תל אביב - תל אביב - חסרי השכל

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח. הערב יהיה לעילוי נשמת סעדיה בן מנסור, מנוחתו עדן. ולעילוי נשמת הורי וחמי מנוחתם עדן.

אנחנו צריכים להתכונן לקראת יום מתן תורתנו, חג השבועות. ונשאלת השאלה: מה צריכה להיות ההכנה לקראת מתן תורה? ידוע שאין קבלת התורה, אלא כפי ההכנה שאדם מתוכנן לה. כיוון שהכנה שאדם מתכונן היא כלי קיבול של השפע. והדבר הזה נצטרך כל כך עד שמשה רבנו, עליו השלום, מוסיף יום אחד מדעתו ודחה את קבלת התורה ביום אחד, כדי להוסיף עוד יום הכנה. 

האבני עזר זצ"ל מביא ראיה נפלאה שהשפעת המאורע היא כפי ההכנה אליו. הגמרא בגיטין ע"ז אומרת ששלושת הימים הראשונים בשבוע קרואים "אחר השבת הקודמת". זאת אומרת, תמיד יום א, ב', ו-ג', שבאים אחרי השבת, הם קרואים "אחר השבת הקודמת". ורביעי, חמישי ושישי, הם כבר קרואים על השבת הבאה. זאת אומרת אם אדם אמר לאישה: "הרי זה גיטך אם לא באתי עד אחר השבת...", הוא לא אמר כמה זה אחר השבת, "עד אחר השבת, ממתינים שלושה ימים". למה שלושה? כי א, ב', ג', זה ימים שהם נגררים וקרואים "אחר השבת". ושלושת הימים האחרים הם הימים של לפני השבת הבאה. 

עוד אמרו: שהאומר "הרי זה גיטך אם לא באתי אחר הרגל,, הכוונה לאחר 30 יום לאחר החג. הוא לא אמר מתי. הוא רק אמר לאחר הרגל. אז זה הכוונה 30 יום אחר החג. מה העניין? אם ההכנה לשבת שלושה ימים, שקודם השבת, רביעי, חמישי, שישי, שזה כבר נחשב לשבת הבאה, זה הכנה לשבת הבאה, היא משפיעה שלושה ימים לאחריה. כיוון ששלושת הימים א, ב', ג', נגררים אחרי השבת. ואם הכנה לחג היא 30 יום לפני כן, ששואלים ודורשים בהלכות החג 30 יום לפני החג. וצריך גם להכין עבורו מעות. אז גם הארת החג נמשכת 30 יום אחרי. לכן מי שאמר לאשתו "הרי זו גיטך אם לא באתי אחר הרגל", הכוונה 30 יום אחר החג. כיוון שההכנה לחג היא 30 יום לפני, אז זה ממשיך 30 יום אחרי. כיוון שהם מכינים לקראת שבת שלושה ימים, אז זה נמשך הארה של השבת אחרי השבת שלושה ימים.

אז זאת אומרת, רואים מפה כפי גודל ההכנה, ככה ההשפעה וההארה. מאליו מובן שלא מדובר פה רק בכמות של ימים. כמה זמן אתה הכנת את עצמך לפני. אלא כמובן שמדובר בעיקר באיכות. איך הכנת את עצמך לפני השבת, לפני החג, לפני כל דבר שמצווה.

וכבר העירו לנו בעניין חשיבות ההכנה, שהטבת הנרות במקדש והכנתם להדלקה, מטיבים את הנרות לקראת ההדלקה. זה נקרא עבודה. עבודת הכהנים. והיא פסולה בזר. אדם שהוא לא כהן היא פסולה בו. אבל ההדלקה עצמה, היא לא נראת עבודה והיא כשרה בזר. זאת אומרת ההכנה היא יותר נחשבת עבודה ואינה מותרת בזר. רואים מפה מה כוחה, מה גדולתה, מה ערכה ומה איכותה של הכנה למצווה.

אז מה צריכה להיות הכנה למתן תורה? הולכים לקבל את התורה. מתן תורתנו. מקבלים שוב פעם את התורה. אם נדע מה עניין של מתן תורה ומה רצה הקב"ה להשריש במתן תורה, אז נבין למה אנחנו נדרשים לקראת מתן תורה ומה עלינו להתכונן. אז בואו נלמד עכשיו ונבין בדיוק מה רוצה מאיתנו הקב"ה:

פסוק מפורש: "ויאמר משה לעם אל תיראו כי לעבור נסות אתכם בא האלוהים. רש"י מפרש מה זה "לעבור נסות אתכם": שלון הרמה וגדולה. כמו הרימו נס. נס זה דגל. הרימו נס. לגדל אתכם בעולם שיצא לכם שם באומות, שהקב"ה בכבודו נגלה אלכם, ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו. זאת אומרת, "ויאמר משה לעם אל תיראו כי לעבור נסות אתכם בא האלוהים", הקב"ה בא לרומם אתכם, לגדל אתכם בעיני האומות.

נו, ראיתם בטח בימים האחרונים כמה ביבי ואשתו היו מפזזים ומכרכרים סביב טראמפ, שהוא למעשה עומד בראש אומת עשו. אדום. רומי הרשעה שהחריבה את ביתנו. וצלבה את בננו וכו'. ואיך מפזזים ומכרכרים כי זה האדם, הוא ראש המעצמה הגדולה. נו? וביבי מפזז ומכרכר ככה שהוא יודע שהוא בעצם הבן של אלוקים? הבן של אלוקים!

כמה מדברים על הבת של טראמפ, כמה מדברים על החתן של טראמפ. הבן של..., הבת של..., החתן של... ואתה הבן של הקב"ה! ואתה לא מפזז ולא מכרכר ולא מבסוט בכלל. ואולי עוד חושב שאתה תקוע עם זה.

הגמרא בנדרים כ'  מבארת מה זה "לבעבור נסות אתכם בא האלוקים ויאמר משה לעם אל תיראו". מה זה " ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו"? מה זה "יראתו על פניכם"? אורמת הגמרא: זה בושה. בושה. יראה על הפנים זה הבושה. "לבלתי תחטאו", שיש לאדם בושה, זה מביא אותו לידי יראת חטא. איך אתה יכול להעיז פנייך נגד האלוקים. איך אתה לא מתבייש?! מול האלוקים לעשות חטא. כשאתה משתמש באיברים שלו, בכוחות שהוא נתן לך, ואתה לוקח אותם להשתמש מולו, לפניו, נגדו. אין לך בושה?

משל לאדם שנותן לחברו לשתות קולה, והוא לוקח אותה ושופך לו לפרצוף. בושה וכלימה! איך אתה יכול להחזיר רעה תחת טובה? משקים אותך ואתה משתמש בזה איך? אז יראת פנים זה הבושה והיא גורמת שלא תחטאו. שכל אדם המתבייש לא במהרה הוא חוטא. אבל מי שאין לו בושת פנים, בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני. למה? בני ישראל הם ביישנים, רחמנים, גומלי חסדים. מי שאין בו ממידות אלה, בידוע, לא  צריך בדיקה. שלא עמדו אבותיו בהר סיני.

ופירש  הר"ן, רבנו ניסים, שהרי נתן טעם לעם ישראל לבעבור תהיה יראתו על פניכם. יוצא מכאן שכל מתן תורה ניתן לעם ישראל כדי שתהיה לנו יראת פנים שזו הבושה. שתהיה לנו בושה. ואז לא נחטא לפני הבורא. אם גן, הטעם למעמד הר סיני זה להשריש בנו את הבושה. שהיא אחת משלושת הסימנים של האומה. אבל אם נתבונן אנחנו נחשוב שבמבט ראשון התוצאה היא קטנה מידי למעמד הגדול כל כך. מה פירוש? אחרי 2,448 שנה מבריאת העולם, הקב"ה בוחר את האומה הישראלית מכל העולם, מכל האומות. שהיא תהיה סגולה לפניו, שהם יהיו הבנים שלו. "בני בחור ישראל", וכל המעמד העצום הזה של כל העולם השתתק בשעת מעמד הר סיני, כל זה היה רק בשביל שיהיה לנו בושה. זה היה נראה קטן מידי בשביל מעמד כזה גדול ונשגב, חד פעמי באנושות. אבל שמתבוננים בעניין ממנו, אין נכבד וגדול ממנו. שהרי חכמים זכרונם לברכה באבות פרק ה', משנה כ', העמידו על זה את הכל ואמרו: "עז פנים לגהנום ובושת פנים לגן עדן". מי שרוצה לזכות לגן עדן צריך שיהיה לו בושת פנים. מי שרוצה גהנום, עז פנים. העזות פנים מראה שהאדם הזה לגהנום. אבל הבושת פנים מראה שהוא לגן עדן.

וצריך לבאר את זה כפילים: מה החשיבות של הבושה? ומדוע הר סיני ומעמד הר סיני, הם זה הביאו לזה? אז אנחנו נפתח במשנתו של הסבא מנובהרדוק, זצוק"ל, בספרו "מדרגת האדם", במאמר נקודת האמת. זה עניין מרכזי בתוך משנתו של הסבא מנובהרדוק. וקוראים לזה הרגשת הסתירה. כל בני האדם כמעט חיים בסתירות. בין מה שהם יודעים למה שהם עושים, בין מה שהם יודעים למה שהם יודעים, בין מה שהם עושים למה שהם עושים. ובין מה שהם עושים למה שהם יודעים. הם חיים בסתירות. ויש עניין להרגיש את הסתירות. להרגיש! אדם צריך להרגיש את הסתירות.

הנה נזכיר דוגמה: בימי אחאב הרגה איזבל, אשתו, את כל הנביאים. ונותר אליהו הנביא לבדו משוחרר. 100 נביאים נוספים הוחבאו ע"י עובדיה הנביא בשתי המערות, אבל רק אליהו הסתובב חופשי. בכל עם ישראל נותרו רק 7,000 שלא קראו לבעל. רק 7,000! כל השאר קראו לבעל. אתם שומעים? כל עם ישראל עבדו עבודה זרה. קראו לבעל. מתוכם היו רק 7,000 שלא קראו לבעל. אליהו הנביא גזר שיהיו שלוש שנים בצורת רעב, והוא הסכים בסוף רק להוריד גשם מחדש. אחרי שלוש שנים. בתנאי אחד שכל עם ישראל יתקבצו בהר הכרמל ומולו יתייצבו 450 נביאי הבעל. והוא יביא מזבח ויראו למי תרד אש מן השמים ותאכל את הקורבן. ואז ניגש אליהו אל העם ואמר להם כך: "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים". שתי הסעיפים זה שתי מחשבות. " ה' הוא האלוהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו". הוא לא אמר עוד פעם "ואם הבעל הוא האלוהים",  הבעל לא אלוהים. הוא אמר "ואם הבעל לכו אחריו". אבל אי אפשר שניים. גם וגם. או או!

למה הוא פתח בהקדמה זו? למה הוא לא הציע ישר את המבחן של האש? בואו נראה למי תרד אש מן השמים ותאכל את הקורבן. תרד מעצמה. זאת אומרת, כל אחד יקרא. אתם תקראו לבעל, אם יש כזה, שיוריד לכם את האש. שישרוף את הקורבן. אני אקרא לאלוהים ואם יש אלוקים הוא שומע, הוא יוריד את האש והיא תאכל את הקורבן. למה הוא לא אמר את זה ישר? למה צריך להגיד: "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים" וכו'?

