בני ברק - בני ברק - דיני החנף

 ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח.

ארבע כתות אינם מקבלות פני שכינה בראשי תיבות חשמל, נוטריקון חשמל: חנפים, שקרים, מספרי לשון הרע וליצנים. אלה לא מקבלים פני שכינה.

אנחנו נלמד היום יסודי את הנשוא של כת החנפים, שכמעט כולם, כולם, כולם נכשלים בזה, ואם כן, לא יקבלו פני שכינה. אז כל מה שאתה טורח בעמל בתורה ומצוות בסוף לא מקבלים פני שכינה.

ספר "שערי תשובה", אות קפז, קפז, קהילות פז, משמה זה מתחיל.

וזה דבר כת החנפים: עניין הכת הזאת נחלק לתשעה חלקים:

החלק הראשון- החנף אשר הכיר הוראה או ידע כי יש עול בכף חברו וכי החזיק בתרמית או כי יחטא איש בלשון הרע או באונאת דברים ויחליק לו לשון הרע לאמר: "לא פעלת און!".

הכת הזאת בחלק הראשון שלה דוגמאות לחנפות: החנף מכיר שיש עול בכף חברו והחזיק בתרמית. החנף ראה שיש עול בכף חברו וכי החזיק בתרמית. החנף ידע כי יש עול ובכך חברו וכי החזיק בתרמית. בכל ציור. אם החנף הכיר, ראה או ידע שיש עול בכף חברו וכי החזיק בתרמית והחליק לו לשון הרע לאמר: "לא פעלת און", "הכל בסדר, לא עשית שום דבר רע". או כי יחטא איש בלשון הרע או באונאת דברים והחנף הכיר רעה או ידע בזה והחליק לו לשון הרע ואמר לו "לא פעלת און", זה מכת חנפים שאינם פני שכינה.

זאת אומרת, אתם מכירים הרבה אנשים שמרגיעים אנשים שעושים ברים שהם עולה, "זה בסדר, מגיע לו, הכל בסדר", והם מצדיקים את הבן אדם שעשה עול.

ההרצאה היום היא לכתיבה וחתימה טובה, הצלחה בלימוד בזכרון חד לששון בן לאה ענת ולידה קלה כתרנגולת לקרן בתש רה, ולעילוי נשמת הורי וחמי, מנוחתם עדן.

המעט ממנו עון הנמנע מן התוכחה. זאת אומרת אדם כזה שהכיר ראה או ידע שיש עול בכף חברו והוא מחזיק בתרמית או חוטא בלשון הרע או באונאת דברים, אז הוא צריך לפחות, לפחות, לפחות, להוכיח אותו. "הוכח תוכיח את עמיתך", על מה שהוא עושה דברים שהם לא כהוגן. אבל הוא נמנע, לא הוכיח אותו, והרי כתוב: "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא", ויוסיף לחטוא על אומרו "לא חטאת", אז לא רק שהוא לא הוכיח אותו, אלא מוסיף חטא ואומר לו גם "לא חטאת". כעניין שנאמר בירמיה: "וחזקו ידי מרעים".

שמה מדובר, זה פרק ארוך, מי זה "חיזקו ידי מרעים"? עם ישראל הלכו בדרך לא הגונה, לא ראויה, עשו עבירות וחטאים, ומי חיזק אותם? הנביאים. נביאי הבעל חיזקו אותם ואמרו להם "הכל בסדר, הכל זה... שלום יהיה לכם, בריאות, הצלחה, ברכות בלי סוף! הנביאים שהיו מוחזקים בעיניהם נביאים, אפילו שהם היו נביאי הבעל הם היו נביאים. הם חיזקו אותם, על זה אומר ירמיה :"וחזקו ידי מרעים".

והנה זה ביד חנף האויל, חנף כזה שמחניף לאנשים כאלה שעושים עוולות, הוא חנף אויל, קורא לו רבנו יונה, אז הוא אומר בידו, מה יש בידו עכשיו כשהוא גם לא הוכיח ועוד אמר לו "לא חטאת, לא פעלת און", עון פלילי כי לא יקנא לאמת, אבל יעזור אחרי השקר ויאמר לרע טוב, וישם חושך לאור, וגם נתן מכשול לפני החוטא משני פנים: דבר ראשון, החוטא הזה איננו ניחם על רעתו הוא לא מתחרט על מה שעשה כי הוא קיבל עכשיו גושפנקה, חותמת שהוא לא פעל און. אמרו לו: אתה "לא חטאת". אז הבן אדם הזה עכשיו גרם לו, החנף, גרם לו שהוא לא יתחרט על מעשה ועל הרעה.

ודבר שני: כי ישנה באולתו ביום מחר. מחר הוא יעשה עוד פעם את אותו דבר כלפי אותו אדם ואחרים, כי אין בזה שום און, אין בזה שום עברה, הכל בסדר, קיבל אישור.

כי הלל רשע החנף אותו על תאות נפשו. בא החנף הזה והילל אותו על מה שהוא תאו לעשות, הרשע. אז מלבד כי ישא עונש על הנזק אשר הזיק לאשר אשם לו החוטא, אז כתוב לנו פה שזה החנף ישא בעונש על הנזיקין שהזיק הרשע לאשר אשם לו. הרשע יענש. אבל זה שאישר אותו, שאמר לו לא פעלת און, ייענש וישא עונש על כל הנזק שנגרם לשני ולא רק לשני, גם אם הוא ישנה באולתו על כל אלה שהוא אישר.

למה? על צקו מי אשר חטא לו. הוא מצדיק את מי אשר חטא לו. מלבד זאת, הוא אומר, רבנו יונה, החנף הזה ייענש על דבר שקר. איך אתה אומר שקר שזה לא פעלת אול, לא עשית כלום. ועל זה כתוב בתהילים "תאבד דוברי כזב, איש דמים ומרמה יתעב". הקב"ה שקרנים, חנפים כאלה, מאבד אותם מן העולם! "תאבד דוברי כזב איש דמים ומרמה יתעב". ונאמר במשלי יז, טו: מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת ה' גם שניהם. 

זאת אומרת, למדנו את זה בשיעורים האחרונים, מי שלא שמע אני חוזר, כתוב: "מצדיק רשע", איך אפשר להצדיק רשע? כתוב בפרשה: "וירשיעו את הרשע והצדיקו את הצדיק". צריך להצדיק את הצדיקים, צריך להרשיע את הרשעים, ופה כתוב מצדיק את הרשע. לא רק מצדיק רשע גם מרשיע צדיק. הכל בא הפוך. תועבת ה' גם שניהם. שאדם יש בו את שני הדברים הגרועים האלה, זה מראה שהוא רשע מרושע.

למה? היינו אומרים אולי "מסכן, פתי, יש לו לב טוב, הוא רחמן, אז הוא מצדיק את הרשעים, אומר: לא, ועמך כולם צדיקים, הוא נכשל, הוא טעה, הוא מלמד זכות על מי שלא צריך", על רשעים לא מלמדים זכות. אבל הוא כזה טוב לב והוא מצדיק גם את הרשע.

אז נשאל אותו: "י'רשע! אם אתה מצדיק את הרשע ולא מלמד זכות על רשע, איך אתה מרשיע צדיק? למה אתה צדיק אתה גם לא מצדיק! אם אתה טוב לב כזה, ואת כולם אתה מרחם, ורואה רק טוב, נו, אני מבין. נגיד שאתה מצדיק את הרשע, אבל איך אתה מרשיע את הצדיק?! ואם השיטה שלך תמיד להיות פסימי, להרשיע, הפוך! צדיקים אתה מרשיע, קל וחומר שתרשיע את הרשעים. אז איך אתה מצדיק את הרשע ומרשיע את הצדיק?! אחד כזה- תועבת ה' שזה גם שניהם. זאת אומרת, הוא רשע במהות שלו. זה עקום. אדם עקום.

אז כל שכן אם העול אשר בכף רשע חברו גלוי לרבים ואם גם זה שאתה מחניף לו או מפורסם ברשעתו ברבים, כולם יודעים שהוא רשע, מה אתה אומר "לא פעלת און"? כולם יודעים שהוא רשע! כי באמור אליו החנף לפני בני האדם "זך אתה בלי פשע"- חילל ובזה דת ודין.

דוגמה לכך: נפסק ע"י 25 גדולים מישראל שהזמרים שמופיעים במעורב, אפילו בנפרד עם מחיצה, הם רשעים, מחטיאי הרבים, סור לפרסם אותם, אסור להזמינם, אסור להעלותם חזן, אסור, אסור, אסור! ואם מישהו אומר "לא,הוא צדיק, הוא טוב, הוא זה, הוא מזכה את הרבים, הוא שר לחולים, הוא הולך לפה, הולך לשם...", מה זה קשור?! כתוב שהוא רשע, מחטיא הרבים שאין לו חלק לעולם הבא. אם אתה מאשר אותו בפרהסיא, אתה מכת החנפים, ואתה בדיוק כל מה שכתוב! אתה תשא בעונש, אתה צדקת את מי שחוטא, אתה תענש על שקר, עלייך נאמר "תאבד דברי כזב איש דמים ומרמה יתעב", אתה מצדיק רשע ובודאי אתה מרשיע גם צדיק, כל שכן אם זה מפורסם! חיללת וביזת דת ודין.

זה דבר אחד בלבד בחנף. דבר ראשון שאנחנו לומדים בחנף זה דבר אחד

ועל זה נאמר שחייב אדם למסור עצמו לסכנה ואל ישיא את נפשו עון אשמה כזאת. אומר רבנו יונה: קרה מקרה כזה ורשע כה ניגש אלייך ושאל אותך: "תגיד מה אני לא בסדר? מה אני לא בסדר?". אתה צריך להגיד לו: "אתה רשע מרושע! אתה צריך לחזור בתשובה". אבל זה בחור אלם קצת, הוא יכול אולי לעשות איזה משהו, אולי יכול לעשות.. אומר: חייב אדם למסור עצמו לסכנה ואל ישיא את נפשו, עוון אשמה כזאת. אשמה חמורה כמו שקראנו.

ואמרו רבותינו בגמרא בסוטה מא, על עניין האגריפס שהיה קורא בתורה, ושהגיע לפסוק: "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי", זלגו עיניו דמעות, התחיל לבכות, ואמרו לו: "אחינו אתה, אחינו אתה". באותה שעה נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה שחנפו לו לאגריפס. עם ישראל כולו התחייב כליה בגלל שהחניפו למלך אגריפס.

יש בזה כמה דעות מה הייתה החניפות ועל מה, אז התוספות שמה אומרים שהם נכשלו באיסור חנופה כי אגריפס מלך בזרוע שלא כדין התורה. הוא לקח את השלטון שלא כדין התורה. ולמרות זאת החזיקו אותו חכמים כמלך. לא העם. חכמים החזיקו אותו ממלך. חשש ממנו. מלך. פחדו.

 מה קראנו פה? שחייב למסור עצמו לסכנה! נכו, מלך אם אתה תגיד לו "אתה רשע", יכול להיות שהמצב שלך יהיה מסוכן. אבל מה כתוב? שחייב אדם למסור עצמו לסכנה, ועל זה אמרו רבותינו באגריפס שהיה קורא בתורה, כי המלך היה קורא בתורה ושהגיע לפסוק "לא תוכל לתת עליך איש נכרי", אז זלגו מעיניו דמעות, כי הוא הבין שהוא לא ראוי! מה אמרו לו? החניפו לו, "אחינו אתה, אחינו אתה, אתה ראוי, הכל בסדר, הכל בסדר", בשביל זה התחייבו כל ישראל עונש כליה! שכולם ה' ירחם כמו אצל המן.

והתוספות מבארים, תקשיבו! שאף על פי שלא היו חכמים יכולים למחות במלך, זה ממש סכנת נפשות למחות במלך, מלך יכול להוציא אותם שם לכיכר העיר ולתלות אותם. בלי שאלות. אבל היה להם לשתוק! לשתוק. אבל לאשר, לאשר בפה, להגיד "אחינו אתה, אתה ראוי"? על זה התחייבו כליה. אז הייתה סכנה גדולה מאוד, נו, אז סתום את הפה! בכה, ירדו לו דמעות, שינגב אותם, ייאלה!

וזה עונש החנופה דבר עבירה שהמחניף לחברו מחמת יראה מפניו ואינו חושש על יראת הקב"ה, הרי הוא עושה עין של מעלה כאילו אינה רואה. כאילו אין אלוקים בשמים שרואה במעשיך מה אתה אומר ומה אתה עושה, אתה ירא מבשר ודם ולא ירא מה' שאמר לא להחניף. אז חייב אדם להיכנס בסכנה ולא יביא על עצמו את העון הזה של חנף.

ויש בזה עוד הרבה מה לדבר על מה שהיה איתו, זה סיפור מפני עצמו ודרשה ארוכה.

אבל אנחנו נמשיך...

לסיכום: איסור החנופה נוהג גם כלפי המלך ונציגי שלטונות, כמו שרים וחברי כנסת והנהגים שלהם החשובים. ואיסור חמור הוא להתחנף להם.

ממשיך רבנו יונה ואומר: אף כי היושב על המשפט אין לו לפחד מאנוש ימות. שנאמר: "לא תגורו מפני איש". יושב דיין במשפט ובא גבר אלם, יודעים שהוא אלם, כתוב גם היושב על המשפט אין לו לפחד מאנוש ימות. מי זה אנוש? מעפר באת ולעפר תבוא. ומה כתוב "לא תגורו מפני איש". אז זאת אומרת, מצוה זו לא להחניף ולא לחשוש ולא לפחד גם לדיין במשפט.

אז ראינו שצריך למסור עצמו אפילו לסכנה ולא להחניף בשום אופן. בסוף נראה איזה חילוק קטן. בסוף, בסוף.

ויש בחלקי כת חנפים, אשר בם החנף נספה ואבד בעון החנופה לבד. כאשר יתבאר. מה פירוש? בכת הזאת של חנפים יש מצב שחנף ימות. נספה ואבד בעון החנופה לבד. זה הכל! אין לו עוד עוונות. זאת אומרת זה איום ונורא! אפשר למות מעניין חנופה.

זה היה החלק הראשון מתוך התשעה.

החלק השני: החנף אשר יהלל רשע לפני בני אדם, אם בפניו אם שלא בפניו. חנף מהלל רשע. הוא נמצא לפניו, לא נמצא לפניו, עצם זה שהוא מהלל רשע, זה חניפות. אף על פי שלא יצדקנו על חמסו ולא יכזב על משפטו, זאת אומרת הוא לא אומר שמשהו חומס את האנשים הרשע הזה, זה בסדר, הוא לא מצדיק אותו כמו קודם מצדיק רשע, לא הוא לא מצדיק רשע, הוא לא יכזב על משפטו שוא ראוי לקבל עונש כך וכך, והוא לא מכזב את זה. אבל יאמר עליו כי הוא איש טוב. על זה נאמר "עושה תורה יהללו רשע". מה פתאום להלל רשע! מי היתר לך להלל רשע.

