בני ברק - ספר משלי פרק א' פסוק ח' עד פרק ב' פסוק ה'

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב יהיה לקירוב הגאולה, בריאות והצלחה מרובה למשפחת לוי, מארגני ההרצאה, לעילוי נשמת שמואל בן סעדיה, מנוחתו עדן. ולעילוי נשמת הורי וחמי, מנוחתם עדן.

אנחנו התחלנו היום ספר משלי, והגענו עד פסוק ז. ואנחנו ממשיכים עם פסוק ח, כיוון שיש ללמוד תוכחות מוסר, אנחנו בחודש אלול ולדעת דרך עבודת ה'.

הפסוקים שנלמד: "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך. כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך. בני, אם יפתוך חטאים אל תבא, אם יאמרו לכה איתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חינם, נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור, כל הון יקר נמצא נמלא ביתנו שלל, גורלך תפיל בתוכנו, כיס אחד  יהיה לכולנו. בני, אל תלך בדרך איתם, מנע רגלך מנתיבתם. כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם, כי חינם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף. והם לדמם יארבו, יצפנו לנפשתם. כן אורחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח. חוכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה. בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר. עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת. תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם. יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב. ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם. גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם. בבא כשואה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה. אז יקארנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני . תחת כי שנאו דעת ויראת ה' לא בחרו. לא אבו לעצתי נאצו כל תוחכתי. ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו. כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם. ושמע לי ישכן בטח בשאנן מפחד רעה".

פה מסתיים פרק א', מתחיל ב':

"בני, אם תקח אמרי ומצותי תצפון איתך, להקשיב לחוכמה אזנך- תטה ליבך לתבונה. כי אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך. אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה- אז תבין יראת ה', ודעת אלוהים תמצא".

עד כאן נשתדל להבין את הדברים משלי שלמה בן דוד על פי פירוש רבנו יונה גירונדי.

"שמע בני מוסר אביך"- כולם מכירים את השיר. צריך להבין מה זה אומר. "שמע בני מוסר אביך", אומר רבנו יונה צריך להקדים ארבע הקדמות להצליח בעבודת ה'. מי שרוצה להצליח בעבודת ה' צריך את ארבעת ההקדמות הללו שנלמד עתה:

הראשונה- שיקדים בחברת הטובים והמלמדים להועיל ויחפוץ לשמוע מוסרם. אז דבר ראשון, כל אחד מאיתנו צריך לבחור לעצמו חברה של אנשים טובים. טובים על פי התורה. ומלמדים להועיל. ולהיות בחברתם של אלה שמלמדים את הבריות כיד להועיל בעבודת הבורא יתברך, בן אדם למקום ובן אדם לחברו. וגם אם התחברת כבר לטובים ולמלמדים להועיל, אתה צריך לחפוץ לשמוע מוסר מהם. את המוסר שלהם. כי נאמר בהפוך :"שונא תוכחות בער". מי ששונא תוכחות, לא אוהב לשמוע מוסר, הוא בער. בער זה בהמה. "ואנכי בער ולא איש". בערה. התרגום אומר, בהמה.

שונא תוכחת ימות. אדם שלא מקבל תוכחת הוא ימות באולתו, ורק אז יתברר לו טעותו. אז לכן לא מספיק להיות בחברת הטובים ובמחיצתם של המלמדים להועיל, אלא צריך לשמוע מוסרם, לקבל ולקיים. אחרת, אתה בער ותמות.

זה הקדמה ראשונה בשביל להגיע לעבודת הבורא, צריך לבחור חברה טובה. רמב"ם אומר על זה דברים ברורים בהלכה שצריך אפילו לעזוב מדינה אם אין בה יראי אלוקים וללכת למדינה שיש בה ואם לא ימצא בכל העולם, "מי יתנני במדבר מלון ארחים". הולך למדבר. כי במחיצת אנשים רעים אסור להיות. זה תכך נראה.

אמרנו שיש ארבע הקדמות כדי להצליח בעבודת ה'. הדבר השני:

יזהר מכל חברה רעה ולא יתחבר לרשע פן יכשילהו. וגם אם לא יכשילהו, עצם החיבור לרשעים,ז ה עון פללי שהאדם יקבל עליו עונש. וזה יתפתח תכף בהמשך ונבין יותר. זה בינתיים ההקדמות.

אז דבר ראשון, להקדים להיות בחברת טובין מלמדים להועיל ולחפוץ לשמוע מוסרם. דבר שני: להיזהר מכל חברה רעה ולא להתחבר לרשע פן יכשילהו. דבר שלישי, יתן אל לבו העונג והשלום והגמול והשכר וירא את ה'. כי אין הצלחה לעבודה, עבודת הבורא, מבלתי היראה.

אז דבר שלישי, אתה צריך לשים נגד עינך את העונג. העונג בעבודת ה', בתורה, במצוות, בקיום רצון הבורא יתברך, בשלום שיהיה לך, "שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול". את הגמול והשכר, גם מה העונד, מה השכר שמקבלים, צריך שיהיה נגד עינייך. וירא את ה'. אם אין לך יראת ה', אין לך כלום. וגם לא יהיה לך כלום. וירא את ה'. כי אין הצלחה לעבודה מבלעדי היראה.

אלה שלוש הקדמות, והרביעית, רק אז באה הרביעית: יתעסק בחוכמה ותהי חביבה וחשוקה בעיניו ויטרח בה. ויקל בעיניו טורחו עליה. כעניין שנאמר: "ויהיו בעיניו כימים אחדים".

זאת אומרת, אחרי שיש לך את ההקדמות האלה שאתה בחברת הטובים ואתה מסולק מחברת הרשעים, ולנגד עיניך שכר ועונד ועונג ושלום ויראת אלוקים כבר יש לך, עכשיו תתעסק בתורה והיא תהיה חביבה וחשוקה בעינך, כי אם אין לך חשק לזה, אתה לא נמשך והיא לא חביבה, אתה לא תתעסק בה. אז אתה חייב שהיא תהיה חביבה עלייך, וחשוקה ותטרח בה. כי יש טרחה. התורה נקראת "תושיה". היא מתשת כוחו של האדם. אבל ההנאה הגדולה  היוצאת מזה, ברגע שאדם מתגדל בה, ההנאה, העונג, ההבנה, הקרבה לאלוקים וכן הלאה, אבל צריך לטרוח בה, מי שחושב שזה יבוא בקלות, זה לא, לא בקלות! בכלל לא! אבל צריך שיהיה קל בעיניו טורחו עליה.

תסתכלו את העשירים כמה הם עובדים, יש להם כבר הרבה כסף והם עובדים ועובדים וטורחים. כי הם חושקים את הממון. הם מחבבים את הממון, הם אוהבים את הממון, הם לא יכולים בלי זה. כבר יש להם, אין להם אפילו מה לשעות עם זה, אבל מרוב אהבתם הם לא מספיקים, לא מתעייפים. למה? החשק.

אז יקל בעיניו טורחו עליה. אם אתה הולך לקבל גן עדן בעולם הבא, זה לא שווה יותר מהבלי העולם הזה 70 שנה? תהיה 70 שנה עשיר גדול, נו? אז מה? אולמרט היה ראש ממשלה, יופי! היה לו כבוד? כבוד. שמרו עליו? שמרו עליו. מה שהוא אמר כמעט עשו כולם? כן, יפה. ואיזה השפלה בסוף, הכניסו אותו לכלא. היה נשיא ספרדי, סוף סוף נהיה ספרדי נשיא והיה לו כבוד והכל, ובסוף מה היה? בכלא. נו? איך הבזיון הזה? עם בגדים חומים והוא לא רצה ללבוש אותו בהתחלה. מהבושה. מנשיא לאסיר מספר כך וכך. כמו פלסטיני. זה בושה בעולם הזה וזה בושה קטנה, קטנה. אז תהיה פה עשיר ותהיה מיליונר ותהיה אני לא יודע מה, בסוף תהיה בגהנום, בתוך צואה רותחת. ושמה יזהו אותך כולם. מכרים, מכירים, יודעים. גם מכריזים. "היום מגיע נשיא מדינת ישראל". אתם יודעים איזה ביזיונות? זה לא לשבע שנים, שלוש שנים, יש שליש, הקלות בעונש, אין דבר כזה! זה יכול להיות מאות שנים, אלפי שנים. עד עכשיו קרח צועק "משה אמת ותורתו אמת".

זאת אומרת, זה לא פשוט! תתן לנגד עינך את הדברים. לכן יקל בעיניו טורחו עליה כעניין שנאמר: "ויהיו בעיניו כימים אחדים". ויזהר שלא יתעסק בחוכמות החיצוניות הריקות והרעות. לאדם יש משיכה, הוא אוהב חוכמה, אז הוא אומר: טוב, חוכמת התורה וגם אני רוצה חוכמה נוספת. לקרוא פה, לשמוע פה, לראות פה, להבין מפה ומפה. לא! לא! הרחק מעליה! למדנו את זה בבוקר. אשה זה ונוכריה זה הפילוסופיה, המינות, הספרים החיצונים וכו'. לא! לכן צריך גם להיזהר לא להתעסק בחוכמות החיצוניות הרקות והרעות של דברי הווי והבל, וכתוב שהקרוא בספרים חיצונים, אין לו חלק לעולם הבא.

כמו שאלישע בן אבויה איבד את עולמו. שנפלו מחיקו ספרים חיצונים. אלישע אחר. והוא בן אלה שנמנו שאין לה חלק לעולם הבא. ולא יתחבר אל השונים פן יכשילהו וינטו רגליו. "עם שונים אל תתערב", אמר שלמה המלך.

אמרתי לכם שפעם שאלתי את הרב שפירא, זכרונו לחיי העולם הבא, זכותו תגן עלינו, אמן! שאלתי אותו: "כבוד הרב, מה אתה אומר על הברסלב?", שהתחילו כל אלה שמג'ננים על המשאיות ורוקדים למעלה ורוקדים באמצע הכביש ונכנסים לדיסקוטקים וכו', אז הוא בלי הכנה, בלי מחשבה, בלי.. תכף ומיד ענה לי. אמרתי לו: "מה אתה אומר כבוד הרב, על הברסלב?". אמר: "יש דרכים שונות ביהדות, אבל לא משונות". עם שונים אל תתערבב! אם זה שונה, משונה, אל תתערב עם אנשים כאלה. בשום אופן לא!

ולימוד החוכמה יצילהו מזה שלא יכשילהו הכופרים. אדם שזוכה ללמוד תורה ומחכים בחוכמת התורה, היא תחכים אותו שהוא לא יפול ברשתם של הכופרים. כי הכופרים יש להם פה, שלון לימודים להטילך ספקות באדם ובפרט אם האדם לא יודע תשובות על כל דבר, והוא מתבסס בעיקר על אמונה, אז בקל יכולים לערער אותם אלה שהם חרפי פה ולשון. אז בשביל שהוא לא יכשל, הוא צריך להיות חכם בחוכמת התורה. אז הלימוד יועיל לו להינצל מן הכופרים המכשילים. ולכן לא יהגה בספריהם. ולא יאמין לדבריהם.

נו, ואם אנחנו נעשה את ארבעת ההקדמות האלה, נצליח בעבודת ה' יתברך. נצליח בעבודת ה' יתברך. אבל אחד כרוך בשני. להיות בחברת  הטובים, להסתלק מן הרשעים. לדעת מה השכר והעונש ומה הגמול וכו', ואז ללמוד תורה והיא תציל אותנו מהכל, כמו שאמרנו, בתנאי שיהיה לנו חשק וחביבות ונטרח בה וכו', ולא נלך לרעות בשדות זרים להכיר חוכמה נוספת ולראות, ולבחון ולשמוע דעות וכו', אז לא נכשל בכופרים ונוכל להחזיק מעמד בעבודת ה'. יתברך. כך נצליח.

ואמרו זכרונם לברכה: "היראה מביאה לידי מעשה". זאת אומרת, ככל שאדם ירא את ה', ודאי שהוא אץ ורץ לעשות את רצון הבורא. אז היראה מביאה לידי מעשה. אבל אם אין לאדם יראה, מה שיהיה לו קשה, מה שלא יהיה לו נוח, הוא לא יעשה. אבל מה ידחף אותו כן לעשות? אם יש לו יראה. ביראה יש לנו דרגות, אנחנו נדבר.

במקום אחר אמרו חכמים זכרונם לברכה: "גדול תלמוד שהתלמוד מביא לידי מעשה. אם אתה לא תלמד הלכות שבת, איך תקיים את השבת? איך תשמור את השבת? זאת אומרת, אדם שלומד,ב א לידי מעשה. אבל בלי לימוד, איך יבוא לידי מעשה?! וגם יש חשק, אחרי שאתה לומד דבר מסוים, יש לך חשק לעשות, כי סוף סוף אתה מבין מה אתה עושה, אתה מבין את הצדדים של העשייה, את המעלה של המעשה.

וכאשר ישקוד על המעשה לעזוב החטא ולקיים המצוות, יגיע מזה למעלות, כאשר יתבאר בהמשך. זאת אומרת, אם אדם שוקד על המעשים לעשות את רצון הבורא, תורתו ומצוותיו ועוזב את החטא, מקיים את המצוות, הוא יגיע למעלות הנפלאות שימנו בספר זה.

והנה על הסדר זה שכתבנו לך, אומר רבי יונה: תראה הפרשיות בתחילת הספר הזה, ספר משלי שלמה, סדורות ומבוארות, ויגלו אלייך דרכי העבודה והיראה סדרם וסודתם. הכל ילך עכשיו מסודר, כמו חרוזים. עתה החל שלמה המלך במצוות מוסר אב ואם. החפצים בתיקון מנהגי הבן וטוב מוסרו. ובאחת מן האזהרות הנזכרות תמיד מן הספר הזה, שיזהיר על הבן למשור מוסר אביו. שלמה המלך מקפיד בספר הרבה פעמים והרבה פסוקים, להזהיר את הבנים,לשמוע בקול הוריהם. וגם את האב להוכיח את הבנים. לא רק שהבן ישמע למוסר אביו, אלא גם אבא יוכיח את הבנים.

לכן, מתחיל בפסוק ח': "שמע בני מוסר אבין ואל תטוש תורת אמך". וטעם העיקר הזה הוא: מפני כי הנער לא שלמו כלי שכלו עד אשר יגדל. נער, "אולת קשורה בלב נער". זאת אומרת, עדיין אין לו כלים, כלי השכל עוד לא שלמים, הוא עוד נער, עוד לא השלים. יש אנשים גם בגיל 70 עוד לא השלימו את השכל. אבל נער ודאי לא שלמו כלי שכלו עד אשר יגדל, וידוע שיצר לב האדם רע מנעוריו, זה מעצם תולדתו, הוא רק מנעוריו, כי יצא הרע נמצא בכל אחד עד גיל 13 לבד. רק יצר הרע, אין יצר הטוב. אז איך אתה יכול לצפות מילד שיהיה מבין גדול, כחכם גדול וכו'. ומתפעלים על הילד "איך אתה עושה כזה דבר". מה זה איך אתה עושה? מה זה איך אתה עושה?עוד לא שלמו כלי שכלו, בשביל זה "שמע בני מוסר אביך". יש לך אבא כבר מבוגר, כבר את השנים שאתה עברת היה בהם, יודע בדיוק, אז תשמע ממי שכבר עבר. והנה הוא מתנהג כפי תאוותו, כי אין לו עזר מאת שכלו להוכיח נשפו ולהניח דרכי תאוותו. אין לו שכל בשביל לעורר את עצמו מן התאוות. אין לו. הוא נמשך אחרי התאוות. הוא ורצה שוקו, הוא רוצה עוגה, הוא רוצה לים, הוא רוצה פה, תקני זה, תקנו לי זה, תעשו לי זה, קחו אותי לפה.. זה מה שיש לו. היצר הרע מעורר אותו כל הזמן למלא תאוותיו ואין לו שכל מספיק בשביל לדעת אם זה גנאי, אם זה טוב, אם זה בריא, אם זה מותר, לא מעניין אותו בכלל!

ואחרי שירגיל נפשו בימי הנערות, ללכת אחרי תאוותו, יתחזק הכח המתאווה אשר בו. אז ככל שהוא גודל כך בלי תוכחות, אז זה הולך ומתחזק אצלו המשיכה אחרי התאוות וכאשר יגדל וישלם כח שכלו ויבקש להפר מדרך תאוותו, יכבד עליו. עכשיו כבר יהיה קשה לו. למה? הוא גדל עקום. עץ שמתחיל אתם רואים העירייה שמה ברזלים תומכים וקושרת אותו שיגדל ישר. אבל אם לא, אם הוא יגדל ככה ויתעבה, לא תוכל להטות אותו. אם תטה אותו, תשבור. אז לכן באותו נער עדיין צרי לכוון אותו. לפני שיתקשה. אז אם הוא ירצה אחרי זה? כבר יהיה מאוחר יוכל להיות. לכן: "שמע בני מוסר אביך". וצריך לדעת שככל שהוא גודל כך, יהיה יותר קשה אחר כך, לכן נאמר: "חנוך נער על פי דרכו". בתחילת דרכו, על פי דרכו. "גם כי יזקן לא יסור ממנה". אם אתה חנכת אותו מהתחלה בכיוון טוב, ככה הוא ימשיך כל ימי חייו. אז לכן צריך האדם לשים לב, זה לא מדובר רק על ילד ובן, תכף נראה, זה מדובר גם עלינו כלפי ה'. גם אנחנו בדיוק אותו הדבר צריכים לשמוע מוסר אבינו. מה שאומרת התורה ולעשות.

אז לכן, כאשר יגדל וישלם כח שכלו ויבקש להפר מדרך תאוותו, יכבד עליו מפני הגידול שהוא גדל כך עקום ומפני ההרגל. כי הרגל הופך להיות טבע. על כן, צריך שיעזרוהו יולידיו בשכלם, אלא שהולידו אותו, ההורים שלו, צריכים לעזור לפי השכל שלהם כבר. ויוכיחוהו וידריכהו בדרך ישרה בימי הנערות. וגם כי יזקין לא יסור ממנה.

יש כאלה אומרים, "עזוב, הוא ילד, מה אתה רוצה ממנו? מה אתה דורש ממנו, מה זה?!". אבל חכמים לימדו אותנו איך שילד מתחיל לדבר ישר תגיד לו "תורה ציוה לנו משה מורשת קהילת יעקב". כבר מההתחלה! ויותר מזה אמרו: "ספילא כתורה", כמו שור, שור אובסים אותו, נותנים לו אוכל, תולים לו את השק בפרצוף, תאכל, תאכל, רוצים שהוא יהיה חסון. אותו הדבר, כל זמן שהנער עוד יש לו בית קיבול, במקום להכניס לו שטויות, תכניס ספילא כתורה 25:50, תכניס  לו עוד ועוד, תורה ויראת שמים והכל. תכניס! כמה שאתה יכול יותר. אבל יש הורים שאין להם זמן בשביל הילדים. חלק בעבודה, חלק פה, חלק שם. האמא עסוקה במטבח פה ושם. לא משגיחים על הילדים לנצל את השנים שלהם. והפוך, רוצים שקט ונותנים להם משחקים ותרד לשחק, העיקר יהיה שקט. יש שקט והוא גודל, גודל עם שקט כזה שהוא עשה מה שהוא רוצה, והוא יגדל עקום. אז לכן שלמה המלך אומר לבן :"תשמע מוסר אביך", ולאבא הוא אומר את תפסיק להוכיח את הבן מלהדריך אותו. והדבר הכי חשוב: תהיה דוגמה. אם אתה לא דוגמה, אתה דורש ממנו ללמוד ואתה אף פעם לא מחזיק ספר, איזה דוגמה? אמא אומרת לו אסור לקלל והוא שומע אותה מקללת, איזה מין חינוך זה? ההורים צריכם לתת דוגמה! אז זאת אומרת, "שמע בני מוסר אביך".