אומר הסבא מנובהרדוק: מי שפוסח על שתי הסעיפים, מי שיכול לחיות בשתי מחשבות, שיש אלוקים ויש גם בעל, לא יעזור המבחן של האש, אחרי שתרד האש מה יגיד? "נו, נו, אז ירדה אש על המזבח, על מזבח ה' ירדה, נכון, אני לא מכחיש. נכון גם לא ירדה על מזבח הבעל, נכון גם לא ירדה על מזבח הבעל... אבל מה אכפת לך? מה מזיק לך אם אני אעבוד את שניהם? מה אכפת לך?". חייב היה אליהו הנביא לעורר בהתחלה את הרגשת הסתירה, ואת ההבנה וההכרה שעבודת האלוקים זה לא הולך עם עבודת הבעל. זה לא הולך ביחד. אבל אם את זה אתם לא מבינים, לא יועיל המבחן! אלא צריך לדעת שכל המבחן זה בשביל או הולכים אם ה' או הולכים עם הבעל. אין משהו אחר!

יש אנשים שהם חושבים שהם דתיים או מאמינים או כל מיני ציורים, ואין להם בעיה שבבית יש להם טמבלויזיה, והם יראו את כל מה שרואים שם, ושהם ישמעו מוזיקה פסולה נגד ההלכה ושהם יאכלו נבלות וטרפות. מה הבעיה? אני מאמין, מתפלל שלוש תפילות ואני גם נהנה מזה. מה יש? לא צריך להיות קיצוני, קנאי, פנאטי, מאה שערים. לא צריך. מי אמר שזה.. מי אמר שצריך להיות מאה שערים. לא אמרו שצריך להיות מאה שערים, צריך רק לשמור מה שכתוב בשולחן ערוך. זה הכל. זה הכל. מישהו יגיד לשוטר שתופס אותו עם פלאפון מדבר, הוא יכול להגיד לו: "תשמע, את רוב החוקים אני שומר, אבל תשמע אני לא יכול בלי לדבר! אשתי צלצלה, אתה יודע אם אני לא אענה מה יקרה. היא תחשוב מי יודע איפה הייתי. והנסיעה עכשיו עד חיפה זה שעה. ואם אני לא אענה לה, מה? אתה רוצה שנתגרש?". הטיעון הזה יעזור לו? או הטיעון שהוא אומר "תשמע, את הכל אני שומר, תבדוק אותי. אבל אני אגיד לך את האמת, אני בלי לדבר בפלאפון לא יכול. לא יכול!" אז תרד מהכביש. היום שוללים רישיון. קנסו גדולים. למה? זה חוק חדש. זה לא חוק מלפני 3,300 שנה שלא משתנה. זה חדש. יכול להיות שבעוד כמה זמן יחליטו שאתה יכול לדבר עם שני טלפונים. כי חוקים זה אנשים. אנשים מחליפים חוקים כל יום. אין בעיה! לפי האינטרס. עלו הימין, מוחקים לשמאל, עלו השמאל, מחוקים לימין. עלה טראמפ מחק כל מה שעשה אומבמבה. הכל ביטל לו! כל מה שהוא אמר ביטל. כי זה חוקים של אנשים. אבל אצל הקב"ה שום דבר אתה לא יכול לבטל. אין אדם שיכול לבטל. אם יבוא משה רבנו ויגיד עכשיו, ירד ונדע שזה הוא, יגיד שרק מחר לא מנחים תפילין, הוא נביא שקר וחייב מיתה. אין דבר כזה! לא תוסיף ולא תגרע, זה תורת אלוקים ולא תורה של אנשים. ומה שה' קבע זה מה שיש. אז אי אפשר לשנות.

אז אי אפשר, אומר אליהו הנביא, להיות פוסח על שתי הסעיפים. פעם אתה עם הבעל, פעל אתה עם אלוקים, פעם אתה עם שניהם. אין דבר כזה! אתה צריך להחליט מי אתה. אתה פה, אתה שם? אתה מספיק שאתה תהיה פעם בגן עדן, פעם בגיהנום, פעם בגן עדן, פעם בכף הקלע, פעם בגהנום, פעם בגן עדן, אתה מסכים? זה התוכנית שלך? אתה לא מסכים. פעם בכלא, פעם בחוץ, פעם בצינוק, פעם בחצר, אתה מסכים? אתה לא מסכים. אז למה אצל הקב"ה אתה עושה ככה? לכן בא לעורר אותם אליהו על הרגשת הסתירה. שיבינו שאין דבר כזה.

ידוע סיפור ששניים באו להתדיין אצל הדיין. ואחד טען, טען, טען..., הרב שמע את הכל, אמר לו: "אתה צודק". השני התנפל: "איך הרב אומר שהוא צודק ועוד לא שמעת מה אני יכול להגיד ומה יש לי להגיד"? אומר לו: "מה יש לך להגיד?". טען, טען, טען.. אמר לו: "גם אתה צודק". אז אשתו שמעה, הרבנית, אמרה לו :"אדוני, כבוד הרב, בעלי היקר, איך אתה אומר שהוא צודק והוא צודק? הרי אחד סותר את השני! זה מכחיש את זה". אמר לה: "גם את צודקת".

נו, אנחנו לא כאלה? אנחנו מוכנים לקבל גם את זה וגם את זה. אנחנו אוהבים את כולם וכולם טובים, כולם צדיקים, ועמך כולם צדיקים. הכל בסדר. מה אכפת לנו. מה אכפת לנו להיות טוב עם כולם. שאלה מי צודק? מה נכון? מה מותר? מה אסור? אין פה משחקים, זה לא חיי חברה,ז ה לא בשביל להיות ככה נחמד ונעים וזה ופה. יש פה מציאות שאתה באת לעולם ואתה עומד לצאת מפה, ובזמן שאתה פה אתה צריך לעשות את מה שהביא אותך הבורא לעשות, ואח"כ למסור דין וחשבון. ומה תגיד לו? הוא יעבור איתך דין דין, מצוה, מצוה. "זה קיימת?", מה תענה? "זה למדת?". לא יודע מה מדברים איתי. מה תעשה? הרי זה עובר. 10, 20, 30, 40, 50, עפים! מה תעשה? מה תגיד?

חייבים ללמוד תורה, רבותי! בלי ללמוד את ספר החוקים של הבורא יתברך, בן אדם חוטא יומם ולילה. אפילו שהוא בחור טוב והוא נעים לבריות והוא מנומס ויש לו דרך ארץ. כל הכבוד! כל הכבוד! אתה יכול לקבל פרסים, דוקטור לכבוד, מה שאתה רוצה. אין בעיה! אתה יכול לעשות סלפי אפילו עם טראמפ. אין בעיה! אבל בסוף, בסוף, בסוף, תצטרף למסור דין וחשבון! תצטרך  למסור דין וחשבון. חייבים ללמוד תורה!

אז מצד אחד כתוב: : "והגית בו יומם ולילה", אתם מבינים מה זה אומר? שיומם ולילה יהודי צריך להגות בתורה. למעט, אם הוא עובד, אם הוא ישן, אם הוא אוכל ואם הוא זקוק לטיול קל. כל השאר, צריך ללמוד תורה. על מנת לקיים. וכתוב שתלמוד תורה כנגד כולם. זאת אומרת השכר שמקבלים אין שכר יותר גדול מלימוד תורה שאדם לומד תורה, מקבל שכר כנגד כולם. מה זה אומר? שכל מילה שאתה מוציא מהפה, כמו עכשיו שאני מוציא כל מילה, מקבלים על זה תרי"ג מצוות. שכר. לא רק אני מקבל גם אתם, השומעים. לא רק אתם השומעים, אלא כל אחד מכם מקבל כפול כל האנשים ששומעים. לא רק אלה שנמצאים כאן, גם אלה ששומעים בשידור ישיר. ותלמוד תורה כנגד כולם.

אבל גם כתוב שעוון ביטולה כנגד כולם. גם אדם שיש לו הזמנות והוא לא לומד, אז העוון של ביטול תורה הוא כנגד כולם. כל רגע שיכלת ללמוד ולא למדת, אתה תיענש על הפסד של תרי"ג מצוות.

אז מה חסרה לנו? הרגשת הסתירה. שמצד אחד אם אנחנו יודעים שכך הם הדברים, שתלמוד תורה כנגד כולם, "והגית בו יומם ולילה" חייבם, ויודעים שביטול תורה זה כנגד כל העבירות, אז מה? איך אתה חי בסתירה הזאת? איך אתה מיישב אותה? וזה מה ששנינו במדרש באסתר רבא ג' ד':

"יטיב ומשתאה כל יומא ולא לאהא" יושב אדם מפטפט כל היום והוא לא עייף. מדבר, מדבר, מדבר, מדבר... "וכאים לצאלה בולאה". קם להתפלל, עייף. שמגיע זמן תפילה הוא כבר עייף. "יטיב ומשתאה כל יומא ולא לאה", יושב, מפטפט, כל היום לא עייף. "יטיב למיתא ולאה". יושב ללמוד, עייף. לא עייף, הרוג! לא הרוג, מחוק! גמור! אל תדבר איתי אפילו על זה. מרוסק! כל המילים הכי דרמטיות ברגע מגיעות. אבל אם תגיד לו בוא תראה איזה סרטון, איזה צחוקים, מחייך! ישר הוא פנוי. אז מה הוא יגיד לך? יגיד לך: "תורה מתשת כוחו של אדם". הוא עוד לא התחיל ללמוד, הוא כבר מותש. כבר! לא אחרי לימוד, אלא כבר משקיבל עליו ללמוד תורה, הוא כבר מותש. איפה הרגשה של הסתירה? הרי לפני רגע לא הספקת לדבר. ועכשיו אומרים לך בוא תשמע שיעור, בוא תלמד משהו, בוא תעשה משהו עם עצמך. "אין לי כח, אני מותש". מותש. איפה הרגשת הסתירה? הוא לא מרגיש.

עומד אדם להתפלל ומתחיל: "ה' שפתי תפתח", מה הוא אומר? "ה' שפתי תפתח", זאת אומרת, בלעדיך אני אילם. אם אתה לא תפתח את שפתי, איך אני יכול לדבר?! לכן הוא מבקש: ה' שפתי תפתח. ועד עכשיו מי פתח את הפה שלך? הלא המילים זרמו אצלך בלי סוף. דיבר שטויות, דיבר הבלים, ליצנות. כמו מעיין מתגבר, כמו נהר לא פוסע. אבל מגיע לתפילה, עייף. ומתבקש מה': "ה' שפתי תפתח, למה אני הולך להירדם". איפה ההרגשה של הסתירה?

אומר הרב גלינסקי, זכרונו לחיי עולם הבא, שיהודי אחד אמר לו: אתה יודע ש"שבת" זה נוטריקון "שינה בשבת תענוג". ש-ב-ת. שינה בשבת תענוג. אבל יש אומרים: לא! "שינון שבת תענוג". שינון. לשנן, ללמוד תורה בשבת. בשביל מה ניתנה השבת? ניתנה שבת בשביל לעסוק בתורה. כל השבוע אתה אומר שאתה עובד ואתה לא פנוי, כי אין לך זמן לשיעורי תורה ואין לך כלום, כי אתה כל הזמן עובד, ואתה בא הרוג, הרוס וכו'. אז נתנו לך שבת מנוחה. נו? ישנת ליל שבת,ש לום! קמת? ייאלה יש לך יום שלם תלמד. לא, הוא אומר יש לו עכשיו נוטריקון: שינה בשבת תענוג. אז אומרים לו: "לא! לא! שינון בשבת תענוג".