מה אתה מהלל רשע?! הוא אומר: "נכון, הוא רשע, עושה.. אבל יש לו לב טוב, אבל הוא בחור טוב, הוא עוזר הוא זה, הוא זה.. ". מי היתר לך! כתוב במשלי: "עוזבי תורה יהללו רשע". למה זה שמהלל נקרא עוזב תורה? מדובר שהוא אפילו תלמיד חכם מדובר שהוא אפילו תלמיד חכם. המהלל, אפילו שהוא תלמיד חכם. כי לולא אשר את התורה, לא הילל את מי שעובר על דבריה, הוא מפר מצוותיה! 

וגם כי לא ישבח את הרשע זולתי במה שנמצא בו מן הטוב, הוא גם לא מפריז, הוא אומר בדיוק מה שאצלו טוב, הוא לא מוסיף, אפילו אם הוא מדייק ואומר בדיוק במה הוא טוב. ויליץ עליו בפני בני אדם להגיד לאדם יושר, גם זו רעה חולה! כי בהזכירו את הטוב ואת הרע לא יזכור ועל כל פשעיו יכסה, צדיק ייחשב אצל השומעים ויתנו לו יקר וירים ידו וגבר. אז הוא קיבל עכשיו אישור מהחכם או מהטיפש שאישור אותו בפני כולם שהוא איש טוב, ולא הזכירו את רשעתו ומעשיו הרעים והגרועים. מה שומע השומע? שהאיש הזה טוב. והוא יחשב צדיק אצל השומעים.

תראו יש רבנים שמביאים עבריינים ורשעי כנופיות בגלל שהם תורמים להם, מושבים אותם, קוראים להם "צדיק", "בעל חסד", וכל מיני דברים, אז תשחרר., תשחרר. ובינתיים מה שומעים? ראש כנופיה שחשוד ברציחות,  בכל, "צדיק", "החסיד", הזה.... מה זה?! או קוראים לו "רבי", ולפעמים מתפספס ואומרים "הרב", עוד מעט יגידו "הגאון", בגבינות, ברציחות.. הם לא אומרים. ואז מה יקרה? "וירים ידו וגבר". אז כולם יגשו אליו אח"כ יחבקו אותו. אם הרב אמר עליו שהוא צדיק והוא חסיד וזה ופה ושם. מה זה! אז אין בעיה! אפשר להיות חבר שלו, אפשר להסתופף בצלו, אפשר גם לרדת מהבמה ולקבל ממנו ברכות.

וכבר הקדמנו להודיעך מכשלות והשחיתות הנמצאות בכבוד הרשעים. אומר רבנו כבר אני דיברתי על זה הרבה בכל משנה, מי שקורא, פרוש רבנו יונה על משלי, יראה כמה פעמים הוא חוזר על פסוקים שאומר שלמה המלך, עשרות אם לא מאות. שהוא אומר שמה כמה פעמים וככמה פעמים "המכשלות והשחיתות הנמצאות בזה שמכבדים את הרשעים. על כן לא נכון להזכיר צדקתם בלתי אם יזכיר רשעם וכסלם. אם רצית משום מה להזכיר דבר טוב ברשע, חייב אתה גם לומר את הרשעות שלו והכסלות שלו. כמו שנאמר במשלי י: "ושם רשעים ירקב". תמיד שאתה מזכיר שם רשעים, אתה צריך להגיד "שם רשעים ירקב".  אתה רוצה להגיד עליו טוב, אתה אומר: "פלוני אלמוני שם רשעים ירקב, הוא עשה מעשה טוב". אבל שישמעו.

ממשיך ואומר: אני אגיד צדקתך ואת מעשיך בלא יועילוך. הפירוש  לא יועילו לך מעשים הטובים להציל אותך מרעתך שאני אקום למשפט ואני אערוך מול צדקותייך ומעשך, אני אערוך לעומתם את רוב פשעך ומעשה תעתועיך, כי דברי עונותיך גרו מהם. כמו שאמרו רבותינו בר"ה טז: מי שעונותיו מרובים מזכויותיו נכתב ונחתם למיתה. שוקלים כמה זכויות כמה עונות, מי שעונות מרובים, נכתב ונחתם למיתה. והרשעים נכרים הם בשיחתם והנהגתם, כמו שהקדמנו בשערי יראת חטא.

אז זאת אומרת, אנחנו רואים שחנף שרק מהלל את הרשע, אומר דברי אמת, לא מוסיף יותר ממה שראוי לומר, אבל לא הזכיר את רשעתו. ולא אמר שם רשעים ירקב, זה עון פלילי נוסף. זה נקרא עוזב תורה כי אם לא היה עוזב את התורה איך הוא מהלל מי שעובר על דבריה ומפר מצותיה. אז לכן צריך להוסיף תמיד "שם רשעים ירקב".

והנה הצדיקים לעומת אלה, עוזבי התורה, הם מתעבים את הרשע. ככתוב בפסוק: "תועבת צדיקים איש עול. המשך הפסוק :"ותועבת רשע ישר דרך". אז תועבת צדיקים מה מתעבים הצדיקים? הנה כמו שאיש עול, אדם שעושה עול, הוא שנוא ומתועב אצל הצדיקים. יש מצוה לשנוא את הרשעים. יש מצוה, מצוה, כמו שיש מצוה לאהבו את ישראל "ואהבת לרעך כמוך", לרעך במצוות, באותה מצוה בספר החינוך כתוב שיש מצוה לשנוא את הרשעים.    

הנה כמו שאיש עול הוא שנוא ומתועב אצל הצדיקים, כן ישר דרך מתועב אצל הרשעים. הרשעים שונאים את אלה שהולכים ישר. וזה מבואר מן החוש. רואים את זה בחוש.

המלבי"ם אומר: "תועבת צדיקים איש עול, הטוב שונא את הרע". אם אתה לא שונא את הרע, אתה לא טוב. כתבו :"אוהבי ה' שנאו רע". אם אתה לא אוהב את הרע, אתה לא אוהב ה'. כי למדנו, איך אתה יכול לשבח אדם שעובר על התורה ומצותיה, מבזה את ה', איך אתה יכול לשבח אותו?! איך אתה יכול להלל רשע?! אתה עוזב תורה! אומר המלבי"ם : "הטוב שונא את הרע. והרשע שונא את הטוב. עד שלכל אחד יהיה תועבה הדרך של השני".

אז הוא אומר: לפחות, רבנו יונה, ואשר בסוד הצדיקים לא יהיה, הרי אמרנו פה תועבת צדיקים יש עול, אז צדיקים ודאי מתעבים ושונאים את הרשעים. זה ודאי. אבל אחד לא זכה להיות בדרגת צדיקים, ואשר בסוד הצדיקים לא יהיה. אז אומר רבנו יונה: אם תעב לא יתעבנו, כמו שמתעבים הצדיקים את הרשעים, הוא לא בסוד הצדיקים, לכן אם תעב לא יתעבנו, ואם קוב לא יקבנו, אם הוא גם לא מקלל אותו, גם ברך לא יברכנו. אז לפחות אל תברך את הרשעים, אל תהלל אותם, אל תשבח אותם. לפחות! אז אתה לא בדרגת צדיקם שמתעב רע, אז את לא יכול לתעב, אתה "סופר צדיק", אתה לא יכול לתעב, אתה לא מקלל אותם, יופי, יופי, אבל את תברך! אבל אל תברך, אומר רבנו יונה.

ויתכן כי יקר מקרה, יכול להיות שיקרה מקרה שאחד משבח את הרשע מדרך פתיות, פתי, לא חכם כל כך, לא למד הרבה, ויכול להיות שהוא משבח את הרשע לא בגלל שהוא בעד, פתיות. מה זה הפתיות שלו? כי הפתי אומר לשבח טוב בוא. תמיד שזה טוב לשבח את האנשים, תמיד זה טוב, ככה הוא אומר. אם היו יהיה על דבר אמת ואם תהיה תמורתו, לא משנה אם הוא משבח באמת על דבר אמיתי את הרשע, או שהפוך לא היה אמיתי, ומבלי הדעת, בגלל שהוא פתי ואין לו דעת, משבח הוא את המתים. אתה משבח את המתים!

כי אמרו רבותינו על הרשעים בברכות יח: "רפאים יחשבו בחיים ומתים קרואים". כמוש אומר קהלת: "והמתים אינם יודעים מאומה". מי זה המתים? זה הרשעים. "כי לא אחפוץ במות המת", צריך להגיד "כי לא אחפוץ במות החי", מה זה לא אחפוץ במות המת, אם הוא מת כבר מה יש לחפוץ? הוא כבר מת. אומר :"לא, הרשעים נקראים מתים. הם מתים לעולם הבא, אין להם עולם הבא. הם מתהלכים כמו רפאים. אז מה אתה משבח את המתים?!

אומר רבנו יונה, גם אם אתה פתי ואמרת במקרה שבח על אחד כזה, דע לך שהשגחה הזאת עולה לך זדון. באמת זה היה שגגה. הוא לא מבין, הוא חשב שתמיד זה טוב לשבח, אחרי השיעור הזה אני מבין שכמה יבינו שזה אסור! אבל עד עכשיו הוא חשב שזה טוב תמיד, תהיה הלשון שלך נקיה, תשבח את כולם, הכל טוב. השגגה הזאת עולה זדון.

כי לא יאהב העבד האדון אם יאהב משנואיו, ויקרב רחוקיו. הלא להם לדעת מדרך הדעת כי כן. אומר רבנו יונה, תשמע י'חביבי, עבד לא יכול להגיד שהוא אוהב את הקב"ה, את האדון, לא יכול להגיד שהוא אוהב את האדון אם הוא אוהב את השונאים שלו! איך אתה יוכל לאהוב?! להקב"ה יש שונאים, דוד המלך אמר: "הלוא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאת שנאתים לאויבים היו לי". איך אתה יכול אם אתה אוהב את ה', וה' מתעב אותם, הם גורמים צרות לישראל, כל האסונות שבאים  לישראל בגלל הרשעים, הם מטים את הכף של עם ישראל לרעה, הם מאריכים את הגלות, הם גורמים לכל הצרות ואתה יכול, אתה במין, לקרב אותם, לאהוב אותם, לספר בשבחם? זה סימן שאתה לא אוהב את ה'! כי אם אתה אוהב את ה' היית חס על כבודו!

כי לא יאהב העבד האדום אם יאהב משנאיו ויקרב את רחוקיו. הלא להם לדעת מדרך הדעת, מי שיש  לו טיפת, טיפת שכל שכך הוא. ואומר שלמה המלך: "וכסילים מרים קלון". מה זה אומר? אומר הרלב"ג: בכל אחד מהכסילים מגביה קלון לו. או על צד ההפלגה כי עוצם הקלון שינחלו מפני שכלותם הוא מפריש ומסיר אותם מהמקום ההוא שהם נכרים בו. זאת אומרת, בגלל הקלון הם יסולקו מכל מקום.

"וכסילים מרים קלון", אומר המצודות דוד: כל אחד מפריש את הקלון לחלקו. "מרים קלון" מלשון תרומה והפרשה.

"וכסילים מרים קלון", זה גורם לקלון. מה זה "קלון", קלון זה בזיון. כמו קלוי באש. כי בעבור בזיון מתאדם פניו של אדם. אז הוא נקראה כמו קלוי, קלון. כאילו הוא נקלה באש. או מלשון "קלות", "וכסילים מרים קלון".

אז בינתיים ראינו שגם מי שעושה כן הוא בכלל אלה שחוטאים ואסור. זאת אומרת אסור לשבח את הרשעים אפילו אם אומרים אמת וכו'.

חלק שלישי: "החנף שמשבח את הרשע בפניו אף חוכמתו עמדה לו כי לא ישבחנו בפני בני אדם פן יהיה למוקש".

עכשיו אנחנו מדברים בחנף, שהוא קצת יותר חכם מהקודמים, הוא לא  משבח אותו בפני אנשים ויצא מזה נזק שיחקו ממנו צדיק ויטעו בו אנשים וכו', הוא לא משבח אותו בפני בני אדם כי הוא פוחד שזה יהיה למוקש. אומר רבנו יונה: גם זה החנף גדול עונו!

למה? כי החליק אליו בעיניו. עשה לו ככה פוזה בעיניים. כאילו לא נורא. הרי לא ישוב מדרכו הרעה. כי אם הוא קיבל ממך גיבוי בעיניים אפילו, אפילו ביד, ככה.. והוא לא ידאג יותר לעונותיו כי צדיק הוא בעיניו. הוא קיבל גיבוי. בן אדם לא רשע לא צריך יותר מגיבוי מאחד דתי. מספיק לו. ואז כל השאר הם קיצונים. זה שהסכים איתו, זה שאישר לו, זה שרמז לו בעיניו, זה מבין עניין, אבל כל השאר זה קיצונים. הם חרדים יותר מידי חניוקים, אלה הם לא מבינים עניין.

וכל אשר אינו מעדת הצדיקים אם ישבחו מה יאמר בלבו? אומנם ידעתי כי כן, ידעתי, מה פירוש?  אחד שהוא לא צדיק, כרגע הוא לא קרא לו רשע, אחד שהוא לא צדיק, אם משבחים אותו מההוא אומר בלב? משבחים אותו והוא לא צדיק, ומשבחים אותו, מה הוא אומר לעצמו?  "אומנם ידעתי כי כן, אני יודע בתוך ליבי שאני בסדר, אני ידעתי". הוא חיכה לאישור.

כעניין שנאמר בפסוק במשלי יא: "בפה חנף ישחית רעהו". החנף בפה שלו שמחניף לשני אפילו בינו לבינו, הוא משחיט אותו, כי ההוא מאמין לו.   

ובדעת צדיקים יחלצו. מה פירוש? החנף משחית את רעהו בפיו כי ישבחנו ויאמין לדברים ויקשה את רוחו ויראה את נפשו בעיקר ולא יבין כי עפלה נפשו. מה זה עפלה נפשו. כמו: "ויעפילו לעלות ההרה". אז הנפש שלו לא ישרה והוא מרגיש הוא מתנשא , ולא יבין כי עפלה נשפו, התרוממה ועלתה כאילו.. אבל בלי הצדק. בגלל שההוא משבח אותו.

"בפה חנף ישחית רעהו", אתה גורם לטמבל הזה לטעות ולחשוב באמת שנפשו בעיקר והכל בסדר. מי גרם למכשלה הזאת? אתה! המכשלה הזאת תחת ידו וההוא שהוא שיבח אותו ירום לבבו ויפול במכמורת גאותו. הוא יפול ברשת של הגאוה והנה כי השחת השחיתו בחלקות שפתיו. החליק לו בשפתיו וגרם לו נזק בלתי הפיך.

המשך הפסוק זה: "ובדעת צדיקים יחלצו". מה ההבדל בין הרשע  שמחניפים לו והוא מאמין לצדיקים שכתוב "ובדעת צדיקים יחלצו"? הצדיקים אפילו אם יחליף להם חנף הם יחלצו בדעתם, בגלל שיש להם דעת מהנזקים של החנף.

