קרית חיים - קרית חיים - ההצלה זו התוכחה ולא חיים של תותים

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב יהיה לעילוי נשמת שמואל בן סעדיה, אליהו בן מחז'ובה, מנוחתם עדן. בריאות איתנה והצלחה מרובה למשפחת לוי, מארגני ההרצאה. ולעילוי נשמת הורי וחמי, מנוחתם עדן.

בפרשת השבוע אנחנו לומדים יסוד גדול מאוד! כל עניין התוכחה.

פותחת את הפרשה: "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל מעבר לירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ובין לבן וחצרות ודי זהב".

משה רבנו הוכיח את ישראל תוכחת מוצנעת. בלי לפרש. רש"י מסביר מה רמז להם בתוכחה:

 "אלה הדברים", דברים זה דיבור קשה.

"במדבר", בשביל מה שהכעיסו אותו במדבר, שאמרו "מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים בשבתו על סיר הבשר באוכלנו לחם לשבע". עם ישראל הכעיסו את הקב"ה כשאמרו במדבר שהם מעדיפים היו למות בארץ מצרים שהם ישובים על סיר הבשר ואכלו לחם לשבע.

"בערבה"- בשביל ערבה שחטאו בבעל פעור בשיטים. זה היה בערבות מואב. זאת אומרת, בערבה, על זה שעבדו לפעור. דהיינו, עבודה זרה, ועל הזנות שהיה בשיטים".

"מול סוף"- זה על מה שהמרו ביום סוף שהם באו לתוך הים. ואז אמרו "ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים". זאת אומרת, כיוון שהם הגיעו לים והים לא נבקע בהתחלה והמצרים מאחורה, הים מקדימה, אין להם לאן לפנות, אז הם טענו שום פעם וכי חסר קברים במצרים לקחת אותנו למות במדבר?

וכן גם בנוסעם בתוך הים. אומר דוד המלך: אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו רב חסדיך וימרו על ים בים סוף". גם בתוך הים. כל זה במילים מוצנעות. מוכיח אותם משה רבנו.

"בן פארן ובן תפל ולבן"- הוכיח אותם משה רבנו על הדברים שהם טפלו על המן. הם אמרו על המן, שיש בו את כל הטעמים והוא מצוי להם כל יום, "נפשנו קצה בלחם הקלוקל". ככה קראו למן. וגם בפארן מה שעשו במדבר פארן ע"י המרגלים, שהוציאו דיבת הארץ רעה. והחצרות", מה היה בחצרות? זה היה מחלוקת קורח. וגם הקב"ה העניש את מרים בחצרות על לשון הרע שדיברה על משה רבנו, והמרגלים לא למדו מזה.

ודי זהב"- הוכיח אותם על העגל שעשו בגלל רוב הזהב שהקב"ה הרבה להם. ככתוב: "וכסף הרבת להם וזהב עשו לבעל.

כל התוכחת הזאת מוצנעת בתוך המילים הבאות: "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן, ופה הוא רומז להם את זה במילים ספורות: במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תפל בין לבן וחצרות ודי זהב. כל זה הוא מוכיח אותם.

המדרש אומר: "אלה הדברים"- "מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון". שלמה המלך אומר שמי שמוכיח אדם ללכת אחרי ה' ולעשות את רצון ה', הוא מוצא חן אצל הקב"ה יותר ממי שמחליק לשון ומדבר עם האנשים ,"כן אתה צדיק", "אתה בחור טוב", "אתם אנשים טובים". מחליק לשון.

רבי פינחס בשם רבי חמה בר חנינא אמר: מי זה מוכיח? זה משה רבנו. מי זה מוכיח אדם? מי זה האדם? אדם אלו ישראל. מה זה "אחרי"? "מוכיח אדם אחרי", מה זה "אחרי"? אומר הקב"ה: בשביל להביא ואתם אחרי, שילכו אחרי. "חן ימצא", אדם כזה שעושה כמו שמה רבנו להוכיח את ישראל כדי שישבו בתשובה, חן ימצא, כמו שכתוב. וגם "מצאת חן בעיני".

מי זה "מחליק לשון"? זה בלעם. בלעם הרשע. הוא החליק בנבואותיו. מה הוא החליק? איך הוא החליק את עם ישראל בלשונו? הוא גרם שיגבה ליבם וירגשו גאוה שהם אנשים חשובים כמו שהוא שיבח אותם ואז הם נפלו בשיטים בזנות, וככה הפיל אותם.

עכשיו צריך לדעת, כל ספר דברים, זה החומש החמישי, מלא מתוכחת משה רבנו לכלל ישראל. משה רבנו לא נותן לעם ישראל להסיח את דעתם מהחטאים. שלא יחזיקו את עצמם זכאים. אל תתהלך, תחשוב שאתה זכאי. כמו שרוב האנשים חשובים שהם רק יוצאים מן העולם, ישר טסים לגן עדן.

אז ככה כתוב בספר דברים פרק ט': "לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעתם הגויים האלה ה' אלוהיך מורשים מבניך ולמען אקים את הדבר אשר נשבע ה' לאבותיך לאברהם יצחק וליעקב".

אז קודם כל מרגיעים את עם ישראל, אתם לא זוכים לרשת את הארץ בגלל שאתם צדיקים ולא בגלל שאתם הולכים ביושר לבב. אלא, אני נותן לכם לרשת את הארץ בגלל שהגוים פה רשעים. וגם בשביל שאני התחייבתי להקים את השבועה שנשבעתי לאבותיכם אברהם,יצחק ויעקב. וידעת כי לא מצדקך ה' אלוהיך נותן לך הארץ הטובה הזאת לרשת, כי עם קשה עורף אתה. זאת אומרת, מצד זה שאתה עם קשה עורף,אתה לא ראוי לקבל את הארץ הטובה הזאת לרשת אותה. וזה לא בצדקתך, כי אתה עם קשה עורף. "זכור, אל תשכח  את אשר הקצפת את ה' אלוהיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד בואכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם ה'". זאת אומרת כל הזמן המרתם את פיו של הקב"ה.

"ובחורב הקצפתם את ה' והתאנף ה' בכם להשמיד אתכם". מתי זה היה? "בעלתי ההרה לקחת את לוחות האבנים, לוחות הברית אשר כרת ה' עמכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכלתי ומים לא שתתי". בשעה שמשה עולה להר סיני להביא תורה לישראל, באותה שעה הוא צם ארבעים יום וארבעים לילה רצוף.

 "ויתן ה' אליי את שני לוחות האבנים כתובים באצבע אלוהים ועליהם ככל הדברים אשר דיבר ה' עמכם בהר מתוך האש ביום הקהל". ויהיה מקץ ארבעים יום וארבעים לילה, נתן ה' אלי את שני הלוחות האבנים, לוחות הברית. ויאמר ה' אליי קום רד מהר מזה כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים סר ומהר מן הדרך אשר ציותים עשו להם מסכה. ויאמר ה' אליי לאמר ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא. הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים ואעשה אותך לגוי עצום ורב ממנו".

זאת אומרת, הקב"ה כל כך כעס על עם ישראל במעשיהם. אחרי כל הניסים והנפלאות שעשה להם והוציאם מארץ מצרים, עד שרצה להשמיד אותם ולמחות את שמם מתחת השמים ואמר למשה "אני אעשה אותך גוי גדול ואני אוציא את עם ישראל ממך". כמו שהיה עם נוח.  ה' החריב את העולם ומנח העמיד עולם חדש. ככה אמר ה' למשה. אני עושה את זה איתך, אני מוחה את עם ישראל ואותך אני מעמיד וממך יצאו עם ישראל חדשים.

אז רואים כמה טענות קשות היו על ישראל ואל תדמו בנפשכם שאת צדיקים. תקשיבו טוב! מדובר על דור דעה, דור הכי טוב שהיה בעם ישראל במשך כל הדורות, לא היה ולא יהיה כמוהו, שהם חטאו רק עשר פעמים בארבעים שנה. והחטאים שלהם הם לא מהסוג שאנחנו לא מבינים בכלל, והסברנו בהרצאות אחרות. וחלק מעשרה זה בכלל עוונות של יחידים. לא עוונות של כלל ישראל. זאת אומרת, אין דור שבארבעים שנה יש לו רק עשר עונות. כל יום יש לנו עשרות עוונות. כל יום!

בכל אופ, אמר להם משה רבנו "אל תדמו בעצמכם שאתם צדיקים. זכור ואל תשכח את חטא העגל, זכור ואל תשכח את חטא המרגלים זכור את החטא של הזנות בשיטים, וכל החטאים שמנה היו רק ארבעה. ארבעה! וכבר לא הניח להם שמה רבנו להסיח את דעתם מהחטאים האלה אפילו רגע! ואומר להם כך: "ממרים הייתם עם ה' מיום דעתי אתכם". זאת אומרת, מאז שאני מכיר אתכם, אתם הייתם ממרים עם הקב"ה. ואל תונו את עצמכם שהינם צדיקים.

גילה להם חטאת שיהיו יודעים תמיד מעניין החטא, ועל זה שיבח אותו הקב"ה ואמר לו שהוא מוכיח, "מוכיח אדם אחרי חן ימצא". "מוכיח" זה משה, "אדם" זה ישראל, "אחרי" זה להביאן ללכת אחרי, זה מוצא חן בעיני, אדם כזה.

מי מחליק לשון? מי זה? בלעם אמרנו. מה הוא עשה. שהוא ראה את עם ישראל, תכף בירך אותם. תכף. וע"י זה הם באו לידי נפילה. כיון שהם לא היו במצב של "חטאתי לנגדי תמיד". מזה גבה לבם ונפלו בשיטים בזנות ורואים איזה סכנה גדולה שאדם מסיח דעתו מן החטא.

אדם מחלל שבת והוא מגיע לבית הכנסת וניגש אליו הרב ואומר לו: "אשרייך צדיק! איזה צדיק! ישב פה מר, בכבוד, בכבוד...", וקונה לו עליה לספר תורה והכל. אחד כזה יוצא בשביל מה לשמור שבת? אם הרב קורא לי "צדיק" עם חילול שבת, בשביל מה אני צריך לשמור שבת. הרב נתן לי אישור שאני צדיק. הוא אמר את זה לאלה שמתפללים קבוע? מה פתאום! רק לי הוא אמר. הוא יודע, הוא מבחין בנפש שלי, הוא ידוע שאני צדיק. זה מחליק לשון. זה בלעם. זה בלעם.

מה עשה? נתן להם שגבה לבם, בירך אותם. בירך אותם, אז בן אדם שומע ברכה מנביא שלל אומות העולם, איך הוא מרגיש?! טראמפ היה פה ושיבח את ביבי, איך ביבי הרגיש! איך הוא הרגיש! מעמד הר סיני. ואתמול טראמפ אמר לו" דיר באלק תוציא את המגנומטרים מהר! שלא תבעיר את מזרח התיכון".

מזה מתבהר לנו מה עניין התוכחה. כמה עיקר גדול בעבודת האדם שתמיד יהיה לנגד עיננו החטא. וזה נקרא בבחינת השבת אבדה ופיקוח נפש. כי אם אדם יחלום חלומות שהוא בסדר והוא טוב לפני האלוקים, אז הוא ימשיך לחטוא, אף אחד לא יתקן אותו, וכשימות יתוודה ויתברר לו שהוא פספס את החיים.

כשאדם חוטא ואינו יודע בכלל מהחטא ובא אחד ומגלה לו, הרי הוא מחייה את נפשו בזה. הוא מצלי אותו. על אדם כזה נאמר "מוכיח אדם אחרי חן ימצא".    

לדוגמה: שאומרים לאנשים שיש בעיות עם הבשר והעופות ואי אפשר לאכול בכלל, אז הם חוטאים, הם לא יודעים. נגיד שהם לא יודעים. אבל מה, הם סומכים. על מי? על מחליק לשון. "לא, הכל בסדר, הכל בסדר, מה את המדבר? צריך לחזק את הרבנות, מה קרה לך?! בלי רנות הכל היה על הפנים" זה כל כך מוצלח ברבנות שהרב לאו ביטל את כל המשגיחים, לא צריך משגיחים. הוא שם רק מצלמות. המצלמות ישגיחו. רק מי יסתכל במצלמות?! אבל בסדר, זה מחליק לשון.

והנה בארנו את עניין התוכחה וגודל ערכה ויסוד גדול ונפלא הוא להכיר ולהוקיר את ערך התוכחה, כי התוכחה זה בעצם ביטול יצר הרע. אתה רוצה לבטל את יצר הרע? אם תקבל תוכחה, אז יתבטל היצר הרע. כי מה יצר הרע? התיר לך. הכשיר אותך. אמר שאתה בסדר. בא מישהו ומוכיח לך באמת ומוכיח באותות ומופתים שאתה לא בסדר, אז אם תשמע לו, תינצל מיצרך הרע שהוא מחליק לשון, הוא אומר לך אתה בסדר.

מה היא הרעה הכי גדולה? שהוא נמצא במצב של אשם תלוי, שהוא לא יודע מחטאיו והוא צדיק בעיניו. זה הרעה הכי גדולה. שאדם לא מכיר בחטאו וחושב שהוא צדיק. זה הדבר הכי גרוע לאדם כזה לא תהיה תקנה. למה? כי הוא צדיק בעיניו. מה יש לו לתקן?!

הפיקוח נפש הכי גדול הוא, דהיינו, להציל בן אדם, אתם יודעים פיקוח נפש, בשביל פיקוח נפש מחללים שבת, מחללים יום כיפור בשביל להציל נפש. פיקוח נפש. מה הפיקוח הנפש הכי גדול? להעמיד אדם על חטאו, להודיע לו שהוא חוטא ולברר לו את החטא, כדי שתהיה חטאתו נגדו תמיד ולא יסיח את דעתו ורק זה עיקר התוכחה.

היסוד של התוכחה לברר לאדם את חטאיו, לגלות את עוונו, להסיר את המכשלה מנגד פניו שלא יחזיק עצמו צדיק וישר. אלא ידע שהוא חוטא ופושע.

ורבותיי אנחנו מדברים אפילו על חטא אחד. חטא אחד בשגגה. אם אדם עושה במזיד עבירה במזיד, הוא רשע נקרא. רשע. הוא מרים יד נגד הקב"ה במזיד. אם אדם עובר כמה פעמים, הוא כבר מורד.

משה אומר להם על כמה עוונות "ממרים הייתם מיום דעתי אתכם". ואנחנו לומדים את זה מהמדרש משה רבנו הוכיח וייסר תמיד את כלל ישראל ולא הראה להם פנים מאירות. אף פעם1 מארבעים שנה. כאילו, כאילו שהוא לא ראה שום מעלה בישראל. אחת אפילו. כאילו.

אלא אומר: "ממרים הייתם עם ה' מיום דעתי אתכם". מאז שאני מכיר אתכם ככה אתם. וחזר ושילש שלא ישכחו מחטא. "זכור ואל תשכח". ועל זה שיבח אותו הקב"ה. שמזה יצא שהוא זכה להביאן אחרי ה' להחזיר אותם בתשובה ולהביא אותם אל ה'. הוא שהציל אותם מכל הגזרות והוא שהביא אותם אחרי ה'. שהרי כל ההצלחה תלויה בזה. שאדם יהיה תמיד בלי הפסק במצב של הכרת החטא. שיהיה "חטאתי נגדי תמיד". בלי הסח הדעת לרגע.

ותשמעו הרמב"ם כותב, יש עשרים וארבע דברים שמונעים את התשובה מבן אדם. עשרים וארבע דברים מונעים. אני לא אומר הכל,  רק אחד מתוכם. אחד שהוא נוגע לנו לדרשה פה:

הרמב"ם פוסק ב"יד החזקה", זה ספרו, הלכות תשובה פרק ד', חמישה דברים הנועלין דרכי תשובה מפני עושיהן. אם יש באדם את הדבר הזה שאני מקריא עכשיו הוא לא יוכל לעשות תשובה לעולם! הוא ימות בחטאתו ויענש לעולם!

מה הדבר? השונא את התוכחות. ישר באים לבן אדם אומרים לו: "תשמע, אתה לא עושה בסדר, אתה לא נוהג כהוגן, זה מה שאתה עושה זה לא על פי הלכה...", לא משנה, אומרים לו אפילו ברכות, אומרים לו, לא מוכן! "בואנה אל תחנך אותי, אל זה... תשמור על עצמך, חפש לך פרויקט אחר". שונא את התוכחות. 

למה אחד כזה התשובה נעולה ממנו? שהרי לא הניח לו דרך תשובה. כי מי גרום לתשובה? התוכחת. כי בזמן שמודיעים לו לאדם חטאיו ומחלימין אותו, חוזר בתשובה. זה אמיתי. זה שמחפש לחזור בתשובה. כמו שכתוב בתורה: "זכור ואל תשכח", "ממרים הייתם", ולא נתן ה' לכם לב לדעת. עם נבל ולא חכם. ככה אמר להם משה רבנו. תראו איזה מילים.

וגם ישעיה הוכיח את שיראל ואמר: "הוי גוי חוטא", מה זה "גוי"? עם. עם חוטא. אמר להם: "ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו, ישראל לא ידע עמי לא התבונן", תתביישו לכם! מה אתם יותר גרועים משור וחמור?

