פריז - פריז - המהפכה הצרפתית (113)

   113 - המהפכה הצרפתית – פריז 06-06-2004.

 קליפ המהפכה הצרפתית

מקטע 1 : (11:20)

המהפכה הצרפתית היכל התרבות בגן יבנה 21/8/02 שנתיים קודם ההרצאה בפריז בבקשה. ש. ערב. טוב כבוד הרב, אני קודם כל רוצה לשאול שאלה, אני צרפתי. הרב: אני תימני, ש. נעים מאד, עשיתי עליה לארץ עד לפני שנתיים. חייתי כאן 7-8 שנים בערך, וחזרתי לצרפת. עכשיו, הגעתי לכאן דתי נהייתי קצת חילוני. חזרתי לצרפת נהייתי עוד פעם קצת דתי. ראיתי כמה קלטות שלך ונהייתי עוד יותר דתי. עכשיו לקחתי על עצמי בעקבות הקלטות שלך לשים ציצית קטן, לחבוש כיפה, להתגלח עם מכונת גילוח חשמלית וכבר לא עם סכינים, ואמרתי בזכות המצוות האלה אני מבקש מהקב"ה שישלח לי הרבה כסף בפרנסה. למה הרבה כסף בפרנסה? מכיון שאני רוצה לקחת ממך, קודם כל לא הייתי צריך לבוא בכלל לכאן לחופשה. אני כאן לחופשה, לא הייתי צריך לבוא לכאן. הייתי צריך לנסוע לאי קריבים ובאתי לכאן רק בשביל הדבר הזה. אז הגעתי לכאן כדי לעשות 2 דברים: הדבר הראשון זה לקנות ממך קלטות מתורגמות בצרפתית כדי להתחיל להפיץ אותם בצרפת. למה, תשמע, עם כל הכבוד לרב, לא יתכן שבצרפת שיש את הקהילה היהודית הכי גדולה באירופה, עדיין לא הגעת. לא מקובל עלי. עם כל הכבוד לך. הרב. גם עלי ש. שש מאות אלף נשמות יהודים יש בצרפת שזה הקהילה הכי גדולה באירופה. מה זה, אתה מטייל בבלגיה, אתה מטייל בלונדון. עושה רעש זה מכוניות פה שם. ואתה לא מגיע לצרפת? אין דבר כזה. מה זה צריך להיות? הרב: המכוניות שלכם זה קטן, פיז'ו. ש. יש גם גדולות. אז עכשיו באתי לכן הנה כדי לקחת ממך קלטות מתורגמות בצרפתית להתחיל... הרב: חשבתי שתיקח אותי לצרפת ש. רגע. להתחיל לחלק כמה קלטות בצרפתית לקהל שמה, שיתחילו להכיר אותך הרב: כמה? כמה? ש. לא יודע. כמה שתתן. הרב: 600,000 ש. בבקשה. ולכן, ברגע שיכירו אותך קצת אנשים, לארגן הרצאה גדולה שלא רק האולם יהיה מפוצץ, כן? אלא שגם בחוץ יהיה מפוצץ ויהיו מריבות כדי להכנס ושכל זה אני אשלם בעז"ה. הרב: אשריך. כן דבר שני. ש. אז זהו, אמרתי לך את שתי הדברים, הראשון זה הקלטות, השני זה ההרצאה. הרב: הבנתי. אז קודם כל באופן עקרוני אני מוכן שתיקח קלטות ואני גם אתן קצת. ואני מוכן גם לבוא לצרפת אבל צריך לעמוד בתנאים. ש. בטח, אני יודע, בררתי כבר. ת. כן. יש מפיק שצריך לארגן את זה. יש צוות שיוצא, זה לא כ"כ פשוט. אנחנו עושים את זה יסודי כדי שזה גם יישאר קבוע מונצח במצלמות שאם תהיה סיעתא דישמיא ויתעוררו יהודים בצרפת, הקלטת הזו תופץ בכל העולם כולו כולל באינטרנט כמו היום. הבנת? אם תעמוד בזה, אנחנו איתך ואחריך. ש. בסדר. אז בעז"ה היום דיברתי עם שאלתיאל ואני מאד מקווה שנצליח להפגש, יום ראשון או יום שני. אני ואתה כמובן עם שאלתיאל, כן, אם אפשר גם, ת. כן ש. ונראה מה אפשר לעשות ואיך אפשר להתקדם אבל כמובן הייתי רוצה גם לקבל את הברכה שלך לפני שנתחיל עם כל הדברים האלה. ת. בעז"ה. פוטיט אפוטיט לואזו פסוני. מה השם שלך ושם האמא? ש. אריאל בן מזל ת. אריאל בן מזל ה' יזכה אותך שתצליח בכוונותיך הטובות ובגדול. ש. אמן. פריז 2004 המהפכה הצרפתית כאן מבזק חרום מיוחד מחדר החדשות של רדיו פראנס, המהפכה העולמית מגיעה גם לצרפת! נמסר לנו כי לאחר שעשה מהפכה במדינות רבות בעולם, מגיע עתה המהפכן הנודע הרב אמנון יצחק גם לצרפת! המבצע הנועז מכונה בפי יודעי דבר כ-"המהפכה הצרפתית". כתבינו מדווחים כי המונים צובאים על אולמות בפריז וליאון והתלקחות צפויה גם בערים נוספות... (פריז 4000, ליאון 2000) צרפת כולה עומדת על הראש! לדעת המומחים זוהי תופעה גורפת ובלתי נשלטת שאין דומה לה בהיסטוריה האנושית! מהפכה של ממש! הממשל אובד עצות לנוכח התופעה. סוכנויות ביון עוקבות אחרי ההתרחשויות. הצבא הוכנס לערים. כוחות משטרה מיוחדים מנסים נואשות להשליט את הסדר... פריז 2004 ערב טוב ידידי היקרים! אני שמח מאוד להיות ביניכם, בעברית: ערב טוב, בעז"ה נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח.

מה יתרון לאדם תחת השמש

מקטע 2 : (02:20)

שלמה המלך ע"ה אומר, בפתיחת ספרו קהלת, "הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל", שלמה היה חכם מכל אדם שניסה הכל בחכמה במציאות, לא חסר לו כלום, בימיו כסף וזהב היו מתגוללים כאבנים ברחובות, שלט בכל העולם כולו, כל העולם באו לשמוע את חכמתו, שלום היה בימיו, אומר לאחר כל ניסיונו: "הבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים הכל הבל". כל מה שיש בעולם הזה זה הבל, דבר שאין לו קיום, ובפסוק השני הוא אומר: "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש" מה נותר לאדם מכל מה שהוא עמל תחת השמש? שום דבר לא נותר לו! אדם הולך אל בית עולמו בסוף ימיו ולא לוקח איתו מאומה. אבל רומז שלמה המלך בדבריו ואומר, אין יתרון לאדם תחת השמש, אבל מעל השמש יש לו יתרון. אם אדם מכין צידה לדרך ומבין שהחיים פה הם רק זמניים, ובעצם העולם הזה הוא רק מעבר ובסופו של דבר מגיעים לעולם העיקרי - עולם הנצח, עולם הנשמות, אז וודאי שיש לזה יתרון גדול למי שמבין זאת.

הקצר רואי והמשקיע החכם (משל המלכים)

מקטע 3 : (09:20)

ונסביר זאת עפ"י מנהג מדינה, היה להם חוק שממליכים מלך כל שנה, אבל מלך שאינו תושב המדינה. ביום בהיר אחד יוצאים השרים מחוץ לעיר, עומדים בשערי המדינה, עובר לו אדם, קופצים עליו, שמים לו כתר על הראש, ואומרים לו יחי אדוננו המלך! הוא נבהל, קבוצה של שודדים ודאי מתנפלת עליו והוא פוחד לחייו. הם מכניסים אותו לעגלה ומובילים אותו לתוך המדינה, והוא רואה שדרות של אנשים עומדים וכולם מריעים לו 'יחי אדוננו המלך'!, הוא פוחד שלא לוקחים אותו לככר העיר לעשות בו לינץ', אבל מכניסים אותו לארמון. מושיבים אותו על כסא מלכות, ועומדים לפניו שרים ואומרים לו: 'יחי אדוננו המלך'! הוא לא מאמין. לא יתכן שעובר אורח יוכנס לתוך עגלה ויהיה מלך כשאף אחד לא מכיר אותו, ועוד על מדינה גדולה. לכן הוא חושש לזוז. אבל לאחר שעות ארוכות הוא צמא. הוא פוחד לבקש שזו לא תהיה סיבה להרגיז אותם שיעשו בו שפטים, אבל בלית ברירה הוא אומר: אם אפשר לקבל אולי בבקשה כוס מים קטן? אומרים לו כן אדוננו המלך, מיד מביאים לו מגשים עם משקאות שונים, בכוסות ובגדלים שונים, ומגישים לו לשתות. הוא לוקח רק כוס קטנה אחת עם טיפה מים, מזלף על שפתותיו, וממתין לראות מה יקרה. שום דבר לא קרה. הוא רעב, מבקש אולי אפשר לקבל ביגלה קטן? אמרו לו כן אדוננו המלך, הביאו שפים עם כובעים לבנים גבוהים, עוגות, לחמים, הוא לוקח ביגלה אחד קטן, זה עובר בשלום. בסוף הוא מעיז ואומר: אפשר אולי לצאת לעשות סיבוב בחוץ? זה המבחן האחרון, אם יוציאו אותו החוצה סימן שלא רוצים לעשות לו רע. מיד הם צועקים: כן אדוננו המלך! לוקחים אותו לעגלה, מלווים אותו שרים, רצים לפניו עבדים, מנגנים בכינורות, והוא מסתובב לכל אשר יחפוץ. מאותו רגע הוא הבין שזה אמיתי, והתחיל לנצל את כס המלכות, כל תאוות ליבו היה עושה. מה שביקש - קיבל, ביקש לשמוע שירים, הביאו לו מקהלות, להקות, נגנים, זמרים, הכל. מאכלים מכל הסוגים, טיולים, מה שחפץ. שנה שלמה היה מאושר, מלך, מלך שניצל את המלכות. בתום השנה באו אליו אל הכסא, הכניסו אותו לעגלה, ליוו אותו עד לשער המדינה, הורידו לו את הכתר, נתנו לו שתי בעיטות והעיפו אותו החוצה. באותו רגע עבר שם עובר אורח אחר. התנפלו עליו, שמו לו כתר ואמרו לו 'יחי אדוננו המלך'. התהליך חזר שוב פעם על מישהו אחר, רק זה היה פיקח. כל הזמן הוא שאל: אני המלך? אמרו לו כן. אתם בטוחים שאני המלך? כן. ראה את שדרות האנשים, כולם מריעים לו, אני המלך? כן. הגיע לכסא, אני המלך? כן. אפשר לראות את כל השרים? בבקשה. מי אתה? אני שר האוצר. תגיד לי כמה כסף יש פה במדינה? נתן לו דו"ח שלם. כן מי אתה? שר החקלאות. תגיד לי כמה יבול ותבואה יש לנו במחסנים ובאוצרות? אמר לו. מי אתה? אני האחראי על הבנקים, או, כמה כסף יש בבנקים? אמר לו. ככה התחיל לתחקר את כולם, בסוף שאל: אני המלך? אמרו לו כן. אמר אני מבקש שתקנו אי שלם על השם שלי מחוץ למדינה. אמרו אין בעיה אדוננו המלך, קנו לו אי על השם שלו. אמר עכשיו תעבירו את הבנקים לאי. תעבירו את כל היבול לאי. תעבירו את כל התבואה לאי. את כל המקהלות והנגנים לאי, את כל האופים לאי, הכל העביר לאי. מה שלא טוב השאיר. אחרי תשעה חדשים ניקה את כל המדינה, ישב על הכסא שלשה חדשים ממתין, מתי יבואו לקחת אותו מהכסא. בתום השנה באו אליו, הורידו אותו מהכסא שמו אותו בעגלה, ליוו אותו עד שער המדינה, הורידו לו את הכתר, נתנו לו שתי בעיטות והעיפו אותו החוצה. לאן הוא הלך? לאי. מי חכם יותר, המלך הראשון או המלך השני? מי חכם יותר הראשון או השני? השני. יפה מאד, עכשיו תחשבו למי אתם דומים, למלך הראשון או לשני? אדם בא לעולם, הוא נמצא כאן, כמה אנשים אתם מכירים שמהיום שהם עומדים על דעתם ומבינים, הם רק מעבירים לעולם הבא, לעולם שהם אליו יצאו, כמה אתם מכירים? רוב האנשים כל היום רצים בשביל שיהיה להם עולם הזה הכי טוב עכשיו, כל ההנאות. אבל עכשיו! ועל זה אומר שלמה המלך: "הבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים הכל הבל", לא ישאר מזה כלום, "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש", האם נותר לו? אדם בונה בנינים, קונה קרקעות, רב עם אנשים, מתווכח איתם, נלחם, הכל בשביל מה? על חיי רגע, על חיי שעה. נותר לו מזה משהו? שום דבר. רבי חיים מוולוז'ין זצוק"ל, פעם באו אליו שניים שהתווכחו על קרקע, על חתיכת אדמה, זה אומר כולה שלי, וזה אומר כולה שלי. ויכוח. והרב היה צריך לפסוק של מי הקרקע, והוא ראה איך כל אחד נלחם בשני להוכיח שהקרקע שלו. התכופף הרב לקרקע והקשיב. התרומם, שאלו אותו למה כבוד הרב התכופף לקרקע? הוא אומר אני שמעתי מה אתם אומרים. אתה אומר שזה שלך, והוא אומר שזה שלו, רציתי לשמוע מה הקרקע אומרת, אמרו לו ומה היא אמרה? הוא אמר, היא אמרה ששניכם שלה. אדם מתווכח ורץ אחרי דברים שלא ישאר לו מהם שום דבר. אבל החכם, החכם האמיתי, שמבין למה נברא האדם, אדם כזה רץ אחרי תומ"צ כל ימי חייו. כל ימי חיי