כי אם ישבחנו החנף לא ירום לבבו של הצדיק למען זאת. כמו שאמרו רבותינו בנידה ל: "אפילו כל העולם אומרים עלייך צדיק אתה הוי בעינייך כרשע".

הצדיקים יודעים שמה שאומרים להם "אוי איזה צדיק אתה", "איזה צדיק", זה, זה.. הוא מנפנף את זה! הוא מנפנף את זה. למה? כנגד כל מה שהוא אומר הוא יודע כמה חובות יש לו כלפי ה', אז איזה צדיק ואיזה בטיח ומה אתה מבלבל את המוח! אז לכן "ובדעת", יש להם דעת לצדיקים, הם יחלצום מהחנפות של החנף.

ואמרו באבות דרבי נתן, אומרים לנו אם יש לך חברים איזה תבחר? איזה לבחור? אם יש עלייך רעים מקצתם משבחים, מקצתם מוכיחים, אהב את המוכיחים ושנא את המשבחים. שמעתם? אהב את המוכיחים זה אתה מקבל הצלפות, אומרים לך למה אתה מדבר, למה את העושה ככה, למה אתה עושה ככה... זה מטריד! כל הזמן לשמוע תוכחת אנשים לא אוהבים. אהב את המוכיחים! מי לא אוהב משבחים? כל הזמן רוצים להצטופף איתם, לצאת איתם לטיולים, ללכת ל... לבוא אליהם, שיבואו אלייך.. כי כל הזמן הם משבחים. שנא את המשבחים! הם יגמרו עלייך! הם יגמרו עלייך! לא ישאר לך טיפה גן עדן!

למה? מהשבחים אתה תתגאה ונהיית תועבה אצל הקב"ה. מהשבחים תאמין שאתה כזה ולא תתקן דרכך. השבחים יגרמו לך רק נזק! כי אלה לחיי עולם הביאוך, אלה שמוכיחים אותך הם יביאו אותך לעולם הבא, ואלה ברעתך ישמחוך כי ישבחוך. אבל אתה ברעתך. מה זה הואיל לך אם שיבחו אותך?! 

עוד פירוש אומר: בדעת צדיקים יחלצו כי לא יחניפו להם, אבל הוכח יוכיח אותם בדרך בטעותם בתוהו לא דרך. אז זאת אומרת הצדיקים עם השכל והדאה שלהם הם יחלצו את רעיהם. לא את עצמם גם. הם גם את רעיהם. הם יחלצו אותם מכל צרה וצוקה, משיגיונות, מטעויות, כי הם לא יחנפו להם. צדיקים לא מחנפים. אלא יוכיחו אותם ויורו להם מה הדרך לעשות תשובה, כי הם טועים בתוהו והם הולכים בלא דרך. אז לכן געת שיש לצדיקים תחלץ את רעיהם.

ממשיך ואומר לנו רבנו יונה: "ופה חלק יעשה מדחה". משלי כו. מה זה פה חלק? פה ל חלקלקות. למדנו כבר מחליק לשון. כמו בלעם. בלעם החליק לשון לישראל, שיבח אותם והם נפלו בגאוה, בגלל שנפלו בגאוה נכשלו בשטים ועברו על עריות והתחייבו כליה. זה בגלל שהוא החליק להם לשון. אז "ופה חלק יעשה מדחה", זאת אומרת הוא גורם שהאדם ששומע את החלקלקות עליו שהוא בסדר וזה וזה, זה ידחה אותו מעל הקב"ה. הוא יגרום שהוא ידחה מעל הקב"ה.

אומר רבנו יונה: המשיל פה חלק לדרך חלקלקות ואמר כאשר יפול האדם וידחה בלכתו בדרך חלקלקות כעניין שנאמר: "יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך ה' דוחה", זאת אומרת מוץ אין לו משקל, כל רוח באה ומעיפה אותו. "ומלאך ה' דוחה". יהיה דרכם חושך והחלקלקות. כך יפול האדם וידחה בפה חלק. מה זה פה חלק? פה של חנף. יש אחד מחניף לו וידחה אותו מחיי עולם הבא. אז בינתיים הוא שמע שבחים והפסיד את העולם הבא. ומי יענש על זה? כמובן גם החנף. כי הוא הדיח נפש מישראל.

ועל העניין הזה שאמרנו עכשיו וביארנו, אמר דוד עליו השלום, איזה דברים הוא אמר! אם עד עכשיו נשמעתי קיצוני, עכשיו דוד המלך עוד יותר קיצוני. תביאו סכין ארוך, סכין ארוך של השחיטה.. "יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות". שמעתם? צריך לקחת סכין של השחיטה, להוציא את הלשון של החנף ולהוריד לו אותה. "יכרת ה' כל", כל! "שפתי חלקות לשון מדברת גדולות".

אומר רבנו יונה: דוד המלך קילל את הפה החלק, המחליק לשון, כי ישחית בו רעהו. אתם שומעים? ואתם יודעים מה שאמרו חכמים: מה יותר גרוע: ההורג או המחטיא? המחטיא! המחטיא את חברו יותר מן ההורגו. מי שרצח יהודי זה פחות חמור ממי שהחטיא יהודי. כי מי שרצח יהודי איבד לו את העולם הזה, הוא כבר לא יהיה פה. אבל מגיע לו גן עדן. מי אמר שלא יקבל גן עדן? אם זה היה אדם טוב, הוא הרג אותו, הולך לגן עדן. אבל אם אחד החטיא יהודי, אז הוא ישאר פה אפילו עד 120, אבל הוא ילך לגהנום. מי גרם לו? המחטיא. אז מה יותר גרוע? לאבד את העולם הזה של 70 שנה או את חיי נצח? מקלל דוד המלך: "יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות". קילל את הפה החלק כי ישחית בו רעהו.

והלשון הקשה שהוא לא חלק, לא מחניף, שהוא הפך החלק, זה לשון הרע. זה אומר רע על חברו. והחנף אומר טוב על חברו. לשון הרע זה אתה אומר... יכול להיות על אדם שהוא בסדר גמור, ואתה אומר עליו לשון הרע. זה לשון קשה. לא חלק. לשון חלק זה אתה אומר על אחד רשע דברי חניפות, מחליק לו לשון, אומר לו "זה בסדר", מאשר אותו, "יש בך דברים טובים, הלוואי כל החרדים היה להם מה שיש לך, איך שאתה..."

ויש מן החנפים שמתכוונים להחניף לאנשי זרוע כדי שיכבדו אותם וינשאום. מה זאת אומרת? יש מן החנפים שהם מתכוונים להחניף לאנשי זרוע, אנשי זרוע זה לא דוקא אנשים שמתאמנים במכון, זה אנשים שיש להם סמכות, שררה, יכולת, אז הם בשביל קשרים אז הם מחנפים להם כדי שיכבדו אותם וינשאו אותם, גם יתנו להם איזה תפקיד, איזה מעלה, איזה כיבודים. ואמרו רבותינו... נראה אם תזכרו על מי אמרתי את זה, אם המחניף לחברו לשם כבוד לסוף נפטר ממנו בקלון.

אתם זוכרים על מי אמרתי דבר כזה? מי אלה שהחניפו לשם כבוד וזה ושבחו את החילונים שבחו אותם, שבחו אותם עד שנפטרו מהם בקלון?

(תשובות מהקהל)

איך עובר הזמן ואתם שוכחים. אתם זוכרים את ההתנתקות? כמה החניפו להם ואמרו זה וזה וזה, בסוף אותם אלה שהחניפו להם העיפו אותם ואמרו להם "ייאלה תעופו מפה! קחו קראוונים, קראווילות, ועד עכשיו חלק מהם בקראווילות. שכל המחניף לרשעים סופו שנופל בידם. אסור להחניף לרשעים. אסור! אסור! אסור! אל תאמין להם! אל תאמין להם!

שרון, אתם זוכרים את שרון? זה שהיה שממונה שנים בין לבין, הוא אמר להם תלכו, תתפסו כל ג'בלאה... אמר להם.. אמרו "שרון איתנו...", בסוף אמר להם :"ייאלה קישטה! קישטה". חזרה. הלביש את כולם שחורים כמו בגרמניה וייאלה להעיף את כולם! איזה מראות! איזה דברים!

כל המחניף לרשעים סופו שנופל בידם. כל המחניף לחברו לשם כבוד , לסוף נפטר ממנו בקלון. זה עונשו בעולם הזה של החנף. זה בקטנה.

החלק הרביעי מכת החנפים זה המתחבר לרשע. לא דיו אשר לא יוכיחו בשבט פיו והרחק לא ירחיקהו, אבל כמו חבר יקרבהו. יש רשע, אז מה צריך לעשות? רשע צריך להוכיח אותן בשבט פיו. לא בלשון כזאת רכה. בשבט פיו! שבט זה אוסיה, אתם יודעים מה זה. והרחק ירחיקהו. אז הוא אומר המתחבר לרשע הוא לא רק שלא נוכיח אותו בשבט פיו והרחק ירחיקהו, אבל כמו חבר יקרבהו.  הוא מתחבר לרשע.

נאמר בדברי הימים ה, פרק כ, פסוק לז: "כי בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה את מעשיך". הרד"ק שנה מסביר: יהושפט היה מלך צדיק, אחזיהו היה מלך רשע, והם התחברו ביחד לעניין של עשר ספינות שהם עשו ומפני שהוא התחבר עם האוניות של מלך ישראל שהיה רשע, נשברו האוניות. אז זאת אומרת עצם זה שהוא התחבר עם אחזיהו, אפילו זה היה עם כוונה לטובה, פרץ ה' את מעשיך. ה' לא רוצה שיהיה חיבור בין צדיקים לרשעים. לא! אסור להתחבר לרשע אפילו לדבר מצוה. אסור!

והצדיקים מאס ימאסוהו את הרשע, אומר רבנו יונה. אתם שומעים עוד פעם: צדיקים מואסים את הרשע, כמו שנאמר :"נבזה בעיניו נמאס". ואמרו רבותינו זכרונם לברכה... איך זה שהוא הלך והתחבר איתו עם הרשע? איך רשע מתחבר אל רשע? איך זה קורה? אפילו שנראה שהוא צדיק בעיניו והוא מתחבר לרשע, כאילו לקרב את הרשע, לעשות לו ככה וככה, הוא אומר כאן בפרוש, אמרו רבותינו זכרונם לברכה שואלא קמא צב: "לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו". כל המחובר לטמא, טמא. זה על פי תלמוד בבלי.

שואלא קמא צב. רבי אליעזר אומר: לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו. וכתוב על יפתח: "ויבחר לו אנשים פוחזים", הלך זרזיר אצל העורב. כי שניהם טמאים. גם הזרזיר וגם העורב. אז מי הולך? נין למינו. טמא הולך לטמא. ממילא אם אתה רואה אדם שאפילו בעיניך הוא נחשב, והוא מתחבר לרשע, יש לו חברות עם הרשע, תדע שהוא טמא כמוהו! כי לא הלך זרזיר אצל עורב, אלא שהוא מינו.

ואמרו שם גם: "כל עוף למינו ישכון ובן אדם לדומה לו". כמו שכל עוף הוא שוכב עם בני מינו, אתה לא תראה זרזירים אצל חסידות וחסידות אצל עורבים, עורבים הולכים בלהקת עורבים, חסידות עם חסידות, כל עוף למינו ישכון. וככה גם אצל בני אדם. "ובני אדם לדומה לו".

והרי אמרו בגמרא במגילה כח: אסור להסתכל בדמות אדם רשע. לא רק להתחבר, אסור להסתכל בדמות אדם רשע. שנאמר במלכים ב', פרק ג, פסוק יד: "לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך", מי אמר? אלישע הנביא אומר ליהורם שהיה מלך רשע, אמר לוף לולי שפה נמצא יהושפט מלך יהודה שאני נשוא את פניו, אם אביט אליך ואם אראך. למה? כי אסור להסתכל בדמות אדם רשע.

והגמרא במגילה אומרת: "כל המסתכל בדמות אדם רשע עיניו כהות לעת זקנתו". הוא יהיה עיור לעת זקנתו בגלל הסתכלות זו. שישב החזון איש זצ"ל מול "בן גורגור", שהיה אצלו פה בבני ברק בבית, הוא צידד הצידה והיה מדבר איתו בלי להסתכל על פניו. למה? אסור להסתכל בפני רשע. יש תמונות מזה.

שנאמר: "ויהיה כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות". אתם שומעים? מפני שהסתכל בדמותו של עשו. עשו זה הבן שלו! אבל הבן שלו היה רשע והוא הסתכל בפניו ובגלל זה יצחק אבינו, רגל במרכבה, הפך להיות סומא. אתם שומעים דבר כזה?! וכל זאת מדובר אף על פי שלא יה מכיר מעבדיו. זאת אומרת כל זה משובר שיצחק שהוא רשע, הוא לא הכי את מעיו, כי עשו היה מסתיר את מעשיו. ככתוב: "והיה במחשך מעשיהם". הרשעים מסתרים את המעשים שלהם ועושים אותם בחשוך להסתתר מבני אדם ויאמרו: "מי רואה אותנו?! מי יודע ממעשנו?!" אז זאת אומרת, למרות שיצחק אבינו לא ידע שהוא רשע, עצם זה שהוא הסתכל בפניו, כהו עיניו לעת זקנתו. וכבר הקדמנו, אומר רבנו יונה, להודיעך באר היטב כי רבו דרכי מות הנמצאים אצל המתחבר לרשע.

עכשיו אדם שיש לו שותף חילוני, מחלל שבת, הוא רשע, והוא מחובר לרשע, אני לא חוזר על מה שאמרתי בשורה האחרונה, תשמעו את זה בשידור חוזר. מסוכן מאוד! מסוכן מאוד! טוב מזה לא יצא זה ברור, אבל כמה רע נראה בהמשך.

אנחנו למדנו עד עכשיו רק ארבעה עיקרים בחנף. עכשיו אנחנו בחמישי:

החלק החמישי, איש כי יאמינו בני אדם בדבריו וסמכו כל השומעים על דבריו ויתכוון לנשא אחד העם או גואלו הקרוב אליו באהבתו אותו. מסיבת אינטרסים, ויאמר עליו כי הוא איש חכם והוא בן לא חכם  והא בכלל לא חכם, אבל בוא אומר עליו שהוא חכם. והיה לפוקה וצור מכשול כי יסמכו על הוראותיו ועל פיו יהיה כל ריב ויעות משפט ואת העולם יחריב. יא בא ביי!