אומר הרב גלינסקי: ואני אומר אלו ואלו דברי אלוהים חיים. שניהם צודקים, שניהם נכונים. איך אשפר לקיים את השניים? פותחים את הספר ונרדמים עליו. והבן אדם לא מרגיש שהוא מרגיש בסתירה! בא אליו יהודי אחד ואומר לו: "איזה שפל הגיעו האנשים! איזה שפל! והם עוד מניחים טלית ותפילין". "מה קרה?" הוא אומר: "חיפשתי פרנסה ומצאתי ברוך ה', החותן עזר לי, ליוויתי קצת כסף, פתחתי חנות". "נו, נו! שיהיה בשעה טובה! בהצלחה רבה!". "אמן, אמן! אבל תראה איזו צרות עין, החנות הסמוכה תבעה אותי לדין תורה על השגת גבול. מה הוא טוען? למה פתחתי מכולת ליד המכולת שלו. איזה צרות עין! איפה הבטחון שלו? מה הוא לא יודע שאין אדם נוגע במכון לחברו כמלוא נימה? מה הוא לא יודע שמה שנגזר יהיה לו בכל מקרה?". מה אתם אומרם על זה? והוא אומר לרב ראית איזה שפלות? הוא עוד מניח טלית ותפילין. וזה שטוען את הטענה הזאת עיוור שאין כדוגמתו! אם אתה כזה בעל ביטחון ומטיף לשני ביטחון, למה לא פתחת חנות פרחים? הרי מה שהקב"ה קצב הוא יתן לך דרך הפרחים. למה פתחת מכולת לידו? מה אתה לא מאמין שמפרחים אפשר להרוויח? רק ממכולת? והלכת דווקא אצלו, לידו לפתוח שכל הלקוחות שלו יבואו אלייך. ואתה עוד אומר "איזה שפילות". והוא עוד שם טלית ותפילין אתה אומר לו. אדם לא מרגיש את הסתירה אפילו במה שהוא מדבר, מה שהוא עושה. אנשים לא מרגישים מה הם עושים. זה נקרא יורד, יורד לחייו!

הסבא מקלם, זצ"ל, אמר שהמקור של הבושה הוא בהרגשה של הסתירה. עכשיו, רצינו הרי ללמוד מה עניין של הבושה "בעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו", מה עניין שצריך את מעמד הר סיני בשביל שיהיה לנו בושה? מה עוזרת לנו הבושה? אתם יודעים מה עוזרת הבושה? הבושה עוזרת להציל אותנו מן החטא ולהבחין בסתירה. אם אנחנו נראה, עכשיו נגיד אני עכשיו הייתי פה, יושב, איך שאני מגיע יושב מול כל הציבור, פתאום אני קם , מסיר את הכובע שם אותו פה, מוריד את החלוק, ולוקח את השרוול, מתחיל להרים אותו ככה עד פה, כולם היו מסתכלים: מה  קרה לו זה? מה הוא השתבש? מה הוא הולך למקווה? מה הוא עושה?. ודאי שאדם נורמלי לא יעשה את זה מפני הבושה. אבל אם בן אדם רוצה להניח תפילין, אז זה הפעולות שעושים. מסירים את הכובע, מסירים את המעיל העליון ומפשלים את השרוול כדי לשים את התפילין ולשים תפילין על הראש. בזה צריך להתבייש? מה פתאום! זה המצווה, ככה מקיימים אותה. זאת אומרת, שאתה עושה דבר שהוא לא נכון, במקום הלא נכון, צריך להתבייש. אבל אם אתה עשוה את אותו הדבר במקום הנכון ומה שצריך לעשות, לא צריך להתבייש.

מדוע? כי רגש הבושה העיקר שלו זה להרגיש את הסתירה בין ההכרה למעשים. אם ההכרה אומרת שיש לשמור על הכבוד והמעשים מראים את ההפך, צריך להתבייש. ואומרים לבן אדם "תתבייש לך! תתבייש לך". למה אומרים? כי מה שאתה מכיר ומה שאתה עשוה זה ההפך הגמור. אז תתבייש לך. אבל אם נבקש להניח תפילין, אז ההכרה אומרת שצריך להפשיל את השרוול, ואין מקום לבושה, מי יגיד לו "תתבייש לך!".

הנה כולם יודעים כיצד יש לנהוג. כולם יודעים שצריך לקיים תורה ומצוות. כמו שכתוב בשבת ל"א: יודעים רשעים שדרכם למיתה והם מלאים חרטות. כמו שכתוב בנדרים ט'. וליבם מכה אותם תדיר. אלא שחסר להם הרגשת הסתירה. בין מה שהם יודעים והם מתחרטים וכואב להם שהם לא 100% עושים מה שצריך והם חסרים את הרגשת הסתירה. הם צריכים לנהוג כך והם נוהגים אחרת. זאת אומרת, בן אדם צריך להרגיש. אם יש לו בושה הוא לא יעשה מעשים שנוגדים את ההכרה שלו, אבל אם אין לו בושה, הוא יעשה מעשים שכולם יודעים שלא מתנהגים ולא עושים אותם.

אני אספר מעשה שכבר דיברנו עליו, אבל נחזור עליו כי הוא מתאים לפה:

מסופר על גוי אחד שהיה עובד עבודת פרך, מרוויח פרוטות, והיה הולך לבית מרזח, לשכח את צרותיו ואת עמלו. פעם עבר ליד בית הכנסת ולא האמין למראה עיניו, שכן שלו הגוי יוצא מבית הכנסת, זחוח ומאושר. שאל אותו: "מה אתה עושה בבית כנסת של יהודים?". אמר לו: "אתה לא יודע? היהודים הם בעלי צדקה, הם מפרנסים נוכרים עניים עם העניים שלהם מפני דרכי שלום. ואני עושה כמה סיבובים במנחה וערבית ומרוויח כפליים מה שרווחתי בעבודת השדה. אז בשביל מה אני צריך לעבוד בשדה?". שמע הגוי, החליט לנסות. הסתובב בית הכנסת למחרת והפרוטות זרמו. אבל הוא שם לב שלא יהודים נותנים יותר. אז הוא הקשיב מה הם אומרים היהודים האלה שהם מקבלים יותר. אז הוא שמע שהם אומרים: "צדקה, צדקה, צדקה, צדקה"... אז כל הלילה הוא תרגל את זה, ולמחרת הוא באמת קיבל כפול. הרוויח יותר. אבל הוא שם לב שלאחד אחר נותנים בכפל כפליים. שאל אותו: "למה אתה מקבל יותר? למה אני אוסף אני מקבל פחות?". אמר לו: "אני גר צדק. ושיראל מקרבים את הגרים. כתוב: ואהבתם את הגר". התחיל  להסתובב למחרת והתחיל להגיד: "נדבה, נדבה לגר צדק, צדקה לגר צדק". כולם נתנו לו וגדשו אותו במטבעות. אבל הוא שם לב שיש בצד יהודי יושב, נכבד, מעיין בספר, מידי פעם מסתובב ונותנים לו שטרות! לא מטבעות. לא התעצל, הוא לא היה מביישן. לא היה ביישן. ניגש, שאל אותו: "תגיד לי, למה נותנים לך שטרות?". אמר לו: "אני הנכד של הבעל שם טוב הקדוש. לכן היהודים תומכים בצאצאים של הצדיקים". למחרת הסתובב ואמר: "צדקה לגר צדק, נכד של הבעל שם טוב...".

אתם מבינים? הוא לא מרגיש את הסתירה! איך יכול להיות גר צדק נכד של הבעל שם טוב? בחייאת! נו! תשמע מה אתה מדבר! תשמע מה אתה עשוה! שום דבר! אנשים חיים בסתירה, אין להם בעיה. העיקר להשיג את המטרה שהם רוצים.

הגמרא שואלא מציעא ע"א אומרת: בוא ותראה את סמיות של עיניהם של מלווה בריבית. אתם יודעים שמי שמלווה בריבית עובר בשישה אסורים מן התורה? ומי שלווה עובד בשניים. ולא רק הם, אלא גם מי שעדים להלוואה וגם מי שהיה סופר שכתב להם את ההלוואה. כל אלה מתחייבים באיסורים חמורים והעונש של מלווה בריבית שהוא לא יקום בתחיית המתים. לא קם בתחיית המתים. והוא נחשב ככופר בכל התורה כולה! וגם נכסיו מתמוטטים. לפני שהוא יתפטר מן העולם, יתמוטטו כל נכסיו.

אומרת הגמרא: בוא ותראה סמאיות עיניהם של מלווה בריבית. אדם קורא לחברו רשע, יורד עמו לחייו. למי שהוא יעיז לקרוא להם רשע, אתה לא תשתוק, אתה יורד לחייו, אתה מוכן להתקוטט איתו כאילו הוא בא להכות אותך. אתה אומר לי רשע? והם, הלווה והמלווה והעדים והלבלר הסופר, הם מביאים קולמוס ודיו וכותבים וחותמים על עצמם "פלוני זה כפר באלוקי ישראל,. כל אלה כופרים באלוקים. כל אלה חתמו עכשיו, ברגע שחתמו העדים והמלווה והלווה והכל, הם בעצם חתמו לא על ההלוואה, הם חתמו שהם כופרים באלוקים ועוברים על מצוותיו. אז זאת אומרת, סתירה במעשים.

את תחשבו שמלווה בריבית, זה רק מי שהולך להלוות מאדם. גם אם אדם לוקח אוברדרפט בבנק בשביל לקנות קניות, לגמור את החודש, הוא מלווה בריבית. לקחת הלוואה בבנק לקנות דירה, עם היתר עיסקא של הבנק זה מותר. אבל לאכילה, למזונות, לדברים כלאה, אדם שנמצא בעובר, הוא עובר על איסור ריבית. לא יקום בתחיית המתים. חבל. כבר השקעת. חבל! צריך ללמוד את הדינים, מתן תורה. אם לא יודעים את התורה, יגיעו לעולם האמת ויחשבו מה, אני התפללתי, הנחתי תפילין, נתתי צדקה, עשיתי חסד.. ופתאום יראו לו עוד מאות מצוות שהוא בכלל לא הכיר, לא ידע, לא נודע לו בכלל. מה חסרה לכם? הרגשת הסתירה.

כתוב בשבת קי"ט בגמרא: "לא חרבה ירושלים, אלא בשביל שלא היה להם בושת פנים זה מזה". שמאבדים את הרגשת הסתירה, כבר אין תקנה. בן אדם אין לו בושה, אז הוא יכול לעשות מה שהוא  רוצה. מה שבא לו עושה. כבר לא מעניין אותו שום דבר. לא נוקף את ליבו. שום דבר!

המצב של בני ישראל במצרים, היה מצב של חיים בסתירה. עם ישראל היו במצרים במ"ט שערי טומאה. יש 50 שערי טומאה, הם היו ב-49. אם היו נכנסים לשער ה-50 לא היינו יוצאים משם לעולם! ה' חילץ אותנו ברגע האחרון לפני שניכנס. אבל מה כתוב? שאבותינו במצרים לא שינו את שמם, לא את לשונם ולא את לבושם. בוא נא! זה הקפדה יפהפיה! לא רצו לקרוא לעצמם מחמוד, מוחמד... שמות של מצרים. נשארו ראובן, שמעון, לוי, יששכר. שמות עבריים שלנו. לא שינו. לא שינו את המלבוש! לא הלכו לפי צו האופנה המצרית. לא שינו את הלשון. לא דיברו במצרית. דיברו בעברית. מה זה? הקפדות! הקפדות! אבל מצד שני, עבדו עבודה זרה. זה לא סתירה? זה לא לחיות בסתירה?