עוד דוגמה: דרך התוכחת מתבהרת מפסוק אחר :"חנוך לנער על פי דרכו", כמו שאמרנו, וכמו שאמרנו אמרו חכמים 13 שנה קדם יצר הרע ליצר הטוב. אז לכן, בלי העזר מההורים שיש להם שכל יותר מהילדים, לא יכול הילד לסור מתאוותיו כי לא שלמו כלי שכלו להתרחק מן התאוות.

אז "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך", שלמה המלך לא סומך כל כך עלינו שאנחנו באמת נחנך כל כך, אז הוא כבר מחנך בספר בעצמו, והוא אומר את הפסוק הבא: "כי לוית חן הם לראשך", אבל גם אתה יכולים להגיד לילדים שלהם את זה. "כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך". המוסר של האבא והתורה של האמא הם "לוית חן לראשך". מה העניין של המשל הזה? ע"י קבלת המוסר שמקבל הבן מהוריו וטוב הנהגה, אז תהיה החוכמה מפוארת ומהודרת אם יגיע למעלת החוכמה והדעת. למה? כי נטעו בו את הדברים כראוי. ויהיו דברך נשמעים ומקובלים על לב שומעהם. כי אדם שמתחילתו העניקו לו חוכמה, תורה, יראה, הוא גדל כך, שהוא יגיע למעלת החוכמה באמת, ישמעו את דבריו. כי רואים שהשורש שלו טוב, הוא בנוי טוב. זה לא בתזזית, פעם כך, פעם כך. אדם שנבנה טוב, השקיעו בו טוב, כולם ירגישו את זה. והשומעים ישמעו לו.

הראש הוא משל לחוכמה. כי שם החוכמה וכוחות השכל. הגרגרת, "וענקים על גרגרתך", הגרגרת זה משל לדיבור. כי הכל עובר על הגרון. אז לכן "כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך". ענקים זה כמו תכשיט גדול, ענק, ששמים פה וזה מפאר ומיפה את האדם, אדם שיש לו כתר על ראשו, יש לו ענק פה כמו המלכים שהיו הולכים.

ואמרו מחברי המוסר: "מה טובה חוכמה תיפה את המעשה". מה טובה החוכמה, מה החוכמה היא עושה טוב? שהיא מיפה את המעשה. שאתה בא מכח החכמה ועושה מעשה, אז המעשה מיופה בעיני הבריות, שהם רואים את המעשים שלך. ומה טוב המעשה? תיפה את החוכמה. וכשעושים מעשה כראוי, אומרים "פשואלת! זה בעל חוכמה! תראה איזה מעשה הוא עשה, איזה דבר נפלא!", זה הדדי. החוכמה מיפה את המעשה והמעשה מיפה את החוכמה.

זה הפירוש בינתיים, הפשוט, שבן צריך לשמוע בקול אביו והתוצאות יהיו "לוית חן לראשך וענקים לגרגרתך". אתה רק תרוויח מזה וכו'.

אבל אומר רבנו יונה עוד דבר: וייתכן שפה כיוון שלמה המלך, עליו השלום, לפרש "מוסר אביך", כוונה זה דברי התורה. מי זה האבא שלך? זה ה' יתברך. הלא כתוב: "הלא הוא אביך קנך", הקב"ה הוא האבא שלו, הוא קונה אותנו, אנחנו קניין שלו. "אתה ה' אבינו אתה". ומה זה תורת אמך? "אל תטוש תורת אמך"? אז "שמע בני מוסר אביך זה התורה והמצוות שהקב"ה אמר, ואנחנו הבנים שלו צריכים לשמוע לו, מה זה "ואל תטוש תורת אמך"? זה התקנות שתיקנו האבות הקדושים והגדרים שגדרו חכמי ישראל לתורה. זאת אומרת, אל תטוש תורת אמך זה כנסת ישראל, חכמי ישראל, אבותינו הקדושים, אנחנו לא נטוש את דבריהם.

"כי לוית חן", שים את רעיונך ומחשבותיך להתבונן בהם ,"כי לוית חן הם לראשך", זאת אומרת, כל הרעיונות והמחשבות שלך יהיו להתבונן בהם. במה? במצוות התורה ובמצוות של החכמים. "כי הם לוית החן לתבונתך ודעתך והגת בהם תמיד כי הם ענקים להגות שפתך". זאת אומרת, על גרגרתך, בגרון אתה תוציא ותהגה בהם תמיד. 

ממשיך שלמה המלך ואומר: אבל יש בעיה, "בני אם יפתו אותך חטאים את תבא". כשאדם מתחיל ללכת בדרך טובים, בדרך ישרים, תמיד מזדמנים לו הרעים. יצר הרע לא יכול לשקוד על שמריו, הוא דואג להרוס, לחבל, לפרק, לקלקל והוא ישלח לך את החברה שלו. אז מזהיר אותנו שלמה המלך ואומר: " בני אם יפתו אותך חטאים את תבא". "אל תבא"- אל תתאבה ללכת איתם, אל תבא, אל תסכים. עתה הוא מזהיר אותנו להבדל מן החברה הרעה, כי היא תדיח את לב האדם מן הדרך.

וכן פתח דוד המלך עליו השלום: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה". ואז הוא מובטח שהיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול. וכל אשר יעשה יצליח". אבל זה בתנאי שאתה לא הולך עם הרשעים, הלצים וכל אלה.

אז אמרנו שיש ארבע הקדמות: לבחור בטובים ואח"כ להתרחק מהרעים, נכון? אז בטובים למדנו: "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך", ועכשיו אנחנו מורחקים מהחברה הרעה: "בני, אם יפתו אותך חטאים אל תבא".   

למדנו כי יש על האדם לפרוש מדרכם של החטאים וממושב הלצים קודם כל ורק אח"כ יהגה בתורה. אני כבר "זכיתי" (במרכאות) לשמוע הרבה פסוקים שמפרשים אותם רשעים בדרך לצנות. אני לא אתן דוגמאות. אבל גם אתם בטח שמעתם כל מיני אנשים שמדברים, כי גם אם תלמד תורה ותבוא לחברת הרשעים והלצים, הם יקחו את אותה תורה שאמרת ואותה ביאור שלמדת ואותה מצוה שעשית ויפרשנו לך אותה בדרך של רשעות ולצנות ואז היא תהיה חרב פפיות בידך. זאת אומרת התורה הזאת כבר לא תהיה נקיה. פירושו של דבר, יהיה לך בה עוד הבנה, אפילו אם אתה לא מסכים בינתיים, אבל יום אחד אם יהיה לך כעס כלפי שמיא, כמו שיש הרבה אנשים לצערנו הרב, שאם ה' לא שמוע לכל דבר שהן מבקשים, אז הם כועסים עליו, ואז הם מפרשנים לעצמם כל מיני דברים. כן, הנה,פה, זה, זה... מתחילים להסתכל ואז חוזרים אליהם כל השטויות שהם שמעו כל ימי חייהם, מתחבר הכל והם נהיים אפיקורסים.

וכן תראה שסידר שלמה המלך, עליו השלום, את דרישת החוכמה אחרי פרדות מן הרשעים. זאת אומרת, קודם כל אתה צריך לפרוש מהרשעים. אם אתה בחברה רעה, גם אם תלמד חוכמה, זה יהי לך לרועץ. כי אם תחזור לחברתם, התורה הזאת לא תשאר כמו שאתה הבנת אותה בתחילה. והשיב אל הלב את העונש והגמול לירא את ה'.

פסוק הבא הוא אומר לנו: "אם יאמרו לך איתנו נערבה לדם נצפנה לנקי חינם". תשמעו איזה רעיונות יש לרשעים. החטאים האלה פונים אליהם ואומרים לך: "בוא, בוא איתנו, יש לנו אפשרות לגזול אנשים, להרוויח כסף בקלות, לעשות כך וכך". אם יאמרו לך "איתנו"... הפרשה הזאת מדברת על גזל, לא על רצח. אומנם כתוב "נערבה לדם נצפנה", אבל אומר רבנו יונה שזה מדובר בגזל, כי הפרשה מוכיחה, אנחנו נראה בפסוקים אח"כ. והוא ממשיל אבל את הגזל לשפיכת דם. שגוזלים בן אדם שופכים את דמו. כמו שאמרו זכרונם לברכה: "הנוטל פרוטה מן העני כאלו נוטל נשמתו ממנו". אז זה רצח ממש. זאת אומרת, הנוטל פרוטה מהעני, לוקח ממנו, כאילו נוטל את נשמתו. כי אל הממון הזה עיניו. מה יש לו חוץ מזה? זה הפת לחם שלו. אז זאת אומרת, אם יאמרו "לך איתנו", בוא, בוא איתנו, "נערבה לדם", לדם הכוונה דמים, כסף. "נצפנה לנקי חינם".

מה זה "נצפנה לנקי"? מה זה "נקי"? למדנו בזה כי הרשעים ישנאו נקי וצדיק מיתר ההמון. רשעים יש להם אנטגוניזם. דווקא לצדיקים והם מחפשים בהם מומים ולתמים ולישרים. יותר מההמון. הרשעים אין להם בעיה עם אנשים סתם ככה עמי ארצות והכל, הפוך, הם עוד יכולים להגיד הם בסדר, בסדר. מי הם שונאים הכי הרבה הרשעים? הם שונאים את הצדיקים ואת הנקיים יותר מיתר ההמון. לכן אומרים פה בספק: "נצפנה" למי? דווקא לנקי חינם. מי זה נקי חינם? מי שנקי מחטא. אין לו חטאים.

מה הם אומרים בהמשך? "נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור והיו כלא היו". כמו שהשאול בולע את המתים, כי אם נגזול אותם, אז מי שהופך להיות עני, הוא חשוב כמת. כמו שאמרו זכרונם לברכה בנדרים סד: "ותמימים כיורדי בור נבלעו התמימים ונמשלו עם יורדי בור".  אז המקראות האלה מראים לנו כתולדות הרשעים, זה לשנוא את הנקי ואת התם, שהוא יותר במעלות מן הנקי. התם הוא יותר במעלותיו מן הנקי. והנה תולדת האש לשנוא את ההפך ממנה. וכן כתוב :""אנשי דמים ישנאו תם". תם זה אדם שלם. "יעקב איש תם". וזה מהדברים שהמוכיח צריך להודיע בתחילה לנער ולגדול. שאבא מוכיח את הבן שלו, שהוא נער, "שמע בני מוסר אביך,, או שאדם מוכיח גדולים, מוכיח בשער, אדם שבא עם תוכחות בפיו להדריך את הציבור, זה מהדברים שהמוכיח צריך להודיע בתחילה לנער ולגדול, למען לא יאמינו לדברי הרשעים הדוברים על צדיק עתק ומספרים בגנותו. חובה על כל מוכיח, לא ללטף את הקהל ולהגיד כולם אהובים כולם ברורים כולם, כולם.. לא! דבר ראשון להרחיק מהרשעים. מי זה הרשעים? המדרים על צדיק עתק ומספרים בגנותו. וכאשר ידעו השומעים כי חוק לרשעים הוא מאיתם שנאתם לצדיקים, כשיבינו השומעים שבאמת הרשעים שונאים את הצדיקים, אז יבינו כי היא מעלת הצדיקים ששונאים את הרשעים. רק אז הם יבינו כמה צודקים הצדיקים שהם שונאים את הרשעים. כי ה' מצוה לשנוא את הרשעים. "והמה ידברו עלי כזבים", והרשעים מדברים על הצדיקים כזבים. אז לכן תחילת התוכחת, כמו שלימד אותנו, שצריכים להתרחק מרשעים ומחברתם, כמו שדוד אמר לנו: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצם רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמשוב לצים לא ישב", קודם כל, זה לא. קודם כל להתרחק מהם. ולהגיד את גנותם ברבים. וגם שהם שונאים את הצדיקים ולהוכיח שהם שונאים את הצדיקים והם אוהבים את הרשעים ומצדיקים את הרשעים ומרשעים את הצדיקים הרשעים. רק אז יבינו הציבור כמה צודקים הצדיקים ששונאים על פי דין את הרשעים. זה אל"ף בי"ת הוא אומר, זה תחילת התוכחת לנער ולגדול.

וכן יורנו המקראות האלה את עוצם עוון הגזל שממשיל לזה שלמה המלך לשפיכות דמים. כי שלמה המלך הלך על העניין של הגזל והמשיל אותו לדם. כמו שאמרנו "אם יאמרו לך אתנו נערבה לדם", דם זה ממון אמרנו,"נצפנה לנקי חינם נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור". מה הפסוק הבא אומר? "כל הון יקר נמצא", ככה הם מבטיחים לו, בוא,בוא איתנו, נלכה איתנו, אתה יודע מה נמצא שמה? כל "הון יקר נמצא, נמלא ביתנו שלל". הם מבטיחים לו חביבי, יהיה פה קופה ! ואז הם אומרים לו: "גרלך תפיל בתוכנו כי שכר יהיה לכולנו". בוא! תכרות איתנו ברית, תהיה בחבורה הקדושה של הגנבים והשודדים והליסטים, גורלך תפיל אתנו וכיס אחד יהיה לכולנו, נהיה שותפים. קופה אחת. שותפים, אתה תהיה שותף. שותף.

אז מזהיר אותנו שלמה המלך ואומר: תזהר לא להתפתות ולא תבא להם בחמדת הרווח והשלל. הרי הם מבטיחים לך הון. כל הון יקר נמצא נמלא ביתנו שלל, תזהר! הוא אומר, אל תתפתה, אל תבא בחמדת הרווח והשלל. גם אם מבטיחים לך כיס אחד, שותפות, אל תבא.  

"בני", עוד פעם פונה שלמה המלך, "אל תלך בדרך איתם, מנע רגלך מנתיבתם". אז הוא מזהיר אותנו. אל תלך בדרך איתם, בדרך שהם יועצים לך החטאים ללכת איתם יחדיו לארוב לדם לשלול שלל. אל תלך איתם. מנע רגלך גם כי ילכו לעסקיהם ויצאו לפעלם ולעבודתם, מנע רגלך מנתיבתם, אל תלך בחברתם, אל תלך בכלל איתם בחברתם. למה? אפילו שהם עכשיו לא הולכים לשוד ולא לגנבה, היות והם אנשים חטאים, אולי יזדמן להם בדרך לגזול ולהזיק או כל דבר פשע, ואז יסיטו אותך לחטוא עמהם, ואז ענוש תענש.

אתם יודעים אצל החבר'ה מהעולם ההוא, אם יש איזה קטע שעושים משהו ואחד מחליט לא להשתתף, אז הוא מאבד את האמון ואומרים: זה שטינקר, זה הולך להיות שטינקר, למה הוא לא מתחבר, כי הוא ילך וילשין. אבל אם הוא מחובר, הוא לא יכול להלשין. אומנם היום אפשר להיות עד מדינה, אבל אם הוא לא משתתף, זה מסמנים אותנו כאילו זה מהמשטרה כבר. לכן הם מחייבים אותו להשתתף. מחייבם אותו להשתתף. אז לכן "מנע על רגלך מנתיבתם", אל תלך איתם אפילו שהם הולכים לחתונה, אל תלך איתם! למה? אם יזדמן קטטה או גנבה או פה ושם, הם יחברו אותו ואתה ענוש תענש איתם.

גם יענש המתחבר לרשע והיוצא בעקבותם, כי הראשית מצעדיו כבר מועד לחטוא. כי לחוטא נתון עניין תמיד להרע ולהזיק. ואמרו חכמים בסנהדרין ט: "הנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה". זהו. עצם זה שאתה הולך איתם, נדבר אליהם, לא עושה עדיין כלום, אבל הם עוברי עבירה נקראים? אתה נטפל עליהם, אז גם אתה נקרא עובר עבירה. אותו הדבר הפוך: "הנטפל לעושה מצוה כעושה מצוה". אפילו  אם לא עשו עדיין מצוה, הוא כעושה מצוה.

ונאמר: "בהתחברך לרשע פרץ ה' את מעשיך", אסור להתחבר לרשעים בשום עניין! אפילו למצוה. אתם שומעים? אפילו הרשע מחליט לעשות מצוה, מצוה גדולה, לא מתחברים לרשע אפילו למצוה! לא מתחברים לרשעים.

ממשיך שלמה המלך ומזהיר אותנו ואומר: "כי לרגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם". למה אני מצוה אותך לא להתחבר אליהם? כי הם מועדים לחטוא ולהזיק בכל דרך אשר ילכו. כי אם יזדמן בדרכם עניין לחטוא ולהזיק ולגזול, "רגליהם לרע ירוצו", מה זה בשבילהם קלי קלות! וזה יוכיח מה שפרשנו שמזהיר אותנו שלמה המלך לא להתחבר עמהם אפילו שאינם הולכים לגזול ולחמוס. כי אם לא יזיזו לטיל בלתי לכת אחרי מלאכתם לערוב לדם לצפון נקי, אז לא צריך לכתוב "כי רגליהם ירוצו", הרי כתוב לפני כן: "נערבה לדם". שהם הולכים לבצע עבירה.

ממשיך ומזהיר ואתנו שלמה המלך ואומר: "כי חינם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף". בעל כנף זה ציפור. פורשים לה רשת למטה ושמים עליה הרבה זרעונים והמטרה שהיא תבוא לקחת את הזרעונים ואז ירימו את הרשת ויתפסו אותה. אבל בעיני הציפור הרשת זרו אותה חינם. הם לא רואים את הסכנה, הם רואים רק את האוכל, את התאוה. ככה האנשים. הם רואים רק את הרווח, את ההון, את מה שיקרה. חמש דקות פחד, חמש דקות פחד ואחרי זה עשיר גדול. אז הוא מזהיר: כמו שהציפור בסוף נתפסת ברשת בגלל שהיא חשבה שחינם מזורה הרשת, אז תדע לך ככה יהיה איתך.

"והם לדמם יארבו", הציידים ששמו לציפור, הם רוצים שהיא תבוא לאכול, מה בחינם נותנים לה לאכול? מה בקרס שמים תולעת בחינם? רוצים לתפוס את הדג. הוא רק יכניס את זה לפה, תופסים אותו ומוציאים אותו. בתולעת קטנה לקחו דג גדול. אז זאת אומרת "והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם".

אז הוא מסביר לנו את הדרים האלה שהדין והמשפט הנטוי על מעשי בני אדם הוא משל לרשת. מה זה הרשת?  יש דין בשמים, יש משפט. אין דבר כזה שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, אף אחד לא ראה לא שמע, אין דבר כזה! אתה הולך על רשת. אתה יודע מה זה על רשת שאתה הול עליה? מצודה פרוסה על כל החיים. מה זה מצודה? רשת. מה זה הרשת? זה הדין והמשפט. ואתה הולך על הדין והמשפט. ושכאתה עושה משהו לא טוב, תופס אותך הדין והמשפט ואתה נתפס.

כמו שהיום, להבדיל, יש מצלמות. אתה נוסע ויש מצלמות. והמצלמות מצלמות. אתה לא שמת לב, אתה יודע גם שיש מצלמות ואתה לא שם לב, והיא מצלמת והדוח יגיע ואתה תשלם. אם זה כמה פעמים ישללו לך את הרישיון. ואם זה יותר מידי, גם יכלאו אותך.

אתם ידועים בשוויץ יש דבר מדהים! שוויץ וגרמניה זה אחד מהמדינות העשירות ביותר. יש שמה חוקים של נהיגה אין בשום מקום בעולם! אתה נוסע, כתוב לך 80 באדום. אח"כ 100, אח"כ 120, אח"כ 80. אתה נכנס לעיר 50. אח"כ 30, אח"כ 50, אח"כ 70, אח"כ 30, אח"כ 80, אח"כ 100, אח"כ ככה... אם אתה לא שם לב לכל השינויים שהם עושים, אתה גומר את הנסיעה ב-1,000, 2,000, 3,000 פראנק. לא יאומן כי יספור! ויש להם מצלמות "במוביליות" כאלה שהם מצלמות אותך גם עם הפרצוף. זאת אומרת, אתה לא יכול להגיד זה לא אני, זה החברה שלחו מישהו". הלו! הנה אתה. ולא מצלמים אותך רק מקדימה, גם מאחורה. הם מצלמים ומורידים כל פעם ומעלים. אתה יודע מה זה לנסוע על 30? עדיף ללכת ברגל. שים בחניה, תלך ברגל. אבל לא 20 מטר 30 מטר. אתה יכול לנסוע 10 דקות על 30! ואתה לא מבין למה! מה יש פה? מה ילדים קופצים? מה? זה בני ברק? מה? אתה לא יכול להבין! עיר ריקה, אין אף אחד. 30, 50, 70, 80, 120, 30, 50... כל הזמן הראש לך צריך להיות תפוס עם זה, פספסת אחד? אכלת אותה! זה תוכנית טובה. תוכנית טובה.