מה נאמר כאן? יש בן אדם שמאמנים בני אדם בדבריו, אדם נאמן, נאמן רוח או רב, רב של קהילה, או רב של עדה, או רב ראשי, לא משנה, אבל מאמינים לו. יש אנשים שמאמינים לו, לא משנה כמה, מאמינים לו וסומכים על דבריו. אבל הוא התכוון לנשא אחד, כמו שממנים היום תפקידם למקורבים והכל, והוא מתכוון לנשא אחד העם או גואלו, קרוב אליו, למה? באהבתו אליו. אינטרסים, כל מיני אינטרסים. אז מה הוא אומר עליו? שוא  איש חכם. אבל הוא בכלל לא חכם, הוא בן לא חכם. מה הוא גורם? לפוקה וצור מכשול. הוא עושה בור ברשות הרבים, הוא מכשיל את הציבור באדם לא ראוי! כי יסמכו על הוראותיו. הוא אמר שהוא חכם. ואם הוא אמר שהוא חכם, מעכשיו ישמעו לחכם. אבל החכם לא חכם. ואז מה יקרה? יסמכו על הוראותיו, ועל פיו יהיה כל ריב ויעות את המשפט. כי באים אצלו לדון והוא יעות את המשפט. כל המעמיד דיין שאינו הגון, כאלו מעמיד אשרה. עבודה זרה. אז זאת אומרת איך אתה עושה כזה דבר? ואת העולם יחריב.

שאמנון יצחק אמר שאי אפשר לאכול עופות ובשר, נבלות וטרפות, וצריך להגעיל את כל המטבחים, מה אמרו? "שיו! איך הוא מעיז?! מוציא לעז על הרבים! מה? אז כולם אוכלים?! לא יכול להיות! איך אפשר להגיד כזה דבר! חוסר אחריות, גוזמה.." הקב"ה סידר שיבוא איזה עוף עכשיו חדש קוראים לו "בראקל". והתחילו דיונים. אלה שרוצים למכור את הבראקל, אז הם אומרים שמה שאכלנו עד עכשיו, את העוף הצהוב הלבן הזה, כן, זה שאתם רגילים לו עם הכרבולת האדומה, אומרים שמה שאכלנו זה נבלות וטרפות, זה בכלל לא מותר, זה עוף טמא. זה הכל נבלות וטרפות. עצם זה שאכלת אותו עם סכין טובה, הכל טוב, זה בכלל אין לו מסורת. אוכלים אותו פה 60, 70 שנה, פתאום אין לו מסורת. מה פתאום איך אוכלים את זה? איך אתם.. מה קרה לכם? איך טעיתם. עכשיו בה הבראקל, כי יש כמה סוחרים שהחליטו עכשיו להפיץ אותו, אז באו ואמרו שישי את העוף הזה וזה יש לו מסורת. זה הג'ינג'י הזה עם כל מיני צבעים. טוב, הביאו אותו בפני כמה חכמים, חלק פוסלים וחלק מתירים, חלק מתירים וחלק פוסלים. בבני ברק התירו, בירושלים פסלו, וככה התחילו לעבור כמה שיהיה להם יותר ויותר ויותר. נו, אז חלק אומרים זה טמא וחלק אומרים זה טהור. וחלק אומרים שהלבן עכשיו טמא וחלק אומרים שהוא טהור. אז מה קרה? נתנו הוראות: אלה שפוסלים אומרים אסור לאכול אצל אלה ואסור ללכת לחתונות ואסור לאכול אצלם בבית וצריך להכשיר את המטבחים. והשניים אומרים אותו הדבר עליהם.

הגזמתם! נהייתם כמו אמנון יצחק? מה אתם פוסלים את הכל? וזה לא מסיבת כשרות של השחיטה, זה מדובר פתאום באו עם עוף חדש. ולא תאמינו מה קרה היום! הרב מזוז אמר אפשר לאכול, הרבנים בירושלים של העדה אמרו אסור לאכול. אלה אומרים בכה ואלה אומרים בכה.

היום הגיעו, רצו להביא את העופות לרב ברנדסדורפר תבואו עם העופות, באו עם לול, באו עם עופות, הראו להם עוף כזה ועוף כזה, זה בלדי, וזה בראקל וככה וככה. אני לא חוזר על כל הפרטים. בעקרון הרב ברנדסדורפר אמר שזה לא בלדי ולא זה .. אמר להם יש 14 שינויים בין העוף הזה לעוף הזה, בזה יש לו ככה, בזה יש לו ככה, בקיצור, פסל. אמר הבראקל לא כשר ומה שאכלו עד עכשיו, מה שאנחנו אוכלים הלבן, זה הכשר. אלה שהביאו את העופות אמרו לו: "ומה תגיד על העוף הזה?" עכשיו הוציאו עוף, אמר תנו לי מקרוב את העוף הזה, עוף שחור, כולו שחור, הביאו לו אותו. הוא נוגע לו בנוצות, צבעו! צבעו אותו! צבעו את העוף! הוא נותן לכל האנשים לגעת, צבעו אותו. "רמאים!", אמר, "שקרנים! אתם רוצים להאכיל את עם ישראל עופות טרפים?!". וזה הכל מופיע עכשיו תסתכלו בחדשות, בכל המקומות, שלחתי את זה בקבוצות. "רמאים שקרנים". אתם שומעים? וחלק אמרו זה מותר, מותר, מותר. אכלנו  את זה בג'רבה, אכלנו פה, אכלנו שם, אכלנו אותה ותמשיכו לאכול.

אתם מבינים מה קורה, רבותיי? אז אם יכולים לא שחיטה, להקל בשחיטה ולא לבדוק את הסכין כראוי, לא, שזה עבודה וטרחה, אתה שוחט עשרות אפים ביום וכל הזמן לבדוק את הסכין, זה טרחה. ואם תגלה שהיא לא בסדר, זה הספד. ואם תצטרך לתקן כל פעם סכין, זה עבודה. פה אמרו לא, בוא נביא עוף חדש, למה? אנחנו יכולים להביא אותו ומחיר זול ונוריד את המחירים והכל ונמכור ונוציא את כל הלבן... אתה יודע מה זה להוציא את הלבן? שוחטים ביום מיליון וחצי, אם נזרוק את כל המיליון וחצי הלבנים וכל יום נביא את הצבעוניים האלה, אתה יודע מה זה להרויח כל יום רק אתה מוכר את הצבעוניים האלה,? אתה יודע כמה רווח. אתה מיליארדר תוך כמה שבועות. אז צבועים לך את העופות ומרמים גדולי ישראל, באים אליהם ליד רבי שמעון בר יוחאי, בציון! יא בא ביי! צבוע! עוף צבוע! והיו כמה עופות שהם לא הצליחו לצבוע, לא נקלט הצבע, אז מראה להם הרב ברנדסדורפר, "תראו הם תלשו את הנוצות פה, כי לא יכלו לצבוע". אתם שומעים רבותיי? זה נקרא שהם מעמידים אנשים לא ראויים ואומרים זה חכם וזה חכם, בסוף יוצא מכשלה וחרב כל הציבור. רחמנא ליצלן.

אז אני חוזר עוד פעם:

איש כי יאמינו בני אדם בדבריו וסמכו כל השומעים על דבריו, והוא התכוון לנשא אחד העם או גואלו הקרוב אליו באהבתו אותו, אינטרסים, כמו שאמרנו, ויאמר עליו כי הוא איש חכם, והא בן לא חכם, מה יקרה? והיה לפוקה וצור מכשול כי יסמכו על הוראותיו, ועל פיו יהיה כל ריב ויעות כל משפט ואת העולם יחריב. וכן כי יאמר על איש כי הוא נאמן רוח ולא הכירו אם הוא איש אמונים או בן לא אמון בו, כמו שכתוב בפסוק: "בנים לא אמון בם", ואז מה יקרה. אולי ישמע שומע ויפקדהו על ביתו וכל יש בידו וכחש בו לאמא לא ראיתיך. יא בא ביי! עוד ציור.

בא אדם אומר על אחד זה אני מכיר אותו, הוא נאמן רוח ולא הכירו אם הוא איש אמונים או בן לו אמון בו, אבל מעצם זה שהוא אומר על האיש שהוא נאמן רוח, אולי מישהו ישמע ויפקיד אותו על בתו, אומר זה נאמן, בדיוק זה מה שאני צריך, צריך אחד נאמן. אתה יכול לשמור לי על הבית, אח"כ ינקה לו את כל הבית. ובסוף יגיד לא, לא לקחתי כלום, הכל...", מי גרם עכשיו שהוא נכשל?

ככה היה איתי. היה עובד איתי בן אדם ובמשך תקופה ופתאום בא והציע לי מישהו להיות איתי בעיתון, היה לי עיתון, והביא עיתון שהוא מוציא בבית שמש. קראו לו "אסף הגנב, הנוכל". לא ידעתי. והוא המליץ עליו. ואמר לי: "הוא בן משפחתי, הוא גיסי. אני אומר לך". אמרתי לו :"הוא נאמן או לא", זה מה ששאלתי. אמר לי: "כן". הבן אדם ישב כבר בכלא, הבן אדם עוקץ אנשים, הבן אדם גנב, נוכל, רמאי, מפורסם בכל הארץ. והוא אמר לי נאמן והפיל אותי. והבן אדם לקח את העיתון והלך לעשות פרסומות ועקץ ב-400 אלף שקלים. זה שהמליץ לי עונו ישא על צווארו ולא ינקה לעולם הבא כהוא זה.  והאמנתי לו. למה? בן אדם שאיתי, ויש לו קצת משהו, קרבת משפחה אליי דרך אחד הבנים. זה מה שכתוב פה. יאמר על איש כי הוא נאמן רוח ואז יכול מישהו לשמוע ויפקדהו על בתיו וכל יש לו יתן בידו, ובסוף כחש ויאמר לא ראיתיך.

ואמרו רבותינו בסנהדרין ז: "כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נטע אשרה, ובמקום תלמיד חכם כאילו נטע אצל מזבח". אומר רבנו  יונה והיה מי שהקים לראש בימים הראשונים מי שאינו ראוי להורות, יש עליו פסוק מפורש בחבקוק ב, פסוק יט: "הוי אומר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו". וכי הוא יוכל ללמד אותכם דבר מה? הוא יורה? הנה הוא מחופה  ופרוס עם כסף וזהב יפה ולמראה עין אבל אין בקרבו שום רוח, אפילו רוח חיוני כבהמה. אוי לה אומר על הפסל העשוי מעץ הקיצה משנתך ושמע אליי ולאבן דומם אומר עורי. ככה מעמידים אנשים שאינם כשרים. כמו שמעמידים פסל, מצפים אותו בזהב, שמים עליו גלימה, חושבים שיש פה תלמיד חכם. ועתיד הקב"ה להפרע ממעמידיו. עתיד הקב"ה להפרע ממעמידו. מי שהעמיד דיין שלא הגון, הקב"ה יפרע. שנאמר: "וה' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ".

ופה הבאתי קצת ציטוטים בדיני דיינים, בשביל שנבין עד כמה זה חמור ומה הדרישות:

אין למנות (זה הטור) אין למנות דיין שאינו הגון וכל מי שממנה מי שאינו הגון ואינו חכם בתורה, אפילו יש לו מידות אחרות טובות, הרי זה עובד ב"לא תעשה". ואמרו חכמים: כל הממנה דיין שאינו הגון כאילו מקים מצבה. ובמקום תלמידי חכמים כאילו נוטע אשרה. ועוד דרשו חכמים: לא תעשו אתי אלוהי כסף ואלוהי זהב, זה הבא בשביל כסף וזהב וזהו דיין שמינו אותו בשביל עושרו. הוא קנה את הדיינות בכסף.

כמו שהיה בבחירות. לרב הראשי אספו קולות, שחדו אנשים ועשו הכל רק העיקר שזה יהיה ולא זה, זה דחה במרפק, את ההוא הפלילו במשטרה, על זה הלשינו, על זה אמרו, הכל בשביל שיהיה כזה דבר. זה נקרא דיין שאינו ראוי.

עכשיו מה הדין של דיין כזה? בכל דיין המתמנה בשביל כסף, אסור לעמוד לפניו. ולא עוד, אלא שמצווה להקל בו ולזלזל בו. בכל בית דין מישראל שהוא הגון, שכינה עמהם, לפי כך צריכים הדיינים לשב באימה וביראה ובעטיפה ובכובד ראש.

ויש עוד דינים גם כן בזה עוד, אבל אני אקרא לכם בדילוג: בכל דיין שאינו דן דין אמת לאמתו...

אני הבאתי מקרה כזה שהתפרסם, הבאנו הקלטה, שרצו לנשל משיהו מעשרות דונמים בפרדס חנה ע"י הרב הראשי שהתערב בדין ואיים על דיין שלא יוכל לדון אותו כי הוא הזמין אותו לדין.

כל דיין שאינו דין אמת לאמתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל וכל דיין שנוטל ממון מזה ונותנו לזה שלא כדין, הקב"ה נוטל ממנו נפשות. הקב"ה יכול להרוג מבני משפחתו בגלל שהוא לקח מזה ונתן לזה שלא כדין. הוא נתן ממון מזה לזה, ה' יטול ממנו נפשות.

וכל דיין שדן דין אמת לאמתו אפילו שעה אחת, כאילו תקן כל העולם כולו וגרום לשכינה תשרה בישראל.

כתב הרמב"ם: כך הדרך החכמים הראשונים: בורחים מלהתמנות ודוחקים עצמם הרבה שלא לשב בדין, עד שידעו שאין שם ראוי כמותן. ושאם ימנעו עצמם מהדין תתקלקל השורה. זאת אומרת יצא דין מעוקל. הם הכי ראויים, הם בורחים. אבל רק שהם ידעו שאין שום אדם יותר שיכול להיות ראוי ויכול להיות רק נזק. ואף על פי כן לא היו יושבים בדין עד שהיו מכבידים עליהם מהעם והזקנים ומפצירים בהם. לא כמו אלה שקופצים מעיר לעיר, רוצה להיות רב העיר, רב העיר, רב העיר. מוכרי תותים למיניהם.

ואסור לדיין להתנהג בשררה וגסות הרוח על הציבור, אלא בענוה ויראה. וכל פרנס המטיל אימה יתרה על הציבור שלא לשם שמים, אינו רואה בן תלמיד חכם לעולם! וכן אסור לנהוג בהם קלות ראש, אף על פי שהם עמי ארץ. לדיין אסור לזלזל בקהל אפילו שהם עמי הארץ. ולא יפסיע על ראשי עם קודש עף על פי שהם הדיוטות ושפלים, אבל בני אברהם יצחק ויעקב הם. וצריך שיסבול טורח הציבור ומסעם, כמו שדרשו: "ויצום אל בני ישראל".

מה זה "ויצום אל בני ישראל"? על מנת שיהיו מקללים אתכם וסוקלים אתכם באנשים. ככה אתם צריכים לסבול את עם ישראל. אין ברירה, זה העם. אפילו שיזרקו עליכם אבנים ויקללו אתכם, אסור לכם להתנשא עליהם ואתם צריכים לזכור שזה שני אברהם, יצחק ויעקב.

אז זאת אומרת, זה מקצת הדברים בעניין דיין, אבל מי שמעמיד אחד שהוא לא ראוי, כבר אמרנו, כאילו מעמיד אשרה או מצבה, רחמנא ליצלן! והוא יתבע על זה. כל מה שיצא קלקול בעם ישראל, מהמינוי הזה, זה בצוואר שלו. ולא רק בצוואר, אלא ה' לוקח ממנו נפשות.

זה היה החלק החמישי.