ראיתם איזה צנועה הייתה הבת של טראמפ? היא באה עם כובעון קטן, מחלוקת אם זה נגד השמש או שזה צניעות, אבל אמרו שהיא הייתה צנועה. אבל היא טסה בשבת. איזה יופי! צנועה טסה בשבת. אישרו לה. בטח אישרו לה. ומי אישר לרב שלה לאשר? מחמד. למחמד מותר לנסוע בשבת, לטוס בשבת. אבל היא יהודיה, אסור לה לטוס בשבת. מה קרה? פיקוח נפש? מה היא צריכה חולה שצריכים להבהיל אותה לבית חלים בטיסה? מה קרה? אישרו לה. אישרו לה. יופי! אז זאת אומרת, לחיות בסתירה.

לכן, צריכם להבין רבותי, בא הקב"ה ואומר לעם ישראל: "משכו ידכם מעבודה זרה יקחו לכם צאן של מצווה". "משכו, קחו לכם". לא הבנתי. אם הקב"ה רוצה שיקריבו קורבן פסח ויקחו צאן למצוה, מה צריך להגיד להם: "משכו ידכם מעבודה זרה"? אלא שמסוגלים, מסוגלים, לאחוז גם בזב וגם בזה. לכן אומר ה' לא! תמשכו את הידיים מעובדה זרה ואחרי זה תקחו צאן למצוה. מה זה מיותר להגיד. אני יכול להגיד לך: אתה בא לבית כנסת, אבל אל תביא איתך פסל של עבודה זרה. מה , ברור שבאים לבית כנסת לא באים עם עבודה זרה. צריך להגיד? כן! הנה הוא אומר להם. תמשכו את הידיים, תניחו את העבודה זרה ורק אז תקחו צאן למצווה. למה? כי יכול אדם ביחד, לחיות בסתירה, אסור ומותר ביחד.

דוגמה: כתוב בתהילים ק"ו: "וימרו על ים בים סוף". זאת אומרת, המרו את פיו של הקב"ה והיה מרי, מה עשו? כתוב: "ועבר בים צרה". מה זה "עבר בים צרה", אומר זכריה הנביא, מלמד שפסל מיכה עבר עימם בים. הקב"ה קורע לעם ישראל את הים ל-12 גזרים לכבודם. להציל אותם מיד המצרים, לקבל את התורה. ועוברים עם עבודה זרה בים! מנצלים את ההצלה ומעבירים מה שנגד ה'. מצביעים ואומרים "זה אלי וענוהו", כשאומרים "זה" זה מצביעים. "זה אלי וענוהו,, כולם היו בדרגת נביאים ומצד שני מחבקים פסל ביד השניה. יכול להיות דבר כזה?

בן אדם דתי עם זקן ישוב מול הטמבלוויזיה, זה בדיוק אותו הדבר. עבודה זרה! "לא תביאי תועבה אל ביתך". כל עקירת הדת שמה נמצא. כל האיסורים שמה נמצאים. ובן אדם אין לו בכלל בעיה. כי הוא חי בסתירה. ולכן, מתן תורה בא לחלץ אותנו מזה. לכן הקב"ה אומר "אנכי ה' אלוהיך אשר הוציאתך בארץ מצרים מבית עבדים". אז זה ברור שמי האלוקים שלך? מי הוציא אותך ממצררים? אתה יודע כבר לא? "אנכי". אומר ה' בקולו "אנכי ה' אלוקיך אשר הוציאתך מארץ מצרים מבית עבדים". למה הוא אומר אח"כ: "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני"? איך יעלה על הדעת אם אתה אומר שאתה אלוקים שלי, איך יכול היות עוד אחד? למה הוא אומר דברה שנייה: "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני"? כי אדם יכול לחיות בסתירות! זה הבעיה של כולם. שחיים בסתירה. בא ה' והודיע במתן תורה אין יותר סתירות. יש רק אנכי ה' אלוקיך ולא יהיה לך אלוהים אחרים. שמעת? אין יותר! לא כמו במצרים. נגמר! מעכשיו זהו!

זה מה שאמר להם אליהו הנביא: "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים עם האלוהים לכו אחרים ואם הבעל לכו אחריו". אין שניים! תדעו מה האמת ותתביישו לכם לעשות את ההפך. אבל מי שאין לו בושת פנים אמרו חכמים: לא עמדו אבותיו בהר סיני. כי איך אתה לא מתבייש. אני מציל אותך, אני מציל אותך! אני מוציא אותך מצירם, אני מביא אותך לגן עדן ואתה כופר בי והולך עם מישהו אחר? אתה בוחר משיהו אחר? שלא פעל ולא עשה למענך כלום! הוא גם לא קיים! שקר והבל ושם נטעה. איך אתה יכול לבחור עוד דבר מול? אז מי שיש לו בושת פנים, הוא לא במהרה חוטא. למה? כי הוא מרגיש את הסתירה. זה בושה. הרי מה שאני יודע ומה שאני עושה, זה לא הולך ביחד.

אז אם כן, עכשיו הבנו מה הכנה למתן תורה. הנה נשארו כמה ימים, שבוע הבא בעזרת ה', נהיה בריאים, מתן תורה. מה ההכנה? צריך להתבייש להמשיך לחיות בסתירה. אנחנו הולכים לקבל את התורה, בכל אופן, ה' נותן את התורה שוב. נותן לאדם הזדמנות שוב, לקבל את התורה, להזכיר לו את מתן תורה, את חג השבועות. את זה שה' בחר בך מכל העמים ונתן לך את תורתו. ובחר בך להיות הבן שלו. והוא רוצה שתייצג אותו בכבוד. הוא רוצה להעניק לך גן עדן. אז הוא מבקש ממך תתבייש קצת. תתבייש. "בושת פנים לגן עדן", אתה רק תרוויח. אל תחיה בסתירות, תחיה בדיוק כמו שאני מבקש ממך. לטובתך! כל מה שבראתי אותך, זה רק להטיב לך. העולם הזה הוא זמני, אתה תצא מפה. אתה תגיע אליי לנצח. שמה אתה תהיה תקוע אצלי. איפה אתה רוצה להיות? בטוב או ברע? תבחר. תחליט עכשיו, לפני מתון תורה. אתה רוצה להמשיך לחיות בסתירות? אל תתפלא אם תקבל כמה. אבל אם אתה רוצה להתחיל לעבוד על הבושה, להתבייש קצת, מפני מי שגדול ממך, מי שברא אותך, מי שיצר אותך, מי שיש בידו להחיות ולהמית, לרפא ולהחליא, להעשיר ולהעני, מי שאתה מסור בידו בכל רגע נתון, יש לך הזדמנות. הכנה למתן תורה.

תודה רבה על ההקשבה!

 

שאלה:

שואל: שלום כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: קודם כל, יש לי בקשה קטנה ממך ויש לי גם שאלה. אמא שלי חלתה במחלה. כבר לפני שנתיים וזה עבר לה, ובשבועות האחרונים גילו שזה חזר. והרופאים אומרים שאי אפשר לרפא את זה. הייתי רוצה לבקש ממך לברך אותה.

הרב: דתיה או לא?

שואל: דתיה.

הרב: שומרת מצוות?

שואל: שומרת.

הרב: צניעות מלאה?

שואל: משתדלת. כן.

הרב: לא צניעות מלאה.

שואל: לא, יש , יש.

הרב: מה יש?

שואל: אישה מבוגרת.

הה: אז מה?  

שואל: פשוט לא... היא לא שמה ארוך...

הרב: אז מה אם היא מבוגרת? אז מה? מה יהודים מפסיקים בגיל 70 להיות יהודים?

שואל: לא, לא.

הרב: לא מפסיקים. יש לה כיסוי ראש מלא?

שואל: כן.

הרב: גרביים?

שואל: כן.

הרב: אז מה לא צנוע  100 אחוז?

שואל: שרוול.

הרב: מה זה שרוול? אחרי המפרקים?

שואל: שרוול קצר.

הרב: קצר כמו שלך?

שואל: לא.

הרב: אחרי המרפקים?

שואל: כן.

הרב: איפה זה המרפק? אחרי?

שואל: בערך פה...

הרב: בערך.

שואל: כן.

הרב: טוב. תקשיב. מה היא עשתה בשמך החיים? חוץ מאוכל וכביסות. יש איזה דברים מיוחדים? אתה לא יודע. גמילות חסדים היא עסקה?

שואל: כן. אפשר להגיד שכן.

הרב: לא לבני הבית. לחוץ.

שואל: לא. בחוץ מניח שכן.

הרב: אתה לא יודע.

שואל: כן, היא.. יש לנו גם המשפחה אנשים חולים, והיא כל הזמן איתם, והיא גם עבדה ...

הרב: בקיצור, סועדת אחרים.

שואל: כן..

הרב: תגי דלי משהו: אתם תהיו מוכנים לארגן הרצאה לרפואתה?

שואל: כן.

הרב: שיהיה לה זכויות?

שואל: כן.

הרב: טוב. תגיד לה שהיא תתחזק בתורה ובמצוות. בת כמה היא?

שואל: 52.

הרב: היא לא מבוגרת, צעירה!

שואל: כן.

הרב: טוב. אז בעזרת ה' שהיא תתחזק בתורה ובמצוות. שהיא תקשיב כל יום לפחות שעתיים בהרצאות שלי, ותקבל על עצמה דברים.

שואל: אוקי.

הרב: תתרחק מאכילת בשר ועופות, להקפיד בבדיקת הפירות והירקות, לקנות רק בהשגחה מהודרת בד"צ העדה החרדית ולנדא. אם לא תזכור כל מה שאני אומר, יש שידור חוזר. ויש בעיות על תבלינים היום למי שלא יודע, אולי נדבר אח"כ, מכל מקום, קודם כל, מה שנכנס אליה לגוף, יהיה מבורר ונקי ואין בו שום ספק. ודבר שני, לייצר זכויות לארגן הרצאה, ואנחנו נתפלל עליה. עכשיו השאלה אם אתם, בני המשפחה, מוכנים לעשות תענית 40 יום לרפואתה.

שואל: 40 יום?

הרב: כן.

שואל: אני לא יודע אם אני יכול...

הרב: מה אתה לא צם את כל ה-40. רק מהבוקר עד הערב. זאת אומרת, מעמוד השחר עד צאת הכוכבים.

שואל: נעשה.

הרב: שניכם.

שואל: כן.

הרב: אתם שני אחים?

שואל: כן.

הרב: הנה, גם הצלם מוכן. יפה מאוד! ראית?

שואל: תודה רבה!

הרב: עם ישראל ערבים זה לזה. אשריהם ישראל. טוב, אז אתם מהבוקר, דהיינו, מעמוד השחר, כתוב בלוח מתי זה, עד צאת הכוכבים, אתם לא אוכלים ולא שותים 40 יום. חוץ משבת, ר"ח וחג.

שואל: 40 יום.

