימנו ועם אבותינו.

אתה לא יכול. מה אתה עושה לא כאילו טוב? מה עשית? עשית את מה שאתה חייב. תודה רבה.

נשמת, אכלת, ישנת, הנחת תפילין,

קמת, התפלל, כל הכבוד. עשית מה שצריך.

נו, זה הפעולה שנדרשת בשביל להתקיים.

אבל במה תזכה לחיי העולם הבא? במה?

מה, שאתה עשית מה שצריך?

מה, אתה יודע כמה נשמתי, ריבונו של עולם?

כל, כל, כל, כמה שניות אני נשמתי.

אתה יודע כמה התאמצתי בגלל שאתה רצית שאני אחיה? אתה תראה כמה עבדתי.

מה, אתה רוצה על זה שכר? לא הבנתי. על זה אתה רוצה שכר? לא, אני גם הנחתי תפילין וציצי. תודה רבה לך.

אתה עושה טובה? בשביל מה נתתי לך רמ״ח איברים ונתתי לך רמ״ח מצוות? איך תקיים את הרמ״ח בכלל?

אם אתה מקיים רמ״ח מצוות, יתקיימו הרמ״ח. לא תקיים,

אז יהיה לך פגמים ומומים ברמ״ח.

מה, אתה עושה טובה?

אומר, אבל יש רק אחד מחזיר בתשובה.

למה?

הוא לא עשה לעצמו.

הוא ראה כל בן אדם שברחוב, כמו אברהם אבינו.

מה, מסתובב בן אדם ולא מכיר את הבורא?

מה, הוא לא יודע שיש בורא?

מה, הוא לא יודע לשם מה הוא נברא?

אז הוא ישר מפרסם,

והוא אומר לו, תשמע, יש בורא,

תעבוד אותו, תרוויח, עולם הזה, וכו' וכו'.

אומר הקדוש ברוך הוא,

אם צדקת,

אומר הפסוק, מה תיתן לו?

תהיה צדיק, תקיים תרי״ג, תלמד הכול, לא תעשה שום עבירה.

נו, צדקת, כל הכבוד. אומרים שצדקת, אבל מה תיתן לו?

מה נתת לו לקדוש ברוך הוא?

מה, מה נתתי לו?

נתתי לו את אברהם, ואת יצחק, ואת יעקב,

ואת שלומי, ואת כולם הבאתי לו. מה זה, הלכתי ועבדתי יומם בלילה, שיחזרו בתשובה.

או, אומר הקדוש ברוך הוא, על זה אני נותן עולם הבא.

וככה אמר רבי עקיבא על הבן שלו בהספד.

אמר, מובטח אני שהוא בן העולם הבא, שזיכת הרבים.

עכשיו בואו נראה, מה רבנו בכיה אומר,

בספר חובת הלבבות, בשער עשירי, שער אהבת השם,

פרק ו',

הוא אומר, ומאוהבי השם

זה מי שיאשר ויורה לעבודת האלוהים,

בין ברכה בין בקשה.

אדם

שהוא מראה את הדרך הישרה

לאנשים שהם רחוקים,

ואפילו הקרובים,

בין ברכה,

פעמים צריך לדבר רכות, פעמים צריך לדבר קשות.

זה נקרא אוהב השם.

כפי הצריך לזמן ולמקום ולכיתות בני אדם

ולמעלותם,

מהגדולים ועד אנשי השוק.

הוא לא חוסך מאף אחד.

הוא אומר לכולם, מהי הדרך הישרה לעבודת האלוהים? פעמים ברכה, פעמים קשה, תלוי.

לפי מה שצריך,

לפי זמן שהוא מדבר, לפי המקום.

לפי כיתות בני אדם,

אבל גם לאנשים גדולים.

מהגדולים ועד אנשי השוק.

כמו שכתוב,

החכם, כמו שאמר החכם שלמה המלך, תשמע חכם ויוסף לקח.

אז זאת אומרת להגיד אפילו לחכם,

תגיד לחכם והוא יוסף לקח מעצמו, הוא מבין.

ולתת לפתעים עורמה, גם אלה שהם פתעים מסכנים, אנשי שוק שלא מבינים, גם לתת להם עורמה, גם חוכמה, גם תגיד להם.

ואומר על זה רבנו בחייה, איי איי איי, וראוי לך הכי לדעת.

כי זכויות המאמין,

תקחו את המאמין הכי גדול שאתם מכירים, לפי דעתכם מי המאמין הכי גדול.

זכויות המאמין,

אפילו אם יהיה מגיעה לתכלית הרחוקה בתיקון נפשו לאלוקים יתברך.

קחו את הבן אדם שהשלים את הנפש שלו הכי הכי הכי קרוב לאלוקים.

אומר עד כדי כך, ואילו היה קרוב למלאכים כבר, הגיע בתיקון נפשו,

במידותם הטובות של המלאכים, במנהגיהם המשובחים של המנהגים,

בהשתדלותם בעבודת הבורא ואהבתם הזכה את השם יתברך,

כל זה אינם כזכויות של מי שמורה בני אדם אלא דרך הטובה.

ומיישר את הרשעים אל עבודת הבורא כי זכויותיו נכפלות בעבור זכויותם בכל הימים ובכל הזמנים הם ייפטרו ויהיו להם צאצאים וצאצאים צאצאים כל הזמנים עד אחרית הימים כל הזכויות של

כולם מהאחד שאתה עשית, אחד.

כל זה שייך לך.

אז תיקח את הבן אדם הכי שלם,

הכי שלם שאתה יכול להגיד הכי קרוב למלאכים,

לא יגיעו הזכויות שלו למי שמיישר את הרשעים לדרך הטובה,

לעבודת השם.

לא דומה כלל וכלל וכלל.

אדם שהוא שיא השיאים,

יש לו את המאה אחוז שלו, זהו.

אין יותר, הוא הגיע על מאה אחוז.