החלק השישי, מי שישי בידו למחות ואינו מוחה ואין בפיו תוכחות, זה גם מכת החנפים, ועל מעשה חטאים לא ילטוש עין ולא ישגיח ולא יהיה להם לאיש מוכיח. זה אסור! אין דבר כזה! אדם צריך להוכיח, "הוכח תוכיח", וצריך לשים לב על מעשה החטאים וללטוש עיניים עליהם ולהשגיח וצריך להיות איש משגיח. כי הרי נצטוינו לבער הרע מקרב עמנו, שנאמר "ובערת הרע מקרבך", ואמרו רבותינו בשבת נד: מי שיש בידו למחות באנשי ביתו ואינו מוחה נתפש על אנשים ביתו.

כמה אנשי ביתו? תשעה, עשרה, שניים עשר נפשות, הוא יתפש על כל העברות של כולם בגלל שהוא לא מוחה בהם. יש בידו למחות באנשי עירו ואינו מוחה, שומעים אותו, אדם מכובד בעיר שלו והכל, והוא לא מוחה, נתפס על אנשים עירו! כל מה שעושים בעירו עבירות והוא לא אמר ולא מחה בהם, הוא יתפש על העוונות של כולם. יש בידו למחות בכל העולם ואינו מוחה, נתפש על כל העולם.

אתם שומעים מה החיוב של הוכח תוכיח? ועל זה נאמר בפסוק: "וכשלו איש באחיו". התורה בספר ויקרא כו, סוקל ז אומרת: "וכשלו איש באחיו". הגמרא בסנהדרין כז מסבירה מה זה אומר: וכשלו איש העון אחיו. זאת אומרת, העון של חברך, שלא מחית בו, יהיה מכשול לך ואתה תענש על זה! כי אמרו: כל ישראל ערבים זה לזה". אם הוא לא משלם, אתה ערב תשלם במקומו.

אבל אם אתה מוכיח, אתה נפטר מדין ערבות. כל זמן שלא הוכחת את הערב, יתבעו ממך. לא יעזור! אבל אם תוכיח, אפילו לא ישמעו, אתה נפטר מדין ערבות.

החלק השביעי, הוראה את אנשי מקומו, עם קשה עורף

 ואומר בלבו אולי לא יקשיבו אם אדבר להם נוכחות ופי אמלא תוכחות, על כן יחשוך פיו. אומר רבנו יונה: והנה עונו ישא. למה עונו ישא? הוא רואה כל אנשי מקומו הם עם קשה עורף, והם לא יקשיבו לו ואומר: "לא, לא, אתה תוכיח, אם לא הוכחת, אתה תשא בעון שלהם. למה? כי לא ניסה להוכיח ולהזהיר. אולי את רוחם יעיר, אולי הם יעורו משנת אולתם, ואולי לא תלין איתם משוגתם.

אז אמרו רבותינו זכרונם לברכה בשבת נה, בעניין מה שכתוב ביחזקאל ט,ד: "והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה", אמרה מידת הדין אף על פי שהללו צדיקים גמורים וקיימו את התורה, היה להם למחות ולא מחו. אמר הקב"ה גלוי וידוע לפני שאם היו מוחים לא היו מקבלים מהם. אמרה מידת הדין: רבנו של עולם, אם לפניך גלוי, הם לא ידעו אם ישמעו העם לקולם ואם יחדלו. ואז ציוה ה' יתברך: וממקדשי תחלו, והם הצדיקים המקדשים, כי נענשו על דבר שלא מחו. ונאמר: הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. אם לא תוכיח, אז אתה תשא עליו חטא.

מה מסופר פה? מסופר פה שהקב"ה רצה להעניש את הרשעים באותו הדור ולהציל את הצדיקים. אבל באה מידת הדין אומרת להקב"ה: רבנו לש עולם, רגע, רגע, מה נשתנו אלו מאלו? הוא אומר: אלו צדיקים ואלו רשעים. אומרת מידת הדין: אם הם צדיקים למה לא הוכיחו אותם? צדיקים רואים שהם עוברים עבירה יש מצוה הוכיח תוכיח את עמיתך, למה לא הוכיחו אותם? אמר להם הקב"ה: אני יודע שאם היו מוכיחים אותם, לא היו שומעים להם. זאת אומרת, ה' עוד לצדם של הצדיקים, ואומר שהם לא עשו שום עון, כי הם היו מוכיחים, זה לא היה עוזר. ככה מלמד זכות הקב"ה על הצדיקים. מידת הדין עומדת ואומרת : כן, לך זה גלוי, אתה יודע שלא היו שומעים להם, אבל לפניהם מי גלוי? מאיפה הם יודעים שלא היו שומעים להם? אולי כן היו שומעים להם? אולי אחד או שנים כן היו שומעים להם?

ואנחנו למדנו, נתנו דרשה גדולה בנושא הזה שהם כן הוכיחו. רק הם לא הוכיחו מספיק ולא חזרו עוד ועוד ודעו, כי כתוב הוכח תוכיח אפילו 100 פעמים! והם לא הוכיחו כראוי, לכן אמר ה' ממקדשי תחלו. אל תקרא "ממקדשי", אלא "ממקודשי". והתחילה המכה וההרג מהצדיקים. איזה צדיקים? שקיימו.. כך כתוב, שקיימו את הורה מאל"ף ועד ת"ו. כל התורה הם קיימו! רק דבר אחד הם לא קיימו כהוגן: זה היה הוכח תוכיח את הרשעים העיקשים. אז אם יאמר אדם: "תשמע, בואנה, אני נמצא בסביבה כולם רשעים וזה, מה אני אגיד להם? עם מי אני אדבר? זה חמורים! אין על מה לדבר, זה הם לא ישמעו". אתה צריך לנסות. תגיד, תצא מהערבות. אתה לא אומר? יש לך עון. אתה יותר צדיק מאלה שלא חטאו בשום עבירה וקיימו את כל התורה מאלף עד ת"ו? אתה יותר צדיק מהם? שהעיד עליהם ה' שהם צדיקים והכל? אתה לא כזה. ולא עזר להם והם מתו ונהרגו. אז מה יש לך? איזה הגנה יש לך? אז לכן צריך הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. זה לא מדובר על כולם, תכף נראה במי מדובר, אבל מישהו בכלל עמתך.

עכשיו ממשיך רנו יונה ואומר כך: ואם הדבר גלוי לכל וידוע ונבחן ונחקר כי החוטא שונא מוסר ולא ישמע לקול מוריו ולמלמדיו לא יטה אזנו, על אחד כזה נאמר: "אל תוכח לץ פן ישנאך". ועל זה אמרו: כשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע. ואמרו: מוטב שיהיו שוגגים ולא יהיו מזידים.

במי זה נאמר? עוד פעם, תקשיבו: אם הדבר גלוי לכל, כולם יודעים שפלוני אלמוני נקרא לו איקס, פלוני אלמוני איקס ידוע ומפורסם לכל, וכבר נבחן, מה זה נבחן? כבר דיברו איתו רבנים, מלמדים, מורים שלו, הורים שלו, כולם דברו איתו על מה שהוא עושה ונחקר הדבר, ברור שבאמת בררו, אתה דיברת איתו? לא עזר? מה אתה אומר?! אתה דיברת איתו גם? לא עזר? מה אתה אומר? אתה גם דיברת איתו? אתה גם... אחרי שידוע לכל ונבחן ונחקר, שהחוטא שונא, שונא מוסר, ולא ישמע לכל מוריו, מלמדיו לא יטה אוזנו, על זה יש לך פטור. כי על נאמר: "אל תוכח לץ". לץ זה רשע מהסוג הזה, "פן ישנך", הוא עוד ישנא אותך. לא יועיל שום דבר, זה מופקר לגמרי. על אלה נאמר: כשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע. לא על כל אחד, לא על כל אחד, כמו שאנשים מקלים ואומרים "מה אני אדבר איתו? אתה יודע מעשיו? יש מצוה לומר ויש מצוה לא לומר, פה זה מצוה לא לומר". לא! לא! רק אם הדבר גלוי לכל וידוע ונבחן ונחקר כי הוא שונא מוסר ולמלמדיו ולמוריו לא מטה אוזנו, רק זה.

החלק השמיני, איש אשר ישמע את דברי בני האדם מדברים לשון הרע, או כי ישמע כל פה דובר נבלה, או יושב בסוד משחקים שבוזים תורה ומצות, ויודע כי הם סרבים וסלונים, מה זה? מרדנים וקוצנים. לא רק שהם מורדים, הם גם כמו קוצים. ואם יוכיחם לא יקשיבו לדבריו, על כן ישים יד על הפה, גם זה יענש, למה? כי לא יענה כסילים כאולתם. אתה צריך לסחור פה דובר נבלה. אם אתה שומע אנשים שמדברים דברי נבלה, דברי לשון הרע, דברי פשע, אתה צריך לסחור את פיהם, לסתום להם את הפה. למה? כי אם אתה תשב ותשתוק ותהיה במחיצתם, פן יאמרו כי הוא כמוהם וכי הודה לדבריהם. הנה ישב שמה אחד דתי, הוא לא אמר כלום, אז הוא מצדיק אותם.  

ולכן, ולמרות זאת, אף כי יתחיב לענות ולגעור בהם ולתת גודל לתורה ולמצות אשר בזו ולעזו להם. ועוד יותר, ויקנא לכבוד נקי וצדיק אשר ישיחו אותו. ואם הם מדברים על אדם שהוא צדיק, כמו שרבי אהרון כהן עושה, שמדברים וישיחו בו, אז הוא מקנא לכבוד נקי וצדיק אשר ישיחו בו. זה נמלט מהעונש של חנף. אבל אם הוא שותק, אז הוא יענש.

זאת אומרת, כתוב: "אל תען כסיל כאולתו", וכתוב: "ענה כסיל כאולתו". אל תען כסיל כאולתו", אם הוא מדבר בדברי עלמה, בדברים של שטויות, הבלים בעולם הזה, הוא יגיד לך צפון קוריאה אמרה וטראמפ אמר ומתווכחים על שטויות, וזה הבניין לא יחזיק מעמד, והבניין הזה לא טוב, והדירה הזאת טובה.. ושטויות... מתחיל.. אל תען כסיל כאולתו". עזוב. זה לא.. פן תשווה לו גם אתה, יגידו שאתה בדיוק כמוהו.

 אבל "ענה כסיל כאולתו", זה בדברי תורה. אם הבן אדם מוציא לעז על התורה, מוציא לעז על חכמים, אומר דברים שלא כהוגן, ענה כסיל כאולתו! חייב לענות לו! אם לא אתה תתפס בדין חנף ותענש על זה.

וזה אחד מן הדברים, אומר רבנו יונה, שהתחייב אדם לעזוב בעבורם חברת הרשע. אסור לך להיות במחיצתם של חברות רשע כאלה. שהם סרבים וסלונים. כי יענש בשומעו דבריהם הרעים וילאה לענותם. הוא לא רוצה לענות להם, "עזוב אין לי כח להתווכח איתם, אני לא רוצה"... זה דבר מפורש בדברי שלמה, כתוב במשלי כד: "אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות איתם, כי שוד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה". רוצה לומר, כי אתה תשא עון בחטאתם, כי תשמע דבריהם הרעים תמיד ותהיה כמחריש. אסור להחריש! אין דבר כזה! אתה חנף! אתה חנף!

החלק התשיעי, המכבד את הרשעים מדרך שלום. אמנם לא ידבר טוב על הרשע, מה שאמרנו בהתחלה, ולא יתנהג בכבודו, גם לא יחלוק לו כבוד, על דרך אשר יחשבו בני אדם כי יכבדנו מאשר יקר בעיניו נכבד, כי לא יחלוק לו כבוד זולתי כדרך שמכבדים בני האדם את העשירים מדרך סלסול ולתקות תועלת, בעבור כי צלחה דרכם ולא מפני חין ערכם.

יש לנו פה חנף מסוג חדש. זה חנף שהוא מכבד את הרשעים בדרך שלום. "למה לי לרבי עם הרשעים, למה לי זה.. כדאי להיות בשלום עם כולם, לאהוב את השלום", הוא נהיה מהתלמידים של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום. הוא לא מדבר טוב על הרשע, הוא גם לא מתנהג בכבודו, אבל הוא חולק לו כבוד לרשע כמו שהם מכבדים עשירים. מדרך סלסול. איך מכבדים עשירים? מדרך סלסול ותקוות תועלת. למה? כי צלחה דרכם של העשירים, אבל לא מפני חן ערכם, לא מגלל שמעריכים את העשיר בגלל שהוא גאון או חכם, תלמדי חכם, רק.. אתם יודעים, כולם נדבקים לעשירים, אולי יצא מזה משהו. אבל הוא נדבק לרשעים מדרך שלום. בדיוק כמו שמכבדים את העשירים. אז הוא עושה אותו הדבר.

אומר רבנו יונה: וגם זאת יש חטא ואשמה בדבר הזה! למה? אם הותר לכבד עשירים, לא כן הרשעים. רשעים אסור לכבד! גם לא מדרך שלום. שנאמר... יו! איזה פסוק! חשבתם שאני קיצוני, הא?! אומר באיוב מ: "וראה כל גאה והשפילהו, ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם. תן עינך בו והשפילהו, כאשר ראוי ויאות לצדיק שלם". צדיק שלם משפיל את כתות הרשע והשקר. מנסה את האמת ותומכיה ומשפיל כתות השקר.

זה פסוקים מפורשים! "וראה כל גאה והשפילהו, ראה כל גאה הכניעהו והדוך רשעים תחתם". אתם יודעים מה זה "הדוך"? במדוך, אתם ידועים מה זה? בהוואן, כן? העלי, בתוך הרפוט, בטיקו, כן, שלוקחים את הכורכום ונותנים לו "טוח טוח". ככה, "והדוך רשעים תחתם". זה הדרך הראויה לצדיק שלם. אז זה אסור. אסור. זה נקרא חניפות. אם אתה הולך מדרך שלום עם הרשעים.

מתי הותר החלק הזה? מדאגה. מתי? מדבר פן יזיק הרשע. אתה ידוע שהאיש הזה הוא רשע מזיק והא יגרום הפסד ובזמן שיד הרשע תקיפה ושעתו חצופה, ואין בידנו להכניעו, ובחילינו להניעו, אין לנו כח להניע אותו ממעשיו הרעים, מה עושים במצב כזה של דאגה ופחד אמיתי? מדובר שהוא יכול להזיק ולגרום הפסד וגם זמן עכשיו זה בידו,הוא רשע, הוא שלטון, יש לו כח, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. מה עושים עם אחד כזה? אומר על כן הותר, הותר לכבדו, כדרך שמכבדים בני אדם, אנשי זרוע הרמה ופחד ואימה. איך? בקימה והידור ודומה להם. זאת אמרת, אם הוא בא, מותר ככה לכבד אותו, לקום מפניו וכו', בגלל שיש לו זרוע. אבל לא ישבחנו ולא ידבר טוב עליו לבני אדם. רק מהפחד מותר לו ככה לעשות איזה תנועה של כבוד שהוא לא יתעלל בו. רק זה. וכן אמרו זכרונם לברכה, על זה בציור כזה, מותר להחניף את הרשעים בעולם הזה. אומר רבנו יונה: זה רק בציור הזה. לא שום ציור אחר.