אז זה נקרא ש"כי חינם מזורה רשת", תדעו אנחנו הולכים על רשת, זה הדין והמשפט. אנחנו רואים רק את העניינים שלנו, את התאוות, את הרצונות, אבל אנחנו לא שמים לב למשפט על כל דבר, כי אתה הולך על המצודה, אתה הולך על הרשת. אז מזהיר אותנו שלמה המלך, תזכרו את זה! תזכרו את המצלמות, לפחות, המצלמות שתדעו שכל דבר מתועד! אבל הציפורים לא ימנעו בעבור הרשת לבוא שמה לאכול התבואה והם פורשי הרשת אורבים לדמם וצופנים לנפשתם. והעופות לא מכירים את הדבר. אז אתה אל תהיה כמו עוף, תהיה חכם. תבין שהעולם לא הפקר. מצודה פרושה על כל החיים.

ממשיך שלמה ואומר לנו: "כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח".עכשיו, הוא מסביר לך: אם אתה תיפול בחברתם של רשעים וגם עלייך רשע הוא מדבר ואומר ככה: " כן ארחות כל בוצע בצע", כל אלה שרודפים אחרי הממון שלו בדרך ישר, "את הנפש בעליו יקח", הם ימותו. ה' ימית אותם. אפילו שאין דין שמי שגוזל חייב מיתה. אין דין כזה. לא כתוב שיש דין שמי שגוזל חייב מיתה. הוא צריך להשיב את הגזלה. "והשב את הגזלה אשר גזל". מקסימום הוא ישלם כפל, אבל שהוא ימות? שה' ימית אותו? לא כתוב.

אומר שלמה המלך: כן! הוא ימות!  "כן ארחות כל בוצע בצע את הנפש בעליו יקח". הוא רואה את הנאת הבצע ושוכח את הדין והשילום. והנה הבצע, הממון, הכסף, את נפש בעליו יקח כי יענש עליו פעמים מיתה בידי שמים. למה? לפי הצער והנזק שיגיע בו הנגזל. שמעתם? יש אחד פרץ לדירה וגזל משמה כסף וזה היה הכסף הנדוניה של הבת, ועכשיו אין להם לתת את הנדוניה, התבטלה החתונה, הצער שלה הוא צער איום! כל המשפחה, היא קיבלה חרדות והיא קיבלה כך יש כאלה מתאבדים, יש כל מיני צרות. אז זה לא העניין של כמה לקחת וכמה תחזיר, מה גרמת נזק וצער, לפי זה תשתלם. אז בגזל בעצמו יש דינים מתלווים. מה הדינים? מה הנזק והצער שגרמת לנגזלים. יש כאלה שזה יגרום לאותו אדם למות. ממש למות! עונשו יהיה שימות. ואף על פי שלא נתפרש העונש הזה בתורה.

וכתוב: "כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישאל אלוה נפשו". מה התקוה של הבוצע בצע שהוא לוקח בצע וגונב וגוזל וכו'? מה התקוה שלו? אתם ישועים מה התקווה? אומר: כי ישל אלוה נפשו". מה זה "ישל"? ה' ישיל לו, יקח אותו מן העולם, שנאמר: "של נעלך מעל רגלך". זאת אומרת, הקב"ה יקח אותו. כמו שכתוב באיוב כז. ואמרו זכרונם לברכה: "כי ישל אלוה נפשו", את נפשו של הגזלן. יקח אותו הקב"ה, ימית אותו. כמו שכתוב: "בחצי אמה ויעזבנו". או שיעזוב אותו הממון או שהוא ימות ויעזוב את הממון. 

ועוד אמרו זכרונם לברכה: דור המבול לא נחתם גזל דינם אלא על הגזל. זאת אומרת, מבול בא על העולם, היה להם הרבה עבירות, אבל הגזל זה גמר עליהם סופית ונגזר דינם למיתה ובא מבול ומחה את כולם על פני האדמה. "כי מלאה הארץ חמס". חומסים, גוזלים, גוזלים. דור שלם מת! דור שלם! עולם ומלואו מת! מת! בגלל הגזל.

 ויש מפרשים, אומר רבנו יונה, "והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם", שהרשעים האורבים לדם וצופנים לנקי, לדם עצמם יארבו. הם גורמים עצמם שהם יפלו במלכודת של עצמם והם אורבים בעצם לדמם הם, וזה יהיה עונשם.

נחזור רגע על כל הפסוקים שלמדנו ונראה מה הזהיר אותנו שלמה המלך:

בתחילה אמר לנו: "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך, כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך". אח"כ הזהיר ואתנו לא להתחבר לרשעים ואמר לנו כך: "בני, אם יפתוך חטאים אל תבא. אם יאמרו לכה איתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חינם נבלעה כשאול חיים ותמימים כיורדי הון, כל הון יקר נמצא נמלא ביתנו של, גורלך תפיל איתן בתוכנו. כיס אחד יהיה לכולנו, בני אל...", זה מפתה, תראה איזה הבטחות, איזה כסף, מה הולך להיות לט. "טל תלך בדרך איתם, מנע רגלך אפילו מנתיבתם, כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם. כי חינם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנץ", תזכור שמצודה פרוצה, ציפור כנף לא רואה, אבל אתה תראה, תהיה חכם. "והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם. כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח".

אז מה לעשות? ממשיך שלמה ואומר :"חוכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה. בראש המיות תקרא בפתחי שערים אמריה תאמר". מה תאמר? מה להגיד? במוכיח בשער מה יגיד? "עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת. תשובו לתוכחתי הנה אביע לכם רוחי אודיעה דברי אתכם".

זה הקטע הבא שמסביר לנו "חוכמות בחוץ תרנה", זאת הפרשה השלישית מדברת על עניין הגמול והעונש. אתם זוכרים שאמרנו ארבע הדמות. אחת להתחבר לטובים, שתים להתרחק מהרשעים, שלוש נזכור שיש שכר ויש עונש, לפני שמתחילים לימוד תורה. כי יש על האדם להשיב אל לבו תמיד את העונש והגמול ויפחד ויראה תמיד מה' ויראת ה' יתברך היא קודמת ללימוד החכמים. על כלן הקדימה הפרשה הזאת לפרשה הרביעית שהיא מזהירה על לימוד החכמים מה שאמרנו. כמו שאמרו זכרונם לברכה: "כל שיראת חטאו קודמת לחוכמתו, חוכמתו מתקיימת".

אז אומר לנו שלמה המלך פרשה שלישית תדבר עכשיו על עניין הגמול והעונש והאדם צריך להשיב אל הלב תמיד שיש עונש ויש גמול, ויפחד וירא תמיד מה', כי יראת ה' יתברך היא קודמת לפני שתתחיל ללמוד את לימוד החכמים. ולכן הוא מקדים את הפרשה הזאת לפני הרביעית, כי יראת ה' היא קודמת לחוכמה. "כל שיראת חטאו קודמת לחוכמתו, אז חוכמתו מתקיימת".

מה זה "חוכמות בחוץ תרנה ברחובות תתן קולה"? כי דרך בני אדם להקבץ ברחובות עיר ויש על המוכיחים להשמיע דבריהם ברחובות העיר ובשווקים ובכל מקומות אשר יאספו שמה בני אדם, למען ישמיעו דבריהם לרבים. פעם זה היה ככה. איפה היו פוגשים אנשים? ברחובות, בשווקים. מה זה היה עומד מגיד עושה לו בימה קטנה ואומר: "בני ישראל, יהודים יקרים! ברצוני לומר לכם..", כך וכך... והיו מתאספים, שומעים מה הוא אומר. ככה היו עושים פעם. היום עושים הרצאות, דרשות, מסכים, מצמות, שידור ישיר. היום זה השתכלל. אבל המטרה היא להודיע ברבים. "חוכמות בחוץ תרנה ברחובות תתן קולה, בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר". בראש דרכי העיר ההומיות ששמה נאספים האנשים, כן בפתחי השערים. בקיצור, לפי זה צריך לקבץ ציבור גדול ורב כדי לומר להם את דברי התוכחות, המוסר, התורה והמצוות.

מה אומרים להם? "עד מתי פתים תאהבו פתי". פתי זה שם דבר. פתים זה אנשים חלושי הדעת והם נפתים לדברי המסיתים והמטעים. פתי זה מי שלא למד חוכמה. אז אין לו ידיעות מצד עצמו, הוא כל הזמן שומע אנשים. ומה השוא שומע, הוא פתי. הוא מאמין, נפתה לקבל את דבריהם. אין לו את הכלים. הוא ודאי שלא חכם וודאי שהוא לא מבין ולא נבון, אז הוא לא יכול לשכלל את הדברים. אין לו כלים. לא למד תורה. "איש בער לא ידע וכסיל לא יבין זאת". ולכן הוא נפתה לדברי מסיתים ומטעים. וכן, בכלל ,הפתים אנשים שיש להם דעות משובשות. אז גם אדם שדעתו משובשת הוא נקרא פתי. ו

ועוד סוג: וכן אנשים שהתאוה משבשת ומטעה את הדרך. זאת אומרת, הוא לא בעל דעה משובשת, אלא יש לו תאוה, וכיוון שיש לו תאוה, היא משתבשת לו את הדרך. לכן הוא מתפתה ללכת אחרי מי שאומר אפשר עם התאוה. נגיד הוא רוצה לאכול בשר, אז הוא אומר "הנה, הרבנים מתירים, אני יכול לאכול בשר". זה פתי. למה הוא פתי? בגלל שהתאוה קודמת לשכל שלו. לכן מתאים לו להתפתות. ללכת אחרי אלה שמתירים לו את מה שהוא רוצה, תאוותו.

"כי תראה מקצת בני אדם יחשבו על דבר שחפצים בו שהוא נכון והגון, ואינם רואים חובה לתאוותם. בכל זה מחולשת שכלם וכי ידללו כוחות בינתם. על כן, תמשכן תאוותן אליה והיא מעצמת עיניהם" מסביר לנו איך זה עובד, רבנו יונה. אומר ככה: תראה, יש מקצת בני אדם הם חשובים על דבר שהם רוצים אותו, שזה נכון והגון מה שהם רוצים. אבל הם לא רואים חובה לתאוותם. רגע, אבל זה תאוה, תאוה זאתי אולי היא אסורה, אולי היא לא מותרת. הם לא רואים את זה, זה הם לא רואים. למה הם לא רואים? "מחולשת שכלם וכוחות בינתם דלים". לא בעלי דעה. על כן, תמשכן תאוותם אליה והיא עוצמת להם את העיניים, אז הם לא יראו את האמת, כי התאוה מנחה אותם! אז אם אדם הולך אחרי תאוותו, זה כמו עיר שהולך אחרי שיח ההנאה. זהו. וגם אלה האנשים אם לא ימשלו תאוותם ולא יובו להימשך אחריה, לא היה משבשבת את דעתם.

אבל האנשים האלה אין להם כח. אם רצו, אם רצו, היו יכולים למשול בתאוה שלהם, היו יכולים לא להמשך אחריה, והיא לא הייתה משבשת את דעתם. התאוה. אם רצו. כי יש בחירה לאדם. אבל הם לא רוצים, הם מעדיפים את התאוה.

לכן אמרו זכרונם לברכה והזהירו אותנו: "כל התפתה ביצרו נופל בגהנום". זה הפתי. עד מתי פתאים תאבו פתי". אתם הולכים אחרי אהבת הפתיות שלכם. יש לכם תאוות, אתם רוצים למלא אותם. אז הוא אומר כל המתפתה אחרי יצרו, מי נותן לך את התאוות? היצר הרע. אז האומרים לנו חכמים: אתה תיפול בגהנום. כל המתפתה אחר יצרו נופל בגהנום.

אבל נאמר לנו הרי בתורה: "ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו". התורה אמרה לנו שהיצר הרע הוא התשוקה שלו אלייך. הוא כל הזמן רוצה אותך, לתפוס אותך. אבל התורה אומרת לנו ואתה תמשול בו! אתה יכול וצריך למשול בו! אז זה בידנו.

"כי יצר לב האדם רע ושואל הדברים ממנו ומשתוקק שיתן לו כל אשר ישאלו עיניו ואין ביד היצר למלאות תשוקתו בלא הסכמת הנפש המשכלת ורעיונה". יצר הרע בא אל האדם ושואל את הדברים ממנו, מציע לו הצעות, הוא משתוקק שתתו לו כל אשר ישאלו עיניו, קח, קח הנה, יש, יש, זה טוב, זה טעים, זה כדאי... אבל אין ביד היצר למלאות תשוקתו, הוא לא יכול למלא את התשוקה של האדם בלי הסכמת הנפש המשכלת ורעיונה. כי אדם בקל יוכל לדחות את היצר ולומר: "תגיד אתה משוגע? אני אוכל ביס אחד מזה ואני אתחייב כאילו אכלתי חזיר? מה אתה נורמלי?! מה אתה מציע לי חזיר?". שכל יכול לדחות את היצר בקל. אם הוא רוצה אבל. והיצר לא יכול בלי רשות מהשכל. לא יכול. השכל יכול לשחות אותו בקל ואתה תמשול בו. אבל יש אחד לא רוצה, הוא מקיר את עצמו, הוא מתפתה אחר יצרו. "מה אתה אומר?! אפשר לאכול? איך אני אוכל? מה אני אגיד?". "הנה, תראה את הרב הזה, הנה תראה את הרב הזה, הנה, הם גם אוכלים. אז אתה יכול לאכול, תגיד אני סומך עליהם".

"כל המתפתה ביצרו, נופל בגהנום". וזהו העניין שאתה תמשול בו. על כן, תענש הנפש בתתה רצון התאוה. ברגע שאדם הסכים עם היצר הרע, ונענה לרצון התאוה, זה הגורם שתענש הנפש. אח"כ שאתה קורא ברחובות ואתה צועק ואומר תוכחת ואתה אומר "עד מתי פתים תאהבו פתי", אתה גם פונה ללצים. מה אתה אומר ללצים? "ולצים לצון חמדו להם". מה אתה אומר? לצים, מי אלה? לצים אלה שבוזים לכל דבר. לץ. ליצן. כל דבר הוא צוחק. מבזה את הכל. בוזים כל דבר. ולועגים לבריות ומדברים לשון הרע. למה איך הוא ינצח? אז הוא אומר על האנשים כל הזמן לשון הרע, אומר זה כזה וזה כזה וזה כזה וזה כזה. וככה. זה הלצים.

ולמה באה המידה הזאת? למה יש מידה כזו באנשים? אומר רבנו יונה: יש שתי סיבות. סיבה אחת זה משורשי הנפש. יש אדם שמתחילת בריאותו הוא נולד עם מידות. כולנו נבראנו בטבע עם מידות מסוימות. לא כולם עם אותם מידות, לא כולם עם אותו תוקף וחוזק של מידה. ושי מידות שאח"כ אנחנו מחונכים להם ע"י ההורים והמורים, שאומרים לנו זה מידה טובה, תתן צדקה, תגיד תודה, מלמדים אותנו, מחנכים אותנו לשלל את המידות שלנו. ושי מידות שאדם נוטע עליהן בטבעו. אין לו, אין לו את המידה בפועל כרגע, אבל יש לו נטייה חזקה. אז אם יבואו ויתנו לו גושפנקא, הוא יתחבר אליה.  אז מה הסיבה שאדם ליצן? יש כאלה שנולדים ככה. מה פירוש? משורשי מידת הנפש. כמו שכתוב: "זד יהיר לץ שמו". הוא יכול לתקן את זה, חייב לתקן את זה. הוא יכול להשתמש בלצנות שהוא מפותח בה מאוד. "כל לצנות אסורה בר מלצנותא דעבודה זרה". לצחוק ולהתלוצץ על עבודה זרה, על אפיקורסות, על רשעים, זה מצוה! זה מותר. אדרבא, אם יש לך את היכולת. אבל זה רק מותר! לצנות אחרת היא אסורה. רק לצנות על עודה זרה והדומה לה.

הסיבה השנייה שיש את הלצנות זה פריקת עול שמים. פריקה גמורה. כיוון שאין עליו עול מורא ואין חיתת אלוהים בלבו, אין לו פחד אלוקים, על כן לבו משולח לצחוק, ללעוג ולקלס. אין לו בעיה. שאתה רואה ליצן, שתי סיבות: או שהוא ככה נולד והוא לא תיקן את עצמו או שאין לו יראת שמים בכלל, לכן הוא מרשה לעצמו לצחוק על כולם, ללעוג, לקלס, אין לו שום בעיה. אין לו יראת שמים.

לכן כתוב: "נכון הוא ללצים שפטים". ליצן אין לו יראת שמים, אתה יכול להפחיד אותו, אתה לא יכול לאיים עליו, אתה לא יכול כלום. אז מה העצה? רק מכות. הקב"ה נותן לאלה רק מכות. "ושבט לגו כסילים". חביט על חביט.

ולכן כתוב: "ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסרותיכם". אם אתם תתלוצצו אתה מוזהרים שמשמים יחזקו את היסורים עליכם. כי אי אפשר להכניע את הלצים רק ע"י יסורים.

וזה מידה כנגד מידה. כי אתם פורקים עול שמים, אז אם אתה פורקים עול, הוא יכביד עליכם את העול, ע"י שיחזק את היסורים עליכם. ומפני שהמידה של הלשון בסיבת מידת הנפש המתאוה והחומדת, על כן אמר: "ולצים לצון חמדו להם". למה אדם משלח את לשונו, מתלוצץ על כולם? בגלל החמדה, הנפש החומדת והמתאוה. 

על כן, אומר: "ולצים לצון חמדו להם". ומידת הפתי, שהשכל שלו חלוש והדעת משובשות, עליו נאמר: "תאהבו פתי". מה זה "תאהבו"? זוהי הבחירה. יש לאדם בחירה, לבחור בזה או בזה. ואם הוא אוהב דבר מסוים, פירושו שהוא בחר בדבר הזה. כי הפתים בוחרים דרכי הפתיות ומטעים בנפשותם לאמר כי הם דרכי יושר.

ועוד: תוכחת למי? לכסילים: "וכסילים ישנאו דעת". מי זה הכסילים? אלה בעלי פעולות הרעות עוברים עבירות למלאות משאלות עיניהם בענייני הנאותיהם ותענוגותיהם. כסלים זה אנשים שיודעים שיש תורה ויש מצות ויש הכל, אבל הם נמשכים אחרי פעולות רעות עוברים עבירות, ממלאים משאלות לבם בעיניהם הנאות ותענוגים.

עכשיו תלמדו שיש בנו שלוש כוחות בנפש, לפי זה אנחנו נדע מה הגדר שלנו:

האחד- זה הצומחת והמגדלת. כח הנפש הצומח והמגדל. אתם שמתם לב שהיינו תינוקות וצמחנו, וצמחנו וגדלנו? כמו צמחים. צומחים וגודלים זה נקרא נפש הצומחת. והכח הזה משתתף עם בעלי חיים, עם האילנות והצמחים. איפה נמצא המקור של הכח הזה? הכח הזה נמצא בכבד. בכבד.   ועיקרי נפש, ככתוב: "ונפשך שבעך". "צדיק אוכל לשבע נפשו". אתם יודעים שכל הדם עובר דרך הכבד וכו'. שמה זה הכח של הצמיחה והגדילה שלנו. אז זה כח בנפש.  