אדם שיישר אחרים,

אפילו אם הוא שישים אחוז,

הוא עשה אחד עוד חמישים אחוז, ועוד אחד עשה שבעים אחוז, ועוד אחד שמונים אחוז, ועוד אחד ככה.

והם עשו צאצאי צאצאים, אז כמה אחוזים הוא עשה?

כמה הוא היה צריך להביא?

כמה הוא היה צריך לעשות שמירת שבת?

כל שבת פעם אחת לשמור.

אבל הוא עשה הרבה אנשים.

כל אלה שומרים שבת, אז כמה שבתות הוא שומר כל שבת?

כמה תפילין הוא מניח, כמה ציציות הוא מניח,

כמה מצוות הוא עושה, כמה ברכת המזון הוא מברך כל יום, כפול כל אלה שעשו,

משה זכה בזיכה את הרבים,

זכות הרבים תלויה בו.

כל עם ישראל מפרנסים את משה רבנו.

עד סוף הדורות.

אז אדם שמזכה את הרבים,

אדם שמקרב את הזה, מיישר את הרשעים לדרך הישרה?

וכן, אחי תדע, מי שאינו מתקן אלא נפשו בלבד,

מתקן אבל את נפשו, אבל בלבד רק את נפשו,

תהיה זכותו מעתה.

ומי שמתקן נפשו ונפשות רבות,

תכפל זכותו כפי זכויות כל מה שיתקן לאלוקים.

הפצת דיסקים, עשית הוראות קבע, חילקת ספרים, נתת לאנשים, השמעת להם, שלחת מסרונים,

עשית כל מה שאתה רק יכול, הזמנת להרצאה, בוא איתי, בוא תשמע, יש טלפון, קול שופר, תשמע.

ודאגת שאנשים ידעו מזה,

אחד החזרת. אתמול הייתי בהרצאה בבית שמש, קם יהודי,

אמר, אני רוצה להגיד לך, פה יושב לידי,

יהודי שהיה בשוודיה והוא שמע קלטת שלך באנגלית והוא חזר בתשובה בשוודיה לבד.

והיום הוא חסיד ירא שמיים, שוקד על התורה והכל. בשוודיה הרחוקה חצייה מוסלמים.

יהודי, התגלגלה אליו קלטת והוא שמע,

אתם יודעים כמה יש כאלה?

מאות אלפים.

מה זה השקעה?

שקל.

בשקל וחצי אדם יכול להיות שותף בזה,

בקרן ההרצאות שנעשות בכל הארץ, והן נשמעות

לדורי דורות.

חסד.

להתדבק בשורש של אברהם. חסד.

חסד.

אם יגידו לך שאתה יכול לדבק בשורש אברהם בשקל וחצי, לא תעשה את זה?

יש כאלה שלא יעשו.

זה לא יאומן כי סופר, אבל יש כאלה שלא יעשו.

לא יעשו. שקל וחצי ביום הוא לא יעשה.

מה הגזמתם? זה הרבה כסף, שקל וחצי.

להיות דבוק באברהם אבינו, שהוא דבוק בקדוש ברוך הוא.

מה, אתם השתגעתם?

סכומים כאלה? איך אפשר?

איך אפשר לעמוד בזה?

אדם שמרוויח 500 שקלים בחודש, זה הכול.

פחות. חצי ממה שמרוויח אברך.

רבע ממה שמרוויח אברך.

נותן מעשר, זה 50 שקלים.

שקל וחצי.

מה הבעיה?

ואתה דבוק באברהם אבינו.

ולדבקה בו.

ומה זכרך?

יותר ממי שיתקן את נפשו, כי זכותו תהיה מעתה.

אבל מי שמתקן נפשו בנפשות רבות,

תכפל זכותו כפי זכויות כל מה שיתקן לאלוקים.

כמו שאמרו ריבותינו, זיכרונו לך, כל המזכי את הרבים,

אין חטא בעל ידו, יש לו שמירה מיוחדת מהשם,

שלא יביא לידו תקלה ומכשול.

לא יכשיל אותו. לא נשללת הבחירה. אם הוא רוצה לעשות במזיד, הוא יכול לעשות.

אבל תקלה לא ייתן לו הקדוש ברוך הוא. שומר עליו. רק אותו. אין צדיק אחר.

שום צדיק בעולם,

שיהיה מי שלא יהיה,

אין לו שמירה.

רק כל המזכי את הרבים.

אין חטא בעל ידו.

ואמרו על משה, זכר וזיכה את הרבים, זכות הרבים תלוי בו,

שנאמר, צדקת אדוני עשה ומשפטם עם ישראל.

ואומר שלמה המלך, ולמוכיחים ינעם,

ועליהם תבוא ברכת טוב.

ברכתו של השם, ברכת התורה,

הכל יבוא על מי שמוכיח את האחרים ומיישר את הרשעים.

אז לא כל אחד יודע ליישר אותם, לא כל אחד יודע לדבר איתם, לא כל אחד יודע לענות להם.

אבל יש מי שיודע.

אז למה לא תיתן את השקל וחצי שלך בשביל שאפשר יהיה להמשיך בכמויות אדירות ללא הפסקה ולשנות את פני העולם לטובה?

ואתה זוכה לדבק בשורש.

ואומר מלאכי הנביא, תורת אמת הייתה בפיהו ועוולה לא נמצא בשפתיו.

בשלום ובמישור הלך איתי, ורבים השיב מעוון, נאמר על אהרון הכהן.

דרבים השיב מעוון.

איי איי איי איי איי.

ועוד אמר דניאל,

ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם בעד.

ועל כן גם ציווה הבורא יתברך להוכיח את המקצרים.

יש כאלה שמקצרים,

שהם לא עושים מה שצריך.

ולכן אומר להם, מוכיח תוכיח את עמיתך.

עד היכן תוכחה?

רב אמר עד קללה, ושמואל אמר עד הכאה.

הנה בלי להכות,

בלי נזיפות,

בלי ביזיונות.

שקל וחצי עושים בשבילך את העבודה, ואתה דבוק בשורש השורשים.

