בני ברק - בני ברק - נטיית לב ההורים מושרשת בבני בניהם

הערב להצלחת תורמי ההרצאה בכל מכל, לטובה ולברכה. לרפואת דניאל רפאל בן יפה בדריה, לעילוי נשמת יונה חמה בת מרים, לעילוי נשמת הנשמות של שמואל בן סעידה, סעדיה בן סאלם, מסעוד בן ויקטוריה, הורי וחמי, מנוחתם עדן.

"פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כלתי את בני ישראל".

רש"י מפרש: לפי שהיו השבטים מבזים אותו, 'הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה והוא הרג נשיא שבט מישראל', לפי כך, בא הכתוב וייחסו אחר אהרון. 

רש"י אומר למה צריך להגיד "פנחס בן אלעזר" ולהמשיך ולומר "בן אהרון"? מספיק פנחס בו אלעזר, נחשון בן עמינדב... כל השמות אומרים שם, שם האבא או שם האמא. אבל לא ממשיכים הלאה. למה הוא ממשיך?

לפי שהיו השבטים מבזים אותו. מה הוא מבזים אותו? כל זה מדובר שהיו מבזים אותו אחרי שהוא הרג את זמרי בן סלוא בבחינת קנאים פוגעים בו. מה היו אומרים עליו? "הראיתם הבין פוטי זה?" ככה קראו לו. "בן פוטי". למה? שפיטם אבי אמו, מי זה? יתרו. "שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה. והוא הרג נשיא שבט מישראל". ככה היו מבזים אותו.

בא הכתוב, הקב"ה וייחס אותו לאהרון. מה זה מועיל שהוא ייחס אותו לאהרון? הם אומרים שהוא בן פוטי, פירושו שאבי אמו פיטם עגלים לעבודה זרה, זה נכון או לא נכון? היה כזה דבר או לא היה כזה דבר? היה כזה דבר. אם היה כזה דבר זה הטענה שלהם. מה מועיל הכתוב שאומר לנו שהוא מיוחס אחרי אהרון? אז מה הוא לא היה צאצא של יתרו?

זה עכשיו מה שאמר רש"י ועכשיו אנחנו נכנס לעובי הקורה ונלמד דברים שאני חושב שלא שמע אותם אוזן הרבה זמן.

קודם כל, יש להבין: נעשו לפינחס שניים מעשר ניסים תוך כדי קנאותו. אז קודם כל נספר, נקדים ונאמר: שזמרי בן סלוא, נשיא שבט שמעון, הוא רצה לעשות פשרה: במקום שילכו ישראל ויעבדו עבודה זרה וגם יעברו על איסור אריות, הוא אמר שמקום שניתן להם לצאת ליריד, איפה שהמדיינים והמואבים עושים, אז נביא אותם לפה ואז הם רק יעברו על זנות ולא על עריות. ואז הוא הגיש את כזבי בת צור לפני משה רבנו, מדיינית ואמר לו "זו מותרת או אסורה?". אז הוא אמר ל: "אסורה". אז הוא אמר לו: "מי היתר לך את בת יתרו", את ציפורה. זהו. משה לא השיבו, למה זה הופך להיות עכשיו כאילו, משה גייר את ציפורה, הוא לא גייר את זאת, הוא סחב אותה בבלוריתה והביא אותה ככה. וקם פנחס בן אלעזר ולבו רתח כי הוא ראה שזמרי נכנס לאוהל ועושה מעשה שלא יעשה עם המדיינית, דהיינו חולק על משה רבנו בפניו, מרד לעני כל ישראל, ועושה מעשה שכתוב עליו: "הבועל ארמית קנאים פוגעים בו", אז הוא נכנס לבפנים. איך הוא נכנס? הרי יש שומרים, מה זה?! הנשיא בפנים, כל אחד יכול להכנס? אז הוא אמר מה רק שמעון? ואנחנו לוי לא? אנחנו באותה קלחת, הרי שמעון ולוי הם היו קנאים והן נלחמו על נושא של דינה והרגו את אנשי שכם. נו, אז הם שמחו, אם לוי בא ונותן אישור והוא רוצה להכנס לבפנים, גם לעשות מעשה, אז נתנו לו להכנס. והא החביא את הרומח בחיקו ונכנס. הוא נכנס על מנת להרוג, הוא לא נכנס על מנת חלילה לעשות מעשה.  אז נעשו לו.. איך שהוא נכנס: "ויקח רומח בידו", שואלים חכמים מה זה  ויקח בידו? אז מה? בשביל מה צריך להגיד בידו? מה לקח אותו ברגלו?! ברור שלקח בידו. למה כתוב בידו? כל מה שהיה צריך זה רק לקחת רומח בידו ואת השאר עשה הקב"ה. איך עשה הקב"ה? 12 ניסים.

נס ראשון: שנכנס מישהו ומשיהו עושה מעשה, מיד הוא פורש. דרכן לפרוש זה מזה. מה עשה מלאך ה', הדביק אותם אחד לשני. לא יכולים לפרוש.

נס שני: סתם להם את הפה המלאך שלא יצווחו. אתה רואה משיהו נגיד עם רומח רוצה לדקור אותך, אז אתה ישר צועק. המלאך סתם את הפה שלהם שלא יכלו לצעוק כדי שלא יבואו לעזרתם.

הנס השלישי: כיוון את הרומח כנגד הקבה, בית נקבותה של האישה כדי שתהיה זכרותו נראה בתוך הקבה, וגם מפני הנוקרנין, אלה המקנטרים שלא היו אומרים שגם הוא נכנס לעשות צרכיו שם. אבל אם הוא דקר אותם כך, אז ודאי שהוא לא עשה שום דבר, כי תפס אותם בשעת מעשה, אז ודאי שהוא לא עשה כלום. אז לכן נס שלישי היה שהוא להצליח לתקוע את הרומח כדי שיראו בדיוק שהם מחוברים בשעת מעשה. כי אם הוא ידקור אותם שלא בשעת מעשה, זה רצח. הדין של הבועל ארמית זה דווקא באותה שעה בדיוק.

דבר רביעי: האריכה הברזל כדי שידקור את שניהם. רומח זה קטן. זה לא חרב. זה קטן. והאריך הברזל כדי שהוא יוכל לדקור את שניהם.

החמישי: נתן כח בזרעו כדי שיגביה את שניהם. הם היו כבדים לפי התיאור שיש בגמרא, מאוד כבדים. אז הוא דקר את שניהם ושבזרעו הוא יוכל להרים את שניהם ביד אחת. זה צריך כח גדול מאוד. זה לא אנושי כל כך. וה' נתן לו את הכל שהגביה את שניהם. זה הנס החמישי.

הנס השישי: נתן כח בעץ לסבול את שניהם. כי הכת של הרומח, כמה זה כת? כמה היא יכולה לסבול? וברגע שאתה מרים משקל של מאות קילו, אז הכת יכולה להישבר. זה הנס השישי.

הנס השביעי: זה שהם לא נשמטו מן הרומח. אלא עמדו במקומן. כי אם היו נשמטים אז לא היה אפשר להוכיח שאכן לא עשה את זה וזה היה מתפרש כרצח.

נס נוסף זה הנס השמיני: שהמלאך הפך אותן בראש הרומח כתוקנן, אני לא אסביר, לראות קלונם לכל. דהיינו, שהוא למעלה. אבל שהוא בא מלמעלה, אז היה הפוך, שהוא הרים אז היה צריך עכשיו להפוך אותם. איך תהפוך עכשיו? הם בתוך השיפוד, כמו שאומרים. זה נס שהמלאך עשה להפוך אותם באופן כזה שיראה בדיוק המצב.

הנס התשיעי: שהם לא הטיפו דם. שלא יטמא פנחס. פה הכוונה שלט יטמא זה לא יתלכלך.

הנס העשירי: זה ששמר הקב"ה את רוחתהן של ימותו. ואז הוא יטמא ממש. כי מרגע זה הוא הפך להיות כהן. הקב"ה נתן לו את הכהונה. כדי שלא יטמא, אז שמר אותם בחיים. כי המת מטמא והוא מהיל עליהם.

הנס האחד עשר: הגביה מלאך את המשקוף כדי שיצאו בין שניהם בין כתפיו תלויים לעיני כל. עכשיו שאתה מרים גבוה ואתה מרים שתיים למעלה, איך תצא? כמה זה גובה הזה? צריך היה להגביה את זה.

הנס השנים מעשר: שיצא עמדו בני שבטו לפגוע בו וירד המלאך ונגף אותם, התחיל במגפה. בשביל שיהיו עסוקים ולא יוכלו לגעת בו.

וכתוב במדרש: הוא הסתובב במחנה ישראל והראה לכולם את המעשה הזה וכו'.

אז ראו הכל שהסכימה עמו דעת המקום. אדם שעושים לו 12 ניסים כאלה, ברור שדעת המקום מסכימה עמו. לא רק זה, התחילה מגפה ומי עצר את המגפה? הוא עצר את המגפה. אז רואים שה' שומע בקולו. ולא עוד, אלא הקב"ה נותן לו את בירתו שלום לדורי דורות.

אז מה ראו לפקוד עליו אחרי כל זה? את מעשה סבו ולומר לו "בן פוטי". מה זה מכנים אותו בשם כזה "בן פוטי"? למה? ולא עוד, אלא שיתרו התגייר ואסור לומר לגר "זכור מעשייך הראשונים". אז גם פוגעים ביתרו. מה קורה פה? איך זה מסתדר?

תשמעו עכשיו יסוד גדול מאוד והוא מפחיד גם:

מצאנו שיהוא בן נמשי שנמשח ע"י אלישע הנביא בידי יונה הנביא בהוראת אליהו הנביא. מה פירוש? אליהו לפני פטרתו, הוא היה קנאי לה' מאוד מאוד, ולפני פטרתו הוא ביקש מאלישע הנביא שבא אחריו, אמר לו שילך וימשך את יהוא בן נמשי מלך על ישראל. אח"כ אלישע שלח את יונה בן עמיתי ושלח אותו להודיע לו שיש לו מצוה. מה המצוה? אז אליהו אמר: "ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל". אח"כ מגיע יונה בן עמיתי, הוא היה אחד מהשרים של אחאב, הוא בן נמשי, הוא בא אליו "ויקום ויבוא הביתה ויצוק השמן על ראשו ויאמר לו כה אמר ה' אלוהי ישראל משחיתך למלך על עם ה' אל ישראל. והכית את בית אחאב אדונך ונקמתי את דמי עבדי הנביאים ודמי כל עבדי ה' מיד אזבל".

זאת אומרת, מה המצוה? מה הוא צריך לעשות? הוא צריך לחסל את כל בית אחאב ולנקום את דם הנביאים שאחאב ואשתו אזבל חיסלו אחד אחרי השני. "ואבד כל בית אחאב והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל". לא יהיה להם שום מלכות ושום המשך. זה התפקיד שלך עכשיו שאתה מקבל וכו'.

ואת אזבל יאכלו הכלבים בחלק יזרעאל ואין קובר. ויפתח הדלת וינוס". ומה עשה יהוא בן נמשי? עשה את צ'יק צ'אק. חיסל את אחאב, חיסל את איזבל, זרקו אותם מהגג, הכלבים אכלו אותה, השאירו רק את הידיים, הרגליים והפנים. יש לזה הסבר. ואת כל הבנים ואת כל אלה שהיו תחתיהם. ואחרי זה עשה מעשה של קידוש ה' נפלא, יהוא בן נמשי, כינס 400 עובדי הבעל וחקר האם אין בינהם אחד מעובדי ה' ואז הרג אותם עד אחד. לא השאיר אחד. חיסל את כל העבודה הזרה. "ויתצו את מצבת הבעל ויתצו את בית הבעל וישמהו למוצאות עד היום". מוצאות זה כמו שיש פה בדרך לירושלים, חירייה.  זה מה שעשו מזה.

"וישמד יהוא את הבעל מישראל... ויאמר ה' אל יהוא יען אשר הטיבת לעשות הישר בעיני ככל אשר בלבבי עשית לבית אחאב בני רבעים ישבו לך על כיסא ישראל". אז הקב"ה מודיע לו אתה עשית את הטוב והישר בעיני, ככל אשר בלבבי, תכף נראה איזה דיוק יש פה. כל זה עשית לבית אחאב, לכן בני רבעים ישבו לך. ארבע דורות ישבו אחריך. זאת אומרת איתך ביחד ארבעה, כמו שהיה להם לאחאב ארבעה.

והנה בא נביא יהושע ואומר: "ופקדתי את במי יזרעאל על בית יהוא". מה קרה? פתאום הכל מתחלף, מתהפך? מה קרה? "ופקדתי את בני יזרעאל", אלה בית אחאב, את כל הדמים אני תובע מבית יהוא, שלא מילא אחרי ה' גם יוהאחז בנו וגם יואש  בנו, בן בנו, גם זה ירבעם וגם זכריה בנו, כולם עשו הרע בעיני ה'. ואז הקב"ה שולח את הנביא יהושע ואומר לו אתה לא מילאת אחריי לכן, כל הדמים יתבעו ממכם. אתם רוצחים נקראים. רוצחים.

עונש ונקמה על כל מה שהוא עשה ביזרעאל בבית אחאב, על שעבד עבודה זרה, את כל העונש הזה שאתה הרגת אותם אני מפיל על בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל. דהיינו מלכות בית הוא שכבר הייתה ממלכה קבועה, כי נמשכה ארבעה דורות, והוא השיב את גבול ישראל למקומו. את כל זה אני אשבית את הממלכה הזאת ע"י שנהרג הבן של ירבעם ושמו זכריה. זהו. זה אחרון.

אז יש דיוק במה שאמר לו בהתחלה הקב"ה: "ויאמר ה' אל יהוא יען אשר הטבתו לעשות בישר בעיני ככל אשר בלבבי, אבל לא בלבבך. אני בלבבי היה שאתה תחסל את העבודה זרה, אבל התכוונתי שתחסל את כל העבודה הזרה. לא תשאיר שום דבר. אבל הוא השאיר את פסל מיכה. אם אתה רדפת כדי לבטל עבודה זרה מישראל, היית צריך לבטל גם את פסל מיכה. לא ביטלת, זאת אומרת כל מה שאתה הרגת זה היה נקמת הרג, רציחה ממש. לכן אתה נתבע כרוצח. אפילו שקיימת את הרצון שלי, את הרצון שלי קיימתי, אבל זה לא היה רצון שלך. כי אם היה רצון שלך לקיים את הרצון שלי היית מחסל היית מחסל את כל העבודה זרה.

ועל זה מבאר רבנו יונה כך, בשערי תשובה ג, ריט: וייתכן לפרש "אל תהי עד חינם לרעך". להעיד עליו על עבירות אשר גם אתה חלית בהן כמוהו. אכן כתוב רעך אל תהיה עד חינם ברעך.