וכן ציוה ה' להוכיח לחטאים, "קרע בגרון אל תחסוך והגד לעמי פשעם". אל תחסוך! נתנו לך גרון, נתנו לך פה, נתנו לך לשון, תשתמש לקיים מצות תוכחה. "הוכיח תוכח את עמיתך ולא תשא עליו חטא". אם אתה לא תגיד לו ואתה תשתוק, אתה תשא את החטא שלו עלייך.

כך כל הנביאים הוכיחו לישראל עד שחזרו בתשובה. אומר הרמב"ם, תקשיבו טוב! לפי כך צריך להעמיד בכל קהל וקהל מישראל חכם גדול וזקן וירא שמים מנעוריו ואהוב להם, שיהיה מוכיח לרבים ומחזירן בתשובה.

אתם שומעים? לא הרצאות על תותים, חיים של תותים. יש עכשיו מרצה שעושה הרצאה "חיים של תותים". איזה תותים? איפה תותים? תותים זה בעיה לאכול, יש תולעים. חיים של תורה תגיד! חיים על פי התורה, על פי השולחן ערוך. איזה חיים של תותים? איפה מצאת את זה? מה את ה בכרמל? מה אתה רוכל?

אז צריך שיהיה בכל קהל וקהל מישראל חכם גדול, זקן, ירא שמים מנעוריו, אהוב להם, שיהיה מוכיח לרבים, לא מחליק לרבים, מוכיח לרבים, ומחזירין בתשובה.

זה ששנוא את התוכחות אינו בא למוכיח ולא שומע את דבריו. אתם זכיתם, באתם היום, אז אתם אוהבים תוכחות, כי אתם יודעים שאני לא מספר בדיחות. אבל זה ההצלה הגדולה. מי ששנוא תוכחות הוא לא בא למוכיח ולא שומע את דבריו, לפי כן, הוא ישאר ויעמוד בחטאותיו. כי הם טובים בעיניו. לכן אדם כזה התשובה נעולה בפניו. מי נעל אותם? הוא! הוא לא רוצה לשמוע. טוב לו לחיות בשגיונות שהוא בסדר.

למדנו בפרשת "עקב", משה רבנו מזהיר את כלל ישראל, "אל תאמר בלבבך... בצדקתי הביאני ה'". לא בצדקך וביושר לבבך, אל תתפתה להביט על עצמך כצדיק, אלא דע, אומר, "ממרים הייתם עם ה' מיום דעתי אתכם". אין לכם, כך אומר משה רבנו, לא מצוות, לא מעשים טובים, כי אם חטאים וטו לו. תזהרו! זכור ואל תשכח, את תסיח דעת מן החטא, אלא חטאתך תהיה לנגד עינך תמיד ומזה לא תזוז ורק בזה יש הצלחה לאדם.

יש פסוק: "ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד". אתם יודעים, תינוק שהוא קטן בן שמונה ימים מסירים  לו את הערלה. הערלה זה עור העודף שצריכם להסיר אותו. וזה טומאה באדם. עכשיו מגלה לנו הפסוק שיש גם ערלה בלב. "ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם...", אתם רואים זה עורף, אתה מכירים אותו? "לא תקשו עוד". מה זה לא תקשו עוד? לא רוצה להביט לא ככה, לא ככה, לא ככה. ככה! אי אפשר להזיז אותו מה שנקרא. "לא תזיז אותי", אומר. "לא תזיזי אותי". זה נקרא קשה עורף.

אומר הסמ"ק, שזוהי מצות עשה של קבלת תוכחה. כעניין של קשה עורף זה מי שלא מקבל תוכחה. אז המצוה הזו "ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד", זה נאמר למי? שונא התוכחות. זה שלא רוצה לקבל תוכחה. אז זה מצות עשה כן לקבל תוכחה. מצוה מן התורה לקבל תוכחת ולא רק זה הוא אומר, מצוה לאהוב את המוכיח!

אם בן אדם מציל אותך שלא תידרס, לא תאהב אותו? אבל הוא צעק, הוא אמר לך "צא!", הוא הפחיד אותך, לא? כן, אבל הוא הציל אותך. נכון, זה מפחיד. צועקים לבן אדם "תזהר", הוא נבהל אבל הוא ניצל. לפעמים המוכיח אומר דברים שנשמעים קשים באוזן העדינה, אבל הוא מציל אותך! אתה חייב לאהוב אותו. מי שמציל אותך שלא תמות פה, אז הוא דאג שתחיה עוד עשרות שנים. אבל מי שמציל אותך ע"י התוכחת, הוא מציל לך את העולם הבא לנצח! מה יותר חשוב?

כותב הספורנו: "כי עם קשה עורף אתה", כי אומנם קשה העורף זה מישהו שהולך בשרירות לבו ומחשבתו. מה זה שרירות לבו. הוא הולך, הוא אומר מה שאני עושה זה ישר והגון, ככה צריך ואין לי שום בעיה עם זה, אני חשוב דברים חיוביים, הכל בסדר. ואפילו שיודיע לו מורה צדק, יבוא אליו יהודי שהוא מורה צדק ויביא לו ראייה ברורה שהמחשבה שלו היא בלתי טובה והיא תביא ואתו אל ההפסד, הכל זאת הוא לא יפנה אל המורה הזה, של הצדיק, כאילו העורף שלו קשה כמו גיד ברזל, שלא יכול לפנות אנה ואנה. אלא ילך אחר שרירות לבו כמאז.

אז זה מסביר לנו הספורנו במפורש שזה הבן אדם בדיוק. מה זה קשה עורף? אדם שחושב שהוא צודק ולא שומע לאף אחד אפילו אם באים אליו בראיות.

אתם יודעים אני מחלק כבר עשרות אלפים של דיסקים על הכשרות. שדיברתי שנתיים שלוש רצוף רק לעורר על נושא הכשרות עם הוכחות, עם סרטים, עם עדויות, עם הקלטות, עם הכל. ואומרים קח תשמע, שתדע מה אתה אוכל, מה מותר, מה אסור,לא רוצה לשמוע. זה קשה עורף. זה אין לו תקנה. זה אחרי 120 שנה צולל לגהנום. צולל. אומרים לך שיש בעיות במטבח, כשרות, עניינים, שזה לב לבו של היהודי.

אתם יודעים שאלו את הרב בן ציון הבא שאול זכרונו לחיי העולם הבא, שאלו אותו, באו לסמינר אנשים שהתקרבו, חזרו בתשובה ושמעו שיש תרי"ג מצוות. אין תרי"ג מצוות, יש בכללי לכל היהודים תרי". אבל יש 300 ומשהו מצוות זה רק בבית המקדש. בכלל אין בית המקדש עכשיו. יש שש מצות מעשיות ביום ועוד כמה שהם באות לפרקים, כגון שבת, ראש השנה, כיפור, פסח, שבועות. כל השאר זה תפילין, טלית, תפילה, ברכת המזון, לימוד תורה. כמה מצוות יומיות שהם חוזרות על עצמן. כל השאר זה לפרקים. אז לא הבנתי, אז הם שמעו שיש הרבה הרבה מצוות, שאלו אותו, אנחנו לא יכולים הכל בבת אחת, מה נתחיל? אמר להם כשרות.

כשרות זה לא רק בשר וחלב. הסיפור, יש ספרים עבים רק לדעת מה זה מטבח יהודי. ספרים עבים. אבל הוא אמר להם כשרות. אחרי שהם הלכו שאלו אותו למה לא שבת, סקילה, איסור סקלה, אם אדם אכל תולעת, אז הוא עבר על חמש חזירים, אכל חמש חזירים זה חמש פעמים 39 מלקות.אבל זה לא מיתה, זה לא סקילה, זה לא תאונת דרכים. למה לא שבת? למה לא זה...

הוא אמר: אבל אם הוא יאכל נבלות וטרפות, אם המטבח לא כשר, הוא יהיה מטומטם. כתוב בתורה: "ונטמתם בם". אל תקרי ונטמתם אלא "ונטמטם בם". מאכל שהוא טרף הוא מטמטם את האדם. הדם שלו שזורם בקרבו, טמא! והטומאה הזאת עוברת בלב ובמח. אז המחשבות טמאות והלב בלי רגשות של קדושה ממילא הוא אומר גם אם הוא יחזיק במצוות תקופה, הוא יכול לרדת. למה? טמטום לא יתן לו לעלות ולהתקדש. מה שגורם לאדם להתקדש, זה קודם כל המאכל שהוא אוכל כשר. בלי מאכלים כשרים, אז על מה מדברים בכלל?! במה אתה יהודי?

במה הבדיל אותנו הקב"ה בגוים? אומר המדרש שהקב"ה אמר: "היה כדאי לי להוציא את ישראל ממצרים בשביל שישמרו ממאכלות אסורות. שלא יאכלו שקצים ורמשים. אתם שומעים? כל יציאת מצרים היה מספיק רק בשביל המצוה הזאת. כבר היה לי שווה להוציא את ישראל ממצרים. בלי כלום יותר. זאת אומרת, הכשרות זה לב לבו של היהודי. אבל אם אדם לא רוצה לשמוע, הוא קשה עורף, אין לו סיכוי! אין לו סיכוי! 

בתורת כהנים בתחילת פרק שמיני כתוב: "ויאמר משה זה הדבר אשר ציוה ה' תעשו", אמר להם משה לישראל: אותו יצר הרע מליבכם, יש לכם יצר הרע בלב, איפה יושב יצר הרע אתם יודעים? על מפתחי הלב. שמה הוא יושב. למה? הוא מחכה שתפתח, הוא נכנס. כן, לא לפחד, הוא כבר בפנים. הוא בפנים, אל תדאגו.

זאת אומרת שמה הוא ממתין. "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו". הוא לא רוצה פחות מלהמית אותנו, לא פחות. הוא רוצח שרצח גם את הרוצחים הכי גדולים בעולם. את כולם הוא השכיב בקבר. הוא בין 5,700 פלוס. בוא עובד טוב. מאדם הראשון עד עכשיו זה התפקיד שלו. הוא יצר הרע, הוא השטן, הוא מלאך המוות. זה אותו אחד. איך הוא עובד? הוא בא אלייך עם עצה ככה טובה, מפתה, מחליק לך לשון, עולה למעלה והופך להיות סטן, משטין עלייך, אומר, "תראה, תראה, הוא עושה עבירה! תן לי פסק דין שאני הורג אותו, תן לי פסק דין". ולפעמים הוא מקבל פסק דין להרוג. הוא מלאך המוות. הוא יצא הרע שהתחיל איתך, פיתה אותך, הוא עולה לקטרג והוא הורג.  זה אותו אחד.

אז לכן צריך לדעת, אמר להם משה לישראל: אותו יצר הרע העבירו מלבכם. שנאמר: "ומלתם את ערלת לבבכם". הוא נקרא "ערל". ערל נקרא. אחד שמבעה שמות של היצר הרע, הוא נקרא ערל. הוא נקרא צפוני גם. צפוני. אתם מכירים את החברה מהצפון, צפוני צפונפוני. שמה הוא נמצא בגדול, צפוני. מה זה צפוני? הוא צפון אצלנו בלב. הוא צפון, מסתתר. לא רואים. אתה חושב שזה אתה חושב , שאתה אומר, שאתה רוצה, אתה אומר "בא לי". זה לא אתה, זה הוא! הוא צפוני, הוא צפון בפנים. הוא, הוא, הוא מעורבב איתך. הוא שולט על הדעות שלך.

לפעמים אתה שומע שני קולות, כדאי, לא כדאי, מותר, אסור, ככה, ככה. אתה לא יודע איך להכריע, בסוף עם מה אתה הולך? עם מה שקל לך. הפוך, תלך למה שקשה לך. מה שקל לך, זה הוא אומר. מה שקשה לך, זה היצר טוב אומר. אבל תמיד אנשים מחפשים את המחליק לשון מהמוכיח.

אז אומר להם משה רבנו: אותו יצר הרע תעבירו מלבכם, שנאמר "ומלתם את ערלת לבבכם". אם תעשו כן: "וירא עליכם כבוד ה'". תזכו לגילוי שכינה. הקב"ה לא יכול לבוא אליכם כל זמן שיצר הרע שוכן בקרבך. אבל אם תסלק אותו, לא תשמע בקולו, ותסירו את ערלת הלב, זה יצא הרע, ה' ישרה שכינתו עליכם.

פירושו: יהיה לכם סיעתא דשמיא בכל מעשה ידכם. יהיה לכם סיוע מהשמים לא כטבע. לא כטבע. מה שתרצו לעשות, ה' יעזור לכם ברוחניות. ובגשמיות, מה שראוי לכם. זה העניין של "מלתם את ערלת לבבכם", ביטול יצר הרע.

הסמ"ק, אמרנו כבר שאמר שזה קבלת התוכחה. שזה אותו הדבר. אם אתה מקבל תוכחה, אתה מסלק את היצר הרע. עכשיו מבואר לנו יסוד גדול ונשגב בעניין התוכחה: כל יסוד היצר מחליק לשון. אז אם אתם מרגישים שמישהו מחליק לכם לשון או שאתה בעצמכם מחליקים לעצמכם לשון ואומרים "לא, זה בסדר, יהיה בסדר", ככה מרגיעים את עצמכם, ואתם חושבים שהחטאים כאילו אינם, לא קיימים, זו כל הסכנה שלכם בחיים.

כל העבודה שלנו היא למול את ערלת הלב ולא להקשות עורף. חייבים לבטל את היצר הרע, אם לא הוא יבטל אותנו מן העולם הזה ומן העולם הבא. וזה העניין של תוכחה כמה צריך להודות למוכיח, כמה צריך לברך אותו, כמה צריך לאהוב אותו. למה? כי הוא המציל האמיתי! ואל תחליק לשון לעצמך דם לפתות את עצמך שהכל בסדר, כי אתה רואה את כולם נוהגים כמוך, אז זה בסדר. לא, זה לא ראיה.

רוב עם ישראל לא שמעו למשה רבנו, אז הם צדקו? הוא היה מוכיח, והם אמרו "לא! אנחנו רוצים לחזור למצרים". הם צדקו? לא. הם מתו במדבר. 600 אלף. הם שמעו את המרגלים מוציאים דיבת הארת רעה, הוא אמר להם משה שהארץ טובה, אין לפחד ואין לחשוש, הם החליטו שזה בעיה וכיוון שהם החליטו שזה בעיה, הם שמעו למרגלים. וכיוון שהם שמעו למרגלים אז הם מתו. כולם מתו. אמר :"אה, אתם לא האמנתם שא"י טובה, תמותו במדבר". 600 אלף מתו במדבר בגלל שלא שמעו למוכיח.

אבל הם אמרו: "הנה, הנה, הרוב אומרים, עשרה מתוך 12 מרגלים אמרו. אמרו, הם ראו בעיניים". אבל מה אמר ה'? מה אמר כלב? "עלה נעלה ויכול נוכל לה". אין שום בעיה. ה' צודק. הכל בסדר שמה. מה שראינו שהרבה אנשים מתים, ארץ אוכלת יושביה, זה ה' עשה חסד איתנו המרגלים שלא יזהו אותנו. הולכים 12, מי לא יגלה אותם? 40 יום! אז ה' העסיק אותם בקבורות, כל הזמן שיקברו מתים ולא ישימו לב. ומה אמרו המרגלים? כל מקום מתים, מתים. "ארץ אוכלת יושביה". כן, שאדם רוצה לראות, אז הוא וראה מה שהוא רוצה, אומר: "יו! מה אני לא אוכל בשר וזה, אני אמות! אני אצטמק, אני אתאדה, אני אמות". זאת אומרת, אדם צריך להבין: התוכחת מצילה אותך, הדבר היחידי שיכול להציל אותך זה שתבקש מוכיח צמוד.

הגאון מוילנא היה מלאך אלוקים. מלאך אלוקים! לא אנושי בכלל!  לפני 250 שנה בלבד. והוא בעצמו ביקש מגיד, שיבוא ידבר איתו כמו גידים ויוכיח אותו על פניו. לא מצא מוכיח במה להגיד, מה יגיד למלאך, מה יגיד למלאך, אבל המלאך הזה מגיל 13 שהוא כבר ידע את כל התורה בגיל 13, הוא הגיף את התריסים בבית, לא רצה לראות רחוב בכלל, והיה לומד לאור הנר והי אוכל שחרית וערבית, פת לחם שרויה במים. כמו ציפור. בשביל לא להנות מהאוכל, רק בשביל לזון את הגוף. צדיק! מלאך! היו יורדות אליו נשמות מהעולם העליון ולומדים איתו. רבי שמעון בר יוחאי, האר"י הקדוש, היו לומדים איתו, עם הגאון מוילנא.

מה יוכיח אותו? מה יגיד לו? אמר לו: זה לא חוכמה (אני אומר במילים שלי) לקיים את כל התורה והמצוות בבית סגור ומוגף. שאתה לא עומד בניסיונות. נראה שתצא מהבית ותוכל לשמור על אותה רמה של תורה בלי לרדת כהוא זה. גזר על עצמו הגאון מוילנא, שלוש שנים גלות, כל יום הוא יהיה במקום אחר ולא פסק מתורתו כהוא זה, ולא השתנה במשהו. והיה ישן מתוך 24 שעות שעתיים ביממה בלבד! כל יום! בלי חריגות , כל שש שעות חצי שעה. כל שש שעות חמי שעה. ככה. ולומד כל הזמן בלי הפסקה! ולא נפל כהוא זה.