לכל אחד יש מגדל אייפל

מקטע 4 : (10:03)

תראו, אני נמצא פה במלון קרוב מאד, ובקומה 28 רואים את מגדל אייפל יפה מאד, ואני מבין שצרפת מאד מאד מתגאה במגדל הזה, מגדל אייפל. אתם גם? אז בואו אני אספר לכם שכל אחד מכם, כל אחד מכם יש לו מגדל אייפל, לא מגדל אחד, שני מגדלי אייפל בגוף. אתם לא נראים גבוהים אבל יש לכם שני מגדלי אייפל בגוף, ואני אקריא לכם משהו קטן. אתם יודעים, האדם בנוי משלד, יש לו שלד של עצמות. השלד מורכב ממאתיים ושש עצמות קשיחות. וזו מערכת שמחזיקה את הגוף זקוף, אנחנו יכולים ללכת ישר, וזה מתקן הגנה לאברים פנימיים עדינים. האבר הפגיע ביותר בגוף מקבל הגנה מיוחדת. לדוגמא: המח שלנו מוגן ע"י 22 עצמות שהם התמזגו ביחד והן מהוות קסדה של מגן טבעית, זה קרה במקרה? 22 עצמות התחברו ביחד לבד? לא! אבל העצמות החזקות ביותר בשלד שלנו, שעובדות קשה יותר מכל, בשעה שהגוף שלנו נוחת מקפיצה, אדם שיקפוץ פה מהבמה למטה - בשעה שהוא קופץ למטה העצמות של הירך שלנו סופגות פגיעה של קרוב לחצי טון. כשאנחנו קופצים העצם של הירך שלנו מקבלת מכה של חצי טון. אם ניתן את המכה הזאת על סלע - נפוצץ אותו. אבל עצמות של הירך הן בניות כמו חלת דבש של דבורים, שיש להן תמוכות וקשתות, וזה מכוון את הכוחות של הפגיעה לחלק החזק והדחוס יותר של מרכז העצם. יש תמוכות וקשתות אבל יש מרכז העצם וכל אלה מפנות את כל המכה למרכז העצם. וזה מה שעושה את העצם שלנו חזקה אבל קלה, קלה. העצם הזאת תגעו בה - קלה מאד. הדוגמא הזאת של התחכום בטבע עוררה השראה אצל מהנדס בפריז בסוף מאה 19, הוא רצה לבנות את המבנה הגבוה ביותר בעולם, והחומר החזק ביותר שהיה זה ברזל. אבל הוא ידע שאם ישתמש ביותר מידי ברזל, כל המבנה יקרוס - יפול. בעקבות התבנית של עצם הירך, המהנדס השתמש בברזל רק במקום שהוא חיזק את המבנה. האיש הזה קראו לו גוסטב אייפל, והמגדל שלו הפך לסמל, קורות הברזל במגדל אייפל כמו התמוכות והקשתות בעצם הירך, כולם מכוונים ומכונים את כל הכוחות במגדל אל החלק החזק ביותר - הרגליים של המגדל. את כל זה הוא העתיק מהברך שלנו. לנו יש שני מגדלי אייפל בגוף, כשאנחנו קופצים הכל מופנה לתוך העצם. אבל בשונה ממגדל אייפל, העצמות שלנו לא קבועות כמו מגדל אייפל, הן תמיד בתנועה, אנחנו מזיזים את הרגליים קדימה אחורה ימינה ושמאלה, קופצים. וצריך להתמודד עם כל הלחצים, עם כל המתחים, וכל פגיעה בעצם עושה תגובה. בתוך העצם שלנו יש צבא של מכונות שבונות את העצם מיקרוסקופית. כשנוצר לחץ על התאים הם מפרישים נוזל, ועצם הנוזל מתקשה ומחזק את המבנה, שמעתם דבר כזה? העצם נפגעת אבל הנוזל מחזק את העצם ומחזק את המבנה. במקומות שהאזורים לא נלחצים והם לא צריכים להיות חזקים כל כך, יש תאים הורסי עצמות שמפרישים חומצות מלח כדי להמיס את העודף של העצם. כמו צוות של פסלים, פסלים יושבים על העצם ומסדרים את העצם, ומסדרים את השלד, כל הזמן לחזק אותו איפה שצריך. אנחנו צועדים במשך החיים חמש מיליון צעדים בשנה. תכפילו בשבעים שמונים שנה, חמש מיליון צעדים, וכל צעד תורם את החלק לעיצוב של העצמות. אבל תדעו לכם, תאי העצם שלנו, עובדים קשה כל כך, שכל אדם מקבל שלד חדש לגמרי בכל עשר שנים. אפי' אם אתה בן שבעים, השלד שלך הוא בן עשר שנים ולא יותר. כל פעם הוא מתחדש. איפה ראיתם דבר כזה? מגדל אייפל משתבחים בו הצרפתים, אבל הוא עומד בלי לזוז, בלי לחץ, אם חלילה יופעל עליו לחץ הוא יתמוטט. לנו יש שני מגדלי אייפל שנמצאים ברגליים, ואת מגדל אייפל הזה עשה גוסטב לפי עצם הירך, וכולם מתפעלים מזה, ומעט מאד יודעים בכלל את מה שאמרתי כאן על ההנדסה המדהימה שברא הקב"ה בגוף האדם. האם אנחנו מודים לקב"ה על מה שהוא נתן לנו? האם אנחנו מעריכים? או שאנחנו רק דורסים על רגלינו והולכים צעדים רבים כל היום אבל לא יודעים את הכיוון, לא יודעים את הכיוון. לפני כמה זמן הגיע אלי אבא עם בן כבן 17 וביקש ברכה. הם נוסעים לגרמניה לניתוח. מה יש? הוא הראה לי את היד של הבן שלו, שלש האצבעות האלה לא קיימות בשתי הידיים, הוא נולד ככה, רק עם האצבע הזאת והבוהן, ככה הוא נולד. הוא הגיע לגיל 17 כבר כולם מושיטים לו יד ללחוץ יד והוא לא יכול להושיט יד כי יש לו שתי אצבעות, זה לא נעים. ובגרמניה מומחים בהשתלת עצמות, אתם יודעים ממתי... ואז הם בקשו ברכה. שאלתי אותו כמה עולה הניתוח? הוא אמר לי חצי מיליון דולר, להשתיל שלש אצבעות. אני מכיר הרבה אנשים שאומרים שהמצב שלהם קשה ואין להם מה לאכול, ואין להם כסף, והם לא יודעים שביד שלהם יש חצי מיליון דולר. ז"א, קשה להאמין שאחרי הניתוח בגרמניה הוא יוכל לעשות באצבעות כמו שאני עושה כאן, אבל אנחנו קבלנו את זה בחינם, אנחנו קבלנו עוד יד בחינם, קבלנו רגליים, קבלנו איברים, קבלנו את כל הגוף המופלא הזה. בשביל מה? שיום אחד הגוף הזה יהיה מאכל לתולעים? האם זה יתכן?

מאכל לתולעים

מקטע 5 : (01:13)

 (סוף המקטע הקודם הסתיים במלילם אלו: אנחנו קבלנו עוד יד בחינם, קבלנו רגליים, קבלנו איברים, קבלנו את כל הגוף המופלא הזה. בשביל מה? שיום אחד הגוף הזה יהיה מאכל לתולעים? האם זה יתכן? ) האם חשבתם פעם כמה אתם אוכלים ביום? כל בן אדם בממוצע אוכל שלש קילו ביום עם שתייה. שנה זה 365 יום, כפול 3 קילו זה למעלה מטון. כל אחד מכם אוכל למעלה מטון בשנה אוכל. זה משאית שלמה של אוכל שהוא לעס. אם הוא יחיה מאה שנה הוא יאכל מאה טון - זה אוניה. אוניה שלמה עברה לו דרך הגרון, וכמה הוא שוקל כשהוא זקן? בקושי חמישים קילו. איפה כל המאה טון והכסף והיורו, הכל הלך. אין כלום. וגם זה בסוף יהיה מאכל לתולעים. זה הגיוני? בשביל זה בא האדם? מאה שנה לחיות ובסוף להיות מאכל לתולעים?