ואומר שלמה המלך במשלי כח,

מוכיח אדם אחריי,

חן ימצא.

ממחליק לשון.

אומר הקדוש ברוך הוא, מי שמביא את הבנים אליי,

שילכו אחריי,

שישמעו בקולי, יקיימו את מצוותיי ותורותיי,

חן ימצא.

אתם יודעים מה זה חן ימצא?

לנוח מצא חן בעיני ה'.

זה מעלה שאין כדוגמתה, בזכותה הוא ניצל מהמבול.

ומשה רבנו עם כל מעלותיו ביקש מהקדוש ברוך הוא, אמנם מצאתי חן בעיניך.

מה אני מבקש?

נשיאות חן בעיניך זה הכול.

ופה מובטח, אומר שלמה המלך,

מוכיח אדם אחריי,

חן ימצא, בטוח.

הוא מוצא חן בעיני ה'.

מי שעושה את זה הוא נקרא חכם.

חכם. שלמה המלך אומר שהוא חכם.

לוקח נפשות.

חכם, לוקח נפשות, חכם.

מיכאל.

תשים את הקטע של הרב ווזנר,

אב בית דין דה מונסי,

שנמצא היום בארץ ישראל בבני ברק.

את הקטע שהיינו בסמינר ביחד,

ומה הוא אמר שם.

הרב ווזנר.

אז, יהודים יקרים, הנה, יש לכם הזדמנות.

הבנו היום מה התכלית של הבריאה.

כל מה שבאנו לעולם לפרסם את השם יתברך, כוחו וגבורתו.

זה מה שאנחנו עושים בתפילות,

זה מה שאנחנו עושים בהלל, בפרסומי ניסה, בכל דבר ודבר.

הכל מיועד

לשבח ולפאר לעילה ולעילה, מכל ברכיחתה, שירתה, תשבחתה, ונחמתה, דאמירן בעלמא.

זאת העבודה. אבל איך עושים אותה? על ידי חסד, חסד, להרבות כבוד שמיים בעולם.

אל תשכחו שבשעה שאנחנו מדברים פה לקומץ אנשים בטמבלוויזיה מדברים למיליונים והורסים כל רגע נחלת יעקב.

ומול שטף המים הזדונים הזה עומדים כמה מכבים שרוצים לבטל את ההתייוונות של האנשים הנגררים אחרי תרבות המערב בנצרות הפרוטסטנטית,

שחלחלה לכל בית יהודי.

אז נשאר עוד פח השמן.

מי שרוצה להיות מן הזוכים, להשקיע בפח השמן,

להיות מן המצילים,

שכשיגיע הרגע

והקדוש ברוך הוא יקרא,

הוא יקרא רק לאלה שכתוב עליהם

שהם היו יראי השם וחושבי שמו.

באחרית הימים לא יישארו הרבה אנשים שיעבדו את השם באמת.

עליהם נאמר אז נדברו יראי השם איש אל רעהו.

ויקשב השם וישמע ויכתב ספר לפניו

ליראי השם ולחושבי שמו.

יש רק ספר אחד מכל ההיסטוריה, ספר אחד,

ששם היו קומץ האנשים שדיברו לכבוד השם ועשו לכבוד השם.

זרעו של אברהם.

אלה שאהבו את השם באמת.

שנאמר, ואהבת את השם אלוקיך.

ואהבת זה לא אתה לבד,

אלא שתהא מאהיב את השם על הבריות.

זה מה שאנחנו אומרים. זו מצוות עשה של ואהבת.

אז מי שרוצה לזכות

יכול לזכות.

קרן ההרצאות,

שקל וחצי, חמישים שקלים בחודש מכספי מעשר,

הוא יוכל להיות שותף לחסד ללא הפסקה.

חסד ללא הפסקה,

עד ביאת גואל צדק, במהרה בימינו אמן.

אמן.

טוב.

מצאת את זה כבר?

בסדר, אז אם אפשר לכבוד את האור רגע, אני אקבל.

עד כדי כך?

למה? זה שוקל הרבה.

עכשיו זה מסתדר.

זה עבר.

עובר.

בינתיים.

בינתיים.

ווליום.

היינו ביחד בסמינר בארצות הברית, הזמנתי אותו שיבוא לשם

לדבר דברי תורה חמישי-שישי-שבת.

לא שומעים. ובמוצאי שבת הוא דיבר.

תם הלב שמדבר מתוך כל קהל הציבור הקדוש שיושב פה, מאין כמוהו.

אני נזכר רק במדרש,

הבחינה של אברהם אבינו בזמנו מגייר גרים ושרה מגייר את גרים.

השם יעזור שיהיה בהצלחה מעלה-מעלה עד שנזכה שעל ידי הרב הצדיק,

וביחד עם העוזרים, נזכה שיתקיים הפסוק כמים לים מחסים ומלא הארץ דעה את השם.

אמן.

אני רק באתי במילים קצרות ובלוף חם.

הלב שמדבר מתוך כל קהל הציבור הקדוש שיושב פה,

אנשים ונשים מכל הסוגים, מכל החוגים ומכל העדות שיש לנו.

אני רוצה לשאול את הציבור שאלה אחת,

ובוודאי יהיו על זה הרבה תשובות, אבל אין זמן לשחק.

אז אני בעצמי אגיד את התשובה.

אני נמצא פה בשבת כבר בפעם השנייה,

בשנה השנייה,

ואני נמצא ברוך השם בבית,

ומפעם לפעם נשמעים אנשים אומרים איזה חכם הרב אמנון יצחק.

מה הוא חכם?

מאיפה הוא חכם?

למה הוא חכם כזה גדול?

אבל כולם מסכימים שהוא חכם.

מי הגדיר אותו בתור חכם?

אתם יודעים מי?

החכם מכל האדם על פני האדמה.

מי הוא החכם מכל האדם על פני האדמה?

שלמה המלך.

שלמה המלך אומר,

לוקח נפשות חכם.

זה אומר שלמה המלך.