אם כן, עברנו עכשיו על דין חנף, למדנו אותו כראוי וזה אומר שמי שעובר על אחד מאלה פעם אחת, פעמיים? וואי! שלוש? הוא גמור! זה לא מקבל פני שכינה. ורבנו בחייה אומר עוד יותר, אומר: שהוא יותר גרוע מעובד עבודה זרה. חנף. למה? עובד עבודה זרה עובד לפסל אחד, זה העבודה הזרה, והוא משתחווה לך, מאמין בה, מגיש לה פירות, מחכה שירקבו, לוקח אותם אח"כ, מחליף לחדשים. כנראה היא בתענית, לא אוכלת. מכל מקום, זה עובד עבודה זרה. עובד עבודה זרה זה יהרג ולא יעבור. יהרג ולא יעבור! אסור לעבוד עבודה זרה, אפיל ושזה פסל חארטה. אסור!

אומר: החנף יותר גרוע. למה? אין קץ לנאבדיו. הוא לא עובד עבודה אחת זרה, הוא עובד אין קץ. הוא מחניף לזה ומחניף לשכן ומחניף לדוקטור ומחניף לעשיר, לפה, לפוליטיקאים, מחניף לפה... זה אין קץ לנאבדיו. והנביא אומר, ישעיה: "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו, כי במה נחשב הוא". מה קרה לכם, אומר ישעיה הנביא, חדלו לכם מן האדם, חדלו לכם מן האדם! מה אתה סומך, בוטח, מאמין, מחניף לאדם? נשמה באפו. אתה יודע מי זה האדם הזה? סתום לו את האף דקה, הוא מת! נשמה באפו. יש לו נשימה דרך האף, תסתום לו את האף דקה, הוא לא שווה! שיהיה שני מטר 40, סתום לו את האף, שים לו אטב באף, גמר הבן אדם. אז מה אתה מחזיק ממנו? מעפר באת ולעפר תשוב. סופו רימה ותולעה. אז מה  זה?!

אומר הזוהר הקדוש: אל תקרא במה נחשב הוא, איזה חשיבות נתת לו? אומר : במה נחשב הוא. חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו, כי במה נחשב הוא. אצלך בעינך הוא כמו במה, אתה משתחווה לו, מחניף לו. כמו פסל! אתה עושה ממנו במה. זה איסור גמור! להיות מחניף זה לבטוח בכח זרועו של אדם. 

והפסוק אומר: "אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין תשועה, תצא רוחו, ישוב לאדמתו". ביום ההוא אבדו עשתונותיו. זאת אומרת, אין לך במי לבטוח! אין! אתה צריך להאמין בשם ואסור, אסור, אסור להחניף. זה עבודה למי שלא רגיל. למי שזה רגיל אין בזה שום בעיה.

ב"אורחות צדיקים" מובא שי שכמה דברים שמותר להחניף. לתלמיד מותר להחניף לרבו, לרב מותר להחניף לתלמידו. כל זה בשביל להתקרב לרב, כי זה עניין ומצוה. לא שקר כמובן, לא להחניף על דבר שקר. ולרב מותר להחניף לתלמיד, לשבח אותו ולהגיד לו ככה וככה בשביל לקרב אותו שילמד יותר טוב וכו' וכו'. וגם אם אתה רוצה לקרב מישהו, לא כולם, מישהו ספציפי שאתה יודע שיש סיכוי ומשהו, מותר ככה לקרב אותו קצת במילות שבח כאלה ואחרות בשביל להציל אותו וכו'.

אבל תחזרו על כל מה שאמרנו בשידור חוזר ותראו הדברים האלה אין כמעט מי שלא נכשל בהם יום יום. יום יום! וזה אומר שחס ושלום אחרי 120 שנה הוא עבד, עשה את רצון הבורא בהרבה דברים, קיים מצוות, עשה חסדים, עשה צדקות והקב"ה לא ירצה לראות אותו במחיצתו בכלל. למה? כי הוא יותר גרוע מעובד עבודה זרה. הוא מחניף, הוא חנף. כת חנפים אינם מקבלים פני שכינה.

עד כאן. מי שרוצה לשאול, בבקשה.

שאלה:

שואל: קודם כל, ערב טוב. הרב אני מצטער קצת על מה שאמרתי מקודם...

הרב: מה אמרת מקודם?

שואל: שזה קצת פדיחות לדבר איתך...

הרב: שמה? שמה?

שואל: שזה קצת פדיחות לדבר איתך. תאמת שזה...

הרב: שזה קצת מה?

הרב: פדיחות לדבר איתך.

הרב: לא שומע מה הוא אומר... אהה זה קצת פדיחות לדבר איתי.

שואל: כי זה הפדיחה שלי...

הרב: למה אני לא ברמה או מה?

שואל: לא, זה הפדיחה שלי, זה לא הפדיחה שלך.

הרב: למה יש לך פדיחה לדבר איתי?

שואל: כי אתה עשית לי שתי טובות, אני לא עשיתי לך בינתיים כלום. לא עזרתי לך בכלום.

הרב: נו, אתה יכול לעשות לי עכשיו שלוש. מה הבעיה? כן...

שואל: בזכותך הפסקתי לאכול את כל העופות ואת התבלינים ואת הבשר...

הרב: כן...

שואל: והתחלתי לשמור על העיניים. ואני עושה את זה דווקא הרבה... אני מצליח.... לא מצליח בזה, אין, אי אפשר להצליח בזה, אפשר רק להמנע מזה. אז רציתי להגיד לך תודה. באמת, מכל הלב!

הרב: תזכה למצוות. זה נקרא פדיחה? שאתה אומר תודה?

שואל: לא, זה קצת פדיחה שלי, כי אני... עזרת לי בשתי דברים... את האמת, ב-2,400 מיליון דברים, אבל אני לא עשיתי לך שום דבר. אתה מבין?

הרב: מה אתה צריך? עצם זה שעשית מה שאני אומר, קיימת את מה שה' רוצה, זה הדבר הכי טוב שיכול להיות. מה אני עוד יכול לקבל יותר מזה?1

שואל: אז אני רוצה להראות לך משהו יפה.

הרב: בבקשה. אתה עם הפתק והעט, מה? תגיד מה?

שואל: זה קצת קשה לי להסביר לך את זה במילים...

הרב: אז לא.. תגיד.. קודם תגיד.

שואל: איך אני אגיד את זה?

הרב: אל תגיד. אז תראה לי אח"כ. אי אפשר עכשיו לראות דברים דרך פתק.

שואל: אוקי.

הרב: אחרי זה.

שואל: אין בעיה. אני אביא לך את זה.

הרב: תודה רבה!

שואל: תודה. אני אוהב אותך!

הרב: תודה!

שאלה:

הרב: בלי דרשות עכשיו. מה זה דף ארוך, עם דפים..

שואל: לא, רק שלושה שאלות.

הרב: שלוש.

שואל: קודם כל בקשר לבין המצרים...

הרב: כן?

שואל: הבנתי שצריך... במוצ"ש צריך לעשות הבדלה ובערב שישי לעשות קידוש, איך זה מסתדר עם שתיית יין דווקא בימי בין המצרים, שזה חובה ומצוה לעשות קידוש ויום שבת והבדלה במוצ"ש?

הרב: עכשיו אנחנו לפני ראש השנה, עזוב בין המצרים. שאלה שנייה?

שואל: בקשר לענוה, עניין הענוה.

הרב: כן?

שואל: אברהם אבינו אומר "ואני אפר ועפר" משה אומר "ואני ערל שפתיים", הנביא ישעיה אומר "ואני טמא שפתיים", ודווקא כשמסתכלים על הלל הזקן, אז הוא אומר: "אם אני כאן הכל כאן, אם איני כאן מי כאן". ואחרי זה הוא ממשיך: "אם אתה תבוא לביתי אני אבוא לביתך, אם לא תבוא לביתי אני לא אבוא לביתך". יש פה נקמה ונטירה ממנו.

הרב: איזה נקמה? איזה נטירה? על מה...

שואל: אתה לא תבוא לביתי אני לא אבוא לביתך...

הרב: לא, עזוב, עזוב...

שואל: טוב, לא משנה. איך הוא אומר "אם אני כאן הכל כאן"?

הרב: אני אגיד לך איך הוא אומר. הוא אומר: אם אני כאן הכל כאן", פירושו של דבר, אם הקב"ה כאן אז כולם נמצאים כאן. כן, מה עוד?

שואל: שאלה מסיימת...

הרב: כן?

שואל: בקשר לזעקה. בפרק מ...

הרב: איזה זעקה?

שואל: שאני חושב שעם ישראל צריך להתאחד ולצעוק למשיח, כמו שכתוב "תהילים נגד טילים", נכון?

הרב: כן...

שואל: ובגלל זה בבני ברק לא נפל אף טיל. ככה, כתוב: "ויצעקו אל הויה בצר להם וממצוקותיהם יצילם"...

הרב: מה זה "הויה"? אל ה'.

שואל: אל ה'.

הרב: מה אתה משיחי?

שואל: לא. אמרתי הויה, לא אמרתי  את היו"ד ה"א.

הרב: אוקי. כן?

שואל: "ויצעקו אל ה' ממצוקותיהם יצילם".

הרב: אז מה אתה רוצה עכשיו?

שואל: ככה: רבי שמעון בר יוחאי אומר: אף כי לא היו ראויים להגאל בזכות הצעקה נגאלו.

הרב: נו, אז מה אתה רוצה? לצעוק עכשיו? בבקשה, הנה יש לך מיקרופון, תצעק.

שואל: הנה, לא, הוא אומר, כל אותם אלפים שנפלו במלחמה בימי דוד לא נפלו אלא על שלא טבעו בניין בית מקדש. רגע.. זה אומר רבי שמעון בר יוחאי. והרמב"ן אומר שאפילו שלא היו ראויים להגאל, נגאלו בזכות הצעקה. משה היה גואל ראשון...

הרב: טוב, אני עכשיו נותן לך הזדמנות לצעוק ואולי בזכות זה נגאל. בכבוד.

שואל: ה' מלך עולם אנא שלח משיח בן דוד מיד!

הרב: אמן!

שואל: חזק וברוך! כל הכבוד!

שאלה:

שואל: ערב טוב.

הרב: מה?

שואל: ערב טוב, קודם כל.

הרב: ערב טוב.

שואל: אז ככה: יש לי בעיית ראייה מסוימת.

הרב: לא שומע מה אתה אומר.

שואל: באתי לבקש ברכה מהרב, אם זה אפשר?

הרב: כן.

שואל: יש לי בעיית ראיה מסוימת. אני לא רואה כל כך טוב.

הרב: כן?

שואל: וחבר המליץ לי בעצם על הרב שהרב אם...

הרב:תלמד שעתיים בתענית דיבור כל יום שלושה חודשים רצוף ללא הפסקה והפוגה, בעזרת ה' בזכות זה ה' יאיר עינייך.

שואל: אמן. רציתי רק לשאול בעצם, קודם כל זה באמת מלידה, האם האפשרות לשנות בין מהלידה בין מהלך החיים, ו...

הרב: בשביל הקב"ה אתה חי כל רגע מחדש.

שואל: אוקי. עכשיו באמת רציתי יותר לשאול גם: הרי סוף כל סוף יש לי בעיית ראיה, נולדתי איתה...

הרב: למה אתה חוזר על מה שאהיה בעבר?

שואל: לא. למה אני בא להגיע... מה שאני בא להגיד זה שהנשמה שלי הייתה מול כיסא הכבוד, מול הקב"ה ובשרה לרדת עם מישהו, בגוף של בעיית ראיה. עכשיו שאני מבקש, זה לא סתירה בעצם?

הרב: שום סתירה! אתה גלגול שצריך לתקן משהו ואם תתקן מה שצריך אז הכל יתוקן. בשביל מה יש גלגולים?

שואל: הבנתי. אז הרב אמר שלושה חודשים, תענית, שעתיים תענית דיבור.

הרב: שעתיים לימוד תורה בתענית דיבור, רצוף בלי הפסקה, 90 יום.

שואל: אוקי.

הרב: בהצלחה!

שואל: תודה רבה!

שאלה:

שואלת: ערב טוב לכבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואלת: יש לי גם שאלה וגם ברכה לבקש.

הרב: כן?

שואלת: יש לי בת חילונית שהיא נשואה לחילוני, אפשר להגיד שהוא רשע. איך אני צריכה להתנהג איתם? אני לפני התחלת לימודים יש להם בת 6 ואני עשיתי כל שיכלתי שיכניסו אותו לבית ספק דתי והייתה מהומה גדולה וצעקות והרבה, ובסוף הכניסו אותה איפה שהם רצו. ומאוד, מאוד צורם לי. והם נכנסים אליי הביתה, באים, מכבדת אותם, איך אני צריכה להתנהג איתם?

הרב: לא הבנתי. איך הם מתנהגים אצלך בבית?

שואלת: אצלי בבית מתנהגים בסדר, אבל לא..

הרב: מה פירוש? הם עושים דברים נגד התורה בביתך?

שואלת: כן. לא מברכים...

הרב: לא. אז את לא יכולה לתת להם לאכול אם הם לא מברכים. אם את יודעת שהם לא יברכו, לא להגיש להם אוכל.

שואלת: אוקי...

הרב: ולא להזמין אותם לשבת.

שואלת: לשבת לא, אני לא מזמינה.

הרב: אז זהו. לא להגיש להם אוכל. להגיד להם מאחר ואתם לא מברכים ההלכה אומרת שמי שידוע שלא יטול ידיים ולא יברך, לא מגישים לו אוכל.

שואלת: עכשיו, שהם באים אליי אני עושה להם כבוד...

הרב: איזה כבוד?

שואלת: מכבדת אותם...

הרב: מארחת אותם. לא צריך כבוד. מאחרת אותם.  בתור בת.

שואלת: בתור בת ובעלה.

הרב: בעלה רשע אמרת.

שואלת: כן, אז מה אני יכולה לעשות?

הרב: שום דבר. מה תעשי?! הוא נלווה אליה.

שואלת: טוב. עכשיו אני מבקשת מכבוד הרב ברכה. יש לי נכדה בת שלוש וחצי שהיא נולדה עם מום בריאה, בתוך הבטן הסרעפת עלתה למעלה...

הרב: ההורים שלה דתיים?

שואלת: כן.

הרב: כן..

שואלת: הסרעפת עלתה למעלה ושכבה על הריאה ועשתה חור בריאה. וביום השישי להיוולדה הם עשו לה ניתוח, סוויטלי אורגני, והריאה לא בסדר.

הרב: כן...

שואלת: עכשיו, במשך הזמן היא הייתה שלושה חודשים מאושפזת בטיפול נמרץ...

הרב: כן..