זרק יהלומים תפס בטטות (מוסר חזק)

מקטע 6 : (13:33)

היה אדם מאד עני, אשתו היתה בוכה יום יום, אמרה לו אתה לא מוצלח, אתה לא מצליח להביא פרנסה לילדים, אנחנו רעבים, אין לנו מה לאכול. אמר לה תשמעי, יש רק עצה אחת, את צודקת, אני לא מצליח הרבה לעשות, אבל סבא של סבא שלי השאיר פעם מגילת קלף שיש עליה מפה, והמפה הזאת מציינת אי של יהלומים שנמצא אי שם, צריך לעבור כמה מדינות, יש איזה יבשת, אחריה יש אי שנקרא אי היהלומים. זה עובר אצלנו במסורת הסיפור, אבל אף אחד לא קם ועשה משהו עם זה. אני בלית ברירה לאור המצב אם את מסכימה מוכן לנסות נסיון אחרון לקחת את המפה הזאת ולצאת לדרך. נתנה לו את ברכת הדרך, הילדים ליוו אותו לפתח, כולם בוכים מורידים דמעות, והאבא יוצא לדרך עם המפה הזאת, שוכר בדרך ספינות, עולה ממקום למקום, ולאחר חודשים רבים הוא לוקח סירה, כמובן בלי שאף אחד ידע את היעד לאן הוא הולך, והוא חותר לכיוון שהמפה אומרת לו. והנה יום אחד הוא מתעורר ככה בלילה והוא רואה אור עצום, והוא לא מבין, מה יכול להיות האור הזה? זה לא אור של שמש, אבל הוא מסונוור מלהסתכל, וכשהוא מתאמץ הוא לא מאמין. במרחק מאות מטרים ממנו, אי שלם נוצץ, נוצץ, נוצץ באור יקרות, יהלומים. כל האי יהלומים. שטיח של יהלומים. הוא מגיע במהירות כמובן שהוא הצטייד עם סכין, עם עת חפירה, הוא רץ מהר לאי - על מה הוא דורך? יהלומים. אין חול, רק יהלומים. מיד הוא ממלא את השקים ביהלומים, עוד שק ועוד שק ועוד שק, כולו מזיע, לא חושב על כלום, לא רואה שום דבר, רק ממלא. פתאום הוא שומע צחוק. חחחח... הוא מסתובב הוא נבהל. הוא רואה ילידים של האי, אנשים עם חצי גוף ערום עומדים מסביבו וצוחקים עליו. והוא שואל: למה אתם צוחקים עלי? אומרים לו מה אתה עושה? מה ההתלהבות הזאת? אמר להם זה יהלומים! יהלומים! אמרו לו מה זה יהלומים? אומר זה יהלומים. אמרו לו סליחה, זה חול, זה החול של האי הזה, זה יש פה בכל מקום איפה שתלך, למה אתה ממהר? אתה רוצה לקחת חול תיקח חול. הוא התחיל לפקפק כבר אם הוא נורמלי או לא. כל כך הרבה חודשים בדרך, אולי באמת משהו השתבש אצלו. אבל הוא ידע שהוא בא לפה בשביל מה? להביא דבר שיביא לו הרבה כסף ופרנסה למשפחה, אז הוא שאל אותם רק רגע, זה לא חשוב? אין לזה ערך? אמרו לו לא. זה הנה אתה רואה, מצוי כל אחד יכול לקחת. אמר להם מה אצלכם יש לו ערך גדול מאד באי? אמרו לו או, חבל שלא שאלת מהתחלה. פה באי הזה לא תמצא תפוחי אדמה. בטטה - אין באי הזה. אם תמצא בטטה - אתה תהיה פרזידנט. הכי עשיר בעיר. בטטות? אני באתי לאי בשביל בטטות? ואולי באתי בשביל בטטות, אולי אני כבר לא זוכר אני מטושטש. אז הוא החליט לחפש פטטות, אמר להם ואיפה יש פטטות, אמרו לו אנחנו יודעים איפה אפשר, אבל אף אחד לא מעיז להגיע לשם כי זה פחד גדול, מעבר להרי חושך פה שאתה רואה, יש שמה ג'ונגל, יש אבל חיות ושמה לפני מאות בשנים מישהו מצא בטטה. מה הוא נסע את כל הדרך בחינם חודשים רבים? עד הסוף. עבר הרי חושך, חיות, לא חיות, אין ברירה, הוא הולך ממקום למקום כולו מטושטש, ופתאום באחד הלילות הוא דורך על משהו והוא נופל, מתבונן ברצפה והוא רואה תפו"א גדול. הוא לא מאמין, הוא מתחיל לרקוד משמחה, ומתחיל למלא את השקים בתפו"א, פטטות פטטות פטטות, סוחב את כל השקים האלה, מחכה עד שיהיה חושך גמור, מעלה את זה לסירה וחותר בחזרה מהר בורח מהאי שלא יתפסו אותו. מגיע לאחר חודשים לבית, כמובן שהפטטות בינתיים המצב שלהם לא נשאר טרי והן היו מסריחות עם תולעים משהו איום ונורא. הוא דופק באמצע הלילה לאשתו, אשתי אשתי, תפתחי, פותחת לו את הדלת, רואה את בעלה, מחבקת אותו, איפה אתה? הוא אומר אנחנו עשירים תפתחי תפתחי, פותחת את הדלת הוא מכניס וגורר את כל השקים, נכנסים לבפנים, אשתו הולכת להתעלף מהריח, מה זה? אוף אפצ'י אפצ'י, כל הילדים סחרחורת, לא יכולים. מה זה? מה הבאת? הוא פותח הוא אומר לה הבאתי פטטות, פטטות. אמרה בעלי השתגע, פטטות? כל המטבח מלא פטטות, הלכת חודשים להביא לי פטטות, מה אתה נורמלי? הוא אומר לה מה לא, לא הייתי צריך להביא פטטות? היא אמרה לו מה פתאום. אמרת אי של יהלומים, הוא שמע יהלומים התעלף. היא מסכנה אמרה, לא בעל, לא כסף, עכשיו פטטות מסריחות, לך תוציא את זה, עכשיו תזרוק. לוקחת את הילדים בלילה, איזה בושות, איזה בושות. לוקחת שופכת את כל הפטטות בחוץ, מחזירה את השקים, טוב לפחות שקים שישאר מזה. מחזירה את השקים, שוטפת אותם באמבטיה, וכשהיא הופכת את השקים ושוטפת אותם פתאום נופלים כמה אבנים טובות - יהלומים. והיא צועקת: איזה חכם, איזה חכם, איזה חכם בעלי, איזה חכם. היא מעירה אותו. היא מעירה אותו ואומרת לו: חכם שלי, מתוק שלי, אייי ז'טם, ווי. הוא מתעורר, והוא שואל אותה מה קרה, קודם הייתי טיפש, עכשיו נהייתי חכם, אני כבר לא יודע מי חכם מי טיפש, אולי את אולי אני. היא אומרת לו אתה כזה חכם, איך עלה בדעתך להחביא את היהלומים בתוך בטטות שלא יתפסו אותך, איזה חכם אתה. הוא רק שמע את זה התעלף עוד פעם. היה לו שקים מלאים יהלומים, הוא שפך אותם בגלל שכמה ילידים באי צחקו עליו, חחח... שפך את הכל הלך לחפש בטטות. ככה אנחנו נראים. שלחו אותנו מן השמים לרדת לעולם הזה. אמרו לנו לפה להביא יהלומים, להביא מצוות, כל מצווה זה יהלום, כל מצווה זה שכר לנצח. ואנחנו מגיעים לכאן וגודלים קצת, עד בר מצווה פחות או יותר אנחנו בסדר, ואחרי זה באים כמה ילידים ועושים לנו חחח... איזה שטויות, מה מצוות? מה יצא לך ממצוות? לך תעבוד, תרוויח, תהיה מלך, תסע, תאכל, תשתה, תיהנה, מה אתה מבזבז את החיים שלך מצוות מצוות. ואנחנו הולכים עוזבים מצוות ומחפשים בטטות. הבלים, שטויות, רצים ממקום למקום. אחרי 120 שנה אנחנו נגיע למעלה, וישאלו כל אחד, תגיד לי, מה עשית למטה? שלחנו אותך הבאת משהו? אז הוא יביא שקים, מה יש בשקים? כלום! כלום! כלום! כלום! הבלים, הבל הבלים. אבל שינערו לו את השקים בתוך השקים של ההבלים, ימצאו כמה מצוות שהיו לו מפעם לפני שהוא שפך את הכל ועזב את הדת, ועזב את התורה, ועזב את המצוות, לפני שהוא שפך את הכל, נשאר לו עוד כמה יהלומים. ואז יגידו אה, איזה חכם, בא תראה כמה שכר תקבל עכשיו על כל יהלום כזה, על כל מצווה. כל מצווה ומצווה אם ישלמו לאדם את כל העוה"ז בשכרו - לא שילמו לא מאומה על המצווה. כיון שמצווה זה דבר נצחי רוחני, והעוה"ז זה גשמי וזמני. ז"א כל העולם כולו - כמה אתה יכול להיות בו? מאה שנה? מאה עשרים שנה? אחרי זה אתה הולך, אין לך ממנו כלום. מה נשאר? כלום. עשית מצווה - השכר שלה הוא לנצח. לנצח. לכן צריך להבין יהודים יקרים, אם את כל העולם הזה ברא הקב"ה, אם את גוף האדם הזה ברא הקב"ה, שהוא מופלא ביותר, אם את כל זה ברא הקב"ה, לא יתכן שהוא ברא את זה בשביל שאנחנו בסוף נהיה מאכל לתולעים. לא! הוא ברא את זה למטרה נעלה וגבוהה הרבה יותר, זה רק כלים, כלים האברים האלה, בשביל שנעשה מצוות ונזכה בהם לחיי העוה"ב. אבל מה לעשות? בעולם הזה יש הרבה ילידים שהם עומדים וצוחקים עלינו חחח... בגלל שצוחקים עלינו אנחנו עוזבים לפעמים את הקב"ה ומפסידים ח"ו את העולם הבא שלנו. אז יכול להיות שאנחנו נהיה מלכים, יכול להיות שנהיה מלכים, מלך לשנה, לשנתיים, לשבעים שנה, אבל בסוף יתנו לנו שתי בעיטות ויעיפו אותנו החוצה. אבל מי שהיה חכם והבין מה זה מלך, מלך זה מי ששולט בעצמו, לא ליהנות עכשיו זה לא העיקר, אלא להכין צידה לדרך. כשתצא - כל מה שהכנת יחכה לך. כמו שאמרו חכמים: מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת יאכל אותה בשבת. ז"א צריך להתכונן ולהכין את הצידה לדרך.

מהורדת הקוקו עד לרב בכרך (נאור)

מקטע 7 : (16:49)