היום אתם שומעים בחדשות כל הזמן "עד מדינה". מה זה עד מדינה? אחד שחטא בדיוק כמו מי שהולך להלשין עליהם והוא הולך למסור אותם תמורת זה שהוא ישתחרר. "מוייסר". כמו קרייזי סטייקי. בדיוק אותו הדבר. "מוייסר".

אז זאת אומרת, אומר פה "אל תהי עד חינם ברעך". ויורה על זה מה שאמר אחר כך: "אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו". אם הוא עשה ככה אז גם אני אעשה לו. כי אף על פי שהיא מצווה לפרסם את החוטאים בנפשותם ואת החנפים יש מצוה כזאת, לפרסם את המחוטאים והחנפים, יש מצוה. אבל החוטא אם לאיש כמוהו רשעו ולבן אדם חטאותיו, אין לפרסמו. אבל אם אתה גם כן נגוע כמוהו ברשע או בחטאות כמו שההוא שאתה מדבר עליו, אתה אסור לך לפרסם. למה אתה אסור לך לפרסם? כי אין הכוונה בגלותו מסרה לטובה כי אם לסמוך לעד. אתה לא בא לתקן את העולם, אתה לא בא להואיל, אתה לא בא להזהיר, כי אתה כמוהו! אז אתה אסור לך לפרסם. מישהו אחר שהוא נקי יכול לפרסם, אתה לא.

ודבר שני, אומר רבנו יונה: "כי איך בוש לא יבוש להזכיר על זולתו דופי המשעים ההם והוא אוחז בהם?". גנב אומר לשני "לא לגנוב! לא לגנוב".

ונאמר: "ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא". מביא ראיה לדבר רבנו יונה, מאיפה? מיהוא בן נמשי. שה' אמר לו: אתה בדיוק כמוהו, השארת עבודה זרה, אז זאת אומרת לא מפריע לך עבודה זרה, אם כן, זה רצח. זאת אומרת "ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא". הנה כי אף על פי שעשה יהוא מצוה שהכרית את בית אחאב, נשא עוונו כי גם הוא היה רב פשע.

רואים מפה שגם אם יש מצוה לפרסם את החוטאים והחנפים, אתה צריך להיות נקי מאותם עוונות שאתה מדבר עליהם. אז מדוע נקרא יהוא בשם רוצח? מכיוון שהתברר שהשאיר את פסל מיכה. ואם יש מקום לדבר כזה, הרי שהריגת נביאי בעל לא הייתה עם כוונת טהורה לביעור עבודה זרה.

עכשיו אנחנו נבין למה קראו לו "בן פוטי". שאלנו: אחרי 12 ניסים, אחרי שהוא הפסיק את המגפה, אחרי שרואים שה' הסכים איתו בכל, ויתרו גם התגייר ואסור להזכיר לו מעשיו הראשונים, אחרי כל זה למה קוראים לו "בן פוטי".

עכשיו יתבאר לנוף הואיל ועצם מעשהו של פינחס היה מעשה הריגה של "הלכה ואין מורין כן", מה זה "הלכה ואין מורין כן"? הלכה ואין מורין כן הכוונה אם אתה הולך לשאול עכשיו פלוני אלמוני עושה משה כזה וכזה עם גויה, מה עליי לעשות? לא אומרים לו להרוג אותו. ההלכה שהורגים, אבל לא מורים הוראה כזאת. למה? כי רק קנאים פוגעים בו. מה זה קנאים? שחם לבבם ובוער קנאת ה' שהם רואים דבר תועבה כזה, רק כאלה יכולים ורק בשעת מעשה. אבל אם בן אדם בא ושואל מה הדין בהלכה והוא הולך בקור רוח ומבצע את זה, זה רצח. רק קנאים פוגעים בו.

אז מה קרה פה? מי מותר לו? רק מי שיהיה חם לבבו לקנא לכבוד ה'. מה אמרו ישראל? אבל אם אבי אמו פיטם עגלים לעבודה זרה, לא הייתכן שיהיה לבבו בלתי לה' לבדו. אחד שיצא מאחד שפיטם עגלים לעבודה זרה, לא יכול להיות שיהיה חם לבבו. בטח היה לו איזה קרירות, תערובת קרירות, ואם יש תערובת שהיא לא לשמה, זה הופך את המעשה לרצח פשוט. לכן הם קראו לו "בן פוטי".

ולכן בא הקב"ה ומגלה גילוי לעני כולם, כי הוא חוקר לב, וייחס אותו אחר אהרון הכהן. לומר שהמעשה כולו היה עבודה תמה בקנאה טהורה. והוא קנאי בן קנאי. הוא מיוחס לאהרון בזה. ולא ליתרו. כי הוא קנאי בן קנאי.

מה זה קנאי בן קנאי? אהרון הוא הבן של לוי. כן. אחורה, אחורה, לוי. לוי ושמעון היו קנאים במעשה דינה. "אך זונה יעשה את אחותנו". הלכו והרגו את כל אנשי שכם. בגלל מעשה שכם בן חמור עם דינה. אז זאת אומרת לוי, אבי השושלת, היה קנאי. וגם הוא קנאי בן קנאי. לכן הוא מיוחס לאהרון, לכן בא הקב"ה ואומר: פינחס בן אלעזר הוא בן אהרון. הוא מ יוחס לאהרון. שהקנאה שלו הייתה אמיתית. אל תקראו לו "בן פוטי"! כי ממנו הוא לא קיבל שום דבר שהוא לא בסדר או חלילה קרירות או כל דבר אחר.

מזה מה יצא לנו עכשיו? דבר עצום ומפחיד! רואים כאן יסוד מוסד שנטיית לב האבות מושרשת בבני בניהם. לאבא יש איזה נטייה, לא משנה למה עכשיו, חיובית או שלילית, כל הנטיות שיש לו בלב, כל המידות הטובות והגרועות הכל הוא מנחיל ומשריש לנכדים, לנינים, אלף שנים אח"כ! נטיית לב האבות מושרשת בבני בניהם.

עם ישראל ידעו להסתכל מה קורה פה, איך יכול להיות שזה בן פוטי שפיטם אבי אמו עגלים, איך יכול להיות שאחד כזה יבוא ויעשה כזה מעה, הוא היחיד מכל עם ישראל, מכל מאות האלפים שנמצאים פה, כולל משה ואהרון, כולל הזקנים, סנהדרין והכל, והוא, הוא היחידי שקם מתוך העדה, לא מפורסם, לא מוכר, והוא בא? מי הוא? מי הוא בכלל? מי זה? מי זה? הא, זה בן פוטי זה, זה סבא שלו פיטם עגלים לעבודה זרה, זה יכול להיות שהוא עשה את זה לשם שמים טהור? לא יכול להיות! זה בן פוטי. בא הקב"ה וייחס אותו לאהרון הכהן.              

אז מה למדנו עוד פעם אני חוזר, זה נוגע אלינו עכשיו: נטיית לב האבות מושרשת בבני בניהם. לכן אמרו חכמים זכרונם לברכה: "לעולם ידבק אדם בטובים". אהרון שנשא בת עמינדב יצא ממנו פינחס.

תכף נראה משהו מדהים! הפוך מזה.  

כשאתה הולך להתחתן אז תמיד תבדוק עם מי אתה הולך להתחתן. מה פירוש? "לעולם ידבק אדם בטובים". מאיזה משפחה בא החתן או הכלה. כי אפילו אם יהיה נתק, תיסעו לאוסטרליה, לא היו פה יותר בארץ, מידות של ההורים נמצאות בילדים. ואז תסתכל ואז תדע בדיוק לאן אתה הולך. "לעולם ידבק אדם בטובים".

אז אהרון נשא את בת עמינדב ויצא ממנו פינחס. זאת אומרת, הוא בחר בזרע טוב, זרע קודש, לכן זכה שיצא ממנו פינחס. פינחס הוא אליהו.

וכן כתוב רבנו בחיי מסביר: "ויקח אהרון את אלישע בת עמינדב אחות נחשון. הודיע אותנו הכתוב הזה כי התערבה משפחת הכהונה, אהרון הוא משפחת הכהונה, עם משפחת המלכות, היא אלישבע, אחות של נחשון בן עמינדב, שהוא היה נשיא הגדול שבישראל. ראש שבט יהודה.  

אז זאת אומרת הכהונה עם המלכות התחתנו. והזכיר כאן את אמו של פינחס שהוא גם כן כהן שזכה לכהונה בזכות עצמו ואמר מבנות פוטיאל. מה זה מבנות פוטיאל? הוא יתרו או יוסף.  ולא אמר בת פוטיאל, מבנות פוטיאל. שאומרים מבנות יוסף, הכוונה שבט יוסף. זאת אומרת, הוא יצא, פינחס, משני מקורות: גם מיתרו וגם מיוסף. לכן כתוב מבנות פוטיאל. אחד פיטם עגלים לעבודה זרה ואחד פטפט ביצרו. שניהם נקראים פוטי. תכף נעמוד על זה.

אהרון לקח את האחות של נחשון שהיה חשוב בדורו, והוליד את ראשי הדור שנבחרו אח"כ לכהונה, בניו: אלעזר ואיתמר. ואלעזר לקח מבנות פוטיאל, גם הוא היה חשוב בדורו, והוא הוליד את יוסף שזכה לברית שלום. הוא גם זכה לכהונה גדולה, ויצאו מפינחס 380 כהנים גדולים בנשי בתי מקדש. 80 במקדש ראשון ו-300 במקדש שני. זה מה שזכה פנחס על המעשה הזה של "ויקם מתוך העדה".

"ותלד לו", כתוב "לעולם ידבר אדם בטובים", ותלו את ההבדל בין בני משה לבני אהרון, משום משפחות הנשים. אהרון התפרסמו בניו, אלעזר ואיתמר. ובני משה שמעתם עליהם משהו? חוץ מזה שהם נולדו גרשם ואליעזר, שמעתם עוד משהו? משה רבנו רצה שהם ימשיכו אחריו. הקב"ה אמר לו "לא. יהושע בן נון.

אז זאת אומרת, זה תלוי בנשים שלקחו. תקשיבו טוב עכשיו! מדהים! "ותלד לו" גם כןהכאטן 36:28 ודאי, זכותו גרם לכך, לכן כתוב "ותלד לו".

הרשב"ם אומר שכמה דורות הבדילו בין יתרו לפינחס. וגם היה פינחס מצאצאי יוסף הצדיק שפטפט ביצרו. "פטפט" הכוונה מתריס ונלחם נגד יצרו. איך זה מסתדר? התלמוד בבלי אומר לנו בסוטה מג: "דממרה דפנחס דיוסף אתא". אז הגמרא אומרת שבעצם פנחס בא מיוסף. ושואלת הגמרא: ואכתיב אלעזר בן אהרון לקח לו מבנות פוטיאל לו לאישה, מאי לא דאתא מיתרו שפטים עגלים לעבודת כוכבים? לא! מיוסף שפטפט ביצרו. שואלת הגמרא: והלא שבטים מבזים אותו "הראיתם בן פוטי זה בן שפיטם אבי אמו עגלים לעבודת כוכבים, יהרוג נשיא משיראל, אז איך תתרץ את זה שהם ידעו שהוא בא מיתרו ולא יוסף?

מתרצת הגמרא: אלא אי אבודים הם יוסף אמי דאמי מיתרו. ואם אמי דאמי מיוסף, אב הוא דאמי מיתרו. לכן מדייק מבנות פוטיאל תרתי, שניים במשמע. זאת אומרת, הוא בא משניהם. למסקנה: הוא בא משניהם. גם מיוסף וגם מיתרו.

עכשיו, תקשיבו טוב: כל הייחוס הזה לא הספיק, לא הספיק כדי לשול את ההתייחסות ליתרו. והם כל ישראל נתקעו בזה כן, כן, אבל הוא בא מיתרו שפיטם עגלים לעבודה זרה. לכן היה צריך לצאת הפסוק ולהעיד שהוא נקי לחלוטין ולייחס אותו לאהרון הכהן.

עד פה סגרנו את הפרשה הזאת להבין שבאמת לולא שהקב"ה מעיד שהוא מאהרון, הטענה הייתה טענה. כי מה? מאיפה באת? ואז ייתכן שדבוק בו משהו מכל זה ואז היה רצח.

עכשיו, נשמע דבר מדהים ביותר: מה קרה עם משה רבנו? משה רבנו נשא בת יתרו. ומה יצא ממנו? יהונתן בן גרשום שעבד בפסל מיכה. נכד של משה רבנו עבד בפסל מיכה. מה אומרים חכמים? משה רבנו שנשא את בת יתרו, יצא ממנו יהונתן בן גרשום שעבד בפסל מיכה. מה אמרנו? שהטענה שלהם הייתה יכולה להיות צודקת, אלמלא שהכתוב תיקן ואמר לא! המקרה הזה לא נכון. אבל אצל משה מה אנחנו שומעים? כן נכון.

אומנם רבותינו במכילתא על הפסוק: "ויואל משה לשבת את האיש": תלוי את עניינו של יהונתן בתביעה על משה רבנו עצמו ודרשו ב"יואל" מלשון שבועה ועלה.

מה כתוב פה? שמשה רבנו הגיע ליתרו, אחרי שהוא הציל את בנותיו מהרועים והוא הכניס אותו, אירח אותו, הוא כלא אותו 10 שנים, הוא שמע שהוא ברח מפרעה והכל, הוא כלא אותו 10 שנים, וציפורה הייתה מאכילה ומשקה אותו במשך 10 שנים. אחרי 10 שנים הוא השתחרר מהכלא והוא ביקש את ידה של ציפורה מאביה ויתרו הסכים, כי ראה שהוא חי בניסים, הוא לא נתן לו אוכל ולא שתייה ועשר שנים הוא החזיק מעמד. זה לא אנושי.

בכל מקרה, הוא אמר לו: יש לי תנאי, אתה רוצה לשאת את ביתי? אני רוצה להשביע אותך: הבן הראשון יהיה לעבודה זרה. מה כתוב? "ויואל משה לשבת את האיש". הסכים ונשבע. שהבן הראשון יהיה לעבודה זרה. לכן הוא לא מל את גרשום ובדרך שהוא יצא משם, הוא לא נתעסק דבר ראשון במילה, כי הוא הבטיח, לכן ציפורה כרתה את העורלה עם צור והיא עשתה, כי הוא היה מושבע.

אז חכמים תלו את העניין של יהונתן בתביעה על שמה רבנו והם דרשו: "ויואל משה", "ויואל" מלשון עלה ושבועה. וזה פליאה נשגבה! איך משה רבנו מסכים? איך הוא מסכים להשבע שהבן הראשון לעבודה זרה? זה לא נורמלי!

