מודיעין עילית - מודיעין עילית - פנימיות ואמיתיות בתשובה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

עוצם ידי, איך אנחנו יודעים? כי אדם כל הזמן מייחס לעצמו כל דבר, הוא אומר אני.

מה זה נקרא? כוחי, בעוצם ידי, עשה לי את החיל הזה.

זה אפיקורסות, זה אפיקורוס, שאומר אני באפסי עוד זה אני.

גם אם אדם לא מ...

זה אפיקורס, זה אפיקורס, זה אפיקורס,

תודה רבה.

ים מגני מלך

ימים על ימי מלך תופיק שנות הכמודו ודור

ימים על ימי מלך תופיק שנות הכמודו ודור

ימים על ימי מלך תופיק שנות הכמודו ודור

צירוף יושע כמו שכם יינסו פתחי עולם

ימים בים ומלך הכבוד הכבוד שלו

לילה נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא

עולם, ויבוא מלך הכבוד, הכבוד צהר אליו.

חירוש שמענו שכם, ימנסו פתחי עולם,

ויבוא מלך הכבוד, הכבוד צהר אליו.

מלך הכבוד, הכבוד צהר אליו.

מלך הכבוד, הכבוד צהר אליו.

מלך הכבוד, הכבוד צהר אליו.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב יהיה לרפואתנו, להצלחתנו, והחזרה בתשובה שלמה בהבאת הגאולה המהרה, לכבוד השם יתברך.

הערב יהיה לרפואת דניאל בן יפה בדריע,

ולעילוי נשמת הורי וחמים, נוחתיו עדן.

נכנס לי רחש.

ויאמר אדוני אל משה בוא אל פרעה כי אני הכבדתי את ליבו.

מהו העניין של הכבדה

שעשה הקדוש ברוך הוא את ליבו ככבד הזו שהיא מתבשלת שנייה?

כבד. כבד שמבשלים אותו כל פעם מחדש הוא מתקשה יותר.

כך נעשה ליבו של פרעה

ולא היה מקבל את דבריו של הקדוש ברוך הוא.

אז מבואר שמחמת זה שהקדוש ברוך הוא הקשה את לב פרעה

הוא עמד במרד.

כך פרש הרמב״ם והרמב״ן.

כאשר התעללתי במצרים הקדוש ברוך הוא הראה

איך ניטל מפרעה כוח הבחירה

במה שהנביא היה מודיעו שאם ישלח את ישראל יינצל.

אבל ידוע לקדוש ברוך הוא שהוא לא יישלח

וככה עשה צחוק ממנו להכביד את ליבו כדי להינקם ממנו.

אבל יש לדקדק.

לא נמנעה מפרעה

האפשרות להתחרט על מעלליו.

יכול היה לחזור בתשובה שלמה,

רק ניתנה לו היכולת לקבל את המכות

ולא להיכנע מפני הייסורים הנוראים. זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא נתן בו את הכוח לסבול את המכות.

ולא לשלוח את ישראל

ובמקום זה הרגיש אומץ לב לעמוד ברשעו.

אם היה רוצה לשלוח

היה יכול לעשות תשובה.

אבל השם נתן בו את הכוח לעמוד במכות ובסבל

ואז הוא הרגיש אומץ לב לעמוד ברשעו.

ועל פי מה שפירש רש״י לעיל

בזה לשונו, מאחר שהרשיע והתריס כנגדי וגלוי לפניי שאין נחת רוח באומות העכו״ם לתת לב שלם לשוב,

גויים לא חוזרים בתשובה לשם שמיים, רק אם יש מכות,

אם יש איום,

אז כיוון שאין להם לב שלם לשוב,

טוב לי שיתקשה לי בו.

למען ארבות בו אותותיי

ועם ישראל יכירו את גבורות השם.

אז הוא כמו שעיר לעזאזל,

לץ תכה ופתי יערים.

מבואר מהדברים האלה

שרק נמנעה ממנו

העשייה

של הכנעה סמלית.

השם מנע ממנו את האפשרות לעשות הכנעה סמלית מן השפה ולחוץ

בשעה שהשם יודע ששבע תועבות בליבו.

אבל אם השם היה יודע שהוא נותן דעתו לעשות תשובה שלמה,

לא היה מונע ממנו את דרך התשובה.

רק אם אתה רוצה ללכת בדרך של משחקים

מן השפה ולחוץ אז אני אתעלל בך

ואני כבר ארוויח את זה שילמדו על הגב שלך.

וכך משמע גם המדרש.

מי גרם להם שיהיו לוקים כל מכה ומכה

בגלל שהיו בוטחים בעבודה זרה שלהם?

כך כותב האברבנאל,

כך משמע

מאי בן עזרא,

שלא נסתמה בפני פרעה האפשרות לחזור בתשובה.

ונראה לבאר את העניין על פי מה שמובא בגמרא,

באליעזר בן דורדיא.

הוא היה שקוע כל כך בעבירה

עד שאמרה לו אותה מופקרת

שלא תתקבל תשובתו כבר.

והוא לא יזכה לעולם הבא.

כשהוא שמע את זה נשבר ליבו בקרבו

והוא נצטער מאוד.

לפי אמר שעל, מה הוא הצטער?

שלא יוכל לעשות תשובה ולהישאר בחיים.

זאת אומרת, הוא ידע,

אם הוא עושה תשובה,

הוא לא נשאר בחיים.

כמו שכתוב, כל באיה לא ישובון.

יש אנשים שהגיעו למינות,

ומי שהגיע למינות והוא רוצה לשוב בתשובה,

הוא לא יוכל מחיים לשוב, הוא יוכל לשוב ולמות.

כל באיה לא ישובון.

וגם מי דאביק בהאי עבירה

של עריות,

כמו שהוא היה דבוק בה,

זה בדיוק אותו דבר, כל באיה לא ישובון, ולכן הוא ידע

שאם הוא עושה תשובה, הוא לא יישאר בחיים.

והוא בכה וגעה בבחיה עד שיצאה נשמתו,

מייצאה בת קול ואמרה,

ריבי אל עזר בן דורדיה, מזומן

לחיי העולם הבא.

מה זה מזומן לחיי העולם הבא?

בלי דין,

בלי משפט.

ישר לעולם הבא.

לא דרך גיהינום ולא שום מסלול.

ישר

לעולם הבא.

אז מהמעשה הזה רואים שנבצר ממנו לשוב ולהישאר בחיים

מרוב שהיה שקוע בעבירה,

ובכל זאת הוא עזר כוח לעשות תשובה גדולה במסירות נפש ממש.

יש רבנו חיים מוולוז'ין,

זיכרונו לחיי העולם הבא, שהוא אומר,

חוץ משלוש עבירות חמורות שנאמר בהן ייהרג ולא יעבור,

יש עוד מצווה אחת

שהאדם חייב למסור נפשו עליה,

זו מצוות התשובה

שנאמר ושבת בכל לבבך ובכל נפשך.

אפילו נוטל נפשך חייב לשוב בתשובה אפילו אם אתה יודע שתמות על ידי התשובה.

זה מה שעשה רבי אלעזר בן דורדיה.

הוא ידע שהוא ימות על ידי התשובה,

ולמרות זאת הוא עשה תשובה אמיתית

על דעת שהוא מת.

אור החיים מספר, זיכרונו לחיי העולם הבא,

הוא מספר שבדורו באו אצלו כמה רשעים מן הדור,

ואמרו לו שהם מוכנים לחזור בתשובה בתנאי

שהם ימותו מיד.

למה?

כי הם בטוחים שלא יחזיקו מעמד לאחר מכן.

לעשות תשובה הם מוכנים,

אבל אם זה לא יחזיק, הם מכירים את יצרם,

הם יחזרו שוב.

אז הם מוכנים בתנאי שהם ימותו.

זה הרשעים של הדור של אור החיים הקדוש.

אין בעיה צדיקים עלינו ככה.

אז הוא עזר

כוח לעשות תשובה גדולה במסירות נפש ממש.

על אף כל המעשים המכוערים,

היה בו עדיין ניצוץ של קדושה להפיק נחת רוח לפני הקדוש ברוך הוא

ולשוב בלב שלם.

ובשומעו שעבד סברו,

אין לו יותר תקווה,

התחזק בתשובה שלמה עד כלות נשמתו.

באחת ההרצאות הגיע יהודי

שאמר לי, כבוד הרב, אני שומע כל מה שאתה אומר.

אתה אומר שעל כל עבירות שבתורה, אפילו כפר בעיקר,

יש תשובה.

אבל אני אומר לך

שעל מה שאני עשיתי

אין תשובה.

הקדוש ברוך הוא לא יכול למחון לי על מה שאני עשיתי.

אבל למרות זאת

אני מתכוון לעשות תשובה,

ואני יודע שאני אכנס לגיהינום,

ולא אצא משם.

אמרתי לו, אין תשובה יותר מעולה מזאת,

שלא על מנת לקבל שכר.

זו תשובה מעלייתא.

אתה מאמין שזה לא יועיל?

טוב.

העיקר שאתה עושה תשובה.

הרמב״ם אומר שהתשובה שלך תתקבל,

ולא רק זה, היא תהיה מהחשובות ביותר לפני השם יתברך.

אבל הוא כל כך מודע לעבירות שהוא עשה.

הוא לא פירט,

אבל הוא אמר, לא היה דבר שאני לא עשיתי.

ו...

אז אמרתי לו, אז למה אתה עושה תשובה אם אתה יודע שאתה הולך לגיהינום?

הרי בדרך כלל אדם מתפקר.

הוא אומר, אם ככה, אני הולך להיענות, כמו על אישה אחר.

למה אתה לא...

הוא אומר, תשמע, אני כל כך הכעסתי אותו.

שיהיה לו קצת נחת רוח ממנו.

זה רק בישראל, יכול להיות.

אבל לא כן עובדי עבודה זרה.

כל תשובתם אינה אלא להינצל מן העונש.

אבל בזמן שאין להם תועלת מן התשובה,

הם מגשים את ליבם.

מה יש לנו יותר טוב מנינווה?

כשבא יונה ואמר להם, עוד ארבעים יום בנינווה נהפכת,

הם מיד עמדו ועשו תשובה.

בפרט שפרעה כבר יש לו ניסיון.

אבל זה החזיק רק ארבעים יום.

ואחרי זה הם חזרו לסורם.

כשאימת מלכות עליהם,

מלכות שמיים,

אז הם יכולים להגיד, השם הצדיק,

ואני ועמי הרשועים אין בעיה, מס שפתיים.

אבל זה לא בלב שלם.

על כן הקדוש ברוך הוא נתן לפרעה את האומץ לעמוד בייסורים

ולא להיכנע מכוח המכות.

הנה אתם רואים קינג קונג קונג

מצפון קוריאה,

בין 33-4.

איש הטילים הקטן

לא לוקח בחשבון שטראמפ

נדחק לפינה וכבר רוצים מהפה כמה שטויות ובסוף הוא יצטרך להנחית עליו את מה שצריך להנחית עליו.

זה ככה גויים.

ניש צייכל.

זה פועלים עם אימפולסים,

עם דיבורים,

והקדוש ברוך הוא ככה מתעלל בהם.

הקדוש ברוך הוא צריך להתחיל כבר את גו גוג מגוג. די, כבר הודענו הרבה זמן, כבר זה, די.

עוד מעט צוחקים עלינו שזה כבר לא יבוא.

אז הקדוש ברוך הוא דואג שההצגה תמשיך והיומן עומד להיגמר והסרט מתחיל.

אבל אתה רואה את השטויות שלהם,

איזה שטויות, בגלל שהוא אמר לו ככה, איש קטן,

הוא אמר לו אתה משוגע,

והוא אמר לו ככה, תהיה מלחמה עולמית גרעינית.

אז לכן הגויים מגשים את ליבם

ולכן נתן הקדוש ברוך הוא לפרעה את האומץ לעמוד בייסורים ולא להיכנע מכוח המכות.

היות ותשובה על ידי כפייה היא מדי קלושה בשביל להציל אותו,

את פרעה מן העונש

על כובד פשעיו,

אז לכן נמנעה ממנו לגמרי.

אבל זה כבר כדי שיתקדש שם שמיים על הגב שלו.

מובא במדרש

שהרשעים בגיהנום מתכסים בחושך

משום שזה דרכם בעולם הזה.

כמו שכתוב, הוי

המעמיקים מאדוני להסתיר עצה

והיה במחשך מעשיהם

ויאמרו מי ראינו ומי יודענו.

וזהו החושך

שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים.

זאת אומרת, רשעים בגיהנום הם יתכסו בחושך כי זה הדרך שלהם בעולם הזה.

ולכן השם גם הביא חושך על המצרים.

ומצאנו במכות הראשונות

שהם מתעקשים לעמוד בשלהם ואפילו לסכן את כל רכושם.

למשל במכת ברד

משה מתרה בהם

כל האדם והבהמה אשר יימצא בשדה ולא ייאסף הביתה

וירד עליהם הברד ומתו.

ובכל זאת רק הירא דבר אדוני מעבדי פרעה

הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים.

חכמים אומרים שזה היה אחת, קוראים לו איוב.