אתם שומעים מה המגיד אמר לו? המבחן זה שעת הניסיון. שיש ניסיונות, שיש ציבור ויש המון ויש בלבולים , יש מראות אסורות, יש כל מיני דברים, בדרכים בזה. ואתה תשאר כמו שאתה מלאך? זה המבחן. הוא אמר בזה.

אבל הוא הזמין את המוכיח אליו! הוא יודע שהוא לא עשה שום עבירה ושהוא עושה את כל המצוות, ולמהדרין של המהדרין. בשביל מה הוא צריך מוכיח? אחד כזה צריך מוכיח? אז אם הגאון מבין שהוא צריך מוכיח, אנחנו לא צריכים?! עשרות רק שיגידו לנו מה בסדר מה לא בסדר שנתקן. אם אנחנו מעוניינים.

מזה נתבונן מה גודל ערך לימוד המוסר ועד כמה חייב אדם ללמוד מוסר כל ים. כל יום! לפחות שעה. או אם אדם שומע את ההרצאות שלי כל יום, כל יום, כל יום, הוא יתחזק ביראת שמים ובמוסר. היסוד של המוסר זה להעמיד את האדם על החטים שלו. לעורר אותו. שלא יחליק לעצמו. אל תחליק. בזה יהיה תלוי כל הצלחתו ואושרו וגם יזכה לגילוי שכינה. כי אם יצליח לסלק את יצרו מעליו, הוא יזכה.

מה כתוב לפני "אלה הדברים אשר דיבר משה אל בני ישראל"? לפני שהוא הוכיח אותם. כתוב: "אלה המצוות והמשפטים". ואח"כ כתוב "אלה הדברים", דברי התוכחה שהוא אמר לישראל. אמר הקב"ה: "חביבין עליי דברי משה שהוכיח את ישראל כנגד כל המצוות שנתתי לכם". אתם שומעים? כל המצוות וזה, מה שהוכיח משה את ישראל, שקול כנגד כל המצוות והתורה שנתן לנו ה'.

לכך נאמר: "אלה המצוות אלה הדברים". אלה, אלה. כמו אלה המצוות ככה אלה הדברים. אותו הדבר אצל הקב"ה, וחביבין דברי משה ככל התורה כולה! מה זה דבריו? תוכחת. שהוכיח את עם ישראל.

עכשיו תשמעו חידוש: ספר דברים הוא נקרא "משנה תורה". לכאורה הוא מיותר. למה? כי כל דבריו זה חזרה שמשה רבנו חוזר על כל מה שהיה עם עם ישראל במשך כל הזמן. וכל זה נאמר כבר בספרים הקודמים, ארבעת החומשים, והלא זה ספר דברים, הוא לא נופל בערכו וקדושתו משאר ספרי תורה, הלכה פסוקה היא. ספר תורה שהוא מכיל את כל החמישה חמושי תורה, כולל ספר דברים, ספר תורה שחיסר בה אות אחת, פסולה. ספר פסול. אות אחת. כי בכל קוץ וקוץ מרומזים תלי תילים של הלכות.

אז נשאלת השאלה: למה היה צריך לחזור בספר דרים על כל מה שידענו? מה מיוחד בספר דברים, משנה תורה, משנה, ששונים עוד פעם את התורה, מה מיוחד בו? התשובה: כל ספר משנה תורה אינו אלא תוכחה. ספר שלום תוכחה.

כי מה זה בעצם תוכחה? להביא לאדם דברים שהוא יודע מכבר, שישפיעו על מעשיו. להביא דברים כדי שישמיעו על מעשיו. ויוציא אותם אל הפועל. מי לא יודע מה זה כשרות, אבל אם לא מעוררים אותו, אז הוא כאילו לא יודע, שכוח ממנוף, הוא לא התעורר לזה ובאים ומעוררים אותו, אז מצילים אותו ואז הוא יוציא את זה לפועל.

היינו הוצאת התורה שנלמדה ע"י האדם, ממצב של רעיון שהוא למד את זה רק, תאוריתי, ולהפעיל את התורה כגורם פעיל בהנהגתו של האדם. אין דבר כזה ללמוד שלא על מנת לקיים. ללמוד על מנת לקיים! התוכחה של משה רבנו לישראל הייתה להביא אותם לידי הגשמה של כל התורה והמצוות שלמדתם במשך 40 שנה.

ייתכן שגם משום כך הוכיח אותם סמוך למיתתו, זה היה בסוף הארבעים שנה. שהוא הוכיח אותם. כי בשעה כזאת פועלת התוכחה יותר. ואצל השומעים נחקקים הדברים יותר, והרי התוכחה באה לשם כך שהיא תחקק בליבו של האדם ותביא לו תועלת. אז יוצא מזה שחזרה על דברים ידועים שכבר נאמרו, אין בזה כפילות. זה למעשה גוף התורה. הנה, התורה בעצמה, ספר שלם, חוזרת על מה שהיה. למה. להתחיל לעשות! זה כל תורת המוסר. לחזור על הדברים שכבר למדנו ולהביא אותם אל הלב ולבצע.

כותב החסיד הרמח"ל הקדוש בהקדמה לספר "מסילת ישרים", שהוא לא חיבר את החיבור שלו הזה מסילת ישרים לחדש חידושים. אלא להזכיר את המפורסמות והידועות. כי זה יסוד תורת המוסר. כל המוסר זה לחזור ולשנן את אותם דברים שאתה ידוע אבל להביא לידי ביצוע. לכן ספר משנה תורה אינו אלא מוסר.

עכשיו, כמה מצוות מצינו בתורה? שכל העניין שלהם זה מוסר? כמו פרשת שמע. אנחנו אומרים כל יום. "ושמתם את דברי אלה על לבבכם". אח"כ כתוב: "ועשיתם אותם". זאת אומרת, צריך להכניס אותם ללב ולעשות אותם.

ויש שמה עוד: אהבת ה', "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". וחובת עבודתו. שחייבם לעשות. מה זה "על לבבכם"? איך מקיימים "על לבבכם"? כתוב: "וקשרתם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עינכם וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך". מה זה "וקשרתם"? שאתה קושר את הדברים האלה, יש שמה ארבע פרשיות שמספרות על יציאת מצרים, כשאתה קושר את זה על הזורע ועל הראש והכתיבה שכתובים על המזוזות, שתי פרשיות, "שמע" "והיה אם שמוע". על מזוזות ביתך ובשעריך הם יעוררו אותך יזכירו לך תמיד את מה חובה שלך בעולם. הרי תפקיד מצוות אלה, הוא בדיוק זה לתפקיד התוכחה. להוכיח לך, להזכיר לך, לעורר אותך.

אני מקריא לכם מה הרמב"ם כותב על מצוות המזוזה. עד היום לא ידעתם את זה. יש לכ מזוזה בדלת ואתם לא ידועים למה זה. מישהו יודע למה יש מזוזות בדלת? מה היא באה להגיד? מה יש במזוזה על הדלת? למה שמים מזוזה על הדלת? מה המטרה של המזוזה בדלת?

תשובה מהקהל: לשמור עלינו..

הרב: לשמור עלינו זהו? לשמור עלינו. זה מה שאתם יודעים. מה עוד אתם יודעים?

(תשובות מהקהל)

הרב: זה נכון איך זה קרה? לזכר מה? מה המטרה? למה שמים? מה זה מועיל?

(תשובה מהקהל: לקיים מצוות)

הרב: ברור לקיים את המצוות.

תשמעו עכשיו למה: אומר הרמב"ם: חייב אדם להיזהר במזוזה מפני שהיא חובת הכל תמיד. כולם חייבים בזה. גברים ונשים, בכל מקום צריך לשים את המזוזה, בבית שלהם שהם דרים בו, מקום שהוא דיור,חייבים. וכל זמן שיכנס ויצא יפגע בייחוד ה'. כל פעם הוא רואה את שם ה'. שד"י, שומר דלתות ישראל, שם ה', כל הזמן הוא יפגע, ייפגש, יראה, יסתכל בשם ה', שמו של הקב"ה.

ואז מה? "ויזכור אהבתו ויעור משנו ובשגיותיו בהבלי הזמן". תראה אלוקים ניצב פה על הדלת, שכינה שומרת עלייך, תסתכל, תזכור שאתה מחויב לאהוב אותו, תזכור כמה הוא אוהב אותך, ותתעורר מהשינה שאתה חי כאילו חיים זורמים ואין לך שום מחויבות ושם התחייבות. כל השגיות שלך בהבלי הזמן וידע שאתה זוכר את זה, תזכור שאין דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים, אלא ידיעת צור העולם. שום דבר לא מתקיים לעולם חוץ מבורא עולם.

ולכן, תזכור, זה דבר שתמיד יהיה זכור לפניך. לכן אתה צריך להיתקל בכל מקום שאתה הולך. הנה, פה את הנכנס, פה את היוצא, כל מקום שיהודים נמצאים, צריך לזכור את ה', להתעורר מהשינה ולא לטעות בהבלים, לזכור שזו זכירה יחידה שהיא קיימת לעולם ולעולמי עולמים.

ומיד, אם תזכור ככה, מיד הוא חוזר לדעתו, לא לשגיונות שלו, והולך בדרכי משרים. ואז הוא מחליט "עכשיו אני יוצא לדרך, אני הולך לפי השולחן ערוך שהקב"ה קבע, לפי ההלכות, לא מתכוון לעשות עבירות, הולך לעשות מצוות". וזהו. דרך משרים.

אמרו חכמים הראשונים: "כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרעו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו, מוחזק הוא שלא יחטא, שהרי יש לו מזכירין הרבה". זאת אומרת, המטרה בין המצוות וסודם שיהיה לך מזכירין.

אתה עם ציצית, "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'". אתה רואה את המזוזה, אתה זוכר את ה'. אתה מניח תפילין בראש "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עלייך ויראו ממך". אם אתה זוכר ששם ה' עלייך, שה' הוא עלייך ואתה למטה, גמד קטן והוא מלמעלה זן ומפרנס אותך ונותן לך הכל ומחיה אותך ונתן לך 70 שנה להכין צידה לדרך לנצח, ואתה פה ושוכח בכלל בשביל מה באת.

אז הוא שם לך הרבה מזכירין. תפילין, טלית, ציצית, מזוזה. כל מקום שאתה הולך מקיף אותך, חונן מחנה ה' עלייך שלמור אותך. כל זה מטרה שנאמר "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם". יש לך כל כך הרבה מזכירים והם המלאכים ששומרים עלייך שלא תחטא.

יש גם מציאות שלא צריך מוכיח חיצוני שיבוא ויוכיח אותנו, אלא תוכחה עצמית. ע"י שאדם יברר דברים ויהיה לו ביקורת עצמית. ושהוא יתבע מעצמו מעשים טובים, ויבדוק אם הם נכוחים. האם כל פעולותיו ישרות או לא? והיקרות האמיתית זה פעם אחרי פעם. זו דרך התוכחה שחביבה לפני ה'. שאדם מחשבן חשבונות כל הזמן.

תראו אנשים כל פעם מסתכלים בכיס כמה נשאר לי כסף, כמה זה, כמה הוצאתי, כמה זה. אנשים עושים חשבונות בעסק כל הזמן. נכנס, לא נכנס, כמה מכרנו היום? מה הכנסנו? כמה קנינו? כמה צ'קים יצאו, כמה צ'קים יצאו, כמה צ'קים נכנסים, כמה יש באשראי, כמה יש פה, כמה יש שם... כל הזמן מחשבנים חשבונות.

אבל מה? של העולם הזה. ומה עם החשבונות של העולם הבא? היום מה יש לי הרבה מצוות או הרבה עבירות? מה היחס? איך אני אתקן את העבירות? זה שיש מצוות זה לא פותר אותי מהעבירות. זה לא עושים. רוב ומיעוט, ומיעוט מתבטל. לא! כל עבירה זה עבירה ועל כל עבירה משלמים. אם לא חזרת בתשובה עליה ולא מחקת אותה ולא תיקנת את מעשי העבירה, היא שמורה לך נצח! אבל פה אתה עוד יכול לתקן. פה בעולם הזה בצ'ק צ'אק. בהחלטה "אני חוזר בתשובה באמת".

אמרו חכמים: מה זה שאמר הפסוק "חוסך שבטו שונא בנו"? היום אומרים אסור להכות את הילדים, אסור לצעוק על הילדים, אסור זה, שלמה המלך אומר "חוסך שבטו שונא בנו".תשמעו מה כתוב במדרש:

ללמדך כל המונע את בנו מן המרדות סוף בא לתרבות רעה ושונא אותו. אתה רוצה לשנוא את הבן שלך? אל תחנך אותו, אל תרביץ לו, אל תכה אותו, אל תסביר לו, אל תוכיח לו. "מותק, תהיה מותק, תהיה חמודי, אני אקנה לך...", יום אחד הוא ירביץ לך.

זאת אומרת, שלמה המלך קיבל מכות מאמא שלו. כתוב שהיא קשרה אותו לעמוד ולקחה את הנעל ונתנה לו מכות! בהיותו מלך! והוא לא קם פעם אחת כי כל עם ישראל מחכים לו. הוא ישן. ליל הכלולות, הוא לא קם. כולם מחכים להקריב קורבן תמיד. המלך ישן. נכנסה הביתה הקפיצה אותו, מה זה!? אתה עושה בושות! אמרה לו: "מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי"? אתה יודע בן של מי אתה? אתה הבן של דוד המלך! אתה יועד מה אני נדרתי שהיית בבטן? אתה יודע מה אני קיבלתי על עצמי בשביל שאתה תהיה בן אדם ראוי במלך והכל, מה אני עשיתי? ואתה בא עכשיו חורט לי, מה קורה פה?! אמא של מלך!

וכך מצינו שישמעאל. ישמעאל היה לו געגועים לאברהם אביו ולא רדהו. אברהם אבינו כתוב: "ויאהב את ישראל". אהב אותו. את ישמעאל. ולא רדהו. לא רדה בו, לא העניש אותו, סלח לו. ויצא לתרבות רעה ושנא אותו! והוציא אותו בסוף מביתו ריקם. שילח אותו, גירש אותו. מי גרם? אברהם אבינו. אברהם אבינו.

תשמעו מה כתוב, כיוצא בו כתוב: "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו, לפי כך יצא לתרבות רעה על שלא רדהו. יצחק נכשל בחינוכו של עשו. למה? האהבה מקלקלת את השורה. זאת אומרת לא הולכים בדרך היושר. שאוהבים אז מתפיסים, מוחלים, מעבירים, מחליקים והילד מתחלק מן החלק ואז שונאים אותו בסוף, כי מעשיו מקולקלים ורעים.

אבל כל המייסר את בנו, מוסיף הבן אהבה על אביו והוא מכבדו. אתה מוציא שאברהם ייסר את יצחק בנוף כיוצא בו יצחק משחר מוסר ליעקב, כי כך זכה לברכה וירש את הארץ. אנחנו רואים מכאן כח של תוכחה. ישמעאל ויצחק שניהם הבנים של אברהם אבינו, שניהם גדלו בבית אחד. גם עשו ויעקב שניהם אחים, הבנים של יצחק,, שניהם נולדו וגדלו בבית אחד. בסוף זה נעשה יצחק, כי קיבל תוכחת וזה נעשה ישמעאל כי לא רדהו, זה היה ליעקב הצדיק בגלל ששמע תוכחת ומוסר וזה נהפך לעשו בגלל שלא רדהו. הכיצד? זה קיבלת תוכחה וזה לא.רואים עד כמה התוכחה תשנה את בני העתיד של כל אדם ואדם וזרעו אחריו.

תשמעו מה אמר רבי יוחנן בן נורי: "מעיד אני עליי שמים וארץ שהרבה פעמים לקה עקיבא בן יוסף". אתם יודעים מי זה? רבי עקיבא. "אני מעיד עליי", אומר, "שמים וארץ", רבי יוחנן בן נור, "הרבה פעמים לקה עקיבא בן יוסף על ידי". בגללי. שהייתי כובל עליו לפני רבן גמליאל. וכל שכן שהוסיף בי אהבה. לקיים מה שנאמר: "הוכח לחכם ויהיה אהבך".

זאת אומרת רבי עקביא היה אוהב את התוכחות.ורבי יוחנן בן נורי היה הולך להוכיח, לכבול עליו, להתלונן עליו על דברים מסוימים, והוא היה מקבל כמובן גערה מהרב ולא אמר לו "תגיד אתה לא מתבייש? אתה הולך ככה, מוסר אותי, אומר לי, מוכר אותי, עושה...". הוסיף אהבה! עוד יותר ועוד יותר, כל פעם מחדש. כי הוא הציל אותו. 

מי ראוי לתת את התוכחות? אמר רבי אחא ורבי חנניה: "ראויות היו התוכחות להיאמר מפי בלעם". בלעם שונא את ישראל, הוא היה צריך להגיד את התוכחות. אתם כאלה ואתם כאלה ואתם כאלה. ומי היה ראוי להגיד את הברכות? משה רבנו. מי אוהב לישראל יותר ממשה רבנו? הוא היה צריך להגיד את הברכות.