מוריי ורבותיי, תנו לי כעת במוצאי שבת לספר לכם סיפור שתי דקות ובזה אני אסיים והדברים ידברו לעצמם.

הגמרא מספרת לנו שפעם אחת הגיע רבינו הקדוש למקום, לעיר,

והוא שאל האם נמצא פה באזור נכד או בעל

משפחה של אתנא הקדוש רבי אלעזר בר רב שמעון.

אמרו לו, כן, נמצא פה הנכד שלו,

אבל לדאבוננו הוא לא מתנהג בדרך הכי טובה והוא נותר חס ושלום לידי עבירה.

הוא אמר, אני רוצה שתמציאו לי את הבן הזה.

הביאו לי את הבן הזה,

והוא נתן שרב שמעון בן יויסי בן ליקוניה,

שהוא יהיה המורה שלו, הוא ילמד איתו דרכי תורה ודרכי חיים.

יום ליום הוא התחיל לדבר אליו ולהכניס בו קידושה ואמר לו,

מה כדאי לך לעשות עבירות,

יותר כדאי שתהיה רבי גדול, כך הגמרא מספרת.

ובמילים האלו,

עוד יום ועוד יום שהוא אמר לו,

לא כדאי לך לעשות עבירות, רק תהיה רבי גדול,

יום אחד הוא החליט והוא נשבע אני יותר לא הולך לעשות עבירות ואני נהיה רבי.

מה קרה בסוף אחרי כמה שנים שהתנא הקדוש רבי יוסי בן שמעון בן ליקוניה חינך אותו,

יום אחד רבינו הקדוש יושב בבית המדרש הגדול שלו ואומר שיעור והוא שומע איזה קול של צעיר.

הוא שואל,

הקול הזה דומה מאוד לקול של המשפחה של רב שמעון בן יוחאי ובנו הקדוש, התנא הקדוש,

רבי אלעזר בר שמעון.

אמרו לו, כן,

זהו הבן שאתה הצלת ואתה מסרת אותו לרבי יוסי בן שמעון בן ליקוניה.

קם רבינו הקדוש ואמר את הפסוק שלמה המלך אומר פרי צדיק עץ חיים פרי צדיק זה עץ של חיים

ולוקח נפשות חיים ולוקח נפשות חכם פרי צדיק עץ חיים זה הבן הזה שהשם זיכר

והשם זיכה את הסבא שלו רבי אלעזר ברב שמעון שהוא זכה בסוף לפירות שהפירות הם עץ חיים זה פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם זהו רבי יסי ברב שמעון בן לקוניה שלקח נכד של רבי אלעזר ברב שמעון שהיה בעל

עבירה והוא הביא אותו לגן עדן העליון והוא נהיה מבעל עבירה הוא נהיה רבי גדול הוא נהיה צדיק גדול מוריי ורבותיי למה שלמה המלך הגדיר את האדם הזה חכם התירוץ הוא פשוט בגלל שאנחנו יודעים הגמרא אומרת המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא

תתארו לכם אם בן אדם נפש אחד מקיים על זה עולם מלא על אחת כמה וכמה כל כך הרבה נפשות אשרי לך מורנו ורבינו אשרי לך רבנו אמנון יצחק שאתה

מוסר את נפשך את גופך ונפשך ואני יכול להגיד אני מלא התפעלות אני יושב עם היהודי הזה לא מחזיק תיבוסי לא נפשי הוא לא רוצה לדעת מעצמו ולא מכיר את עצמו ולא מכיר את צורכי חייו

הוא רק רוצה לדעת דבר אחד עוד נפש ועוד נפש ישבתי עם היהודי הזה

אני יודע שלא נוח לו לשמוע את השבחים רק מילה אחת אני אספר לכם שקרה לפני שעתיים ישבתי עם היהודי הזה ועל ידו ישב איזה בחור חדש צעיר ומראה לו איזה דברים

רגע, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, עשרים דקות אני שואל את ידידי מורי ורבי רב אמנון רב אמנון למה אתה לא אוכל סעודה שלישית?

התשובה שלו הייתה אני אוכל מה שהוא אומר לי אני אוכל מה שהוא אומר לי

זה הוא אוכל מזה הוא חי וזה כל החיות של האיש הזה

עלינו לקיים את המשנה המשנה אומרת כל שהוא נחמד למטה הוא אהוב למעלה אין ספק שהיהודי הזה שמקצה העולם ועד קצהו אוהבים אותו מוקירים אותו ומכבדים אותו שזהו רצון שמיים גם כן ועלינו פה לברך אותו בברכת חי וקיים

יוסף השם עליכם אשר ייתן לכם רב אמנון ברכה וחיזוק בכל אשר תפנו תצליחו לאורך ימים ושנות חיים ונזכה ביחד איתך ואתה תעמוד בראשנו לקראת משיח צדקנו שתביא את כל הבנים והנפשות עשרות עשרות אלפי נפשות רבבות עמו ישראל

שהחזרת בתשובה שלמה לאבינו שבשמיים והלכת בדרך אברהם אבינו למען אשר צווה את בניו ואת ביתו האחריו ושמרו דרך השם

ובזכות זה ניגאל בקרוב בגאולה השלמה במהר ובימינו אמן ואמן

כן למי שיש שאלות בבקשה

רציתי, הגעתי לכאן ולומר כמה מילים

הכרת הטוב. אני מתמצת את זה מספר שנים

אני ונווט ביתי שתחיה ניסינו אחרי שני ילדים שיחיו ברוך השם להביא עוד ילדים מהעולם עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה התייעצנו עם רופאים, אחיות, חברים גם המלצו כדורים שקנינו וילד אין

אחרי שוב בדיקות זמן לעיבור המומלץ יצא לצערנו בשבעת ימי נקיים.

בעיה.

אז ידוע שכיהודי שאין שום ייאוש בעולם כלל נסענו לקברות צדיקים ברכות מפה, משם, צדקה, תפילות, השתדלויות בתורה, במצוות.