הירא

את דבר השם.

יש אומרים שזה היו כמה יראים שם הבודדים

שהם הניסו.

אבל כל השאר לא.

אז אפילו אם אתם עובדי עבודה זרה שמאמינים שהכל תלוי בכוכבים,

בכל אופן לקחת בחשבון

אם יצדק משה רבנו בדבריו כמו שהוא צדק עד עכשיו,

הרי תפסידו את כל הרכוש.

למה לסכן את עצמכם בחינם?

אלא המושג מתכסים בחושך

זה שכל כך שואפים לחשקת דרכם,

שמסרבים להעלות על דעתם אפילו בתור ספק

שיש צדק בדברי משה.

אתם חושבים שזה רק

סיפור של פעם בפרעה ובמצרים, זה הסיפור עלינו.

כמה יש אנשים

שלא מוכנים לקחת אפילו ספק

שאולי מישהו צודק,

אולי יש מה לבדוק,

אולי יש מה לעיין.

בכל אופן יש כללים, ספק דאורייתא לחומרא.

אז אם מדובר בדברים שהם דאורייסא אז צריך לבדוק.

לא!

אני סומך, זה הכל בסדר, יש לי על מי לסמוך, כולם ככה, זה פה ושם,

נגמר.

בחושך!

לא רוצה אפילו פנס קטן, כלום, אל תעיר לי,

מה אל תעיר לי?

כלום.

אז המושג מתכסים בחושך

זה שכל כך שואפים לחשקת דרכם,

שמסרבים להעלות על דעתם אפילו בתור ספק,

שיהיה צדק בדברי משה,

משום שאם ייכנס לליבם הספק,

ייבקע ליבם

בעל כורחם

עם קרני אור.

לכן הם התבצרו בשקר

והתקשרו לאיוולת,

ברחו מן האמת,

יותר מהאש ירדה עם הברד.

מה אכפת לך להכניס את הצאן ואת הבקר?

לא יקרה, תוציא אותם!

מה הפסדת?

או שאתה שורק להם, או שנותן להם במקל, והם מתקדמים, ואתה סוחב את השור על הראש?

מה הבעיה?

לא, לא להודות, לא להודות.

אבל ראיתם שהוא צודק?

ראיתם שבאו המכות?

זה רק עוד אחת ברשימה.

לא!

מי שהולך בחושך

לא רוצה לראות אור.

אז זה המצרים ופרעה.

ראינו לעומתם

את רבי אלעזר בן דורדיה.

עכשיו נראה עוד דמות אחת.

מנשה מלך יהודה.

רשע מראשו יותר מירבעם בן נבט.

העמיד צלם בהיכל

בבית המקדש.

ובשעה שהיה נתון בצרה חמורה,

שהכניסו אותו לדוד נחושת בוער,

אז הוא קרא לכל עבודה זרה.

אבל אף אחד לא ענה לו.

ואז הוא אמר לעצמו,

זכור אני שאבי היה מקריא אותי את הפסוק

בצר לך ומצאוך הדברים האלה מאחרית הימים

ושבת עד אדוני אלוהיך.

אבא שלו זה היה חזקיה המלך.

את כל עם ישראל הוא הצליח להחזיר בתשובה?

את הבן שלו מנשה לא.

אבל הוא נזכר שבגרסא דיאנקותא

לפני שהוא נהיה שוייטה גדול,

אז הוא זוכר את הפסוקים.

ואז הוא קרא לקדוש ברוך הוא

ואמר לו עותני,

אם אתה עונה לי אז אתה האמת ואני חוזר בתשובה אם תציל אותי.

ואם לא כל אפיה שווין.

וואו, השם ירחם.

איזה התרסה.

אם לא אתה וכל הפסלים זה אותו דבר.

נו, אם אנחנו היינו במקום השם היינו נותנים לו לרקוד בנחושת

עוד כמה שעות ככה.

והוא מעמיד לו תנאים. הוא בדוד.

הוא בדוד. והוא מעמיד תנאים לקדוש ברוך הוא.

מלאכי השרת לא הסכימו בשום אופן.

שום אופן.

כבוד שמיים.

כבוד שמיים.

לא מסכימים.

הקדוש ברוך הוא חותר חתירה מתחת כיסא הכבוד.

ומטיס אותו מהדוד לירושלים.

מציל אותו.

שלא לסגור דלת בפני בעלי תשובה.

יבא ביי. איך הקדוש ברוך הוא אוהב.

אפילו רשע מרושע כזה שלא הניח דבר שהוא לא עשה,

הקדוש ברוך הוא מציל אותו.

הוא כל כך הכעיס.

הרשע הזה, עד שננעלו לפניו דרכי התשובה.

ובכל זאת,

הייתה בתוכו, בתוכו, נקודה של אמת

שעל ידה הכיר סוף סוף את הטעות,

ונהפך לאיש אחר, עשה תשובה במסירות נפש עד תום ימיו,

22 שנה,

והיום הוא ראש ישיבת בעלי התשובה למעלה.

מנשה.

זה מה שאמר רבי עקיבא.

חביבים ייסורים,

שמכל הטורח שטרח חזקיה לחנך את מנשה וללמד אותו תורה,

רק הייסורים החזירו אותו למוטב.

רק הגחלים בדוד של הנחושת

הם החזירו אותו למוטב.

הטבעת של אחשוורוש

החזירה את עם ישראל בתשובה מאהבה,

מאהבה.

במעמד הר סיני זה היה מיראה.

כפה עליהם אר כגיגית.

הטבעת של פרעה עשתה לעם ישראל מה ש-48 נביאים ושבע נביאות

שעמדו להם לא הצליחו לעשות.

כל הנביאים ניסו להחזיר את עם ישראל בתשובה,

לא הצליחו.

טבעת אחת

של מלך רשע,

הפחד של להשמיד, להרוג ולאבד את כל ה...

היהודים מנער ועד זקן טווי נשים ביום אחד

הייסורים הפחד מוות הפחד מוות בלי בלי ייסורים ממש

הפחד מוות החזיר את כל עם ישראל בתשובה

זה גם מה שאמרו לנו חכמים

אתם ניצבים היום כולכם לפני השם אלוקיכם

עם ישראל הוא מי יכול לעמוד בצח קללות

רק סיימנו פרשת כי תבוא איך נעמוד בזה

98 ועוד 49 מה הולך פה

מי יכול לעמוד בזה

הרגיע אותם פייס אותם משה רבנו

אתם ניצבים היום כן עם כל זה אתם ניצבים

אבל מה שהשם רוצה שיהיה לכם את הפחד מהקללות

אם יש לכם את הפחד של הקללות

לא תצטרכו את הקללות עצמם אבל אם אתם לא מפחדים

אה אם יש בכם איש או אישה או משפחה או שבט אשר לבוא ופונה מעם השם ואומר בשרירות ליבי אלך

אה אחד כזה אז יעשן השם בוא זה לא לא לא זה אין ויתורים

אחד שאומר אני רגוע לא מפחד לא מודאג מקללות לא מכלום

זה עליו נאמרה כל הלאה

אבל אם מישהו מפחד מהקללות זה כאילו באו עליו

למה הקב' לפעמים מפחיד אותנו?

כי פחד מוות כמו מוות

לא צריך למות ממש אם מפחדים מן המוות

שזה נקרא כבר פחד מוות

זה כבר כמו מוות הקב' מחשיב את זה מוות

אז אם אדם נרתע

לא צריך עשר מכות כמו פרעה בגב ממש לא צריך להיות טמבל

לא פרעה ולא פרעוש

צריך להיות יהודי חכם, בסדר.

היית עקשן?

ראית איתות אחד מהשם?

תפוס את עצמך בזמן.

לא צריך לחכות לדוד.

לא צריך להיכנס לדוד, גם בלי דוד.

רק תראה מה עשה לדודו ולדודי, זה גם מספיק.

לא צריך שיבוא עליך.

כוח הייסורים יפה לחשוף את שורש האמת הטמון

ועומק הלב

מעלה גדולה לייסורים.

זה כמו שיש גחלים ואתה בא רק ומנפנף מעליהם ואז נדלק מה שבעצם קיים.

גם אצל כל יהודי יש את הבחינה שלא מאסתים ולא געלתים לכלותם.

נקודת הקדושה שנמצאת בכל ישראל

היא נמצאת בליבו של כל יהודי אבל מה יכול לעורר אותה אם מוסר לא עזר

אם דברי תוכחה לא עזרו ייסורים כשבאים ממש והאדם מרגיש

כבר את זה בגב

אז זה יכול לעורץ לו נקודה.

אצל חכמים לא צריך להגיע לזה. תיחת גערה במבין

מהכות כסיל מהאדם שהוא כסיל טיפש יודע שיש תורה ומצוות אבל הוא מורד

בעל תאוות

תיתן לו גם מאה מכות לא יעזור

אבל חכם

ניחת

מפני גערה זה מספיק לו הוא כבר מבין לבד

אבל כוח הייסורים למדנו הוא יפה לחשוף את שורש האמת הטמון בעומק הלב

אבל הוא לא מועיל רק במקום שיש משהו בפנימיות הלב

זה ההבדל בין ישראל לבין אומות העולם

זה ההבדל

אצלהם אין שום דבר בפנים הכל זה השגות חיצוניות הם לומדים לומדים טוב מבינים טוב

חוכמה בגויים מאמן

אבל בפנימיות בשורש אין להם

אין להם נטייה למצוות אין להם נטייה לשעבוד לעבדות

לעבוד את הבורא אין להם את זה הם נהנתנים

הם רוצים את כל העולם שלווה אתם רואים אירופה

הם לא רוצים להגיד

שזה שטות והבל להכניס מיליונים מוסלמים שמודיעים בכניסה

אנחנו נגרש אתכם.

ומכניסים,

מכניסים כי הם החליטו על שלטון דמוקרטי,

ליברליזם,

אז הם צריכים לעמוד במילה.

בשוודיה כבר 50% מוסלמים,

עוד עשר שנים היא תהיה מוסלמת לגמרי.

כבר הבאנו

את המצב הדמוגרפי שיהיה בעוד 20 שנה באירופה.

כל אירופה תהיה מוסלמית.

גם בלי ההגירה, בלי ההגירה.

רק מהילודה.

באירופה הילודה היא בערך 1.6 פחות.

1.6 זה בשביל לשמור על המאזן של הכמות של האנשים.

אבל הם יולדים בהרבה ארצות 1.2.

וכמה הם?

בין 1 ל-4 עד 1 ל-8.

אתם מבינים מה זה?

זאת אומרת כל המדינות שיש להן אטום באירופה יהיו בידיים מוסלמיות בעוד 20 שנה.

זה שכל של גוי כי הוא רוצה כרגע ליהנות, שקט.

מה, ניכנס למלחמה ונגיד כל דבר, טרור?

אפילו מהפצצות והכול אומרים עוד לא ברור, צריך לבדוק.

אם אפשר לטאטא את זה,

נטאטא.

איך אמר אובמה?

אין טרור מוסלמי.

אין דבר כזה.

האסלאם זה דת שוחרת שלום.

הוא לא שאל את מוחמד.

דין מוחמד בסייף.

ג'יהאד.

כל העולם חייב להתאסלם.

לא מתאסלם, הורגים אותם.

במקרים של חנינה יהיו נתינים שישלמו מס גדול

ויהיו עבדים.

צריכים כמה כאלה לבנבנים שישרתו אותם.

זה גויים. אתה יכול להבין גויים? אתה לא יכול להבין אותם.

אבל הלוואי ונבין את הישראלים.

אנחנו באנו בשביל הישראלים, רק אנחנו עושים את ההשוואה

בשביל שנוכל לזהות האם אנחנו שייכים לאלה שהם ישראלים.

לא ישראלים בישראל הכוונה, ישראלים בני ישראלים.

או שאנחנו, חס ושלום, יש לנו

רקנות כמו גויים. זאת אומרת, בפנימיות אין לנו שום דבר.

אבל פה כתוב שיהודי הכי גרוע יש בו פנימיות

לכן יש בהם נחת רוח לעשות תשובה

יש לנו ראייה מן הדין

וככה פוסקים על פי דין

אדם שלא רוצה לגרש את אשתו

לא רוצה

נקמה

אני אתקע אותה עגונה לכל החיים

אבל בית דין הכריעו שהוא חייב לגרש אותה

אבל הוא לא יכול לגרש

כשהגרשים יתפסו אם זה לא מרצונו

אז צריך שיהיה לו רצון והוא לא רוצה

ובית דין כופין אותו ואפילו מלכין אותו

כדי שיאמר בפיו רוצה אני

ואם הוא אמר רוצה אני אגט חל

וזה לא אונס

אתה רוצה לגרש אותה? לא

אתה רוצה לגרש אותה? לא אנחנו פוסקים שאתה צריך לגרש אותה? לא אתה לא רוצה לגרש אותה?

אנחנו נרביץ לך אני לא מגרש אותה אתה רוצה או לא? לא רוצה

לקחים את השוט ומתחילים לחלע אותו ובסוף מהכאבים הוא צועק

כן, כן, אני רוצה.