אלא מה? אלו היה מוכיח בלעם את ישראל, היו אומרים ישראל "מה שונא מוכיח אותנו, מה, מי ישמע לו בכלל. זה משנאה הוא אומר". אם היה מברך אותך משה רבנו, היו אומרים אומות העולם: "מה, זה לא שיש להם מעלות או משהו, הוא אוהב אותם אז הוא מברך אותם, אומר שהם בסדר, זה הכל.

מה אמר הקב"ה? לא! יוכיח אותם משה שאוהב אותם ויברך אותם בלעם ששונא אותם. למה? כדי שיתבררו הברכות והתוכחות ביד ישראל. אז יהיה ברור שאם הגוי השונא הערל, בלעם, אומר על עם ישראל שבחים, "מה טבו אהלך יעקב משכנתיך ישראל", הוא אומר דברים כאלה, אז ישראל ידעו: אם שונא כזה אומר, אתם בסדר. אם הפלסטינים יגידו "אין כמו היהודים, אין צדיקים כמוהם", נו? מה אתה יכול להגיד? שזה שקר? השונא אומר! אבל אם האוהב אומר אנחנו לא בסדר, אז ודאי, והוא לא מתכוון לרעה, הוא מתכוון לטובה. להוכיח, לתקן את המעשים.

לכן כתוב: "נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא". האוהב פוצע אותך, והוא אומר לך תוכחת, אבל זה מתוך נאמנות לך. הרצון לתקן אותך, לשפר אותך, להיטיב. "נאמנים פצעי אוהב אבל נעתרות נשיקות שונא". השונא מנשק אותך, מעתיר עלייך כמויות. שתישאר ככה אבל. תישאר, אל תשתנה. אל תשתנה.

הטבע של אדם להיות נמשך אחרי הרצונות והתאוות שלו, לשגות בחלומות על עונג ואושר שהוא יזכה להם בעולם הזה. על כן, מי שבא להוכיח אותו ומטיף לו דברי מוסר ותוכחה, בעיניו זה שונא. כאילו הוא לא רוצה שיחיה חיי אושר ונוחיות ורק מתוך שנאה כביכול, הוא בא להוכיח אותו על כל סטייה מדרך התורה.

הואיל וכך, אי אפשר למסור את תפקיד התוכחה לבלעם. כי ממנו בודאי לא יקבלו. ולהפך בעניין הברכות. אם היה משה מברך, ולא בלעם, היו ישראל אומרים שרק בעיני אומות העולם נראה הדבר שהוא מברך, משום שמשה רבנו אוהב אותם, בודאי הברכות לטובתם. אבל ישראל היו אומרם לעצמם מי יודע אם הברכות נמדדו בהתאם לטובתם. כי משה רבנו לפי מדרגתו העולם הזה לא נחשב כלום בעיניו. אז הוא מברך אותם לפי השגתו ומדרגתו כהשקפת עולם שלו. ממלא מה יצא להם מזה? לא יהיה הרבה בשר, הרבה עופות, לא יהיה הרבה. למה? כי הוא ודאי מקפיד על כל דבר ודבר.

לכן אמר הקב"ה יברך אותם בלעם שהוא השונא, ויתבררו הברכות והתוכחות ביד ישראל. דהיינו, עכשיו יהיה מבורר אצלם שהאמת היא כך, חיי האושר האמיתיים תלויים דווקא בקיום תורה וההפך בביטול התורה.

 לסיום:

עכשיו אני אומר לכם מה הייתה מעלתם של ישראל למרות כל מה שאמרנו: אמרו בספרי: "אל כל ישראל אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל, שהיו כולם יכולים לעמוד בתוכחות". כולם שמעו את התוכחות וקיבלו אותם ועמדו בתוכחות.

רבותינו אומרים:  אמר לו הקב"ה למשה: הואיל וקיבלו עליהם את תוכחותיך צריך אתה לברכם. מיד חזר ובירך אותם שנאמר :"ה' אלוהיכם הרבה אתכם והתחיל לברך את עם ישראל. למה? הם קיבלו את התוכחות. כיוון שהם שמעו אותם וקיבלו אותם, ראויים הם לברכה, אומר הקב"ה.

זאת אומרת, מי שמוכיחים אותו ומקבל את הדברים בסבר פנים יפות ומתכוון, הוא מיד יוצא לדרך לתקן, מיד חלה עליו ברכת אלוקים. מניין שהכל מקבל תוכחה זוכה לברכה? מהפסוק שאמר שלמה המלך: "ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב".

אין טוב, אלא הקב"ה, אין טוב, אלא התורה. טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו, ברכת התורה תחול על ראשו של מי שמקבל תוכחה.

אמר רב עמרם: "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה". אם עם ישראל היו בזמן הבית, מוכחים זה את זה, לא היה נחרב הבית. אפילו שלא היו משנים את דרכם, אל מקבלים את התוכחה. תקשיבו טוב מה אני אומר!

כתוב בפסוק: "היו שריה כאילים". מה זה "היו שריה כאילים"? האיל מניח ראשו תחת זרעו של חברו. שאתה רואה עדר של אילים אתה רואה רק גב. הראשים שלהם לא מורמים, אף אחד לא מסתכל על אף אחד, כולם הולכים רכונים. ראשו של זה בזנבו של זה.

"היו שריה כאילים", תפקיד השרים, מנהיגי העם, מנהיגי הדור, גדולי הדור, להוכיח את העם. "צופה נתתיך", אמר הקב"ה לנביא. כמו שצופה שמים על המגדל אם האויב מתקרב, ככה הרבנים צריכם להיות צופים להסתכל על הציבור, מי חוטא, מי לא, ולהרחיק אותם מהעבירות. למה? כי האויב זה היצר הרע, מלאך המוות. והם התפקיד שלהם להציל את הציבור שלא יאבדו עולם.

אז "המוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב". מי שמקבל תוכחה, מיד ושרה עליו ברכה. ולא חרבה ירושלים, אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה. זה נקרא שנאת חינם. אתם שומעים? זה שנאת חינם.

אומר רבי יונתן אייבשיץ: אם יהיה עכשיו חתונה או חוץ מעם ישראל יהיה בית אבלים, כולם הולכים להשתתף, כולם עוזרים, אפשר לעזור, אפשר לקנות, אפשר לסייע, להסיע, כל אחד משתדל לעשות מה שהוא יכול. יש מישהו שיתנגד? יש מישהו שיגיד מה אתה מתערב? מה אתה עושה? למה אתה עושה? מי אמר לך? למה אתה צריך? לא. כולם שמחים. "אשרייך! תבורך".

ואם אחד יגיד לך: "תשמע יש לך כתם פה במעיל, תנקה" או הצווארון עומד או אומר לך "הארנק שלך עומד ליפול", או אומר לך כל מיני דברים, בגשמיות, כולם מודים, כולם מודים! זה לא משנה מי יגיד לו, יגיד לו ילד, יגיד לו גדול, לא משנה.

אבל אם יגיד לו "אסור לדבר בקדיש". אסור לדבר בקדיש, מי אתה בכלל! שקט! שקט!" מה הוא רצה? שאתה לא תחטא. כתוב "גדול עוון מנשוא", כמו קין הרוצח. "גדול עוונו מנשוא", מי שמדבר בקדיש.

אז אומרים לך לטובתך. מה זה משנה אם הוא אומר לך שיש לך כתם פה או שיש לך כתם בנשמה? מה יותר חמור? עם כתם פה לא יקרה לך שום אסון, אבל עם כתם בנשמה, תצטרך גהנום להצטרף, לנקות אותך.לא חבל? ואתה עוד צועק עליו. בן אדם בא להוציא אדם טובע, אתה בא להוציא אותו,אומר לך "לך מפה!". מה אתה משוגע?

הרי לנו שכח תוכחה כה גדול בזה שמנעו תוכחה הביא לחורבן הבית. אז יש לחקור עכשיו. תקשיבו טוב! איך קורה לפעמים שאדם מוכן לקבל תוכחה ומודה ושמח עליה ולפעמים התוכחה מעוררת בו שנאה ורגשות נקם. כאילו את רעתו ומפלתו מבקשים.

יש חלוקה בין תוכחה נרצת לתוכחה נדחת. מצד אחד יש אדם מסכים בלב חפץ לשמוע, לקבל תוכחה גם מקטן ממנו בגיל ובמעלה. מדובר בעניינים חומריים בלבד. במקום שהחוש והטבע מסייע לו.

דוגמה: אם אדם קונה זכוכית פשוטה, חושב שזה יהלום, משלם ממון רב. בא אחד ואומר לו: "אדוני, עבדו עלייך! מה אתה טמבל? תראה מה קרה, מכרו לך זכוכית". הבן אדם לא מבין בין מימינו לשמאלו במסחר של יהלומים. הוא יודע לו על זה שהוא העיר לו או שלא יודה לו? אבל הוא אומר לו "טמבל". לא משנה, תגיד טמבל, תגיד הכל, רק שיחזירו את הכסף. ודאי שהוא יאהב אותו, יותר מבעבר. כי הוא הציל אותו מהפסד נורא.

אבל בעניינים רוחניים, אחד מעיר לשני בלשון רקה, ברמז אפילו, בדרך כבוד, שהוא טועה במעשים, קופץ נגדו. "טול קורה מבין עינייך, מי אתה שתגיד לי מה...", ולא רוצה לשמוע בכלל!

מה עומד מאחורי החלוקה החדה והמבדילה הזאת? זה הסיום, פה אנחנו נזהה את עצמנו. אחרי מה שאני אומר, כל אחד ידע מי הוא, מה הוא ואיך הוא נחשב למעלה.

מה עומד מאחורי החלוקה? בגשמיות, אדם שומע ומקבל תוכחה. ברוחניות האוזניות נאטמות מלשמוע וליבו נמנע מלקבל אפילו תוכחה מועילה וטובה.

התשובה היא: בעניינים גשמיים יש לאדם רצון כי הוא מרגיש שזה לתועלתו וחיותו. לכן כל מי שמסייע בידו, הוא מוכן להביא שביעות רצון ותודה על כך. בעניינים רוחניים, כיוון שהוא לא מרגיש שזה חיוני עבורו וכל מה שעושה זה רק כדי לצאת ידי חובה במצוות. לכן כל מה שהוא יכול לפתור את עצמו ולתרץ את עצמו, הוא מסתפק בזה. ואינו מסכים לשמוע שום ביקורת על מעשיו וגם עצות אינו מקבל מאף אחד.

זה רוב בני האדם. עוד פעם:

בעניינים רוחניים הוא לא מרגיש שזה חיוני בשבילו. מה זה לא חיוני? "אם אני עושה את המצווה ככה או ככה, העיקר אני עושה, מה אתה מבלבל? אני עושה. תגיד תודה שאני בא לבית הכנסת. אני קם מוקדם, בא להתפלל, הלכ. אתה תופס אותי אם דיברתי פה, לא דיברתי פה או חלמתי פה, נרדמתי כאן. מה אתה בחייך! מה אני סה"כ בן אדם".

אתה גם תרדם ברכב? מישהו יגיד לך "אתה נרדם", אתה תגיד לו "עזוב, תן לישון"? אתה נרדם, אתה יכול למות. בן אדם חס ושלום עושה עבירה, עבירה זה מוות. עבירה זה מוות. יכול על עבירה אחת לתפוס אותו יצר הרע ולקטרג עליו עד שימית אותו. בעבירה קטנה!

אז כיוון שהוא לא מרגיש שהמצוות זה כל כך כל כך חיוני בשבילו, וגם מה שהוא עושה מצוות, זה לצאת ידי חובה, אז אני כבר מגזים, אני יודע שאני כבר מגזים במצוות, מה שפעם לא הייתי עושה, עושה. היום אני כבר עושה, אתה יודע מה אני עושה. אתה יודע מה? מה אני הייתי ומה אני היום? תגיד תודה! אז אתה בא עוד ואומר לו "תשמע, יש עוד משהו לתקן". די! די! תצאו לי מהחיים! די! שיגעתם אותי. אז לכן הוא ינסה לפתור את עצמו, לתרץ את עצמו ולהגיד כל מיני תירוצים והוא לא מסכים יותר לשמוע ביקורת וזה הכל!

פתאום באים ואומרים לך תשמע, הכל בסדר, הכל טעים, אנחנו עושים מיונז לבד, טחינה לבד, עושים חלות לבד, לחם לבד, הכל לבד. ועכשיו הודיעו שגם קנולה זה לא בריא. מה? עכשיו אתה בא לי עם קנולה? עוד מעט תגיד לי מה..", למה לא אוהבים לשמוע ביקרות? אדרבא, תשמע! לא טוב, לא אמרו נכון, אתה לא חייב לקבל, אבל מה אכפת לך לשמוע. כמה זמן לוקח לשמוע? דקה. תקשיב. אח"כ תעביר. אבל אם שמעת וזה נכון, דברים נוכחים ואומרים לך אנשים מהתחום ואומרים לך איך עושים ומה עושים ואיזה תהליך זה עובר ועד שזה מגיע אלייך וזה נראה לך כאילו. אז לכן בן אדם צריך להיות מבסוט ולשמוע.

אני אראה לכם תכף רשימה שלא חלמתם בכלל מה אתם אוכלים, מה אתם שותים. אני מציע להכנס לאתר שופר, בשעות הפנאי, היום יש את זה באפליקציה, בכל פלאפון, בכל סמארטפון,  אתם יכולים להכנס נושא כשרות. תכתבו כשרות יצא לכם סרטונים, עשרות רבות של סרטונים על כל המאכלים, פירות, ירקות, בשר, דגים, הכל. איך בודקים, מה תולעים, מה חרקים מה שקצים, מה רמשים. מה עושים. יש גם מתכונים. איך מכינים כל דבר בבית. בזיל וזול.

אתם יודעים שדוגמה שמיונז אפשר להכין בדקה. דקה. לא מיונז כזה מלא כל הזה... לא רוצה להגיד את השמות, רק ה-E,E,E יש שמה, מייצב ומעמיד וצבע וטעם והכל. הכל כימי ומהצומח ומהחי ומהבעל חי. מה שיש שמה!

הנה אני אלמד אותכם הנשים, אחרי שאתם יוצאים מהרצאה, תלכו הביתה תכינו מיונז לבעל, תוך דקה. תזכרו שאני אומר זה דקה. לוקחים ביצה אחת, בודקים אותה בתוך כוס חד"פ לראות שאין דם. יופי. לוקחים כף חומץ, רבע כפית מלח, חצי כפית סוכר, אם אתם רוצים את זה קצת חריף טיפה טעים, שן של שום. לוקחים את המיקסר הידני הזה, הארוך, מכניסים בתוך כוס גבוה, הביצה למטה מעליה מה יש? כף חומץ, רבע כפית מלח, חצי כפית סוכר, שן אחת שום, כותשים אותו קצת שמים בפנים. לוקחים את המיקסר הידני, מכניסים לבפנים, מפעילים. פחות מדקה, יש לכם מיונז שלא טעמתם בחיים שלכם. אם אתם רוצים בלי חומר משמר, בלי כלום, זה מחזיק שבועיים!

תקשיבו עוד משהו, אם אתם רוצים לגוון, שיהיה לכם מיונז בטעם שמיר, אז אתם בודקים קצת שמיר, בודקים וב ואח"כ מכניסים אותו למיקסר, למטה גם כן, והוא חותך את הכל ואתם מקבלים את המיונז בטעם שמיר.

שכחתי את שמן! כוס אחת שמן חד"פ. על ביצה אחת.

מה שאתם אוכלים זה יותר גרוע! שמים 240 גרם על ביצה. אני אומר לכם הכי מינימלי. מדהים! חוזרים: ביצה שלמה אחרי בדיקת דם, כוס שמן חד"פ, אח"כ כף חומץ, אח"כ רבע מלח, חצי סוכר, שן שום, קוטשים, שמים, ומערבלים. זהו.

זאת אומרת, אנחנו מכינים טחינה וחומוס לבד, קונים את השומשום, מנקים אותו, טוחנים, נהיה לך טחינה גולמית ואח"כ תעשה איתה מה שאתה רוצה.

אז אנשים לא רוצים לשמוע בנושא רוחני שום דבר! למה? אמרנו: הם מרגישים שזה לא חיוני עבורם, גם ככה הם עושים את המצוות ידי חובה ולכן הם פוטרים את עצמם ומתרצים את עצמם ולא רוצים לשמוע ביקורת על המעשים מאף אחד.

לסיום רבותיי: הגשמיות חשובה בעיני אנשים יותר מהרוחניות והתורה וזה מה שיביא על האדם חורבן.

נסכם במאמר הגמרא: הגמרא שואלת את השאלה: על מה אבדה הארץ, על מה חרב בית המקדש? על מה מתו מילונים? התשובה של הקב"ה: על עוזבם את תורתי. הגמרא מפרשת, אמר רב יהודה אמר רב, שלא ברכו בתורה תחילה.

למדו תורה, קיימו מצוות, עסקו בגמילות חסדים, אבל לא ברכו בתורה תחילה, על זה נחרב הבית ועל זה מתו מיליונים. רש"י מפרש: כיוון שלא ברכו גילו דעתם שהתורה אינה מתנה חשובה עבורם.