הרב: כן. רצוף. אתם יכולים לקצר את זה. אם אתם עושים 72 שעות רצוף, זה נחשב 40 יום. אם אתם לא יכולים 72 שעות רצוף, אתם יכולים לעשות 48 שעות רצוף, זה נחשב 27 ימים. ואז או שתוסיפו עוד 13 יום או שתצומו עוד יומיים בהפסקה של יום. ואז זה ייחשב לכם. איך שתבחרו. יש פה מישהו שעשה תענית שישה ימים. ממוצאי שבת עד הקידוש בשבת. אז זאת אומרת זה אפשרי. ודרך אגב, כל בני ישראל התענו 72 שעות בגזרה של המן. אסתר גזרה על כולם להתענות שלושה ימים וצומו עליי שלושה ימים, לילה ויום. וכולם צמו כולל הקטנים, 72 שעות. ומה הכח של התענית הזהו, זה ביטל את הגזרה של המן. מה הייתה הגזרה? להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים. אז אם זה יכול להועיל, מגזרה שביד מלך נחתמה, כל שכל שזה יכול להועיל ולעזור לחולה. אז אם אתם עושים את כל הדברים, מה שמה של החולה?

שואל: רחל בת הדסה.

הרב: רחל בת הדסה, אתה רואה הדסה, הדסה זה אסתר. רחל בת הדסה, ה' יזכה אותה לישועה ולרפואה שלמה, מהרה!

שואל: אמן! תודה רבה, כבוד הרב!

הרב: תהיה בריא! הייתה לך גם שאלה.

שואל: רציתי לשאול אם אני יכול לקחת על עצמי משהו לרפואה...

הרב: הנה כבר סידרנו.

שואל: כבר לקחנו, כן.

הרב: תודה.

שואל: תודה רבה!

הרב: תהיה בריא!

 

שאלה:

שואל: אני מנסה להתקבל לדיור.... אני לא מצליח.. מנסים אבל זה בתהליכים, לא מצליחים להתקבל. אם אפשר לקבל ברכה.

הרב: תצליח בגדול!

שואל: אמן!

 

שאלה:

שואלת: שלום, כבוד הרב.

הה:ש לום.

שואלת: אחי הגדול בן 34 ביום שבת נפל ממשחק כדור גל, קיבל התקף לב. עד היום, שלושה ימים הוא מורדם ומנושם. אתמול הייתה לנו קצת תקווה, אמרו שיש חשד למוות מוחי. היום עשו בדיקה ואמרו שזה מה שיש. ועד מחר אנחנו מחליטים שצריכים להגיע ועדה לתת חתימה על הפטירה שלו. ואז...

הרב: קודם כל, לא להסכים.

שואלת: כן...

הרב: דבר שני, יבקשו ממכם לתרום את כל האיברים. ואף אחד לא ינסה להציל אותו. אתם לא תסכימו, אני אומר. לא להסכים! לא לחתום ולא שום דבר! עכשיו, יש לו אישה וילדים?

שואלת: לא. הוא עוד לא.. הוא רווק.

הרב: כמה אחים ואחיות אתם?

שואלת: אנחנו שלושה.

הרב: שלושה.

שואלת: סליחה...כן כבוד הרב.. לשאלתך אנחנו שישה אחים.

הרב: שישה אחים. חילונים?

שואלת: מסורתיים, משתדלים לשמור חגים.

הרב: בקיצור, חילונים.

שואלת: כן.

הרב: תקשיבי, אם אתם רוצים להפוך את הגזרה ממצב שאומרים הרופאים שזה מוות מוחי, פירושו מוות מחר, כאילו מה שהם אומרים..

שואלת: כן...

הרב: אם תקבלו עליכם לחזור בתשובה באמת, אתם יכולים להפך את הגזרה ויהיה נס.

שואלת: כולם צריכים לעשות את זה או מי שלוקח את זה על עצמו.

הרב: כל מי שלא יעשה, יהיה מאלה שלא גרמו לחיות.

שואלת: אם זה באמת ככה, אני מוכנה לקחת על עצמי.

הרב: מה זה "אם זה ככה"? מי שנותן חיים זה הבורא והוא נותן אותם למטרה שיעשו את מצוותיו, ולא בשביל שיחללו את מצוותיו ולא ישחקו בשבת בכדורגל.

שואלת: אני מוכנה לקחת את זה על עצמי.

הרב: טוב מאוד! עכשיו את צריכה לשכנע גם את חמשת האחים, אם הם אוהבים את אחיהם ורוצים לראותו בחיים, אז בעזרת ה'. זה הסיכוי שיכול להיות שיהפך את הכל מהרגע להרגע.

שואלת: אז התשובה היא חיובית.

הרב: אבל איפה החמישה?

שואלת: מי שנוכחת היא פה,היא אחותי. ואני מאמינה שגם השלושה האחרים יסכימו לזה.

הרב: תרימי טלפון, ותגיד לי שאני אתן ברכה בשמחה וכל הציבור יענה אמן בשביל שנהפוך את הגזרה.

שואלת: בסדר. אני אתקשר ואני אחזור.

הרב: תודה.

 

שאלה:

שואלת: אנחנו באנו.. אני באתי... אני שומעת בדר"כ את כל ההרצאות שלך והמון שיעורים שלך. אבל הבאתי היום בחור שיש לו הרבה שאלות והוא בא כדי לקבל תשובות. ואני אמרתי לו שאתה התשובה שלו להכל.

הרב:נו, אז למה לא נתת לו שהוא יצביע.

שואלת: הוא פה למטה.

הרב: מי זה הוא? הנה פה זה שהתעקש לא לשבת עם כולם. בצד. כן.

שואל: שלום, אמנון.

הרב: שלום משה.

(בקהל: הרב אמנון)

שואל: בשבילי אמנון.

הרב: כן...

שואל: לי קוראים לי אילן. אני לא טיפוס מאמין. תשכנע אותי שאני אאמין.

הרב: למה שאני אשכנע אותך?

שואל: כי אתה משכנע את כולם, לא?

הרב: מי שרוצה להשתכנע. אתה רוצה?

שואל: אני מנסה.

הרב: אוקי. שב.

שואל: ו...?

הרב: ונתחיל.

שואל: קדימה, בואו נראה.

הרב: עכשיו, אתה לא מאמין שיש אלוקים?

שואל: לא.

הרב: יופי. אז מה אתה כן מאמין?

שואל: בגורל.

הרב: מה זה?

שואל: מה זה? זה דבר שאני רואה.

הרב: מה?

שואל: מול העיניים. לא מאמין בצלם.

הרב: מה אתה מאמין? שמה?

שואל: מה אני מאמין שמה? בדבר שאני רואה.

הרב: כלומר, מה שאתה לא רואה, אתה לא מאמין?

שואל: לא.

הרב: אז אם אני לא רואה שיש לך שכל, אז אין לך?

שואל: למה לך יש שכל?

הרב: אני לא אמרתי שיש, אבל אני שואל שאלה, אם לא רואים...

(מישהו מהקהל העיר הערה)

שואל: סליחה אני רוצה לדבר...

הרב: תן לו לדבר,נו, מה יש לך אתה?!

שואל: באתי לדבר...

הרב: מה אתם מתערבים?

שואל: נכון!

הרב: אני יודע לנהל את הדיון יפה. תגיד לי, אם אתה מאמין במה שאתה רואה, שכל לא רואים...

שואל: לא.

הרב: אז אתה מכחיש שיש שכל לאנשים?

שואל: אולי אין לי שכל. לאף אחד אין שכלץ

הרב:אז אין שכל לאף אחד.

שואל: לא.

הרב: אז איך אתה רוצה לקלוט מה שאני אגיד?

שואל: מה שתגיד?

הרב: כן. איך תקלוט?

שואל: כבוד הרב, לדעתי גם לך אין שכל.

הרב: ברור. אני שואל. אבל אין שכל כאילו אין מושג שכל, אין לאנשים אינטליגנציה, אין להם כלום? אין.

שואל: אני סתם נותן דוגמה...

הרב: לא, אל תתן דוגמה רק תענה.

שואל: אני אתן דוגמה: שבן אדם בא ומבקש ברכה...

הרב: כן?

שואל: שאח שלו לפני פטירה וכאלה דברים, ואתה רוצה לשכנע שכולם יחזרו בתשובה...

הרב: כן...

שואל: וזה לא יקרה שהוא יקום. מי יודע כמוני וכמוך.

הרב: ואם הוא יקום?

שואל: אין מצב!

הרב: ואם הוא יקום?

שואל: אני שם כיפה, מגדל טרזן ועושה מה שאתה רוצה!

הרב: אבל אני רוצה שתשים עכשיו, אז לכן אני אראה לך...

שואל: לא, אין מצב!

הרב: למה אתה אומר אין מצב? אמרת אם אני אוכיח.

שואל: כי אני רוצה שתוכיח לי שהוא יקום.

הרב: אז אני אגיד לך עכשיו דוגמה. אתן לך דוגמה. אתן לך דוגמה שהייתה כבר. למה צריך לחכות עד מחר. מחר לא אמצא אותך ולא אוכל לתת לך כיפה.

שואל: לא, אתה תמצא אותי.

הרב: לא, עכשיו יש לי כיפה וציצית, תכף אני אראה לך...

שואל: לא, לא!

הרב: כן!

שואל: אין מצב שאני שם את זה עליי!

הרב: אני אראה לך! אני אראה לך.

שואל: אתה יכול להראות לי.

הרב: תראה לי בבקשה עכשיו את "חיה יחיה". עכשיו תירגע, תביט ואחרי זה נדסקס שוב.

 הקרנת הסרטון "חיה יחיה"

 

שואל: סרט מאוד יפה. אבל יש פה מקרה אמיתי שקרה עכשיו, אני רוצה לראות את זה בעיניים שלי.

הרב: הבנתי. זה לא אמיתי?

שואל: לא!

הרב: למה לא?

שואל: זה סרט מה זה יפה! סרט.. מגיע לו אוסקר.

הרב: אבל אבא של בילד פה.

שואל: שיהיה בריא.

הרב: בכבוד.

שואל: כל הכבוד! שאפו! סרט גדול! יש מקרה פה אמיתי, בלי להחזיר אנשים בתשובה.

הרב: מה תגיד עכשיו לאבא?

שואל: שהוא עובד איתך.

הרב: ו...

מיכאל האבא של הילד: אז לא עבדתי אצלו

הרב: ו..

שואל: הכל בסדר. הילד בסדר.

מיכאל האבא של הילד: ברוך ה'.

שואל: שיהיה בריא.

הרב: עם פאות. ואתה יודע איך קוראים לו?

שואל: לא.

הרב: אמנון יצחק.

שואל: אה! יפה! סרט טוב.

הרב: שאפו! שאפו!

שואל: שאפו! שאפו!

הרב: שאפו.. שאפו...

שואל: שאפו.

הרב: עכשיו אני אראה לך עוד סרט.

שואל: לא, לא, לא צריך! לא צריך!

הרב: לא, לא אחד שעבד אצלי.

שואל: לא, אני אגיד לך זה לא משנה...

הרב: למה? למה?

שואל: יש לנו פה ב- LIVE

הרב: ב-LIVE

שואל: יש פה אישה ש...

הרב: מה אתה מוכן לעשות בשביל שהם ינצלו שמה? מה אתה מוכן אתה לעשות?

שואל: אני עושה הרבה לדעתי.

הרב: לא, לא, במקרה שלה.

שואל: אתה הבטחת.

הרב: אני שואל אבל מה אתה מוכן לעשות?

שואל: לעשות?

הרב: בשביל שתראה..

שואל: אני אשים כיפה.

הרב: לא אחרי, לפני.

שואל: לפני?

הרב: כן.

שואל: כלום!