והגט תופס ושלום על ישראל. רגע, מה זה היה פה עכשיו? אונס או לא?

זה לא אונס.

איך יכול להיות שזה לא אונס?

הוא אמר, אני לא רוצה,

ורק בגלל המכות הוא שחרר אותה.

אז איך זה לא אונס?

יש לנו פה יסוד עצום.

יהודי בתוך-תוכו,

בתוך-תוכו הוא לא רוצה לעבור עבירה,

והוא רוצה לקיים את כל המצוות.

רק מה יצר הרע משתלט עליו? נקמה, אני אראה לה עצבים?

אבל בתוך-תוכו הוא רוצה.

מתי זה יהיה אונס?

אם יאנסו אותו על דבר שהתורה לא חייבה אותו.

אם יאנסו אותו על דבר שהתורה לא חייבה אותו, הוא לא רוצה ולא רוצה באמת.

אבל דבר שהתורה כן רוצה, גם הוא רוצה.

רק היצר הרע לא נותן.

מה, כל אחד שולח לעבור עבירה הוא רוצה?

הרי מיד אחרי זה הוא מתחרט,

בדרך כלל הוא מתבייש.

זאת אומרת, הוא לא רצה, רק הוא נכפן, אין?

על ידי יצרו כאילו.

אבל בתוך תוכו יהודי

הוא לא רוצה לעבור עבירות.

אז היהודי הכי גרוע יש בו פנימיות.

ולכן יש לו נחת רוח לעשות תשובה.

בייסורים של מנשה זה כפייה.

זה כפייה.

מה זה נכניס אותו לדוד?

נכניס אותו לדוד? מה יגיד?

לא רוצה?

אבל זה החזיר אותו בתשובה אמיתית, כי זה הדליק את הניצוץ. בצר לך ומצאוך כל הצרות האלה באחרית הימים.

ושבתא.

כן, כן.

גם מתוך הצרות כשאתה חוזר בתשובה זה דאורייסה.

גם מתוך הצרות כשאתה חוזר זה נחשב ושבתא אתה.

אבל הייסורים של פרעה לא יכולים היו לפעול עליו משום שהוא היה אוויל.

לא הייתה לו שום פנימיות.

כל תשובתו יכולה להיות רק לפנים ללא שום אמת.

הרי אחרי שהוא קם עם פיג'מה,

קומו צאו מתוך עמי וישלח את בני ישראל. עוד החזיר אותם בתשובה בדרך.

ועשה את הכל והכל נפלא.

אחרי זה, אה?

לקחו את הדברים, לא החזירו?

דנדק דנק.

רודף אחריהם.

ונפתח לו הים. טמבל. למי נפתח? לך?

נפתח להם. מי נכנס ראשון?

הם נכנסו.

אז אתה נכנס למלכודת?

זה גוי.

אבל הבוגדים שבישראל, אפילו הבוגדים, הבוגדים.

יוסף מישיטה.

איי, איי, איי, תיכנס, תביא מבית המקדש מה שתוציא שלך, ומוציא את המנורה. אומרים לו הגויים, לא, לא, השתגעת, זה יותר מדי, זה יקר מאוד.

תיכנס עכשיו ותביא משהו אחר. לא, לא.

דאי שהכעסתי לבוראי פעם אחת. מנסרים אותו במסור של חרשים, מנסרים אותו, חתיכה, חתיכה מהרגל, ועוד חתיכה, ועוד חתיכה,

שום דבר. הוא לא צועק, איי, ולא כואב לי, ולא אבא, ולא אמא, ולא מתלונן.

אוי לי, שהכעסתי את יוצרי!

האדם הכי מושחת,

שיכול להיכנס לבית המקדש,

לשרת את הגויים שמחריבים את בית המקדש,

ולהוציא משם את המנורה, לקחת אותה בשבילו.

אבל זה רק פעם אחת.

אחרי שהם אמרו לו, אתה לא ראוי לקחת דבר כזה, טאק!

התחבר לו העניין,

ירד לנקודה האמיתית שלו, ואמר זהו.

לעולם יותר.

תעשו מה שתעשו.

זה יהודי.

אז מכל זה עלינו ללמוד דבר אחד חשוב, כמה גרסה דינקותא חשובה.

אתם יודעים,

תימנים שלקחו אותם בינקות,

לסליחות.

התימנים לא שרים כמו הספרדים

שירים בסליחות.

הם קצת ככה מתבכיינים, זה מאוד מרגש.

מאוד מרגש.

וילדים שהגיעו ושמעו את המנגינות האלה וראו את האנשים הזקנים והמבוגרים והצדיקים שעולים לפני התיבה,

ולפעמים שומעים קול בוכים באמת, באמת, באמת בוכים.

אתה שומע בקהל בוכים.

לא יודע אם היום עוד זה נמצא,

אבל כשאני הייתי קטן,

אני זוכר.

גם אם אדם פרש

והוא ישמע מנגינה, אפילו באמצע ימות השנה,

מנגינה של סליחות, הוא יכול להתעורר בתשובה.

מהגרסה דינקותא.

לכן צריך להתבונן

על כוח הגרסה דינקותא, כי היא נשארת תקועה בעומק הלב.

בכל מצב שיהיה, היא תהיה מוכנה להתלבות

ולהביא את האדם לתשובה שלמה.

זאת אומרת, אם זרעת זרעים טובים בליבו של הבן

או הוא בעצמו,

ביום מן הימים אפילו מתרחק, התרחק, התרחק,

הכול יכול להתלבא והגחלת הזאת תתחיל לבעור.

וכל שכן, אם בן אדם זוכה ללמוד הרבה מאוד מוסר בימי חייו,

כשיבוא לו מקרה

וחלילה יתברר לו שהוא חולה וכו' וכו',

כשהוא יעשה את חשבון הנפש,

כל דברי המוסר יעברו לו מול העיניים. הנה, זה כבר נאמר לי מראש, זה זלזלתי, זה לא שמתי לב,

זה לא התייחסתי ברצינות, זה

הכל התחבר לו.

וגם מה שכתוב, מה עושים בשעה שזה קורה,

ואיך יוצאים מהברוך,

וכו' וכו'.

אדם יכול לחזור בתשובה.

אבל זה תלוי אם הוא השקיע בעצמו. אם הוא לא השקיע בעצמו,

אז אין לו לאן לחזור, אין מה שיחורר אותו.

מי שלמד באמת באמת מוסר, והמוסר השפיע עליו,

קשה מאוד שהוא כבר ימצא הרבה תענוגים בעולם הזה.

איך יודעים אם בן אדם למד מוסר טוב?

כמה הוא התנתק מתענוגות העולם הזה.

כמה הוא מוכן להתרחק מבשר ועופות.

אם הוא למד מוסר,

והוא יחוש לחייו,

אז לא תהיה לו שום בעיה, כי הוא למד מוסר, הוא יודע מה האמת.

אבל אם לא,

לא יעזור. הוא רעב.

הוא רעב.

ועל זה נאמר, בטנם אלוהיהם.

עוד דבר אני רוצה לגעת ולחבר.

ויקרא שם אל משה וידבר אליו מאוהל מועד לאמור. אז הוא בא ברש״י, מלמד שהיה קול נפסק ולא היה יוצא חוץ לאוהל.

האם יכול, מפני שהקול נמוך,

תלמוד לומר את הקול.

מה נשמע את הקול מדבר אליו?

את הקול. איזה קול? מהו הקול הזה?

אותו קול שמפורש בתהילים, קול אדוני בכוח.

זאת אומרת, הקול שנשמע באוהל מועד זה לא סתם קול.

זה קול אדוני בכוח.

זה קול שנשמע בכל העולמות.

אם כן, אז למה נאמר באוהל מועד?

ויקרא אל משה וידבר אדוני אליו מאוהל מועד.

מלמד שהיה קול נפסק.

אז הקול היה עצום וחזק,

רק היה נפסק.

וצריך להבין, אם הקול היה כל כך חזק,

למה עשה הקדוש ברוך הוא נס שהוא ייפסק?

הלא, לא עושים נס בחינם.

יש לומר שלא היה בזה שום נס.

כדי לשמוע את קול השם,

צריך שתהיה קודם כל קדושת אוהל מועד.

כשיש קדושת אוהל מועד,

אז שומעים את קול השם מדבר.

אבל מאחורי אוהל מועד

לא שומעים את קול השם.

לכן רק משה שמע,

וקול בני ישראל לא שמעו.

כי לשמוע את קול השם צריכים אוזן.

ורק האוזן של משה שמעה.

אבל לא מפני שמאחורי אוהל מועד אין שם את קול השם.

כי קול השם הוא חזק בלי הפסק.

אלא שהייתה חסרה לבני ישראל אוזן רוחנית,

לקלוט את קול השם.

הסבא מקלם,

זכר צדיק וקדוש לברכה, אמר

שמובא במסילת ישרים לרמחל.

ככה מובא.

שערי הנביא צובח.

ועתה כה אמר אדוני צבאות

שימו לבבכם על דרככם

אז הסבא אומר אנחנו לא שומעים את הצבחה של הנביא.

למה?

כי אין לנו אוזניים לשמוע.

אבל הרמחל

שמע איך שהנביא צובח.

זאת אומרת אם אנחנו נקרא את הפסוק איך נקרא אותו?

ועתה כה אמר השם צבחות שימו לבבכם על דרככם.

איזה צבחה.

למה אתה צועק?

למה אתה צועק?

אם אחד בהפטרה יגיד את זה בצעקות,

יגידו לו מה אתה צועק?

הוא יגיד להם, הרמחל הוא אמר שהנביא צעק.

אז אני פשוט חוזר על הטקסט כמו שהוא צעק.

אנחנו לא שומעים צעקו,

אבל הרמחל כן שמע.

זה מה שאמרה התורה, תקשיבו טוב איזה פסוק.

ושבתה

עד אדוני אלוהיך ושמעת וקולו ככל אשר אנוכי מצווך היום

אתה ובניך בכל לבביך ובכל נפשך.

מה כתוב פה?

מה שאמר הרמחל.

מה שלמדנו עכשיו.

מה למדנו?

שצריך אוזן שומעת.

מה כתוב בפסוק בשבתה?

עד אדוני אלוהיך ושמעת בקולו.

וכשאדם מתקרב אל השם על ידי התשובה,

אז הוא שומע את קולו.

לא שומע בקולו,

שומע את קולו.

לא כל אחד זוכה שיהיה לו אוזניים ששומעות מה הקדוש ברוך הוא מדבר אליו ואיך מדבר אליו.

בפרקי אבות בפרק ו' אנחנו אומרים

אמר רבי יהושע בן לוי כל יום ביום בת קול יוצאת מהר חורב

ומכרזת ואומרת

אוי להם לבריות מעלבונה של התורה.

אתם שמעתם משהו היום?

לא שמעתם. אתמול?

פעם שמעתם?

לא.

אבל הוא שמע בכל יום כי אמר רבי יהושע בן לוי

כל יום ביום

בת קול יוצאת מהר חורב

ומכרזת ואומרת. הוא שמע.

הוא שומע כל יום ביום.

ומה היא אומרת?

אוי להם לבריות

מעלבונה של התורה.

אז אנחנו לא שומעים כלום

והוא שמע כל יום.

כי לנו אין אוזניים

לשמוע את קול השם.

תכף תראו שהמצב שלנו יותר גרוע.

חכמים זיכרונם לברכה הקדושים אומרים לא נבראו רעמים

אלא ליישר עקמימות שבלב.

פתאום יש רעם

וכולם נרתעים

וזה מיישר את העקמימות שבלב.

נפלא הדבר.

כל רעם אחד מסוגל כל כך ליישר עקמימות שבלב.

יש כאלה קופצים מהמיטה באמצע הלילה ומתבהלים.

ואם מישהו הולך ברחובות וגם רואים את הברק

שהוא יורד קרוב לארץ. יש כאלה שפגע בהם ישר, ממש פגע בהם.

אבל רואים את זה ואחר כך שומעים ברם.

יא ביי. ואם זה סערה של רעמים?

וואי וואי וואי.

אז זה נהיה עקום וישר וישר ועקום ועקום וישר.

תזמורת.

בכל זאת,

יש בזה ליישר עקמימות שבלב ולהפוך את האדם לגמרי לאיש אחר.

אבל מי?

מי שיש לו אוזן לשמוע.

לא את הרעש,

את הוונש שברעש.

וכמה אנחנו רחוקים מכך.

אז בואו תראו,

אנחנו שומעים קול רעש

של פצצות.

אנחנו שומעים קול רעש בחדשות של פיגועים.

נהרגים אנשים, נשים, ילדים בתף.

אצל כל השכנים מסביבנו נהרגים מאות אלפים.

כל יום מתים אלפים.

מסביבנו, כל המדינות מסביבנו נלחמות כל יום.

וכל זה רק רמז אלינו.

אך אמרתי, תראי אותי, תקחי מוסר.

הקדוש ברוך הוא אומר, אני נותן מכות על הגויים במקום עליכם, כדי שתבינו מה עלול להגיע עליכם.

זה כבר שש שנים פה בסוריה.

ואצלנו זה מדי פעם בבוקר, שמענו מה שקרה, נכון?