הרב קנייבסקי שהבן הראשון יהיה לעבודה זרה אם מישהו רוצה איתו שידוך? איזה דבר זה?! משה רבנו!

דבר שני, הקב"ה שונא עבודת כוכבים ומזלות. אז למה נתן מנוס לנוס למשה דווקא אצל עובד כוכבים ומזלות? כומר לעבודה זרה. אלא אומרים לנו רבותינו: יתרו הי כומר לעבודת כוכבים ומזלות וראה שאין בה ממש. עוד לפני שבא משה. ראה שאין בה ממש, הוא בישר בה, בעט בה ועשה תשובה מעבודה זרה. עוד לפני שבא משה רבנו. זרק הכל, אמר הכל שקר. והוציא מביתו עבודת כוכבים. אפילו שהוא התפרנס מזה. היה לו פרנסה יפה. כומר, היה אפיפיור. וזרק את הכל. עמדו ונידו אותו כל בני המקום. ביקש מהרועים לרעות את צאנו ולא קיבלו ממנו. אף לא הזכים לדבר איתו בכלל. לפי כך הוציא את הבנות שלו לרעות את הצאן. מי שולח בנות לרעות צאן עם נערים אחרים? זה לא כמו העולם מופקר היום שהכל הול להיות מגדרי לא מגדרי. לפי כך הוציא את בנותיו לרעות את צאנו.

ומה כתוב? "ותבאנה אל רעואל אביהן", מי זה רעואל אביהן? זה יתרו. למה נקרא שמו "רעואל"? שנעשה רע לאל. אחרי שהו אזרק את כל העבודה זרה לבד, מדעתו, בהשגתו, הוא נקרא רע לאל. אז התנ"ך, התורה הקדושה אומרת מפורש: שהם באו אל רעואל אביהן. והלא יתר שמו? יתרו שמו. למה רעואל? נעשה רע לאל.

אם כן, אם הוא נעשה רע לאל והוא ביטל עבודה זרה וזרק אותה, איך ייתכן שהוא משביע את החתן למסור את הבן הבכור לעבודה זרה שהוא בעצמו בעט בה וגם סובל עד עכשיו בגלל זה, בגלל המעשה, מכל הסביבה. איך אתה עושה כזה דבר?

תקשיבו טוב טוב להסבר! יתרו ראה שאין בעבודה זרה ממש, אבל לאמת הוא עוד לא הגיע, הוא לא ידע עדיין מה זה אלוקים. עד שהוא שמע. "וישמע יתרו...", מה שעשה הקב"ה אבל עד אז הוא הבין זה שקר, אני לא מתעסק עם שקר. איפה האמת? הוא לא יודע עדיין. לא יודע.

והואיל והוא לא רצה לעשות שקר בנפשו, אז לכן הוא היה מוכן לסבול את הנידוי של בנו ארצו. הוא לא רוצה לחיות כשקרן ולכן הוא, הוא, כאיש אמת, לא מוכן. שלום! מוכן לסבול הכל מה שצריך, אבל אני לא אעשה שקר בנפשי, בנפשי שלי. אבל בתור סבא הוא לא רצה להנחיל סבל לנכדים שלו. לכן הוא רצה שיחיו באושר, בלי מגבלות, אפילו אם זה בשקר, אפילו אם זה בשקר.

כמו שיש היום, יש היום חרדים כשהם גדלו בבית הם ידעו מה זה חרדים,ש אסור ללכת לתיכון, אסור ללכת לתיכון.מי הולך תיכון? מה אתה ירדת מהדת? תיכון אסור! והיום הם שולחים את הילדים עם המלצות חמות לאקדמיה. יותר גרוע! הולכים כולם לאקדמיה. מתקדמים לגהנום. לומדים נצרות פרוטסטנטית, לקבל תעודה בשביל לקבל פרנסה. תכף תראו מה זה כל אלה שלומדים באקדמיה, "החרדונים" האלה.

הואיל ולא רצה לעשות שקר בנפשו, סבל את הנידוי של בני ארצו, אבל לא רצה בתור סבא להנחיל סבל לנכדים ורצה שיחיו באושר אפילו כי זה בשקר. אבל משה רבנו שידע את האמת והיה בטוח בכוחו לפקוח את העניים של יתרו להכירה, משה רבנו יודע את האמת, אין מישהו שיודע את האמת יותר ממשה רבנו. אין יותר ממי שיודע את האמת ממשה רבנו. לא סתם הוא נבחר להיות מנחיל התורה. אז משה רבנו בטוח, זה יקח טיפה זמן ואנחנו נחזיר אותו בתשובה. הוא יתגייר, הוא יהיה גר צדק אמיתי. הכל יהיה בסדר. אבל משה רבנו שידע את האמת היה בטוח בכוחו לפקוח את עיני יתרו להכיר את האמת.        

וכך קרה באמת. בסוף התגייר יתרו. הוא בא להתגייר. אז משה צדק בתכסיס או לא צדק? ומה אמר יתרו? "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוהים". לכן הסכים משה רבנו לכאורה לתנאי הזה. כיוון שידע שיתרו עצמו יחזור בו מהתנאי. וכאשר יראה את המאור והאמת שבהכרת ה', אז לא תהיה לו ברירה, הוא יחזור בו מתנאו.

אם כן הדבר כה ברור ואנחנו תמהים: אז מה הטענה של חכמים הקדושים נגד התכסיס של משה? הרי זה לא שבועת אמת, הוא א התכוון להישבע באמת. זה רק ככה, כמו שאומרים חארטה, בשביל ש"בוא, בוא, תשחר את הבחורה והכל יהיה בסדר, הילד יהיה 100% בסדר".

אבל אם נזכר במעשה שהיה בהיסטוריה היהודית, מעשה דרבי אמנון ממגנצא. המלך פקד עליו להמיר את דתו והוא ביקש ממנו שלושה ימים שהות. בא לביתו והתחרט. וכי יש צורך בשהות כדי להשיב תשובה?! חזר למלך ואמר לו: "חלילה, אין לי כל כוונה לענות לדרשותיך". המלך כעס עליו, ציוה לקצוץ את אצבעות ידיו ורגליו. וכן עשו. ביקש רבי אמנון לשאת אותו לבית הכנסת, היה זה ראש השנה, ושמה אמר את הפיוט ונתן את תוקף קדושת היום, כי הוא נורא ואיום, מה שנלקח אח"כ בכל קהילות ישראל, כי הוא בא בחלום לגדולים בכל הדורות, ונתן להם את הנוסח והכניסו את זה לסידורים. ויצאה נשמתו בטהרה.

זאת גם הייתה תביעה על משה רבנו. למה נתת מקום לחשוב שאתה מסכים שהבן יימסר לעבודה זרה? לא התכוונת, שבועת שקר, לא התכוונת, נתת אבל מקום, מקום נתת לחשוב בינתיים שאתה מסכים שהבן יהי לעבודה זרה, משום כך יצא מזרעו יהונתן הבן של גרשום, אותו בן גרשום שהוא התחייב יהיה לעבודה זרה.

עכשיו יש לנו להבין, מה יש לנו להביו? מה אמרנו קודם? מי זוכר את הכלל? יסוד מוסד שלמדנו?

(תשובות מהקהל)

הרב: זה נכון, להדבק בטובים, אבל מה אמרנו כלל מוסד? שנטיית לב האבות מושרשת בבני הבנים. עכשיו תקשיבו: אז אם אמרנו את הכלל הזה, אז אותה נטייה צריכה להיות מושרשת בבנים, בבני בנים וכו. אותה נטייה. אבל לא ייתכן שתתפתח תוצאה מבהילה וחורגת מגבולי הנטייה של ההורים או של האבות. מה שלא היה בלב ההורים כלל איך יכול להיות שזה יופיע אצל בני הבנים?

והואיל ובכל התביעה על הסכמה של משה רבנו לא היה לו שום שמץ למחשבה לעבודה זרה, שום שמץ לא עלה בדעתו, אם כן כיצד אמרו שבגללו יצא ממנו יהונתן ששמש בפסל מיכה?  איך האשמה? איך האשמה כזאת? לא היה לו בנטייה בלב שהוא יעבוד עבודה זרה. הפך, שלא יעבוד. והפוך, שהוא יתגייר יתרו. אז איך מאשימים אותו שבגללו, בגלל זה שהוא נשבע, אז יצא ממנו נכד כזה? איך?

אלא הרד"ק שואל בספר שופטים יז: כיצד ייתכן שפסל מיכה נשאר עד גלות ישראל מארצם? זה יהונתן בן גרשום האריך שנים, מאות שנים, מאות שנים. עובד עבודה זרה והוא האריך מאות שנים עד כלות ישראל. זאת אומרת עד חורבן בית ראשון. מהמדבר זה מאות שנים. כיצד ייתכן שפסל מיכה נשאר עד גלות ישראל מארצם?

התשובה לכך מצויה בגמרא בירושלמי, ברכות פרק ט, הלכה ב: שואלים שם: כיצד ייתכן שיהונתן בן גרשום האריך ימים עד גלות ישראל מעל אדמתם? ותרצו: ע"י שהייתה עינו צרה בעבודה זרה שלו. הוא היה משמש בפסל מיכה ועינו צרה בפסל.

מה זה הסיפור הזה? זה סיפור מרתק רבותיי! מיכה זה לא היה פרנסה במקומו. הוא היה עם שבט דן ויהודה, שמה הם ניתחו קצת, לא לקחו להם את השטחים וחיפשו קרקע וכו'. והוא הלך ושוטט לו, חיפש עבודה מה שנקרא. פרנסה. ואז הוא הגיע למיכהו, מיכהו נקרא אח"כ מיכה. בהתחלה הוא היה עם ה' ואח"כ הוא התקלקל והוא גנב לאמא שלו אלף ומאה כרכרי זהב ואח"כ היא גילתה שגנבו לה והיא קיללה והוא פחד מהקללה, החזיר לה , ומאתיים נתנה לצורף ובתשע מאות עשתה את הפסל של מיכה. אח"כ הוא הרבה עוד אפוד ותרפים וכו', ויום אחד הוא שם את הבן שלו בינתיים שישחק שם עם הפסל הזה מיכה שהוא בנה, על שמו זה נקרא, מיכה, ואחרי זה יום אחד עבר הלוי שמה. מי זה הלוי? יהונתן שלנו. עבר שמה ואז הוא אמר לו "אתה רוצה אולי לעבוד פה, תהיה כהן פה בבית זה..", אז הוא דחה אותו והלך. אח"כ ראה שלא מצא עבודה, חזר אליו בחזרה, הסכים, נתן לו לישון, לאכול ושהוא יהיה אחראי שמה על הכל. בינתיים יצאו משמה איזה חמישה ראשים משבט דן והלכו לליש ושמה קיבלו ברכה ממנו, כאילו שהם יצליחו והם באמת הצליחו  וכו. אח"כ לקחו אותו הוא נהיה כהן אצלהם. בקיצור סיפור מרתק!  

עכשיו יהונתן הזה, יהונתן בן גרשום  מספרם לונו חכמים, עינו הייתה צרה בעבודה זרה שלו. מה זה אומר? כיצד? אני אתרגם את ז מארמית: היה בא אדם מביא לו שור או כבש או גדי לעבודה זרה, והוא אומר לו תשחט אותו. לפני הפסל. ומה אומר לו יהונתן? "ומה מועילה לך?", הפסל הזה מה יש לו להואיל? לא אכלה ולא שותה, עודה זרה הזאת אין לה פה, היא לא אוכלת, לא שותה, היא גם לא מטיבה, היא גם לא מרעה, היא לא עושה טובת ולא עושה רעות. בכל אופן, היו מתעקשים, רוצים שהוא ישעה, טוב, אין בעיה. תשאיר פה סולת, תשאיר פה עשב, ביצים, תשאיר ככה וככה ושלום. ואני אגיד לה שהיא תתפלל עלייך. עקשנים! ההוא הולך היה עושה לו חביתה וזה, וזה ואוכל את האוכל ושלום. פרנסה מהצד מה שנקרא. ויום אחד בא אליו אחד ואמר לו: "תשמע אם זה כמו שאתה אומר שהיא לא מרעה ולא מטיבה ולא כלום, אז מה אתה עושה פה?". אמר לו: אני יושב פה בשביל פרנסה. אני רק פרנסה. פרנסה.

ממש כמו יתרו. מה יתרו? יתרו מה עשה? בישר בעבודה זרה. לא האמין בה, חארטה בארטה. מה רצה שהנכדים שלו? שלא יסבלו בגלל. אפילו אם זה קצת שקר. אבל שירוויחו. מה גרם בנטייה שלו? שיצא יהונתן. ו"פרנסה" ."פרנסה".

אז רואים שכבר הנטייה של מי? של יתרו הייתה בנכד בול! אבל את מי האשימו. את משה רבנו. לא האשימו את יתרו. מה הולך פה? אומרים איך יכול להיות שיהונתן בן גרשום נכד של הסבר הכי צדיק בעולם, משה רבנו, מגיע למצב כזה שהוא הולך לעבוד עבודה זרה. איך יכול להיות דבר כזה?

אלא אומרים לנו חכמים שהוא טעה בהוראה שלו. באותו מקום בירושלמי הוא עונה לדוד המלך, דוד המלך, תכף תשמעו, לקח אותו דוד המלך. עד דוד המלך הוא חי. הוא אמר לדוד המלך: "כך אני מקובל מבית אבי אבא". סבא שלי אמר ככה: "לעולם מכור עצמך לעבודה זרה ואל תצטרך לבריות". אני עושה מה שסבא שלי אמר. סבא שלי אמר אין פרנסה? תמכור את עצמך לעבודה זרה ואל תצטרך לבריות. כיוון שעמד דוד המלך, נהיה מלך, שלח והביא אותו. אמר לו אתה בן בנו של אותו צדיק, שמה רבנו, ואתה עובד עבודה זרה? אז הוא אמר לו: כן, ככה אני מקובל מבית אבי אבא, מכור עצמך לעבודה זרה ואל תצטרך לבריות. מה ענה לו דוד המלך. משה רבנו התכוון לעבודה שהיא זרה לו. לא עבודה זרה ממש. הכוונה אל תסרב לשום עבודה, אפילו שהיא לא מתאימה לך, מבזה אותך, לא חשובה, בזויה. פשוט נבלתה בשוקה ואל תצטרך חבריות, אל תאמר כהנה רבא אנא. זה מה שהוא התכוון. הוא לא סבר עבודה זרה מש. הוא אמר עבודה זרה, כוונה לך. לכל אדם. אדם אומר "לא, עבודה כזו, אני לא אעבוד בחיים, בחיים". אבל אם הוא ירעב? הוא כן יעבוד. אז זאת אומרת, זה מה שאמר. כיוון שראה דוד כך שהוא אוהב ממון, אוהב ממון, מה עשה? העמידו קומוס על תסבריות שלו. ממונה על האוצרות. שר האוצר עשה אותו. שר האוצר. זה מה שכתוב בדברי הימים: "שבואל בן גרשום בן שמה נגיד על האוצרות". מה זה שבואל? ששב לאל. לא היה צריך את הפרנסה כבר מפסל מיכה, עכשיו הוא שר האוצר של דוד המלך והכל.