אני הייתי בארה"ב לא מזמן, היה שמה בחורצ'יק, בחור נחמד, גבוה נאה, בלונדיני, שמע קלטות טייפ שלי והתחיל להתקרב ליהדות, הוא הגיע להרצאה, והיתה לו שאלה אחת, קשה לו לשמור מרחק קצת מבנות. מבקש עצה מה לעשות. נו, התחלתי לדבר איתו קצת, אבל ראיתי שיש לו קוקו ארוך, שאלתי אותו מה עם הקוקו? אז הוא אמר לי לא לא לא לא לא, לא לא, אמרתי לו למה לא? לא לא, לא, אתם יודעים מה קרה עם הקוקו הזה? אתם לא תאמינו מה קוקו יכול לעשות. הקוקו הזה עשה דברים גדולים ביותר, אתם רוצים לראות מה עושה קוקו? אני אראה לכם רגע מה קוקו יכול לעשות, א"א להאמין. קוקו של יהודי חשוב מאד. אז בואו נראה בעז"ה, אחרי זה אני אתן לכם אפשרות לשאול שאלות. בבקשה. נאור: כבוד הרב, בחור כמוני, ואני מדבר בשם בשמי ובשם אחרים שאני מכיר. שאני מאד אוהב את הקב"ה ומשתדל ללמוד, ויש לי ציצית וכיפה ושומר שבת והכל, אגב אני חדש בזכות הבחור הזה שהביא לי קלטות שלך. הרב: ב"ה נאור: עכשיו, השאלה שלי זה בקשר לנשים. אני יודע שצריך להיות שומר נגיעה, אבל קשה למצוא שידוך של דתייה כי אני לא מספיק בידע, או עם השער והכל. רציתי לדעת ממך איך אתה יכול לחזק אותי שאני אהיה שומר נגיעה באמת מכל הלב. למען אבינו שבשמים. הרב. בא אני אסביר לך נשמה. להשיג אישה במצב שלך קצת קשה, כי אשה רואה עוד אישה. נאור. אהבתי. הרב. עכשיו, אתה נראה בחור נאה, לא חסר לך כלום. השערות לפי דעתי מיותרות אצלך, אתה תהיה יותר גברי, יותר איש, אם אתה תוריד את הקוקו, אם תלך עם כיפה כמו שצריך, אם תקבע, אם תקבע, אם תקבע עיתים לתורה. אם תקבע עיתים, זמן קצוב ללמוד תורה, תואר הפנים שלך ישתנה. רכות, ענוה תופיע על פניך, המראה שלך יקרון. להשיג אח"כ שידוך, תוך תקופה מסוימת יהיה לך הרבה יותר קל. לא חסר לך שום דבר בשביל שתוכל להשיג במהירות, רק אתה צריך את הצורה של יהודי כמו שצריך, ואחרי זה הכל ילך קל. תקבל ברכה תומכת, בעז"ה נשמע בקרוב קול ששון וקול שמחה. נאור: בעז"ה. תודה רבה כבוד הרב הרב. רגע רגע. רגע, נאור. רגע, אני גם רוצה לשאול משהו קטן. הרב. כן כן כן כן כן כן אבל אני הבאתי מספריים מישראל נאור. אני לא גוזר, לא גוזר, לא גוזר לא גוזר. הרב: מה השם שלך? נאור: נאור הרב: נאור. נאור, תשמע עצה מיהודי עם נסיון. אל תתעקש. למה, בסוף אתה תוריד הרי יום אחד נאור: נכון, אז עוד טיפה הרב: רגע רגע רגע רגע, יפה שעה אחת קודם ובמעמד כזה שאתה זוכה לדבר מיוחד שקוראים לו, תקשיב, קוראים לדבר הזה קידוש ה'. לזכות במצוה שנקראת קידוש ה', לא כל אדם זוכה. לא כל אדם זוכה. אני אומר לך שהערב הזה הוא ערב שמסוגל לדברים גדולים, בגלל המקרה של הילד הזה שפתח פה לבבות של רבים מתוך הקהל. ראית מה היהודים עשו בין רגע. אצלך כמובן זה מתבשל שאתה בזמן שלך תחליט מתי להוריד. זה ברור, אני מכיר אותך. אבל אני מכיר יותר נכון את היצר הרע שלך, הוא היה גם אצלי. גם לי היה פעם קוקו ארוך. נאור: לא לא הרב: אבל תשמע עצה, אתה לא חייב. אני אתאכזב, אתה אח"כ תתאכזב. אחרי כמה ימים אתה תתאכזב שפספסת את המומנטו, אבל אני מציע לך עוד פעם, אפילו שאתה סרבן גיוס מציע לך. תוריד, רגע רגע רגע רגע. הוא לא כ"כ פתי, חכה. תוריד, צא קדימה שעורים קבועים, בעז"ה ית' תוך שנה אתה נשוי. נאור. נאור, תראה כמה קצת שערות של יהודי, עושות שמחה. נאור: כבוד הרב, אני אגיד לך. הקוקו, באמת מכל הלב אני אומר לך, זה לדאווין או משהו, הקוקו זה לא משהו שאני סומך עליו והכל, אבל אני מאמין שקודם מבפנים, תן לי להתבשל עוד ואני מבטיח לך שאני מוריד אותו אין לי בעיה. אבל תן לי עוד יותר להתבשל שאני אהיה ממש... הרב: קודם כל אני מסכים איתך שמבפנים זה עדיף, אבל אני מסכים גם עם בעל ספר החינוך שאמר שעפ"י המעשים החיצוניים נפעלת הפנימיות. כשאדם עושה גם מעשה חיצוני, הוא יכול לגרום שהפנימי יבוא מאליו. לפעמים החיצוני הוא מחסום לפנימי, בגלל שהזהות שלך כרגע, מאפשרת לך את המשחק של בין לבין. מרגע שאתה מוריד את החלק החיצוני, אכן נשארת הנקודה הפנימית להתבטא החוצה. נאור: כבוד הרב, אתה צודק, אבל, באמת אני אוהב אותך בשביל לפגוע בך, אבל אני חייב עוד טיפה עוד קצת תבין אותי הרב: אין בעיה נאור: תבין אותי, אבל אני מוריד אותו. אין לי בעיה. הרב: אם אתה רוצה עוד חמש דקות אין לי בעיה. נאור... קוקו בברוקלין קולג' ירד בקלטת וידאו לנצח נצחים אתה יכול לבוא עם הקלטת לקב"ה, להגיד לו, אבא שבשמים, גזרתי את הקוקו לכבוד שמים. רק רגע רק רגע נאור: כבוד הרב אני מוריד את הקוקו, אבל מה, אני רוצה שתתן לי ברכה. לי ולבחור הזה, לשתי בחורים, לפרנסה וחתונה בקרוב. פרנסה טובה וחתונה. הרב: בשפע. נאור: בשפע, הרב: בכבוד, בכבוד. אחת שתיים. יש להם סיפור, הנה עוד יהודי מוריד קוקו, בכבוד. אשריך אשריך. על זה נאמר קוקו מביא קוקו. יש לו ספור עם הבחורצ'יק הזה שהם נסעו בדרך. תשמעו יהודים יקרים את הספור. נאור: אני רוצה לספר לכם ספור קטן. אני והבחור הזה בנימין, בא, נסענו למיאמי באוטו, והקשבנו, דיברנו דיברנו דיברנו על הכל, נשים וטף, כבר שיעמם לנו. הגענו לקסטה של כבוד הרב. הכנסנו את הקסטה, שמענו את הקסטה שאין לנו להסתמך על ארה"ב ועל העולם, רק על הקב"ה, שאנחנו רק היחידים שיכולים להביא את הישועה דרך אבינו שבשמים. הכנסנו קסטה והגענו, אני חושב לקטע של הבחור שראינו מקודם בטלויזיה עם הכסא גלגלים. כשכבוד הרב התחיל לשיר "הקב"ה אנחנו אוהבים אותך" אני ובני עצרנו את האוטו. היינו כ"כ נרגשים, הרב: שרתם? נאור: שרנו את "הקב"ה" איתך ביחד. איתך ביחד. הרב: בא נראה, בא נראה. נאור: הקב"ה אנחנו אוהבים אותך, הקב"ה אנחנו שייכים לך. הקב"ה אנחנו הילדים שלך, הקב"ה אנחנו חיילים שלך. אני מזמין את נאור, שהוריד את הקוקו ושם היום מגבעת וחליפה ולומד באהלה של תורה תדיר, בכבוד. כעבור 8 חודשים ביהמ"ד של חסידי באבוב ברוקלין כ"ב סיון תשס"ג 22/6/03 נאור: שלום לכולם, ברשות כבוד הרב, ברשות כבוד הרב ראש ישיבת אור ישראל הרב יעקב בכרך, ברשות הרבנים החשובים, והקהל הגדול והקדוש הזה, שבאו להשתתף במעמד הגדול והמרגש הזה. לפני פחות משנה מאז שקבלתי על עצמי לחזור בתשובה, זו היתה עבודה מאד מאד קשה, אבל מאז שקבלתי על עצמי לחזור בתשובה יחד עם חברי היקרים במעמד הגדול שבו קודש שם שמים בזכות הילד, אליה יואב שיזכה לחיים ארוכים מתוך בריאות. באותו הערב, בו ראינו את גודל הכח של זכות הרבים המקבלים עליהם עול מצוות וזכינו בעז"ה לרפואת הילד שיחיה בדרך פלא. קהל קדוש, באתי בדברים קצרים לתאר לכם מה שעבר עלי ועל חבריי לאחר המעמד שבו קבלנו לחזור בתשובה, אני חייב לציין שזה היה בזכות דבריו המעוררים של הרב אמנון יצחק שליט"א, שיזכה לימים ארוכים וטובים להחזיר את שאר בני ישראל התועים לאביהם שבשמים. ברצוני לספר לכם מה שעזר לי מאד בתחילת דרכי היה הקשר עם יהודים טובים ותומכים שהמשיכו לעקוב אחרי בעזרת וע"י הזמנה לשבתות שבם חוויתי בפעם הראשונה בחיי מהו גודל ערך קדושת השבת, אני חייב לציין זה משהו שאני שני לו. ולימוד תורה שבו טעמתי וראיתי מקצת מחכמת התורה. עברו שעות רבות של שיחות, כל הטיפול והמועקה בזה עלי ועל חבריי ללא הפסקה הולידו תוצאות ונשאו פרי עד שזכינו והתקדמנו ואנו לומדים היום בישיבת אור ישראל במונסי תחת הנהגתו של הרב בכרך שליט"א. עכשיו אני רוצה לספר לכם משהו קצר שתבינו באיזה מצב אנחנו נמצאים שאנחנו צריכים באמת את עזרתכם הרבה. הרי זה שתי עולמות שונים במקצת, אז אנחנו צריכים לתת מעצמנו, להפתח אליכם ואתם צריכים לתת לנו להפתח אלינו. אז יהודים יקרים בתור חילוני לשעבר שלא ידע כלום מתורה ויהדות, דעו לכם כוחכם רב הוא. אנו מחכים לעזרתכם ואין לכם מושג כמה אנו מחכים לכם שתקרבו אותנו. אנו יודעים שאנחנו חסרים מושגים יסודיים ופשוטים ביהדות שכל אחד ממכם יכול לעזור לנו להשלים אותם. אנא עזרו לנו בעבודת קודש הזאת. אסיים בברכת תודה לכל העוזרים המסייעים לקרב אותנו, אבינו שבשמים ונזכה לגאולה קרוב אמן. תודה רבה.

השיבה אל המקורות

מקטע 8 : (03:10)

יהודים יקרים, עמ"י לא מונה הרבה לצערנו היום, 13 מיליון בערך יהודים לפי מספר ואומדן שמדדו לפני כשנה, העם לא הולך ומתרבה אלא הולך ומתמעט בגלל התבוללות רח"ל, אבל בכל אופן בתוך החושך הזה ובכל התאוות שיש בעולם הזה בתקופה הזאת, יש היום מיליון בעלי תשובה בישראל. * רבים היהודים ששבים למקורות, ביניהם כאלה גם שהם רחוקים לחלוטין ואפי' אנטי, ויש איתנו סרט נוסף שלא נראה אותו כרגע, נשמור אותו לסוף, יהודיה חילונית אשכנזיה, ממפלגת מרץ אנטי ספרדית, אנטי דת, מצפון ת"א, רואה סרט שהוא לא על חזרה בתשובה, הרצל והציונות, ממנו היא מבינה שכל היסוד שעליו היא בנתה את חייה וחיי ילדיה התמוטט, והיא מחליטה לבדוק את היהדות, והיא שבה למקורות, בעקבותיה חוזרים עוד רבים, ולא יאומן כי יסופר. אנשים רחוקים, חילונים שמאלנים מתקרבים ליהדות אבל בצורה מוחלטת וגמורה ואמיתית. לפני מס' ימים הציעו לנו לתת אחד מהאנשים שאנחנו חושבים מתאים שיהיה בטלויזיה הישראלית לדבר בנושאים של דת, והצעתי לה את התפקיד הזה, והיא לא הסכימה, אמרה לא! לא מתקרבת יותר לכיוון ההוא, הולכת ומתעלה ברוחניות. אמרתי לה: כוחך בפיך, את יודעת להסביר טוב מאד, מאד אינטליגנטית, קצינה בצה"ל, ובשום אופן לא. יהדות - זה המטרה, לחנך את הילדים על ברכי התורה ולהמשיך הלאה. גבורה נפשית כזאת יש בהרבה יהודים שמכירים את האמת וחוזרים לצור מחצבתם. יהי רצון שיתרבו עוד רבים כאלה אמן. למי שיש שאלות ניתן לו את האפשרות שירים את היד, יגשו אליו, ימסרו לו מיקרופון והוא יוכל לשאול את שאלתו.