אז אנחנו שומעים קולות רעש מפצצות, נהרגים, אנשים, נשים,

ילדים,

זרחן,

גז סרין, מה לא?

כימי, עכשיו מימן,

קינג קונג קונג

וכל החבר'ה.

ואנחנו בשלנו,

חיים רגילים,

לא מאזינים להבין את הקולות,

לא נפחדים,

לא נרעדים מהצעקה והשבר.

האוזניים קולטות את כל הידיעות והרעמים המחרידים,

וכי אנחנו מבינים את טיב השמועה?

כלום אנחנו יורדים לעומק הבנתה?

לא מורגש הרושם העז

שהיה צריך להראות את אותותיו בתפילתנו מיד אחרי זה. מינכה,

איזה תפילה הייתה צריכה להיות אחרי הפיגוע?

למה הייתה צריכה להיות תפילה אחרת?

כי אם מישהו מבין מה קרה פה,

אז הוא רואה מה זה אימת הדין. היינו ביום הדין בראש השנה, ונגזר מי יחיה ומי ימות.

לא עברו יומיים

ושלושה נהרגים.

נרצחים, לא נהרגים.

נרצחים.

הם חשבו שהם הולכים הבוקר להרצח,

וכבר נחתם עליהם בראש השנה.

לא עברו יומיים.

וכמה אנשים נהרגו בתאונות בינתיים?

וכמה אנשים נתבשרו היום שיש להם את המחלה?

אחרי ראש השנה ביומיים.

ואנחנו מבינים?

עברנו את ראש השנה.

אכלנו תפוח ודבש.

עשינו הרבה סימנת טבע.

ואנחנו רגועים.

ועכשיו עשיתם את תשובה, אנחנו עובדים על תשובה לפי השערי תשובה.

עובדים עם רבנו יונה.

זאת אומרת שאנחנו מחכים ליום הכיפורים,

ולוקחים צום קל,

ומחפשים איזה פטנטים איך לעבור את היום הזה,

ושהכול יהיה בסדר ויופי. אחרי זה ארבעה סמינים,

ואחרי זה בסוקה,

מונה,

ואיזה יופי, ואחרי זה שמחסתירה.

איזה כיף, איזה חגים, זה חגים, זה חגים.

נפלא.

ואיפה האוזניים?

איפה האוזניים שצריכות לקלוט

שיש דין ויש דיין, ולך תדע מה יהיה.

אז זאת אומרת, האוזניים שלנו כנראה לא קולטות.

אנחנו לא מאלה שהאוזניים שלהם קולטות.

אמר הגאון רבי אהרון בקשט,

אב בית דין

דקהל קדוש שייביל מקדושי ליטא, השם ינקום דמו,

אמרה התורה בחייבי מיתות בית דין

למען ישמעו וייראו.

מוציאים להורג יהודי

שעשה מעשה שחיה מיתת בית דין,

ומודיעים לנו חכמים זיכרונם לברכה כי בית דין ההורגת

פעם לשבעים שנה היא נקראת בית דין קטלנית.

זאת אומרת, להרוג בן אדם בבית דין זה היה נדיר, צריך להיות שבעים שנה.

לפחות

בשביל שאתה תשמע שהייתה הוצאה להורג.

ועל זה אומרת התורה?

למען ישמעו וייראו.

מה?

מה?

פעם בשבעים שנה למען ישמעו וייראו?

אם כל שבע דקות יוצא אחד להריגה,

אז בן אדם אומר יואו, יואו, יואו, תראה איזה כמויות.

אז זה מפחיד.

אבל אם פעם בשבעים שנה מזהירה התורה למען ישמעו וייראו,

מקרה נדיר כזה בכוחו להשפיע פחד וייראה על מי שאוזניו פתוחות

להבין עומק הדבר. הוא לא צריך יותר מפעם אחת.

תחת גערה במבין.

אז איזה מדרגה יש לנו

אם אנחנו לא חטאים ונפחדים ממקרה אחד? לא צריך הרבה מקרים, לא שניים.

אחד בשבעים שנה.

אחד בשבעים שנה.

והנה נהרגים בני ישראל יום-יום, רחמנא לצלאל.

אנחנו לא מדברים אפילו על עונשי שמיים במושגים של יום הדין.

כולם יודעים שנהרגים בסביבות 300, 400, 500 בשנה בתאונות דרכים.

קבוע.

אז איך אדם צריך לפחד? כל הדרכים

מלאות סכנה, כולם בגדר סכנה.

אז איך בן אדם לא שם על לב,

זה בידיים שלו לכאורה, כאילו הוא מחזיק את ההגה.

ואמרו לו, כשאתה מסתכל

בטלפון שלך,

אתה יכול לטפס על העץ ולקחת איתך עוד כמה.

ואין כמעט בן אדם שבנהיגה לא מסתכל, לא עונה, לא מסמס, לא עושה ככה, לא...

אין כמעט בן אדם.

יותר קל לעבור לטלפון כשר משלהניח את הטלפון במשך כל הנסיעה.

אבל זה סכנה,

והמציאות מראה שרוב הנהרגים זה בגלל טעויות כאלה.

שום דבר.

לא אוזניים, לא עיניים, לא שום דבר.

אנחנו לא שומעים ולא מבינים, האוזניים אטומות להבין מה דורשים מאיתנו.

גם חסרה אוזן לשמוע את הכאבים של עם ישראל.

כל אחד מרגיש רק את הצער מה חסר לו.

לדוגמה,

עכשיו ימי החג ממשמשים,

וכל אחד צריך להכין את צורכי החג,

לקיים מצוות שמחת החג.

אבל צריך גם לחשוב על האחים האומללים,

שאין להם מה להכין לחג ולעזור להם.

כתוב בזוהר הקדוש, הקדוש ברוך הוא מסתכל על שברי כלים שלו.

מי זה שברי כלים?

זה העניים.

חייב כל אדם מישראל, חייב כל אדם על פי דין,

לסעוד את העניים או על שולחנו או לתת להם מעות,

לא רק בכמחא דפסחא, בכל חג.

לתת להם כסף כדי שיוכלו לסעוד.

חייב.

ואם לא אומר הקדוש ברוך הוא, וזריתי על פניכם

פרש חגיכם

חגיכם ומועדיכם שנאה נפשי.

חגים שלכם, שאתם עושים אותם כמו שאתם רוצים, דואגים רק לעצמכם, החג שלכם

ומועדיכם

שנאה נפשי.

וכתוב שכל עקדת יצחק הייתה

בגלל קטרוגו של השטן.

הוא בא,

אברהם אבינו היה מתעסק עם גדולי הדור,

והיה מכין ומשקה והכול,

והשטן עמד בפתח, והוא לא קרא לו.

והוא עלה לקדוש ברוך הוא וכתרג, אמר לו, נו,

זה אברהם,

מכניס אורחים,

אני עומד לו בפתח,

לא קרה לי.

אומר לו הקדוש ברוך הוא, מצאת עוד מישהו כמו אברהם, גומל חסדים?

תכלס, קרה לי או לא קרה לי?

לא קרה לי.

אני עומד בפתח כמו אני, הוא לא קרא לי.

כל הכבוד שהוא עסוק עם גדולי הדור, אבל גם אני נמצא שם.

אבל הוא לא קרה לי.

באי אחר הדברים האלה, נגזרה גזירת העקדה.

אתם שומעים דבר כזה?

אז אפילו אם אתה אברהם אבינו,

וכל-כולך חסדים, והכול והכול והכול,

אבל אם אתה לא מביט בשברי כלים, אומר הקדוש ברוך הוא,

אני את כל החג שלך והמועדים שלך,

שונא אותם,

לא תקבל עליהם שכר, תקבל עונש.

למה לא דאגת לאחיך בית ישראל?

כמה תורה מצווה על הגר, היתום, האלמנה,

הנוכרי אשר בקרבך, וכולי וכולי. כמה היא מצווה.

אז בחגים יש איוב.

ועל זה אמרו חכמים ומבארים המפרשים,

אדם כי יקריב מכם קורבן להשם.

העיקר שהאדם יקריב מנפשו

קורבן להשם.

מה פירוש יקריב?

יוותר על התאוות שלו לכבוד השם.

יקמץ מהתענוגים שלו לצורך אחיו העניים.

זה הקורבן החשוב ביותר לפני השם.

על אותו פסוק אומר

אור החיים הקדוש

אדם כי יקריב. אדם לשון חשיבות כי יקריב מכם מן הפחותים שבכם

קורבן להשם יקרב אותו. אלה שהתרחקו ואמרו לאל סור ממנו

ודע דרכיך לא חפצנו.

אומר הקדוש ברוך הוא אני מתאווה שיחזירו אותם בתשובה.

זה הקורבן הנבחר להשם.

אבל כיוון שלא כולם אנשי חי לעשות כן,

אז הוא אומר מן הבקר מן הבהמה ומן הצון. מי שלא יכול להקריב כאלה

לקרב אותם בתשובה אז שיביא מהבקר וכו'.

אז זאת אומרת

אנחנו נמצאים עכשיו לפני הכפרה.

יום הכיפורים צריכה להיות כפרה כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני השם תטהרו.

זה רק עם התשובה.

אז חייבים לעשות את התשובה.

קיבלנו עול מלכות שמיים בראש השנה. צעקנו שהשם הוא מלך. ביקשנו שידע כל פעול כי יטפה על טוב. ואמרנו כל מה שכתוב.

וצעקנו פסוקי מלכויות. ואמרנו זיכרונות ושופרות והכל טוב יפה.

טוב,

אז המלכנו אותו עלינו.

עכשיו איפה התשובה?

איפה החרטה על כל העבר וזריקתו לפח ההיסטוריה?

איפה הקבלה לעתיד?

עד שיעיד עליו יהודה התעלומות שלא ישוב לחיסלה עוד.

בווידוי דברים.

וזה בקצרה.

רבנו יונה אומר עשרים תנאים לתשובה.

חרטה ויגון ובכי ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד.

כדי שאדם באמת החרטה תהיה אמיתית משכנעת וכולי.

אז אם לא עושים את זה

אז אנחנו חושבים שיש כפרה.

יש טעות נפוצה שרוב בני האדם

הם מסתכלים בעבר ואומרים רק רגע למה כל פעם מאיימים עלינו ואומרים לנו אם אתה לא תחזור בתשובה אז אתה ת... זה וזה וברשעים נחתמים לאלתר למיתה ואני לא ראיתי אף אחד שמת בראש השנה וגם לא ביום הכיפורים בבית כנסת והיו צריכים להתמוטט רבים כי הם לא חזרו בתשובה ולא ראיתי.

אז כדי להרגיע שהמשנה צודקת והיא אומרת אמת ובאמת מתים אז מסבירים הרמב״ם והרמב״ן

שיש דבר כזה שנקרא מיתת שנים.

מה זה מיתת שנים?

שבאמת נגזר שהוא מת.

רק מה?

הוא היה צריך לחיות שמונים שנה.

הורידו לו בשנה הראשונה שלו חזר בתשובה שבע שנים.

אחר כך המיתו לו חמש שנים.

אחר כך שתים עשרה אחר כך שלוש אחר כך אחת וחצי כל פעם לפי מה שזה ובסוף הוא נפטר בין עשרים ושבע שלושים ושתיים ארבעים ושמונה

שנאמר

רשעים לא יחצו ימיהם איפה? איפה הלך המחצית?

איפה?

זאת אומרת היה צריך לחיות שמונים

הוא לא יעבור ארבעים

הוא לא יעבור לא יחצו

איפה הלך?

כל ראש השנה כשדנו לאלתר למיתה

הוא היה מבין אלה שהורידו לו, הורידו לו, הורידו לו עד שנגמר.

נגמר.

הוא לא מת בתאונה,

הוא לא מת במקרה הזה, לא מת במחלה, לא!

הוא מת בגזרת יום הדין

מי לחיים ומי למיתה

וזה יבוא בסיבה טבעית כזאת או אחרת לפי התחשבנות,

לפי העבירות שלו, מה שהוא חייב.

לא זה מה שהרג אותו.

פשוט

נגמר לו הזמן.

אבל אם היה עושה תשובה אמיתית,

מחזירים לו בחזרה ל-80.

יש מחלוקת.

האם מוסיפים לו זה מוסיפים לו משלו או מוסיפים לו על שלו?

אז מה, לא כדאי לעשות תשובה אמיתית ולגמור את כל הסיפור?

מה אתה צריך עליך? קופת שרצים. אתה לא הולך להיות פוליטיקאי.

אז תעזוב את הקופת שרצים.

היא לא טועית לך.

רק אתה תקבל עליה עונש גם בעולם הזה וגם לעולם הבא.

בשביל מה צריך אותה?

אתה יכול לתקן לא רק את השנה האחרונה, את כל השנים מאז שאתה היית חייב,

וגם את כל הגלגולים הקודמים שלך.

והכל בתשובה אחת.

הנשיא ביקש חנינה מריבלין.

הנשיא ביקש מנשיא חנינה.

ראש הממשלה ביקש חנינה מהנשיא ריבלין.

כולם מבקשים מריבלין חנינה.