ממשיך הירושלמי ואומר שכשלמה הבן עלה למלכות אז הוא החליף את כולם ואותו גם. וכתוב שהוא חזר בחזרה לפסל מיכה. לכם כתוב בפסוקים: "יהונתן בן גרשום בן מנשה. כתוב מנשה ו"נון" תלויה למעלה. לא כתוב את הנו"ן כמו שכותבים  מ"ם, נו"ן למעלה ושי"ן הא, לרמוז על משה. ולמה כתוב ככה? אם הוא שב בתשובה, אז הוא בן משה, אם הוא לא שב בתשובה, הוא בן משנה שעבד עבודה זרה.

אבל מה אנחנו רואים מכאן? כשם שלבו של משה רבנו היה זך וטהור לשמים עד תום, אבל מה? הוא גרם אפשרות לטעות בכוונתו. יתרו טעה בכוונה. חשב שהוא מתכוון באמת לעבודה זרה. הא לא התכוון, הוא רק התעה אותו. ככה המעשה של הנכד יהונתן בן גרשום שהוא שימש בבית עבודה זרה, וחכמים דייקו ואמרו שעבד בפסל מיכה. לא עבד את הפסל. הוא עבד שמה, בפסל. במקום הזה שהיה פסל הוא עבד. זו הייתה עבודה שלו. אבל הוא לא עבד את הפסל חלילה. הוא הפוך, זה היה זר לו. לכן הוא האריך ימים. כי הוא הזהיר כל מי שבא שאין בה ממש. וידע בכל ליבו שהיא אינה מרעה ואינה מטיבה, וגם הודיע לכולם. אבל גם הוא גרם לכולם לטעות בכוונתו. לכן שאלו אותו אז מה אתה עושה פה? מי עובד אם הוא לא עובד את הפסל. מי עובד אצל פסל שהוא לא מאמין בו זאת אומרת הוא גם הטעה את האנשים בזה שהוא עבד שם.

אז רואים שבדיוק נטיית הלב של יתרו ובדיוק נטיית הלב של משה, עברה ולא בהגזמה, בדיוק, בדיוק אותו דבר. כמוש משה הטעה את יתרו, יהונתן הטעה את העוברים ושבים.נמצאנו למדים שנטיית לב האבות מושרשת בבנים לדורותם בדיוק.

סיכום ביניים: פינחס בא מיתרו ומיוסף. יתרו הפקיר את כבודו וממונו ועזב את העבודה זרה ובישר בה. יוסף מסר נשפו על העריות עם את פוטיפר. היה מוכן שהיא תהרוג אותו. לקחו אותו לבית האסורים, לא היתה לו שום בעיה עם זה. ופינחס יצא מהם. בן פוטי, הוא באמת בן פוטי. פינחס מסר נפשו גם והפקיר כבודו על עריות לקנא לה'. הוא נלחם נגד העריות שעשה זמרי בן סלוא ומסר את נפשו וביטל כבודו. למה? הוא ידע שגם אם הוא יצליח יקראו לו בן פוטי. אז לחיות כל הזמן שמכנים אותך בן פוטי, בן פוטי, בן פוטי, לא הכי נעים. וגם מה שהיה מוכן להגיד גם כן לעשות צרכיו איתה, רק בשביל להצליח, זה גם כן. וגם היה לו נס גדול מאוד! תארו להם שהוא היה נכנס ולא היה לו נס והם היו נפרדים, ואז היה שואל אותו זמרי מה כבודו עושה כאן? לא, לא, רציתי לבקר, אז אמרו לי שאתה פה בפנים, נכנסתי לבקר". מה הוא יגיד לו שבאתי לבקר אותך? הוא לא יכול, כי אם הוא פרש ממנה, הוא לא יכול לגעת בו. אם לא, יש לו דין רודף וזמרי יכול להרוג אותו. אז מה היה אומר לו? "לא, אני סתם נקלעתי לפה, חיפשתי אותך, אמרו לי שאתה פה, נכנסתי..", פה ושם. מה היה קורה? הם היו יוצאים ככה מחובקים, זמרי היה מחבק אותו, בוא נצא וזה, מה... בכל אופן, פנחס, שבט לוי. ואז מה היו אומרים כולם גם הוא היה. גם הוא! הנה הם יוצאים מחובקים. גם הוא היה. והיה לו שם, ה' ירחם! אז הוא הפקיר את כבודו גם כן מכל צדדים. בדיוק כמו השורשים שלו. בדיוק!

וקראו לו פינחס קנאי בן קנאי ומשיב חמה בן משיב חמה. כמו שלוי, לוי השיב את החמה, כמו שאהרון השיב את החמה מעל בני ישראל במעשה העגל, שהיה נגף בעם, אותו דבר גם הוא. השיב את החמה במגפה שהייתה עליהם בגלל המעשה.

יתרו בישר בעבודה זרה, אבל רצה שלנכדיו יהיה משתלם אפילו בשקר. כך הנין שלו יהונתן צחק בעבודה זרה, אבל עבד בה לפרנסה כנטיית סבו ומשה רבנו, כנטיית סבו ומשה רבנו הטעה את יתרו בשבועתו ליתרו והסיר כוונתו, כך יהונתן הטעה את הרבים בעבודתו לפסל מיכה, שלא האמין בו כלל ולא עבדו, וגם טעה בהבנת דברי משה, סבו, כהטעייתו את יתרו.

אז כמו שיתרו טעה בהבנה, גם הוא טעה של סבא שלו, משה רבנו. יתרו טעה, חשב שהוא מתכוון לעבודה זרה משה רבנו, וז הלא כך. וככה קרה שגם הוא טעה ובסוף הוא עבד עבודה זרה ממש. הכוונה היה במקום של עבודה זרה וכו'. באותה טעות. אותה הטעייה.

רואים מפה שנטיית לב האבות מושרשת בבני הבנים בדיוק רב. על כן כותב הרמב"ם באגרת תימן: "הכופר בנבואה לא עמדו רגלי אבותם על הרב סיני". כל הכופרים לא עמדו אבותיהם על הר סיני. מי שכופר בנבואה, למה. כיוון שהעומדים על הר סיני הגיעו לדרגת נבואה. כולם היו נביאים. פנים בפנים דיבר ה' עימכם. כולם היו בדרגת נביאים. והם הורו לדעת שה' הוא האלוהים , אין עוד מלבדו. ה' פתח שבעה רקיעים בתאומות וראו שאין עד מלבדו. זאת אומרת לא נשמע ציוץ קל בכל הבריאה כולה. רק ה' לבדו. זאת אומרת שום כח בעולם לא פעל חוץ מה' יתברך.

ומה אמר ה'? " מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים". זאת אומרת, הלב הזה, מה שהם ראו, מה שהם נוכחו, זה  צריך להיות להם לכל הדורות, כל הימים. הרי רואים מפה שנטיית לב זך וברור זה, הושרשה בבנים לדורות. לכן כל הכופר בנבואה לא עמדו אבותיו. איפה הנטייה? איפה נטיית הלב שהם ראו במו עיניהם? איפה זה בבנים? אם זה לא נמצא בבנים הם לא שייכים לעם ישראל.

זה קביעה של הרמב"ם. למה? כי זה יסוד מוסד. נטייה. לכן כתוב שבני ישראל רחמים, גומלי חסדים וביישנים. אם אתה לא מוצא מידות אלה ביהודי, הוא לא מבני ישראל. הוא מעורב, מעורבבת, ערב רב. גומלי חסדים, ביישנים ורחמנים. לא? לא מבני ישראל הוא. כי מדות עוברות בתורשה.

מאיפה יש לנו כוחות לגלות במשך אלפי שנים? מאברהם אבינו. "לך לך מארצך ומולדתך". מאיפה יש לנו את הכח לעקוד את הבנים כל הזמן במשך הדורות? איך יכול להיות? מעקידת יצחק. בכל הניסיונות שעברו סימן לבנים. כל מעשה שעשו אבותינו סימן לבנים, זה מושרש לכם. לכן כתוב שאנחנו גם חייבים, חייב כל אדם לומר "מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי אברהם יצחק ויעקב". איך אתה מבקש מני להיות? מה פירוש איך אני מבקש? יש לך את אותה נטייה של האבות. אם היה באבות שלך אז מוכרח שיהיה בך. אם הם האבות שלך אז מוכרח שיהיה בך. ואם יש בך למה אתה לא תהיה כמוהם?!

מפה אנחנו לומדים כח המידות והשפעתן לדורות וכמה האדם צריך עכשיו לשרש מליבו מידות רעות שהצטברו אצלו. והרמב"ם פוסק להלכה: כשאדם נולד לעולם, הוא נולד עם מידות בטבע, יש אחד עצלן, יש אחד זריז, יש אחד סקרן, יש אחד תמים, יש אחד נדיב, יש אחד קמצן, יש אחד כזה. נולדים כבר בטבע. יש אחד שקט ויש אחד צעקן, יש אחד ככה משתולל ויש אחד שלו. כל מיני מידות. אפילו ילדים שגדלים בבית אחד, אחד כזה ואחד כזה ואחד כזה. מאיפה זה? זה בא מהשורשים. לא רק של ההורים אלה הנוכחים, מהשורשים. לכן הדבק בטובים. אז בשורשים. אז זה נמצא. ולכן זה יוצא.

לכן יצא מאברהם גם ישמעאל וגם יצחק. ולכן מיצחק יצא גם עשו וגם יעקב. ורק מיעקב אחרי שהזדכך הזרע מתרח, אחרי שלוש דורות, כמו שאומרים הדור השלישי, כבר יצאו כולם שבטיא נקיים לגמרי. למה? כי זה עובר בתורשה.

אז עכשיו אדם צריך להבין: אם ככה, צריך לשרש כל מידה ומידה. ונמצא בנו זה. אז אומר הרמב"ם: יש דברים שהוא נולד איתם, מולד בטבע. כמובן שצריך לשנות ולתקן ולא לומר "ככה אני". כמו אלה שאומרים: "זה אני מה אתה רוצה? תסבול! חביבי זה מה שיש". ויש אחר אומר: "תשמע, אני משתדל אבל אני לא יכול. לא יכול". אין דבר כזה להשלים עם מצב. אין! את כל המידות צריך לתקן. יש ספר אורחות צדיקים, תעבור עליו מידה מידה, תקן. לא תתקן? תשלם! אבל זה מסבתא שלי. מה זה מעניין? מי זה מעניין? מה זה מעניין?

ויש מידות שאדם קונה אותם מהסביבה, עם החברה שהוא נמצא בא. "הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע". מי שהולך עם החכמים הוא יהיה חכם ויהיה שלם במידותיו, כי הוא רואה את השלמים לידו. ואם הוא יהיה אצל הרעים, הוא יהיה רע כמותם.  לכן תלוי באיזה חברה אתה נמצא. עד שהרמב"ם אומר שיגור רק בעיר שיש בה יראת שמים, ואם אין יראת שמים, אז יחפש עיר אחרת, ואם לא ימצא בכל העולם, ילך למדבר. והחזון איש אמר איפה זה היום המדבר? הוא אמר בישיבות. וגם משם צריך לברוח כבר למדבר.  

אבל מכל מכל (מדבר יהודה עוד מעט, בדרך. גוגו ומגוג תכך. מדבר יהודה תכינו מקום, חפשו מערות וזהו). אז צריך לשרש אחרי המידות. ויש מידות שאדם לומד ומנחיל לעצמו. כמו שאמרנו לומד ספרי מוסר ומתקן מידותיו. למי זה יועיל? לא רר לו. גם לצאצאים שלו.

אומר רבנו חיים מוולוז'ין, זצ"ל, ב"נפש החיים", שצדיק אשרי זרעו אחריו". למה? כי  אם הוא צדיק והמידות שלו טובות ונכונות והגונות, אז בקל בנים שלו יכולים לרכוש אותם ולהמשיך בדרכו. אשרי זרעי אחריו. למה? כי הם גדלים בבית כזה. אם גדלו בבית של חסד, מן הסתם הם יהיו בעלי חסד. אם גדלו בבית אחר, אז זה יהיה בהתאם.

עד שאומרים חכמים :"שוטה דינוקא עוד דאבו דאמי". שילד יוצא ופותח את פיו ברחוב שומעים את אבא ואמא שלו מהפה שלו. אז לכן צריך לשרש אחר מידה שאינה הגונה וצריך לעבוד בשביל שיהיה מידות הגונות.

היוצא למסקנה: שנטיית לב האבות מושרשת בבנים. זאת אומרת האחריות פה על כל אחד ואחד מה הוא מנחיל לילדים. לא רק במילים. במילים הוא יכול להגיד ככה והוא חי הפוך. הבן רואה. "למה אתה לא מברך? למה אתה לא מברך? אמרתי לברך!". אבל אתה בעצמך לא מברך. וגם אם אתה מברך איך אתה מברך? אז מה אתה אומר לו קח סידור?  אתה מתפלל מהסידור? הילד רואה. כולם רואים. יודעים. אבל מה? הוא לא יענה לך שהוא קטן,ש הוא יגדל הוא יראה לך. כל מה שאנחנו עושים ואם לא נעבוד על המידות היטב היטב לתקן אותן, שיראו הילדים, אפילו אם עכשיו לא ישכילו ואפילו אם הם נערים מנוערים כרגע, אבל שהם יתגברו הם גם ילמדו את הילדים שלהם כמה ההורים צדקו והם חשבו שהם טועים, עכשיו רואים שהם צודקים וכו'. בקיצור, זו השקעה הנכונה.

אומרים חכמים שחופני ופינחס "בני בליעל". והראשית חוכמה אומר שכל מקום שנאמר "בליעל" זה רשע. מי זה היה אבא של חופני ופינחס? זה היה עלי הכהן. הוא היה נביא וגם מלך וכהן גדול. עלי הכהן היה צדיק גדול. ובכל אופן (הוא היה לפני שמואל הנביא) ועלי הכהן  אמרו על הבנים שלו שהם רשעים בני רשע. חופני ופינחס בני בליעל. בנים של רשע. ה' ירחם! וכך כתוב שמותר לומר לרשע שהוא בן רשע. אתם רואים לאן זה הולך?