ברכה לראיה

מקטע 9 : (05:04)

ש. שלום כבוד הרב, קרה לי מכה מאד גדולה, לפני חודשים אשתי הולידה בן, והוא נולד בלי עיניים, עין אחד לא רואה, ועין השניה אנחנו בסימן שאלה אנחנו מחכים רק שהוא יהיה מטופל ב-28, אבל כרגע הוא קטן, הוא לא יודע מה יקרה לו, הוא רק רוצה לאכול, ואנחנו בדיכאון, כל המשפחה בדיכאון. אני לא יודע מה לעשות גם אני, כי כל המשפחה שלי לא יודע לדבר, גם לי, וגם הפרנסה לא בא לשפר את המצב, אנחנו אני באמת, שאני יש לי משפחה, ויש לי ילדים, שתי ילדים, יש לי בת אחת קטנה, אני לא מצליח לפרנס את המשפחה שלי, ועוד נפל עלינו את המכה הזאת. בינתיים אני לא יודע מה המשימה שלי בעולם הזה. הרב: אני רוצה לשאול אותך שאלה, אתה שומר תומ"צ? ש. לא. אני לא מצליח להתקרב, אני לא מצליח להתעניין, אני למדתי ארבע שנים במכון לב אבל זה רק, זה לא שיפר את המצב בא נגיד ככה. הרב: אתה מוכן לשמור תורה ומצוות? ש. אם זה יכול לשפר ולהחזיר את העיניים של הבן שלי אני מוכן לעשות הכל. הרב: תבוא לפה מותק, תבוא. אני מבקש ממך בעז"ה יתברך שאתה כל יום תלמד שעתיים תורה. בסדר? ש. אני לוקח עלי. הרב: בעז"ה, אתה תשמור שבת בעז"ה. אשתך פה? ש. כן. הרב: בעז"ה שתלך בצניעות. היא פה? ש. כן. הרב: הגברת פה? יכולה להרים את היד? מוכנה ללכת בצניעות, מוכנה? תבואי לפה בבקשה. מה השם של הילד? ש. אוריאל בן בנימין וקרן. הרב: אוריאל בן בנימין וקרן ה' יזכה אותו בעז"ה יתברך לרפואה בעיניו מהרה. קהל: אמן הרב: בזכות שאביו יראה בעיניו את אמת התוה"ק תוך כדי לימוד של שעתיים ביום ובצניעות של האמא שתלך בדרכי התורה אכי"ר. קהל: אמן. ברכת שהחיינו. - של האב והאם. אמן. הרב: עוד דבר אחד, מה השם שלך ושם האמא? ש. בנימין בן רבקה הרב: בנימין בן רבקה ה' יזכה אותו לפרנסה טובה בשפע רב בקלות. אמן.

שלש ילדים לא נשואים

מקטע 10 : (06:58)

ש. יש לי שלש ילדים, לילדים שלי לא חסר כלום אבל עד היום עדין לא התחתנו, ולא רוצים להתחתן, שמם רחמים בן גבי שלמה בן גבי כמוס שמעון בן גבי. הם לא התחתנו ואני מודאגת הרבה, כי אנחנו מזדקנים אני ובעלי, ואנו רוצים לראותם עם כלה טובה אמן. הרב: לא הבנתי אבל אני לא אשם. ש. היא רוצה לדעת למה א"א לחתן אותם הרב: אפשר, בני כמה הם? ש. הבכור בן ארבעים, השני שלושים ותשע והשלישי שלושים ושמונה. הרב: איפה הם נמצאים, הם נמצאים פה? ש. לא, לא הרב. הרב: הם שומרים תומ"צ? ש. באנו כי היינו בישראל ויש לי בן שהוא ברוך השם דתי וגר בירושלים הוא נשוי עכשיו לא היה דתי ועכשיו ברוך השם דתי ויש לו שני ילדים. שמענו הרבה עליכם, שמענו קלטות במשפחה בשביל זה באתי אני ובעלי לקבל ברכה ויענו אמן בשביל שתתקיים לפני סוף חיינו. הרב: הם שומרים תורה ומצוות? הרב: אהההה... אפי' לא קומסי קומסה? ש. לצערנו זה הסביבה החיצונית רבי, החברים, העבודה הרב: הם אוספים בטטות, בטטות, אוספים בטטות. ש. נכון. הרב: תראי, תראי, אנחנו נעשה עסק, את שומרת תורה ומצוות? ש. אני נכנסת לזה אני עושה תשובה אני מתחילה קצת לכסות את הראש כי זה קשה אני אוהבת ללכת לים זה קשה מאוד רב, אני מתקדמת לאט לאט בעלי דתי, הוא טהור, אבל בשבילי זה קצת קשה, אנחנו אוכלים כשר ושומרים שבת פעם היינו הולכים לDEAUVILLE (עיר נופש) כל שבת, ועכשיו לא הולכים יותר. עכשיו אנחנו אומרים שבת שלום ותודה לאל אני הולכת לשיעורים. ואם החלום הזה יתגשם אני אעשה כל מה שצריך. במידה ואראה אותם נשואים כדת משה שבסוף חיינו אני אראה אותם חתנים. אמן שיהיה ברכה והרבה אושר כי רק את זה אני מבקשת מהשם, אני לא דורשת כלום לא כסף כלום! רק שהילדים שלי יהיו נשואים עם הכלה שלהם, יש הרבה גויות יש הרבה דברים. הרב: אני רואה שלא צריך אותי פה, היא מדברת לבד עונה לבד, הכל. אבל תשמעי, בעז"ה יתברך ש. אמן. אמן ואמן. הרב: אני אברך את הילדים שלך מכל הלב, אבל את צריכה לקבל על עצמך דבר אחד שיהיה לך קצת קשה, קצת קשה אבל הוא חשוב מאד. ש. כן הרב. הרב: את צריכה לכסות את כל השערות לגמרי. מסכימה? ש. יה. הרב: בסדר, בסדר, שתשים, תשים, ברכת שהחיינו. הרב: מה השם של הילדים? ש. רחמים בן גבי, שלמה בן גבי, חמו שמעון בן גבי, הרב: רחמים בן גבי, שלמה בן גבי, חמו שמעון בן גבי, ה' יזכה אותם לזיווג הגון הראוי להם מהרה. קהל: אמן.

תרופה לעצלנים

מקטע 11 : (03:30)

הרב: בעז"ה, כן למעלה יש שאלה כן. ש. כבוד הרב תודה רבה בשביל כל מה שאתה עושה לעם היהודי, יש לי בעיה בעמוד השדרה וזה גורם לי בעיה בכליות, וזה מעכב אותי לעשות כמה מצוות שאני מאד אוהב לעשות אותן. למשל: הצומות, הצום של תשעה באב שהרופא שלי אוסר אותי לעשות את זה, ואני מבקש ממך ברכה כדי שהחיים שלי יהיו יותר טובים וכשהמחלה שלי ממעטת בכל יום. תודה רבה. הרב: אתה לומד תורה כל יום? ש. לא. אני עושה מצוות, אני שומר שבת, אני אוכל כשר, אבל אני לא יכול בגלל הכלים שלי, המצב שלי, לא יכול ללמוד תורה. הרב: מה אתה עושה ביום? ש. אני סטודנט בעברית בפריז. הרב: ללמוד עברית אתה יכול ותורה לא? ש. אני יכול אבל אין לי זמן. הרב: או... ש. לא סליחה, אני לא קובע זמן, זה בגלל אני עצלן, בגלל העצלנות שלי אני לא קובע זמן. הרב: אוווו.... ש. אבל אם יהיה יותר טוב, אני נשבע לקבוע זמן. הרב: אסור להשבע, בלי להשבע, אבל רגע, כמה זמן אתה סטודנט לעברית? ש. אני סטודנט מ... הרב: כמה שעות ביום? ש. עשר שעות בשבוע. הרב: בשבוע? ש. כן, עשר שעות בשבוע. הרב: זה עצלן אמיתי, ש. כן, כן, כן אני עצלן אמיתי. הרב: אתה בעז"ה יתברך ממחר, ש. כן הרב: אני נותן לך עבודה קשה שזה תרופה לעצלנים, ארבע שעות ביום אתה לומד תורה בכולל. ש. בכולל? הרב: בכולל! ש. אם אני אמצא כולל אני הולך. הרב: מה זה אם תמצא - יש. ש. יש? הרב: תשאל פה, בטח, איפה יש כולל? קהל מגיב. הרב: הנה תראה, ארבע שעות ש. אוקי, ארבע שעות הרב: כל יום. ש. כן. הרב: שבת אתה תלמד בבית ארבע שעות. ש. תודה, כן. הרב: מה השם שלך ושם האמא? ש. פנחס בן מלכה. הרב: פנחס בן מלכה, ה' ירפא אותך בכל האיברים ובכל הגידים, בזכות התורה הקדושה שהיא כנגד רמ"ח אברים ושס"ה גידים ה' יזכה אותך לרפו"ש מהרה אמן. קהל: אמן הרב: בשורות טובות. כן למעלה, אבל אני מבקש קצת שאלות, שאלות.

בעיה כפולה

מקטע 12 : (07:01)

ש. ערב טוב כבוד הרב, לפני הכל אני רוצה להודות על נוכחות הרב ברוך השם אני נרגשת ממספר היהודים הנמצאים כאן, ואני אומרת לעצמי שזה עושה נחת רוח להקב"ה לראות את כולנו פה שיהיה תמיד כך כי האחדות שיש כאן מרשימה מאד. עכשיו אני הולכת לספר בקיצור על החיים שלי, הייתי נשואה עם בעל מדהים ארבע עשרה שנים. שלוש שנים אחרי הנישואים מצאו אצלו גידול חריף ולמרות הכל לא רציתי להתגרש כי הוא החזיר אותי לתורה. היינו זוג שברוך השם לא היה אצלו בעיות שלום בית, ניסינו לאמץ ילד ואחרי בקשת האימוץ הוא קיבל גידול בראש, לאחר ארבע שנים של מחלה הוא עזב את העולם הזה, קצת לפני השנה התחתנתי מחדש ובזמן השידוך בעלי השני שהיה לו בדיוק אותו שם כמו הראשון אמר לי שהיה לו בעיה בריאותית שסבל ממנה קצת לפני שפגש אותי בחלק השמאלי של הראות, הייתי מודאגת מאוד איך לחזור לחיות עם עוד אחד שיש לו בעיות רפואיות, והיה רב בישראל שאמר לי שאני צריכה ביטחון שזה המזל שלי, ושאני צריכה להתחתן עם האיש הזה. וכבר שלש שנים וחצי שאני נשואה לפי הרופאים אין לי שום בעיות להיות אמא לילדים, אני בת 45, אני עושה בדיקות ועושה כל מה שצריך ועכשיו יש לי משהו חשוב מאוד לומר, אני מתפללת לקב"ה מכל הלב, לאחר יותר מעשרים שנה שאני מבקשת מהקב"ה ילד ובאותו זמן ולאחרונה בעלי סובל, בחודשים האחרונים הוא לוקח תרופות כי מצאנו מחדש באותה ראה פטריות שזה מפריע מאוד שאם הם לא יעברו הוא לא יבריא ואז אנו מוכרחים לחתוך לו חלק מהריאות אבל כמה ועד מתי נחתוך ואם נעשה לו את הניתוח הזה יהיה לו ירידה ביכולת הנשימה, והיום השאלה שלי היא כזאת, אני לא יודעת או להתפלל לפני הקב"ה שיתן לי ילדים או שבעלי יהיה בריא ולשמור על בריאותו. הרב: במה את עובדת? ש. אני גננת 14 שנה, כשידעתי שלא יהיו לי ילדים נכנסתי לחינוך. הרב: בגן ילדים יהודים דתיים? ש. כן, בבית ספר של חב"ד. הרב: יש לך פאה על הראש? ש. כן הרב: בעז"ה אני יודע שיהיה לך קשה, כי בחב"ד הולכים עם פאות, אני מבקש ממך ללכת עם כיסוי ראש מלא - מטפחת ובעז"ה אני אתן ברכה גם שיהיה בריא וגם שיהיה ילדים. הקהל: אמן אמן. הרב: מוכנה? ש. בהחלט! הרב: בבקשה. איפה מיוזיק, יש מיוזיק? שהחיינו וקיימנו והגיעו לזמן הזה. הרב: מה השם שלך? ש. מזל רחל בת שמחה הרב: מזל רחל בת שמחה, תזכי לזרע חי וקיים מהרה, מה שם בעלך? ש. מנחם משה בן אסתר, הרב: מנחם משה בן אסתר, ה' ירפא אותו ברפו"ש בכל אבריו וגידיו בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה. אמן. הרב: בשורות טובות שיהיה לך, בשורות טובות.