אנחנו לא צריכים לבקש ממנו חנינה.

אנחנו מסתובבים עם החנינה אצלנו בכיס.

אתה יכול להוציא אותה,

לחתום

חוזר בתשובה.

טח!

חנון!

חנינה!

לא צריך בקשות, לא לשלוח, לא למלא טפסים, שום דבר.

אתה מחליט כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.

מי יכול עכשיו להגיד שקשור?

תשאה לו לעשות תשובה.

אתה, אתה, אתה גוזר את החיים שלך.

אתה רוצה לחיות או נוזר? זה אתה.

אל תבוא בטענות לאף אחד. זה אתה.

אתה מתמהמה?

העוון שלך נכפל.

נכפל.

אתה לא חוזר בתשובה כשהקדוש ברוך הוא מושיט את יד ימינו לקבל שווים.

אתה לא מושיט לו את היד?

אם אתם תראו רשע שהולך לפניכם,

רשע שהציק לכם

ועשה לכם מרורות,

מויסר, מויסר, שברו לך את כל המרפסת ועשו לך ככה ועשו לך ככה וככה וככה וככה וככה והוא בא לקראתך

והוא מחייך

אה,

כסיבא וחתימא טייבא

אתה תושיט לו את היד לרשע הזה?

לא.

הוא לא הושיט לך וראית אותו.

אתה תהיה כמו רב

שהלך אצל הטבח מהאטליז

ותמציא את עצמך אליו ותגיד לו, כסיבא וחתים את אויבי?

אתה תעשה את זה? אתה תגיד לרשע כזה דבר?

לא.

אז איך הקדוש ברוך הוא רשע מרושע קטן, צוונצי כזה קטן,

ואתה מורד בי בכוחות שאני נתתי לך לא שנה ולא שנתיים, שנים רבות,

וממציא הקדוש ברוך הוא את עצמו בעשרת ימי תשובה.

דרשו השם בהימצאו, ראו בי אותו קרוב,

והוא מושיט את ימינו אליך ואומר בוא, בוא, זיסה לב, בוא, שובו בנים שובבים.

בוא, בוא חמודי, אני לוקח אותך לגן עדן. לא עכשיו, לא עכשיו. אני אאריך לך ימים ואני אתן לך גן עדן,

יהיה לך אוי לו מה בוא, יהיה לך טוב, בוא, תן יד.

לא רוצה.

לא רוצה.

לא, יש לי עוד תוכניות,

אני עוד לא שלם עם זה, אני עוד לא יודע אם אני אעמוד בזה.

זה תהליך, זה לא ככה, זה לא כמו שמספרים.

זה לא פשוט, קראתי על זה קצת. זה מסובך, מסובך.

אז איך לא יקפל העונש?

איך לא יקפל העונש?

זה בעיה אוזניים

במה יש לנו בפנימיות.

מה יש פה?

עכשיו, תשמעו מה אומר רבי שמעון בר יוחאי בתיקונים.

וי לא נבנה נשה דקודשבריכו אסיר עימיון בגלותא

ושכינתא אסירת עימיון

ויתמרבה אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים

ופורקנא דילה

דחמשין תרעין דחירו עמא דאי תשובה עמא עילאה איטליה בידהון.

אומר הקדוש ברוך הוא,

רבי שמעון קודם כל אומר בא אילון אוי אוי אוי אוי להם לבני אדם אוי אוי אוי

כי הקדוש ברוך הוא אסור איתנו בגלות זה שאנחנו

גזורים בגלות ולא באה גאולה

הקדוש ברוך הוא אסור איתנו במאסר הגלות

והשכינה אסורה איתנו

ונאמר עליה שאין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים.

אומר הקדוש ברוך הוא, אני במאסר איתכם

אני לא יכול להתיר את עצמי מהמאסר שגזרתי על עצמי עמכם

אבל מה כן?

הפורקן שלי תלוי בכם על ידי התשובה

וזה תלוי בכם

אם תעשו תשובה

אני משתחרר מן הגלות ואני גואל אתכם מייד כל ההבטחות של הנביאים מתקיימות מייד

ואתמול נתתי שיעור ארוך בתל אביב

והסברתי רבותיי

ריבי עקיבא שאל את ריבי אליעזר ריבו

אמר לו אם ישראל יעשו תשובה במקום זה אבל במקום זה לא יעשו

וצריכים לשוב בתשובה כולם

איך יהיה שכולם ביחד יעשו תשובה?

אמר לו לא צריך

אלא אפילו רשק נשתא

או חדא כנישתא

עושים תשובה

אני גואל את עם ישראל. מה זה חדא כנישתא?

אפילו קבוצה של עשרה יהודים יראים

שיחיו בשלום,

יתקנו את המידות שלהם, יעשו תשובה אמיתית ויהיו ככה ביחד ממש בלב אחד

כנישתא חדא

בית כנסת קטן קטן מניין מניין

אני גואל את עם ישראל

תעשו לי רק חוד אחד קטן של מחט

ואני לא מחכה לחמש עשרה מיליון יהודים

עם העשירייה הזאת

אני פודה אתכם

אלפיים שנה

עוד לא הצלחנו להעמיד לעשירייה כזאת

לא יאומן

רבי שמעון חי לפני אלפיים

עד חמש מאות שנה

כבר אז הוא אומר אוי להם לבני האדם

שהקדוש ברוך הוא אסור עימהם בגלות

והשכינה אסורה עימהם

ואין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים

והפורקן תלוי בתשובה שלהם וזה נמצא בידם

אם הם עושים תשובה

אז הם נגאלים

ויפן כה וכה מציץ מנה חרקים

אלו עשרת ימי תשובה

וירא כי אין איש

ויפן כה וכה

אם אית מנדי יתער בתיובתא לטברה בת אסורין דלאון

הוא אומר אני מסתכל ומחפש

יש מישהו שהתעורר בתשובה לשבור את בית האסורים שלהם

זה שכתוב לאמור לאסורים צאו ולאשר בחושך הגלו

אני רוצה להוציא אתכם מהחשיכה שלמדנו

ויפן כה וכה

וירא כי אין איש

איפה אנשים?

איפה אנשים?

הוא אומר אלא איש לדרכו פנו

בעסקין דלאון

באורחין דלאון

כל אחד יש לו את העסקים שלו, עסוק, אין לי זמן, אני לא פנוי, אני לא זה

בוא בוא נתקבץ, נהיה קבוצה וזה

איפה יש לי זמן, אתה יודע מה יש לי על הראש, רק הרשימה שאשתי הכינה לי עזוב, אתה לא מדבר על זה, תחפש מישהו אחר

איפה שאתה לא הולך כולם עסוקים,

כולם יש להם את הדרכים שלהם,

הם החליטו על מסלול בחיים ונגמר.

איש לביצעו מקצהו,

כל אחד דואג רק

לעניינים הממוניים שלו.

בביצעא דהאיה עלמא לירתא היה עלמא.

האנשים האלה דואגים רק לעולם הזה, לירש אותו.

כאילו הם לא יצאו מפה.

ועליהם הוא אומר,

ולאו אינון מסיתרא דאילנדית מרבאון אנשי חיל,

יראי אלוהים, אנשי אמת,

שונאי בצע.

הם לא מהאנשים האלה שנאמר עליהם כך,

אלא כולו צבחין בצלוטין,

ביומא דכיפורי ככלבים.

באים לקדוש ברוך הוא ביום הכיפורים וצועקים כמו כלבים.

מה רוצים?

אב לן מזונה וסליחה וכפרה וחיה כותבנו לחיים.

בשביל מה?

אמרנו למענך אלוהים החיים. איפה למענך?

איפה למענך?

למענך זה רק למענך.

לא, צובחים כמו כלבים. מי זה הכלבים?

כמו אומות העולם שהם צובחים לקדוש ברוך הוא ואין להם בושת פנים.

דלאית מנדקרא לבית יובטא.

אין מי שקורא בתשובה שיחזור השכינה לקדוש ברוך הוא,

שהיא מרוחקת ממנו, שתחזור אליו.

דומים לכלבים

שנאמר בהם, ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם.

ואינון בהם

ערב רב.

דכל חסד דעבדין לגרמאי הוא עבדין.

בעסקין דילאון, באורחין דילאון.

כל מה שהם עושים רק לצורך עצמם

וכל החסדים גם שהם עושים לצורך עצמם.

תודה רבה.

זה ריבי שמעון בר יוחאי לפני למעלה מאלפיים שנה.

משהו השתנה?

אני אגיד לכם מה השתנה, אני מקווה,

אבל ברור שמשהו השתנה.

מה השתנה?

שיש היום למעלה ממיליון בעלי תשואה.

רגע.

ביפן כה וכה, בירכי אין איש.

מי היה חסר?

אמנון יצחק שופר.

עכשיו יש איש,

והוא קורא לכולם לחזור בתשובה.

אפשר להיגאל,

די מספיק.

היינו אלפי שנים בגלות, שבענו מרורות.

די!

די!

מספיק.

אתם לא מאמינים שיהיה יותר טוב מטובה גולן?

כתוב בספרים שאם ישאלו אנשים אם הם רוצים שם אשיח יבוא היום,

באמת באמת לא רוצים שיבוא יום. אם אפשר לדחות את זה עוד קצת כי בדיוק עכשיו פתחתי עסק,

בדיוק עכשיו זה,

בדיוק יש לי זה, בדיוק יש לי זה.

לא כולם ירצו וכולי.

אז זאת אומרת אם אנחנו אומרים ותחזינה עינינו בשובחה לציון אז אם אנחנו רוצים באמת אז מה הנה כתוב לנו לא לא הרבה לא הרבה עשרה אנשים הנה פה מודיעין מודיעין קרתא דה שופריה יש פה יהודים לומדי תורה

עוסקים במצוות יכולים פה להיות עשרה שיגאלו אותנו

שיחליטו עשרה להתקבץ ולהחליט אנחנו נהיה לב אחד כמו שעם ישראל ויחנה עם

בלב אחד

זה מויפס שאין כדוגמתו הרב שטיינמן כל פעם מתפעל מחדש ומספר את זה בכל הזדמנות

הוא אומר לא היה דבר כזה בהיסטוריה שני יהודים זה שלוש דעות

מיליונים יהודים כולם הסכימו ולא היה אחד שחשב אחרת וכולם אמרו נעשה ונשמע

כולם אותו דבר בלב אחד

מה זה אם לא לא הייתה יורדת תורה

ירדה תורה עכשיו לא מבקשים את כל העם

שיהיה בלב אחד עשרה רק

יש עשרה שיהיו מוכנים להתנדב להיות מה שהשם מבקש רק יהודים יראי שמיים אוהבים איש את רעהו כולם בלב אחד בתשובה שלמה ודואגים אחד לשני והם יהיו מודל לחיקוי

וכנראה שלא ייקח הרבה זמן עד שהקדוש ברוך הוא יתפעל ויגאל אותנו

כדאי להשקיע בזה מה אתם אומרים

אני כבר אומר את זה כמה שנים

אני גם בעצמי מנסה את זה יש לנו בקהילות פז

קנישטה חדה יש קבוצה שנקראת קנישטה חדה

שהם קמים שלוש וחצי ארבע תלוי לפי השעון ולומדים שעה לפני ואחרי זה תפילה בנץ וכולי וכולי

בקנישטה הזאת עושים גם כל מיני מבצעים כאלה ואחרים לפי מה שהם נדרשים והכול

והם לא הצליחו עדיין חודש

חודש

לעמוד במשימות חודש

בפעם האחרונה שהיה

הם הגיעו למצב שהנה או-טו-טו הלילה זה נסגר

חודש ביקשתי מהם רק חודש

ואחד זייף ואיחר בחמש דקות להגיע לכנישטה

בזמן הארי הקדוש

היה לו קבוצה קדושה

שהיו סרים למשמעתו ושומעים בקולות תלמידיו המובהקים

וליל שבת אחד

כשהם יצאו בצפת לקבל את השבת היו יוצאים לשדה לקבל את השבת

פתאום הוא אמר לתלמידים

רצונכם שנעלה לירושלים?

אם הארי הקדוש אומר כזה דבר כמה דקות לפני כניסת שבת,

אם בצפת

הוא אומר רצונכם שנעלה לירושלים מה הולך פה?

מה הולך פה?

איך מגיעים לירושלים תוך חמש דקות?

אין בעיה על הארי לא שואלים שאלות ידעו קפיצת הדרך זה לא בעיה אצלו

רצונכם שנעלה לירושלים?

כמה אמרו, נשאל את נשותינו

אמר להם אוי לנו שאיבדנו את הגאולה

אם היו שומעים לו

היו נגלים

אם היו בלב אחד עם הרב שלהם בלב אחד ועושים משהו עומד בלי שיילס

היה כבר באה הגאולה

אבל השטן תמיד יודע מתי לבוא, הוא יודע

אם קיבלו את התורה

אז מה?

אז כבר בטל מהם המוות ובטלה שכחה ואומות העולם לא ישלטו בהם, גאולה!

אבל הוא יודע שאם תבוא גאולה ישחטו אותו

והוא רוצה להשחט?