מה הי? בגלל שהאבא שלהם הוכיח אותם על מעשיהם הלא טובים, שהיו משהים את הנשים היולדות שבאות לתת את הקורבן שלהן, כי הם התעסקו בבשר רציני, לא גוזלות, הביאו גוזלות. אישה אחרי היריון הייתה מביאה שתי גוזלות, אז מה זה מתעסק עכשיו? שחוט להם שתי גוזלות, כמה זה שוקל? 100 גרם. יש פה שור, בשר כמו שצריך. את ה מבין? אנטריקוט. אז הם משהים אותן, משאירים אותן והן היו נמנעות מלחזור הבית ולקיים את המצוה שלהן, אז הם נקראו רשעים. ומה אמר להם האבא? "אל פני תרעו". שמעתי שמדברים עליכם מרננים, אל תרעו. הוא הוכיח אותם. אבל הוכחה לא רצינית. לא שמשפיעה. בגלל זה הם מתו, הוא מת עוד 28 אלף מישראל מתו, אשתו מתו, כל אלו מתו, בגל שלא הוכיחו גם אותו שהוא לא אומר להם כראוי ולא מוכיח אותם כהוגן וכו'. ונקראו רשים בן רשע. והוא צדיק גדול! רק בדבר הזה הוא נכשל בתוכחה. הוכיח אבל לא כראוי. הוכיח אבל לא כראוי. אתם שומעים?

זאת אומרת, מידות זה היסוד של התורה. אם אדם עשוה מצוות, אבל הם לא נעשות במידות הנכונות והראויות ולא נעשות לשמה, יכול להיות שאתה תקיים מצוה גדולה ורבה שכולם ימחאו כף והקב"V יקרא לך רוצח.

למה? כי הלב לא שלם במאה אחוז בעבודת המצוה ולא עוד, אם אתה מוכיח את השני ויש בך ממעשהו, אתה בדיוק כמוהו. איך אתה מהין לעשות, אתה תהיה כמו יהוא בן נמשי, שנאמר שאת כל דמי יזרעאל הוא משיב הקב"ה על בית יהוא. כל הרציחות שהיו בהתחלה מצוה, כיוון שהנחת את פסל מיכה, אז אתה נחשב לרוצח על כל נפש ונפש.

עכשיו תחשבו: אם יש לך הערות וגערות על אנשים אחרים, בשמים ידונו אותכם לפי מה שאתה אומרים גם על אחרים. ישפטו אותכם משפטכם. איך ששפטתם אתם תשפטו. "לההוא אמרת ככה, למה לזה לא אמרת כך?". "זה קרוב משפחה, זה חבר שלי, מה אני אגיד לו? זה אני לא מכיר אותו." לא,לא, בשמים אין דבר כזה! אן דבר כזה! כולם שווים. אתה צריך אם אתה מבין שזה איסור, צריך להגיד לכולם את האיסור. אין הנחות. אותו הדבר! אותו הדבר! הכל אותו הדבר! צריך להיות לשם שמים טהור! 

ועל זה מה אומרים? "וטהר לבנו לעבדך באמת"

שאלה:

שואלת: שמעתי מיהודי סוריה שהם נקראים טויל.

הרב: איך קוראים?

שואלת: טויל, טוויל. כלומר חיים ארוכים, בגלל הקללה של עלי. עד היום הכהנים סובלים מימים קצרים. אז הם קוראים טוויל. טוויל זה ארוך.

שואלת: אני יודע. אבל למי הם קוראים?

שואלת: לכהנים שלהם.

הרב: הבנתי. משפחת טוויל?

שואלת: כן. כל המשפחה תביא להם כהנים. זה המקור שהקללה לא...

הרב: שלא תפגע בהם.

שואלת: כן.

הרב: לא יודע אם זה מועיל. אבל בסדר, שיהיו טוויל.

 

שאלה:

שואל: שאלה שלי לגבי חולצה, זה לא נחשב ארבע כנפות אני מניח?

הרב: מה לא?

שואל זה נחשב ארבע כנפות?

הרב: לא. צריך להיות לרוב האורך.

שואל: אוקי. ואז אפשר ליטול פה ציצית פשתן?

הרב: לא, לא ראוי. זה לא בדיוק בגד בשביל זה.

שואל: אם אני פותח...

הרב: לא, אל תפתח! תשאיר ככה ואם אפשר גם תסגור.

שואל: אוקי. יש לי שאלה בקשר לתורה, במעמד הר סיני ה' נתן את התורה לבני ישראל, נכון? אז זה אומר שבני ישראל ידעו את העתיד? כי בתורה כתוב...

הרב: התורה ניתנה מגילת, מגילות  וכל מה שהיה קשור עד אותו זמן, ניתן להם. לא העתיד ניתן להם. רק בסוף משה רבנו לפני מותו כתב את הכל.

שואל: אוקי. הבנתי. איזה עניין ששמתי ממך שאמרת באחת ההרצאות שאיזה שהוא מיקסר שהוא הטבע שהפרה היא מיקסר של כל מה שתכניס היא תרצה חלב.

הרב: כן.

שואל: אז רציתי לוודא שהתכוונת... אתה מתכוון שהיא אוכלת יוצא חלב?

הרב: כל מה היא אוכלת תאכל קש, תאכל תפוחים, עגבניות, גמבה, הכל, יצא חלב.

שואל: אבל ידוע שכל החיות.. מה זה חיות... חלב זה מזון לתינוק. זאת אומרת לצאצא. אז פרה גם ללא הריון לא יהיה חלב, אז זה לא משנה. רק אחרי הריון, כמו אישה בעצם. כמו חתול, כמו גמל, כל החיות.

הרב: לא הבנתי. מה אתה מתכוון?

שואל: חלב הוא מזון שהוא.. זאת אומרת היא לא אוכלת ומייצרת חלב, היא אוכלת ומייצרת דם אבל ההריון זה מה שגורם להורמונים האלה לייצר חלב, ואז.. הבנת?

הרב: בלי לאכול יצא?

שואל: לא.

הרב: לא. אז..

שואל: חייב היריון. כמו כל...

הרב: שמעתי. בלי שהיא לא תאכל לא יצא?

שואל: לא.

הרב: שלום.

שואל: אוקי.

הרב: אצל אישה זה ככה: שהדם שלה דם נידה הופך להיות החלב.

שואל: כל היצורים כולם זה רק בעקבות הריון. החלב.

הרב: בסדר גמור.

שואל: לתינוק.

הרב: מיקסר אבל.

שואל: אז כל החיות אפשר להגיד.

הרב: דם. בסדר דם?

שואל: ברוך ה'.

הרב: דם. דם זה טוב? שמכל דבר שאתה תאכל יהיה דם?

שואל: כן.

הרב: יופי! אז זה מיקסר? שהופך מכל דבר דם?

שואל: זה מי שאנחנו יצורים מדהימים אין סוף.

הרב: ברוך ה'.

שואל: ברוך ה'.

הרב: תודה רבה!

שאלה:

שואלת: שלום הרב, ערב טוב. אני באתי היום לבקש מחילה מהרב. ומהאנשים פה בקהילה, מכמה אנשים ששמעתי וקיבלתי ודיברתי עליהם לשון הרבה . הייתי עובדת במטבח עם גילה סובעי ותוך כדי עבודה וגם אחרי שעזבנו כאן אז היו קצת רכילות. בהתחלה ניסתי לעצור אותה וזה ממש לא הואיל. ואני רוצה גם למחות בה פה בציבור שאני מוחה בה שהיא ככל הנראה ממשיכה עם הלשון הרע הזאת וזהו. אין לי מה להגיד. אני ממש מצטערת.

הרב: ו...?

שואלת: ואני מוחה בה.

הרב: ו...?

שואלת: ואני מצטערת מאוד ולא יהיה סיכוי שאני אעשה זאת שוב.

הרב: ואת תמחי בכל מי שידבר?

שואלת: בטח.

הרב: ומבקשת מחילה אמיתית מקרב הלב?

שואלת: כן הרב.

הרב: טוב? מחול לך,מחול לך, מחול לך.

שואלת: תודה רבה הרב! אני יכולה להגיד עוד משהו?

הרב: כן.

שואלת: אני רוצה גם להגיד תודה רבה לרב על הזכות להיות בקרבת הרב ותודה לרב על כל השינוי שעשינו בבית. על החזרה בתשובה שלי השלמה ועל השינוי שעשינו במטבח שהרבה שנים רציתי לעשות את זה וברוך ה' בזכות הרב.

שואלת: תודה!

שאלה:

שואל: ערב טוב כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: גם אני באתי הפעם קצר ולעניין בצער ויגון גדול מבקש מכבוד הרב מחילה, על זה ששמעתי, קיבלתי וגם דיברתי לשון הרע מאותם אנשים רשעים אסף סובעי וסהר יוליס שאין לי דרך אחרת חוץ מלבקש מחילה ולהתחרט מעומק ליבי ולקוות שהרב אי פעם יסלח, ימחול ואני אקבל כל דבר שהרב יחליט לעשות לגבינו. כל עונש, כל דבר. אם הייתי.. קטנתי להגיד, לא יודע, הלוואי ואם לא היה קורה אבל זה קרה. אין לי.. אני פשוט מתחרט. הלוואי והייתי נעלם בתוך האדמה.

הרב: אתה מתחרט או לא?

שואל: מתחרט חרטה גמורה ואמיתית.

הרב: טוב. מחול לך , מחול לך, מחול לך.

שואל: תודה כבוד הרב. אוהבים אותך מאוד! אני שוב מאוד מתנצל. אני אוהב אותך כמו אבא או כמו הרב. ומי שאני ומה שאני זה בזכות הרב. לא הייתי מגיע לתהליך גיור ולחזרה בתשובה ולהתקרבות באמת, כל זה לא היה קורה בלי הרב. והרב יודע הרבה פרטים, אני לא רוצה להרחיב זה לא המקום, אני מודה מכל הלב על הכל הכל! הרב. אני מבקש גם סליחה מכל הנוגעים בדבר, מהחברים בקהילה גם...

הרב: נפגעו ממך.

שואל: נפגעו מהדבר. כן. אם זה היה חוסר.. פשוט טיפשות, אין לי מילים לתאר את... להסביר את הבושה פשוט וזהו. הלוואי שאני אזכה לתקן את זה גם לפני בוראו וגם מכל הנוגעים בדבר, ברשות כבוד הרב.

הרב: תודה רבה.

שאלה:

שואלת: כבוד הרב, אני אומרת תודה לכל האנשים פה שתרמו לכבוד הערב הזה לרפואת דניאל רפאל בן יפה בדריה, ואני מבקשת מהרב שיברך אותו רפואה שלמה.

הרב: עוד פעם?

שואלת: כן.

הרב: דניאל רפאל בן יפה בדריה, רפואה שלמה בכל אבריו וגידיו מהרה! זכות כל התורה שאמרנו פה וישמעו תעמוד לו.

שואלת: ועוד בקשה, אם אפשר כבוד הרב, לברך את הבן שלי עמרם בן אסתר שיזכה לזיווג הגון.

הרב: עמרם בן אסתר יזכה לזיווג הגון מהרה וילמד שעתיים תורה בתענית דיבור כל יום, שלושה חודשים רצוף.

שואלת: תודה רבה.

הרב: אם לא תזכרי, אתן לך פתק שכתוב פה הכל.

שאלה:

שואל:  שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

הרב: אני חסיד של הרב כבר אולי 20 שנה.

הרב: מחיאות כפיים!

שואל: הרבה שנים חתמתי הוראת קבע לרב לפני עוד בדיסקים עוד. היום אני כבר לא צריך את זה, ברוך ה' החזיק אותי מאוד, רציתי לשאול מה עם מלחמת גוג ומגוג, רציתי לראות פה משהו... רציתי לראות.. באתי לראות. התחזית מה...

הרב:אז בוא אני אסביר לך בקצרה.

שואל: תודה רבה הרב. תודה.

הרב: תראה, אני כל פעם מוסיף קצת על הקודם, אבל אתה בטח שמעת קצת שאני מדבר על זה? כן. שמעת קצת. תראה המצב מתחמם כל רגע יותר ויותר ומתקרב לגבולות אתה יודע שכרגע יש הסכם בין ארה"ב לרוסיה באזור הקרוב דרעא וקונטרה, שמה שאיראנים בסוף לא יוצאים ולא חיזבאללה. בהתחלה הרוסים אמרו שחיזבאללה והאיראנים יצאו מסוריה ברגע שיושג הסכם, הפסק אש. עכשיו הם הסכימו שהם לא יוצאים, הם נשארים. לא רק זה, הם מעבירים נשק. היום ביבי הודיע שלמעלה מכבר תריסר פעמים ויותר, אנחנו הפצצנו שיירות של האירנים שהעבירו לחיזבאללה נשק. זאת אומרת, הוא לא התכוון או שכן התכוון, אבל נשארו המיקרופונים פתוחים ושמעו שהוא אומר את זה בפירוש תמיד לא אמרנו שזה אנחנו, ידעו שזה אנחנו אבל לא אמרו. אז מכל מקום הוא גם אמר לרוסים שהוא לא מקבל את הסכם הפסקת אש שלהם, כי זה גורם לנו נזק, והוא מתכוון לפגוע בשיירות נוספות או בבסיסים שהם עכשיו רומים להקים, בסיס אווירי ובסיס ימי. האירנים פה בסביבה ומעבירים כבר אלפי חיילים ונפשק וטנקים. בקיצור, הולך להיות פה חגיגה. עכשיו לריב עם הרוסים ועם האמריקאים ביחד, אתה ידוע זה לא הכי מתאים, אבל זה מתאים לגוג ומגוג. מה פירוש? ככל שלא יתאים ולא יתאים ונדחק יותר לפינה, ככה יותר סביר שגוג ומגוג יפרוץ ברגע ויתלקח. אתה מבין? טעות אחת בטעות יפילו לנו נגיד הרוסים מטוס, חלילה, או הפוך, אנחנו נפגע במשהו שלהם או בחיילים שלהם. ראית מה הם עשו לטורקים כשהם הפילו להם מטוס אחד, אחרי זה ביטלו להם את הכל ושם ואת התיירות ואת הנפט ואת הגז וכל מיני דברים. בקיצור, זה רק בקטע הזה. מעבר לזה, אתה רואה מה קורה בהר הבית, כל רגע זה מתלקח. הם כולם מוכנים, כל הזמן מחפשים.. בקיור כולם מחפשים את העילה שאיתה יהיה אפשר להדליק את כל מזרח התיכון. הוא כבר דולק, אבל אתה יודע כמו שאומרים להדליק אצלנו את החתיכה קטנה שנקראת א"י, שזה כמו פפיון במפה, ואת זה גם, את חלקת האבות שלנו רוצים לקחת. ואתה רואה אומרים שחברון לא שלנו, אומרים שהר הבית לא שלנו, אומרים לא שלנו שום דבר! אנחנו סתם באנו כאן כובשים ואין לנו פה שום דבר.