הרב: למה? אתה לא רוצה...

שואל: כי אני לא מאמין בזה.

הרב: לא מאמין...

שואל: לא מאמין.

הרב: אז אם היה מקרה כזה אצלך, היית אומר שילך כפרות, לא מאמין!

שואל: זה לא יקרה אצלי.

הרב: לא היית עושה? שואל...

שואל: זה לא יקרה אצלי.

הרב: שואל: מה היית עושה?

שואל: זה כן יקרה, לא יקרה...

הרב: מה היית עושה?

שואל: כלום! לא הייתי מתפלל לאלוקים כי זה לא מעניין אותי.

הרב: כלום? הא.

שואל: לא.

הרב: כלום.

שואל: לא.

הרב: הבנתי. אז כל העולם הזה עם כל היהודים במשך 3,300 שנה הכל זה חארטה. אפילו טראמפ אכל אותה! סיפר סיפורי בדים...

שואל: אני לא יודע איפה אתה יודע על טראמפ שאתה לא רואה טמבלויזיה.

הרב: מי אמר לך שאני לא רואה?

שואל: אתה אמרת שאני לא רואה שאני לא רואה טמבלויזיה?

הרב: אני? מי אמר לך שאני לא רואה?

שואל: ראית אותו?

הרב: ודאי שראיתי! חייב לראות אותו!

שואל: אה, הבנתי.

הרב: מה אני אספר לך?

שואל: אתה מספר לי...

הרב: מה אתה לא יודע שרופא מותר לו לגעת באישה?

שואל: זכותו.

הרב: חובה! מה זה זכותו?

שואל: זכותו. הוא רוצה לעזור לה. בשביל האישה...

הרב: כל מי שצריך לעזור... תקשיב! תקשיב!

שואל: אבל לצערי,אתה לא רופא.

הרב: זה נכון. אני לא רופא.

שואל: אתה בן אדם פשוט.

הרב: מאוד!

שואל: הכי פשוט.

הרב: וזה המעלה.

שואל: זה מה?

הרב: זה המעלה.

שואל: זה המעלה?

הרב: ודאי! כמה שאתה יותר פשוט אתה יותר מעולה.

שואל: ואתה מנסה להחזיר אנשים שלא כל כך רוצים לחזור בתשובה.

הרב: מה פתאום! שאלתי אותך רק אם אתה מעוניין. שכחת?

שואל: לא. אני לא מעוניין. גם האנשים שם מצב קשה...

הרב: לא הבנתי...

שואל: את השישה האחים שלה...

הרב: אז למה אתה מטריד אותי?

שואל: אני לא מטריד.

הרב: למה אתה מטריד?

שואל: אני באתי לשמוע תשובות, אבל לדעתי אתה לא יכול לתת תשובות.

הרב: נכון...

שואל: לא.

הרב: לא רצית מהתחלה.

שואל: לא, לא שרציתי. נראה לי אתה משתמש. אבל הכל בסדר. תודה רבה.

הרב: אין בעיה. אבל אני אגיד לך משהו: אם יש בורא כמו שאני אומר, אתה תכיר אותו בזמן הקרוב!

שואל: איון מצב!  

הרב: נשמע עלייך! צלם אותו. צלם אותו.

עכשיו יהודים יקרים, אני רוצה לבשר לכם בשורה טובה: שמישהו התרגש פה מהדיבורים, והוא מוכן לתרום חצי מההרצאה בשביל האחים פה שיושבים , והוא ישתתף בשביל שהאמא תהיה בריאה. תעמדו בקשר פה עם החבר'ה כאן ובעזרת ה' יתברך תוכלו להסתייע איתו.

שאלה:

שואל: שלום הרב. יש לי שתי שאלות. אפשר או...

הרב: כן!

שואל: אז שאלה ראשונה זה: אמרת קודם שאסור לשמוע שירים שלא...

הרב: פסולים. נכון.

שואל: כן. וכל מיני כאלה. עכשיו.. תכלס, לבורא עולם זה לא מפריע אם אני שומע את השירים האלה, נכון? למה זה.. כאילו.. אם לי זה עושה טוב, בנפש, בנשמה...

הרב: מה שאסור אסור, אפילו  שזה עושה טוב. כמו שאם לאדם עשוה טוב שהוא אוכל מאכלות אסורות, זה אסטר. מה שאסור אסור.

שואל: כן, אבל כל עוד זה לא פוגע באף אחד...

הרב: זה פוגע בך ובעם ישראל. כי עם יהודי עושה עבירות, הוא גם מחייב את עם ישראל. מי שעושה חור באוניה, הוא גורם לכולם לתבוע. אז זה לא חשבון שלך רק פרטי, אבל גם לך אסור אפילו אם לא חשבון כללי, אסור לך לעבור עבירה שה' לא מרשה.

שואל: טוב. שאלה שנייה זה: למה האנשים הם כל כך מחמירים?

הרב: מה פתאום!

שואל: לא.. מי שנגיד לא שומר תורה ומצוות, נכון הוא הולך לגהנום ועכשיו מתאים את הגהנום כאילו זה השואה היה..

הרב: כלום.

שואל: היה ממתק ליד...

הרב: נכון!  עכשיו אני אשאל אותך שאלה: אם אתה אוהב את הילד שלך ואתה רוצה שהוא יהיה במצב הכי טוב, הכי אידיאלי, איך אתה תצייר לו את הדברים בשביל שהוא ילך בכיוון שאתה רוצה?

שואל: אני אעשה לו כזה דבר: אני לא...

הרב: איך תצייר שאלתי.

שואל: מה זה.. אני לא יודע לצייר.

הרב: אתה לא יודע לצייר. לא לצייר בנייר, לצייר לו את הציור בהסבר. נגיד הוא ורצה להתחבר לחברים רעים, לוקחים סמים ומשתמשים כמו שהוא אמר וכו', ואתה לא רוצה שהוא ילך עם זה. מה אתה תצייר לו? איזה ציור?

שואל: הייתי מסביר לו מה זה יעשה לו בעתיק...

הרב: מה? מה יעשה לו בעתיד? צייר לי.

שואל: יקח אותו להיות נרקומן, לא יצליח לעשות דברים שהוא רוצה, יגור ברחוב, יגמור בכלא, יאנוס אנשים, לא יודע.. כל הדברים שזה גורם.

הרב: שמת לב מה עשית לו עכשיו?

שואל: תיארתי לו מה זה ישעה לו רע.

הרב: נכון. גהנום הראת לו.

שואל: נכון. בסדר...

הרב: אז זה טוב לצייר גהנום או לא?

שואל: לצייר, לא לעשות לו את זה...

הרב: לצייר, לצייר.

שואל: יש הבדל בין אבל...

הרב: שואל: לצייר.

שואל: לצייר זה טוב. להראות..

הרב: שואל: לצייר, לצייר.

שואל: כן. זה טוב.

הרב: עכשיו אם היית יכול להביא לו גם נרקומן שיסביר לו והוא רואה אותו מתנדנד ורזה ולוקח זריקות ואתה מבין? העניים יוצאות החוצה, מה זה מפחיד! והיה יושב לידו ואומר לו אני גם כן רציתי כמוך ותראה לאן הגעתי ופה ושם ועכשיו יצאתי עם 20 שנה ואני עומד להיכנס לעוד 30. מה אתה אומר הציור הזה היה נותן לו יותר להתרחק מהסמים או לא?

שואל: כן.

הרב: זאת אומרת, כמה שנראה את זה יותר במציאות, זה ירחיק. זה טוב או לא טוב?

שואל: זה טוב.

הרב: זה מה שעשה ה'. יצר גהנום כזה קשה, שלא תעיז אפילו להתקרב שלם ותרוץ ישר לגן עדן.

שואל: כן. אבל אפשר לעשות משהו אחר.

הרב: לא, אי אפשר לעשות משהו אחר. אתה בעצמך אמרת את הציורים.

שואל: נכון. אבל אני יכול לעשות לו ציור יותר טוב.

הרב: איזה למשל?

 שואל: של גן עדן. שאם נגיד...

הרב: הנה, הילד שלך למרות שהוא יודע שיש גן עדן ואתה אבא נורמלי, ועובד ויש לך כסף והכל, הוא רוצה סמים.

שואל: בסדר,אבל לא הייתי...

הרב: אבל הוא אוהב את זה. הוא אמר "עזוב אותי! אתה מרובע! אתה אבא מרובע, אתה הולך לעבודה...אני לא רוצה. אני רוצה לקחת סם ואני כבר מרחף, עולה למגדלים, יורד, חזור, מה צריך לעלות במעלית, לעלות במדרגות, אז... אתה מבין, אני לוקח שאיפה אחת ואני מסודר. למה אני צריך.. אתה מבין? ואת המנסה לשכנע ולא עוזר. כי הוא נהנה מזה. טעם כבר. מה תעשה?

שואל: לא יודע. הייתי מנסה להוציא ואתו מזה.

הרב: ואם לא תוכל?

שואל: מה אני יכול לעשות...

הרב: מה אתה יכול לעשות. אתה מבין מה הבעיה. בורא עולם רוצה לעזור לך שלא תגיע לזה, אז הוא נותן לך את הציורים של הגהנום הכי קשים, ושבאמת קיימים, כדי שאתה לא תעיז, אם יש לך שכל, הוא אמר שאין שכל לאף אחד, אז יכול להיות גם לך אין... אבל אם י שלך שכל, אז אתה צריך להתרחק מכל הציורים האלה שלא תגיע אליהם באמת.

שואל: בסדר, אבל אפשר נגיד לעשות משהו אחר.

הרב: עוד משהו, עוד עצה...

שואל: שלא תקבל משהו טוב אבל לא תקבל משהו טוב, אבל לא תקבל משהו רע. פשוט...

הרב: וזה ישכנע?

שואל: אבל למה....

הרב: אבל זה ישכנע?

שואל: לא ישכנע. אבל אם אתה אומר ש...

הרב: לא הבנתי, אבל זה ישכנע או לא?

שואל: לא ישכנע.

הרב: לא.

שואל: אבל אומרים שבורא עולם...

הרב: לא הבנתי. שמכניסים אנשים לכלא, זה משכנע אותם להיות אזרחים טובים או שבדרך כלל הם חוזרים לפשע עוד פעם?

שואל: יש כאלה ויש כאלה.

הרב: והרוב?

שואל: הרוב חוזרים לפשע.

הרב: אז מה הועילו חכמים שיצרו את זה? היו מראים להם: עשית עבירה, הנה וילה. עשית עוד עבירה? בריכת שחיה תקבל. פחות ממה שיש ברמת אביב ג'. אבל תקבל פחות. עם זה אתה רוצה לשכנע עבריין?  אם הוא יודע שמקבלים פחות מרמת אביב ג'...

שואל: לא יקבל כלום, אבל..

הרב: וזה העונש, הוא יהיה אבא של עבריינים! למה על כל עבירה הוא יקבל עוד בריכה, עוד דירה, עוד זה. איזה מן עונש זה. מי יתרחק?

שואל: אתה לא הבנת למה התכוונתי.

הרב: אה, לא הבנתי. עכשיו אני אבין. נו, אני אנסה.

שואל: אני לא אומר לתת לו גן עדן, אפשר פשוט לא לעשות לו כלום. למה...

הרב: יפה! אז בוא נעבור עבירות, ניסע באדום והכל, ונגיד למשטרה: למה אתם מכניסים לכלא ולוקחים את אוטו ונותנים רפורטים? אל תעשו כלום. רק תגידו לי...