שאדם מרגיש מישהו הביא לו מתנה חשובה, אז הוא מבורך אותו: "שתהיה בריא! אשרייך! תבורך", וכו'. אבל אם הביא לו משהו שטויות, אומר "טוב, תשים את זה שמה, תשים את זה שמה". הוא לא מברך. לא מברך שאותו, לא שום דבר. אבל אם זה חשוב בעיניו, אם עם ישראל לא ברכו על התורה בתחילה, אנחנו קמים, על ספר תורה מברכים, נכון? ברכה "אשר בחר בנו מכל העמים", מברכים ברכה אחרונה. לא ברכו בתורה תחילה כי לא הייתה חשובה בעיניהם.

אם אין תורה חשובה בעיני האדם אז ודאי שהוא לא יהיה מוכן תוכחה על התורה. ולזה הוא יבוא לחורבן. אבל מי שמוכן לקבל תוכחת גם בעסקי שמים מביא על עצמו את כל הברכות. לכן אמרו על רבי עקיבא שהייתה תורה חשובה כל כך בעיניו, עד שהיה דורש על כל תג ותג טילי טילים של הלכות. והיה מוסיף אהבה למי שהוכיח אותו כמו רבי יוחנן בן נורי. כמה שהוכיח אותו יותר אצל ריבו, ככה אהב אותו יותר.

למה? כי זה בזה תלוי. כמה שאתה מעריך יותר את התורה, באותה מידה אתה גם אוהב את התוכחה ומקבל אותה בכל הלב. כי אם אני אוהב תורה אני לא רוצה להיכשל, לא רוצה להיכשל בה. ואם אני לא  רוצה להיכשל בה, אז כל מי שיוכיח אותי ויתקן אותי, אז הוא יציל אותי, הוא יעזור לי, אני אוכל להראות את אהבתי לבורא יותר. ודאי שאני אוהב אותו. אז זה בזה תלוי.

אם אתה אוהב תוכחות, אתה אוהב ה' ואוהב את התורה. אם אתה לא אוהב את התורה, אתה לא אוהב את ה', אתה אוהב את עצמך. אתה לא אוהב את התורה וזה רק חורבן, גהנום, עד שתתוקן בכלל. אבל אם תחזור בתשובה מהתוכחות ותקבל על עצמך עול מצוות, מרגע זה יחולו על ראשך ברכות.

עד כאן הדברים. למי שיש שאלה, בבקשה.

שאלה:   

שואלת: ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אני מתרגשת מאוד. אני רוצה שתברך אותי על בריאות טובה. עוד שבועיים אני הולכת לראיון עבודה, שאני אעבור, שיקבלו אותי ובריאות טובה.

הרב: רק רגע, אחרי כל מה שאני אמרתי פה...

שואלת: כן?

הרב: זה כל מה שאת צריכה, זהו?

שואלת: ועוד שני אנשים יקרים לי.

הרב: לא, לפני האנשים. רק זה מה שהבנת מהדרשה? מה היית צריכה לבקש עכשיו? אחרי ששמעת את הדשה מה היית צריכה לבקש?

שואלת: מה הייתי צריכה לבקש?

הרב: כן. מה היא הייתה צריכה לבקש?

(תשובות מהקהל: כיסוי ראש, להתחזק)

שואלת: אני מוכנה להתחזק ולשמור שבת, מה שתגיד לי אני מוכנה!

הרב: או! לחזור בתשובה!

שואלת: כן! ה' שלי נעמי..

הרב: רגע! אז אני אתן לך כיסוי ראש.

שואלת: בסדר.

הרב: רגע, את נשואה כבר או עוד לא?

שואלת: אני גרושה.

הרב: גרושה חייבת.

שואלת: כן.

הרב: בבקשה. תן לה. קודם כל תברכי "שהחיינו", ועכשיו תראי שהכל מתחיל להסתדר. קדימה מחיאות כפיים! אשריהם ישראל!

שואלת: ברוך אתה ה'... שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה.

הרב: אמן! ה' יזכה אותך למצוא פרנסה ראויה בנקל, רפואה שלמה! ומי זה השניים?

שואלת: הבן שלי... רגע! לא אמרתי את השם שלי.

הרב: אבל ברכתי אותך, את עומדת מולי.

שואלת: הבן שלי מאור מאיר בן נעמי...

הרב: מאור מאיר בן נעמי יחזור בתשובה שלמה, בריאות איתנה.

שואלת: הוא במקום סגור והוא לא מרגיש טוב.

הרב: ה' ישחרר אותו למקום פתוח.

שואלת: אמן! ושיהיה לו זוגיות טובה ועבודה טובה.

הרב: יזכה לזיווג הגון הראוי לו מהרה ופרנסה בנקל!

שואלת: אמן.

הרב: היה עוד אחד.

שואלת: אמא שלי סעדה שרה בת חנה, יש לה...

הרב: סעדה שרה בת חנה...

שואלת: יש לה אלצהיימר.

הרב: רפואת הנפש והגוף בכל האברים והגידים באריכות ימים, אמן!

שואלת: אמן! ויש לי עוד שאלה, כבוד הרב.

הרב: כן?

שואלת: מותר לי ללבוש מכנסיים?

הרב: לא! חס ושלום.

שואלת: חצאית מותר לי?

הרב: חצאית מאחרי הברכיים קצת. בסדר?

שואלת: מהיום אני אשמור שבת, מבטיחה! לכל הזמן!

הרב: לא רק שבת, צניעות.

שואלת: צניעות, צניעות. כן. בעזרת ה'.

הרב: בהצלחה רבה!

שואלת: תודה רבה כבוד הרב!

הרב: עכשיו הוספת לאמא שלך עוד כמה שנים. בטח! כי היא שמחה.

שאלה:

שואל: ערב טוב כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: אתה דיברת על דברי תוכחה שהכל אמת ויציב, אבל אנחנו נמצאים היום בדור שקשה מאוד לקבל תוכחה ולא כולנו רבנים שיודעים גם לתת את זה מכל הלב ובאמת בצורה שאנשים יקבלו את זה, האם יש בעצם טעם לדברי תוכחה שכבוד הרב אומר את זה ושאדם מן השורה אומר את זה, זה נשמע אחרת.

הרב: קודם כל, חובה לא בטלה מעולם מצוה מן התורה "הוכיח תוכיח את עמיתך", זה מצוה לשמך כל ימות שנות האנושות. זה אחד. דבר שני, זה שלא יודעים לקבל תוכחה, זה לא רוצים. מה זה לא יודעים? לא רוצים! זה מה שהסברנו, בשביל זה טרחנו והסברנו וניתחנו את זה לנתחים. עכשיו, מי יכול להוכיח? גם אחד שהוא לא הכי ראוי, אם הוא מוכיח תוכחת אמת, כדאי לשמוע.

אני אתן לך דוגמה: אדם מחזיק לדוגמה מחזיק סיגריה ביד ואומר לך: "אני אומר לך (ומשתעל) שלא כדאי לך לעשן". למה שלא תשמע לו? אתה רואה איך הוא משתעל. נכון, הוא לא יכול להפסיק, אבל הוא אומר לך אל תהיה כמוני. אם נרקומן יגיד למישהו "אל תכנס לזה", אז מה אתה אומר: "אה, אתה חכם! אחרי שאתה נכנס אתה אומר לי אל תכנס?". אדם צריך להיות חכם לנצל את התוכחת אם היא ראויה. זאת אומרת, אם הדברים הם נוכחים, ברורים, נכונים, בפרט שזה על פי תורה, על פי מוסר ואדם צריך לעשות את זה, אז מה הבעיה אם אמר לך את זה אפילו האויב? מה זה משנה?!

שואל: תודה רבה!

הרב: תהיה בריא!

שאלה:

שואלת: שלום לך כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואלת: לי יש שלושה ילדים מעל גיל 50 שלא יצא להם זיווג וגם פרנסה בקושי.

הרב: הם לא שומרים תורה ומצוות.

שואלת: חלק מהם שומרים ומאוד שומרים.

הה: שניים אמת ואת אומרת חלק מהם?

שואלת: כן, לא כולם, אבל...

הרב: מה זה לא כולם? שניים אמרת.

שואלת: יש לי שלושה ילדים.

הרב: אבל כמה לא התחתנו? שניים?

שואלת: שלושתם.

הרב: כל השלושה.

שואלת: כן.

הרב: אוקי.

שואלת: ומאז אני מאוד עצובה.

הרב: רק רגע, מה זה הם לא שומרים? מה הם שומרים ומה לא שומרים?

שואלת: חלק מהם שומרים מה שצריך וחלק לא.

הרב: מה צריך?

שואלת: שומר שבת, לא מרכל, לא מדבר, מאמין בהק, מתפלל, שם תפילין, ישר, הגון, אוהב ישראל.

הרב: "נוח איש צדיק היה בדורותיו".

שואלת: באמת!

הרב: תגידי  לי עכשיו משהו, אני אשאל אותך...

שואלת: לא יוצא להם לא זיווג ולא פרנסה.

הרב: שמעתי.

שואלת: בקשה תברך אותם.

הרב: שמעתי. עכשיו תגידי לי משהו...

שואלת: כן.

הרב: הם יהיו מוכנים, כבר את עושה פרצוף, הם יהיו מוכנים ללמוד שעתיים תורה כל יום רצוף בתענית דיבור, שלושה חודשים רצוף?

שואלת: אני לא יכולה להגיד במקומם...

הרב: ברור.

שואלת: אבל אני אמסור.

הרב: את תמסרי. אם הם יעשו ככה, שלושה חודשים רצוף, זה 90 יום, ילמדו כל יום שעתיים תורה ברציפות שעתיים, לא שעה שעה, שעתיים רצוף. כל יום. 90 יום, בתענית דיבור, הם לא ידברו שום דברי חול בשעתיים. הם בפגישה אצל הקב"ה, מדברים איתו בתורה. שלשוה חודשים בעזרת ה' ימצאו זיווגם מהרה.

שואלת: ופרנסה בבקשה.

הרב: ופרנסה טובה בנקל.

שואלת: אמן!

הרב: תגידי להם, בסדר?

שואלת: כן. ובבקשה תברך אותי...

הרב: שיהיה לך כיסוי ראש. הגיע הזמן. את רוצה להיות בחתונה? לא יפה לבוא לא יפה.

שואלת: בחתונה אני אבוא עם כיסוי ראש.

הרב: הנה, אז מעכשיו תתחילי.

שואלת: בחתונה שלהם אני אהיה עם כיסוי ראש.

הרב: עכשיו, תתחילי להתרגל. מגיע לך כבר עברת את החתונה.

שואלת: בבקשה, אני מבקשת לברך אותי בבריאות.

הרב: זה עכשיו תראי בריאות איתנה, כי אם הראש סגור הרמטי, אי אפשר ליצר הרע לקטרג עלייך. חזק וברוך! תהיה בריאה!

שואלת: תודה רבה לך!

שאלה:

שואלת: תודה כבוד הרב. אני מבקשת מכבודך בבקשה, ברכה לבעלי ולי.

הרב: אבל עשינו את זה כבר בפעם הקודמת.

שואלת: גם עכשיו! כל הזמן מחדש לקבל ממך ברכה זה זכות גדולה!

הרב: טוב. מה שמותכם?

שואלת: שם בעלי אילן בן אולין.

הרב: אילן בן אולין.

שואלת: אילן בן אולין וזהבה זהרי בת שרה.

הרב: זהבה זהרי בת שרה...

שואלת: רפואה שלמה ובריאות ושלום בית.

הרב: רפואה שלמה, בריאות ושלום בית.

שואלת: והתחזקות בתורה ובקדשות מעשים טובים, בעזרת ה'.

הרב: אמן ואמן!

שואלת: אמן כן יהי רצון! תודה רבה כבוד הרב! אני תמיד נהנת להיות פה.

הרב: תהי בריאה. תודה.

שאלה:

שואל: שלום הרב.

הרב: שלום.

שואל: ברוך ה' אני מקיים את הדברים שהרב אומר בהרצאות לגבי הכשרויות, זמרים...

הרב: אשרייך! רואה לפי המידות שלך שאתה ירדת במשקל.

שואל: כן. זה אני יכול לשמור על עצמי, אבל לגבי עניין של שידוכים, קשה למצוא בדיוק את האשה שהיא מקיימת את כל הדברים...

הרב: נכון! קשה מאו אפילו!

שואל: אז איך באמת אפשר לעשות את זה? יש איזה דרך.

הרב: תראה, לאט לאט המעגל הזה מתרחב ויותר יהודים ויהודיות נכנסים למעגל ונוספים אנשים לקהילות פז. ממילא לשדכנית מגיעים יותר שמות ואז לאט לאט זה ימצא. אבל כדאי לחכות. כי אם תתחתן עם אשה שתגיד לך "זה אני לא מוכנה, וזה אני לא מוכנה וזה אתה מגזים וזה פה ושם, אז זה בסיס אתה מבין להתרגש במהירות. צריך להיות עם שיוון דעות והסכמות מראש ושיודעים שמוסרים נפש בשביל התורה. אם התורה מתירה, אין שום בעיה! אוכלים לתאבון. אם התורה אוסרת, אסור לאכול. מה ההבדל בין חזיר לנבלות וטרפות או שקצים? מה ההבדל? מה ההבדל בין תולעים... הפוך, חזיר אתה אוכל 30 גרם זה לאו אחד, אתה אוכל תולעת אחת, זה חמישה לאווים של חזיר. אז מה? רק אנשים התרגלו שבולעים. נכנסים למסעדה אוכלים, הולכים לבית מלון, אוכלים, הולכים לחתונה לא אוכלים כל היום, אוכלים בלילה. אז זאת אומרת, מה לעשות?! התרגלו שככה חיים על חשבון אחרים, אז מנצלים את ההזמנות. אבל מה לעשות שהתברר שעובדים עלינו בעיניים.

אני הבטחתי לכם שאראה לכם משהו, רשימה, היא נמצאת גם אצלך מיכאל. רשימה של כמה דברים מודיעים בעצם כמה עובדים עלינו בעיניים. אני לא זוכר, רגע... ה-13% אני אכתוב 13, רק רגע.. זה לא יאומן כי יספור! לא יאומן כי יספור! תכף תראו דברים שלא שמעתם ושהם חדשים.

תזונאית נותנת לנו עצות ואומרת תתלו את זה על המקרר:

שאתם מפשירים מההקפאה, כל הפשרה חייבת להיות הדרגתית?: מן המקפיא למקרר ולא ישירות החוצה.

משטחי עבודה מפלסטיק צוברים חיידקים, יש להשרות  אותם במים עם חומץ, רצוי ועדיף להשתמש עם משטחי עבודה מעץ, מסתבר שיש בהם חומרי חיטוי טבעיים.

סטביה, צמח הדומה לנענע, הוא מתוק פי 30 מסוכר וללא קלוריות, שליש עלה יכול להמתיק כוס משקה, ניתן לרכוש במשתלות וכו'.

אם רוצים להקפיא פירות, מומלץ לשפוך עליהם סוכר טרם הקפאה והם ישמרו טעמם.

כשמכינים בצק, יש להשתמש במים קרים בחורף ובמי קרח בקיץ והבצק יתפח לגובה מקסימלי.

אין כמעט הבדלים בין אחוזי השומן בחלב, חלב לשתייה מגיע תמיד ב-3% שומן, חלב 0% שומן זה רק מי חלב בלבד. זה החלב שנותרו בתהליכי החמצת שמנת, חמאה וגבינה. יעני פסולת של מה שנשאר.

בורקסים במילוי גבינה שרוכשים בסופר, אינם מכילים גבינה, אלא מי גבינה בתופסת עמילן, לרוב קורנפלור.

החומוס בסופר אינו חומוס. בחומוס צבר, יש את אחוזי החומוס הגבוהים ביותר והם 13% בלבד.

בין מרגרינה לפלסטיק מפרידה מולקולה אחת. המרגרינה מכילה שומן טראנס והוא לא נמס בעורקים.  אין דבר יותר מסוכן ממרגרינה.

גבינה צהובה, תקשיבו טוב, זוהי התכה של שאריות גבינות לבנות קשות בתוספת צבע מאכל צהוב שמיוצר מזפת פחם ונחשב לאחד המסוכנים שבצבעי מאכל. גורם לאלרגיות, היפראקטיביות, בעיקר אצל ילדים ועוד.

בקליפות ביצים יש 100% סידן. אם יש לכם צמחים מומלץ להשקות אותם עם מים בתוספת קליפות ביצים.

שמן זית במקרר מסמיך. נהיה סמיך. שמן זית אינו בצבע ירוק, אלא זהוב. כמה שיהיה יותר ירוק, כך הוא יכיל יותר צבעי מאכל.

סוכר ואלכוהול לעולם לא קופאים.

במבה היא רעל. לא משנה מה כתוב עליה.

תות שדה ספוג מזיקים והדברות. לכן הוא מזיק מאוד.

אבקת מרק היא מלח צבוע, מומלץ לא להשתמש בה כלל. אפשר וניתן להחליף אותה במלח ופלפל.