היום ראיתי איזה מכתב יפה שכתב , אני חושב שזה ברזל, נראה נדמה זה היה ברזל. ברזל הוא כתב אני חושב למופתי. ברזל נכון? ברוך מרזל! מרזל, זה לא ברזל. מרזל. הוא כתב לו מכתב למופתי יפה, הוא אמר לו איזה יופי, איך אתה מקדם את הפלסטינים נפלא ואתה זה והוא אומר להם שאם הם יכנסו דרך החיישניים, אז הם פשוט מאוד התפילה לא תתקבל, תמשיך ככה וכו', אבל את תשכח שיש גם אותו הדבר בחברון, במערת המכפלה. אז תגיד להם גם שלא יכנסו לחברון ולשמה. ועוד משהו אני אומר לך גם לביטוח לאומי שלא יכנסו, כי גם שם יש בדוקים את הכל, אז אל תכנסו, אל תקחו ביטוח לאומי, אל תכנסו להתפלל בשום מקום, אבל אתה כולך חארטה אתה! אתה רק פוליטיקאי קטן וזה הכל. ככה הוא מסיים פחות או  יותר. זאת אומרת, אבל הם מחפשים עילות, הם צריכים עילות. אתה מפר את הסטטוס קוו הם אומרים. רגע, רגע, מי הפר את הסטטוס קוו? קודם לא ירים מתוך הר הבית לא נכנסתם עם נשק ולא הבאת נשק מבפנים וכו'. מי הפר את הסטטוס קוו? אתם! הפכתם את זה לזירת קרב. אז מה אתם רוצים שיעשו? שיתנו לכם להכניס נשק ואתם תירו עלינו מבפנים? אתם הפרת את הסטטוס קוו, לא אנחנו הפרו. אז מה אתם אומרים שיש פה הפרה? אבל הם כבר מגייסים את כל האומות והטורקי אומר, "הטורקי", הטורקי הזה, ארדואן, הוא כבר אומר רם לא יפתחו שמה את הכל כמו שהיה יהיה דבר נורא שאף אחד לא חלם. והירדנים והלבנונים והסורים וכולם וכולם וכולם, עכשיו עשו פשרה בינתיים, נראה אם תחזיק, שעכשיו יעמדו החיילים יבדקו אותם כמו במלונות עם המכשיר. אתה מבין? כמו בשדה התעופה, "תרים ידיים", תעשה ככה, תעשה ככה. ויעייפו את החיילים ויסכנו אותם והכל. מה זה השטויות האלה! לא הבנתי, מישהו יכול להגיד עכשיו לארה"ב אם היא מחליטה עכשיו לשים חיישנים כאלה, מישהו יגיד לה לא? "אתם משנים את הסטטוס קוו, עד עכשיו לא היה, מה פתאום שתעשו עכשיו?". לא הבנתי, אתה ריבון פה? יש לך ריבונות או אין לך? אם אתה ריבון איפה הריבונות. אתה לא יכול, אתה קולוניה. קולוניה של ארה"ב. בשביל כמה דולרים קשרו אותם לרצועה ואומרים לך בוא לטייל, תנוח עכשיו, תשתה. זהו. ככה עושים איתנו מה שהם רוצים. האינטרסים שלהם קובעים. לכן האינטרס של הרוסים מארה"ב זה כרגע לעשות את מה שהם עושים. לא מתחשבים בכלל בישראל. את מלך ירדן עדכנו בכל הסכם הפסקת אש, אותנו לא. כי ידעו שלא נסכים כאילו. אז לכן לא שואלים אותנו. תקבל את זה כמו שהוא, ואם לא, אין בעיה, תחיל לעושת לכם סנקציות גם כן ושלום על ישראל. הקול מתרגש ומתרחש אבל הכל מתבשל. זה כאילו אנחנו שומעים את הזרדים. את הזרדים מתחת למדורה של ל"ג בעומר. בהתחלה שומעים.. נתפס עד שנתפס, אח"כ זה עולה לתורן וכל מזרח התיכון אש. אתה עכשיו בדרך. כל יום שעובר זה חסד לחזור בתשובה, לתקן את המידות. כי יום שעוד יש. אחרי זה ,זה אלפי טילים ביום אחד. כמו שהזהרתי מזמן מזמן. היום כולם אומרים, חיזבאללה כבר אומר לא אלך, אלף 500 כמו פעם שאמרתי הוא אומר עכשיו כבר 4,000 ביום. ומספיק מכה אחת, אפילו אם אחרי זה לא יהיה להם עוד יום. אבל אתה יודע מה זה 4,000 טילים? חלקם מדויקים? על כל הצירים והמקומות הכי חשובים שיש במדינה, כגון שדות תעופה, אמוניה וכו', בלי לתת להם עוד כתובות. נו, אז מה יהיה? והסברתי כבר פעם, אם יהיה פקקים רק בכביש ראשי, פקקים, זה הכל, מה תעשה?  כולם ישאירו את המכוניות ויברחו מהטילים, ואיך יגיעו כוחות הבטחון, כוחות ההצלה וכו', איך יגיעו? ומה יהי? איזה אנדרלמוסיה תהיה? בקיצור, זה לא פשוט! מה שהולך להיות לא הולך להיות פשוט בכלל! בכלל! מה שלא ראינו עד היום ומה שעוד לא היה בעולם, עומד להיות. שני שליש מהעולם ימות ודאי. ארבע וחצי מיליארד. אתה יודע מה זה? זה לא עם יריות. אז זה לא פשוט. לכן כל יום שאנחנו יכולים לתקן, לתקן, לתקן, רווח גדול. אח"כ מי יודע מי ישאר, מי לא ישאר, מה יהיה, איך יהיה וכו'.

שאלה:

שואל: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואל: קבעו לי ניתוח בז' באב, בשלושת השבועות, להחליף תאריך או לא.

הרב: קודם תגי דלי במה מדובר? אפשר להגיד או לא.

שואל: כאן.

הרב: מה כאן? בשיניים, באף, בשפה?

שואל: כן.

הרב: וכמה זמן לקח לעשות את התור? כמה זמן קבעו לך מרגע שביקשת כמה זמן לקח? שלושה שבועות, חודש, חודשיים, שלוש? כמה?

שואל: חודש.

הרב: ואם תבקש עכשיו עוד פעם מה יהיה?

שואל: חודש.

הרב: ואז יהיה חגים. מה תעשה? מה משך הניתוח?

שואל: יום אחד.

הרב: לא, זה השהות. כמה משך הניתוח? חצי שעה?

שואל: משהו כזה.

הרב: אבא לידך, נו הוא לידך. כמה משך הניתוח.

שואל: חצי שעה.

הרב: לא מסוכן. אפשר לעשו. בהצלחה רבה ורפואה שלמה.

שאלה:

שואל: שלום הרב.

הרב: שלום.

שואל: רציתי לשאול שאלה וגם להגיד משהו קטן. מה שהרב הזכיר שעל עלי כתוב שבני בליעל, על חופני ופינחס, הגמרא אומרת הרי שכל האומר חופני ופינחס חוטאים אינו אלא טועה. שזה רק כנראה בדרגות שלהם, אבל...

הרב: לא. לא. כל האומר שחופני ופינחס טועה, זה הכוונה שמה שכתוב :"וישכבו את הנשים", שזה ודאי לא עשו. זה כולנו מסכימים, הם לא עשו את זה. אבל הם השכיבו אותם, הכוונה לישון עוד לילה אחד במקום ולא חזרו לבתיהן. לכן כל האומר, הרי הוא טועה.

שואל: ביחס לחוטא הגמרא אומרת את זה. שאם ...

הרב: אמרתי. בחטא הזה הכתוב בפסוק.

שואל: שאלה נוספת: הרב אומר שכל נטית הלב של האבות נמצא בבנים, אז מה היה נטיית הלב של האדם הראשון?

הרב: מה הייתה נטייתו? ברגע שהוא חטא אחד, זה הוא עדה בשעה הראשונה, מאז כולנו חוטאים.

שואל: כן, אבל כח בתכונות, כל אומה יש לה תכונה מיוחדת שלה, נכון? אמריקה יש לה את התכונה...

הרב: כולם יש להם אותה תכונה של אדם ראשון וחווה: סקרנות.

שואל: וחוץ מסקנות, יש צרפתים, יש אמריקאים, יש סינים.

הרב: קודם כל סקרנות י שלכולם?

שואל: כן.

הרב: כולם רוצים לטעום כל דבר?

שואל: כן.

הרב: אותו הדבר.

שואל: אבל יש כאלה שהם יותר אכזריים ויש כאלה שהם יותר...

הרב: מה הקשר?

שואל: אני שואל איזה תכונה היה לאדם הראשון? ממי הגיע לדאעש אכזריות?

הרב: תקשיב, תקשיב רגע. בכל אדם יש את כל המידות כולם. בכל אדם יש את כל הכוחות של כל החיות והעופות והדגים. שנאמר :"נעשה אדם". שנאמר נעשה אדם", קרא הקב"ה לכל הברואים בבריאה, ואמר לכולם: "נעשה אדם". מה זה "נעשה אדם"? אומר הזוהר הקדוש: כל אחד נתן כח ממנו בו. עד ששואלים מאיפה היה הכח בחנניה, משאל ועזריה לעשות מעשה צפרדעים, שהצפרדעים מסרו את נפשם. אז הם למדו קל וחומר מהצפרדעים. אבל טבע האשם שמה, טבע  האדם שהוא מתרחק מסכנה, לא נכנס לסכנה, אז איך יכלו למסור את נפשם? משום שיש להם כח של צפרדעים. ולכן אומרים לנו "הויה עז כנמר, רץ כצבי וגיבור כארי וכו. למה? כי יש לך את המידות האלה. עכשיו, זה שעו דלא יצאו לפועל כל המידות של אדם הראשון בבת אחת, בסדר, אבל הם נמצאות בו. אז כל מה שהיה בו נטיות, יש בנו. "ונעשה אדם", נעשה מכל החלקים. עכשיו, כמה שיותר קרוב אלייך המוליד, אז יותר מושרש בך התופסת עם כל מה שהוא סיגל עצמו במשך השמן וכן, וכן, וכן. לכן אתה רואה שהיו דורות שלמים שהם הלכו דווקא באותן עבירות. וחכמים חילקו את זה לשלו מהותיות וקראו לזה שהעולם נידון בזעם. אלפיים ראשונים זנות. כל העולם היה זנות. אלפיים שניים עבודה זרה. אלפיים אחרונים זה ממון. כולם ממון, ממון. אז רואים שדורות שלמים כולם נוטים נטייה אחרי דבר מסוים שמתפשט וזה ננטע באנשים. לכן אתה רואה כשיש הדרדרות, למה את הרואה שיש ירידת הדורות? קוראים לזה ירידת הדורות. כי מה שירדו אלה וזה וזה, כשאתה עושה תענית,אז אנחנו אומרים שאנחנו עושים תענית על חטאנו וחטא אבותינו. מה אנחנו קושרים את אבותינו, אם אנחנו חטאנו למה אתה מדביק את אבותיך? כי אם אתה חוטא זה בגלל אבותיך, כי אם אבותיך לא נטעו בך נטיות כאלה, אז גם אתה לא היית חוטא.

שואל: אבל יש לאדם בחירה.

הרב: ודאי שיש לאדם בחירה. לכן אמרתי שאדם נולד עם תוואים מסוימים והוא חייב לשנות אותם לטובה, אמרתי שאדם, לא אני אמרתי, הרמב"ם, הרמב"ם אמר שיש לאדם מידות הנקנות בגלל הסביבה והחברה ולכן הוא צריך לבחור במקום הטוב, ונתתי שתי דוגמאות. ואמרנו שיש אדם שיכול לשנות את טבעו לאן שהוא רוצה. אתה תלמד ספרי מוסר ואתה תשתנה לאן שאתה רוצה. אז לכן אתה חייב עם הבחירה של לבחור בטוב. ולכן אמרו חכמים חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותיי אברהם יצחק ויעקב, כי הם היו השלמים. ואנחנו צריכים להגיע לשלמות. לכן שרנו "וטהר לבנו".

שואל: תודה רבה הרב.

הרב: תהיה בריא.

שואל: ורציתי גם להגיד שהתפעלתי מהאומץ של הזוג פה.

הרב: אה, התפעלת מהאומץ.

שואל: כן! אני לא יודע אם הייתי עושה את זה.

הרב: זה ברור. זה ברור. אבל כנראה שהם באמת אכפת להם להישאר פה בקהילה וכנראה שהם מקבלים פה תופסות. אז כדאי.

שואל: או שאולי יש לה גם איזה טוהר לב.

הרב: ודאי שיש!

שואל: לא רק רווח, מה הוא מרוויח.

הרב: ודאי שיש! אם לא היה, יש כאלה שעזבו פה ולא חזרו וגם לא יחזרו וגם אם ירצו לחזור, לא יוכלו לחזור.זה ודאי. זה תלוי במידות. יש אדם שנכשל, מה לשעות, גם אדם הראשון נכשל. נכשל. אבל הוא ישב 130 שנה בתשובה. הוא לא היה כמוך. הוא 130 שנה! אתה לא היית מסוגל אתה אומר. 130 שנה! אתה יודע מה זה לשבת בתשובה?! ולא הצליח לחזור אבל למעלה שהייתה לו קודם. הוא כבר ירד ממה שהוא היה. נצטמצם ונצטמצמה קומתו וידיעתו והכל. זהו. צריך להשתדל לא להיכשל ולא לחטוא, לכן היזהרו אותנו כל כך והחפץ חיים כתב ספר שלם רק שמירת הלשון, איך להישמר,לא לשמוע, לא להשמיע וכו'. אבל מה לעשות?! סקרנות אמרנו. יש לנו סקרנות. "מה, מה היה?מה אמרו. מה אתה אומר? לא יכול להיות, אתה בטוח". ועוד מבקשים עוד , עוד, עוד לשאוב. כמה שאפשר. אצל החרדים קוראים לזה "נייס". אתה מבין? זה מין מילה כזאת, חמודה כזאת שאפשר לדבר לשון הרע והוצאת דיבה והכל, תחת הכותרת "נייס".