איך להסביר את אושוויץ

מקטע 13 : (14:05)

ש. אני מדבר צרפתית מצטער, הייתי רוצה לדבר עברית אבל איני יודע, אני מתרגש מאד להיות כאן ולראות שיש הרבה אנשים שצריכים עזרה, ואתה בעצמך מסוגל להביא שקט נפשי ורוחני, שאלתי היא לא אגדה וגם לא אישית, היא ממקור רוחני, שאלה קשה. אפילו קשה מאד, כי היא שייכת לכולנו היו במשך מאות שנים יהודים שחיו חיי תורה, שהביאו ילדים מה שאומרים כשרים, שעשו כל מה שצריך ומצאו את עצמך באושוויץ. שאלה קשה מאוד ואני חושב שאפילו אם אין לך תשובה, תוכל לתת לי תקוה. שיום אחד תהיה לנו תשובה, השאלה היא זו: מה אתה חושב ומה אתה יכול לעשות? הרב: השאלה באמת קשה, אבל התשובה קלה. יש קלטת וידאו: קפיצה קטנה לקנדה עם תרגום בצרפתית, בקלטת הזאת שאל אותי יהודי בקנדה את השאלה הזאת יותר קשה, איפה היה הקב"ה בשואה בשעה שנרצחו שש מיליון יהודים, הוא לא חשב שיש לי תשובה. אבל אני אמרתי לו, אם אני אוכיח לך שיש תשובה והתשובה תספק אותך, האם תהיה מוכן לשים ציצית? הוא אמר לי: אין לך תשובה. אמרתי לו תשים ציצית? בסוף הוא הסכים, אני מוכן יהיה לשים ציצית. הסברתי לו במשך 20 דקות את מה שכתוב בתנ"ך בספר דברים פרק ל"א בפרשת כי תבוא, שמה כתוב תיאור של כל השואה כולה, מראש. הקב"ה אמר בדיוק מה יהיה בשואה. וכיון שאתה מסכים שאפי' אם אין לי תשובה העיקר שתהיה לך פעם תשובה, אז אני אפנה אותך לקלטת הזאת, קפיצה קטנה לקנדה, ושם תוכל לראות את התשובה בשלמות. בסוף התשובה אותו יהודי בלית ברירה בא לבמה ושם ציצית כי הוא קיבל תשובה. אבל אני אגיד לך, יש פרשה שנקראת פרשת כי תבוא, היא פרשת התוכחה. זה בפרק כ"ח, ושמה כתוב אני אגיד לך רק את ההתחלה: "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך לשמור לעשות את כל מצוותיו אשר אנכי מצווך היום ונתנך ה' אלקיך עליון על כל גויי הארץ, ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך כי תשמע בקול ה' אלקיך. ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה, ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך, שגר אלפיך ועשתרות צאנך". אני קופץ קצת, "יתן ה' את אויבך קמים עליך, נגפים לפניך, בדרך אחד יצאו אליך ושבעה דרכים ינוסו לפניך", בקיצור הרבה ברכות. אח"כ כתוב: "והיה אם לא תשמע בקול ה' אלקיך, לשמור לעשות את כל מצוותיו וחוקותיו אשר אנכי מצווך היום ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך", מה זה והשיגוך? אפי' אם תברח הקללות ירדפו אחריך וישיגוך. "ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה, ארור תנאך ומשארתך" וכו', "ישלח ה' בך את המארה, את המהומה ואת המגערת בכל משלח ידך אשר תעשה עד השמדך ועד אבודך מהר מפני רוע מעלליך אשר עזבתני, ידבק ה' בך את הדבר עד כלותו אותך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה". אתם הולכים לגור במקום מחוץ לא"י, אומר הקב"ה, אתה בא שמה לרשתה? תדע לך שיהיה לך כליה אם אתה תעזוב אותי, כי השמירה היחידה שיש ליהודי זה התורה והמצוות. ז"א אדם צריך לדעת, כמה שהוא דבוק יותר בה' אלוקיו ככה יש עליו שמירה, בקיצור פה מתוארת השואה בדיוק מה עשו. איך יאכלו אפי' את הבשר של הילדים שלהם בשואה מרעב. תיאור מדויק נאמר פה מראש. עכשיו, זה היה בזמן שהקב"ה נתן את התורה והזהיר את עמ"י עד סוף הדורות. בגרמניה בזמן השואה, בגרמניה עצמה היו יותר מששים אחוז מתבוללים יהודים, בכל ערי אירופה היה ש. הוא אומר שהוא לא מסכים. הרב: בגרמניה אמרתי, לא באירופה, בגרמניה. יש תכנית בטלוויזיה הישראלית, קוראים לה 'עמוד האש', שמה הביאו את כל הנתונים האלה, הנתונים האלה נמצאים גם ב"יד ושם" בירושלים, ואתה יכול לראות שם, יד ושם זה המקום הכי מוסמך שאסף את כל העדויות ואת כל הסטטיסטיקות ואת כל מה שהיה באירופה, אתה יכול לראות, אני ביקרתי שם. אתה מוזן לבקר, תוכל לראות את הדברים. בכל מקרה רבים היו המתבוללים, היהודים שעזבו בנשואי תערובת ואחרים. היה בכל עיר - עיר גדולה ישיבה אחת קטנה. מתוך מיליונים של יהודים, רק מספר ישיבות קטנות, זה היה מעט מאד ולא הצליחו לחסום, ואתה יודע שכל הציונות וההשכלה פרצו על אלה שעזבו את הדרך של התורה וסטו החוצה, אפי' חיים נחמן ביאליק, ואחד העם, ומנדלסון היו תלמידי ישיבה. אבל הם עזבו את הכל, ולא רק זה, הם הקימו תנועות כדי שירחקו את האנשים, וזה הלך והשתלשל הלאה גם בזמן השואה, עד שהגיע מה שהגיע. אבל התורה אמרה את זה מראש. אני אגיד לך עוד דבר, כשעמ"י יצאו למדבר, אחרי שהקב"ה הציל אותם, והוא הציל אותם מעבדות של 400 שנה, הוא הוציא אותם אחרי 210 שנה, ופרעה קיבל 10 מכות קשות ביותר שכל העולם ידע מהם. דם, צפרדע, כינים, ערוב, ליהודים לא קרה שום דבר, נס גמור. שבוע ימים מכה - ליהודים אין כלום. שבוע ימים מכה - ליהודים אין כלום. יוצאים ממצרים - הוא בוקע להם את הים, הם עוברים ביבשה בתוך הים, 12 שבילים כל אחד עובר, כל שבט בנפרד. הוא מוריד להם את המן. הוא נותן להם שלו, מים מבארה של מרים, ענני כבוד, ניסים שאין כדוגמתם. ואעפ"כ הם חוטאים. מה קורה להם? מה העונש? ובכן, חטאו בעגל - מיד אחרי שאמרו נעשה ונשמע, מה כתוב? "ויגוף ה' את העם על אשר עשו את העגל", חטאו במרגלים, שאמרו דיבת הארץ רעה, כתוב "וימותו האנשים מוציאי דיבת הארץ" כל ה-600 אלף מתו במדבר בגלל שהיתה דיבה על הארץ. קורח ועדתו חטאו, מיד "ותפתח הארץ את פיה" דברו באלוקים ובמשה "וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים" ז"א הקב"ה הראה לעם ישראל כשקבלו את התורה - על המקום עונש, בשביל שידעו שעם תורה לא משחקים, התורה רוצה לתת להם חיים לנצח, אבל צריך לדעת גם שאם לא עושים מה שהקב"ה אומר מקבלים עונש. והמכות היו קשות ונוראות. הקב"ה הזהיר את עמ"י, אם תמשיכו כך הלאה, תדעו לכם זה לא יעזור. אם לא הולכים בדרך של תורה אין טעם לחיים. הקב"ה לא הביא אותנו לעולם בשביל לאסוף בטטות, הוא הביא אותנו לעולם לאסוף יהלומים. כשהקב"ה ראה שאין תקוה לעולם בדור המבול, הוא הביא מבול. הוא החריב את כל העולם והתחיל אותו מחדש עם נח ואשתו, שלשת בניו וכלותיו. ז"א הקב"ה מספיק רציני בשביל להגיד לנו עד כמה הוא מתכוון למה שהוא אומר, אנחנו כנראה חושבים שאנחנו יותר פקחים מהקב"ה, אנחנו נחיה איך שאנחנו רוצים, איפה שאנחנו רוצים, ונחזור מתי שאנחנו רוצים, ולא תמיד זה מתאים עם התכניות של הקב"ה ולכן מקבלים מכות. אז צריך לדעת הקב"ה, לא רוצה לתת מכות, והוא מחכה הרבה זמן עד שהוא נותן מכה, ולפני כן הוא נותן הרבה איתותים, אבל אנשים לא מבינים. אני אתן לכם דוגמא מהיום, בצרפת אמרו לי שיש כ-700 אלף יהודים. כמה מתוכם יש שומרי תורה ומצוות כמו שצריך? מעטים, יותר זה אנשים שלא שומרים תורה ומצוות. אמנם יש אהבה לתורה, הכרה בתורה, אבל עדיין לא מגיעים למצוות מעשיות. מה קורה עכשיו אנחנו רואים? שיש אנטישמיות בעולם, נכון? והרבה מאד בצרפת. למה זה? זה נקרא איתותים. הקב"ה מאותת לנו ולכם, לנו הוא מאותת בארץ עם האינתיפאדה, לכם הוא מאותת עם אנטישמיות, בכל העולם זה אותו דבר. ז"א הקב"ה אומר: מגיע הזמן שאתם צריכים להגאל, תתעוררו! אם אתם לא מתעוררים, המכות יהיו יותר חזקות, יותר קשות עד שתבינו. לא תבינו, המקרים יהיו יותר קשים ויותר טראגיים. מי שלא יודע ככה זה התחיל בגרמניה, כמו שהוא שואל את השאלה. אז לא הבינו בדיוק, אמרו שזה כמה אנשים שהם וונדליסטים, אנשים בלי שכל, אבל לאט לאט פתאום ביום אחד באה הגזרה וכבר לא יכלו לברוח ממנה. לכן צריך להתעורר מהר לפני, בשביל שלא נצטרך להקריא עוד פעם את הפסוקים מהתורה שאמרו את זה מראש. כן בבקשה. טוב אני מודה לך מאד על מה שאמרת, אני מכיר את התיאוריה הזאת רק שניה שניה, שניה, שניה, שניה, זה לא תיאוריה, אבל אני רוצה לתת לך את הקלטת שיהיה לך גם כן. כן?