כח שני- שיש בנו זה נקרא כח המתאוה. וזה משתתף גם כן עם שאר בע"ח אשר ימצא בהם חפץ להמציא צרכי הכח המגדל. זאת אומרת, אדם יש לו תאוה לאכול את מה שיגרום לו לגדול ולצמוח, גם בע"ח. אבל יש בזה עוד משהו, בכח המתאוה יש גם את הכח של להזיק ולנצח. אדם יש לו פעמים את הכח שהוא רוצה להזיק למישהו. מישהו פגע בו, מישהו עשה לו, מישהו זה... ישר צומח לו כל מיני רעיונות איך להזיק לו. ויש לאדם את הכח המתאוה לניצוח. כמו כל הספורט, כמו כל זה, כמו ילדים שהם קטנים, שמשחקים זה תמיד לנצח, אני ניצחתי, השגתי, אני.. זאת אומרת, זה כח שנקרא כח המתאוה, שזה עוזר לכח המגדל וגם להזיק ולנצח.

יש קוראים לכח הזה, המתאוה, "הנפש הבהמית". והכח הזה איפה הוא נמצא? הקודם אמרנו, המגדל, בכבד. וזה איפה נמצא? בלב. והוא יקרא רוח. רוח האדם. כתוב: "ונשמרתם ברוחכם ולא תבגודו והעולה על רוחכם היו לא תהיה, כל אשר נדבה רוחו, ורוח נכאה מי ישאנה". זה הכח המתאוה. והוא נקרא הנפש הבהמית ומקומו נמצא בלב.

הכח שיש בנו, הכי חשוב, זה הכח המשכלת. והוא יסוד הנפש והוא נקרא כבוד. כמו שאמר דוד המלך: "אורה כבודי". מה זה "אורה כבודי"? זה הכח של השכל. כח המשכלת. או כמוש אנחנו אומרים: "למען יזמרך כבוד". זה הנפש המשכלת, זה הנמשה. הנשמה נקראת כבוד. אז זאת אומרת, "למען יזמרך כבוד", זה הכח המשכיל. וכן יקרא יחידה ונשמה. גם היחידה וגם הנשמה נקראים כבוד. ובזה נבדל האדם מבע"ח. כח המגדל נמצא גם בבהמות וגם בצמחים, כח התאוה נמצא גם בבע"ח, וכח המשכיל נמצא רק בנו.

והנה כל זמן שימשך האדם אחר כח המגדל וירדוף אחרי תענוגים, יתרחק מאוד מדרך כח המשכיל, לי שהוא נוטל החומר, הוא נמשך לתולדות הטבע, האדמה. למה נקרא האדם? שהוא בא מן האדמה. ולמה נקרא אדם? שהוא יכול להיות אדמה לעליון. אתה יכול להמשך אחרי האדמה ולהיקרא אדם על שם האדמה, אבל אתה יכול עם הכח המשכיל שלך להיות אדמה לעליון. "והלכת בדרכיו", "זה אלי וענוהו", זה אלי ואני הוא. אתה יכול להידמות לו. "קדושים תהיו". יכול כמוני, תלמוד לומר "כי קדוש אני". אבל איפה היה הוה אמינא להגיד שככל כמוני?

אז זאת אומרת, אם האדם נמשך אחרי כח המגדל ורודף תענוגים ומתרחק מאוד מדרך כח המשכיל, כי הוא נוטה לחומר ונמשך לתולדות האדמה, ואף על פי שהנמשך אחרי כח המתאוה, זה הכח השני שנמצא בלב, גם הוא מתרחק מדרך המשכיל ומעצתו. אבל יותר מתרחק ממנו מי שנמשך אחרי הכח המגדל אם ימשך אחרי תאות מאכל, משגל, לחטוא בהנה.

ולא ימשול השכל לכבוש את היצר ההוא בכח יראת ה' יתברך. אם אדם נמשך אחרי כח המגדל, השכל לא יוכל להשתלט עליו. על כן הזהיר שנאת הדעת בכסילים יותר מן הלצים. מה אמר על הלצים? בלצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת. זה יותר גרוע, זה נשאה, זה ניגוד גמור! לכן הזהיר את שנאת הדעת בכסילים שהם שונאים געת, יותר מן הלצים. לפי שהם מתרחקים יותר מן השכל בנטותם אל החומר. כי יש בדרכי הכסלות שזה בסיבת הכח המגדל, כי רודפים אחרי תענוגים, והלצנות זה בסיבת מידת הכח המתאוה.

ועוד, כי הכסילות כוללת את מידות הנפש הראות תאוה ותענוגי הגוף. אומנם למטה הוא יזכיר בפרשה תחת כי שנאו דעת על הפתים ועל הלצים ועל הכסילים, אבל הזכיר דעת שנאתם על הכסילים כי הם מתרחקים מדרכי הדעת יותר מכולם. לכן שאמר למוכיח תוכיח, מה אמר לו? מי הכי קל? "עד מתי פתים תאהבו פתי", ואח"כ "בלצים", יותר גרוע, "לצאן חמדו להם". והכי גרוע: "וכסילים ישנאו דעת". והנה במקרא יוכיח גם את הפתים, גם את הלצים וגם את הכסילים.

אבל יש מקום אחר מפורש שהוא אומר: "אל תוכח לץ פן ישנאך". אז איך פה אתה אומר לי להוכיח אותם ושמה אתה אומר לי אל תוכיח לץ פן ישנאך? וגם אמרת לי: "באזני כסיל אל תדבר פן יבוז לשכל מליך". אז אומר לנו שוב רבנו יונה מה שלמדו היום בבוקר:

עיקר מצות התוכחת זה לנער ולפתי, כי הם אפשר בקל עוד לשדרג אותם. וגם לחכם ונבון השוגגים, יכול לקרות שחכם ונבון יעשו שגגה, בדרך מקרה, לאלה תועיל התוכחות. איך יש צעד לתוכחת הלץ והכסיל להגיד להם מה? את עניין האחרית והעונש. אולי, אולי יכנע לבבם. איך אם תאמר להם: "זה הדבר אשר אתה חטא ועוון", יבוזו לשכל מליך. כי כל עת שלא יכנע לבבם, לא יקשיבו לאחר אזהרה ולא יאזינו לדבר חוכמה.

אם אתה כבר מוכיח, לץ וכסיל וכל החבר'ה האלה שנאמר לא להוכיח אותם, אז אל תגיד להם מה זה מצוה, מה זה עוון, אתה עושה איסור, אתה עושה... הוא יצחק עליך! אבל אם תגיד לו: "תשמע, אתה יודע, יש שכר ויש עונש, חבל". זהו. תשאיר אותו עם הרעיון הזה, זה אולי יכול לתפוס. לכן, לאנשים כאלה צריך להפחיד אותם. כמו ש"נכון הוא ללצים שבטים". בלי מכות הם לא מבינים. "תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה". אדם מבין הוא ניחת, חושש, פוחד, מגערה רק. אומרים לו גערה.

סבא שלי, זכרונו לחיי העולם הבא, היה עושה "אאא", זה היה מספיק. לא אומר מילים. בלי מילים? זהו, כולם היו נרתעים. זה נקרא מבין. אז מספיק לו גערה. "מהכות כסיל מאה", אם תתן לכסיל מאה מכות בגב, תשבור עליו את המקל, הוא גם לא יבין. אז לכן עדיף להשקיע במבין ולא בכסיל. ואם בכסיל, אז זה רק בדרך של הפחדה, אמירה של שכר ועונש וזה. אחרת, שום דבר אחר. אם תגיד לו מצוות ותראה וכדאי לך, שבת וזה...

אני זוכר כשהיינו בהתחלה מדברים לחילונים, עוד לא היה... היום אנשים כבר לא מדברים, אנשים אומרים קשה לי, לא קשה לי. פעם היו אומרים "שטויות! מה אתה מדבר?!". אז שהיינו אומרים ששבת איזה, מה זה שבת, מתארים את השבת, "מה אתה מבלבל את המח! אתה הולך ברגל בית הכנסת אני נוסע באוטו, אתה הולך לבית כנסת וזה פה ושם, אני הולך לים, אומר לי מה אתה מספר לי שזה תענוג ושבת, מה אתה מקשקש לי?! אני עושה מה שאני רוצה בשבת, נוסע, עושה זה וזה...", אתה לא יכול להסביר לו.

אבל אם אתה אומר לו: "אתה יודע מה העונש של שמירת שבת? אתה יודע זה יותר גרוע מיום כיפור? אתה אוכל בכיפור? "לא! חס ושלום!", ומה העונש אתה יודע? אם אתה אוכל? כרת. ומה העונש בשבת? אתה יודע? סקלה. העונש הכי חמור. אתה יודע מה זה? תאונת דרכים". זה יכול להיות ציור שאולי יתפוס אותו יום אחד. למה? כי פתאום הוא שמע שחבר שלו נדרס, ופתאום שמע זה, ופתאום נזכר בדברים שאמרו, יו! על חילול שבת, זה פה שם, יכול להיות שזה יתחבר לו. יכול להיות. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. אבל משהו אחר לא יעבור עליו. שום דבר אחר לא יעבוד!  זה מה שאומר לנו רבנו יונה. רבנו יונה!

ועוד אומר לנו מה להגיד להם: "תשובו לתוכחתי הנה אביעה עליכם רוחי, אודיעה דברי אתכם". תשובו בדרככם, מהדרך הרעה, בעבור התוכחת שאני אומר לכם. "הנה אביעה לכם רוחי", כל הדברים שכתובים בהמשך הפרשה,ואז ייתכן לפרש ש"חוכמות בחוץ תרנה", מדובר על התורה שנכללים ה כל החוכמות והמוכיחים ידברו על דרך לשון הכתוב כאילו היא מדברת את אלה הדברים.

אני זוכר שהייתה אשה אחת בכרם התימנים שאני הייתי אומר דברי תורה, אז הייתי אומר את הלשון של הפסוקים ואני מדבר כאילו התורה מדברת. אז היא עצרה אותי ואמרה: "תגיד לימה אתה חושב שאתה נביא? מה אתה..". אמרתי לה: "כן!" והמשכתי. סיפור יפה היה , עם הסיפור הזה, זה נמשך עד שכל כרם התימנים חזרו בתשובה מאותו עניין.

אבל הנקודה היא שהוא אומר פה במפורש, רבנו יונה, שאתה מוכיח תדבר כלשון הכתוב.  והמוכיחים בה ידברו על לשון הכתוב כאילו היא המדברת את אלה הדברים. ופירוש "הנה אביעה לכם רוחי", הנה הגדתי לכם רוחי והודעתי דברי אתכם, את מצוות "עשה" ומצוות "לא תעשה" הכתובים בספר התורה.

אם זה יועיל מצוין! ואם זה לא יועיל, את זה כבר לא מפרש רבנו יונה, אבל אני מקריא לכם את הפסוקים שהם ברורים: "יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב". כתוב  ימינך פשוטה לקבל שבים, הקב"ה מושיט את השבים, תחזיקו לי את היד, אני מרים אתכם לגן עדן, תן יד! תן יד! מרים אתכם לגן עדן. לא נותן. אומר הקב"ה: יען קראתי ותמאנו", אתם מסרבים. "נטיתי ידי ואין מקשיב", לא רק זה, "ותפרעו כל עצתי", עצתי זה התורה הקדושה, אתה פורעים אותה, לא עושים. "ותוכחתי לא אביתם", אתם לא רוצים לשמוע את התוכחת.

אז תשמעו מה אומר ה': "גם אני באידכם אשחק", שיהיה לכם יגון ואבל אני גם, אני באידכם אשחק אלעג  בבא פחדכם. בבא כשואה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה. אז יקארנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני".

למה? "תחת כי שנאו דעת ויראת ה' לא בחרו. לא אבו לעצתי נאצו כל תוחכתי. ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו". בתאבון! מה שבישלתם תאכלו! "כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם. ושמע לי ישכן בטח בשאנן מפחד רעה", אבל מי שישמע לי, אומר שלמה המלך בשם ה': הוא ישכון בטח והוא יהיה שאנן מפחד רעה. וגם אלה ששומעים לתוכחת של הדרשנים שמוכיחים אותם מוסר של התורה, נאמר עליהם כל זאת. אם הם ישמעו, ישכנו בטח ושלוה. אבל אם לא, כל מה שכתוב פה, חלילה יבוא עליהם. כי מאנו לשמוע את התוכחת של ה'.

נשאר לנו כמה פסוקים בשביל לסיים את הארבעה ההקדמות שאמרנו. חוזר עכשיו פרק ב' ואומר: "בני, אם תקח אמרי ומצותי תצפון איתך, להקשיב לחוכמה אזנך", זה הקדמה רביעית, לימוד התורה עכשיו, "תטה ליבך לתבונה. "כי אם לבינה תקרא", אתה תתפלל בשביל שיהיה לך בינה, "לתבונה תתן קולך", אתה רוצה להיות מבין גדול בתורה הקדושה, "אם תבקשנה ככסף וכטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' ודעת אלוהים תמצא".

אומר רבנו יונה: בפרשה הזאת ידבר שלמה המלך על ההקדמה הרביעית אשר לעבודת הבורא יתברך והיא לימוד החוכמה. למדנו שצריך להתחבר לטובים, למדנו צריך להתרחק מרשעים ולמדנו שיש שכר ועונש מול עניינו תמיד ביראת ה'. עכשיו אנחנו לומדים אחרי שלוש הקדמות כאלה שאתה מקיים בעצמך, יש עכשיו את החלק הרביעי, הקדמה רביעית לעבודת הבורא- ללמוד תורה וחוכמת ה'.

כמו שאמרו זכרונם לברכה: "תורה מביאה לידי מעשה". ויסדר את המעשה אשר בהם ישיג האדם לקנות את החוכמה ויספר להם את עצם התועלת שיגיע לנו מחכמים. "בני אם תקח אמרי ומצוותי תצפון איתך", את האזהרות שלי שהזהרתי אותך על דרכי החוכמה, "להקשיב לחוכמה אזנך", זאתי היא המעלה הראשונה כדי להשיג חוכמה, אז תקשיב ותבחן אזנך את דברי המלמדים המורים על אמיתתם ועל בוריים. קודם כל צריך ללמוד אמרנו אצל מלמדים טובים שמלמדים דברים כהוויתם. לא מיפים את התורה.

אתם יודעים הוא מפרש פה רבנו יונה מה שכולם מטעים את הציבור. "דרכיה דרכי נועם", מה הם מסבירים לנו? תדבר בנועם, אל תגיד דברים שזה קשה לשמוע, אל תגיד איסורים מיד, אל תגיד תוכחות מוסר, דרכיה דרכי נועם, תיפה, תגיד רק את הדברים היפים שבתורה, אל תגיד שיש גם ארבע מיתת בית דין ויש גהנום ושבעה מדורים, אל תגיד, אל תגיד . דרכיה דרכי נועם. אתם יודעים מה אומר רבנו יונה? מה זה דרכיה דרכי נועם? נועם זה מוסר, להוכיח במוסר זה נקרא דרכיה דרכי נועם. הפוך לגמרי מכל ההבנה. וזה ראשון! רבנו יונה! רבו של הרמב"ן. כנראה הוא מבין יותר מהמרצים של היום.

מכל מקום הוא אומר כאן: המעלה הראשונה להשיג את החוכמה זה שתקשיב, תקשיב ותבחן אזנך את דברי המלמדים שמורים על אמיתתם. רק אלה שמלמדים על האמת ועל בוריים. ותכוון שמעתך בלא תוספות ומגרעת. תשמע את הדברים ושישאירו כמו שקיבלת אותם. אל תוסיף עליהם ואל תגרע מהם. ויש אנשים שאינם מכוונים שמועת ויוסיפו עליהם ויגרעו ממנה. כי ידמו לפעמים ששמעו עליו הן הן ועל אסור מותר וכיוצא בזה.  

וחכמים אמרו לנו במניין הקניינים שאדם קונה את התורה, מ"ח קניינים: המכוון שמועתו צריך להיות מכוון טוב טוב! למה? נהיה בלבלה. "לא, הוא כן אמר ככה, "לא, הוא לא אמר ככה", "אז אתה לא הבנת", "אז הוא כן אמר"... היית צריך להקשיב. זה הבלאגן. שלא יושבים ומקשיבים היטב. לכן אנחנו מקליטים כל שיחה, כל דרשה, כל הרצאה. שיהיה אפשר לחזור עליה שוב ושוב. ותבדקו. 

הנה, שמעתם אותי הערב, אם תפסתם 20 אחוז אתם מצוינים. אם תשמעו את הדרשה עוד פעם בהקלטה, אתם תראו דברים שהייתם פה ולא שמעתם.  ובפעם השלישית שאתם תשמעו, אתם תראו שמה שחשבת שהבנתם משתי הפעמים, לא הבנתם. כי בפעם השלישית פתאום אתם תבינו, "אה, לא, הוא התכוון ככה, הוא אמר ככה, אהה, הוא אמר בדיוק ככה לא ככה". ואם עשר פעמים תלמדו, אז תבינו טוב מה אמרתי. ככה זה. כי שאני מדבר חלק מכם מסתכלים עליי על התנועות, חלק מכם אומרים הוא צודק ומתחילים למצוא איזה דוגמאות למה שאני אמרתי, זה בדיוק מתאים על פלוני מה שהוא אומר, אבל בינתיים לא שמעתם את ההמשך מה אמרתי, כי הייתם עכשיו בציור ההוא על ההוא, אז אתם כבר לא איתי, אתם שמה. אז לא שמעתם. ולכן המכוון שמועתו זה בן אדם שיודע לא להתיק את עיניו מן הדרשן, "והיו עינך רואות את מורך", אבל לא להיות בפיזור הנפש עכשיו להכנס לאספמיא ושמה לטייל ספרד וברצלונה. יש שיר "אוי ברצלונה, ברצלונה", השיר התחיל ב"הוי". שמעתם מה היה שם, הוי! אסון גדול! מכל מקום, אדם צריך להבין לכוון שמועתו.

"תטה לבך לתבונה", זו מעלה שנייה. שיטה את לבו מכל תאוות העולם. מכל תאוות חפץ ותתבונן לחוכמה. ואחרי שתכוון את השמועה תתבונן במה ששמעת ולמדת עד שתעמוד על טעמם של דברים ומזה יתבונן בהם בינה.

זה נקרא עכשיו שאתה מבין את הדברים. לשמוע זה לא אומר שאתה עדיין מבין. שמעת, שצריך לסדר אותם, לקחת את הדברים לסדר אותם שיהיו מובנים, ואם אתה בסוף תגיע למסקנות אז יהיה לך גם דעת.

יש שלוש דרגות: דרגה אחת זה חוכמה, זה ללמוד את הדברים. אח"כ בינה, זה להבין דבר מתוך דבר. לא למדת את זה, למדת דבר כזה ולמדת דבר כזה ודבר כזה ודבר כזה. אבל אם אתה בחור נבון, מבין, אתה אח"כ לומד דבר מתוך דבר. אתה אומר אם כאן זה כך אז גם כאן זה כך, אז יצא שכך וכך.  זה נקרא בינה ונבון ומבין. זה שונה.

ואח"כ יש דעת. חוכמה, בינה ודעת. מה זה דעת? אחרי שאתה נבון והדברים יתגבשו אצלך כאמת מוחלטת וברורה והתיישבו לך כבר בלב, זה נקרא שקנית דעת. זהו! יותר אין לך מה לבדוק בנושא הזה. יש לך דעה ברורה על הנושא. זאת אומרת, הגעת למוחלטות. בחוכמה, בסדר, אתה יודע חוכמה, אבל זה לא אומר שאתה עדיין כזה, זה לא אומר שאתה בר אכא. שאתה נבון, יופי! אז אתה יודע להבין דבר מתוך דבר, זה אומר שאתה כבר קנית דעת שמהיום זה הפך אצלך להיות דעת שאתה כבר עשוה כל דבר ומקיים. דעת זה פירושו שאתה כבר מקיים את כל מה שאתה יודע. 