שואלת: היא לא יכלה בכלל לאכול, כל חלב שנתנו לה היא הקיאה את זה. היה לה ריפלוקס מאוד גדול. ונתחו אותה על הריפלוקס הזה, ומאז היא אוכלת דרך הבטן. אוכל נוזלי, ויטמינים כאלה לילדים. היא קצת אוכלת דרך הפה. אבל היא רזה  ולא... היא ילדה לכל דבר, היא חכמה, טובה...

הרב: טוב. תגיד להורים שהבעל ילמד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף תורה. והאמא תלמד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים רצוף. ובעזרת ה'... מה השם של הילדה?

שואלת: צופיה בת מירב.

הרב: צופיה בת מירב, ה' ירפא אותה בזכות זה ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.

שואלת: אמן!

הרב: תהי בריאה.

 

שאלה:

שואלת: ערב טוב כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואלת: בהרצאה בפברואר ביקשתי ברכה על הבן שלי שלא דיבר בכלל.

הרב: כן...

שואלת: ברוך ה' היום הוא מדבר.

הרב: ברוך ה'!

שואלת: אז רציתי... באתי להגיד תודה רבה!

הרב: תהי בריאה.

 

שאלה:

שואלת: כבוד הרב, אחיין שלי הוא בבית חולים, והוא בן שלוש ומשהו, לא יודעים מה זה.

הרב: מה פירוש? מה יש לו.

שואלת: לא יודעים מה זה.

הרב: לא יודעים מה זה מה?

שואלת: מה יש לו.

הרב: מה יש לו? למה הוא נכנס לבית חולים.

שואלת: יש משהו בטמבור, חשבנו שאולי זה הרניה, המריצו אותו לבית חולים, ועכשיו הוא...

הרב: ההורים שלו דתיים?

שואלת: הם שומרים שבת, כבוד הרב.

הרב: בלבד.

שואלת: כן.

הרב: שיפסיקו לאכול נבלות וטרפות, עופות ובשר ויקפידו על הכשרות כמו שאנחנו מקפידים וירפא ויצא מבית חולים בריא ושלם.

שואלת: אמן! שאנחנו מגברים בתהילים, אומרים שזה סתם פצע. אח"כ....

הרב: עזבי את הדיבורים. גמרנו עם זה. שלום.

שאלה:

שואלת: ערב טוב, כבוד הרב.

הרב: ער בטוב

שואלת: יש לי נכדה שהיא לא מדברת, היא בת ארבע.

הרב: כל הנכדות הגיעו היום? כן.. בת ארבע..

שואלת: מאוד קשה לה לדבר, והיא נמצאת בחינוך כזה מיוחד.

הרב: ההורים דתיים.

שואלת: אז זהו, הבת שלי הייתה בהרצאה שלך ברמלה והיא לקחה על עצמה כיסוי ראש, והיה אותה בעיה עם הבת היותר גדולה וברוך הק הילדה הגדולה מדברת. עכשיו, מה שהבעיה היא פה בבית שהילדה שלי היא דתייה, היא שומרת הכל, היא גם מטהרת משפחה, הכל, כיסוי ראש והכל, אבל הבעל שלה הוא לא רוצה לחזור בתשובה בכלל! אז...

הרב: אז אחרי שהוא ראה שהועיל מה שאמרתי לאשתו, וזה פתר את הבעיה לבת הראשונה, ומן השמים הביאו לו בעיה עם הבת השניה, אז הוא לא מבין שאת החלק שלו הוא גם צריך לעשות?

שואלת: הוא לא... הוא בשום אופן לא מוכן לחזור בתשובה. דיברתי איתו וניסתי והכל, וזה מאוד מאוד קשה. והילדה שלי משתדלת לעשות כל מה שצריך לעשות.

הרב: מה אמרתי לה אז את זוכרת?

שואלת: היא הייתה.. הילדה הייתה..

הרב: מה אמרתי לה לעשות?

שואלת: לכסות את הראש.

הרב: רק זה?

שואלת: כן.

הרב: תגיד לה שתלמד חצי שעה ספר "שערי תשובה" שלושה חודשים רצוף. מקווה שזה יועיל, למרות העקשנות של הבעל. אם זה לא יועיל, זה תלוי בו.

שואלת: שלושה חודשים.. אני יכולה ללמוד במקומה?

הרב: לא, לא. היא צריכה ללמוד. אין לה זמן? 24 שעות אין לה חצי שעה?

שואלת: לא, היא מטפלת בילדה הקטנה...

הרב: יותר טוב לנסוע לבתי חולים?

שואלת: זהו,ז ה הבעיה, מה נעשה...

הרב: מה הבעיה? חצי שעה במקום זה בבית. ללמוד. מה הבעיה? צריך הפסקה גם. בין בישול לבישול וכביסה, צריך גם ללמוד משהו. מה הבעיה?

שואלת: אי אפשר משהו עם שמירת לשון? משהו...

הרב: וואי! וואי! אני אומר לך... באים לבית חולים אומרים צריך לעשות ניתוח, אומרים סליחה אי אפשר עם כדורים? מה פירוש?! אני אומר לך מה צריך לעשות, את אומרת לי כאילו אנחנו מתווכחים משא ומתן?

שואלת: אז רגע, עוד פעם...

הרב: עוד פעם.

שואלת: שלושה חודשים...

הרב: היא תלמד כל יום חצי שעה ספר "שערי תשובה" של רבנו יונה. אם לא תזכי זה בשידור חוזר.

שואלת: לא.. בסדר, אוקי. אני הבנתי.

הרב: מה עוד?

שואלת: אני אגיד לה את זה.

הרב: יופי! ואני אמרתי עוד משהו: שאם זה לא יועיל, זה תלוי בבעלה.

שואלת: אבל הבעל הוא מאוד עקשן, ואנחנו...

הרב: אין בעיה. הבת שלו.ה שיסבול. מותר לסבול. אנשים אוהבים לסבול. יש  פאקירים.

שואלת: האמת היא שבאמת  הוא סובל, הוא.. היה לו בעיה עם היד, היה לו. כל מיני בעיות.

הרב: נו, נו, נו... כנראה יד אחת זה לא מספיק, צריך שתיים.

שואלת: אולי הרב יכול בעזרת ה' לברך את הילדה.

הרב: בטח!

שואלת: כן...

הרב: מה השם?

שואלת: אודל רחלי...

הרב: אודל רחלי...

שואלת: בת לימור.

הרב: בת לימור, בזכות אמה שתלמד מה שאני אמרתי, תרפא!

שואלת: אמן!

הרב: ואם לא יעזור, אז שאביה יחזור בתשובה.

שואלת: אמן! ולברך את אריה בן אליס שיחזור בתשובה שלמה.

הרב: מה זה טיפ? מי זה? מאיפה הוא הגיע עכשיו?

שואלת: לא, זה אבא שלה.

הה: אה, זה האבא. בסדר. מה השם שלו?

שואלת: אריה בן אליס. שיחזור בתשובה שלמה.

הרב: אריה בן?

שואלת: אליס. שיחזור בתשובה שלמה.

הרב: אליס. ה' יחזירהו בתשובה שלמה ויהפוך לבבו לטובה!

שואלת: אמן! אמן!  עכשיו עוד משהו רציתי..

הרב: עוד?

שואלת: אני רוצה...

הרב: זה השתלטות מרמרה זה. מה זה? לקחת לי את הכל. כן?

שואלת: לא, לא. בשבילי. תראה אני משתדלת לעשות כל מה שצריך לעשות, אבל בתפילות יש לי הרבה הרבה הפרעות. אני ... במקורי.

הרב: הבנתי. טוב...

שואלת: אבל אני מאוד מאוד יש לי הפרעות...

הרב: איזה השגחה את אוכלת בבשר ועופות?

שואלת: של לובביץ'.

הרב: בשביל זה הקוקו ריקו מפריע לך באמצע התפילה. לא לאכול בשר ועופות בכלל! הזהרתי כבר!

שואלת: לא אוכלת בשר! אוכלת עוף של לובביץ'.  מותר לי ...

הרב: את יכולה לאכול את לובביץ' אבל לא את העוף שלו. אין אפשרות לאכול בשר ועופות. זה בעיה. בעיה חמורה.

שואלת: בכלל בכלל?

הרב: לא בכלל, בהחלט!

שואלת: בהחלט. טוב, בסדר.

הרב: אם תפסיקי בעזרת ה' יהיה לך פחות טמטמום הלב ותוכלי להתפלל כהוגן לפני הבורא.

שואלת: זאת אומרת להיות צמחונית?

הרב: או להמתין עד שיהיה פה אי פעם עופות לבנים ותוכלי להשיג פה. אולי.

שואלת: בסדר. טוב תודה רבה.

הרב: לא, אבל אם את לא תעשי מה שאני אומר, אז את אוכלת איסור וזה חבל. את גם צריכה להכשיר את הכלים בבית.

שואלת: לא, הכלים שלי בבית עם הכשרים.

הרב: אבל אם אכלת עופות ויש בהם אפילו ספק טרף, ספק, אז את בבעיה. גם מה שתכניסי כשר לתוך הסירים זה טרף. צריך להגעיל את הכלים.

שואלת: אבל אני מבינה שלובביץ' הם מאוד...

הרב: אנשים טובים! אין לי ספק.

שואלת: על קלה כחמורה.

הרב: קלה כבחמורה. אבל למרות כל זאת, יש בעיה עם הסכינים בכל הכשרויות ובפרט שעושים שחיטות תעשיתיות. זה בעיה. אי אפשר לפרט לך את הכל, יש דיסק, תקבלי אותו בחינם...

שואלת: יש לי. יש לי אותו. הרב היה איתנו בצפת..

הרב: אז תשמעי אותו! אם היית שומעת אותו לא היית אוכלת אם היית שומעת את מה שאני אומר. ואני מביא ראיות על זה. הבנת? לטובתך. זה מטמטם את הלב. זה פשוט מטמטם את הלב.  

שואלת: מה אתה אומר! אז בגלל זה קשה לי בתפילה. טוב.

הרב: כן.

שואלת: טוב? כבוד הרב, יברך אותי לרפואה שלמה לרגליים וגם שאני אוכל להתפלל.

הרב: וגם לראש. מה השם?

שואלת: נחמה חיה בת עליזה.

הרב: נחמה חיה בת עליזה...

שואלת: כן.

הרב: ה' יזכה אותך להיות צמחונית.

שואלת: אמן!

הרב: ובריאה ושלמה!

שואלת: אמן!

הרב: מכף רגל ועד ראש.

שואלת: אמן! תודה רבה!

הרב: תהי בריאה!

שואלת: ה' ישמור אותך!

הרב: אמן!

שואלת: שיהיה לך אריכות שנים טובות, בעזרת ה'.

הרב: אמן!

שואלת: ובעזרת ה' שכלם יקבלו את הדעה שלך, אמן.

הרב: יהי רצון כולל את.

שואלת: אמן! תודה רבה.  ושנה טובה ומתוקה כמו דבש לך ולכל משפחתך!

הרב: אמן!

שואלת: גמר חתימה טובה!

הרב: אמן!

שאלה:

שואלת: ערב טוב, כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואלת: רציתי לבקש ברכה לשני דברים: אחד: למרות שזה לא נראה לעין, יש לי מידה מאוד רעה, אני כבר שנים להלחם בה וזה ממש לא הולך לי. יש לי מידת כעס.

הרב: וואו!

שואלת: אני מאוד כעסנית ומאוד עצבנית...

הרב: את יודעת ממה זה נובע...

שואלת: אני לא אוכלת נבלות וטרפות מגיל שמונה.

הרב: זה ברור, אבל את יודעת מה זה נובע.? כעס ממה זה נובע. את יודעת? מה הגורם?

שואלת: לא יודעת. אני חשבתי תמיד שה הגיע מאבא, איך שהוא.

הרב: לא, לא. אבא לא אשם. זה גאוה. למי שיש גאוה הוא כועס. לא שומעים לו, לא עושים מה שהוא אומר בדיוק, לא זה, לא זה... מתפוצץ! זה גאוה. תעבדי על מידת הגאוה ותרד לך מידת הכעס. יש ספר "אורחות צדיקים", יש שמה שער הגאוה תלמדי אותו. ויש שער העונה, זה התיקון לזה. ויש גם שער הכעס. שמה תלמדי...

שואלת: יש תרגום לרוסית? סליחה....

הרב: יכול להיות. אני לא יודע, לא בדקתי. אבל יש עוד ספר שנקרא "הסר כעס מלבך", שמה יש המון המון מאמרים של חכמים שיעזרו לך להפטר מהמידה השלילית הזאת. היא רעה מאוד!

 שואלת: מסכימה איתך ב-100%!

הרב: כל מי שכועס בידוע שהוא חוטא. וכתוב: כל הכועס כל מיני גהנום שולטים בו. זאת אומרת אחרי 120 יש לך טיול ארוך בגהנום ממקום למקום. למה? כי מי שעושה עבירה מסוימת אז הוא נכנס לגהנום של עבירה, אבל מי שכועס הוא צועק, הוא מקלל, הוא מכה, הוא עושה הרבה סוגי עבירות, זה כל מיני גהנום. זאת אומרת זה מתרחב ומתפשט. הוא מבזה, מלבין פנים, מה שהוא גורם! אז לכן צריך להיזהר מאוד.

שואלת: וברכה שנייה שרציתי לבקש...

הרב: רגע, את חושבת שאם אני אברך זה אוטומט עף?

שואלת: לא.. אני..

שואלת: אני אברך אותך משהו מיוחד. מה השם?

שואלת: קרן בת שרה.

הרב: קרן בת שרה, ה' יזכה אותך לשרשר את מידת הכעס מקרבך בזכות הלימוד בספרי המוסר במה שצריך לזה.

שואלת: אמן!

הרב: לשרשר זה לעקור מהשורש.

שואלת: כן.. זה מילה דווקא שאני יודעת.

הרב: שניים, מה רצית?

שואלת: ושנית אני פשוט.. ובעלי אמורים לעבור דירה ועדיין לצערי הרב לא מצאנו, אז...

הרב: מה פירוש 'אנחנו צריכים לעבור'? זאת אומרת יש לכם זמן שקבוע.

שואלת: כן. נגמר לנו חוזה ואנחנו צריכים....

הרב: ולאן אתם עוברים?

שואלת: בתוך העיר, שפוט מנסים...

הרב: באיזה עיר?

 שואלת: קריית שמונה.

הרב: וואו! ואיך הגעת לפה?

שואלת: באוטובוס.

הרב: לא! הגזמת! את הגעת היום מקריית שמונה?

שואלת: כן.

הרב: פשואלת! ואיך תחזרי עכשיו? יש אוטובוסים?

שואלת: בעזרת ה' מחר.

הרב: ואיפה תשני?

שואלת: יש אנשים טובים.

הרב: יופי! ברוך ה'! טוב, ישתבח הבורא! איזה מסירות נפש בשביל לעקור מידה רעה ובשביל להשיג דירה. אז בעזרת ה', ה' יזכה אתכם להשיג דירה מהרה בנקל, טובה ומתאימה!

שואלת: אמן!