אשתי לא ידעה מה לעשות עם אבקת אפייה. היא תעשה בלי אבקת אפייה? יש כל מיני חומרים נוספים בתוך אבקת אפייה שהם בעיתיים, בסוף גילנו שסודה עושה בדיוק את אותה פעולה. סודה! סודה לשתייה.

עוד דבר: פלפל שחור גרוס שטחון בסופר, הוא לא פלפל. אתם צריכים לטחון לבד. אבל לבדוק לפני כן.

דבש שניגר, נשפך, הוא לא דבש. דבש אמיתי מתקשה ונשאר כך.

בצק עלים מכיל רמות ענקיות של שומנים, מומלץ לא לגעת. בצק עלים לאחר הכנה, אסור להקפיא.

כל אלה שמכורים לסוכר לבן, תאכלו מוצר מקמח מלא באיטיות וכך תפחיתו את ההתמכרות לסוכר.

אין בסופר קמח מלא. לא חשוב מה כתוב על האריזה. על פי הכשרות קמח צריך להיות מנופה וקמח מלא לא יכול להיות מנופה. הוא עבה מידי.

זיתים שחורים בטבעות או בקופסאות שמורים אינם זיתים שחורים, אלא מושחרים.

לכל מי שחסר לו 12B לא צריך בשר, יש פתרון, זרעוני פשתן כתושים טרי או אגוזי קשיו. אגוזי קשיו יתנו לכם  B12.

  פירה מומלץ להכין מתפוחי אדמה בעלי קליפה אדומה, למעוך אותם במועך תפוחי אדמה כדי לא לשבור את המבני העמילני ובכך לגרום לפירה להיות נוזלי ומסטיק.

סוכרזית רעל! לא להשתמש.

בכפית סוכר יש 13 עד 16 קלוריות בלבד.

עצה: תסתכלו מה אתם קונים, מה מכילים המוצרים, תהיו צרכנים נבונים ולא חלק מעדר.

ביצים- תשטפו ידיים אחרי כל נגיעה בביצים. תזכרו מאיפה הן מגיעות. ביצים לאחסן במקרר, עדיף תמיד בדלת, להרחיק ממוצרים אחרים, אף פעם לא להניח אותם בקרטון של הסופר, אם אין אפשרות בדלת, תניחו בחלק העליון של המקרר, איפה שחם יותר ותמנעו מקרבה של מוצרים אחרים, בעיקר לא בשר, עופות, דגים שעברו בישול. יש בזה המון חיידקים. ביצים אין לשטוף. אלא אם כן משתמשים בהן מיד.

זה מעט מהדברים. יש למי שרוצה לדעת המון, המון חומר, תכנסו לאתר שופר, נקודה טי-וי. אנחנו למדנו את כל ה- E. E100 עד 200, E200  עד 300, עד 1,000 וכו'. כל אחד זה צבעי מאכל, מייצבים, חומרים שבחלקם הגדול רעילים. הם נקראים רעלנים. אבל הם נמצאים כאילו בכמויות קטנות, אבל אתה אוכל גם בזה יש וגם בזה יש את זה, אין מוצר שעובר שימור ואתם קונים אותו שהוא עומד לחיי מדף ארוכים, שאין בו את הרעלים האלה. בחלק מהרעלים יש בעיות כשרות. כגון: בא מן החי או בא מן הצומח. ולכך תדע מי בדק, מה בדקו, איך בדקו, איך טחנו.

כל התבלינים שאתם קונים זה נטחן עם התולעים. זאת אומרת לא בודקים את זה. אי אפשר לבדוק כמויות כאלה. תנסו לבדוק בבית 100 גרם פלפל שחור, תראו שיקח לכם שעה. 100 גרם. קילו, טונה, עשר טון, לכל עם ישראל, כל יום פלפל שחור. מי יבדוק? הסינים פה? מי יבדוק? חייבים להכין בעצמנו את הכל. חייבים לקנות ולבדוק לבד ויש ספר של הרב ויא, ספרים שלו, ששמע הוא מסביר איך בודקים כל דבר ודבר, עם תמונות וצילומים והסברה.

לעניין גוג ומגוג, אתם רואים שאנחנו נמצאים על הר געש שעומד להתקלח כל רגע, הלבה מבצבצת וחוזרת, מבצבצת וחוזרת. הפלסטינים אומרים עכשיו שלא מגנומטרים ולא מצלמות ולא בטיח, המצב יחזור אחורה, כי אנחנו הריבון פה במדינה ולא אתם, המדינה שלנו, הארץ שלנו, הר הבית שלנו, אין לכם שום דבר פה! אתם סתם כובשים ותעופו מפה!

הם מנסים כל פעם לעורר, ארדואן אמר עכשיו שכולם צריכים לעלות להר הבית לכבוש את הר הבית וכו'. וחביבי החגיגה פה י'חביבי! עד עכשיו במשך שנים, שש שנים, הסורים הורגים את הסורים, כולם הורגים את כולם, מאות כנופיות שונות, בעלי שמות שונים, נלחמות אלו באלו. בעיראק, בלוב, בתימן. כל מי שמסביב כולם הורגים את כולם.

אותנו השארנו בינתיים הקב"ה נתן לנו עוד כמה שנים לחזור בתשובה, שאולי עוד הרצאה ועוד הרצאה תשפיע, אבל ברגע מסוים הכל ידלק. והנה הם מנסים להדליק את זה כל רגע. כל רגע הם מנסים להדליק ולקרוא לזה מלחמת דת, מלחמת זה, מלחמת זה וכו'. המצב לא טוב!

שאלו אותי לפני כמה זמן: "מה אתה אומר על טראמפ? הוא איתנו או לא איתנו". אמרתי: אל תשכחו שטראמפ הוא הראש של עשו. ויעקב אבינו אמר "הצילני מיד אחי מיד עשו". גם כשהוא "אחי", לפעמים "אחי", "אחי", הוא גם עשו, עשו. זאת אומרת, אל תצפו. האינטרסים האמריקאים הם קודמים. הנה עובדה שהוא סגר עם הרוסים שהם נשארים בשטח, בסוריה ומשאירים את איראן והחזבאללה למרות הבטחות הכוזבות שהם יסולקו מאדמת סוריה בתום המלחמה.

עכשיו נתנו להם דריסת רגל, רכבות עוברות של נשק, בתי חרושת לייצור נשק, להריגה המונית, הכל מתפתח מתחת לאף שלנו. אנחנו יודעים כאילו, אבל זה מסובך. לך תפציר שהפטרון עכשיו זה רוסיה ואמריקה הסכימה איתם. לא פשוט.

זאת אומרת, אם בעל הבית היהודי לא ישתגע, לא יועיל. אם הוא יהיה "פיפי", "נחנך", לא "ביבי", "פיפי". אמרתי לו תלמד מסיסי. הוא לא רוצה לשמוע. סיסי לקח את השלטון ועשה מה שהוא רוצה ותראו הצליח להזיז את הכל בכל האים המוסלמים וכו'. פה אתה קיבלת ארבע קדנציות! יכלת כבר להפוך את כל מזרח התיכון למשהו ורוד לגמרי! אתה רק הולך עושה קשרים ומטייל במדינות ועושה עוד קשר ועוד קשר, אבל פה נהיה פלונטר ואתה מסתבך. כל הזמן מנסים להפיל אותך, חפירות וחקירות, חקירות וחפירות. תזיז משהו! תשנה פה! פה תשנה משהו! מה אתה עושה לי שלום עם ההוא שמה באפריקה וההוא זה. העיקר למכור, למכור, למכור. בסוף כל הכסף שישאר פה יקחו אותם אחרים. אם אתה לא תשלוט פה בסוף, מה יהיה? לא אתה האיש. אין ריבון, אין ריבונות. מה זה אין ריבון? ישראל אומרת שהיא ריבון. לא! אם אין ריבנו של עולם אתה לא תהיה ריבון ולא יהיה לך ריבונות. כל זמן שלא תכיר בהקב"ה, לא תהיה לך ריבונות. יערערו עלייך.

הנה, בנסקו אמרו שחברון שנקנתה בממון, לא שלכם, של הפלסטינים. לא היה עם כזה בכלל! לא היה . לא משנה, הוא כבר נמצא. הר הבית לא שלכם, קבר שלכם לא שלכם. קבר דוד לא שלכם. שום דבר לא שלכם. הכל של הפלסטינים. עם מומצא. לא היה ולא נברא! הנה, איך זה יכול להיות? פשוט מאוד. אתה אומר שאין בורא עולם, הכי מצוי לא נמצא, אז גם אתה לא נמצא! מי אתה?! אפילו שאתה נמצא, אתה לא נמצא. העולם אומר שאתה לא נמצא. אתה כובש בלבד! פנה את המקום בבקשה! זה הכל.

ברגע שעם ישראל לא יקבלו, ככה יהיה. בזה מתקרב ונסגר לאט, לאט, לאט, לאט, לאט, לאט, ברגע אחד יידלק הכל, גוג ומגוג שני שליש מהעולם ימותו. זה רק עם פצצות גרעיניות, מימן ואלקטרומגנט, וכל המרעין בישין שהכינו, הכל מוכן ליום פקודה. פוטין אמר אני לא מתכוון ללחוץ השני, אני מתכוון אם צריך ללחוץ הראשון. כמו בשכונה, מי שתוקף ראשון יש לו סיכוי שהוא ישרוד. לא מחכה למכה שנייה. מכה ראשונה!

אז אתם רואים זה לא מצב קל, המצב הוא חמור, אבל ישראל לא מבינה והיא כל כיום מסתבכת. אנחנו בהר געש. הר געש! כל מסביב געש. אני לא רוצה לתת עצות. הערבים, פעם נתתי עצות, עשו אותה. אבל אני לא רוצה לתת עצות. אני אומר לכם אנחנו חיים בניסי ניסים. חיים בניסי ניסים.

לכן אם אדם רוצה להשכיל, מה יעשה הפרט? כל אחד מאיתנו? הרוצה להינצל ממלחמת גוג ומגוג, תהיה, אין ברירה, אבל הרוצה להינצל, לא חייב, יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. אם יעסוק גם בתורה וגם בגמילות חסדים, מובטח לו שיינצל. "ייפול מצדך אלף ורבבה מינך אלייך לא יגש". אתה תהיה בתוך ה-11 אלף שימותו, אתה בתוכם לך לא יקרה כלום. ככה מבטיח ה'. מי שישמור את מצוותיי, חוקותיי ותורותיי ויעשה גמילות חסדים, אני מבטיח לו שמירה מעולה, נגד הטבע. נגד הטבע. אם אתם סומכים על הקב"ה, זה המבחן שלכם. תראו להישאר בחיים welcome, לא תרצו, להתראות!

שאלה:

שואל: חזק וברוך לכבוד הרב! הרב לפני שבועיים שמעתי שהוא אומר שכל אנשי דאעש כבר חוסלו. גם באיראן, גם בסוריה. נשארו רק המורדים שמה. והרב לפני שבועיים שמעתי אותו אומר מה שהם עשו הם חיסלו את כל אנשי דאעש והרב בעצמו אמר את זה, אבל השארנו לנו את האיראנים והחיזבאללה בסוריה. פה בצפון, ליד רמת הגולן. היום ביבי נתניהו מה שהרב אמר לפני שבועיים. חיסלו האמריקאים את כל אנשי דאעש, נשארו כמה מהם, לא הרבה...

הרב: לא בכל הערים, אבל בערים מסוימים.

שואל: כן. אבל הוא אמר את זה היום, תקרא את הכתבה, לא יודע, בחדשות, שהוא אמר את זה. בדיוק כמו שהרב אמר, שהשאירו לנו את האיראנים פה בצפון ואת החיזבאללה שהכי הרבה אנחנו מסוכסכים איתם.

הרב: ולא רק זה...

הרב: היום הוא אמר את זה!

הרב: ולא רק את זה, חיזבאללה אמר: אם אתם חשובים שאני רק אפציץ 4,000 טילים ביום, אתם טועים! אני הולך לקרוא לעיראקים, לפקיסטנים, לכולם, אני אכניס מאות אלפים של לוחמים כמו שדאעש גייס מכל העולם, אני אגייס ונתקוף את ישראל. אתה שומע? הולך להיות פה חגיגה!

עכשיו אני אגיד לך יותר מזה: ואם תתן להם עכשיו את המדינה פלסטינית, אז הם יהיו במרחק סנטימטר ממך, ומי ימנע מהם להביא את אותו קהל רב מכל העולם שרוצים רק להרוג ולהילחם כל היום? והכניסו טנקים ויכניסו הכל. כמו שעכשיו מכניסים לסוריה תחת אפם של ישראל. מה יהיה אז? כמה זמן נותר אחרי זה? זאת אומרת, חייב להיות פיצוץ ומהר. כל פיצוץ שיהיה, הוא יהיה לטובה. בפרט אם הפיצוץ יהיה שיתגלגל מזה גוג ומגוג. אז נהיה בטוחים שמי ששמר על מצוות ה' כמו שאמרנו, יינצל. מה לעשות?! מי שלא שמר ולא רצה, אני לא אחראי. אבל כל זמן שזה ילך ככה ולא יקרה כלום ולא יקרה כלום, ולא יסתבך ולא יסתבך, המצב שלנו רק יחריף. לא יוטב, רק יחריף! עדיף שיהיה בלגן כמו שצריך, ואז כמו שאומרים החבר'ה: "לחיים ולמוות". זהו! לא נשאר זמן. עכשיו צריך להחליט: או אתה רוצה לחיות או אתה רוצה למות. או חיינו קודמים או חייהם קודמים. זהו! אנחנו הגענו לנקודה האחרונה. זהו, ההיסטוריה מסתיימת.

 שואל: מה שהיה, כבוד הרב, לא תארנו לעצמנו שלפני חודש שהייתי בכרמית בהרצאה שלך, ובדיוק קיבלתי מבזק שהאיראנים תוקפים פה עם טילים, מאיראן , 1,200 קילומטר, תקפו את המורדים בסוריה.

הרב: נכון.

שואל: ונתתי לך את זה שידור ישיר. ראשון. ואז מראה לך שראש ממשלה שהוא, אומרים שהוא ראש ממשלה, שיחליפו אותו בעזרת ה' כמה שיותר מהר!

הרב: יש ממשלה, מחפשים ראש.

שואל: לא שהוא פוחד מהאיראנים, הוא פוחד לתקוף את איראן, הוא לא יכול לתקוף אותם, בגלל שמי שעומד לו על הגרגרת, על הקודקוד של המוח, זה פוטין!

הרב: כל מה שמעסיק אותו...

שואל: פוטין. לא יכול לנשום. זה מה שהורג אותו עכשיו, האיראנים.

הרב: כל מה שמעסיק אותו, מאז הוא עלה לכיסא זה איך לא לרדת. זה הכל. לא מעניין אותו שום דבר! כל מה שהוא רוצה, זה להישאר על הכיסא. ולכן הוא החזיר את חברון, ולכן הוא עשה את הכל, שיחרר את אחמד יאסין, ושיחרר 1,000 מחבלים בשביל גלעד שליט. את כל החורבנות הוא עשה. בתור אדם בעל כח, כמובן. הוא מבין כח, אבל של השני. לא שלו.

שואל: אז השאלה שאני שואל, ובזה אני אסיים, אז הנה הם נמצאים פה קרוב, אז למה הם צריכים את כל הטילים, 1,200 קילומטר מאיראן לפה, שהם מתבצרים פה, ממש קרוב לידנו בסוריה ועם החיזבאללה. זה הכי קרוב שהם הגיעו! אין יותר.

הרב: הם יעשו את זה בשילוב. מה חשבת? יורים טילים ותוקפים גם. נכנסים לבפנים. הם כבר אמרו במפורש ששי להם מנהרות. אתה זוכר שהזהרתי עוד לפני שאמרו?

שואל: נכון! הרבה שנים.

הרב:  יש להם מנהרות, הכל. הכל יעבוד בבת אחת. ואז נראה מה יהיה.

שואל: לא, כמו שהרב אמר...

הרב: אין לנו ברירה! המלחמה חייבת להיות. על הראש, כמו שאומרים. חייבת!

שואל: גוג ומגוג...

הרב: אני מעדיף שזה יהיה מהר! מהר! מהר! זה הכל. שנגמור עם זה! די! די! ועכשיו תקשיב, מי שהיה צדיק, גם אם ימות, נגיד, גם אם ימות, עולה לגן עדן. ואם ישאר, אז הוא יהיה משארית הפלטה ומה רע לו? יקבל  פני משיח והכל יהיה בסדר. אם לא, אז הוא יקום בתחיית המתים.

הרב: לא נשכח שאנחנו גם בימים הנוראים, לפני תשעה באב.

הרב: נכון!

שואל: שזה החורבן בית ראשון, בית שני.

הרב: ולכן, למה חרב הבית?

שואל: אומרים דווקא בחודשים האלה...

הרב: למה חרב הבית? בגלל שלא הוכיחו זה את זה. מה שלמדנו היום. אז אם אנחנו מוכיחים אחד את השני לטובה, מעוררים אחת את השני לעשות את רצון הבורא, אומרים שיש ריבונו של העולם, נזכה להיות גם ריבונים למטה. לא נסכים שיש ריבון לעולם, אז אנחנו נהיה תחת העמים האחרים שהם יגידו לנו מה לעשות.