כשאנחנו אומרים שיש לנו שאלה, אז מה אנחנו הולכים לשאול? מה אנחנו הולכים לשאול? מה הולכים לשאול? יש לי שאלה, מה אני עושה? הולך לשאול מה? דעת תורה. מה זה דעת תורה? לחכמים האמיתיים, אצלהם הכל זה כבר דעת. זה דעת תורה. זה לא צריך עוד לשקול, לחשוב, לזה. זה דעת תורה! ישר הוא אומר לך את מה שצריך להגיד לך. כי הוא כבר טחן את החוכמה, הוא כבר הבין בבינה, הוא כבר סיכם את הכל, אצלו זה הפך להיות דעת תורה. וכשאתה בא אליו הוא אומר לך ישר מה דעת התורה, מה התורה אומרת. אצלו זה כבר ברור. הוא ליטש את הכל, בחן את הכל, שכלל את הכל. זה נקרא דעת. אז "חוננו מאתך חוכמה, בינה ודעת". זה הסדר. קודם חכמה, אח"כ אם אתה זוכה לבינה ואח"כ אם תזכה שיהיה לך דעת.

אז אומר לנו שלמה: "בני, אם תקח אמרי ומצותי תצפון אתך", להקשיב קודם, "להקשיב לחכמה אזנך" ולכוון שמעתך. אח"כ "תטה לבך לתבונה". אח"כ הלב צריך להטות אותו מכל התאוות, מכל החפצים והשטויות. ואז אתה תוכל להגיע אל התבונה. אחרי שיכוון אדם לשמעתו יתבונן במה ששמע ולמד עד שיעמוד על טעם הדברים ויתבונן בהם בינה.

וכן אמרו חכמים זכרונם לברכה בעבודה זרה יט: "ילמד אדם תחילה ואחר כך יהיה סובר במה שלמד והעמיק ויתבונן". קודם למגרס ואח"כ למסבר. קודם גורסים, לומדים ואח"כ סוברים את הסברות ונכנסים להבין את הדברים.

והנה חכמת האדם זה קבלת דברי החוכמה מפי המלמדים והמורים. ומה זה עניין התבונה? זה שיתבונן אח"כ לדעת את טוב טעם הדברים עד שישיג להבין דבר מתוך דבר ולדמות את הדברים אשר למד כל עניין הראוי לדמות אליו.

וכן אמרו זכרונם לברכה: "כי הנבון הוא אשר מבין דבר מתוך דבר". על כן הזהיר אותנו כאן על נטיית הלב לתבונה. תטה לבך לתבונה". כי צריך האדם לפנות את המחשבה מכל דבר ולהטות את הלב מכל חפץ ולייחד אותו לתבונה.

אז אומר לנו שלמה: "בני, אם תקח אמרי ומצותי תצפון איתך להקשיב לחכמה אזנך, תטה לבך לתבונה", זה לא מספיק, "כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך", זאת המעלה השלישית, שיתפלל אל החוכמה ויבקש עליה מלפני ה' יתברך שיצליח בה וישיג אליה. לא כל אחד זוכה לחוכמה. שזה החלק הראשון רק. אבל הוא אומר תתפלל! תתפלל. "אם לבינה תקרא", תתפלל לפני ה' שתצליח בה וישיג אליה. "תקרא" זה תתפלל. "תתן קולך", מעניין "קולי את ה' אקרא". אם אתה תזכה לזה ותראו אנחנו כל יום בפתיחה, בפתיחה! בתפילת שמונה עשרה, אנחנו אומרים שלוש ברכות שהם שבל של הקב"ה ואחרי שאנחנו אומרים "מחיה המתים", אנחנו אומרים "אתה חונן לאדם דעת". "חננו מאתך חכמה בינה ודעת ברוך אתה ה' חונן הדעת". איך זה עף מהר! (אומרים את זה במהירות) ופה מה הוא אומר? "כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך", אתה יודע מה אתה הולך לבקש? "אתה חונן לאדם לדעת", רק ממך יש! רק אתה! זה אין! מפי דעת ותבונה. אין! אין! אין לך מאיפה להביא?! מאיפה תגרד? אם ה' לא נותן לך אין לך כלום! "מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח". יכול לעשות אותך אהבל ברגע. ברגע! אז אתה כבר אומר קבעו לנו חכמים דבר ראשון שתבקש מהקב"ה, דבר ראשון, שאלת צריכם זה נקרא. מה אתה צריך? חוכמה, בינה ודעת. אז תגיד את זה לאט. תחשוב מה אתה אומר. "אתה חונן לאדם דעת". בבקשה! חוננו מאתך חכמה, בינה ודעת. עכשיו אנחנו מבינים לפחות מה זה חוכמה, מה זה דעת, תבקש את זה!

שרואים אדם מהתימנים שרואים אחד עושה משהו שלא כראוי, אומרים לו "אתה חונן לאדם דעת". אין דעת! אין שכל! כשאין שכל אין כלום! "דעה חסרת מה קנית". אם אדם חסר דעה מה הוא יכול לקנות? שום דבר לא יתקיים בידו. גם אם יש לו באופן זמני, זה לא ישאר. כי הוא חסר דעת. "אתה חונן לאדם דעת"! רבותי, כל ההצלחה שלנו בחיים זה רק אם יש דעת. לכן כסילים ישנאו דעת. רק החכמים והנבונים הם שואפים.

 ואומר לנו משל נפלא, משל נפלא! שלמה המלך: "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' ודעת אלוהים תמצא". המעלה הרביעית זה שיטרח האדם בחוכמה כמו שאדם טורח לבקש כסף. אדם לא מפסיק לטרוח לבקש כסף. כל היום הוא חושב איך הוא יביא כסף, מאיפה הוא יביא כסף, איך הוא יעשה כסף, איך לא יפסיד כסף, כל הזמן! כי הוא מבין שזה קיומו. זה היקום שהוא עומד עליו, זה מעמיד את האדם. הכסף.  אז לכן, יטרח בחוכמה כמו שטורח אדם לבקש כסף.

אמרו חכמים זכרונם לברכה בנידה ע': "מה יעשה אדם ויחכם", אדם רוצה להיות חכם, מה יעשה? אמרו כחמים :"יבקש רחמים ממי שהחוכמה שלו". כי ה' יתן חוכמה. ה' יתן חוכמה. זה מתנה. "מפיו דעת ותבונה". וירבה בישיבה וימעט בסחורה. מבלעדי שתי אלו, אין האדם זוכה לחוכמה.

אז זאת אומרת, קודם כל אתה צריך להתפלל לה' יתברך שיתן לך חוכמה. כי ה' יתן חוכמה. נו, אז מה אתה חושב שאתה תלך לעוד, הוא יתן לך את החוכמה לשוק? לא! ישב בישיבה וימעט בסחורה. לא כל המרבה בסחורה מחכים. אז צריך.. תשב בישיבה ותלמד! אתה לא בישיבה?  תקבע עיתים לתורה. מאיפה תבוא בחוכמה? מה אתה חושב שזה זריקה? על העמל שלך והטרחה וההשקעה, "יגעת ומצאת האמן". "לא יגעת ומצאת אל תאמן". אין דבר כזה לבי יגיעה! "אדם לעמל יולד", לעמלה של תורה. לא לעמל מלאכה. זה בדיעבד, זה קללת "בזעת אפך תאכל לחם". לחם. למה? כי אתה מקולל. יש אחד מקולל יותר, יש אחד פחות, יש אחד לא רוצה קללות בכלל. אבל אם אתה רוצה חוכמה, תשב, תמעט בסחורה ותתפלל לה' שיתן לך חוכמה. אבל בלי שתי אלה לא זוכה אדם לחוכמה.

"וכמטמונים תחפשנה", אומר זה מעלה חמישית. שתערב לנפשו חוכמה ולא יהיה עליו עסקה לטורח מרוב אהבה. כעניין שנאמר :"הויו בעיניו כימים אחדים. כמו מי שחופש מטמונים שהוגד לו שיש מטמון בבית הזה או יש מטמון בבקעה הזאת, לא יהיה לו טורח לחפש, גם את צריך לחפור קילומטר! כי אמרו לו שיש שמה מטמון. הוא טמון. זה מטמון. אז ודאי שאין לו טרחה בכלל, הוא שש ושמח כל מטר שהוא חופר תכך אני מגיע, תכך אני מגיע, תכף אני מגיע.. כי ברור שכמה שהוא חופר יותר עמוק, ודאי שהוא יותר קרוב, כי הוא מתקרב למטמון. מטמון לא שמים למעלה, טומנים אותו. ואם זה מטמון יקר, טומנים עמוק. אז כמה שאתה חופר יותר, אתה שמח יותר. אומנם טרחת יותר, אבל אתה מתקרב יותר למטמון. למה? כי הוא יודע שהוא ימצא הון רב במקום אחד ויתעשר ברגע אחד. אז הזהיר ואתנו שלמה המלך לטרוח בחכמה כמו מי שמבקש כסף במיני מלאכות וסחורות ולהשיג בטרחה, בחיפושה, את הערבות של מי שיש ויש מחפש מטמונים.

מצאו עכשיו איזה אוניה במעמקי הים שיש בה אוצרות זהב מלפני שנים רבות שהעבירה זהב בכמויות אדירות של מאות מיליונים! אבל ידעו שיש כזאת אוניה. לא יגעו איפה. ולקחו חתיכת אוקיינוס והתחילו לסרוק וצוללים והמודעים ויורדים וצוללות קטנות ומחפשים. למה מחפשים? כי יודעים. ומצאו! ומצאו! מצאו! למה? כי זה טמון. זה פה בא. זה שקע באוקיינוס. זה פה. זה לא קם והלך. זה פה. אז שווה להם שנים עשרות שנים לחפש, לחפש, לחפש. תראו כמה אנשים השקיעו והוציאו. מיליארדי מיליארדים רק בשביל שאדם יגיע לירח וימצא שיש שמה אבק.  מה צריך להגיע עד הירח במיליארדים יש לך אבק במזנון. למה את הצריך עד הירח?! כי הוא חשב שהוא ימצא איזה מטמון. אולי הוא ימצא איזה משהו שנסתר מעיני האדם. ועוד ממשיכים מאדם וזה. יש להם תוכניות. וה' אמר להם ע"י נביא עובדיה: "אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאום ה'".

אז זאת אומרת, אומר לנו "אם תחפשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה", מי שמחפש מטמון, אמרנו שכל רגע שהוא עמל בזה הוא שמח. הנה, תראו תשובה, שתובה אתם מכירים אותו? זה שאומרם שיש לו כסף. בינתיים יש לו כסף. מה הוא עשה? הלך השקיע בגז. איפה הוא חיפש? בים. כל יום שהודיעו לו שעוד לא מצאו הוא לא התייאש. אבל בגלל שהייתה סקירה ואמרו שיש סיכוי גדול שיהיה פה, אז הוא המתין והשקיע, והשקיע ובסוף יצא מלא גז! הוא שמח או לא שמח? עכשיו עושים עוד נקודה, פותחים בעוד מקום. הוא שמח כבר מעכשיו, נכון?

גם אנחנו. "שש אני על אמרתך כמוצא שלל רב". אנחנו צריכים לשמוח שאנחנו עוסקים בתורת ה', שש אני על אמרתך,, מה שאת האמרת ריבונו שלעולם, הרי כל המצוות שאתה נתת לנו זה בשביל להעניק לנו גן עדן, נכון? אז יש לך מטמון יותר גדול מזה. אז איך אתה לא שמח שיש לך את ההזדמנות להתעסק בזה כל הזמן? "כמוצא שלל רב", אנחנו צריכים להיות שמחים כמו מי שכבר מצא שלל רב. לא שימצא, כחופש מטמונים, אלא כמי שכבר מצא. איך הוא שמח? אז אנחנו צריכם לשוש אחרי אמרת ה' כמו מי שמוצא שלל רב.

ולפי הערבות שבטרחה וחיפושה, ככה תפקחנה עיני השכל שלנו והדברים ישתמרו לנו בלב. כמו שאמר דוד: "נחלתי עדותיך". הסברנו את זה היום בבוקר בהרחבה. נחלה, מי לא רוצה נחלה? ירושה, נחלה. אומר "נחלתי עדותיך", כל המצוות שלך בשבילי זה כמו להשיג נחלה. זה נחלת עולמים. נחלת עולמים! עדותיך.

והנה ביאור המשל הזה: "וכמטמונים תחפשנה", ואמר בסוף: "ודעת לנפשך ינעם", שתגיע לדעת תורה אתה תהיה כבר מאן דאמר, כמה זה ינעם לך! שאתה יודע דברים על בוריים, ואמרו זכרונם לברכה: אין האדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ והנה תלוי הצלחת הלימוד בחפץ. אם אתה חפץ ללמוד תורה, ינעם לך, יהיה לך טוב. אם לא, אם אתה נמשך אחרי התאוות, אתה נפש בהמית, אתה כמו הכח המגדל או הכח המתאוה, אין לך את הכח השכלי. "בער לא ידע". אנחנו יכולים רק לרחם עלייך. זה הכל.

מה יהיה אם אדם יבקש את התורה כמו כסף וכמו מטמונים? "אז תבין יראת ה' ודעת אלוהים תמצא". אחרי שסידר לנו את כל המעלות, שלמה המלך, שישיג האדם בהם את החוכמה, מדבר על פרי החוכמה ועל התועלות הנמצאות בה. כי אין מעיקר תועלת החוכמה זה שישיג אדם כבוד. זה לא התועלת. אלא ביאר עיקר התועלת, התועלת שישיג אדם מן החוכמה, יראת השמים! אז תבין יראת ה'! ואמרו רבותינו זכרונם לברכה: "אין להקב"ה בעולמו אלא יראת שמים בלבד". זה מה שהקב"ה דור שמאיתנו. לירא אותו. "מה ה' שואל מעמך כי אם לירא". זה מה שהוא שואל מאיתנו.

"ודעת אלוהים תמצא, מן החוכמה, בזכות החוכמה, אתה תשיג דעת אלוהים. מה ה דעת האלוהים? זה שלמות המידות והיראה. לכן הוא שמח את דעת האלוהים לירא. כי זה מעניין היראה. והתורה כוללת מצוה של ידיעת ה' יתברך בלשון יראה. לדעת את ה' יתברך זה נקרא יראה.לכן כתוב: "את ה' אלוהיך תרא". כעניין הראשון מן היראה מה זה הדרגה הכי פחותה ביראה? זה יראת הגמול והעונש בעולם הזה ובעולם הבא. קודם כל. אם אין לך את יראת האלוקים, יראת העונש,  אתה לא תקיים שום דבר. אין שום דבר שיגרום לך.

יש עניין שני שהוא המדרגה עליונה מאוד: זה שהנפש תקבל רוממות ה' יתברך, גבורותיו נפלאותיו. יראת הרוממות זה נקרא, שאתה ירא את ה' לא בפחד, יראת הרוממות, והזכרון, שהוא יזכור לנו תמד. "שויתי ה' לנגדי תמיד". והעניין והידיעה הזאת יהיו מקובלים בנפש של האדם ומצויים בה בכל עת, עצורים וחרוטים בלב ואז תקבל הנפש של האדם מורא גדול ובושה וצניעות יהיו מצויים בכל עת. שיפעלושאל נפק 2:07:53 הולך בענוה, נכנס ויוצא והפה שלו מדבר דברי תורה כל הזמן. ויהיה דבר נמנע לנפש שלעבור את פי ה'. אדם שהוא ירא את ה' הוא לא יכול לעבור את פי ה'. ולא רק זה, הוא גם יבוש מלפניו. איך אני יכול מי שנותן לי חיים אני יכול לבגוד בו ולעושת נגדו , נגד רצנו, להשתמש בכלים הנפלאים שהעניק לי בחיים, אני אשתמש בהם נגדו? איך אפשר?!

והנה תראה כי ירא בן את האב והעבד את אדוני והתלמיד את רבו, ולא עוברים על מצוותם, גם שיודעים שלא יבוא נזק שיבטלו את מצותם. הבן יראה את האבא שלו, גם אם הוא יודע שהוא יעבור על דבריו הוא ל איענש. העבד ירא אתה האדון שלו. גם אם הוא יודע שהוא לא יענש אם הוא יעבור את דבריו. והתלמיד ירא את הרב שלו. אף על פי שהוא יודע שהוא יענש. והנה העובד מיראת הגמול והעונש בלבד, הוא דומה לעבד שמשמש את  הרב על מנת לקבל פרס. וזה לא עבודה. אדם צריך לעבוד את ה' בגלל שזו האמת וזה הנדרש, בין אם זה קשה, בין אם זה קל, בין אם זה נוח, בין אם זה לא, בין אם זה מתאים לך, לא מתאים לך, אתה צריך לעבוד את ה' בגלל שזוהי האמת. אתה נבראת לעשות רצון קונך. אין שכר, יש עונש, זה לא... זה לילדים קטנים, אז צריך לירא אותם ולהגיד להם אם לא תעשה ככה יהיה ככה. אדם בגיר, חכם, נבון, לא צריך לאיים עליו. אם זה נכון ככה לעשות, ככה צריך לעשות.

 מי שנותן לך חיים לא צריך לעשות מה שהוא אומר? אם אחד יציל אותך, אתה ממש לפני מיתה, אדם יציל אותך, אבל הוא אומר לך בתנאי שתהיה עבד שלי, אתה מוכן? אם לא תמות. בטח מוכן. רופא, ניתוח, החולה לא יסכים אם תציל אותי אני אעשה כל מה תגיד לי? אם לא, הוא ימות. אדם אסיר עולם אומרים לו אני מוכן להוציא אותך בתנאי שמה שאני אומר לך אתה עושה. אם לא, אני מחזיר אותך לכלא. יעשה או לא יעשה? יעשה.

"אני ה' אלוהיהם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים ", בשביל מה? "להיות לכם לאלוהים". זה התנאי. רוצים? הוצאתי או לא הוצאתי? הוצאתי. גאלתי או לא גאלתי? עשיתי לכם אותות ומופתים? נותן לכם חיים? איפה החלק שלכם שאתה התחייבתם? מה תגיד? מה תגיד?

טוב, אני חושב שבזה אנחנו סיימנו, יש פה עוד כמה דברים חשובים וטובים, אבל אם אנחנו נחזור רק על הפסוקים, נזכר, שאני אגיד אותם לאט, תשתדלו לזכור את הפירוש שאמרתי. אפילו חלקית. אתם רוצים שאני אשאל אתכם? נעשה חידון?

" שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך". מה אמרנו?

(תשובות מהקהל)

"שמע בני מוסר אביך" הזהיר את הבן לשמוע בקול אביו והזהיר את האבא להוכיח את הבן ויש ארבעה הקדמות וארבעה הקדמות הלה מה הם?

(תשובה מהקהל)

נכון. זה שתי הראשונים ואח"כ? שכר ועונש . ואחר לימוד התורה. "שמע בני מוזר אביך ואל תטוש תורת אמך", אמרנו שזה גם הולך על? כנסת ישראל כלפי הקב"ה. נכון? שהוא אבא שלנו, "הלא הוא אבך קנך הוא עשך ויכננך", והוא נתן לנו את התורה. וגם חכמים, אבות הקדושים שנתנו לנו תורה שבעל פה וצריכים לשמוע להם וכו'. 

"כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך", מה זה? חנג'ורי אתם רואים שצריך לשמוע אותי עוד פעם?! אז כי לוית חן הם לראשך", התורה היא כמו כתר עליך, "וענקים ", אמרנו זה ענק, התכשיט ששמים פה על הגרגרת, על הגרון, אז זה כנגד ראשך, זה החוכמה והשכל. ו"גרגרתך", זה הלשון והדיבור שאתה מדבר, צריך לדעת מה לדבר.

ואז הוא אומר אחרי כל זה אבל יצר הרע יזדמן ויבוא, ולכן, מהיר: "בני, אם יפתוך חטאים אל תבא", מה זה? "אם יאמרו לך איתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חינם". מה למדנו? דמים זה כסף, גזל, גזלים החטאים והם רוצים לצפון למי? לנקי חינם. מי זה נקי? הצדיקים שהם נקיים. והם שונאים אותם ביותר. יותר מההמון.

"נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור", מה אמרנו? איפה הייתם? אמרנו לכוון את השמועה. בקטנה אנחנו נוריד אותם את כל הצדיקים האלה והכל, ניקח להם את הכסף והכל ונוריד אותם כמו לשאול חיים והתמימים האלה ירדו לבור.

ומה מציעים לנו? "כל הון נמצא נמלא ביתנו שלל", לא צריך להסביר, זה ברור, נכון? חסכתי לכם אחד. "גרלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכולנו", מה הם מציעים לו? להיות שותף. "כיס אחד יהיה לכולנו", בוא, תלך איתנו, תרוויח, יש פה הון, אנחנו הולכים לעשות הון.

מה מזהיר אותם שלמה המלך?  "בני, אל תלך בדרך איתם מנע רגלך מנתיבתם". מה אומר לנו? מה מזהיר? יש שני חלקים לפסוק: "אל תלך בדרך איתם, מנע רגלך מנתיבתם". מה ההבדל? אל תלך בדרך איתם כשהם הולכים לעשות את המעשים הרעים, אבל גם בנתיבתם אפילו שהם לא הולכים לעשות מעשים רעים, גם אל תלך, כי תענש ענוש תענש, אתה תיתפס כי אם מזדמן להם משהו, הם יעשו. למה? כי ההמשך מה אומר?

"כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם". הם רגילים, אצלהם זה הרגלים מריצות אותם, הם מריחים, הם מריחים האוויר אפילו יש אפשרות לעשות ומה לעשות. לכן תזהר לא ללכת איתם.

מה הפסוק הבא? "כי חינם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף", כמו שהציפור לא ראתה את הרשת שפרוסה היא רואה רק את התאוה, את הגרעינים, ככה אתה לא תראה את הסכנות הדין והמשפט שטמון לך.

"והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם". מה יהיה להם? הם ימותו בגלל הגזל. שאלנו איך מתים מגזל? מה פתאום מתים מגזל. אומר לפי מה? לפי מה מתים? למה מתים מגזל?

(תשובות מהקהל)

בדיוק! יפה מאוד! בגלל הצער והנזק שנגרם מהגזל. ופעמים זה יגרום שאדם מתחייב מיתה. איזה דור למדנו שהוא מת בגלל זה? דור המבול. דור המבול על החמס.  אז זאת אומרת, "כי ישל אלוה נשפו", של מי? מה זה "כי ישל אלוה נפשו". מה זה ישל? לשון "של נא נעליך מעל רגלך". הסרה.יסיר אותו הקב"ה מעליו. את מי? "כי ישל" למי? ישל נפשו של הגזלן.

"כן אורחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח". זה מה שאמרנו עכשיו. אז מה לעשות? "חוכמת בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה". מה מצוה אותנו שלמה המלך? שמה? שנוכיח ברבים, בציבור, ונגיד להם את הדברים.

"בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר". מה נגיד? "עד מתח פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת". אז אנחנו נוכיח אותם, את ההוכחות, לא נשב נפרט את הכל, אתם תחזרו ותשמעו.

"תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם", כל זה כדאי לכם, תשמעו לכל מה שאני אומר עד עכשיו וירווח לכם. אבל אם לא, יה! בה ביי! 

"יען כי קראתי ותמאנו נטיתי ידי  ואין מקשיב ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם, גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם. בבא כשואה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה. אז יקארנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני . תחת כי שנאו דעת ויראת ה' לא בחרו. לא אבו לעצתי נאצו כל תוחכתי. ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו".  איך אומרים היום? תאכלו אותה! "כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם. ושמע לי ישכן בטח בשאנן מפחד רעה".

ממשיך שלמה ואומר: "בני, אם תקח אמרי ומצותי תצפון איתך, להקשיב לחוכמה אזנך- תטה ליבך לתבונה. כי אם לבינה תקרא", תתפלל, לתבונה תתן קולך. אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה- אז תבין יראת ה', ודעת אלוהים תמצא".

תודה על ההקשבה!

שאלה:

שואל: שלום כבודו.

הרב: שלום.

שואל: לא באתי עם שאלות, באתי יותר עם תשובות. יש בתורה שלושה פסוקים שמאוד נגעו ללב: "לא תרצח", "הקם להרגך השכם להורגו", ו"שופך דם האדם דם דמו ישפך". עכשיו, לא כל כך היה נראה לי הגיוני שאלוקים היה מבקש ממך מישהו... ישלח עליך מישהו, הוא יודע שהוא שולח עלייך משיהו, מבקש ממך לרצוח אותו, אין מצב שבעולם! אז הבנתי את הפסוק הזה באמת.

"הקם להרגך השכם להרגו", אתם יודעים מה זה אומר? שאם יהיה מישהו יותר טוב ממך תעשה הכל כדי להיות יותר טוב ממנו כדי לעזור לו. לא ככה?

הרב: לא ככה.

שואל: איך? אז מה כן?

הרב: מה שאמרת.

שואל: נו! תודה רבה! הוכחתי אותך?

הרב: לא הבנת! לא...

שואל: לא הוכחתי? לא הוכחתי? הוכחתי או לא הוכחתי? מה נשמע יותר טוב: לרצוח או לעזור למישהו כדי שיהיה יותר טוב ממנו?

הרב: איפה כתוב לרצוח?

שואל: איפה כתוב? לא כתוב בתורה "הקם להורגך השכם להורגו"?

הרב: זה לרצוח?

שואל: אז מה זה?

הרב: הגנה עצמית.

שואל: הגנה עצמית?! למה שאלוקים ישלח עליך בן אדם, אלוקים לא שולט בכולם?!

הרב: לא ככה..

שואל: הא, לא? הוא לא יודע מה אתה חשוב? הוא לא יודע? אה, אז אלוקים לא יודע כלום בעצם? אלוקים לא יודע. הוא לא יודע נכון?

הרב: לא הבנתי. אתה שואל ועונה, עונה ושואל...

שואל: בדיוק! עונה ושואל.

הרב: אה, אז מסודר כאילו?

שואל: אני מסודר. אני יש לי תשובות. אני אמרתי לך את זה כבר בעבר? אני רוצה לעזור לך לתת תשובות.

הרב: הבנתי. אני מודה לך, אבל אני אסביר לך עכשיו כמה אתה לא מבין!

שואל: ייאלה!

הרב: שב, שב. תרגע.

שואל: להב, אש, אש התורה!

הרב:אש! אש! אש! גפרורים. איפה גפרורים.

שואל: איפה?! תביא!

הרב: עכשיו שים לב, "הקם להורגך, השכם להורגו", הקב"ה נתן רשות לאדם לבחור בין טוב לרע. לכן הוא אומר: "לא תרצח". אם הוא שולח בן אדם לרצוח, איך הוא אומר לו לא תרצח?

שואל: בדיוק!

הרב: מה בדיוק?

שואל: הוא שולח עלייך בן אדם, הוא לא...

הרב: איך הוא אומר לו "לא תרצח" אם הוא שלח לרצוח ואח"כ הוא יתן לו עונש...

שואל: בדיוק.

הרב: אז לא הבנתי, הקב"ה  עושה משחק מכור?

שואל: ?????

הרב: תענה לשאלה.

שואל: אם אתה תרצח...

הרב: הלו! הלו! הקב"ה אומר "ובחרת בחיים". הקב"ה אומר שאתה יכול לבחור בין טוב לרע בין חיים למוות. אתה בוחר. לכן הוא אומר "ובחרת בחיים". תבחר. יש טוב ויש רע. לכן הוא מזהיר. זה תעשה וזה לא תעשה. "והיה אם תשמעו והיה אם לא תשמעו". אם תשמעו יבואו עליכם כל הברכות ואם לא תשמעו יבואו עליכם כל הקללות. לא הבנתי, בשביל מה אתה אומר לי אם אני אשמע או לא אשמע אם אני מתוכנת מראש?! אם אני מתוכנת מראש ואנחנו רובוטים ואין בחירה בכלל, אז זה משחק מכור.

שואל: יש בחירה ואין בחירה.

הרב: אה, יש בחירה ...

שואל: טוב ורע.

הרב: טוב ורע. יש בחירה ואין בחירה. כן, יופי. תחרבש. אז עכשיו תבין: היות וה' אמר "לא תרצח", אז אסור לרצוח. אבל אדם החליט כן לרצוח. לעשות נגד רצון ה'. אז ה' אומר...

שואל: אז הוא יכול לבוא ולהגיד "הבא להרגך השכם להורגו".

הרב: אז ה' אומר...

שואל: אם זה התיקון.

הרב: זה לא תיקון.

שואל: אז מה זה?

הרב: עובדה שבא בן אדם לרצוח וקם מישהו עליו ולא רק שהוא לא הצליח לרצוח...

שואל: מאיפה באה לו המחשבה הזאת?

הרב: והרג אותו.

שואל: מאיפה באה לו המחשבה הזאת?

הרב: לא רק זה..

שואל: מאיפה באה לו המחשבה הזאת? מי הביא לו את המחשבה הזאת.

הרב: יצר הרע.

שואל: יצר הרע? מי זה יצר הרע?

הרב: זה שמדבר מגרונך עכשיו.

שואל: מי שולט בו?

הרב: מי שרוצה. למה אתם מפריעים לו? עד שאני מדבר עם היצר הרע אשיית, אתם מפריעים לי. למה אתם מפריעים. אז עכשיו שבא יצר הרע ואומר לבן אדם תרצח את פלוני. ה' אומר לשני שהוא חושב לרצוח אותו: אל תהיה טמבל! אל תחשוב כמו יצר הרע שמדבר פה, שאם אני שלחתי אותו, אז אתה אומר או! יופי שבאת, חיכית לך! תרצח אותי כי ה' שלח אותך, נכון? בוא מותק, תן לי כדור פה בראש. יופי מתוק! תודה. מי שברך אבותינו הקדושים.. אז אומר הקב"ה לא אל תהיה טמבל כמו היצר הרע. תשכים להרוג אותו. אני לא נתתי לו אישור, הוא בא מרצונו הרע. ואתה חובת וזכותך להתגונן. יותר מזה, אומרת התורה שאם אנחנו רואים...

שואל: אני אשמח אם תסתכל עליי שאתה מדבר כי אני מדבר איתך.

הרב: אם אנחנו רואים בן אדם שלוקח נגיד פטיש או סכין והוא רודף אחרי בן אדם על מנת להרוג אותו, האדם שרודף אחרי האדם להורג אותו, נקרא רודף. רודף להורגו. התורה מצוה כל אחד מיתנו שאם אנחנו רואים כזה דבר, לעצור את הרוצח הזה לפני שיעשה. אנחנו צריכים לנסות לעצור אותו באחד מאביריו, לשבור לו את הרגל שהוא לא יוכל להגיע אליו, לשבור לו את היד אם לא, לירות לו ברגל או ביד אם זה נשק. ואם אין ברירה ולא נספיק והוא עלול להגיע ולהרוג אותו, אנחנו מצווים להרוג את הרודף. זה לא נוגע אלינו בכלל, הוא רודף אחרי פלוני. מותר לנו, חובה עלינו וזהו. אני מודה ליצר הרע על השאלה.

שואל: אבל זה לא נכון. למה אתה מתחמק אבל? אני רוצה להמשיך לדבר איתך.

הרב: אתה יודע יצר הרע... שבע, שבע, שבע... מי ששותה קוניאק הוא מדבר ככה.

שאלה:

שואל: כבודו, אני התקשרתי אלייך למזכירה שלך.

הרב: אין לי מזכירה. לא חשוב.

שואל: נו, ארגון שופר.

הרב: או. יופי.

שואל: קודם כל אני רוצה להגיד לך שאם אתה רוצה להחזיר אנשים בתשובה, המערכת עובדת לא כראוי. מהסיבה הפשוטה..

הרב: לא עובדת מה?

שואל: כראוי.

הרב: כראוי.

שואל: אני מסכים לתרום לבית הכנסת מהיכן שיהיה לאנשים תה חם לצקת לגרון. פתאום אני כל כך משתוקק חם. קשה. ואין פה בית קפה. מיחם, קצת תה ליהודי. נורא קשה. אני צמא, כדורים. אני נכה 100%. היו לי חיים מאוד קשים. אפשר לקבל שקט בבקשה, אני רוצה לדבר עם כבוד הרב. אפשר שקט בבקשה חבר?

הרב: לא, אתה בקש דממה כבר, לא שקט.

שואל: אני רוצה.. לא שאני רוצה דממה..

הרב: בסדר, אבל דבר. שומעים...

שואל: לא, אבל אני רוצה להיות מרוכז פשוט...

הרב: דבר, בבקשה.

שואל: אני מחובר אלייך כי כבר שבוע אני לא ישן בגללך, אני שומע את ההרצאות שלך.

הרב: אז אני אשם גם. טוב.

שואל: לא, אני שומע את ההרצאות שלך ומאוד נהנה.

הרב: אוקי. קדימה.

שואל: אני אפילו יכול להגיד שזה סוג של לידה שנייה. לשמוע אותך. וזה ממש עונג. ואני באתי מב"ש כדי לשאול אותך, בחיים שלי קורים דברים מאוד, מאוד מוזרים. החיים שלי מאוד קשה ושום דבר לא מסתדר לי! שום דבר. לי קוראים איתן. ואתה פתחת במשפט שנקרא "משכיל". אני ראיתי בתהילים פסוק שנקרא "משכיל לאיתן האזרחי", ואז שנכנסתי לגוגל או משהו כזה, הסביר לי שאיתן האזרחי זה שמו השני של אברהם אבינו. עכשיו, באופן מוזר אני גם מתגורר בבאר שבע, היכן שאברהם אבינו... מוצא הורי, אבי מבבל ואמי מתוניס. שני איתן, שם אבי יעקב ושם סבי יוסף ושם אב סבי אברהם. מצד אמי אני בן תוניס, סבי הוא בן 93, שמו עמוס מימון. רציתי להוציא דרכון לספרד, אולי אני אמצא את עצמי שם, עשיתי בדיקה גנרולוגית מסתבר שאני נצר לרמב"ם. ופתאום ראיתי גם משפטים כאלה כמו שהביאו, אתה מבין, נחל כצדקה איתן, ושם משפחתי הוא איתן נבעה. נבעה בעיראקית זה נחל. אפר.. לא שחלילה אני... אני ביום...שבוע הבא עוזב את הארץ לתמיד. אני עוזב את הארץ לתמיד. אני דובר כל שפת תבל. אני לומד שפה בשבוע. אני מדבר את כל השפות, כולל קריאה וכתיבה. אני לא עובד כבר 16 שנים.

הרב: תימנית אתה יודע?

שואל: אם תלמד אותי אני אשמח. אבל אני אשמח ללמוד את זה עם בחורה, אם תכיר לי, כי משעמם אותי גברים,

הרב: הבנתי.

שואל: מצטער, שאשה מדברת מעניין אותי יותר. תמיד הקפדתי לקחת מורות.

הרב: אז איך הצלחת לעמוד בזה לשמוע אותי?

הרב: אתה איש מקסים! מה זאת אומרת?! אתה כריזמטי. ואם אמנון, איך אמר? יש לך כריזמה. אני רק רוצה לומר לך שפירוש המילה כריזמה ביוונית זה אדם שמלמעלה נגעו בו. ואתה הכריזמטור הכי גדול שראיתי בימי חיי. אתה אפילו יותר כריזמטי יותר ממני. עכשיו, במקצועי הייתי שחקן תאטרון בתארטון הקאמרי בשנות ה- 90', נחשבתי לשחקן הטוב בישראל, נבחרתי לשחקן המבטיח של ישראל. בשנת 97'. שיחקתי עם גדולי הבמה ושמתי אותם לשיקוץ וקללה. בשנת 93' הגעתי איתם... שחקתי אז עם יוסי אדיר, אתה לא מכיר, את זרח הרפאי, יוסף כרמון, כל זה, ואמרתי להם  שההסכמים הפושעים האלה של אוסלו, יביאו עלינו קללה. וסירבתי ללחוץ את ידו של שמעון פרץ. ולאט לאט עוררתי את זעמם. מה גם שמה אמרתי? היום שאחרי רבין ידידו רבין נפטר, אמרתי שאכן עקדת יצחק קוראת, אחת לאחת.

הרב: שמה?

שואל: עקדת יצחק.

 הרב:  כן...

שואל: מה גם שהרוצח שמו יגאל עמיר רבין ראש. הוא נולד הבן שלו ביום שרבין נרצח. מה יותר מה זה?! עכשיו, אומרים "דרך כוכב מיעקב",  אבי נפטר לפני שש שנים ועולמי חרם, מאז אני מסתובב באל-על וחוטף מכות מכל העניין. כל מדינה, הייתי באמסטרדם אשפזו אותי בבית חולים לחולי נפש חצי שנה סתם כי איבדתי את הדרכון. הלכתי ברחובות 40 יום ולילה והבנתי את המין האנושי מהוא. אל תגיד ליהודי עדיף מישמעאלי, משום כשאני הלכתי שם בלי גרביים וקפאו לי הרגליים ואף יהודי לא נתן לי גרביים, מי שנתן לי היה ישמעאלי. אני אוהב את כולם. עכשיו, אומרים שההוא, יהושע מנצרת היה בן יוסף, האם קשור ליוסף המשיחי בצורה מסוימת? הייתי מספר לך עוד הרבה דברים, אבל משהו אחר אני רוצה להראות לך ברשותך. תן את זה לרב,  אני נשאר פה אל תדאג. תאריך הלידה שלי...

הרב: כן, מה כתוב?

שואל: א' באב. ברית המילה שלי תשעה באב.

הרב: נו, ומה זה אומר?

שואל: האם יש קשר בין התשעה באב לסבל שלי בחיים? ושאלה שנייה...

הרב: אין שום קשר. הלאה.

שואל: יש לי בת דוד שגוועת מסרטן. יש לי בחשבון שלי 30 אלף שקלים, אם תברך אותה, התקשרתי אמרו שגם בעלה צריך לתת תשובה ולא נראה לי שהוא בכיוון. אני מוכן לקחת עליי תשובה. אני מוכן לתת לך את כל כספי, אם רק תבוא איתי בבוקר לברך אותה. תודה רבה.

הרב: תהיה בריא. קודם כל, שאתה תעשה תשובה זה מצוין. שהיא תעשה תשובה זה חייב! אם בעלה יעשה זה יעזור. אני לא צריך את הכסף שלך, ואני מברך מפה, אני לא צריך להגיע לשם. מה השם שלה?

שואל: קודם כל, תודה רבה לך! שמה... אמא שלה בשנת 85'...

הרב: מה השם שלה?

שואל: ברשותך... בשנת 85' אמא שלה התאבדה, היא חלתה בדיכאון אחרי לידה מהילדה הזאת. לה קוראים הילה, שם אמא שלה גאולה, שם אבא שלה יהודה מימון.

הרב: הילה גילה בת גאולה...

שואל: הילה בת גאולה מימון יהודה מימון...

הרב: הילה בת גאולה מימון...

שואל: והיא עכשיו נשואה לבחור שקוראים לו צור.

הרב: ה' יזכה אותה...

שואל: בעזרת ה'...

הרב: בעזרת ה' לתשובה שלמה!

שואל: אמן! אמן! אני מודה לך מאוד!

הרב: ואתה תשובה שלמה!

שואל: אני מודה לך מאוד!

הרב: ושהיא תרפא מהמחלה בזכות זה!

שואל: אני מודה לך מאוד! לילה טוב!

הרב: לילה טוב.

שואל: אני מנסה לתפוס אוטובוס אחרון.

הרב: נסיעה טובה. כל טוב.

שואל ומה שאמרתי, אני ראיתי את ההרצאה עם הטייס, השוותי לתמונה עם הפנים, אין לי כמעט ספק שזה כן, אבל שלא... מצלמים, שלא יתפסו אותי המילה, אז תבדוק את זה. תבדקו את זה.

הרב: בסדר, תודה.

שאלה:

שואל: ערב טוב, כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: ה' יאריך את ימיך בטוב.