הרב: רק זה שבזכות זה שהגעת לפה היום במסירות נפש.

שואלת: אמן!

שאלה:

שואל: ערב טוב כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: ברוך שחלק חוכמתו ליראיו.

הרב: בלי חארטות. נו, יאלה. דבר בקול, לא לחזור על הדברים.

שואל: אמרת על.. אמרת ב.. אני חושב שזה היה בהרצאה הקודמת או בשיעור בוקר על חז"ל שאתה טורח להגיד "חכמים זכרונם לברכה".

הרב: נכון.

שואל: עכשיו, אם אתה... על רשעים זה מידה שווה או...

הרב: שם רשעים ירקב.

שואל: אפשר להגיד "שרי" או....

הרב: אפשר להגיד "שרי". כי אי פה מצוה כל כך כמו בזכר צדיק לברכה.

שואל: דיברת בהתחלה, בתחילת ...

הרב: לא להגיד "שרי", "שרי זה כאילו מותר, תגיד "שרי".

שואל: זה עגבניות.

הרב: כמו דובדבן. כן.

שואל: בתחילת ההרצאה דיברת על עניין....

הרב: למה אתה לא מדבר בקול רם? דבר בקול רם.

שואל: הילד רוצה לשאול שאלה, הוא יוכל?

הרב: לא, אתה תשאל.

שואל: הייתה לי. ברחה.

הרב: מה?

שואל: הייתה לי שאלה על התחלת הרצאה...

הרב: אה, הלכה. בסדר. אולי היא תחזור.

 

שאלה:

שואל: ערב טוב כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: יש לי כמה שאלות. שאלה ראשונה: האם מותר להוכיח או צריך להוכיח את ההורים?

הרב: בדרך נימוס. התורה אמרה כך וכך.

שואל: בדרך נימוס. הבנתי. עכשיו עוד שאלה...

הרב: כתוב בהרמב"ם בהלכות ממרים, הלכות כיבוד אב ואם, תלמד אותם שם ותראה בדיוק את הדרך. כן?

שואל: שאלה שנייה לגבי הזמרים הפסולים. אני לא שומע ברוך ה'...

הרב: ברוך ה'.

שואל: כמעט שום שירים.

הרב: מה זה "כמעט"?

שואל: סליחה, שום שירים אני לא שומע.

הרב: שום שירים. כן...

שואל: עכשיו, התווכחתי עם איזה משיהו, הוא אומר לי בעצם שכל האיסור זה לפרסם ולתת להם עזרה, אבל לשמוע בעצם מותר.

הרב: לא, אסור!

שואל: איך הרב יכול להסביר את זה?

הרב: מה יש להסביר?! תקרא בדיוק את הפסק ואתה תראה בדיוק מה כתוב. יש באתר שופר "זמרים פסולים", תראה שמה את כל הכתוב וכל הדברים שנאמרו.

שואל: טוב. ולגבי מה שכתוב שמה, לגבי המלחמה, אם אפשר לשמוע משהו ש...

הרב: על המלחמה הקרובה וצפון קוריאה וטראמפ וכל החברה מסביב?

שואל: yes

הרב: מה יש לשמוע? שומעים כל יום שזה מתקרב והאיום הוא ממש רציני וממשי. קרבו את הכלים המתאימים , עכשיו נראה מי השטותניק הראשון שיעשה את השטות, ואז הכל יתלקח. ומרגע זה ואילך זה כבר הפצצות של הרוגים ועשרות מאות אלפים ואולי גם מילונים בשלב הראשון. זה כבר לא צריך אפילו לדחוף אותם לזה, אני כבר לא צריך להתפלל, זה כבר עובד באינרציה.

שואל: והאם אפשר ברכה לחזרה בתשובה לאבא שלי, איתמר בן שרה.

הרב: איתמר בן שרה יזכה לחזור בתשובה שלמה.

שואל: אמן!

 

שאלה (הילד אמנון יצחק):

שואל: גוג ומגוג כבר קרוב, לא?

הרב: נכון. 

שואל: במלחמת גוג ומגוג השלישית.

הרב: נכון.

שואל: ומדבר יהודה מתי הולכים?

הרב: אתה כבר התאמנת? אתה יודע לאכול עשבים כבר?

שואל: אני עוד לא הלכתי עם אבא.

הרב: אז תעשו סיבוב, יש סיור עם ג'יפים שמה ותעברו. תגיד לאבא שיקח אותך, תבחרו מערה ותשימו שמה סדינים, אם אתם רוצים, וכמה מזרונים, על כל מקרה, ושתדעו איך להגיע.

שואל: אין לנו מזרונים בבית.

הרב: אז אבא יקנה. לא עולה היום יקר. 80 שקל אחד, אני חושב.

שואל: טוב.

הרב:  תהיה בריא!

 

שאלה:

שואל: ערב טוב הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: אני בא מירושלים.

הרב: אשרייך!

שואל: רציתי לשאול את הרב, אני גר בדירה של חדר וחצי, עם עשרה נפשות. אני פשוט לא יודע מה לעשות. מה הרב יכול להציע לי מה לעשות.

הרב: בזמנו היו גרים בחדר אחד הכמות הזאת. עכשיו אני רואה שהתרחב קצת. חדר וחצי. זה קצת מסובך, נכון. אבל מה אתה עובד?

שואל: כן אני עובד.

הרב: ואשתך מה עושה?

שואל: עקרת בית.

הרב: יכולה לעסוק במשהו?

שואל: היא מטפלת בילדים יותר...

הרב: שלך...

שואל: כן...

הרב: אבל היא יכולה לעשות משהו בתוך הבית? סריגה, אריגה, כתיבה, גרפיקה...

שואל: לא, לא.

הרב: מניקור, פדיקור. משהו בבית היא לא יכולה להוסיף קצת, קצת כסף.

שואל: לא יודע...

הרב: אתה עובד שמונה שעות?

שואל: כן.

הרב: וכמה אתה משתכר?

שואל: 6 אלף שקל.

הרב: לא מגיע לך מעמידר דירה?

שואל: הייתי מקבל עזרה בשכירות, אח"כ הורידו לי אותו בגלל ש...

הרב: אני שואל, לא מגיע לך מעמידר דירה לפי מצב הנפשות והמטרה שאתה חי...

שואל: עוד לא.. לא הגשתי עדיין..

הרב: תבדוק אז מה הזכויות שלך. כי אני חושב שיכול להיות שמגיע לך דיור במקרה כזה. אז כדאי שתתייעץ עם אנשים שמבינים, תפנה לעירייה, או יש מספר טלפון בעירייה שמצלצלים ונותנים עזרה לאזרח בהכוונה, ותראה מה הזכויות שלך. יש לך פלאפון?

שואל: כן.

הרב: אז בגוגל אתה תוכל לראות מה הזכויות של בן אדם שיש לו 10, 12 נשפות, מה הזכויות שלו.

שואל: טוב...

הרב: אולי מגיע לך ואתה לא יודע.

שואל: אוקי. תודה רבה הרב.

הרב: ואלי מגיע לך החזרים על מה שהפסיקו. כי אתה יודע, הם לא רודפים אחרייך לשלם ואם אתה לא תובע מה שמגיע לך, אז גם לא יגידו לך. ויכול להיות שמגיע לך עכשיו בחזרה את כל מה שהעלימו ממך. כדאי למצוא אנשים שמתמצאים בזה. בכל אופן, אני אברך אותך. אתה לומד לפחות משהו? תורה ביום?

שואל: לומד. מידי פעם אבל לא תמיד ברצף.

הרב: למה מידי פעם? למה לא כל יום?

שואל: אתה מבלבל אותי...

הרב: אבל יש חובה לקבוע עיתים לתורה. מינימום עיתים לתורה. אתה עובד 8 שעות, נשאר לך 16, מה אתה עושה בהם?

שואל: לומד, אבל מידי פעם הולך...

הרב: אל תגיד לי מה אתה מידי פעם, מה אתה עושה עם 16 שעות כל יום פנויות?

שואל: חלק בבית, חלק ב...

הרב: מה זה חלק? בוא נסדר את זה, בוא נסדר.  כמה אתה ישן?

שואל: כמה אני ישן? 7-8 שעות.

הרב: אוהו! אתה מרביץ! נו, 8 ועוד 8, נגיד זה 16, נשאר לך 8. מה אתה עושה? זה המון 8 שעות! תמצא לך זמן ללמוד שעתיים תורה כל יום, בזכות זה ה' יפתח מזלך. אתה מוכן?

שואל: כן. כן.

הרב: יופי! מה שמך ושם האמא?

שואל: משה בן טגאיי.

הרב: משה בן טגאיי, הק יזכה אותך שירחיב אותך גבולך בזכות התורה שתלמד מהרה.

שואל: אמן! תודה רבה, הרב.

הרב: תהיה בריא!

 

שאלה:

שואל: אני רוצה לבקש מהרב סליחה על הלקות העברית שלי.

הרב: על מה?

שואל: לקות של העברית שלי העברית שלי לא הכי טוב בעולם.

הרב: אהרב.. עברית לא כל כך. כן?

שואל: רציתי לדעת, אנחנו יודעים שביחזקאל אומרים שבסוף תהיה מלחמה בהר הזיתים..

הרב: כן...

שואל: אז מה עם האנשים בחוץ לארץ? אומרים שעיקר המלחמה יהיה בא"י, אז זה יותר בטוח בחו"ל.

הרב: כתוב שישעיה הנביא בפרק כ, אומר שמה שלצערנו הרב 90% מאלה שבחו"ל לא יזכרו להגיע לא"י. ואומר ועוד בעשיריה והייתה לבער", וגם העשירית יהיו לבער. למה? הזהרתי אותם, אני הלכתי לחול לכמה מדינות ואמרתי להם תעלו מהר לארץ כי האנטישמיות תגדל, כמו שאנחנו רואים. ולא רק זה, יסגרו לכם את הדלתות ולא תוכלו צאת. הנה לדוגמה עכשיו, עכשיו היפנים אמרו שהם רוצים לפנות 60 אלף יפנים שנמצאים בדרום קוריאה שיחזרו בחזרה. יש שמה איזה 40 אלף בערך שהם תושבים, 38 אלף, והשאר הם תיירים שבאים לעבודה וחוזרים, הם הולכים לסגור את הגבולות, יפן הולכים לסגור את הגבולות, לא לצאת מגבולותיה בגלל המלחמה שעלולה לפרוץ. אז שומעים פה דבר שהזהרתי אותו, תשמע את ההרצאות שלי שדיברתי בצרפת, בשוויץ ובארגנטינה ובאמריקה. נסאו קוליזאום אמרתי להם יגיע רגע יסגרו את הגבולות לא תוכלו לצאת. לאיתנו לצאת. והנה אנחנו שומעים במפורש שסוגרים גבולות, לא נותנים לצאת. זאת אומרת אין יוצא ואין בא. ואיך אפשר לצאת אם לא עולים על מטוס? ואם סוגרים, אתה מבין, את השדות תעופה, אתה צריך להישאר במדינה.  ואם מתחילה הרדיפה אחרי היהודים לאן הם יברחו? בכל בית יש מזוזה. אז הם מזהים. זה בעי. הזהרתי, מי ששמע הרוויח, מי שלא שמע, אולי יספיק אולי לא.

שואל: אבל איך הרב מסביר את כל הגדולים והקהילות הקדושות שבחוץ לארץ? באמריקה, ברטינה וכל העולם.

הרב: איך אתה מסביר את כל הקהילות שהיו בזמן השואה שהיו...

שואל: לא, לא, עכשיו, עכשיו.

הרב: אני מדבר, אותו הדבר. איך היו שמה גדולים וחשובים והכל, ולמרות כל זאת היה אסון נורא ואיום. איך זה יכול להיות? נו, איך זה יכול להיות? יכול להיות! ולא רק זה, שמה בשואה זה במרמז, אמרתי את הרמז, הוא מופיע בפרשת "כי תבוא" השואה, כתוב שמה בדילוגים. אבל פה ביחזקאל כתוב במפורש בפרק לח ו-לט מה יהיה. אז זאת אומרת, זה מפורש שכך יהיה. נו, אז מה? ואם לא שומעים לנביא מה אני יכול לעושת? אז מה זה "איך יכול להיות"? ומי שבא לשאול את הרב חיים קנייבסקי, ז הוא  אומר לעלות לארץ.

שואל: אז לפי זה, אלפיים שנה היהודים היו צריכים לגור בישראל?

הרב: יש מצוה על כל יחדי ויחיד לעלות לא"י. "והתנחלתם את הארץ", כך אומר הרמב"ם. אז זאת אומרת לכל יחיד ויחיד יש מצוה לעלות לארץ. כן.

שואל: תודה רבה!

הרב: תהיה בריא!

שאלה:

שואל: שוב ערב טוב, לגבי מה ששאלתי על הבעיית ראיה והכל, רציתי לשאול: איך אני יכול ללמוד שעתיים ביום הכיפור למשל, שרוב ביום זה באמת תפילות.

הרב: מהבוקר עד שאתה הולך לישון זה נקרא יום, אז ביום כיפור יש לך מהבוקר בערב כיפור עד הלילה ובכיפור יש לך מהבוקר עד מוצאי יום כיפור...

שואל: אבל רוב היום אנחנו נמצאים בתפילות...

 הרב: מה אתה לא שמעת? מוצאי יום כיפור אתה בתפילות?

שואל: אהה, יום כיפור...

הרב: אמרתי עד שאתה הולך לישון.

שואל: הבנתי.

הרב: יופי!

שואל: עכשיו אם אפשר לבקש ברכה לזיווג הגון בקלות?

הרב: בטח! מה השם?

שואל: יצחק בן אפשרת.

הרב: יצחק בן אפרת, יזכה לזיווג הגון הראוי לך מהרה!

שואל: אמן!

הרב: תהיה בריא!

 

שאלה:

שואל: ערב טוב, הרב. יש לי שאלה, זה נוגע בפרשה שאנחנו עומדים להגיע אליה, בפרשת "וזאת הברכה", אז נכון כתוב שמשה ברך את כל שבטי ישראל, אז אני בדקתי את זה ואני מצאתי שהוא לא ברך את שבט שמעון, אז אני שואל, למה? 

הרב: שבט שמעון באופן הפרטי, בגלל שהם חטאו והחטיאו את ישראל בשיטים, בבנות מדיין, אז לכן לא היו ראויים לברכה. אבל בכללית הוא ברך את כל ישראל "יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים", בפרט אלה שמקבלים תוכחת, ברך את כל ישראל. באופ הפרטי שהוא ברך כל שבט ושבט, נכון. תזכה למצוות. יפה שאתה מעיין.

שואל: תודה כבוד הרב.

 

הרב: יהיו פה בשבוע הבא או בעוד שבועיים, שלוש הרצאות רצוף, יום אחרי יום. תשימו לב, תעקבו אחרי זה. אני מברך את כל מי שנמצא פה בינתיים, שיזכה לתשובה שלמה שלא יהיה מכת החנפים ולא מכת החשמל, ושבעזרת ה' יזכה לכתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים, אמן!