לאחר זמן אולי כשנה שמענו את כבוד הרב עמון יצחק שליטה מזהיר ומגלה בראיות ברורות על ייסורים מזעזעים.

מיד הפסקנו לאכול כמובן נבולות וטרפות, בשר ועופות תעשייתיים.

אשתי לקחה על עצמה שרוול עד פרק כף היד שלא התאפר לעבודה כלל.

כמו כן סילקנו את הפלאפונים המקולקלים ואין עדיין הם.

למי שזוכר, לפני שנים בהרצאה עם יואב אליה,

הילד בן השלוש, עם המחלה בכל הגוף,

שהוריו הגיעו בוכים לאחת ההרצאות של הרב והראו מסמכים מהרופאים שטיפלו בו,

שאין לו כבד ואין לו גוף והרב ברחוב החלים.

בסופה הרב אמר, אם אתה רוצה לעשות עסקה תעשה רק עם השם.

על פי זה ועל פי השיעורים של הרב לקחתי על עצמי מראש שעתיים מהלימוד היומי שלי שיהיה בתעני דיבור.

ואם פספסתי השלמתי בערב ולמחרת.

ועוד כהנו חיזוקים, בדק בית, עברה תקופה ואין.

אחר אחד השיעורים שלמדנו על דיני נסרות התייעצנו לעשר המשכורת הקטנה שלנו אבל למי?

אנחנו שנים מתייעצים עם רבי דוד אבוחצירא מנהריה ושאלתי אותו מה הרב חושב על הרב עם יצחק וכולי, עם כל הסיפורים מסביב וכולי.

זה היה מזמן, כן?

והוא אמר לי מזכה הרבים מלמד את העם תורה אבל אמרתי לו אבל הוא אומר לי תפס לי את היד חזק אמרי איש ענתן אמרתי

מזכי הרבים מלמד את העם תורה לכיפה שיש תורה.

חזרתי הביתה.

אני ואשתי חרשנו עשרות הרצאות של הרב על כל הדברים של הבשר, זמרים פסולים,

כל המפורסמי שקר, כל הבעיות שיש היום וסיכמנו שרק פה,

רק פה יש אמת לאמיתה הבנו שסוף סוף שרק ארגון שופר הוא היחיד שעומד מול השקר על פי התורה הקדושה וגדולי ישראל שמעריצים את הרב ארגון בלי בלבולים, בלי נגיעות, בלי צביעות,

בלי קומבינות, הכל ישר ומוכח קודש קודשים.

זכינו, כמו שהרב אומר בשיעור, להיכלל בשורש של אברהם אבינו ועשינו מסלול מוח כפליים,

מוח כפליים לארגון שופר.

הרב בירך אותנו לילד ושאשתי תעבור למקום עבודה צנוע.

למיותר לציין ששניהם התגשמו תוך פחות משבועיים.

ניסים בלידה שלא ציינתי.

ליב פה.

הוא אמר לרב שיברך את אשתי על הוצאבת לילד, ואשתי העובר הסתבך עם חבל הטבור וירד לו הדופק.

הרב בירך אותו, הכל היה בסדר גמור.

אנחנו חובקים ילד ושמוע אברהם, הרב אמר לנו את השם.

ברוך השם. כיום זכינו ברוך השם גם להימנות כחלק ממשפחת קהילת פאז המדהימה.

כאן ההזדמנות לומר תודה לארגון שופר, ליוחאי, לשי, יעקב, שלום, ליב, שמחה, יוכבד, לבן של הרב,

לאליהו, על הסבלנות,

למוהל, הרב שמעון חי רחמים. יישר כוח גדול לכולכם, ולראשון שבקדושה, לכבוד הרב העמוד יצחק, על הכול. תודה.

ברוך תהיה.

ראית כך?

מחילה על הזמן.

לציון, אם אפשר, הדבר תורה קצר שעלה לי לפני שנה, מקווה שכיוונתי לאמת ושלא הקדמתי את המאוחר. אז כך, כתוב במשנה, אם אין קמח, אין תורה.

אם אין קמח, אין תורה. קמח בגימטרייה, מאה ארבעים ושמונה.

אמנון בגימטרייה, אנא כולל, מאה ארבעים ושמונה.

יוצא שאם אין הרב אמנון, אז אין תורה.

דבר נוסף,

בפרשת בלק, פרק כד', פסוק יז,

כתוב, אראנו ולא האטה, אשורנו ולא קרוב.

הפסוק מדבר, דרך כוכב מיעקב, וקם שבט מישראל.

הזוהר במקום מסביר שמדובר על מלך המשיח.

וקם שבט מישראל.

ידיע לנו שיחזיר העם בתשובה שלמה,

ייקוף אותם לעבודת השם, יתברך, לתורה ולמצוות.

ירומן האמת וישפיל השקר.

יגלה את השקרנים והצבועים.

ואנחנו תמיד שואלים, מי הוא זה?

מי הוא זה? מי זה אותו אחד שנאמר עליו וקם שבט מישראל?

יש כאן רמז לשמו של משיח. וקם,

וקם בגימטריה, אנחנו כולל מאה ארבעים ושבע.

אמנון, בגימטריה, מאה ארבעים ושבע.

על דרך הפרדס יש לנו פה מהשם, ועל פי כל הסימנים,

הזדמנות מדירה להיגאל. שנזכה אמנון.

תהיה בריא.

כן, שאלה נוספת.

רק שקל וחצי להשתתף ובעזרת השם יתברך נזכה בקרוב

לא גואל צדק בנהרה בימינו אמן.

רבי יחנן יאמר על השומר ועכשיו נזכרת?

נותן לנו.

קודם כל תודה רבה לרב על כל ההרצאות ועל כל החיזוק ברחבי הארץ והעולם.

הרב קרא איזה שער תשובה שאומר שצריך

לבזות את הרשעים.

אני אגיד לרב מה אני חושב והרב יגיד לי אם הרב מסכים עם זה.