שואל: מה שאני אומר, הרב, באמת כולם, מה שהרב אומר צודק, צריכים כולם לחזור בתשובה. אני באתי מטבריה ואני בצפון תמיד רץ אחרי הרב, מישהו מביא אותי, תודה לה'. אבל אני בא מטבריה, אני אומר לכם, אני נוסע, נוסע, נוסע, נוסע, העיר הזאת פי חמש מגודלה של עיר טבריה. כל כך גדולה! כל כך הרבה תושבים. ביום כזה איום ונורא, חורבן בית המקדש, שבוע הבא תשעה באב, כולם.. לא רוצה לקטרג, כולם יושבים במסעדות ואוכלים ושותים. למה לא שומעים את הרב? למה לא באים? למה לא עושים הכל יותר גדול? שהרב גדול הדור מחזיר את כולם בתשובה ורק בזכותו אנחנו נגאל! בעזרת ה'! 

הרב: תהיה בריא!

שואל: בזכות הרב! תודה רבה לכבוד הרב!

שאלה:

שואלת: ערב טוב כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואלת: רציתי להגיד, לגבי מה שדיברת קודם העיתונאי צבי יחזקאלי אמר בראיון ששאלו אותו, הוא אמר שלא יהיה שלום עם פלסטינים. וזה עיתונאי שחזר בתשובה לפני...

הרב: זה פשוט, הם לא רוצים! לא שאנחנו לא רוצים, הם לא רוצים! הם רוצים שאנחנו נתפנה. אבל בינתיים לא אכפת לה תוכנית 67', אח"כ 48', ואח"כ לאדם הראשון.

שואלת: בדיוק!

הרב: זהו!

שואלת: פשוט מאוד הוא בן אדם שיש לו הרבה ניסיון, הוא היה גם בשב"כ...

הרב: מכיר אותו.

שואלת: אתה מכיר אותו. אז.. וגם הוא חוזר בתשובה, וניסיון רב וכתבות לענייני ערבים וכו'. אז הוא אמר שלא יהיה שלום לעולם איתם.

הרב: טוב.

שואלת: ודבר שני, רציתי לשאול את הרב...

הרב: זה אמרתי כבר לפני 30 שנה.

שואלת: נכון!

הרב: תשמעי את הקלטות שלי.

שואלת: כן, כן. אני יודעת. לא, זה פשוט לא מזמן הוא אמר את זה, לכן אני... עכשיו עוד משהו שרציתי לשאול את הרב, לגבי לפני כמה שנים דיברת באחת ההרצאות, שאמרת, אני לא בדיוק זוכרת, אבל בערך, שבן אדם חוטא, אז בכל איבר שכואב לו, יש בכל איבר העניין לתקן. ולכ איבר יש משהו...

הרב: לפי החטא, לפי מירום החטא יודעים באיזה איבר האדם חטא.

שואלת: בדיוק! כן. אז לא כל כך הבנתי, אז רציתי שהרב יסביר את זה שוב.

הרב: נגיד יש לאדם כאב עיניים, אז הוא צריך לבדוק איזה מצוות תלויות בעין, כגון: "לא תתרו אחרי עינכם". צריך לראות אם הוא עובר על איסורים של ראיות אסורות. אם הוא באוזניים, כואב לו או משהו, אז צריך לבדוק מה יש מצוות באוזניים, אז אסור לשמוע שמע רע, אסור לשמוע לשון הרע, אסור לשמוע הוצאת דיבה, אסור לשמוע קללות. כל מיני דברים. צריך לראות איפה הוא נכשל. בפה, או שהוא לא לומד תורה או שהוא מדבר דברים אסורים או שהוא אוהב דברים אסורים וכו'.

שואלת: מה לגבי נשים?

הרב: אותו דבר.  פחות או יותר. במקום שלא יודעים, דהיינו מה האיבר הזה  ומה המצוות התלויות בו, אז מי שמקיים תורה ומצוות, דהיינו, יקיים את התורה והמצוות כולם, אז הוא יתקן ודאי. או אם ילמד תורה וילמד תורה בכללות, אז גם יתקן את כל אבריו. כי היא שקולה כנגד כל האברים כולה.

שואלת: למשל גב, כאבי גב למשל, איך אפשר לדעת מה לתקן?

הרב: אדם שהוא בעל גאווה יכול לסבול בגב. למה? גאה הולך עם גב זקוף. כתוב שמי שמגביה את ראשו יותר מידי, הוא כאילו דוחק את רגלי השכינה. אז מכופפים אותו קצת עם הכאבים. תבין.

שואלת: לא ידועת. אני לא מוצאת בזה גאווה.

הרב: ברור, כי את ודאי שלא בעלת גאווה. אף אחד לא בעל גאווה. כולם ענוים כמו משה רבנו.

שואלת: לא, ממש לא! אבל... דווקא אחרי שחזרתי בתשובה, ברוך ה' עבדתי על זה. גם אם היה.

הרב: אבל לדוגמה, אם את אמרת, לדוגמה, דוגמה: "לא, אני לא, מה יש לי לדבר איתה? אני לא... ", דוגמה, כן. יש כאלה שנחשבים אצלך יותר, יש נחשבים פחות. את רוצה  להגיד שכולם נחשבים אצלך אותו הדבר? לא. אז יכול להיות שאת מזלזלת לא בזלזול... קצת,יש כמה אנשים שאת מפחיתה בערכם או לא מחשיבה אותם, אז זה גם גאווה. תלוי. אז זה גאווה דווקא ללכת זקוף. אני רק אומר שזה בדר"כ ביטוי. חיצוני, לגאווה. אבל כתוב: "תאוות ה' כל גבה הלב". אפילו בלב יש לו טיפונת גאוה, כבר ה' מתעב אותו. אם את גם לא מתכופפת נגיד, את מתפללת ולא מתכופפת ב"מודים", אז גם כן יכולה לסבול מכאבי גב. כתוב שמי שלא מתכופף, אז הוא יהיה בקבר כמו נחש. יש אומרים שנחש יבוא עליו. וכל מיני דברים. יש כל מיני פרטים, אבל באופן העקרוני זה הכלל.

שואלת: כן...

הרב: אני הלכתי לרב קנייבסקי, שאלתי אותו אם יש ספר שאומר על כל האבירים בדיוק מה החטאים התלויים בהם. אמר שהוא לא מכיר. אבל יש כללים פחות או יותר. לכן אמרתי.

שואלת: קודם כל רציתי להגיד שאני חזרתי בתשובה דרך הרב.

הרב: אשרינו!

שואלת: לפני 11 שנים.

הרב: יפה.

שואלת: ואני רוצה להגיד שאני חייבת את כל החיים שלי לרב!

ההV: תודה.

שואלת: בזכותו חזרתי בתשובה, אם לא, היום לא הייתי חוזרת. אם לא היה הרב. זאת אומרת.. וברוך ה' אני מאוד, מאוד מודה לך הרב.

הרב: תהי בריאה! תאריכי ימים!

שואלת: מאו! מאוד! ואני עוקבת אחריך 11 שנים!

הרב: את יכולה להוציא תעודת בלש.

שואלת: את כל הרצאות שלך , את כל השידור חי. אני מכירה את כל... הכל! כמעט הכל!

הרב: ברוך ה'!

שואלת: ואני עושה גם את מה שאתה אומר בהכשר לאחרים. שאתה מסביר איך להחזיר אנשים בתשובה, איך לדבר איתם, מה להגיד, כל מה שאמרת במשך כל השנים, חזרתי אחרייך!

הרב: יפה מאוד! ברוך ה'!

שואלת: באמת הרב. השתדלתי לעשות קצת, כאילו...

הרב: ברוך ה'. ואני מאוד מודה לך! ואני אסירת תודה גדולה לך אלייך! באמת!

הרב: תודה, תודה.

שואלת: אשרייך! ושה' יברך אותך כל הברכות שכתובות בתורה, בגמרא, שהקב"ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה!

הרב: אמן!

שואלת: ושבעזרת ה' תזכה להביא משיח צדקנו ושנזכה יחד איתך! אמן!

הרב: אמן! המברכת תתברך!

שאלה:

שואלת: שלום כבוד הרב.

הה: שלום.

שואלת: לפני כמה חודשים קיבלתי כאבים עזים מתחת לבית החזה ולא יכלתי לנשום. וחשבתי שזה בקרוב, חשבתי כך שאני הולכת לקבל התקף לב וכתבתי צוואה.

הרב: הספקת.

שואלת: מפחד.

הרב: כן.

שואלת: ותודה לאל זה עבר, אבל אני לוקחת כדור בבוקר ובערב.

הרב: בהוראת רופא?

שואלת: בהוראת רופא. אני בבוקר לא יכולה לצאת לרחוב, כי קשה לי לנשום.

הרב: מה האבחנה של הרופא.

שואלת: שהיה לי.. שכחתי איך קוראים לזה.

הרב: אירוע לבבי?

שואלת: לא.

הרב: מה?

שואלת: הרופא אומר שזה היה...

הרב: קשור ללב?

שואלת: לא קשור ללב. הוא אמר שמרימים דברים כבדים...

הרב: השריר נתפס. שריר נתפס.

שואלת: שריר. אבל אני פשוט כבר מפחדת. בבוקר שאני קמה קשה לי לנשום.

הרב: לא, לא, אל תפחדי. אני אתן לך ברכה שאין צורך לפחד, זה מיותר.

שואלת: תודה.

הרב: ושתדעי כלל: מתים שמתים, אין מה לעשות. עד שמתים, אפשר לחיות. מה השם שלך?

שואלת: פרחה...

הרב: פרחה.

שואלת: לורט...

הרב: לורט.

שואלת: אמא שלי נתנה לי לורט במקום פרחה.

הרב: בת?

שואלת: ואפרת. הרב הוסיף אפרת.

הרב: ואפרת. בת?

שואלת: יקוט.

הרב: ה' ירפא אותך ברפואה שלמה!

שואלת: אמן!

הרב: ללא חששות!

שואלת: אמן!

הרב: תתפללי שלוש תפילות ביום ובעזרת ה'...

שואלת: בעזרת ה'. ועוד בבקשה...

הרב: יבטח אותך.

שואלת: הייתי נשואה באושר 15 שנים, לא הצלחתי להביא ילדים, אבל ביקשתי מבעלי שיתחתן עם אישה אחרת כדי להביא ילדים ואני מבקשת זיווג.

הרב: ה' יזכה אותך בזכות זה לזיווג הגון מהרה!

שאלה:

שואלת: אני אף לא מדברת במיקרופון, אבל... ערב טוב הרב.

הרב: ערב טוב.

שואלת: אני מקשיבה לשיחות שלך בכל יום, באמת, ואני גרה בארה"ב. ואני אומרת ה' זיכה אותי לבוא לביקור ואמרתי אני חייבת לבוא מיד להרצאה שלך לראות ככה, להרגיש את זה חי, ולא רק בפלאפון. ויש לי שאלה שמציקה לי קצת. אני לא מצליחה להתפלל בכל יום שצריך. אשה מצווה להתפלל בכל יום. אם אני לא מצליחה בכל יום, מה העוון? מה החטא? מה עושים?

הרב: לא, לא. בלי חטאים עוד. קודם כל, אם זה אונס, אז את לא יכולה. אם זה לא אונס, אז זה גם כן לגמרי לא נורא. אישה פטרו אותה יותר מהגבר.

שואלת: אני אומרת ברכות השחר כל יום, כל בוקר. אני לא מפסידה אף פעם. וקריאת שמע.

הרב: תשמעי, זה 10 דקות בסה"כ, רבע שעה מקסימום. אז מה הבעיה? למצוא את זה עד...

שואלת: לא מצליחה. לא כל יום אני מצליחה.

הרב: אז תקומי ישר, תצחצחי שיניים וישר תקחי את הסידור. זהו. כלל בל יעבור.

שואלת: זה מה שאני עושה לברכות השחר. אבל לא מצליחה להמשיך.

הרב: לא, הלאה! הלאה! מה זה לא מצליחה? לא ממשיכים, אין לא ממשיכים. זה כאלו את ישנה. את עוד ישנה.

שואלת: בלי התפילה של הבוקר.

הרב: עם התפילה. תחשבי שאת ישנה עוד. קמת, אמרת ברכות השחר, תמשיכי עוד רבע שעה, כאילו את ישנה.

שואלת: אה, אוקי.

הרב: זהו. אח"כ מנחה זה מחצות יום עד הערב.

שואלת: אבל אשה לא מצווה להתפלל בשלוש תפילות.

הרב: מה אכפת לך להתפלל? בשביל שתזכי. את מדברת עם ה', את לא רוצה ממנו כלום?

שואלת: אני צריכה...

הה: אז הוא עונה. אבל אם מתפללים. אז תתפללי. ובערבית זה מצאת הכוכבים עד הבוקר.

שואלת: כן, אני יודעת.

הרב: אז מה הבעיה? עשר דקות מנחה וערבית וגמרנו!

שואלת: הלוואי ונזכה, אמן!

הרב: ה' יזכה אותך בגדול!

שאלה:

שואל: ערב טוב כבוד הרב.

הרב: ערב טוב. תעמוד בבקשה.

שואל: אני חייב הרב לעמוד?

הרב: כבר אמרתי, נו.

שואל: יש לי הרבה דברים שיש לי לומר לרב, אבל אני חייב פה להגיד לרב משהו חשוב מאוד! בדרך כלל שאנחנו הולכים לקנות משהו, אז אנחנו קודם כל מקבלים ואח"כ משלמים. אם אתה הולך למשל, סתם דוגמה, לקנות משהו, אתה קודם כל מקבל ואח"כ משלם. אם אתה הולך לכספומט, אתה צריך לצפצף את הקוד האישי שלך ואח"כ לקבל את הכסף. ובמשך כל החיים זה ככה בדר"כ, אח"כ לא יקח כסף ואח"כ יקנה. אני פה רוצה לשמוע ולהגיד לרב דבר מאוד חשוב: לפני שאני הולך לשלם, אבל קודם כל אני אשלם על 40 יום שהרב דיבר שזה תענית, אני קודם כל רוצה לתרום לארגון אלף שקלים.

הרב: ברוך תהיה.

שואל: אתם מוחאים כפיים, אני לא קיבלתי כלום עוד, קודם כל נתתי. עשיתי הכל הפוך. כבוד הרב, על מה באתי לדבר במיוחד, כי אחי  היום נסע לחו"ל, הוא גר בחו"ל, הוא גר שמה כבר 24 שנה. כל הזמן הוא בא לי עם המצאות, מה הוא הולך לעשות שם בחו"ל. בחו"ל יש לו שני עסקים פורחים שמה. הוא חי ברומניה, בבוקרשט. האמת שאני קצת חיזקתי אותו כמה שיכלת. אתה יודע, מרחקים והטלפונים. תמיד אין זמן. האמת שהוא שומר שבת, הוא לא מתקרב לעסק בשבת. הוא מניח תפילין כל בוקר, הוא מתפלל בבית. קשה לו קצת ללכת לכיוון החב"ד, קהילה של חב"ד שנמצאת שמה, אז קשה לו להיות שמה. אני רוצה לספר בקצרה, באמת אני לא רוצה להאריך. זה לכתוב ספר על אחי. איך אני עושה את זה, היום אני מקווה שאני אקבל תשובה אמיתית, בשביל לבשר לו את זה. כי עכשיו הוא התקשר אליי שאני.. זאת אומרת, אני אתן לו את התוצאות. כי הוא רוצה עכשיו לפתוח אולם חתונות בחו"ל. שמאכילים, שהוא רוצה להאכיל אותם נבלות וטרפות. ושקצים גם. שקצים, בוא נגיד לא נבלות וטרפות, שקצים. אני אספר בקצרה מה אחי עובר והקהל שישמע טוב, טוב וגם הרב, אני יודע ששומע ומקשיב טוב מה שאני הולך להגיד. אחרי הגיע לפני 24 לבוקרשט, קיבל הצעת עבודה.  זה סיפור מרתק חברים. אם היה לי את הכח עכשיו לדבר, אני לא ידוע, זה כוחות ש... שאני קשה לי להאמין שאני מדבר ברמקול. כי אף פעם לא דיברתי ברמקול. אני יודע רק לשיר ברמקול.

הרב: זה לא רמקול, זה מיקרופון.

שואל: מיקרופון. סליחה הרב. לשמוע זה מהרמקול. בסדר. אחרי הגיע לבוקרשט לפני 24 שנה, הוא עבד בקזינו פאלאס 15 שנה. אני מקצר את הסיפורים. הוא נזרק מהמקום, כי המקום הזה פשט רגל. הוא לא קיבל לא פיצויים, פשיטת רגל גמורה! הוא לא שמר שבת אז. בואו תראו עכשיו שהוא שמר שבת. בואו תראו איך מתגלגלים הדברים. הוא התעטש, איך אומרת, התעשת, פתח עסק, אני לא יודע באיזה אזור, תשמעו, הסיפור הזה הוא מזעזע מה שאני הולך לספר. הנה הוא מצלצל אליי, אני רק אנתק. הוא כל כך רוצה לדעת מה אני מדבר. הוא פתח עסק באיזה מקום וזה אחרי שהוא יצא מהקזינו הוא התחיל לשמור שבת, אני חושב קצת שבקטע הזה הוא התחיל להתחזק וקיבל על עצמו שבת, אני זוכר. כי התקופה הזאת מאז שהוא עזב את העסק, הקזינו, איפה שהוא עבד, עד שהוא פתח את העסק החדש, זה לקח לו קצת זמן, אבל הוא היה שם בחו"ל, אבל אני חושב שהוא קיבל עליו שבת. הרב בוא תשים לב מה שקרה עכשיו. הרב אני יכול לענות לאחי?