הרב: אמן!

שואל: יש לי שתי שאלות. שאלה ראשונה: רציתי לשאול שאלה לגבי קיום מצוות, שאדם לאיך הוא יכול להרגיש מתי כביכול לוותר או מתי הוא יכול עוד לתת, שהוא מרגיש מבחינה גופנית או..

הה: מה למשל?

שואל: נגיד עכשיו בימים של הסליחות, אם בן אדם יכול להגיד אחרי ההרצאה ישר ילך הבית ללכת לנוח ויקום לשחרית או יתן עוד השתדלות, ילך לסליחות או גם או ש...

הרב: כל מה שאדם יכול לעשות בכוחו, יעשה.

שואל: לא משנה איך הוא מרגיש גופנית, כאילו...

הרב: עבד.

שואל: עבד.

 הרב: עבד מוסר את כל אשר לו לאדונו.

שואל: לא יכול להיפגע מזה?

הרב: מה פתאום שיפגע! אם ישן ביממה שעתיים הגאון מוילנא והוא לא נפגע הוא נהיה גאון ומלאך, למה שאתה תפגע.

שואל: חזק וברוך! שאלה שנייה...

הרב: כן?

שואל: בעקבות ההרצאות כבר תקופה אשתי נהיית טבעונית. עכשיו, היא אמרה לשאול אותה לגבי כשרות של מאכלי החלב. יש אומרים שמאכלי החלב לא טובים. ומביאים ראיות. ויש כאלה אומרים שזה לא כמו שאומרים. נו, אז יש דרך כזאת דרך כזאת. אבל בכל אופן, אם אוכלים במינון קטן אז זה לא נורא.

שואל: לא קיצוני כמו הבשר.

הרב: לא.

שואל: הבנתי. אפשר שתברך אותה שיהיה לה הריון תקין.

הה: שמה?

שואל: עדי בת פזית.

הרב: ה' יזכה אותה ללידה קלה עד דרך הטבע.

(בקשה מהקהל לברכה)

איילה בת פזית רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל.

שאלה:

שואל: שלום כבוד הרב. אני לפני חצי שנה קיבלתי אירוע מוחי. הייתי בבירקותת 2:40:20 שלושים שנה ולאחר העבודה הייתי הולך ללמוד בכולל שלוש, ארבע שעות. עכשיו קיבלתי על עצמי לעזוב את העבודה סופית ולהישאר בכולל. אתה יכול לברך אותי שאני אהיה בריא ושלם בכל איברי וגידיי?

הרב: בשמחה! מה שמך?

שואל: רחמים בן שושנה.

הרב: רחמים בן שושנה, תזכה לשקוד בתורה תמיד בבריאות שלמה ואיתנה.

שואל: תודה רבה!

 

שאלה:

שואל: שלום כבוד הרב. אני מקשיב לך עוד מכיתה יא, כיתה י', אני עדיין חילוני כביכול, שומעים אותך, גדלתי בבית לא דתי, תמיד אתה מדבר על גיבורי תרבות של הציונות, הרצל וזה, אצלנו זה היה למרות שכולם התגייסו לצבא וזה, זה היה הרב אמנון יצחק, הרב עובדיה, זה היה גיבורי תרבות שלנו. עכשיו, אחרי מה שקרה בכל הסיפור של הבחירות, ש"ס וכל אלה, הרבה מהמשפחה שלי גם חזרו בתשובה בזכותך שמה. גיסי חזר בתשובה מהקלטות שלך מהתקופה של שנות האלפיים שלא היה דיסקים. העביר לאנשים ולאחי, שחזר בתשובה בזכות זה. הרבה חזרו בזכות זה. אחרי הבחירות משום מה, כולם החליטו שאין יותר הרב אמנון יצחק. יש רק הרב עובדיה. הוא מה שהוא אמר אנחנו הולכים אחריו, הרב אמנון יצחק כלום. עכשיו אני מבחינתי לא מקשיב לדברים האלה. אני מעריץ אותך עוד גם בצבא הייתי רואה אותך בשטחי כינוס ובזה. הייתי ממש.. בדרכים הייתי נוסע שומע אותך. הצלחתי לשכנע קיבוץ עם כופרים בצבא לשמוע אותך, התלהבו ממך. עכשיו, השאלה שלי היא כזאת: איך זה, כאילו, אני לא מבין את זה, איך רב יוצא, לא אתה ספציפית גם, איך רב יוצא על רב? אני גם שומע את הרב, רב אחד שמכחיש שואה, לא יודע איך יכול לצאת לו מהפה דבר כזה שרק מיליון נהרגו בשואה. זה בכלל הזדעזעתי לשמוע. הזדעזעתי לשמוע את זה. אני הרצתי את הזה עוד פעם אחרונה קדימה לבדוק אם זה נכון או לא נכון, שבגרמניה הכחשת שואה זה דבר בכלל פלילי. איך פה רב בישראל יושב מדושן על הכסא ואומר שרק מיליון נהרגו בשואה?! עכשיו את התשובה הכי חשובה שאני רוצה תתן את זה לגיסי ואנשים כאלה שבטילו אצלך את הוראות קבע רק בגלל שהם אמרו "מי שמדבר על מרן נגמר הסיפור". אני יודע שלא דיברת על מרן, ראיתי אלף ואחד דברים, ניסתי להוכיח, אני רוצה שזה יעבור מהפה שלך.

הרב: כן. הם לא ישמעו בלאו הכי את מה שאני אגיד, אבל אם הם ימצאו איפה אני דיברתי על מרן, אני אשמח. אבל אני יכול להשמיע איפה הוא דיבר נגדי. במקום שלא היה צריך לדבר ולא היה לו שום אסמכתא לכל מה שהוא אמר חוץ מפוליטיקה. אז ממלא כל הטענה זה עליו ולא עליי.

שואל: השאלה היא אם הוא, הוא המילה הראשונה והאחרונה? כביכול הוא שעליו אסור לדבר.

הרב: אין דבר כזה בעולם! כולם עומדים למשפט ה', אין אחד מכוסה ואין אחד שיכול לעבור על דברי התורה.

שואל: אני אומר לך, אני זוכר את עצמי כקטן, אבא שלי בכלל בן אדם לא דתי...

הרב: כן.

שואל: אם מישהו היה אומר נגיד על הרב עובדיה איזה מילת.. אני עוד שהייתי קטן לא.. בית לא דתי, חינוך לא דתי, אבא שלי עיראקי כביכול, אמרתי יום אחד אמרתי יום אחד על הרב עובדיה איזה דבר ביקורת, אמר לי: "בחיים שלך שלא תוציא את המילה הזאת מהפה!". ואני אומר לך בן אדם לא דתי בכלל, לא שומר שבת, לא כלום, אומר על תדבר על הרב עובדיה. השאלה מאיפה זה בא שהוא המילה הראשונה והאחרונה? זאת אומרת...

הרב: הוא לא מילה ראשונה ולא אחרונה, וחכמים יכולים לחלוק בדברי תורה ואפשר להעביר ביקורת על משעים כאלה ואחרים, אין שום בעיה שזה אמיתי ומתוך כוונה וברשות התורה. אבל אם סתם אחד שמעביר ביקורת, סתם מחליט להגיד זה לא.. זה אסור! אסור לדבר על שום תלמיד חכם, לא רק על הרב עובדיה. על כל בן אדם שהוא תלמיד חכם אסור לדבר בגנותו סתם. אבל אם זה ענייני, כמו שהתורה מתירה בדרים מסוימים, אז ודאי שצריך לעשות כן. אף אחד לא מורם מעל התורה והתורה אומרת את הדברים.

שואל: אני באופן אישי חוץ ממך מהמחזרי בתשובה, אני לא מכיר אף אחד. לא את הרב אלבז ולא ... משאתה דיברת אני רק מכיר אותם, לפני זה רק אותך הכרתי. יש לי עוד שאלה: דיברת על הקטע של הספרות זרה וכל הדברים האלה, עכשיו אני יודע אתה אומר אסור להתקרב למערביות או לא ללכת ללמוד תואר ראשון, אני פה מסתובב הרבה, ראיתי פה בבני ברק, הלכתי לירושלים, בדקתי, ראיתי את כל אלה שלא לומדים, חיים חיי עוני, צער, אין להם מה לאכול. אני יש לי אח שהוא חרדי, חזר בתשובה, החליט שאת כל חייו הוא נותן לתורה. יושב בכולל, לא מסיים את החודש. ממינוס למינוס. אתה מבין? אני רואה אנשים שיושבים ב.. אתה מדבר על המרצים וכל אלה, כאלה גרים לך באיזה ישוב עם איזה וילה, חיים, נהנים מהחיים! עכשיו, מה הבעיה, אני אומר, בן אדם אומר לעצמי, אני חרדי אבל אלך לאקדמיה, אלך למעריבות, אלמד תואר ראשון, תואר שני, אתקדם, אהיה לי איזה מקצוע ואני גם אשמור תורה ומצוות. מה הבעיה עם זה? למה זה סותר?

הרב: היה אחד שפעם אחת הוא היה מוכר ליד בית כנסת ספרים חיצונים של אקדמיה, אז ניגש אליו רב ואמר לו: "זה אסור, אתה יודע כל הקורא בספרים חיצוניים אין לו חלק לעולם הבא. ואם אתה מוכר את זה לאנשים ואנשים יקראו את זה, אתה מאבד להם את העולם הבא". אמר לו: "מה אני אעשה?! אני צריך להתפרנס וזה מה שאני יודע לעשות וזה מה שאני עושה. אם תמצא לי עבודה אני מוכן". אמר לו: "טוב, תמתין יום יומיים ואני בלי נדר אשתדל". אמרי יומיים פוגש אותו שום פעם, ממשיך למכור. אומר לו: מצאתי לך עבודה ברוך ה'. במנזר זה שעושה את ה"גלין גלג" (צלצול) נפטר. דברתי עם הכומר אם אפשר להביא בן אדם, אז הוא אמר כן. אז הוא מסכים לקבל אותך שאתה תעשה את "גלין גלג" בכנסיה. תעורר אותם כולם שיבואו לתפילות, לבית התפלה". אומר לו: "מה אתה חס ושלום רוצה שאני אהיה כומר לעבודה זרה?". אומר לו :מה זה, זה קטן על מה שאתה עושה. אתה מוכר חיצוניים והספרים חיצונים אין לו חלק לעולם הבא, ואתה אומר לי זה?"... כי אדם לא מבין מה זה. אקדמיה זה יותר גרוע. זה הכפירה בכפירה. אין יותר גרוע מזה! זה נצרות פרוטסטנטית מהגרועות ביותר. זה הכחשת התורה לגמרי! זה הכחשת מציאות הבורא. זה הכל מושתל בתוך הלימודים. אתה חייב ללמוד את זה.

שואל: אם בן אדם לומד מתמטיקה, הסתברות, סטטיסטיקה, דברים... איפה יש פה הכחשה?

הרב: אין דבר כזה רק מתמטיקה. לומדים מסביב לומדים עוד, שומעים דעות, מדברים בזה, מסתלפים בזה ובזה. אפילו אם תלמד ספציפי תמיד זה יהיה מעורב. יש הקדמות מפה, יש הקדמות משם. העללה של אנשים כאלה ואחרים וכו'. הם ידחפו לך את זה. ובשביל להיות אקדמאי אז אתה מתנהג כמו אקדמאי שאתה אתה יודע וזה וזה ואתה זה, אתה צריך להיות במנסטרים 2:47:53, אתה צריך להיות ככה, אתה צריך להיות ככה.. הם יודעים בדיוק איך להוביל אותך בשביל שאתה תשאר אקדמאי. ולא תהיה...

שואל: אני אומר לך שלומדים שם רק למבחנים.

הרב: עזוב אותי...

שואל: לא לומדים בשביל לדעת.

הרב: עזוב מהשטויות! הרי בתיכון אני למדתי מה שאתה אומר שאין.. איך קוראים לו? באקדמיה. מבלבלים לך את המוח! הכל זה כפירה! מתמטיקה בפני עצמה אין בעיה, אבל מעבר למתמטיקה, אה לא ישוב ולומד רק מתמטיקה. גם מדברים על עוד עניינים וכו'. ולהיות במחיצתם של אנשים שהם כופרים, זה אסור. למדנו עכשיו, שלמה המלך יותר חכם משנינו, והוא אמר שאסור! אסור להיות במחיצתם. נענשים להיות במחיצתם. בלי לדבר, בלי לעשות כלום. "במושב לצים לא ישב", מספיק. אפילו הלצים הלכו ואתה הולך לאקדמיה, יושב לבד, לומד לבד, אבל זה מושב לצים נקרא. גם אסור. 

שואל: אז מה אתה מציע לבן אדם להתפרנס? עכשיו אתה אומר...

הרב: אני מציע להתפרנס? ה' אומר הוא מציע...

שואל: אתה אומר במילים אחרות "בוא ותבאו איתי עכשיו לבני ברק, תחזור בתשובה, שים כובע וחליפה...

הרב: תשמע מה שאני אומר. יש פה קהילה, קוראים לה "קהילת פז", יש פה מספר אנשים שיושבים בכולל, הם אפילו 2,000 שקל לא מרווחים והם חיים. שוכרים פה דירה שעולה 4 אלף ואוכלים ושותים והכל ופה ושם. איך הם עושים את זה? אני לא יודע.

שואל: חיים מנדבות. זה לא הגיוני שזה בא משמים הכסף.

הרב: לא! לא הבנת. נדבות גם אתה חי. כל ישראל חיה מנדבה של ארה"ב. מקבלת שלוש מיליארד, שלוש 800, מקבלת מיליארדים נדבות. נדבות, "שנורר", הולכים לעשות שנורר בכל הארצות. כל המדינה הזאת שנורר. אבל לא זאת הנקודה. גם שאתה עובד אצל בעל הבית או בוס או אדון או איך שתקרא לו, אתה גם מקבל נדבות. מה? אתה עובד ומקבל נדבות.

שואל: לא, אתה... מה שאתה עובד אתה מקבל כסף.

הרב: גם פה. מה שאתה עוד אתה מקבל. על זה שאתה לומד, אתה מקבל. אותו הדבר.

שואל: כן. אתה מקבל 2,000 שקל, זה נראה הגיוני?

הרב: לא משנה כמה! הפוך! מי שחושב שהוא מרוויח אלפיים שקל מהכולל, זה שטויות. אני מסביר לך את החודש בארבע אלף רק על הדירה. מה עם ההוצאות של דירה? מה עם מזון? זה מגיע לשמונה אלף שקל לפחות, למשפחה. אז איך מכסים אם אלפיים הם לא מקבלים בכולל? איך הם מכסים?

שואל: תסביר לי. אני רוצה לדעת.

הרב: אני לא יכול להסביר לך כי לכל אחד יש סיפור אחר. זה באו לו פתאום הביאו לו מקרר וההוא הציעו לו ככה וזה שלחו לו זה וזה מצא מזון ליד הדלת וזה.. כל מיני סיפורים. אם הם ישבו ויספרו לך, אתה אומר "אני מאמין באלוקים מהרגע!". 

שואל: אז אתה אומר מגיל 20 לחיות על הנס? אתה קם לכולל...

הרב: לא!

שואל: יביאו לך מקרר, יביאו לך..

שואל:לא הבנתי.. תראה, תראה, אתה שולח את הרגלים קדימה עכשיו, זה נס. איך אתה בכלל יכול לשלוח אותם? יש כאלה מרותקים, הרגליים נופלות להם על כיסא גלגלים, הם לא יכולים לשלוח אותם, איך אתה שולח אותם? זה נס! איך אתה גרדת עכשיו בזקן? איך אתה מגרד? מאיפה אתה יכול? איך אתה מניע? כי בגלל שזה נס! מה אתה שולט מאיברים שלך? אתה לא שולט! אם יחליט ה' ישעה לך אני לא רוצה להגיד כמה דוגמאות, אתה לא שווה שום דבר! אתה תהיה גוש אפר שעומד ל]נינו, או בקומה או ככה, או חצי משותק או.. מי עושה את כל זה? ומי יטפל בך? מי יעשה? וכל המערכות שלך מיליארדים עומדות ומתפעלות לבד, זה לא נדבה? זה לא צדקה שהוא עושה איתך? מה אתה עשית בשבילו שהוא ישעה לך את כל זה?!

שואל: לא שמנה, עכשיו אני שואל אותך שאלה: אתה אומר לבן אדם עכשיו שחוזר בתשובה, אתה אומר לו במילים אחרות: אתה עכשיו צריך ללכת...

הרב: מי שברא אותך יזון אותך.

שואל: אתה צריך ללכת לכולל, ללמוד...

הרב: לא אומר לו כלום! מי שברא אותך יזון אותך.

שואל: לא, שורה תחתונה: מה הוא ערך החיים שאתה מאחל לכל יהודי היום במדינה?

הרב: שיזכה להיות דפוק בה'.

שואל: בלי ללכת לעבוד? אתה אומר ללכת לכולל מהבוקר...

הרב: מה פתאום ללכת לעבוד אם אני... זה קללה! "בזעת אפך תאכל לחם", זה קללה. למה תלך לעבוד?

שואל: אבל כתוב בתורה לעבוד. בזעת אפך....

הרב: איפה כתוב? זה קללה! אתה רוצה שאני אקלל אותך?

שואל: מה זה קללה? לא עבדו לפני זה אנשים?

הרב: לא עבדו! אדם ראשון היה בגן עדן והיו מלאכים צולים לו בשר, משקים אותו יין.

שואל: אתה רוצה להגיד לי יהודים לכל אורח הדורות, החרדים אני גם מדבר...

הרב: כן, החרדים...

שואל: אף אחד לא עבד?

הרב: מה אתה לא שומע מה אני מדבר? אחרי שהייתה קללה הוצרכו לעבוד ולא כולם.

שואל: אני אומר לך, לך לארה"ב, בעלי העסקים הכי גדולים זה סאטמרים, זה חרדים. אלה הכי עובדים.

הרב: תגיד לי, אתה לא שומע? זה קללה אבל! אתה יכול להיות מקולל מלא. מלא מקולל.

שואל: אז את ה אומר אם אני עובד אני מקולל כביכול? עדיף..

הרב: ודאי! זה קללה! אתה לא שומע כמה אני מדבר?

שואל: יפה! זה פעם ראשונה שאני שומע את זה. יפה!

הרב: לא הבנתי... אפשר להתפרנס מקללות. אפשר להתפרנס מלכלוך, אתה יודע יש אנשים שהם עובדים במקצועות שהם מלוכלכים ומתפרנסים. אז מה? יש גם גנבים שמתפרנים, יש גם רוצחים בשכר שמתפרנסים. אז מה! מה רק מתפרנסים מדברים טובים? לא. יש גם דברים מלוכלכים. אז זה קללה. זה קללה! אבל יש בן אדם שהפרנסה רודפת אחריו ויש אחד שהוא רודף אחרי הפרנסה. להתפרנס כולם צריכים. ה' שולח את הפרנסה. אחד אומר לו אתה לך לעבוד, כי לא מגיע לך אתה להבין ולהשכיל ולדעת את מה שצריך, לך, לך תשתעבד.

אני סיפרתי על זה פעם סיפור, אם תבין את הסיפור אתה לא תעבוד. אבל אם אתה רוצה, תעבוד. אני אסביר לך: היה פעם אחד עני, עני מרוד, שלא אכל שלושה ימים. הלך ביפו והוא רעב, רעב, רעב, עומד להתמוטט כבר. שלשוה ימים. ואז הוא הולך בדרך, שואל אחד: "תגיד לי, אולי אתה יודע איפה יש לאכול, אני רעב, לא אכלתי שלושה ימים", אומר לו :"בדיוק יש פה קרוב, רחוב ירושלים, מספר 18, יש שמה גמ"ח שנותנים לאכול ולשתות, הכל חינם. טוב. הוא הולך, מרוב שהוא מטושטש, אז הוא דבק ב-16. אמר: "אני לא אכלתי שלשוה ימים, אני רוצה גמ"ח לאכול, לשתות", וזה ומפה ושם. אמר לו: "יופי! בוא כנס, אין בעיה. העת בדיוק לכתובת". אמר לו: "אבל תשמע, בשביל לאכול ולשתות צריך לעבוד משהו. אי אפשר בלי לעבוד. אז תעלה לגג יש שמה כמה דברים לסדר ויש לתלות כביסה ויש.. תוריד את הזבל ותעשה ככה ותשטוף, תעשה ספונג'ה, תגמור פה, תעשה ככה וזה פה ושם, ואני אתן לך בסוף לאכול ולשתות בחינם. בחינם". בסדר, ההוא מה יעשה?! הוא רוצה לאכול ולשתות. התחיל לעבוד, מסכן, ככה כברחצי כמו עלה נידף. גמר יום עבודה, אומר לו מה עם לאכול? אומר לו: "זה לא פה. פה זה 16. ב-18 נותנים בחינם, לך תכנס שמה יתן לך לאכול".