היום זה לא יכול להיות כזה דבר שיבוא אברך מבני ברק למשל לתל אביב ויתפוס איזה חילוני ויצעק עליו. כאילו יגיד לו אתה טמא, אתה רשע, אין לך עולם הבא, אין לך זה.

אם יעשו כזה דבר לחילונים, כולם יברחו.

הדרך של היום צריכה להיות כאילו לקרב, לחזק, להראות להם את היופי של התורה. מה הרב אומר על זה?

אף אחד לא אמר ללכת לתל אביב ולצעוק רשעים ולא... לא, אבל בדרך שהיה פעם כנראה... לא היה גם פעם ככה, לא היה ככה. אבל ברבנו יונאו הוא אומר שמה שצריך. זה לא היה ככה, אני אסביר לך מה היה.

הוא אומר לבזות את הרשעים. אתה לא שומע מה אני אומר?

כשמדברים על מעשיהם של אנשים שהם באצטלה,

שכאילו הם בסדר,

מפרסמים את החנפים מפני חילול השם,

וצריך להגיד בדיוק מי הם.

כשלא נדרשים, לא אומרים.

לא מחפשים להגיד כל היום, אתה מבין? להגיד זה צדיק, זה רשע, זה צדיק, זה רשע, זה ככה, זה ככה.

אבל כשיוצא לדבר, נגיד משבחים,

פתאום איזה רשע ואומרים איזה צדיק, מה שהוא עושה אשריו,

איזה זה. נגיד, אומרים שווקה,

איי, איזה צדיק, הוא הולך ליתומים,

הוא שר להם בחינם, הוא הולך לבתי חולים,

שר להם בחינם.

צריך להגיד, זה רשע, מרושע,

מחטיא רבים, אתה מבין?

ובשביל לכסות את זה, אז הוא צריך לעשות כמה מעשים,

שיראו שהוא בעל נפש,

הוא הולך לאיזה מסכן ששוכב בית חולים, חולה סרטן, ושר לו שיר.

אבל אתה מחטיא אנשים, מכניס אותם לגיהינום.

גברים ונשים שרים ביחד מולך,

אנשים רוקדים מולך,

ואתה עושה את כל זה כמעט כל ערב.

תמורת ממון.

מר רב עובדיה בעצמו פנה אליך,

והבן שלו דוד,

ואמרו לך, ומה ענית להם?

פרנוסה, פרנוסה.

מה פרנוסה?

25,000 שקל אתה מקבל על הופעה,

25,000 לא מספיק פרנוסה?

מהופעה אחת, כמה יש לך בשנה?

ועדיין אתה מחטיא את הרבים.

עדיין?

אפשר להגיד על זה צדיק,

שיעשה מה שלא יעשה בעולם.

הוא לא יוכל לכפר,

כי אין מספיקין בידי מחטיאי רבים לעשות תשובה.

זה מצווה לפרסם אותו ברשעתו.

דוגמה.

אבל זה, אמרו שהוא זה, אמרו שהוא כך, אז אתה צריך להגיד את ההפך.

להבזות את בעלי העבירה ולהגיד בדיוק מי הם.

הרב אומר שכביכול, שאנשים לא הטעו בו, כאילו שהוא טוב. ודאי.

כל העניין להרחיק מאנשים שהם בעלי עבירה. כי אם לא,

אז אם כולם שותקים, אף אחד לא מוכיח, אז אומרים, מה, הוא בסדר.

כולם בסדר, הנה הם מקרבים אותו, מזמינים אותו לאירועים.

אושר.

יש רבנים שחתמו נגדו ומזמינים אותו לאירועים שלהם.

נו, מה יש יותר גרוע מזה?

הרב, עוד שאלה קטנה.

הרב דיבר על חסד הרבה,

והרב אומר שחסד למעשה זה הכי חשוב וחשוב מהכל.

לכאורה, תורה זה יותר מחסד. גם בגמרא שכתוב, אם השני אמוראים או שני תנאים, שאחד חי ארבעים ואחד שישים,

אחד נוסף לו עשרים שנה על ארבעים, לשישים.

משמע שהתורה זה ארבעים שנה, משמע שהתורה זה יותר מחסד.

אז העמוד של יעקב,

תורה,

הרב אמר שהבחיר האבות זה אברהם.

אבל לכאורה היה צריך להיות יעקב, שהתורה זה יותר מחסד.

טוב, בוא תקשיב. קודם כל,

בני עלי לא יחצו ימיהם,

והבעיה שזכה בעוד עשרים שנה לעומת רבא,

אז הוא קיבל את העשרים שנה תוספת בגלל החסד. זאת אומרת שהתורה עצמה לא הספיקה לו בשביל להמשיך לחיות.

כנגד הגזירה והקללה שהייתה על בית עלי

אין מה לעשות, יש קללה.

אז הם צריכים למות, צעירים.

אבל רואים שער התורה קיבל עשרים שנה. לא, לא, אל תמנה את זה במספרים.

כי אמורו שלא יחצו ימיהם, אז מחצית החיים זה בדרך כלל ארבעים.

אז נגיד, למחצית הם הגיעו.

זה לא בגלל התורה,

בגלל שנקצב להם.

מה שכן,

בגלל גמילות חסדים,

אז האריכו לו את החיים נגד הקללה.

מה שהתורה לא הספיקה לרבה.

בתורה כתוב כי בי ירבו ימיך,

כי יוסיפו לך שנות חיים. כן. לא הוסיפה. למה לא הוסיפה? כי היא הייתה קללה.

אז התורה לא הצליחה להוסיף לו חיים.

מה כן הוסיף לו חיים? דווקא גמילות חסד.

זה שתבין. דבר נוסף,

הבאנו מדרש מפורש

שהמשפטים לפניהם והמשפטים אחריהם, והתורה באמצע.

וגם התורה תחילתה חסד וסופה חסד.

תחילתה שהקדוש ברוך הוא תופר להם

קטנות עור, עושה חסד,

ומסיים את התורה ויקבור אותו בגיא.