שואל: אבל המשטרה לא אכפת לה אם...

 הרב: רק תגידו לי...

הרב: המשטרה לא אוהבים אותך, אתה אומר שבורא עולם אוהב את כל היהודים, כי הם הבנים שלו, נכון? עכשיו, לא נראה לי שאבא רוצה להעניש את הילד שלו בצורה כזאת..

הרב: רוצה! רוצה! אני אסביר לך למה רוצה. עכשיו אתה אמרו לך את תאכל מאכל אסור. אל תאכל.

שואל: אוקי...

הרב: ואתה כן אוכל. אומרים לך יהיה גידול מזה? אתה לא שומע, נהיה לך גידול. עכשיו יש אפשרות שאתה תמות עם הגידול בכייף או שיקחו אותך לניתוח ויורידו לך את הגידול. הניתוח מסוכן, כואב, מפחיד וכו'. אבל יש סיכוי שתחיה. אבל אם לא יעשו את הניתוח אתה תמות בכייף. מה אתה מעדיף לילד?

שואל: את הניתוח.

הרב: את הניתוח. אחרי שאתה מסתבך חייב להיות גהנום שינקה אותך מעבירות שעשית. אתה התלכלכת, אתה גרמת שצריכים למרק אותך ולנקות אותך ולהציל אותך,  אתה מבין? מכל מה שהסתבכת. אתה בחרת בזה! אם לא היית בוחר בזה לא היה צריך. אדם שלקח סמים, מה הדין שלו? אומרים לו אתה רוצה להתנקות? גמילה. אתה יודע מה זה גמילה? זה קשה מאוד! אנשים בקושי יכולים להחזיק מעמד. לוקחים אותם באיזה שהוא מקום, סוגרים אותם, מחייבים אותך כך ולהתנהג כך ולא לעשות כך, והם מתפוצצים! זה קשה להם! וזה שבועות עד שהם מתנקים, אם בכלל. ואח"כ חלק חוזרים, חלק מצליחים. אבל את כל העינויים האלה הם עוברים בגלל מה? בגלל שהם התרגלו לכייף. הם אהבו את זה. אבל יום אחד הם הבינו שה לא משתלם, היו צריכים להעביר אותם במסלול של ניקוי. זה גהנום. גהנום המטרה שלו זה לכבס את האנשים לפי גודל העבירות. כמה שעשית עבירות, ככה תצטרך להתנקות. כמו בכביסה. יש כביסה על 45 מעלות, יש 90 מעלות. ויש כאלה שצריכים גם קודם להשרות אותם, אתה יודע, בכל מיני דברים וחומרים ורק אח"כ וכו' וכו'. הבנת?

שואל: כן.

הרב: תלוי כמה התלכלכת. מי אמר לך להתלכלך.

שואל: אף אחד.

הרב: זהו! אז אבא לא רוצה שתתלכלך, ואומר לך תדע, זה הכביסה, זה הסבון, זה המכונה שמסתובבים. שמה אתה תצטרך להיכנס אם תתלכלך. אל תתלכלך, לא תכנס.

שואל: אוקי. תודה.

הרב: תהיה בריא!

שואל: גם אתה!

 

הרב: יש עוד יהודי שתרם 1,000 שקל לכם להרצאה לרפואה שלמה!

 

שאלה:

שואל: כבוד הרב, קוראים לי איציק, הבן שלי הראל הוא חוזר בתשובה. מחייך כל הזמן. אני זורם איתו.

הרב: יש לך בחור חבל על זה!

שואל: תקשיב, יש לי שאלה משהו שמציק לי ברמות.

הרב: טוב מאוד.

שואל: ברמות! הנושא הזה של תרומת איברים. יש ועדה מיוחדת שיושבים, ואתה פה אומר לאנשים בצורה "אל תתרמו! תגידו לא!". איך אתה מסוגל? זה...יש ועדות.. יש חוקים ברורים בדברים האלה. אתה מכיר את המקרה של אבי כהן?

הרב: עזוב, בוא...

שואל: סליחה, סליחה, אני שואל אותך!

הרב: הבנתי..

שואל: לפני חמש שנים...

הרב: הבנתי! למה אתה צריך. אני מכיר..

שואל: לפני חמש שנים...

הרב: אני מודע להכל!

שואל: מה היה עם אבי כהן? אתה יכול. אתה יודע את המקרה?

הרב: לא צריך! בוא תשמע..

שואל: הוא יכל להציל חמש אנשים, אמרו לו אל תתרמו...

הרב: אני יכול?

שואל: כן.

הרב: תודה! עכשיו אני שואל אותך שאלה: חס ושלום חס ושלום הבן האהוב הזה, אם הוא היה במצב של ההיא, היו אומרים לך מחר תתרום את האיברים, ואני אומר לך אל תתרום, יש עוד מה לעשות בשביל שהוא יחיה, מה אתה מעדיף לתרום לו את האיברים או שהוא יחיה? תענה.

שואל: אם יש סיכוי סביר. אבל אם חמישה רופאים...

הרב: רגע! עזוב אותי מהרופאים! הרופאים יודעים להגיד מה שהם יודעים. גמרנו, הם אמור. אבל בא בן אדם ואומר עם שטרות, לא סרט אחד, חמישים סרטים של אנשים שניצלו ממוות גמור! חוץ ממאות נוספים שלא נעשו...

שואל: אז מי קובע? מי קובע?

הרב: אפשר לדבר?

שואל: אני שואל אותך מי קובע?

הרב: אפשר לדבר?

שואל: מי קובע?

הרב: אבל שאלת. אפשר לדבר?

שואל: אז לא יתרמו איברים.

הרב: אבל אפשר לדבר?

שואל: לא, בסדר...

הרב: עכשיו תקשיב. עכשיו הסיבה שאנחנו אומרים שלא יתרמו איברים, תקשיב, יש איברים שמותר לתרום, אבל זה אחרי שהוא מת אבסולוטית. לא שהם החליטו שאין טעם להחזיק אותו. כשהם מחליטים שאין טעם, אז הם רוצים את האיברים.

שואל: למה? הם נגד...

הרב: רגע! תן לי רגע!

שואל: אני לא מבין את בקטע הזה...

הרב: אתה תבין אותו לאט לאט.

שואל: אין אמון במערכת?

הרב: לא!

שואל: לא?

הרב: לא!

שואל: אז אל תלך לרופאים בכלל.

הרב: למה לא?

שואל: לא צריך רופאים.

הרב: למה לא? אני אלך אליהם בשביל לחיות, לא בשביל שיקבעו שאני אמות. בשביל לחיות! כן! הרופאים התפקיד שלהם לרפא. לא להמית. לא לתרום אותי.

שואל: אני שואל אותך..

הרב: אני עונה. תקשיב!

שואל: מקרה של אבי כהן אתה מכיר.

הרב: אבל אתה רוצה.. חמישה אנשים ניצלו. שמעתי. אתה רוצה להמשיך? תקשיב! כשמחליטים שבן אדם אין טעם להמשיך או שהם אומרים שהוא כבר מת, כאילו זהו! זה נגמר, נגמר, ומחתימים מהר, למה? כי רוצים אותו טרי. כי אם זה יארך יותר מידי, כבר אין טעם בכל האברים. הם כבר לא יהיו שווים. אז צריך אותו טרי. עוד לפני שהוא מת לגמרי. זה אומר הם גורמים שהוא ימות. הם גורמים שהוא ימות. אם הוא מת לחלוטין, יש איברים שאפשר לקחת לאחר מיתה גמורה, אפשר לקחת איברים כמו רשתית, כמו ריאה, כמו זה, כמו זה.. יש איברים שאפשר. אבל צריך להבין דבר אחד: היות ואנחנו מאמינים בני מאמינים והיות ואנחנו יודעים וכך גם קרה, שהצלחנו להציל הרבה יהודים שקבעו שהם מתים כבר, מתים! מתים! מתים! אז פירושו של דבר, שאם היינו הסכמה שישעו את זה, הינו עוזרים להם לרצוח את הבן אדם, כי הבן עוד היה חי. מבחינת ההלכה הוא עוד חי. למה בבתי חולים יש חוק שלא מזיזים מת שעתיים אחרי שהוא מת? כי קרו הרבה מקרים שאנשים התעוררו גם אחרי קביעה של מוות! קרו הרבה מקרים בעולם. לכן יש חלוק שלא מזיזים מת מהמיטה שעתיים, עד שחולפות השעתיים ואז זה. זאת אמרת, גם המדע יודע שיש מקרים כאלה,א בל בסטטיסטיקה זה קצת ואיברים זה יותר טוב, כי אפשר להציל משיהו אחר או חמישה, אז לכן שהוא יהיה כפרה עליהם והם יכולים לעשות את מה שהם צריכים לעשות. לכן אנחנו אומרים לא לתרום כל זמן שהוא עדיין חי. לא לתרום! לא להתפתות. כי זה פיתוי. אם אפשר בן אדם כאילו להציל חמישה כמוש אתה אומר, אז כאילו זה משתלם. הבן שלי הציל בסוף חמישה אנשים. זה לא הולך ככה. רק אם מת גמור! מת! מת! מת!

שואל: מי קובע? מי? מי?

הרב: אני אסביר. הם קבעו שהוא עוד לא מת. הם כבר הודיעו להם שמחר יבואו שמחר הוא ימות. מי אתם אלוקים? אתם קובעים שמחר הוא ימות? למה כל אלה שאמרו להם שהמחלה תהיה תוך שלושה חודשים אתה מת ואנשים לא נשארו בחיים? ואנשים לא האריכו ימים? אז מה אתם קובעים? אתם צריכים לקבוע שהוא יחיה! זה התפקיד שלכם! נשבעתם על זה. זה שבועת הרופא. לעשות הכל להציל את האדם הזה. לא להציל את האדם ההוא על חשבון זה. זה לא שבועת הרופא! אז לכן..

שואל: אתה רוצה להגיד שכל הרפואה הזאת זה שבתעניות מה זה?

הרב: אדוני, אם אתה לא יועד אז תקרא מחקרים שזה ביזנס היום בעולם. ואני אגיד לך יותר מזה: יש מדינות שאפילו מוכרים איברים של אנשים חיים ואני יכול להגיד לך יותר מזה שגם שודדים אנשים, לוקחים בן אדם חי, חוטפים אותו, מרדימים, מוציאים לו את הריאה, תופרים, משארים אותו...

שואל: אבל זה לא מה שקורה בארץ..

הרב: לא הבנת! אני רק מסביר עד כמה זה...

שואל: אני יודע! גם בסין היו מביאים...

הרב: אני יכול לדבר?

שואל: אנשים שמוציאים אותם להורג...

הרב: אני יודע!

שואל: יש הרבה מקרים.

הרב: אז אני רק מסביר...

שואל: מה זה קשור למקרה הזה?

הרב: אז אני מסביר! אותו דבר זה. יותר מזה אני אגיד לך.. יותר מזה אני אגיד לך... אני אגיד לך שהרבה פעמים הרופאים בגלל חשש, אני לא רוצה להאשים ממש, אפילו שיש האשמות כאלה, בגלל שחשש שהילד נמצא בבטן לפי האולטרא סאונד הוא יצא בעל מום, אומרים להוריד אותו. ב-95% מהמקרים שאני אמרתי לא להוריד, יצאו ילדים שלמים ובריאים! ואני מדבר איתך על מאות מקרים שאמרו להוריד, יש הסרטות של אנשים שבאו אליי בהרצאה ואמרו ואמרתי לא, תעשו מה שאני אומר, בעזרת ה'. היה אפילו מקרה בירושלים שאמרו שהגפיים התחתנות מנותקות מהגוף העליון. זאת אומרת זה יצא לכם צ'לבלה ואמרתי תעשו מה שתעשו, מישהו שמה תרם איזה סכום בשבילם וכו' ויצאה ילדה בריאה ושלמה! לא ניתוק ולא בטיח! למה?