עוון אבות על בנים (מות צדיקים בשואה) 

מקטע 14 : (06:53)

ש. יש לי שאלה נוספת. בפולין היו הרבה יהודים מאד דתיים ומאד מאד שמרנים וראינו אותם, כמה חבל, הם שמרו תורה מכל הלב בכל הנשמה, ועם כל זאת הלכו מן העולם. האם, וזה השאלה שאני רוצה לשאול. הרב: האם זאת מה? ש. האם זה עוון אבות על בנים, ז"א עוונות האבות נופלים על הבנים. הרב: כן, קודם כל עוון אבות על בנים על שילשים ועל ריבעים, זה רק לשונאי. ז"א אם ההורים והילדים והנכדים והנינים עושים את העבירות ולא הולכים בדרך התורה, אז זה נקרא לשונאי - הם שונאי ה', הם מקבלים את העונש אחד מן השני. אבל אם בן אדם חוזר בתשובה הוא מפסיק את העונש, הוא לא יקבל את העונש של אבא שלו. דבר נוסף, בפולניה, נכון היו קצת יהודים שומרי תורה ומצוות, חרדים לדבר ה', קונסרבטיביים זה לא מספיק, אבל מי שלא מוכיח - נתפס בעוון גם כן. ז"א אם אני רואה אנשים יהודים עוברים עבירות ואני שותק, פירושו של דבר שאני כאילו מסכים. לכן כשהיו המרגלים, כשהמרגלים באו ואמרו שהארץ הזאת - א"י אוכלת יושביה, עמ"י לא חטא, כי עמ"י שמע. זה מה שאמרו לו. אבל כיון שעמ"י לא הוכיח את המרגלים ושתק, כיון שה' הבטיח שהארץ היא טובה, הם נתפסו בעוון גם כן ומתו 600 אלף. חטאו עשרה מרגלים, ומתו 600 אלף. למה? בגלל שהם לא הוכיחו אותם, כי ה' אמר שהיא טובה והם באו ושינו את דברו. ז"א גם אם בפולניה היו יהודים שומרי תומ"צ, אבל אם לא מוכיחים אחד את השני, ככה כתוב: הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא, אם אתה לא מוכיח אתה נושא גם את החטא שלו. וזה התשובה. ש. דבר אחרון, האם אתה יכול לעשות ברכה, לנו החיים כאן ולאלה שיחיו עוד מאות שנים. הרב: כן, רק רגע, מה השם שלך? ש. יהודה ניסים בר יוסף הרב: אתה רוצה ברכה בעז"ה עם כל הקהל. אתה רוצה גם ברכה מעשית, משהו מעשי שהקב"ה יתן לך ברכה בעצמו? ש. אני חלק מהקהילה מספיק שיהיה לקהילה. הרב: יהיה לקהילה אבל גם לך, רגע רגע, ש. אז אם אנחנו צוחקים, גם אתה חלק מהקהילה תברך גם את עצמך. הרב: רגע, רגע, כן, כן, אבל אם לקהילה יש כסף, אתה רוצה שגם לך יהיה בכיס או מספיק שיש לקהילה? ש. אני לא חושב שזה דבר הכי חשוב, אלא האמונה הרב: נכון. ש. התקווה, השלום, והאחוה בינינו כולנו הרב: והציצית, והציצית. מחיאות כפיים סוערות. ש. לא, לא, הרב: רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רק שניה, שששש... הקהילה מבקשת שהוא ישים ציצית, נכון? מי שברך אבותינו הקדושים ... הוא יברך את השם הטוב: יהודה ניסים בר יוסף פרז'ו, ה' יזכה אותו לשוב בתשובה שלמה. אמן. בריאות שלמה, הצלחה ופרנסה טובה בכיס. ש. עוד מעט אני אזכה בפרס הגדול בלוטו. הרב: עם כל הקהילה הקדושה אמן. אמן.

התפילין מאשדוד 

מקטע 15 : (04:13)

רגע רגע, רגע, רגע, בא בא, בא, בא, רגע, רגע, רגע... עכשיו רק שניה שנה, יש לי פה משהו מאד מרגש, בא תעמוד פה רגע, יש יהודי באשדוד שהילדה שלו חלתה במחלה קשה, והוא באחת ההרצאות תרם את כל הציציות בשביל שהילדה שלו תתרפא בזכות המצווה של ציצית, שהמצווה של ציצית היא גדולה מאד, היא שקולה כנגד כל מצוות התורה. באמת הילדה ב"ה לאחר הציציות ששמו אנשים החלה להבריא ולהחלים. לפעם הבאה הוא בא ואמר שהוא תורם תפילין למי שמוכן להניח תפילין לרפואתה. מישהו קיבל על עצמו לשים תפילין, ובעז"ה יתברך המצב שלה עוד יותר השתפר. לפני שיצאנו עכשיו לצרפת, הוא ביקש מאיתנו עוד פעם לקחת תפילין ולתת למישהו שיניח אותן. אני רוצה בשביל שיהיה רפו"ש לילדה שלו, אם אתה תשים תפילין כל יום, אני מאמין באמונה שלמה שהבת שלו תהיה בריאה. קהל: אמן. הרב: מוכן? ש. אני צריך להיות הגון מאד ישר, זה לא הרצון, זה היכולת, זה מה שחשוב. יש אנשים שיכולים לשים כל יום (תפילין) וזה כמו יד, שכל אצבע נותנת את האפשרות ליד להיות יד. יש יהודים צדיקים, יש רשעים, ויש כאלה באמצע כמוני, ויש כאלה שיש להם תקוה להשתנות. ואלה המשתנים הם עוזרים לקדם את היהדות והמשיח. כי ראיתי שלא השתמשנו במילה משיח אפילו פעם אחת. הייתי רוצה לשאול עוד שאלה, אבל אני נותן את רשות הדיבור לאחרים. הייתי רוצה שנערים פחות מגיל 15, 16, 18, 20, ואפילו 13, שישאלו שאלות כי העתיד זה לא אני, זה הם. הרב: רק רגע, רק רגע, אתה חושב שאתה לא עתיד, אבל אתה דוגמא. ולך חוץ מחמש אצבעות שונות, יש גם יד, ויש גם ראש, זה שמים פה ופה. בעז"ה, ה' יזכה ש. אני רוצה לחזור בתשובה, כי קיבלתי הרבה מתנות הרב: בעז"ה, חזק וברוך. אנחנו ניתן ברכה לילדה שהתפילין האלה נתרמו בעבורה, ה' ישלח רפו"ש לאורה בת בניה בתיה ושלמה בן חנה, ה' יזכה אותם לרפו"ש, שלום בית, ויזכו ללמוד וללמד תורה ללא שום טרדות. אמן. הרב: בעז"ה יתברך.

מדוע הר סיני נקרא בשם זה

מקטע 16 : (04:20)

ש. ערב טוב כבוד הרב, אני מאד מתרגשת להיות איתכם, קשה לי מאוד לדבר, כי המילים לא יוצאות לי מהפה ואני יודעת שיש הרבה שצריכים לדבר הערב, הסיפור שלי הוא שזה כבר שלוש עשרה שנה שאני על כסא גלגלים, זה בא פתאום, ובכוחות המשפחה וידידי הצלחתי להיות תמיד שמחה, למרות כל הנסיונות. כל הזמן הלכתי עם הצדיקים, בזכות אבותי שהם כבר לא פה, ומה שאני מאחלת לעצמי מכל הלב שיהיה לי משפחה ואני יודעת שמסביבי האנשים רואים אותי אמיצה, אני מודה להם. אבל הם צריכים לראות אותי בתור אשה שיכולה להוליד, אבל האנשים חושבים שלא. אז אני רוצה את המזל, הזיווג. ואם אפשר ברכה לרפואה שלמה ולכל החולים כמוני שנפגשתי איתם, אני דואגת גם להם. הרב: קודם כל אני שמח מאד, שמח מאד על האחווה שיש פה בכל הקהל הקדוש, הלבבות שלכם חמים, כל אחד בשביל השני, זה משהו מאד מיוחד שלא ראיתי במקומות אחרים, ועל זה מגיעה לכם ברכה מאד גדולה. אם ניקח את כל הכוחות האלה הטובים שיש בכל היהודים כאן ונשתדל כולנו ביחד להתחבר יותר סביב התורה הקדושה, לקרב כמה שיותר יהודים למצוות, להכיר להם את היופי שבתורה, את הטובה שהקב"ה מעניק לנו, את הזכות שאנו עם יהודי, עם סגולה. לא סתם רודפים אחרינו, כל אומות העולם שונאים אותנו, זה רק בגלל ספר התורה שקבלנו בהר סיני, ולכן נקרא שמו סיני - כי ירדה שנאה לעולם כשקבלנו, מקנאתם של אומות העולם. אבל אנחנו עם מיוחד, רחמנים בני רחמנים, מאמינים בני מאמינים, ואנחנו צריכים ממש להושיט יד אחד לשני בכל מה שאפשר, בשביל שכולנו נזכה להביא לגאולה, לראות בה ולחוות אותה. אני מברך אותך, שמך? ש. רבקה בת מסעודה. הרב: רבקה בת מסעודה, ה' יזכה אותך בעז"ה יתברך לזיווג הגון לבנות בית נאמן בישראל, ופרי בטן להוליד ילדים חכמים, נבונים וישרים. אמן. הרב: בשורות טובות. פה יש שאלה. למי יש שאלה, שאלה, לא ברכה.

4000 יהודים מצרפת

מקטע 17 : (05:28)

ש. לנו פה בצרפת, אני לא יודע למה, אנחנו כל היום רצים כמו משוגעים, לא יודעים אחרי מה, אבל רצים כל הזמן. הייתי כ"כ רוצה לדעת את ה...איך אומרים בעברית, את היומן יומי של הקב"ה שאנחנו כל כך אוהבים, ובו הוא מתחיל ואיך הוא גומר את היום שלו, יש כל כך הרבה דברים לעשות בעולם הזה שאנחנו לא מבינים איך הוא מסתדר עם כל זה. הרב: או, יש פה יהודי שרוצה לסדר את יומן הפגישות של הקב"ה. מכל העולם הזה העיניים של הקב"ה זה על הבנים שלו, "בנים אתם לה' אלוקיכם" זה עמ"י, ועל כל יהודי ויהודי יש השגחה פרטית. אין דבר כזה שהקב"ה לא רואה רגע אחד את מעשיו, מחשבותיו של כל יהודי באשר הוא. ועוד יותר, עיניו של הקב"ה בא"י "מראשית השנה ועד אחרית שנה". הקב"ה מחכה לנו, אבל שווה לו, אין בעולם עם דומה לנו. אם היה - הקב"ה היה לוקח אותם. אבל באהבתו את אברהם יצחק ויעקב, שהם אבותינו הקדושים, שהם השורשים שלנו, והתכונות שלהם נמצאות בנו, הקב"ה ממתין כבר אלפי שנים עד שאנחנו נגיע להכרה. אבל בא תראה איזה פלא. עם כל מה שאתה אומר שבצרפת רצים, רצים, רצים אחרי הבלי העולם ואחרי כסף וביזנס כל היום, אתה רואה פה 4000 יהודים שהיה להם בטח תכניות יותר טובות היום לעשות, והם התחברו פה כולם לשמוע דברי תורה. ואני אומר לך יותר מזה, שעמ"י קדושים ורוצים מצוות, היצר הרע רק מטריד אותם ומריץ אותם ממקום למקום, אבל בפנימיות שלהם, הם ברגע אחד יוצאים מחושך לאור ומקבלים עליהם עול מצוות. אתה רוצה לראות? אתה רוצה לראות כמה קדושים יש בצרפת שלא ידעת? רוצה לראות. מי רוצה לשים ציצית שיבוא לקדמת הבמה. בכבוד. בבקשה. עמ"י עם קדוש.