חסד, קבורת המת.

התורה כולה חסד.

עולם חסד ייבנה.

זה הבסיס.

אם כל אחד יהיה לעצמו העולם לא יתקיים, ויעשו כולם אגודה אחת.

זה רק בחסד שכל אחד נותן לשני. אם לא נותנים אחד לשני, אין חיבור, יש פירוד.

הרב, סליחה שאני קצת עושה שאלה אחרי שאלה. אין בעיה, שרשרת.

אני פשוט רציתי לשמוע מה דעת הרב בעניין הזה,

ואני מאמין שגם הרבה יזדהו איתי ויסכימו איתי בסוג של השאלה.

כבר אני אוסף לך אוהדים, טוב?

כן.

הרב יודע שהדור הזה, הדור האחרון, כתוב בכל מיני ספרים שהיצר הרע מוציא את כל הנשק שלו

להילחם מלחמה חזקה בעם ישראל, כי אנחנו לפני הגאולה.

כן.

ממש, ניסיונות מבית ומחוץ. כל אחד דובר הרבה דברים.

יש בעיות בריאות.

אני למשל גרוש, כן? סתם דוגמה.

אני מחפש אישה.

יש בעיות בריאות. גם עכשיו אין לי עבודה. אני מחפש עבודה.

יש בעיות בריאות, עבודה, פרנסה, בריאות הנפש, בריאות הגוף.

עכשיו היצר הרע לא טומן ידו בצלחת ומוציא את כל הנשק, כאילו תאוות, התאוות החומריות.

פעם אמרתי שאפילו בני ברק זה עולם השקר.

חוץ מבתי מדרשאות ותלמידי חכמים שלומדים וזה, גם הכול פה שקר.

גם פה הכול שקר.

אז מה הרב אומר על יהודי בדור שלנו, של עכשיו?

זאת אומרת, איך להתמודד עם כל הניסיונות שיש?

איך לעמוד בהכול ולהישאר עובד השם,

צדיק, ואיך הרב אמר, הרב דיבר משהו כזה בתוך הדברים שלו בהרצאה?

למצוא חן בעיני השם.

איך יהיה אפשרי שבן אדם, בכל הניסיונות שלו מבית ומחוץ,

כמו שהרבנו תם אמר, שהעולם הזה נווה התלאות.

איך בן אדם יחזיק את עצמו עובד השם אמיתי וחזק וטהור ולא יתייאש בשום פנים ואופן, יש גם ניסיונות של אמונה וניסיונות של קדושה ובריאות ופרנסה ומה לא ושידוכים והכול.

יחזיק את עצמו שלא ייפול ויהיה חזק עם השם עד הסוף.

פשוט מאוד נכנס לבית המדרש ולא יוצא משם.

ואז תבוא גם הפרנסה לשם, ותבוא האישה לשם, הכל יבוא לשם.

מי שיושב בו אל השם,

הקדוש ברוך הוא חופא ושוחח עליו,

וייתן לו הכול.

הבעיה ש... לא רק שבט לוי אומר בסוף שמיטה ויהווה לרמב״ם,

אלא כל אחד מבאי העולם שהבינו מדעו,

וישב ולמד בתורה ונתעסק על איזה קודש קודשים, והוא משבט לוי.

בהשם הוא ידאג לו בכל מכל כול.

כמו שהוא דאג לשבט לוי,

ככה הוא ידאג לו. כל בן אדם מבאי העולם.

אמן.

אבל הבעיה היא הרב, שלא כל בן אדם, אני למשל הרב... אין בן אדם שהוא לא בנוי לזה, נבנית לזה,

ונתנו לך את אותם נתונים של כולם. רק יצר הרע כבר השתרש בך,

הוא כבר רוקד עליך, הוא רוכב עליך. אם היית רואה אותו, הוא רוכב עליך,

היית מתעלף מצעוק.

הוא אומר לך, דיו, דיו, דיו, ולוקח אותך לאן שהוא רוצה.

אני אישית מרגיש שקשה לי ללמוד יום שלם.

ברור, אתה לא צריך יום שלם. תישן אפילו בבית המדרש, אשרי יושבי ביתך.

עוד יהללוך סלע, אם אתה עוד תהלל את השם, בבית המדרש זה טוב. אבל אפילו לבוא לישון,

אפילו שלא ישנים בבית המדרש,

אבל בשביל שאתה תימנע מעבירות והכול.

מי יתנני מלא נורחין במדבר? אמר החזון איש,

שהיום הישיבות...

זה המלון במדבר.

אז הרב אומר פשוט להיכנס לבית המטרש ולא לצאת משם. בדיוק.

ותאמין לי, יראו שגם אתה לא אוכל, יגידו, מה זה, הבן אדם הזה, מה הוא מלאך?

יביאו לך אוכל, ובוא תאכל, ויכינו לך סנדוויץ', וייתנו לך את הכול, וייתנו לך לשתות, ויגידו, איך אתה חי, איפה אתה גר, אין לי בית, אין לי... מה אתה אומר? ככה, ותראה שכולם דגעו.

אני היה רב גדול שכולם הכירו אותו, הרב יעקב אידלשטיין זצל,

שהוא אמר לי, אתה תלמד חצי יום ותעבוד חצי יום.

נכון, גם אני אומר לך.

מה?

אז זהו, אבל עכשיו אין לי עבודה.

לא, לא הבנת.

אתה תעבוד חצי יום ותעבוד על היצר חצי יום.

תשב פה, תלמד,

ובעזרת השם תראה שהכול יסתדר. היה פה מישהו שהתעקש לא לצאת לשידוכים, התעקש, אני לא יוצא.

למרות שהאבדה זה שלו, הוא צריך לחפש את האבדה שלו,

את האישה, זה הצלחה. דרך הגבר.

אז בכל אופן הוא התעקש,

אני לא יוצא מפה, ובאמת בא לו הזיווג עד לפה והוא התחתן.

אב יעשי אם הרב יכול לעשות לי ברכה בבקשה.