שואל: אז מה...

הרב: אני אגיש לך למה! תקשיב! תבעו כמה רופאים על שהם לא הודיעו מראש שיש מום בתינוק, אז הוא אומר "מה אני משוגע? אני אסתבך? אני לא אגיד?". כל חשש ולו הקטן, הלא מדויק, לא יודע מה, עדיף להגיד שיש בעיה, ואז לא יתבעו אותי. וגם לא יתבעו את הקופה. יש להם לפעמים בחיים, אין להם ביטוח.. אבל זה חשבונות. החשבונות הם זרים. אין במערכת מי שדואג להציל. לי היו שני הורים, אתה יודע? והרופאים הרגו אותם. לא הצילו אותם כשהיו יכולים להציל. לאמא שלי ניתקו את הכל כשהיא הייתה בריאה ושלמה! כי אמרו שאין אפשרות ואין כלום, זה לא יעזור כלום וכו'. ואבא שלי חלה בריאות, דלקת ריאות. נכנס בריא, לא היה לו כלום 80 שנה, נכנס בריא, קיבל את החיידק ששמר על אמא שלי בבית חולם ודלקת והזניחו ככה, ככה, גמר הבן אדם תוך שלושה שבועות. ומה? הסטטיסטיקה אומרת ש-40% בבתי חולים מתים מהוירוסים שבבית חולים.

שואל: נכון.

הרב: זאת אומרת, אתם נורמלים? אתם אפילו את המסננים של המזגנים שהם סופגים את כל החיידקים לא מחליפים כל חודש מה שצריך. ובחו"ל שמה כן מטפלים בזה בסטריליזציה יותר ממה שיש פה! וכשאתה יודע כזה דבר, איך בית חולים לא דואג לזה? ומי שנכנס סביר שלא יצא. זאת אומרת, יש פה הזנחה פושעת, יש פה זלות בחיים של הולכים לחיות ודואגים לאה שהולכים למות. אבל זה עוד לא מת. למה תיקח ממנו את האיברים?

שואל: אבל אתה.. תראה, אתה בא אומר באופן "אל תתרמו", לא תחכו למחר.

הה: בפירוש!

שואל: אתה אומר "אל תתרמו". אתה מכניס אותם לציפיות... תקשיב!

הרב: בפירוש!

שואל: אני חושב שאתה לוקח על עצמך פה דבר מאוד, מאוד כבד!

הרב: אחריות גמורה שהתורה אמר לי! התורה אמרה שאסור להרוג אדם.

שואל: אז תסכים כמוהו.. בסדר.

הרב: אתה יודע מה התורה אומרת? התורה אומרת.. תקשיב! "המעצים עני גוסס רוצח". אתה יודע מה זה "מעמים עיני גוסס"? נשאר לנו עוד רפרוף אחד בעין, זה הכל. הוא מת. גמרנו, הוא גוסס לפי ההלכה, לפי ההלכה הוא עוד דקה מת לבד, לבד! אבל בא אחד ועשה לו ככה, סגר לו את העין דקה לפני שהתעצם לבד, רוצח על פי התורה! אסור לקחת לבן אדם רגע מהחיים! רגע! שהוא ימות לבד, שהקב"ה קבע שהוא ימות וזהו הוא מת סופית לפי כל הפרמטרים הרפואיים, אז בסדר הוא מת, מה נעשה? אבל כל זמן שהוא עוד לא מת, אסור לנו להחליט שהוא מת או ימות או עוד מעט ימות ועדיף לעשות ככה. זה רציחה! לפי ההלכה. לכן אני אומר מה שאני אומר.

שואל: טוב. בסדר.

הרב: תהיה בריא! ויש לך בן! שיהיה בריא רק!

 

שאלה:

שואל: רציתי לשבח את הרב שדיברתי בכל התהליך של החזרה בתשובה שלי לפני 6, 7 שנים. וקצת מעט באותו הקשר, אבי שיחיה, ברוך ה' 30, 40 שנה אפילו יותר מזה, זכה ללכת ולדבר ולאכול ולעשות את הכל. ובשנים האחרונות קצת פחות. טובי הרופאים נתנו לו שנתיים וה' יתברך הוא איתנו כבר משהו כמו 15 שנים. רציתי לבקש מהרב המתקת דינים. ברוך ה', אבא חזר בתשובה בשלוש השנים האחרונות. מקפיד על קביעת עיתים לתורה, הרב זמיר, הר פינגל... שומר שבת...

הרב: מה השם? מה השם של האבא?

שואל: ראובן בן לבנה.

הרב: ראובן בן לבנה, ה' יזכה אותו ללכת בדרך האמת בריא ושלם!

שואל: אמן! תודה רבה! ה' מברך אותך כבוד הרב! תודה רבה לך כמה שחיזקת אותי ואת כל עם ישראל! טובה עלייך הברכה.

הרב: תודה!

שאלה:

שואל: ערב טוב, כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: אשתי היא עומדת לניתוח, תן לי איזה ברכה לאשתי.

הרב: תגיד לי למה לא הולכים לרופאים לבקש ברכות?

שואל: אבל..

הרב: למה מבקשים מהם רק ניתוחים? תחתכו, תתפרו, תחתכו.

שואל: שמעתי שהברכה שלך מאוד טובה, כבוד הרב!

הרב: מה השם שלה?

שואל: אביגיל בת אסתר.

הרב: אביגיל בת אסתר, ה' יזכה אותה לרפואה שלמה ותצליח בניתוח ב-100%.

שואל: אמן! תודה רבה!

הרב: פעם אמרתי ש... אתם ישועים עכשיו היה הילולה של רבי שמעון בר יוחאי, ל"ג בעומר, אתם יודעים. כולם עולים בל"ג בעומר לרבי שמעון, מבקשים ברכות, ישועות, הכל. אני עוד לא ראיתי אף פעם שמשיהו הלך לקבר של דוקטור, פרופסור גדול, ביקש שיתפלל עליו, שיהיו לו ויטמינים, שיהיה לו תרופות, שיהיה לו... לא ריאתי דבר כזה.

שואל: יש לי עוד שאלה, כבוד הרב.

הרב: כן?

שואל: בקשר לבשר, כל השנים אנחנו אכלנו רבנות...

הרב: אכלנו אותה כן.

שואל: לא, לא שאכלנו אותה, זה היה מותר. זה לא שהיה אסור. זה היה כבר מותר.

הרב: רבנות אף פעם לא היה מותר.

שואל: לפני 30 שנה אחורה כן היה מותר.

הרב: לפני 30 שנה לא הכירו בכלל, אתה מבין, כלום. לא ידעו שום דבר.

שואל: עכשיו כבוד הרב, עכשיו יש לנו הרבנים של מחמוד, והרב זה והרב זה... למה כבוד הרב פוסל את כל הרבנים האלו? למה הוא פוסל אותם, כבוד הרב?

הרב: מה נעשה? מה אני יכול לעשות שהכסף מעוור עיני חכמים?

שואל: אבל זה לא אמור להיות ככה, כבוד הרב. זה לא אמור להיות ככה.

הרב: זה לא אמור! לכן התורה אומרת שהשוחד יעוור, כי זה לא אמור. אבל היא אומרת שזה כך עובד.

שואל: אבל כבוד הרב, שמענו בציבור שאמרת שהוא עשה לידו מכולת...

הרב: כן.

שואל: וזה אסור, נכון?

הרב: נכון.

שואל: אתה כבוד הרב, מוכר בשר, במקום למכור בשר, בצד שלך, בכבוד הרב של הרב אמנון יצחק, וזה הרב לנדא...

הרב: אני לא מוכר בכלל! אין, אין! לא יוצא בכלל1 לא יוצא! מתוך 100 יצא אפס!

שואל: בסדר. אבל זה מעניין את... זה לא מעניין את אף אחד זה לא מעניין. אבל פה אתה פוסל אנשים שיש להם...

הרב: אני?

שואל: משכנתאות, חובות...

הרב: אני?

שואל: את כל הבשר אתה פוסל אותם. אתה אומר זה אסור וזה אסור וזה אסור.

הרב: אני? התורה שלי? סליחה! אני אפנה אותך לתורה. פתח לך את הדף, תקרא לבד. מה אתה רוצה ממני?

שואל: זה לא שאתה, כובד הרב. אתה כאילו אומר שזה.. השחיטה לא נכונה, וזה לא נכון וזה לא נכון.

הרב: לא הבנתי. השוטרים האלה תגיד לי הם רציניים? הם תופסים את כל אלה שעוברים עברות למה הם לא תופסים את אלה שהם נוסעים בסדר?  כל דבר אצל השוטרים לא טוב. כל פעם שורק, תעצור. מה זה?

שואל: בסדר...

הרב: תן לנסוע!

שואל: כבוד הרב, זה פרנסה, זה אנשים בעלי משפחות...

הרב: של מי? של השוטרים?

שואל: לא! עזוב של השוטרים...

הרב: למה יש שוטרים?

שואל: של הבשר. של הבשר...

הרב: אבל למה יש שוטרים?

שואל: שיהיה סדר במדינה. שיהיה  סדר.

הרב: למה יש רופאים? למה הם חותכים את כולם? למה מנתחים אותם? למה זה? לא הבנתי..

שואל: לרפאות גם בני אדם.

הרב: לא הבנתי! אני לא רוצה שיהיה רופאים. שלא יחתכו אף אחד. אפשר בלי רופאים?

שואל: לא, אי אפשר בלי רופאים.

הרב: אפשר בלי שוטרים?

שואל: אי אפשר.

הרב: אי אפשר גם בלי רבנים שיגידו מה מותר ומה אסור. אי אפשר!

שואל: בסדר.. אתה יודע..

הרב: אי אפשר!

שואל: טוב. תודה רבה כבוד הרב! אני לא יכול לשכנע אותך, אתה עם הדעה שלך ואני עם הדעה שלי....

הרב: בתאבון!

שואל: תודה רבה לך!

שאלה:

שואל: זה לא שאלה. אם אתה יכול להגיד השכבה על אבא שלי?

הרב: המרחם על כל בריותיו והוא ירחם על נפש, רוח ונשמה של?

שואל: יואב בן גלנש.

הרב: יואב בן גלנש, ה' ינחנו בגן עדן בכלל מתי עמו ישראל ויהיה בכלל הרחמים והסליחות ונאמר אמן!

שאלה:

הרב: יש לנו תשובה. כן, מהאחים. ששת האחים.

שואלת: כן. כבוד הרב, כולם הסכימו!

הרב: אשריכם! מה השם? מה השם לברך?

שואלת: אדיסו אלון בן אנגו.

הרב: אדיסו אלון בן אנגו, ה' יציל וירחם ויגזור חיים טובים, לחיים טובים ולשלום. ויקום ממית חוליו לחיים טובים ולשלום. ויתוודו הרופאים, ויוכחו השקרנים! וה' יזכה אותנו לבשורות טובות, ישועות ונחמות במהרה בימנו, אמן ואמן!

שואלת: אמן ואמן!