אז הוא מעמיד את משה רבנו כמת

מטיס אותו באוויר בליווי מלאכים

ועושה את כולם נביאי שקר

וככה הוא גורם שיהיה עגל

והם מצביעים עליו!

זה כוחו של השטן.

אבל תשמעו, להתגבר עם עשרה כנראה זה יותר קל, לא?

מכל עם ישראל.

אז למה אנחנו לא משקיעים בזה?

לא צריך לפרסם את זה. אפשר לעשות את זה בסודי סודות.

שקבוצה של יהודים

ידאגו באמת להיות בלב אחד, באחדות גמורה,

מתקנים את המידות, מקיימים את המצוות, עושים את רצון השם בתשובה שלמה ומביאים את הגאולה. זה מה שכתוב בכל הספרים.

זה מה שאמר רבי אליעזר לרבי עקיבא.

אנחנו יכולים לגמור את כל הסיפור של ההיסטוריה.

אנחנו הדור האחרון, רבויסאי.

אנחנו הדור האחרון.

אומר הרמב״ם,

בהלכות

וכבר הבטיחה תורה

שישראל בסוף גלותן עושים תשובה ומייד הם נגלים ומייד הם נגלים

ומייד מה זה המיד?

וכבר הבטיחה תורה

אתמול עשינו פלפול גדול על כל הפסוק הזה, בצד לך ומצאוך בחריתם שבתא.

האם בשבתא זה תנאי

בשביל שהשם ירחם

או שזה הבטחה?

יוצא לפי מה שלמדנו שזה הבטחה.

פירושו

כשיהיו צרות יבואו איסורים,

בגלל הצרות נאנס לעשות תשובה.

השם אומר תתחילו, רק תתחילו עם חוט של מחט

ואני אדאג בהבטחה, הבטחה ושבתא?

ואז אני מרחם עליך וגואל אותך ומביא את כל התפוצות והכל יהיה בסדר, רק תתחילו.

אבל כנראה שאנחנו עוד לא ראינו ייסורים ממש.

מה שאנחנו עוברים עכשיו זה עדיין לא ייסורים.

כתוב שיהיה כנהר צר,

יהיה צרות

רודפות צרות. אני לא רוצה לתאר לכם מה שכתוב בספר הקדוש אלימה מהרמק.

יגיע מצב שאם לא נעשה אחישנה,

אלא זה יהיה בעיטה,

אנחנו נתפלל שההרים ייחסונו

מגודל הצרות שיהיו.

מה זה, כשאני רוצה שהאר יכסה אותי, פירושו שיש פצצות אטום.

אם אני צריך שהאר יכסה אותי,

זה רק בשביל שאני לא אפגע.

והקראתי באחת ההרצאות לפני שבועיים

את כל מה שיקרה מרגע שיתחיל גוג ומגוג.

הכל מתואר איך יבוא משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, ואיך אנחנו נגלה למדבר יהודה ארבעים יום, ומה יהיה, ואיך יילחמו,

ומי זה ארמילוס,

ומה יהיה.

הכל מסודר,

הכל ברור, הכל כתוב.

נשאר רק התפקיד הקטן שלנו, חבר'ה, עשירייה,

מניין של יהודים כשרים.

הקדוש ברוך הוא לא היה מחריב ושורף את סדום ועמורה אילו נמצאו עשרה צדיקים בעיר. לא נמצאו?

שרף אותם.

אתם יודעים שעתידה סדום ועמורה לשוב?

והיא תהיה בתפארתה כמו שהייתה אז, היה המקום הכי משובח שהיה בישראל.

לא יהיו שום לקויות.

בארץ ישראל עתיד לבוא.

אז ים המלח, ים המוות,

שהפך להיות כזה בגין השרפה,

יחזור להיות,

או-וא, מה שראה לוט, מה שראה לוט, בלי הלכלוך,

מה שראה לוט,

טיב הארץ ההיא, זה היה משהו, משהו, משהו.

אנחנו כנראה לא מסתפקים, אני יודע, בחלבה, בחומוס, בטחינה,

צ'יפס,

זה מה שאנחנו יודעים,

קצת נשנושים, מעדנים לא כשרים,

זה מה שאנחנו יודעים.

אבל אומרים לך,

פעם היה אשכול בגודל של פרה, בזמן התנאים,

באמוראים, היה אשכול בגודל של פרה.

את זה שהביאו למשה רבנו זה שמונה, איש מנדע אמר שתים עשרה.

אבל

שלושה ימים הלכו שלושה אמוראים ואכלו שזיף אחד,

שלושה ימים, שלושה ימים, שזיף אחד, שלושה אנשים, ונשאר.

כל זה עתיד לחזור, הכל יתמעט.

כליות חיטה, כל חיטה כמו כליה.

בננה מפה עד להודעה חדשה.

אתה יכול לעשות עריסה עליה.

מה זה היום? כאלה קטנים, ככה.

עוד שתי ביזים נגמר.

בחוץ לארץ אתה הולך, כל בננה לפחות, ככה.

כל מלפפון.

אתה הולך בשוויץ, מלפפון כזה. אתה יכול לקחת אותו מקל סבא.

כל הטובות של ארץ ישראל,

הלכו אליהם, לגויים.

ואנחנו, מה נשארנו? ככה הכל קטן. הכל קטן במתולע.

מתולע. היו כמה תונעים.

כמה קיני ספרים, כמה שמות של כל מיני ברחשים ומעופפים וזה. וואי, וואי, וואי.

אתם לא רוצים להתפטר מזה. רוצים להמשיך לבדוק עם הנפה ועוד זה וזה?

אתם רוצים ללכת לקנות בגדים, כן?

לקראת החגים?

לא כדאי לכם שיהיה לכם עץ בחוץ, שיהיה חליפות בגיר על העץ?

אתם לא רוצים שהעץ בחוץ ייתן לך גלוסקאות, גלוסקאות

וכלה מלט?

איזה יופי, בכל חצר יש לך מתפרה.

הכל מוכן בלי כסף, בלי כסף. מעדנים מצויים כעפר.

הכל שלום ושלווה, ואין קנאה, ואין תחרות, ואין מחלויקס.

והכל בסדר.

ואליהו יבוא, והוא יתרץ קושיות ובעיות.

איזה כיף יהיה בתחיית המייסים.

ונראה את אודו מורישון ואת נוח,

ונשאל אותו שאיילס על פרשת השבוע.

לא כדאי.

אתם לא רוצים לגמור כבר את הסיפור? רוצים עוד עם הגלות, ככה עם הגלות, ושיגידו עלינו.

דתיים, דוסים, דוסים, רק מנצלים, מנצלים.

אתם לא רוצים, אה? מבסוטים, ככה. יופי, הכיפה.

עשרה יהודים! עשרה יהודים, אם יש עשרה יהודים.

טוב, אני עדיין בתקווה.

אני, היה לי תקוות יותר גדולות.

אני הייתי בארצות הברית וביקשתי שם דבר פשוט,

ביקשתי גם פה בארץ,

אבל כנראה מה שפשוט לי לא פשוט לכולם.

אמרתי, יש מיליון בעלי תשובה.

זכיתם?

שכל אחד יתחייב

שבמשך שנה הוא יעשה רק בעל תשובה אחת.

זה הכול. איך הוא יעשה?

לא חסר.

יש היום דיסקים, יש אפשרות לשלוח, חומר, אפשר להביא ספרים, הכל, הכל. אתה לא צריך היום לשכנע, הכל, הכל קטן.

הכל כתוב, הכל מצולם, הכל

הכל מוקלט. אתה רק תיתן, רק תיתן, וזה רק תתקח פרויקט אחד,

תלבש עליו עד שהוא.

כל אחד יעשה אחד בשנה,

אז עוד שנה נהיה שני מיליון.

אם נעשה מיליון בשנה,

הקדוש ברוך הוא לא יביא את הגאולה.

מיליון בשנה.

אז מה הבעיה שכל אחד ייקח על הפרויקט אחד?

מה אמרנו?

כולם הולכים לביצעי הון, כולם לדרכי הון, כולם דואגים לעצמם.

איפה יש לי פניים של זמן?

אתה יודע מה זה אני עמוס, יש לי סדר, אני צריך ללמוד, אני לא מספיק ללמוד, אני לא מספיק זה.

ואשתי, סליחה, ואשתי צריכה שאני אעזור לה, והילדים, וזה.

אתה לא מבין כנראה מה מדברים. לא תצטרך לטפל בילדים.

יהיה לך גויים! שייקחו אותם, ילמדו אותם, ויעשו הכול,

וילוו אותם לכל מקום, ואתה לא תביא מהמכולת שום דבר.

יביאו לך את הכול. אם יש לך ציצית קטן, יהיה לך 2,800 עבדים.

לא טוב!

ולא על חשבונך.

כי יתרוקנו הרבה מקומות, יתפנו הרבה מקומות, הרשעים ייעלמו,

אז יהיה הרבה מקומות, יהיו שכונות שלמות פנויות.

יהיה מקום, מה אתה דואג?

יהיה לך הרבה, הרבה עבדים.

לא טוב.

זו בקשה מוגזמת, שמי שחזר בתשובה לפחות ימשיך את השרשרת,

ויביא עוד אחד?

אז תשמעו מה אמר לי יהודי אחד מארצות הברית.

אמר לי שהוא ראה באחד הספרים.

אם בן אדם,

אחד,

מחזיר עשרה יהודים בתשובה,

בדור,

בדור,

דור נגיד זה עשרים וחמש שנה,

הוא עשה עשרה בעלי תשובה.

בדור.

הוא אומר לכל אחד מהעשרה,

כל אחד מכם יעשה כמוני בעשרים וחמש שנה עשרה.

וככה זה ימשיך.

אז זה אומר, תקשיב מה יקרה.

בדור הראשון,

שזה עשרים וחמש שנה.

אחד עשה עשרה.

העשרה עשו כל אחד עשרה,

בדור השני כבר יהיו מאה בעלי תשובה.

המאה יעשו עשרה,

בדור השלישי כבר יהיו אלף.

עשר אלף?

מאה אלף?

מיליון?

עשר מיליון?

מאה מיליון?

מיליארד?

כל העולם.

עשרה דורות.

זה אם כל אחד יעשה בעל תשובה בשנתיים וחצי.

אנחנו עשינו מיליון בדור אחד.

אז מה?

מה הבעיה לעשות עוד מיליון?

מה הבעיה?

כל אחד יעשה אחד!

גם זה לא.

עסוקים.

לא פנויים.

תגידו, אנחנו נורמלים?

אנחנו מאמינים בכלל בכל מה שכתוב בתורה?

אנחנו באמת מצפים שמשיח יבוא והשם יגאל ויהיה הכל?

או שאנחנו אומרים, בסדר, זה הפטרה, כתוב. איך אומרים היום?

סיפור מההפטרה.

סיפור מההפטרה, ככה אנשים אומרים. סיפורים זה נקרא. בהפטרה זה נקרא סיפורים, השם ירחם.

אתם יודעים למה אני פעלתי במשך ארבעים שנה את מה שפעלתי?

מה אני שונה מאחרים?

מה, אני נולדתי מיוחד?

לא.

אני יהודי רגיל,

חילוני לשעבר,

שלא ידע כלום.

זירו.

לא של כל.

אני חושב שההבדל ביני לבין אחרים זה כל מה שקראתי,

האמנתי וקיימתי.

זה ההבדל.

אם כולם היו קוראים

מה שקראתי

והיו מקיימים,

היו עושים כמוני.

אני לא הוכשרתי להחזיר בתשובה.

אני לא תכננתי,

לא תוכננתי, לא הורגלתי, לא הוסברתי,

לא יודעתי.

אני רק מה שכתוב קיימתי, זה הכול.

התקדמתי לפי הכתוב.

מה קראתי כבר?

התחלתי עם קיצור שולחן ערוך של הרב גנץ פריד.

ואחר כך עוד ספר פה, ועוד ספר פה, ועוד ספר פה, ועוד ספר פה, ועוד ספר פה, ועוד ספר פה, ועוד ספר פה, ועוד ספר פה, פה, פה, פה, פה, פה, אבל מה שקראתי, קיימתי.

לא אמרתי כמו שהיום אומרים משנת חסידים, זה משנת חסידים, זה רק צדיקים,

זה רק דוישים,

זה רק זה,

זה בדורות קודמים, זה בזמן ביס אמיגדוש היה, זה ככה, זה... לא!

מה שכתוב זה להיום

אשר אנוכים מצוונך היום, ככה כתוב,

וצריך להתכוון שזה היום!

אז אם אתה קיבלת היום אתה תויר...

וזה מה שכתוב, זה לא היה פעם, זה היום!

אז היום צריך לקיים.

אז קמים מהספר, קחו עמכם דברים,

ושובו אל השם,

ועושים מה שכתוב.

אז הייתי הולך עם הספר,

ורואה אנשים, אה, למה אין לך זקן?

מה, מי אמר צריך זקן? הנה, פותח לא תראיינה לך,

ולא תשחית פעת זקן. אה, למה אין לך פאות?

אה, כתובו לו תקיף פעת ראשך.