איש הי בן אביבה. לא, אבל אתה תעשה מה שאני אומר.

איך? אתה תעשה מה שאני אומר. אני אשתדל במיוחד. אז אני אשתדל לברך.

מתי שתשתדל אני אשתדל.

אם אני אראה אותך פה והחלטת לבוא, אני אברך אותך מיד, לא בעיה.

בסדר?

בסדר גמור. תודה. הרב מחליט, לא אני.

תן לבחור שם מאחור.

כן, ובזה נסיים לפעם.

כן.

חרב טוב לך. חרב טוב.

רציתי להגיד לך שבגללך נולדתי מחדש ועוד מיליון, מיליון וחצי גם בגללך נולדו מחדש וחזרו לתשובה

מכל העולם.

רציתי לדעת איפה הם.

איפה הם עכשיו? למה?

איפה הם?

זו שאלה ראשונה. איפה הם? אני אגיד לך איפה הם.

למה הם מקשיבים לכל הרבנים האלה? השקר זה שמזיז את הרעש שלו.

בזה שמדבר רק אלוהים ומדבר יפה. כי היצר הרע יש לו כוח גדול והוא מבין שזה הסוף שלו.

אז לכן הוא צריך לעשות פירוט גדול. ככה היה עם אברהם אבינו. אברהם אבינו חינך את כל העולם שיש בורא לעולם וכתוב בפרקי דרבי אליעזר שאחרי שני דורות לא נשאר אחד מכל אלה שהוא קרב לאלוקים.

אחרי שני דורות לא נשאר אחד.

כולם חזרו לסורם.

מה לעשות? ליצר יש את הכוח שלו,

אבל אנחנו צריכים לעשות את שלנו.

אמרתי פעם בדרשה,

נוח ניסה להשפיע 120 שנה, אחד הוא לא החזיר בתשובה.

אבל לפחות הייתה לו תיבה בסוף.

הוא נכנס לתיבה והוא ניצל, וכל אלה שלא שמחו לו טבעו במבוט.

נמחו.

אמרתי, גם אם בסוף לא יהיה שום דבר ואפילו לא אצליח

להחזיר אחת בתשובה לפחות לעצמי בניתי טבע.

הבנת?

הבנתי. עוד שאלה שכאילו אני כל הזמן חושב על זה,

מה אלה רוצים להשיג כאילו אלה זה שזה שעושה ככה אני לא אומר את השם שלו,

וזה שרק מדבר יפה ואומר אלוהים אלוהים וחוזר על עצמו חוזר על הכל מין אותו דבר הוא מדבר. תותים, תותים. חיים שלנו תותים, חיים שלנו תותים, הכל תותים. איפה הם רוצים להגיע כבר?

מה הם רוצים להרוס... הם רוצים להגיע לכסף... לא, רגע, רגע, לא. שנייה, שנייה. מה, הם עשו לך הרבה דברים, רשמו עליך מכתבים, רשמו עליך זה, וזה, וזה. איפה הם רוצים להגיע כבר? למה אנשים לא מבינים שהם כל היום משקרים, הם רוצים רק כסף, למה?

איפה הם רוצים להגיע? מתוק. אנחנו עדיין בעלמא דה שקרא,

וככה המצב, עד שיתבהרו העננים והכול יתברר.

יבוא הרגע שפתאום יבוא האדון אליך לא,

מאז כולם יבינו.

אתה מבין?

כתוב בספר הדור האחרון שכשיבוא המשיח היו מעטים שהוא יקרא להם.

ויעמדו שם רבס, ויעמדו שם התלמידים שלהם, והחסידים,

והתלמידים, והכול.

והם ירצו להתקרב אליו, הוא לא ייתן להם להתקרב.

אז הם יגידו למה אנחנו לא מתקרבים?

הוא אומר כי אתם הייתם בשקר. אומרים מה, אנחנו שמענו לרבה,

הרבה אמר לנו.

מה, אנחנו אשמים שיטעו אותנו?

אז הוא יגיד להם, מי שרצה להידבק באמת,

באמת,

היה מזהה את השקר גם ברבה.

אבל מי שלא,

אז הוא נדבק למה שמתאים לו.

כל אחד נדבק למה שמתאים לו.

כשלא דורשים מהם הרבה,

זה יותר נוח ממה שמבקשים מהאדם, שלמות.

למה אתה לא עושה את זה? איפה אתה שומע דרשנים שנותנים דרשות כמו שנתתי היום?

לא נותנים כאלה, נותנים תותים. תותים. זה חיים, זה פה, תגיד לה אישה, תגיד לי זאת תפני לבעל. זה בבת אתה מבלבל את המוח שלושת רבעי שעה, הולך להגיד. כמו נסרות, נסרות גם מדבר ככה, אני חושב.

אבל זה ככה, מה נעשה? זה העולם. גם נסרות מדבר ככה. אהבה, זה תותים. גם נסרות מדבר ככה. אני הגעתי למסקנה, שמעתי גם נסרות. נוסרים גם מדברים ככה. אותו דבר, אותו דבר. הכל זה peace and love.

peace and love.

רק תחלק לאנשים שלום, שלום בית,

תגיד להם אהבה, אהבה, אהבה. אנשים שאומרים איתך... למה אתה לא מדבר ככה?

על מה אתה רוצה, שאני מבלבל את המוח לאנשים?

יש לאנשים כבר אלף מרצים, אלפיים מרצים שמדברים אותו דבר. לא, לא, בסדר. אבל מישהו צריך להגיד משהו בשם השם באמת. נכון. זהו.

רציתי להגיד לך תודה ותמשיך.

וזהו. אין חשש, אני ממשיך. תודה.

ורציתי שתראה. יהיה בריר. רבי חנניהו ברגשו. הוא אומר, רוסו הקדוש ברוך הוא זו קוד ישראל.

לפי כוח ארבעולם תרום משאות שנה אמור אדנו עובד סלמאן, זה פגוי יחדיל תרום יא אדיר.