אז רק רציתי לחזור, כבר הזכרת לי, אמרתי על "החרדונים", אלה שהולכים לאקדמיה, כן, הם בדיוק יהונתן בן גרשום. הם אומרים "לא, מה פתאום! אני לא עובד עבודה זרה, מה פתאום! אני מבזה את זה, הכל שקר, הכל שטויות, זה נצרות פרוטסטנטית, אני רק בפרנסה, לקבל תואר ולקבל פרנסה. אבל זה בדיוק אותו הדבר. בדיוק אותו הדבר. להורים שלהם ולהורים של ההורים שלהם לא היה את האומץ לעושת, אבל יכול להיות שבפנים הם כן רצו לעשות, רק אז החברה החרדית הייתה יותר סגורה. היום החברה מאוד פרוצה, אז לכן הם מעיזים ואין כבר מי שיעצור אותם. היום אין מי שיוכל לעצור. לכן ההדרדרות היא גדולה ואנשים הולכים בגאון והולכים לצבא חופשי ואין שום בעיה! הכל התפרק. נשארו רק קומץ בתוך כל הים השחור, נשארו קומץ של אנשים יראים וחרדים ממש כמו פעם. כמו פעם! אין הרבה הרב קנייבסקי. זה עוד מה שנשארו בודדים, אתה מבין? יש כאלה עוד פחות מפורסמים, אבל אין עוד הרבה כלאה, לצערנו הרב. לכן חייב שיבוא המשיח מהר, מהר, מהר. שיישאר, שיפגוש מישהו, שיהיה לו עם מי לדבר, אתה מבין? כי אחרים יהיו באוניברסיטה, לא יהיה  להם זמן בשבילו. או שהם יהיו צנחנים כבר. אז הוא לא יתפוס אותם, הם יהיו באוויר. כן, לצערנו הרב.  

שאלה:

שואל: ערב טוב, כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: כבודו מכיר אותי, אני גם זכיתי ברוך ה' להתחזק דרכך, בעזרת ה', לפני יותר מעשרים, 25 שנה בערך, בעידן הקלטות.

הרב: ברוך ה'.

שואל: אז כנראה שזה גם עומד לי הזכות הזאת שהיום אני נמצא פה, התחזקתי ברוך ה' וגם נמנעו מלאכול את כל הטרפות ונבלות מה שהיה עד עכשיו, אבל יש בעיה אחרת, מה שאמרת לגבי דג טונה.

הרב: כן.

שואל: יש בעיות גם בדגים האחרים כמו שהטונות או ש...

הרב: מה שמומלץ, הכי פחות בעייתי, זה לקנות דגים חיים ממקום שהוא יהודי חרדי שיש בו השגחה מהודרת של הרב לנדא או הבד"צ העדה החרדית וכשרואים עליהם סנפיר וקשקשת ולבדוק מתולעים בכל מקרה, אפילו שאומרים "אין חשש". אבל עדיף ממש שלקחת בלי עור כי יש בלבול וכו. עדיף גם מבריכות אם אפשר. כי אין תערובת של דגים אלה באלה, דהיינו, טמאים וטהורים ביחד ושיש דין כבוש לפעמים, כמו שהערו על זה בכמה מקומות. וזהו. אבל ממה שאני קראתי אצל הבד"צ, יש פה את המדריך שלהם, אז דגי פורל או לברק או מושט או דניס או נסיכת הנילוס, לא מכל מקום, אז אלה הם בסדר, הם כותבים שזה ללא חשש. אבל יש גם נסיכת הנילוס שאוכלים בני אדם. ויש גם טמאים. אבל מאיפה שהם מביאים כנראה שזה בסדר. זהו. זה מה שאפשר להגיד בעניין. אין אפשרות להבא דגי טונה ולעשות פה קבורתם?

הרב: הכל אפשר. השאלה אם אתה יכול לסמוך. תשמע, הרב לנדא תקופה לא נתן שום הכשר. עכשיו פרסמו שהוא כן נותן הכשר, כי הם עשו איזה סידור כזה וכזה שזה כן בסדר. תראה, זה מערך שמי שמבין אותו מאיפה זה מתחיל, אתה צריך להיות קודם כל באונייה או בספינות הגדולות, משגיח מההתחלה ולראות באמת שלא התערבבו אלה ואלה וכוו. ואח"כ כל התהליך והייצור. ואם אתה ראית פעם בית חרושת, מקום כזה שעובדים בו, זה אלפי אנשים שיושבים ומטפילם בדגים האלה. גם מיון וגם טיפול ואם זה הורדת עור ואם זה ככה, ואפשר שזה מתערבב  ולא תמיד זה מחלקות מבודדות וכו. ואח"כ ההגעה לארץ. סיפור ארוך. מאוד מאוד קשה ומסובך. אבל אם הדג מגיע לפה ויש עליו סנפיר וקשקשת וחי עם עור וכו', ואתה רואה בעיניך, אז אין שום חשש. נשאר לך רק לבדוק שאין תולעים ואין דברים נוספים. זה הכל.

שואל: יש אפשרות לברך בבקשה בעזרת ה' את אמא שלי ואבא שלי, שרה בת...

הרב: חרדים?

שואל: היא יושבת פה בקהל...

הרב: מה השמות?

שואל: שרה בת חביבה.

הרב: שרה בת חביביה ו?

שואל: ואת יחיאל בן סליאמן, אבא שלי.

הרב: יחיאל בן סליאמן.

שואל: רפואה שלמה.

הרב: רפואה שלמה.

שואל: אבשלום בן שרה לרפואה שלמה, בעזרת ה'.

הרב: ואבשלום בן שרה.

שואל: וזיווג בעזרת ה', לי. רגב בן...

הרב: רגע, אבל אתה תלמד בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף?

שואל: אני עשיתי את זה ובעזרת ה' אני אעשה את זה שוב.

הרב: יופי! רגב בן?

שואל: בן שרה.

הרב: בן שרה, יזכה לזיווג הגון! ותחליף את השם.

שואל: להחליף או להוסיף.

הרב: להחליף.

שואל: אוקי.

הרב: קראו לך חול.

שואל: מה זה?

הרב: קראו לך חול.

שואל: מהחול, מהחול אל החול.

הרב: מעפר באת ואל אפר תשוב.

שואל: כן. זה המהות לא?

הרב: כן.

שואל: וזיווג בעזרת ה' לרועי בן שרה.

הרב: רועי בן שרה...

שואל: אלרועי. אלרועי בן שרה.

הרב: אלרועי בן שרה זיווג הגון. גם ישעה מה שאמרתי.

שואל: אמן. ולימור בת שרה לזיווג.

הרב: נראה לי שהרשימה לא נגמרת.

שואל: לא, יש לי פה עוד חבר, באמת יקר. חיים בן...

הרב: רגע! לימור בת?

שואל: שרה.

הרב: שרה. זיווג הגון! תלמד חצי שעה שערי תשובה של רבנו יונה.

שואל: אמן!

הרב: כל מה שאני אומר זה בתנאי שעושים מה שאני אומר.

שואל: בעזרת ה'.  ואפרים בן שרה.

הרב: למה?

שואל: גם זיווג בעזרת ה'.

הרב: שעתיים גם. אפרים בן שרה זיווג הגון מהרה.

שואל: אמן! ותודה רבה לבורא עולם שבאמת זיכה אותנו באמת להידבק בך ובדרך הזאת ובעזרת ה' נמשיך ככה. בעזרת ה' עד גואל צדק, בעזרת ה'. תודה רבה הרב.

הרב: תודה. ברוך תהיה. ברוך תהיה.

שאלה:

שואל: שלום הרב.

הרב: שלום וברכה.

שואל: בקשר למה שרגב אמר עם הטונה, מה ההוראות לגבי ספגטי וכל מה...

הרב: עושים לבד. הכל עושים לבד.

שואל: אנחנו בבית לא קונים שום דבר מבחוץ, הכל מהבית.

 הרב: טוב מאוד. חסכתם. תראה איזה עשירים נהייתם.

שואל: גם ממתקם, גם הכל בבית. תבלינים.

הרב: חלב, לחם, לא קונים גם.

שואל: לחם אנחנו עושים בבית. הרב יברך את אשתי אסתר בת מזל.

הרב: אסתר בת מזל תזכה ל?

שואל: חיים ארוכים.

הרב: חיים ארוכים, בריאים ושלמים!

שואל: אמן!

 

שאלה:

שואלת: רציתי, כבוד הרב, לשאול על סרדין מרוקאי, זה כן טוב?

הרב: אני לא מכיר. לא מכיר.

שואלת: זה בקופסאות.

הרב: קודם זה היה סורי טוויל, עכשיו נהיה מרוקאי. אני לא...

שואלת: בקופסת שימורים.

הרב: אני לא מכיר. לא מכיר.

שואלת: על הסרדינים איזה הכשר צריך להיות?

הרב: הכי טוב זה בד"צ העדה החרדית. אבל אני לא אחראי. 

שואלת: יש לי עוד שאלה חשובה.

הרב: כן.

שואלת: יש איזה אישה חרדית מגאולה שואלת שנים חולמת...

הרב: חולמת שש שנים?

שואלת: שש שנים חולמת את אברהם אבינו, את רחל אימנו,ש הם בוכים לה ואומרים לה איך יבוא משיח, איך הילדים שלנו יעבור את התקופה הקשה האת? העיניים שלהם אדומות מבכי.

הרב: כן.

שואלת: ואמרו לה שתלך ותפרסם את זה, אם לא, היא תענש.

הרב: לא הבנתי. פעם ראשונה היא לא הבינה, פעם שנייה היא גם לא הבינה?

שואלת: לא. בשש השנים האלה היא חולמת את החלומות.

הרב: לא הבנת, אז ארחי שנה לא התייאשו ממנה שהיא לא מבינה.

שואלת: לא. עכשיו היא התחילה לפרסם.

הרב: אחרי שש שנים היא הבינה? דווקא האבות הקדושים באו לאחת שהיא לא מבינה? שש שנים היא לא מבינה. והבהילו אותה אם לא תפרסמי תענשי והיא לא נעשה גם? שש שנים? האבות לא מוציאים...

שואלת: אבל בואו נשמע מה היא רואה.

הרב: בסדר...

שואלת: היא אומרת כל אישה לא צנועה, שהולכת קצר...

הרב: לא צריך אותה בשביל זה, זה כתוב בהלכה.

שואלת: וקצר, היא רואה ערבי עם סכינים פוגעים בה. הרבה דם היא וראה. אבל אישה שיושבת שמה על הספסל ברחוב...

הרב: חלומות, חלומות.

שואלת: צנועה, לא נוגעים בה.

הרב: חלומות, יפה! חלום יפה. קרוב לאמת.

שואלת: צריך לקחת את המסר.

הרב: כתוב בשולחן ערוך. למה צריך את המסר ממנה, למה צריך לחכות לחלומות, אם יש שולחן ערוך?!

שואלת: היא אומרת שיש גם קטרוג על המורות שלנו, עם הפאות. שהמורות הערביות נראות כאילו יותר צנועות.

הרב: כן?

שואלת: אז יש קטרוג...

הרב: היא שמעה את זה בדרשה כנראה. בסדר.

שואלת: היא לא יודעת עברית דרך אגב. אנגלית רק.

הרב: באנגלית גם כן נותנים דרשות כאלה. איך דיברו איתה האבות הקדושים? באנגלית?

שואלת: בחלום זה לא משנה.

 הרב: אה, זה לא משנה. אז יכול להיות שזה גם לא משנה מה היא חלמה.

שואלת: הנשמה מדברת כל שפה. מה הרב אומר על הדברים האלה? כבר התחילו לפרסם את זה ברחל אמנו, בהרבה מקומות.

הרב: אין בעיה. היום קונים הכל. היום מה שמוכרים לציבור, הוא קונה. כבר מכרו להם את כל החוטים, גמרו כבר את כל החוטים האדומים. כבר אין, אין! אין! לא מייצרים כבר, לא יכולים לעמוד בקצב. עכשיו יש כל פעם משהו חדש. זה לא בעיה. היום יש הפרשות חלה. הפרשה חלה, חלה, חלה, כל המדינה חלות. חלות, חלות. ויש גם "נשמת כל חי". נשמת כל חי, נשמת כל חי, ועוד... ויש ככה ויש ככה.

שואלת: אבל לא כל הנשים יודעות מה כתוב בגמרא.

הרב: בטח שלא כל הנשים יודעות.

שואלת: הן רק יודעות מה מוכרים בחנויות.

הרב: ברור שלא.

שואלת: והם קונים מה שבחנויות.

הרב: ברור.

שואלת: אז כן צריך לקחת מסר מהחלומות שלה.

הרב: כל חלום צריך לקחת מסר, שבחלומות השווא ידברו. זה המסר שכתוב בגמרא. אני בטוח שיש פה עוד הרבה אנשים שחולמים 20 שנה, לא אותו חלום, אבל חולמים. מישהו לא חולם, זה בעיה, יכול להיות שהוא מת.

הרב: אז מה הרב חושב שהיא מדמיינת.

הרב: מה פתאום! זה הגמרא אומרת שהיא מדמיינת. אני לא חושב. כתוב "והחלומות השווא ידברו". השווא. תראי, אם היא חלמה פעם על אברהם יצחק ויעקב נגיד, ואח"כ זה מצא חן בעיניה, היא רוצה עוד פעם להיפגש איתם, לדבר איתם. יש לה עוד מה להגיד. ועוד פעם ועוד פעם והיא תמשיך כל הזמן. מה הבעיה.

שואלת: לא, רק עם אברהם ורחל אמנו.

הרב: אה, רק עם שניהם.

שואלת: רק איתם.

הרב: בסדר. אפשר לקום מהחלום כבר או עוד לא? אני רואה שהיא הכניסה אותך איתה לתוך החלום. תהיה בריאה, אני מודה לך מאוד.

(תגובה מהקהל)

הרב: זה לא את שחלמת את החלום שש שנים? אה גם את חלמת את אותו..

(תשובה מהקהל)

הרב: מה היית?

תשובה: הייתי בהרצאה של רחל אמנו.

הרב: אה, של האישה שמספרת. אה, היא כבר עושה הרצאות? ואחרי זה גם ברכות בטח.

שואלת: לא.

הרב: מה לא? מי שרואה את אברהם ורחל כל יום, לא מגיע לה לברך? ואחרי זה זה יהיה כניסה גם, יעלה כניסה. כי הזמינו אותה בכל כך הרבה מקומות, אז מה היא תחליט? מי שישלם יותר. איזה יופי! זה מקור טוב. כל אחד יבוא חלום וזהו. יש אחד באלעד, רב אחד שאומר שהקב"ה דיבר איתו אישית. תמיד זה היה עם מלאך, אבל הפעם זה היה הקב"ה בכבודו ובעצמו.

שואלת: דרך אגב היא כותבת שהיא דיברה עם האדמו"ר שלה...

הרב: שנפטר או חי?

 שואלת: חי.

הרב: כן?

שואלת: סיפרה לו את החלומות והוא אמר לה זה הכל אמת ותמשיכי לפרסם.