הרב: אתה אחיו, לא אני.

שואלת: הוא פתח עסק איך שהוא גמר בקזינו, הוא שמר שבת, הוא פתח עסק נשרף העסק! עכשיו אני אגיד למה הוא נשרף. שימו לב. הוא מספר לי סיפור אישי שלו, מה שקרה לו בחו"ל. אני חשוב שהוא פתח את העסק הזה באזור מלא עצים,מלא, כמו ג'ונגל, כמו יער. אני לא הייתי במקום, לא ראיתי, אבל לפי התיאור שהוא תיאר לי זה היה מקום שחס וחלילה סכנה. יכול להיות. אבל בואו תראו מה הוא מספר לי. אחרי שהוא התחיל לשמור שבת, הוא אומר לי שהוא הלך לכיוון... הוא רצה.. הוא תמיד אמר שהוא לא מתקרב לעסק ברגע שהוא שומר שבת. ככה הוא אמר. ומה קרה? תכף אני אגיד לך איזה עסק. מה קרה? הוא שינה את הכיוון לכיוון הבית שלו, הוא הלך לכיוון, הוא רצה לראות את העסק שלו מרחוק. להתקרב, כמה שהוא נכנס לתוך, למקום כמו יער, תקפו אותו שמה הרב, הוא מספר לי ככה אחי, אני לא יודע הסיפורים שלו שהוא סיפר לי, הוא לא יכול לבוא ולהגיד לי אף אחד לא להאמין מה שהוא סיפר לי. זה אח שלי מספר לי עכשיו. הוא מספר לי בלופים? תקפו אותו, הוא אמר לי, אולי הוא ראה איזה 15 זאבים. למה שהוא רצה ללכת לכיוון העסק, בשביל לראות מרחוק איך העסק שלו עובד. עד שהוא נשרף. הם התקרבו אליי, תשים לב מה אחי אמר. הם התקרבו אליו עם כל השיניים החשופות שלהם, עד לכיוון הרגליים. אחי צעק "שמע ישראל, רבי שמעון בר יוחאי", והם נעלמו כולם! ככה אחי מספר לי, הרב. ככה אחי מספר לי! אני אחרי הסיפור הזה פשוט הזדעזעתי! אבל הנחתי את זה אני לא רוצה להירדם מהסיפור הזה. עכשיו בוא תראה את הסיפור החדש. אני אמשיך הרב?

(תגובות מהקהל)

קודם כל אחי שנמצא אחי בתוך גלות, אח"כ אני. אח"כ אני אתעסק עם עצמי. עכשיו, אחרי ששרפו לו את העסק, לא נשאר לו כלום. עכשיו הוא צריך לממן את עצמו עוד פעם מחדש. הוא פתח עוד עסק עם מבנה של 120 שנה, 120 שנה! פתח עסק הרב למופת! הלך לשם הרב, קליינטורה, התחיל לעלות, לעלות. עכשיו כל זה.. למה אני אומר שהתחיל לעלות? הבן שלי, שיהיה בריא, למד בישיבה, והוא היה הוראת קבע שלי בישיבה. מהזמן שנשרף העסק, ואני אמרתי לאחי, הרב, אני אומר לך, מה שאני אומר זה בדוק ואפשר לשמוע את זה גם מאחי. מאז שנשרף לו העסק, אני אמרתי לאחי: "אחי, מה אתה עושה שם בחו"ל? מה יש שמה בחו"ל? תעשה משהו פה לא"י בינתיים. תעשה משהו עד שנראה מה נעשה איתך". הוא תרם כל חודש לישיבה של הבן שלי והוא התעלה בעסק כל זמן שהוא היה תורם, הוא עלה ועלה ועלה. באמת!  עכשיו הוא פתח הוא עוד עסק, בוא תשמע עכשיו הרב, חכה... בוא תשמע את העסק השני שהוא פתח, הרב. הכל תוצרת איטליה, להבדיל אלפי הבדלות, יוסף הצדיק שהיה במצרים, זה יוסף אחי שיש  ברומניה. "מלך רומניה" קוראים לו היום. שאני הייתי פעם אחת ברומניה איפה שהלכתי איתו מצלמים אותי גם.  "מה אתם מצלמים אותי? בגלל שזה אחי, מפורסם". פתח את העסק השני, עכשיו מה התברר לי?

הרב: הם (הקהל) מבסוטים! ייאלה שחק!

שואל: מה התברר לי? איך התברר לי הסיפור הקשה? אחרי הזמין אותנו לחו"ל.. קודם כל אחי הוא אלמן, אשתו נפטרה בת 42, לא עלינו, לא עליכם, לא על עם שיראל. כמו הכל יפול כמו שהר באומר על פוטין, על אסאד. אחרי התאלמן בגיל 40, אשתו נפטרה בגיל 42, ואחי נשאר לבד עם שלושה ילדים. בקיצור, הרב, היינו שם בחו"ל ברומניה, והתגלה לי שמה, אני מקצר, שהוא עומד להתחתן עם גויה. מה אני עושה הרב? איך אני עושה הרב? תסביר לי הרב...

הרב: עכשיו, מה השאלה? רק על זה?

שואל: איך?

הרב: השאלה רק על זה?

שואל: איך אני מחזיר אותו לארץ, עכשיו הוא רוצה לפתוח אולם חתונות.

הרב: מלך רומניה.

שואל: עכשיו השאלה שלי הרב,עכשיו השאלה לגבי, הרב , אני עובד בתור משגיח כשרות 20 שנה בערך. ברבנות של מוצקין.

נו, באמת, מה הצחוקים האלה? אחרי מה שהרב דיבר, יש לנו  מה לצחוק עוד?!

כבוד הרב, אני צריך לחזור לעבודה עוד יומיים. ואני נפצעתי, אני חודשיים בבית. כל התשובה שהייתה לי 22 שנה ועשרים שנה, החודשיים שישבתי בבית, הרב, ושמעתי את הרב חודשיים. רק חודשיים! הכל השתבש לי הרב. אני פעם ראשונה שאני ישוב מול הרב ורואה אותי מולי, לא דרך המסך, אני אומר? אני אגיד לך שאני מתרגש? בגיל 60 מתרגשים? צריך להיות פייטר! ואחרי ששמעתי החודשיים את הרב, אני פשוט קיבלתי על עצמי דברים  שאי אפשר לתאר! אני אומר לכם ככה, כאן, גם הנשים וגם הגברים, לי יש בעיה אישית עכשיו בתוך הבית, אחרי ששמעתי חודשיים, עשו ממני מטורף לגמרי! אבל אני מתנהג בתור מטורף, בכל זאת הייתי דתי 20 שנה. עוד לא השתגעתי. אבל מה אני רוצה להגיד? אם יש לנו רב שעומד מולנו פה ומוכיח אותנו וכל מה שהוא אמר היום, זה פשוט חודר בתוך העצמות! מי שלא קיבל את זה, הוא פשוט מסכן! הוא פשוט מסכן! מה שהרב אמר, ואני שמעתי חודשיים! מהבוקר עד 3 לפנות בוקר, עד 4 לפנות בוקר. יום יום! הרב, יום יום! כל כך התרגשתי מהסוג הדיבור הזה, החותך בבשר החי, להבין, לפרק את התורה לגורמים ולהביא את המצב של היום! זה הביא אותי להבין איפה הייתי חי! מי מסר לי את כל זה? מי מסר לי? מי לימד? מי לימד אותנו את כל הדברים האלה? אף אחד! אף אחד לא לימד, הרב. אני חייתי עם רבנים, חייתי. אבל לא יודע איך להסביר לרב, אני לא יודע, זה פשוט לא להאמין!

הרב: מחלקי לשון.

שואל: נכון, הרב. הרב, אני אספר לך סיפור רק קטן אחד. אתם רוצים? אל תברך אותי הרב, אני כבר מבורך. הרב אני חייתי עם רב 8 שנים. שחזרתי בתשובה חייתי איתו 8 שנים, אני לא רוצה לדבר חס וחלילה, לא אזכיר את השם שלו, זה לא מעניין אותי, אני עזבתי את הכל. גרמתי עם הקהילה הזאת, יצאתי, נשברתי מזה! ראיתי את כל העוולה, עשיתי את החשבונות שלי, אמרתי זה הכל! פה נגמר הסיפור! יצאתי מהבית כנסת אחרי 20 שנה משמה עזבתי הכל. שחזרתי בתשובה והוא קיבל אותי, אני לא רוצה להיות כפוי טובה, קיבל אותי לעבודה, החזיר אותי, אם אספר לכם סיפור, אבל סיפור אישי שלי, המקצוע שלי הוא טבח, המקצוע שלי הוא אופה, הייתי שף, הייתי מחזיק מטבחים, בשביל לעשות תשובה לעצמי, לעשות תשובה לעצמי הייתי צריך להיות משופל מהגאווה שהייתה לי. הייתי חייב להיות מושפל, ואיך משופל? לא ללכת לעבודה, לא ללכת לעשות איזה מעש השל עבודה, עזבתי את העבודה שלי המקצועית והלכתי לעבוד בביוב! מישהו מסוגל לעבוד בביוב מתחת ל.. 6 מטר, 7 מטר, אלה שרואים בכביש, אתם רואים בכביש? 6,7 מטר עומק. אוי ואוי מי שייפול שם. ואני הלכתי לעבוד בתוך הקריה, איפה שאני חי! שאנשים יראו אותי, שישפילו אותי, כמו שהרב דיבר. ושמעתי את ההרצאות שלו. איך השפילו אותו, מה שעשו לו! הוא יחידי, יחידי, מול כל העולם הזה! מי ישמע אותו?! היום היה לי קצה בשיעור...

(תגובה מהקהל: תספר)

מה אני אספר! מה אני אספר. מהבוקר ועד הערב אני לא אגמור! ואשתי היקרה, אשתי, אשתי, אשתי...

הרב: כמה יש לך נשים?

שואל: אחת! להזכיר אותה עוד, רצתי שהיא תבוא היום, היא לא באה היום, הרב. רציתי שתבוא עם אמא שלי. אז אני יש לי הכח לדב איתה יותר מידי. שהיא לא תתבייש. בקיצור, אשתי ראתה אותי, שימו לב מה שקרה איתי עכשיו, ראתה אותי שאני מתעסק בעבודה לא טובה. היא התחילה לבכות. היא הייתה רואה אותי ברחוב, היא הייתה מושפלת! חבר'ה אתם יודעים אחד שיש לו אשה, אשה שיש לה בעל שהוא מפורסם...

(תגובה מהקהל: איך מפורסם? אחיך הוא מלך רומניה)

יפה מאוד! גם אבא שלי הוא לא מלך רומניה, אבל יש לי אבא בלי עין הרע, טבח שלמד אותנו כלכלה, מה זה מטבח. איך צריך לעשות, איך.. אבל לא דרך איפה שצריך להיות, אבל יש לי אבא טוב. ברוך ה', ה' יחזיר אותו בתשובה שלמה, את אבא שלי.

הרב: אמן!

שואל: בקיצור, אשתי שהיא הייתה רואה אותי, הייתה בוכה! איפה היא תלך? היא לא יכלה לדבר איתי. אמרתי לאשתי "ככה אני רוצה לעבוד", ועבדתי שנתיים ככה, הרב. ככה עבדתי שנתיים! שנתיים בביובים! הזקן התחיל לגדול לי לאט לאט, פחדו ממני, ראו מזה זה? זה לא היה עם זקן לפני זה, עכשיו בא עם זקן. בתוך העבודה. התחילו לדחות אותי, אני לא רוצה אותו, אני לא רוצה אותו, אני לא רוצה אותו, לא רוצה לעבוד איתו לעבודה. בקיצור, חיכתה הזמנות אחת שהקב"ה זיכה אותי לצאת מהיריעה והיה שמה איזה קטע בעבודה ואז עשו את המעשה הגוים, מה שהגוים רוצים לעשות, ויש להם את הטריקים שהם יכולים לעשות נגד היהודים, אפילו שהם נמצאים בתוך העבודה, ואז יצאתי משם מהעבודה. יצאתי מהעבודה והתקבלתי לרבנות של העירייה מוצקין.

הרב: מה אתה עושה בתור משגיח?

שואל: האמת שהרב היום אני משגיח ב.. שי לי ארבעה עסקים. היו לי פעם שבע, שמונה. ה' ירחם!

הרב: מה אתה עושה?

שואל: מה הכוונה מה אני עושה?

הרב: דופק שעות והולך?

שואל: האמת שאני לא כזה. עוד בגיל זה לא עושים את הדברים האלה.

הרב: כמה? כמה זמן אתה...

שואל: אני אגיד לך את האמת, בתוך העסק, אם זה עסק של שעה, הכל מצלמים היום, כמו שהרב אומר, אם זה עסק של בשר, אז אני שעה נמצא שם. אם זה שווארמה, אני לא אוכל שווארמה והולך כמו שהרב אמר, אז אני מסתכל, בודק את הדברים. בקיצור, שאין לך אף אחד על הראש, אתה יכול גם ללכת מהבית לא לאצת לעבודה גם, בסדר?

הרב: והם מעדיפים גם...

שואל: הם מעדיפים  ככה, הרב. כמו שאמרת, הרב לאו עכשיו הוציא מצלמות, זה מספיק להם. וגם אני מספיק לי ככה, להיות בבית ולא לעבוד עכשיו בעבודה הזאת. כי אני יודע לקראת מה אני הולך. עכשיו עשו אותי מפקח.

הרב: מפקח זה בכלל מטייל.

שואל: זה יותר גרוע! הרב אני רוצה, באמת, אני עוד.. נאי רוצה לבקש עצה מהרב.

הרב: בוא, בוא, אני אתן לך עכשיו עצה חד כתער. אתה עוזב את הרבנות...

שואל: לא, לא אל תיבהלו! יש לי פנסיה!

הרב: רגע!

שואל: הם נבהלים. "אני אשאיר בלי כסף".

הה: וזכות שאתה עוזב את הרבנות, אח שלך אם לא חוזר בתשובה ולא חוזר לארץ, הוא מפסיד את נכסיו ויחזור על ארבע.

שואל: חזק וברוך, הרב!

הרב: תגיד לו מה שאמרתי, תראה לו את הסרט, לטובתו.

שואל: בעזרת ה'!

הרב: לא יחטא, לא בגויה ולא באיסורים ולא יחטיא את ישראל ולא אחרים.

שואל: אני לא חוזר.

הרב: אתה לא חוזר, אתה אומר להם "ביי ביי", יש לך מקצוע, אתה יכול להיות שף, אתה יכול לבשל...

שואל: לא, לא! הרב...

הרב: אם תרצה!

שואל: אם תרצה, בסדר. טוב, טוב.

הרב: ה' יברך אותך שתעלה מעלה מעלה...

שואל: הרב, ברכה לבן. ישראל בן יפה ושלמה.

הרב: ישראל בן יפה ושלמה...

שואל: זיווג.

הרב: זיווג הגון מהרה!

שואל: ויפה, הקב"ה יבין אותה ואני אבין אותה.

הרב: שתבינו אחד את השני.

שואל: ורפואה שלמה לאמא.

שאלה:

שואל: כבוד הרב, רציתי רק להודיע שהבת שלי עוד שבוע בת שלושה חודשים והיינו הייתה בלניאדו והרופאים אמרו שהיה לה חור בלב. וביקשנו ברכה מהלב וברוך ה' היא בריאה ושלמה.

הרב: ברוך ה'.

שואל: תודה רבה כבוד הרב.

שאלה:

שואלת: כבוד הרב, אני הייתי שמה כיסוי ראש בשבתות. אתמול לקחתי על עצמי לשים כיסוי ראש קבוע.

הרב: תאריכי ימים בבריאות שלמה ואתנה.

שואלת: אמן!

שואלת: אני צריכה לברך שהחיינו?

הרב: על הכלי. על זה כבר לא. תקחי חדש ותברכי שהחיינו על זה. תלכי איתו לפחות יום אחד.

שואלת: ברוך אתה ה'.... שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה.

הרב: אמן ואמן!

שואלת: אני מבקשת שתברך אותי שאני אחיה בקדושה ובטהרה.

הרב: תזכי לקדושה ולטהרה, בית נאמן בישראל.

שואלת: אמן! שלום עם הילדים שלי.

הרב: שלום עם כל המשפחה.

שואלת: אמן! ותברך בבקשה את הבן זוג שלי שיהיה תלמיד חכם.

הרב: קודם כל שיתחתן איתך. מה שמו?

שואלת: שלום.

הרב: שלום בן?

שואלת: חיים.

הרב: חיים. יזכה לבנות בית נאמו ולא לחיות באיסור ויחזור בתשובה שלמה!

שאלה:

שש: אפשר ברכה לאמא שלי?

הרב: ה' יזכה את אמך ששמה?

שואלת: דניאלה בת מרסל, רפואה שלמה מהרה!