הבנת? יצר הרע תופס אותך לפני, אומר: "מה? בחינם? איזה בחינם? איך אפשר בלי לעבוד אפשר בחינם? בוא תעבוד!". בסוף מי נותן לך את האוכל? הקב"ה שנותן לך בחינם. זה לא.. אתה רק עבדת אצל יצר הרע. אם אתה רוצה לעבוד אצלו והוא ינצל אותך, למה לא?! אבל כסף? מזומן לך. נמלים הולכות לעבוד? לא. מצוי להם בכל מקום. יש בעל חיים שעובד? לא. עצים, בא מישהו משקה אותם. כל דבר ניזון בעולם רק מהבורא יתברך. אז אתה שנבראת במיוחד ונתנו לך שם ואתה יהודי בעם היהודי, אז חסר להקב"ה כמה סנדוויצ'ים לתת לך בשביל לחיות?! תהיה רציני!

שואל: בעבר לא עבדו? תנאים, מוראים, לא היה..

הרב: חלק כן וחלק לא.

שואל: יש לי איזה חבר, בחור שמני שרוצה לחזור בתשובה...

הרב: מגיע לו.

שואל: הוא איבד את כל הסימנים...

הרב: כן.. סימונים (בתימנית). כן?

שואל: סימונים. הוא רוצה לחזור בתשובה, אם אתה יכול לברך אותו לחזרה בתשובה?

הרב: למה לא?! בשמחה! מה השם?

שואל: איתי בן ברכה.

הרב: איתי בן ברכה, יזכה לשוב בתשובה שלמה! עם סימונים.

שואל: אמן!

הרב: תהיה בריא!

 

שאלה:

שואל: כבוד רב, אני שמח כי אתה נתת לי לדבר. אני חולה סרטן ערמוני שנתיים. ועוד בעיה: שני ילדים: אחד בסין ואחד פה, בישראל. היו עושים עסקים. אבל באמצע מקרה לא יודע, אחד לשני הוא שונא, אחד לשני רוצה להרוג. תתן לי בבקשה פתרון שיהיו ביחד ויחיו כמו שהיו. תודה רבה.

הרב: מה השם שלך? אתה שומר מצוות?

שואל: בטח!

הרב: מה השם שלך?

שואל: משה בן שרה.

הרב: אתה תהיה מוכן לגדל זקן בשביל להיות בריא?

שואל: למה לא?

הרב: טוב מאוד! אז אם אתה מתחיל לגדל שזקן, בעזרת ה' בזכות זה משה בן זרה, יהיה בריא ושלם ברפואה שלה.

שואל: אמן! מה עם שני ילדים?

הרב: מה שם של הילדים?

שואל: רונן בן אליזבט ואלן בן אליזבט.

הרב: רונן ואלן בני אליזבט, ה' יחזירם בתשובה שלמה וישכין השלום בינהם.

שואל: תודה! תודה! אני מודה לך!

שאלה:

שואל: כבוד הרב, אני דיברתי איתך, קשה לי לעמוד, אני נכה...

הרב: כן...

שואל: אני נכשלתי בדיבורים כי אנשים שגעו אותי עם הבחירות וכל זה, אנשים גרמו לי להיכשל בדיבורים, וביקשתי ממך מה לעשות, אמרת לי תבוא בהרצאה תבקש מחילה. אז אני הגעתי וקשה לי מאוד בשעה הזאת. אני כבר הייתי צריך ללכת. אם הרב יכול למחול, אני אודה לו מאוד, מאוד!

הרב: אתה מתחרט אמיתי?

שואל: חרטה אמיתית! ואם עוד פעם אני אשמע אנשים מדברים עליך, אני בלי נדר מקבל על עצמי למחות נגדם.

הרב: יפה מאוד!

שואל: למחות נגדם. ואני בעצמי חוזר בתשובה ממך לפני 40 שנה, כבוד הרב.

הרב: תודה רבה! מה השם שלך ושם האמא?

שואל: אליהו בן רחל.

הרב: אליהו בן רחל, ה' ישלח לך רפואה שלמה ויסלק ממך כל נגע ומחלה ומחול לך, מחול לך מחול לך! תהיה בריא!

 

שאלה:

שואל: ערב טוב, כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: מה שבאתי לפה, באתי מפה מבית החולים תל השומר, אני מאושפז פה. ויום שני האחרון לפנות בוקר, נסענו באוטו, אני ועוד חבר וירו עלינו עם נשק אוטומט. ושנינו קיבלו כדור בראש. גם אני וגם הוא. אני ברוך ה' יצאתי בנס והוא בטיפול נמרץ ולא נותנים לו סיכוי הרופאים. המשפחה, החברים, כולם מוכנים לקחת על עצמם כל מה שתגיד. הם שלחו אותי עכשיו ובאתי.

הרב: תקשיב. קדום כל, תחזרו בתשובה שלמה. כי אם מלאך המוות רודף אחריכם בטעות, זה לא טוב. זה סימן לא טוב. אז תחזרו בתשובה שתהיה לכם הגנה. ודבר שני, אם תוכלו לאגן הרצאה לרפואה, הזכויות של ההרצאה יכולות להועיל. כי צריך הרבה זכויות. אז הבן שלו כבר הבנתי חוזר בתשובה. אני לא ביקשתי ממנו את הדבר הזה בגלל שלא רציתי שיגידו שכאילו חס ושלום מנצלים את ה וכו. ואני אומר לך בתור אם אתם אנשים שבאמת אכפת לעם ולא רק הבן אכפת לו, אז זכויות, צריך זכויות בשביל לעמוד לחיים טובים ולשלום. כי צריך זכויות. אז הבן לקח על עצמו תשובה ואם אתם תקחו גם ואחרים ותעשו הרצאה לרפואתו, אפילו אם עוד לא הספקנו לעשות את ההרצאה, כבר הזכות שאתה יצרתם כי הקב"ה מצרף מחשבה למעשה, תוכל להועיל עוד יותר לאין שיעור! אז זה כבר תלוי בכם.

שואל: מתי ואיפה אפשר לעשות הרצאה?

הרב: הנה היהודי שעומד לידך, כן, תראה לי מי אתה, הוא ידבר איתך ויסביר לך. הוא מארגן את ההרצאות.

שואל: אין בעיה.

הרב: ה' יזכה אתכם שיהיה לכם שמירה ותזכו לתשובה אמיתית ושלמה!

שואל: אמן! אמן! תודה רבה!

שאלה:

שואל: ערב טוב, כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: אני רוצה לבקש מחילה מהרב על ששמעתי לשון הרע על הארגון ועל הרב ולא מחיתי בזמן. מחיתי אחרי כמה זמן ולא...

הרב: איך יכול להיות דברים כאלה שאתם שומעים והאוזן שלכם מסוגלת לסבול. לא מבין את זה! מחית ברשעים האלה שאמרו?

שואל: אחרי כמה ימים, אחרי שהרב יצא עליו, אני מחיתי ברשע הזה. כן.

הרב: כן. טוב. מחול לך! מחול לך! מחול לך!

שואל: אני מקבל על עצמי כל פעם שמישהו יבוא אני עליו ישר.

 הרב: חופשי!

 

שאלה:

שואל: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואל: אני חוזר בתשובה מהרצאות שלך.

הרב: תודה.

שואל: קודם כל אני רוצה לבקש ברכה. אני והילדים שלי בגלות כבר הרבה זמן, אני בגלות הרבה זמן והילדים שלי גם יצאו לגלות. הילדים שלי לא נמצאים לא אצלי ולא אצל האמא. אנחנו גרושים. לא יודע איך לפתוח את זה.

הרב: בלי לפתוח. אתה צריך ברכה שמה?

שואל: קודם כל, אני נכה, אני צריך ברכה לבריאות. קודם כל.

הרב: אתה לומד כל יום תורה או עוד לא?

שואל: אני שנייה. שמי יניב יעקב יוסף, יניב יעקב יוסף, אני שומר את הברית כבר שלוש שנים, אני לומד בלילה פעם זכיתי לעשות את כל תהילים בכותל בעל פה. ידעתי את כל תהילים בעל פה. היום הגוף שלי שבור. מה זה שובר? אני נכה. אין לי גב. הגב היחיד שלי זה הקב"ה וע"י זה שאני שומר את הברית שלי, הקב"ה מנסה אותי בידיו. אני קראתי בתיקון היסוד כבר שלוש שנים. אני מפורק. מה זה מפורק? אני צריך עזרה מעם ישראל. אליהו הנביא קרא את שמי יניב בברית שלי. ההורים שלי התגרשו. היו גרושים, היה מחלוקת בינהם בברית, אבא שלי רצה את השם יעיש אמא שלי רצתה יעקב, כל אחד על שם אבא שלו. אליהו הנביא נכנס קרא את שמי יניב יעקב יוסף ויצא החוצה. עד היום אני סובל מהיום הזה. בעצם מהברית שלי. נלקחתי מהוריי, שמו אותי בבית יתומים. אמר לשי עשתה את הכל כדי להוציא אותי מהבית יתומים. הגיע אלי איזה זמן מסים, שנה, שנתיים, ומגיל שש, אולי קצת יותר משנתיים, מגיל שש יצאתי הביתה עד עצם היום הזה אני גר בפרדסים, ברחובות. גם עם החתונה שלי לא הייתי בבית. הייתי כל הזמן בפרדס. קורא תהילים מתפלל להקב"ה. אבל אני מפורק היום. אני צריך כח ממכם. מעם ישראל. צריך כוחות. אין לי כח!

הרב: מה השם?

הה: יניב יעקב יוסף.

הרב: הן?

שואל: רות צביה.

הרב: יניב יעקב יוסף בן רות צביה, ה' ירפא אותך ברפואת הנפש והגוף, ישלים חרונך מהרה.

שואל: ושיחזיר את ילדיי.

הרב: ויחזיר ילדך אלייך.

שואל: אמן!

הרב: תהיה בריא!

שאלה:

שואל: ערב טוב. שמי משה, בני חייל, עשה תאונת דרכים. הניתוח הסתבך, אני אעשה את זה בקצרה..

הרב: איפה הוא?

שואל: בתל השומר.

הרב: כן?

שואל: בזמן הניתוח הוא הסתבך, הוא קיבל דום לב, עד שהחיוהו אותו לקח 40 דקות, נהיה בצקת והיום הוא שוכב בתל השומר מחלקת שיקום ראש כצמח.

הרב: כמה זמן?

שואל: שמונה חודשים ושבוע. ובאתי לכאן לבקש ברכה.

הרב: הוא היה דתי?

שואל: לא.

הרב: אתה דתי?

שואל: לא.

הרב: אתה תהיה מוכן לחזור בתשובה?

שואל: אני מתפלל...

הרב: לא, לא, בלי להתפלל.

שואל: לא, אני מניח תפילין, אני עושה את הכל...

הרב: אני מדבר..

שואל: אני בן של רבנים גדולים, אבל...

הרב: אני רוצה שתהיה כמו הרבנים הגדולים אבל. אתה רוצה נס?

שואל: כן.

הרב: אז תהיה כמו הרבנים.

שואל: אוקי.

הרב: אם אתה מקבל עלייך, אני מברך אותך שהוא יקום.

שואל: אוקי.

הרב: אתה יודע מה זה רבנים? תשובה אמיתית ממש! תשובה אמיתית! זה להיות חרדי אמיתי. בסדר?

שואל: אוקי.

הרב: בסדר. מה שם של הילד?

שואל: עמית חיים בן ענת.

הרב: עמית?

שואל: כן. עמית חיים בן ענת.

הרב:  בעי"ן, כן?

שואל: כן.

הרב: עמית חיים בן ענת, ה' יעמיד אותו ממיטתו לחיים טובים ולשלום בזכות תשובת אביו.

שואל: אמן! תודה!

הרב: תהיה בריא! ובשורות טובות.

שואל: אמן! תודה.

 

שאלה:

שואלת: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואלת: אני ובעלי והבת שלי באנו מתל השומר כבר חודש היא בשיקום. מלפני עשרה חודשים זה שבועיים לפני סוכות, ילדה רגילה שנולדה, הלכה, התפתחה, הכל היה בסדר, בגיל שנתיים וחצי התחילה ללכת על רצה האצבעות וגם התחילה ליפול, אז ראיתי שמשהו לא בסדר, לקחתי אותה לאורטופד, האורטופד אמר שהכל בסדר. אין לי מה לדאוג. אבל לא.. הרי הייתה לי הרגשה לא טובה. לקחתי אותה לשניידר, הוא אמר לי שזה משהו נירולוגי, שצריך לאשפז אותו. אשפזו אותה שלשוה חודשים, אח"כ אמרו שצריך לעשות לה, לקבל בשביל אבחנה זה לא בסל בריאות, צריך לשלוח לגרמניה ועלה לנו כסף, אמרו שזה מחלה נדירה שלאט לאט מחלישה את התאים. עכשיו הגיעה למצב שהיא הפסיקה לדבר, הפסיקה ללכת, הפסיקה שלבת. גם בשיקום רק לא נותנים לי תקווה, מה שאומרים רק כאילו לעזור לה שתתקשר איתנו. ואחרי שהגעתי ב-16 לשביעי, אני רק מדברת בחזרה, אז אח"כ, לפני זה, כאילו אני מכירה אותו, אבל אף לא יצא לי לדבר, לשמוע את ההרצאות שלך, שהגעתי לשיקום, נכנסתי ליו-טיוב התחלתי לשמוע את ההרצאות שלך. ואח"כ ב-28.7 התקשרתי לארגון שופר, דברתי עם בחור, אמרתי לו אם אפשר לדבר עם הרב. הסברתי לו על הבת שלי. אז הוא אמר לי את לא יכולה לדבר איתו, רק תשלחי אימייל מה אתה רוצה לשאול אותו, ואני אשאל אותו ואני אגיד לך את התשובה.שלחתי לו, סיפרתי לו על הבת שלי. אח"כ אמרתי לו מה קורה? שלחתי לך שאלון, תמלאי ותשלחי לי. ואני לא מצליחה לפתוח את האימייל. ואני אומרת לו אני לא מצליחה לפתוח את האימייל. אם אתה כאילו,א ני יכולה לשלוח לך בפקס, אומר לי לא אני לא מקבל בפקס. אז מה אני עושה? אומר לי: "גברת, זה לא בעיה שלי. זה בעיה שלך. תפתחי את האימייל". אז ביקשתי ממשהי שמה, אז אמרתי אם אתה יכול תשלח לה את האימייל שאח"כ תשלח לי. זה מה שעשינו. מילאתי את השאלון, שלחתי לו. ב-30.7 שלח לי את התשובה. הוא אמר לי "את חייבת לחזור בתשובה גמורה, להפסיק לאכול בשר ועוף ולא לשמוע מוזיקה. לשמוע מוזיקה כשרה". וזה מה שעשיתי. ב2.8, לקחתי על עצמי את הכיסוי ראש, כמו שאתה רואה, הכל עשיתי, אפילו לא אמרתי לו לבעלי. אני 24 שעות עם הבת שלי, יש לי עוד שלושה ילדים, אנחנו גרים בפתח תקוה בגלל שפה אין לו עזרה, אז עברנו לגור אצל חמתי בחדרה. אז אח"כ אמרתי כאילו מה אני עשוה עכשיו, ראיתי כאילו הילדה לאט לאט התחילו לעבוד מהידיים שלה, התחילה כאילו, הייתה עושה ככה, התחילו קצת קצת לפתוח את הידיים, עם הפיזיותרפיה והריפוי בעיסוק. אז לפני יומיים עוד מעט התקשרתי עם מישהי בשם יוכבד, אמרתי לה אני רוצה שכאילו תשאלי את הרב, יש לי עוד משהו לעושת תיקון, בשביל שהבת שלי כבר עשרה חודשים שאני לא שומעת אותה שהיא קוראת לי "אמא", אני לא שומעת אותה. היא רק מחייכת ואני רואה אותה כאילו רק דרך העיניים מה היא רוצה. אז היא אומרת ליף, "תקשיבי טוב, אני אשל את הרב מה הוא יגיד לי". אז היא שאלה אותך, היא אמרה תרמתי מה שצריך ותקחי על עצמך את ובעלת 40 יום לצום וארבעים יום ללמוד חצי שעה שערי תשובה ובעלי גם שעתיים בתענית דיבור. אני התחלתי היום את עצמי, עד עכשיו אפילו לא אכלתי, אני עדיין עם הצום ולמדתי. ובעלי בעזרת ה' שבוע הבא, בגל שהוא נהג משאית גם, אני מפחדת שלא יתעלף בחום הזה, אז אמרתי אולי אפשר כאילו להקל עליו את זה...

הרב: הוא לא יתעלף. אני כבר עניתי תשובה על זה.

שואלת: הוא נמצא פה...

הרב: הוא לא יתעלף. הוא ישתה לפני ויאכל ענבים. כתבתי לכם.

שואלת: כן.

הרב: ובעזרת ה' הכל יהיה לטובה. מה השם של הבת.

שואלת: ועוד שאלה...

הרב: אבל עוד לא גמרנו. מה השם של הבת?

שואלת: אוריה. על השם רציתי לשאול אותך.

הרב :כן. אוריה זה לא שם. נו, הלאה? אוריה בת?

שואלת: לפני זה היא נולדה עם שם הילה.

הרב: הילה.

שואלת: היא נולדה עם הילה, שאלנו רבנים...

הרב: הכי טוב לשאול את הרב קנייבסקי מה הוא אומר. איזה שם. אבל בינתיים אוריה...

שואלת: אוריה בת...

הרב: אוריה שהייתה קרויה הילה, בת?

שואלת: אפרת אנט.

הרב: אפרת אנט, ה' יזכה אותה לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל ותחזור לבריאותה ותהיה ככל האדם, אמן!

שואלת: אמן!

הרב: בשורות טובות! עשית מהלך יפה מאוד!

שואלת: תודה רבה!

שאלה:

שואלת: ערב טוב כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואלת: באתי לבקש מחילה מהרב.

הרב: על מה? מה עשית?

שואלת: לפני שלוש נים, בתקופה של הבחירות...

הרב: כן...

שואלת: שמעתי לשון הרב ודיברתי לשון הרע על הרב.

הה:יפה מאוד! כל הכבוד לכם!

שואלת: בסוף שגיליתי את האמת, ברוך ה'...

הרב: ומחית במי שאמרו?

שואלת: אחרי זה מחיתי.

הרב: ואת לא תגידי יותר ולא תשמעי יותר?

שואלת: בעזרת ה'.

הרב: ותמחי באלה שיגידו? ה' ימחל לך וגם אני.

שואלת: תודה רבה!

שאלה:

שואל: ערב טוב כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: הבאתי פה את.. מאחורה, את "הטמבלויזיה" לנפץ אותה.

הרב: אשרייך!

שואל: תברך אותי בעזרת ה', כשם שאני מוציא את הטמא, כך יקלט בעזרת ה' הטהור.

הרב: אמן! בכבוד. יש לך פטיש? אוהה! של השניצלים!

כמה זה שווה?

שואל: כלום!

הרב: כלום.  תגיד: הרני אני מכוון מצוות "ובערת הרע מקרבך".

שבירת הטמבלויזיה.