הרב: אני עוד לא שמעצתי על אדמו"ר שחולם בהקיץ. בדר"כ כולם חולמים שישנים. אבל בסדר. זה האופנה היום. בקיצור, כל אחד שאומר שחלם חלום, כתוב ב"כיכר השבב" את החלום שלו. מהתחלה עד הסוף. אין שום בעיה.

שואלת: תודה רבה!

הרב: תהיה בריאה.

שואלת: רגע, אני צריכה.. סליחה, לבקש ברכה לשכנה שלי.

הרב: מה השם של האשה?

שואלת: שחזרה לה המחלה.

הה: השם של האשה?

שואלת: קוראים לה זהבה גולדה בינה בת מלכה.

הרב: זהבה גולדה בינה בת מלכה, ה' ירפא אותה ברפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.

שואלת: אמן! רציתי... להבדיל, שתי אחייניות שלי, שהם לא זכו לילדים, אחת 11 ואחת 5 שנים.

הרב: חרדים?

שואלת: חרדיות מירושלים. כן.

הרב: עם כיסוי ראש.

שואלת: פאה.

הרב: תגידי שיחליפו לכיסוי ראש ובעזרת ה' נתפלל עליהם.

שואלת: קוראים לה יוכבד...

הרב: לא! בעזרת ה', אבל שיקבלו עליהן.

שואלת: יוכבד בת...

הרב: לא מבזבז ברכות סתם. תשאלי, אם הן יסכימו, תצלצלי לפה למשרד, תגידי שהן הסכימו, אני אברך.

שואלת: ויהיה? בעזרת ה'.

הרב: אמרתי אני אתפלל.

שואלת: הצער שם מאוד גדול.

הרב: אני לא קובע כלום. אני יכול רק להתפלל זה הכל.

שואלת: בעזרת ה'.

הרב: יופי! תודה!

 

שאלה:

שואל: הייתי פה לפני חודש.

הרב: זוכר.

שואל: וביקשתי ברכה, ואני רציתי.. שכחתי להגיד לרב אז שתרמתי אז גם סכום להרצאה של הרב.

הרב: ברוך ה'!

שואל: חודש לפני. אז רציתי בזכות התרומה שהרב יברך את אשתי ואת העובר של אשתי, הרב זוכר עם העובר.

הרב: כן.

שואל: רציתי שהרב יברך את העובר ממש, כאילו...

הרב: ממש.

שואל: כאילו את העובר. אז בירכת אותי ואת העובר. אבל רציתי שעכשיו את העובר לבד.

הרב: העובר של?

שואל: חיה רייחל בת אסתר.

הרב: חיה רחייל בת אסתר, יצא בריא ושלם לעבודתו יתברך.

שואל: אמן! גם בזכות התרומה.

הרב: כבר אמרנו.

 

שאלה:

שואל: כתוב בגמרא שרב אשי אמר שמחר יהיה שיעור בחברנו, אז מנשה בא  אליו בחלום....

הרב: אבל איזה חברים אנחנו? ממתי אנחנו חברים?

שואל: אבל משנה היה רשע הרי, היה מלך רשע, רצח אלפים.

הרב: כן?

שואל: הוא נקרא חבר של מסדר השס שמסתמא היה קדוש וטהור, זה זכות גולה.

הרב: מנשה הוא ראש ישיבה בעלי התשובה למעלה!

שואל: זה לא מחלוקת רב הונא ורב יהודה?

הרב: יש.

שואל: רבנו אומרים אין לו חלק לעולם הבא.

הרב: נכון. נכון, אבל מה לעשות?

שואל: מה הטענה שלו על רב אשי?

הרב: אבל אנחנו יהודים, אתה יודע, שמחים אם מישהו נכנס לגן עדן ופחות שמחים אם הוא בגיהנום, אז אנחנו קוראים לו "חברנו".

שואל: נו? והוא נענש על זה שקרא לו "חברנו".

הרב: לא הבנת מה אני אומר על זה? הוא היום ראש ישיבה בעלי תשובה למעלה.

שואל: לפי חכמים הוא לא נכנס לעולם הבא.

הרב: בסדר. מה לעשות.

שואל: רב אשי נקט כמו רבים.

הרב: נו, מה אתה רוצה שנעשה?

שואל: למה ... על רב אשי?

הרב: מה פירוש למה?

שואל: הוא בא אליו בחלום, אמר לו "אני חבר שלך"...

הרב: אם אתה היית בזמן שלנו...

שואל: כעת אבל הוא לא. יש לו את הניסיונות שלו וכעת הוא הצליח בניסיונות שלו.

הרב: לכן הוא אומר איך אתה משווה, אתיך אתה עושה  אותנו בדרגה, הרי יצר הרע שלנו...

שואל: הוא לא משווה.. אם נגיד הוא אמר שהוא רשע גמור וקילל וביזה אותו, לא אמור להיות טענה עליו.

הרב: כן, כן, אבל...

שואל: היא טובא ...

הרב: כן, אבל עבד עבודה זרה, אמר לו אתה היית מרים את הגלימה שלך והיית רץ. אז זאת אומרת, שאתה אפילו לא מבין על מה אתה מדבר, מה גודל היצר הרע ששלט בנו. זה לא שאנחנו הלכנו, כאילו כמו היום שהולכים אנשים "אתה יודע מה, בוא נלך לקניון", אנחנו מחפשים כאילו, שמה היה צריך להתפלל בשביל לעקור את היצר הרע היה צריך להתפלל בשביל לעקור. אי אפשר! הוא היה משתלט על אנשים, עם שלם עובדים עבודה זרה, עם שלם! רק אליהו "קנא קינאתי לה'", אתה מבין? איך יכול להיות שעם שלם בתקופות כאלה שיש נביאים, נבאי אמת והכל, איך הם נמשכים? כי כח הסטרא אחרא היה גדול מאוד, מאוד! מאוד!

שואל: אני מבין. שורש הטענה של משנה על רב אשי זה שהוא  ביזה אותו.

הרב: כן.

שואל: אני אומר, הוא מותר לבזות אדם רשע. הוא היה רשע. לפי חכמים, לפי הפשט.

הרב: אז אנחנו מדברים עכשיו שלפי אומרים בכל אופן שהוא ראש ישיבת, כך כתוב גם בזוהר הקודש, שהוא ראש ישיבת בעלי התשובה למעלה, והוא חזר בתשובה ב-22 שנה האחרונות, זה גם הגמרא אומרת וגם הפסוק אומר, שהוא חזר בו וה' הצילו והטיסו לירושלים ושמה...

שואל: חזר למלכות ולא בתשובה, ככה אומרים חכמים.

הרב: בסדר,  אז לכן אני אומר, הם בסוף פוסקים מה שפוסקים, אבל בכל אופן ...

שואל: הרב אשי הלך לפי הפירוש שלו.

הרב: נו, מה לעשות?! אז בכל אופן מותר, מותר לו לגעור בו. מה לעשות אם הוא יודע איפה הוא נמצא בעולם האמת, אז מותר לו לגעור בו.

שואל: אם אני עכשיו יבזה את מנשה ואגיד שהוא רשע ברבי, תהיה טענה עליי?

הרב: אל תתעסק.

שואל: תהיה טענה עליי?

הרב: אני אומר אל תתעסק. אם הייתה לו גם שמה טענה, אז גם עלייך תהיה לו טענה, אבל אתה אני לא יודע אם תמשיך לדבר עוד.

שואל: תודה רבה.

 

שאלה:

שואלת: כבוד הרב, אנחנו קודם כל אני שמחה שאנחנו בקהילה שלך, ויש לנו כבוד גדול שאנחנו פה.

הרב: כן...

שואלת: יש לי שני דברים לשאול: אחד: איך אני בגוג ומגוג...

הרב: איך תסתדרי?

שואלת: איך אני אסתדר לא, מזה שהילדים  שלי.. אני מנסה להשפיע עליהם שילכו בדרך של הקב"ה...

הרב: כל מה שאת עושה באמת ובצמים, הצלחת או לא הצלחת אין עלייך טענה. כל מה שאת עושה וכל מה שהיה לידך לעשות, את לא יכולה לשנות את בני האשם. יש להם בחירה גם כן. לא תהיה עלייך תביעה, אם עשית כל אשר ביכולתך.

שואלת: וגם חברות שהן חרדיות, שקשה לי לראות אותן שהן...

הרב: אוכלות נבלות וטרפות.

שואלת: כן.

הרב: מה לעשות?! רוב הציבור לצערנו הרב, בעניין הזה, נכשל. ויש לו גם סיבה להיכשל, כי מכשלים אותו. אנשי התעשייה אומרים לאנשים שהכל בסדר. מה לעשות?

(תגובה מהקהל)

לא, אין בזה הלכות. יש בזה מציאות. מה המציאות. אין בזה הלכות. הלכה זה בשולחן ערוך. אין רוב. הפוך, רוב בהמות טרפות. זה המציאות. רוב בהמות טרפות.

שואלת: וגם עכשיו שאנחנו הולכים לקנות דברים, אנחנו בודקים והכל.

הרב: מצוין!

שואלת: קשה לנו...

הרב: עד איפה שאנחנו יכולים.

שואלת: אנחנו כבר לא יודעים מה לקנות, כדי שבאמת יהיה לנו...

הרב: הכי טוב לא לקנות.

שואלת: אז נצום.

הרב: מה נצום? פעם מה אכלו? אכלו לחם, אכלו חלב, לבינה, משהו.

שואלת: לעשות הכל בבית.

הרב: כן. היום יש לך מאות אלפי מוצרים על המדף, שגעון של תעשייה. לא היה דבר כזה מעולם! פעם היו אוכלים עופות אולי מעטים לשבת. אולי. מעטים. רוב האנשים שחטו רק לחגים. "אכול צאן ושחוט בקר", זה הנביא מגנה את כל אלה שכל היום שאוכלים בשר ועופות בשר ועופות. הוא מגנה. זה גנאי. מה האדם זולל, זולל ושובע כל הזמן. הוא מחפש כל הזמן אוכל, כל הזמן נכנס לתנור, נכנס למקר, נכנס למזווה, נכנס לפה, נכנס לשם. כל הזמן! ונתנו לו באמצע גם לנשנש. לנשנש, לנשנש. ובין לבין שים מסטיק גם, קח סוכריה וקח גלידה וקח פה וקח שם. ושלוק מזה ושלוק משם, שותה מפה. כל הזמן הוא עסוק באכילה ושתייה. כולם מפוצצים סוכרת. שליש מהאוכלוסיה כבר בסוכרת. סוכרת. סוכרת. מה זה?! וכולם שותים ואוכלים ושמנים ודובים.

שואלת: ומה זה כל הויטמינים שאנשים לוקחים במקום אוכל.

הרב: מה זה ויטמינים?

שואלת: מולטי ויטמין 2000.

הרב: אני לא יודע מה זה הויטמינים.

שואלת: זה ויטמין 2000.

הרב: אני לא יודע, יש ויטמינים בכל הפירות בכל הירקות,יש בהם הכל! הכל! הקב"ה ברא את העולם בלי הסופרים, בלי הקניונים, לא היה קניונים.

שואלת: ועשבי תיבול...

הרב: לא היה "כל". כל מה שעשה הקב"ה.

שואלת: עשבי תיבול שמרססים אותם, איך אנחנו יכולים להוריד את הריסוס?

הרב: אם את משרה את זה בתוך חומץ 10 דקות.

שואלת: החומץ לא...

הרב: חומץ או מים רותחים, יורד.

שואלת: אה, יופי!

הרב: תשימי לדוגמה תפוח שהוא מרוסס, ותראי איך יש קליפה לבנה יורדת מזה, דבק. אבל שקונים בד"ץ העדה החרדית ולנדא בפירות, גם אין חשש ערלה, בעזרת ה', וגם הם מקפידים שהמריחה שתהיה זה יהיה סינטטי. זהו. אז זה לא מהחי. כי מה שמים בפירות אחרים זה מבעלי חיים. אז זה בעיה.

שואלת: אז הדבר השני שרציתי, בבקשה. כבוד הרב. הילד שלי צריך לעבור ניתוח ביום שלישי הבא.

הרב: בן כמה הוא?

שואלת: דתי או לא?

שואלת: כן.

הרב: כן?

שואלת: והוא צריך לעבור ניתוח בכתף, הרצועה נקרעה לו. מהצבא.

הרב: מהצבא?

שואלת: בחיל תומר, הוא חרדי.

הרב: נו, אז הוא יכול לקנות דירה על חשבונה.

שואלת: זה יוצא ביום שלישי, האם זה בסדר?

הרב: מה ביום שלישי לא משלמים? אם הוא נפגע מהצבא, אז הוא צריך לקבל פיצויים מהצבא.

שואלת: הלוואי! אמן!

הרב: מה זה "הלוואי אמן"? הם אחראים אליו. הם אמרו לו בטירונות, אנחנו אבא שלך ואמא שלך. תשכח מאבא ואמר. אז אבא ואמא צריכים לשלם הכל.

שואלת: אז בסדר מבחינת תאריך שזה...

הרב: היום שלישי?

שואלת: ביום שלישי, שעה וחצי הניתוח.

הרב: בסדר. בעזרת ה' יצליח.

שואלת: אמן! זיו דור בן הדר כרמית.

הרב: בסדר. יצליח.

שואלת: אמן! תודה רבה כבוד הרב. ישר כח!

 

שאלה:

שואל: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואל: אני בדר"כ שומע ביו-טיוב את כל ההרצאות, לחצי שנה האחרונה.

הרב: יפה. מאיפה אתה?

שואל: ראשון לציון.

הה: יפה.

שואל: היום באתי להרצאה, פעם ראשונה אני מגיע.

הרב: מחר תגיע לתפילה בנץ?

שואל: בעזרת ה'.

הרב: או שתישאר פה כבר.

שואל: בעזרת ה'.

הרב: כן?

שואל: אני רוצה שבעזרת ה' תברך את אשתי, היא בהריון בסיכון ואני רוצה שתברך אותה שהיא תלד בשלום בעזרת ה'.

הרב: מי אמר שהיא בסיכון? הרופאים?

שואל: כן.

הרב: טוב. הם אומרים בדר"כ כל ההריונות בסיכון. מה השם שלה? היא דתיה?

שואל: כן.

הרב: היא הולכת עם כיסוי ראש.

שואל: כן.

הרב: יופי! מה שמה? לאט, לאט.

שואל: מהויש בת סנדה.

הרב: מהויש...

שואל: בת סנדה.

הרב: בת?

שואל: סנדה.

הרב: סנדה.

שואל: כן.

הרב: ה' יזכה אותה, בעזרת ה' יתברך, להשלים היריון תקין ולידה קלה על דרך הטבע.

שואל: אמן!

הרב: תהיה בריא.

שואל: תודה רבה!