כל דבר הייתי רואה, הולך עם הספר ואומר לו, מה? אתה דתי, יש לך כיפה, אתה לא יודע, כתוב, הנה, כתוב.

אז הלייצים היו אומרים, מי כתב את הספר?

אז אני מראה לו, זאת אומרת, זה שכנאזי,

זה גנצפריד, מה זה גנצפריד?

טוב, אז הבאתי לו של התימונים,

והבאתי לו של הספרדים.

אבל מה אתה רואה? שאנשים לא מתכוונים לקיים!

בסדר, אז כתוב, אז מה הם כתוב?

אז מה הם כתוב?

מה, כל מה שכתוב אנחנו עושים?

כן, כל מה שכתוב צריך לעשות.

ואם עושים, זה התוצאות.

איפה כתוב בתורה שכל דבר תעשה רק בשבילך,

בשבילך, בשבילך, בשבילך, בשבילך? זה איפה ראית כתוב?

שאתה כל היום עושה רק בשבילך,

בשבילך?

בשבילך, בסביב עצמך. איפה זה כתוב?

התורה כל הזמן אומרת, פתוח תפתח, הענק תעניק, נתון תיתן. כל הזמן מדברת שתעשה לאחרים.

אין שום מצווה שתעשה לעצמך.

שכחה, לקט, פאה, הכל לאחרים. הכל לאחרים.

גם הממון שלך,

הכל לאחרים.

נחה תשאיר רק מה שאתה צריך.

מאיפה לקחתם שכל המצוות בשביל עצמו?

איפה זה?

זה מה שכתוב בתיקונים.

רבי שמעון בר יוחנן אומר, איך?

כל אחד לביצועות.

אז ממילא

צריכים לעשות overrul,

שהאוזניים יתחילו לשמוע

לא רק מה ששמעו. אתם יודעים, כשמכוונים בשמע ישראל,

ואומרים שמע ישראל, זה לא הכוונה שמיעת האוזן, שמע ישראל.

זו הכוונה קבל והבן.

קבל והבן. זה צריך להתקבל בלב שלך, מה שאתה אומר.

אתם יודעים מה מכוונים בשמע ישראל? אני בטוח שכולם מכוונים.

אני לא בטוח שכולם מכוונים מה שאני אגיד עכשיו.

אני לא רוצה חלילה לפגוע אבל נגיד שיש פה חילוני אני מדבר לחילוני

אז שמע ישראל זה קבל ואבן, אבינו שבמערת המכפלה

אבינו שבמערת המכפלה כמו שהבנים של יעקב אמרו לו שמע ישראל אבינו כשם שבלבך יש אחד כך בלבנו יש אחד

אז גם אנחנו מרגיעים את יעקב אבינו שגם אנחנו

שמע ישראל אז קבל ואווין קודם אני ושכני וגם אבינו גמרת המכפלה

השם זה אדון הכל היה הווה ויהיה

וצריך להתכוון מלך מלך מלך אלוקנו זה תקיף בעל היכול ברוך עולם ומלך מלך עכשיו אלוקנו

השם שוב פעם אדון הכל יהיה ימלוך ימלוך ימלוך

ואחד זה אל יחיד ומיוחד שולט בשבעה ריקעים בארץ וארבע רוחות השמיים ולא לשכוח להמליך אותו גם עליך גם עליך לא רק על כל הזה כן גם עליך

וברוך שם כבוד מלכותו לעולם בעת שאנחנו מאמינים ורוצים ושואפים שהמלכות שלו תימשך לעולם בעת טוב זה הפתיח אני מקצר יש עוד מה לכוון אבל

עכשיו כתוב ואהבת את השם אלוקיך

בכל לבבך צריך להמתין להמתין לאן אתה מהר אתה צריך לאהוב את השם בכל לבבך מה זה בכל לבבך בשני יצריך

צריך גם לעבוד את הקדוש ברוך הוא ביצר הרע יצר הרע הפוך

זה המעביד הכי טוב את הקדוש ברוך הוא זה שעושה אותך בן חיל

יצר הטוב זה לא בעיה

עם היצר הרע לעבוד אותו

הוא בא אומר לך ככה, אז אתה אומר לו ככה, ככה.

אני אחרי שנים שהייתי הולך

להרצאות וחוזר מאוחר,

אז הייתי קם קצת מאוחר.

סתם ככה שתדעו, אני פטור מתפילה בכלל. אני יכול לא להתפלל בכלל.

בכלל בכלל. אף פעם בכלל.

עוסק במצווה, פטור ממצווה.

כך אמר לי הרב שפירא, זכר צדיק ברכה.

סופק אם אתה חייב בתפילה.

סופק.

הוא לא רוצה להגיד לי, ודאי, אבל הוא אמר,

טוב.

אז אמרתי לו, אני רוצה להתחיל להתפלל בנץ.

אבל אני מכיר את היצר הרב.

אם אני צריך לעמוד מולו לבד,

הוא חזק, הוא מלאך.

אז אני ישר

דואג שיהיה איתי עוד חבורה שאני מחמם אותם שצריכים להתפלל בנץ.

אז עכשיו, אם יש חבורה, זה כבר מחייב.

ואחד מצלצל לשני,

אז אנחנו גם שומרים שנקום.

קמנו בערך חודש.

מיום אחד אני מתעורר באיחור של כמה דקות אחרי שהיה נץ,

ואני רואה שכתוב

שלחו לי הודעה.

אתה מגיע?

אז כתבתי תשובה, כי כבר היה אחרי הנץ.

זה יעלה לו ביוקר.

אמרתי לה, חבר'ה, רבותיי, מי מחר?

שיעור תורה לפני הנץ שעה קודם אצלי בבית.

אז הוא לא יכול יותר להשכיב אותי לישון,

כי לפחות מניין דופקים לי בדלת, תפתח.

מתי? שעה לפני.

עם יצר רע צריך ללכת איתו בתחבולות. אם אתה לא, צריך לעבוד את השם גם עם יצר רע.

אם הוא עשה לך משהו, אתה צריך להעניש אותו בכפליים.

שלא ישתלם לו להתעסק איתך.

אבל אם הוא יראה שאתה נחנך,

אז הוא יתלבש עליך או ירכב עליך כל החיים.

כל החיים.

דיו.

דיו.

טוב, אז בכל לבבך, צריך לאהוב את השם בכל לבבך, זה בשני יצריך.

ובכל נפשך,

זה אפילו בשעה שנוטל את נפשך, אתה צריך לאהוב אותו כרבי עקיבא.

וגם בכל נפשך, זה בכל נפש, ונפש הוא ברא בך.

לפי מפרשים, זה גם כל מחשבה ומחשבה שהשם נוטע בנו,

זה גם מאיתו יתברך.

אנחנו צריכים לעבוד אותו גם בזה.

כמו שכתוב,

שהקדוש ברוך הוא יאהב לך עצה למקנה נכסים.

השם נותן לך כוח לעשות חיל. מה אומר התרגום?

השם נותן לך עצה

לעשות חיל.

זה לקנות נכסים.

אז גם המחשבות ביד השם.

ואהבת את השם אלוקיך בכל לבביך בשני יצריך, ובכל נפשך אפילו נוטל את נפשך, ובכל נפש ונפש שהוא ברא בך.

ובכל מאודיך, מה זה?

ובכל ממונך, כל, כל ממונך, כל.

כל הממון שלך זה שלו.

תן לו משלו, שאתה ושלך שלו,

כל ממונך.

אסור לאדם לעבור עבירה אחת,

חייב למסור את כל ממונו ולא לעבור עבירה אחת.

אז את כל ממונך, אתה צריך לאהוב אותו בכל ממונך. כל מה שהוא מצווה אותך להשתמש בממון,

אתה מחויב להשתמש.

אם לא, אתה מועל.

ובכל מאודיך זה גם בכל מידה ומידה שהוא מודד לך, הביא מודה לו.

אתה צריך להודות לו בכל מאודיך על כל מידה.

טובה,

פחות טובה, מה שהשם נותן לך, אתה צריך לאהוב אותו.

השתבח הבורא, יש לי כאב שיניים, השתבח הבורא, אני לא מרגיש טוב, השתבח הבורא.

לאהוב אותו בכל מצב ומצב.

זה רק הפתיח.

עכשיו, והיו הדברים האלה, אלה שלמדנו,

על לבבך,

אשר אנוכים מצוויך היום,

מצוויך היום על לבבך.

אז היום אתה כאילו מצווה מחדש,

כאילו קיבלת את כל הציוויים האלה מחדש היום.

אחר כך כתוב, ושיננתם לבניך,

זה שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך, שאם ישאלך אדם

דבר תורה, אתה עונה לו מיד, לא מגמגם.

לא מגמגם, לא אומר לו גם וגם, גם וגם.

שתדע בדיוק מה הדין.

זה כל בן אדם צריך.

שיננתם לבניך זה חיוב על כל ישראל, זה לא לתלמידי חכומים,

זה כל אחד מישראל.

ולא רק תשנן לבנים ולתלמידים,

אלא גם ודיברת בם, גם אתה, גם אתה,

ולכתך בדרך, שוכבך וכו' וכו'.

ואחר כך מה כתוב?

אחר כך כתוב

וקשרתם לאות על ידיך.

מה זה וקשרתם לאות על ידיך? למה קושרים את זה פה?

למה שמים את זה פה?

וקשרתם, אומר הרמב״ן,

דברים שאדם עומד לשכוח,

עומד לשכוח,

אז עושים קשר בשביל לזכור.

אתם מכירים את זה, אחד עושה קשר במטפחת,

שאחר כך הוא יראה את זה, למה קשרתי את זה? אה, אה, נזכרתי, כן.

אז וקשרתם לאות על ידיך, אנחנו קושרים את זה פה.

בשביל מה?

והיו לטוטפות בין עיניך, שהדברים שכתובים פה,

וקבלת עול מלכות שמים שקיבלת, ואהבת הבורא,

לטוטפות בין עיניך,

שהדברים ינטפו לך מלמעלה, מהמוח ישר לפה,

ותוציא אותם, ותזכור מה שאתה מדבר.

כי רק כשהתנתקת משמע ישראל אתה כבר משוטט בשוק. אתה כבר לא פה בכלל.

וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך. אני דאגתי שגם לא יישכחו ממך ומפיך,

אז דאגתי שבכל מקום שאתה הולך, המזוזה תפגוש אותה שמה,

ותיזכר שמה שוב פעם את פרשת

קריאת שמע וכולי,

וגם בתפילין יש לך את הקריאת שמע,

והיה עם שמוע.

הכל נמצא, אני רוצה שכל הזמן תהיה סביב זה.

אז מה המצווה? כל מה שאמרתי לכם עד עכשיו,

עד החלק הראשון,

פלוס,

עד ושיננתם, זה אומר בספר היראה רבנו יונה.

שזה כוונה מחויבת שצריכים לכוון.

אז זאת אומרת, אם בן אדם חושב מה הוא מדבר,

אז כל הזמן הוא צריך להיות שקוע באהבת הבורא. כי ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך בכל עולם שלך ומועדיך.

והיו הדברים האלה,

זהו, מה לעשות?

ואנחנו קושרים את זה פה לזכור, ואנחנו עושים את זה פה, שזה ילדון וזה לא. כל זה צריך.

איפה זה רבויסאי? איפה זה?

אתם ראיתם את זה במודיעין?

שאנשים כל הזמן דבוקים באהבה סושים?

אם אנחנו אוהבים את השם,

אני אשאל אתכם שאלה.

היו אומרים לך שאת האבא שלך לקחו עכשיו לשבי,

בשביל לפדות אותו צריך לשחרר אותו, ייקח חצי מיליון.

תשיגו את החצי מיליון, או תגידו לאבא, אבא,

אתה יודע מה המצב, על הפנים, ירושה לא השארת, כסף אין לנו, אנחנו חיים מגמחים והכול.

מה לעשות? אם נגזר מן השמיים, אז תישאר.

תקבל את זה באהבה,

תשנן מה שאמרו פה, ואהבת את השם אלוקיך בכל מידה ומידה שהוא מודד לך, ותהיה מבסוט.

אתם תשחררו את האבא או לא תשחררו את האבא?

אני מאמין שאתם תשחררו את האבא.

אבא שבשמיים אומר, אני אסור אתכם כבר אלפיים שנה, אני לא יכול להשתחרר,

כי אין חבוש מתיר את עצמו בית האסורים.

שחררו אותי ואני אשחרר אתכם.

אני אביא לכם את הגאולה עם כל הטובות של כל הנביאים. שחררו אותי.

תתארגנו עשרה אנשים רק.

שחררו אותי.

ואילון לבני נאשא, אומר רבי שמעון בר יוחנן.

ואילון לבני נאשא.

לא יאומן כי יסופר.

אז אני משתדל.

אני רץ ממקום לקום, מסביר, אומר, מקליט,

מחלק, מפיץ, נותן.

יאללה, בואו נזוז!

מכל המיליונים, עשרה לא נמצא,

עשרה לא נמצא.

ואני אלך מפה,

ונגיד סליחות,

מיום הכיפורים, הכל טוב ויפה,

ואיפה העשרה?

ונחזור לפה עוד פעם,

אם ירצה השם, וייתן חיים,

ונדבר עוד פעם,

תסתכלו עליי,

תתחייכו,

נשמע מוכר.

ומה יהיה?

מה יהיה?

אין מישהו שיכול להתנדב בעם לעשות את הדבר הזה ככה?

אז בואו אני אגיד לכם מה אני מציע לכם. כיוון שאני

לא רואה שיש כמה שקפצו פה ואמרו,

אני,

אני מוכן, אני מוכן. או הנה, אחד הצביע, יופי.

שמתי לב אליו כל הערב, ראיתי שהוא מבין מה אני מדבר,

אבל זה אחד.

זה אחד. הנה עוד אחד, שניים. הנה שלושה.

כן? שלושה במודיעין. הנה רביעי. רגע, מה, אתם צריכים להכיר אחד את השני.

אם אתה תתחבא זה לא מוכן.

כן.

אז יש ארבעה. הנה חמישי.

מה?

מה? איפה?

יש עוד?

יש?

אז בואו אני אעשה ככה, בשביל שזה יהיה בטוח.

בטוח.

בואו.

בואו אליי. בואו אליי. בואו אליי. אלה שהצביעו, בואו אליי.

בואו אליי.

כן, הצבעת. בוא, בוא.

בוא. אתה גם הצבעת שם. בוא, בוא.

רגע, בוא.

בוא.

צריך בעיקר אהבה. קודם שיהיה לכם אהבה שאתם יהודים ונשמות ובנים של הקדוש ברוך הוא. כן? יש לנו פה שישה. עוד ארבעה יהודים

שמוכנים. הנה השביעי, ברוך השם.

השביעי, ברוך השם.

מי עוד?

הנה

השמיני אשריך ואשריך לקחה בחור ישיבה.

עוד שני יהודים, שיהיה לנו עשרה קודש, מניין של...

אבל אתם צריכים להיות ביחד פה, פה, רגע. אנחנו מנסים לעשות אצלנו.

אבל עוד כמה?

עוד שניים. יש עוד שניים?

עוד שני יהודים?

אני אסביר בדיוק.

מה?

אני אסביר, אני אסביר. איפה עוד שניים?

יש עוד שניים? או שלא יהיה ב... בוא, בכבוד.

איי, איי, איי, איי.

שמיים, שם שמיים, תרשה לשמיים, בפילתנו.

זה מהחבר'ה החזקים זה.

עוד אחד?

יש עוד אחד?

הנה עשירים.

עשירים אותו.

אבינו מלכנו. אבינו מלכנו. תכף נשאיר. עכשיו תקשיבו יהודים יקרים. תקשיבו, מה המשימה? המשימה היא ככה.

עשרה יהודים אלה צריכים להיות בקשר.

זאת אומרת, אתם תחליפו את הכתובות.

מה? עכשיו התחרטתי יותר בוודאי?

עכשיו זה הכי טוב. כי אם אתה תפוצץ את זה אחר כך, כל העמל של כולם יהיה. לא, אני לא יודע, אולי תגיד. לא, אם אתה לא בטוח, אז לא כדאי. רק מי שבטוח שהוא מוכן למסור נפש לבורא יתברך. אם יש כזה,

מוסר נפש לבורא יתברך.

מה?

חודש אחד לפחות להתחיל.

כן,

כן.

בכבוד, הנה.

יופי. בואו.

בואו.

יופי.

דר שרי שמיים בפילתנו.

דר שרי שמיים שרי שמיים. תקשיבו, יהודי. רק רגע.

לא, זה לא טוב.

זה צריך להיות קנישטה חדה. אם היא מתפרקת מאחד, אנחנו בבעיה.

אפילו שנשאר עשרה. לא, אפילו שנשאר עשרה. זה בעיה, זה לא מחזיק.

כי אז תמיד יש פתח חזני והוא והוא, וזה ככה מתרופף.

אבל תקשיבו, חודש ימים, חודש ימים.

אני נותן לכם כמה משימות.

אם אתם מסוגלים לעמוד בהן,

ומבטרים על מה שאני אומר,

ואתם מחוברים ביניכם באמת באהבה ודואגים אחד לשני, שכל אחד אכפת לו מהשני,

לדעת מה הוא צריך, מה העזרה, מה זה,

מה יכולים לפעול, מה יכולים לעשות.

ותטכסו עצות ביניכם, גם איך לפעול כקבוצה לטובת הציבור וכו'.

זה אתם תעשו.

אני אומר דבר אחד. קודם כל, אתם כולכם מתפללים בנץ.

במקום אחד.

הנה הוא פרש. לך, לך, לך.

מה חשבת?

מה חשבת?

שזה להביא את הגאולה הזו כממתי שאתם רוצים?

מה? באותו בית כנסת כנסת? כן, כן, באותו בית כנסת.

חשוב שתיפגשו,

חשוב שתיפגשו כל, אתה פה גר? באזור?

לא. מה?

לא. לא, אז אתה לא יכול להיות פה.

לא.

הכוונה שלך טובה, בלוד נעשה כזה דבר, אבל אנחנו צריכים אנשים שפה.

כן.

איזה מרחב זה נראה.

תבוא אליי.

כן, מי שלא יוכל לעמוד בזה.

מה?

הוא אמר שיש לו בית כנסת, אם אתם מסכימים אצלו

ביום כיפור ובחגים אני מוותר לכם שאתם תהיו באותו בית כנסת

בימות החול תהיו באותו בית כנסת

ביום כיפור ובזה תתפללו בנץ

אז זה לא טוב

בקיצור זה לא פשוט אתם רואים זה לא פשוט כי כל אחד יש לו פה והוא יש לו כאן והוא יש לו תוכניות

צריכים עשרה שמתבטלים לגמרי למשימות

מיוחדות שיכולים להתאחד, זאת אומרת כל אחד מקריב קורבן, חודש

אז הוא לא יכול

הוא רוצה ואשריו אבל

צריכים שתהיה קבוצה שהם יהיו ביחד, ביחד

זה כמו משפחה שחיים עכשיו תקופה ביחד

אתה יכול? אתה פה גר?

אני גר פה, אני חייב בנץ אבל יש לו דברים שם, אבל... קודם כל תנאי ראשון מי שרוצה להצטרף לקנישתא צריך להיות

בן אדם שיכול להתפלל בנץ במקום שייקבע על ידי הקבוצה לא משנה לי אם זה אצלו אצלו אצלו אצלו

לא משנה אבל שכל הקבוצה תתפלל במקום אחד ויפגשו כל יום

יש כזה דבר?

קודם כל עשרה כאלה

לא מעניין אותי איזה מניין

אשכנזי, ספרדי, חסידי, לא משנה, מה?

בשבת גם, חוץ מהחגים

לא, אתם תתפללו בנץ אבל לא באותו מקום, אני לא מחייב בחגים

למה יש אנשים כאלה עם תוכניות מלפני מה? נשבש להם את החיים? לא

אבל

כן, אבל אני אומר, אני יודע שזה לא יתקיים, אתה מבין? כי אין לך עצמם משפחה ועל זה, והבטיחו ואלה החליטו שהם נוסעים ואלה אמרו ככה, וזה סיפור.

בקיצור,

יש עשרה,

אני עוד לא רואה עשרה.

יש?

טוב,

קשה ככה בערב לעשות, אני אגיד לכם מה תעשו, אבל אתם השמונה,

אתם השמונה

תנסו לצרף

עוד שניים לפחות, אבל שיחזיקו מעמד חודש.

אתם תתפללו בנץ, ביחד,

חוץ מכיפור וחג סוכות, שמחת תורה.

ואתם נפגשים כל יום.

אחר כך אתם מטכסים עצה מה אפשר לפעול בשביל לעורר את הציבור הלאה.

מצידי,

אני מוכן לתת לכם חומר לחלוקה כל מה שתרצו בשביל שאנשים יתעוררו יותר.

המטרה היא שהקבוצה הזאת עושה תשובה באמת,

והיא דואגת להיות דוגמה לאחרים.

אבל היא גם תעשה בשביל שאחרים יבינו על מה מדובר, היא תעורר אותם.

איך?

על ידי דרשות קיימות, על ידי חומר, על ידי כתוב, על ידי זה פה ושם.

אני יכול להשאיר לכם את החומר שדיברתי,

אני יכול לתת לכם חומרים נוספים כתובים,

שמסבירים למה צריך לעשות את זה ועד כמה הבטיחו חכמים,

נביאים,

גדולים, תנאים וכולי,

שזה מה שצריך לעשות. ואם עושים את זה, אז מגלים.

עכשיו, אחרי שאתם עושים את כל הדברים האלה, אתם צריכים לעשות אבל תשובה אמיתית.

מה זה תשובה אמיתית?

כמו שכתוב בשולחן ערוך

וברבנו יונה,

מה אדם צריך לעשות?

אם אתם עושים את התשובה האמיתית ואתם יושבים יחדיו

כדי להיות חבורה אחת שאכפת לה אחת מן השני יותר ממשפחה מגובשת.

במשפחה זה רוצה זה, וזה רוצה זה, ואני לא רוצה לעשות את זה, ולמה לא הוא, ולמה לא זה.

אין דבר כזה. כולם רוצים לעשות הפוך.

כל אחד קופץ,

אני את הראשון.

נהיו עשרה ראשונים, כמו שאומרים, נהיו מעשרה ראשונים.

אם יש דבר כזה שאתם מסוגלים לעשות,

תוכלו גם מדי פעם לשבת ביניכם.

כל אחד לומד בכולל אחר, אבל אם תוכלו שיהיה לכם לפחות שעה-שעתיים לימוד ביחד,

שאתם תקבורו מתי הזמן הזה,

ככה תתגבשו במשך הזמן יותר ויותר.

מן הסתם מזה יצא דברים גדולים מאוד,

כי כשהלב מתחבר ביחד וחושבים רק טוב,

לא רק עליכם, גם על הציבור.

בעזרת השם יתברך נעבור את השלב הראשון,

אנחנו ניפגש עוד פעם,

ואז נראה מה המשימה הבאה שלנו שאפשר איתה לעשות.

אבל זה כבר פתיח גדול מאוד, בתנאי שאף אחד לא חורג מהתקנון שאתם החלטתם לפי מה שאמרתי.

אם יהיה זיוף,

הכל יתפרק.

זאת אומרת, אם יהיה סדק,

הסכר נפרץ.

בסדר?

אז תחליפו ביניכם את הפרטים,

ותנסו לארגן עוד שניים לפחות,

ותסכמו איפה אתם מתפללים בנץ למעט החגים,

ואיפה תלמדו את השעה לפחות יחדיו,

בלי קשר למה שאתם, כל אחד עושה בעיסוקו,

ותטכסו עצות איך אתם

מפרים את התשובה שלכם,

ואיך אתם דואגים באיזושהי דרך גם לעזור לציבור.

חייב שיהיה לכם גם חסד כלפי חוץ,

שהדאגה שלכם היא דאגה בתוך החבורה וכלפי חוץ.

בסדר?

טוב, אז תתארגנו שם, תשבו לכם בינתיים.

אז קודם כל מגיע להם מחיאות כפיים.

בקהילות פז מתארגנות גם נשים

שהן החליטו להתחבר יחדיו ועשו להן תקנון גם כן,

איך הן יעזרו אחת לשנייה ואיך הן גם יעזרו לבנות הקהילה מסביב לראות ולדאוג למחסור ולכל מה שצריך וכולי וכולי.

גם כן מינימום עשר נשים שגם הן עושות אותו דבר אבל בכיוון הנשי מה שאפשר לפעול ולעזור.

יש כאלה שצריכות סיעוד בתמיכה בחינוך, בעזרה, בייביסיטר,

באוכל, בהכנות, בכל מיני דברים.

כל זה הן עושות גם כן, עשו להן תקנון משלהן בשביל שהן יוכלו לפעול גם כן בדבר הזה. ככל שיתרבו

קבוצות כאלה של יהודים, שיהיה להם אכפת, שיהיו קנישתא חדה.

המושג הוא קנישתא חדה.

חדה קנישתא. קבוצה אחת,

בית כנסת אחד קטן וכולם ביחד בדעה אחת, באחדות, בשלום ודואגים

אחד לשני ולבחוץ.

זה מה שהבטיחו לנו שיביא את הגאולה לעם ישראל.

אם נעמוד בזה,

אחרי אלפי שנים נוכל להיות סוף סוף רגועים,

נשמע את קים קונג קונג ועושה את השטויות,

טראמפ נותן לו בראש ומחזיר לו, או הפוך,

ובעזרת השם הכל יתחיל להתגלגל במהירות,

ובעזרת השם אנחנו נהיה צפויים לגאולה בקרוב, אמן באמן.

אני מודה לכל המשתתפים ומברך את כולכם בעזרת השם

לבשורות טובות,

ישועות ונחמות,

ושתבוסרו בספר מחילה וסליחה וכפרה.

שנה טובה ומבורכת.

יש פה ספרים לחלוקה חינם, שערי תשובה למי שרוצה.

מידע קלע על דרך הטבע.

אשרי אשרי מי

נעה חזורה,

על יום צורכי...