מה אומר הקהל

מקטע 18 : (01:57)

אחד מהקהל: היה ערב יפה מאוד, זה חיזק קצת את האמונה שלנו בקב"ה, והעובדה שמצאנו את עצמנו כאן, יהודים דתיים, לא דתיים פחות דתיים כמו האיש שראינו, אני חושב שהיה חילוני גמור, ואני חושב שהוא חזר מחוזק ועם אמונה קצת יותר אצלו. אני חושב שזה חיובי מאוד דברים כאלה, ערבים מהסוג הזה צריכים לעשות קצת יותר, מידי פעם, בצורה כזאת שמתאספים כך בן פורת יוסף קהילה יפה מאוד מכל הקצוות. הרב יש לו כח מיוחד להחזיר אנשים לתורה, יש לו הרבה הומור, יש לו צורת דיבור ישירה ומקובלת מאוד. יש אנשים שלא יודעים לפרוץ, הוא פורץ עם ההומור שלו הידע שלו והדייקנות שלו, הוא מצליח לפרוץ אפילו באבנים הכי קשות, אני רוצה לומר, האנשים הכי חילוניים הוא מצליח לפרוץ אל תוכם, למשוך אותם אל התורה. שני: ראינו שאפשר לעשות הרבה, ראינו הערב הרבה אנשים שחזרו. יש לו כח גדול, הוא אישיות גדולה. הייתי נרגשת מאוד לראות אנשים עושים תשובה. אתה רואה מה עשית? אמרת למה בצרפת רצים אחרי ההבלים, תראה איך רצים אחרי מצוות. אשריכם ישראל.

מעבר להרצאה בליון

מקטע 19 : (02:43)

הרצאה בליון לאחר יומיים. שירת ימים על ימי מלך תוסיף... ערב טוב ידידי היקרים. הרבה אנשים למעשה מעדיפים בחיים שלהם היומיומיים את העולם הזה מאשר את העולם הבא. כיון שאנחנו רואים הרבה אנשים רצים אחרי ענינים חומריים, משתדלים להשיג יותר בעוה"ז מעמד וכבוד, עושר וכבוד, ולעומת זאת, החיפוש אחרי דרכים כדי להגדיל את השכר לחיי הנצח בעולם העליון שאליו אנחנו עתידים לבוא, מעטים הם האנשים שרצים אחרי זה. והטענה היא פשוטה: יצר הרע משלם תמיד מזומן. יצר הטוב בתשלומים. כשיש מזומן ויש תשלומים או צ'ק דחוי, תמיד מעדיפים את המזומן. אדם עושה עבירה - נהנה מיד. זה לא דחוי, אדם מניח תפילין - אין שכר עכשיו, אדם מתעטף בטלית - אין שכר עכשיו. אשה לובשת צניעות, היא מרגישה הגבלה. וכן על זה הדרך... אז ליצר הרע יש כלים יותר גדולים בשביל לנצח את האדם ולמשוך אותו לעולם הזה ולהשכיח ממנו את העולם הבא.

האם נעצור להציל אדם מדמם?

מקטע 20 : (06:34)

אבל גם ליצר הטוב יש כלים, רק לא תמיד מודעים מהם הכלים. אז בואו ניתן דוגמא אחת: יהודי מקבל הזמנה לחתונה מאד חשובה, אחרון החברים שלו מבית הספר סוף סוף מתחתן בגיל חמישים. בחתונה יהיו כל החברים של הילדות, והוא כבר הספיק בינתיים להתעשר, עושר גדול, חברה מפורסמת בכל העולם, טבעת יהלום גדולה, שעון מזהב מאתיים חמישים אלף דולר, שרשרת כמו שצריך, מכונית מרצדס אחרונה, יש סיבה לבוא לחתונה, בשביל שיראו כמה הוא הצליח והתקדם במשך החיים מאז שהוא עזב את בית הספר. הוא לבוש כמו שצריך, ונוסע באוטוסטרדה לכיוון החתונה. אבל בדרך כשהוא נוסע על 120 הוא רואה פתאום בן אדם שהאוטו שלו מחליק לתעלה, האוטו עושה כמה סיבובים, הבן אדם נזרק מן הזכוכית החוצה, פצוע שותת דם שוכב בצד. והוא חולף ועוברת לו המחשבה בראש: האם לעצור כדי להציל את האדם הזה?, אם אפשר בכלל, או להמשיך לחתונה ולא לפספס את האירוע החשוב הזה. שבריר שניה והוא מחליט לעצור. הוא עוצר, יורד למטה, רואה אדם שמה שוכב, הראש שלו שמוט הצידה, כולו מלא דם, הוא מעמיס אותו על הכתפיים, מכניס אותו למרצדס, החליפה שלו מתלכלכת כולה דם. המושבים החדשים והיקרים מתלכלכים בדם, נוסע לבית החולים. בבית החולים מקבלים אותו מיד טיפול נמרץ. אומרים לו נא להמתין, הוא אומר אני רוצה ללכת, יש לו חתונה חשובה. אומרים לו תחכה, אתה חייב להמתין עד שהמשטרה תמלא דו"ח מה היה. מגיעה המשטרה באיחור של שעה, ממלאה דו"ח, מה הוא ראה, מה קרה, מה עשה, לאחר מכן אומרים לו נא להמתין, הוא ממתין, בשתיים בלילה יוצא הפרופסור מחדר הניתוח ושואל: מי הביא לכאן את הגופה, אומר אני. אומר לו זכית, הצלת חיי אדם. הוא הולך הביתה עייף, מאוכזב קצת שהחמיץ את החתונה אבל שמח מאד שהוא זכה להציל חיי אדם. מתקלח, נזרק במיטה עייף, בתשע בבוקר הוא מקבל טלפון ראשון. מעבר לקו חבר שהיה בחתונה, והוא אומר לו, איזה טיפש אתה, הפסדת את החתונה הכי יפה שהיתה, מי היה שם, איזה תזמורת, איזה אוכל, איזה ריקודים, איזה חוויה, וכל זה אתה פספסת? למה לא באת? הוא אומר לא אני אגיד לך את האמת, נכון, לא אכלתי בורקס, לא אכלתי טחינה, לא רקדתי, לא שרתי, אבל עשיתי משהו קצת יותר חשוב, הצלתי חיי אדם. אני שואל שאלה: בן אדם מוכן להתלכלך את החליפה, את המכונית, להפסיד את הערב הגדול ביותר שהוא יכול סוף סוף להוכיח לכולם, כמה הוא מוצלח, כמה הוא חשוב, כל זה בשביל להציל חיי אדם שהוא לא ידע אם זה יהודי או גוי, אם זה דתי או חילוני, לא כלום. ראה בן אדם שנופל, היה יכול ללכת, שמישהו אחרי יעצור ויקח אותו. הלב שלו לא נתן לו. מה הוא עשה? עשה מצווה גדולה! להציל חיי אדם, אם זה יהודי - כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא. האם היינו עושים גם אנחנו כמוהו, עוצרים על מנת להציל אדם, או שהיינו הולכים לחתונה? מה אתם אומרים? היינו עוצרים או ממשיכים? עוצרים. ומה עם כל ההנאות של אותו ערב והשמחה והכל שאנחנו מפסידים ולא יצלמו אותנו בפוטו ולא יישאר שום דבר? מוכנים לוותר? וזה בשביל להציל חיים של אדם אחר. כמה אנחנו נהיה מוכנים בשביל להציל את הנשמה שלנו? האם אנחנו באמת מוכנים להציל את הנשמה שלנו, בשביל מצוה אחת להציל חיי אדם אחר אנחנו מוכנים לעצור ולהפסיד את הערב הכי מהנה. בשביל הנשמה שלנו אנחנו גם מוכנים להשקיע כל כך הרבה? האם אנחנו מכונים להתלכלך אפילו, להתאמץ, דפיקות לב, מתח, לחץ בשביל להציל את עצמנו? למי שיש שאלות בבקשה אני מוכן לענות. כן הנה שמה יש שאלה אני מבקש אבל לא ברכות, שאלות, בבקשה.

כיצד פועל הדין בשמים

מקטע 21 : (07:56)

ש. שלום כבוד הרב. אני לא יודעת לדבר צרפתית טוב, אני אדבר בעברית אם זה אפשרי. הרב: יותר קל לי. ש. כשדיברת על עבודת הקב"ה אמרת שהגענו לעולם כדי לעבוד את הקב"ה, אבל יש לי מקרה אישי שלדעתי קשה לילד לעבוד את עבודת אלוהים כאשר אני אתחיל את הסיפור. חמותי איבדה את בעלה לפני שתים עשרה שנה בתאונה טראגית, ולפני שנה בדיוק בשתים עשרה ליוני הבן שלה הוא כרגע פה בכסא גלגלים, הוא עבר תאונה מאד מאד קשה, הוא כרגע נכה, מלמעלה עד למטה. הרופאים כמו שהראו בסרט הרימו את הידיים. רציתי לשאול איך בחור בן 22 כיום, יוכל לעבוד את אלוהים, יוכל להניח תפילין, יוכל להתפלל, אם הוא לא יוכל להזיז את הידיים והרגליים שלו כל החיים? והוא כרגע כאן איתנו, והוא שומע אותנו, וזה מקרה מאד מאד קשה. הרב: אז קודם כל אני אסביר כך: נכון שהמקרה הוא טראגי, אדם שלא יכול לעשות מצוות והוא אנוס הוא פטור. ז"א א"א לבוא בטענה למי שלא יכול. אז אם כרגע הוא מוגבל, במה שהוא מוגבל - הוא פטור. אבל לא רק המקרה טראגי כלפיו, אלא גם כלפי הסובבים. אצלו זה בבחינה של ייסורים וגם אצלכם זה בחינה של ייסורים. גם אתם מצטערים. ז"א כשהקב"ה שולח ייסורים על האדם זה בשביל לעורר אותו. פעמים זה על מצבו העכשוי, ופעמים זה על גלגול קודם שלו. לדוגמא: תינוקות שנפטרים כשהם קטנים, או שהם נולדים בעלי מומים, זה לא על עכשיו, הם לא עשו שום עבירה, ועד גיל 13 הם פטורים מן המצוות. אז למה הם נבראו כך? כיון שבגלגול קודם הם לא השלימו את המצוות שהיו צריכים לעשות, הקב"ה נותן להם צ'אנס לחזור עוד פעם ולתקן. פעמים באים בריאים וניתנת הזדמנות לתקן ופעמים באים כבר עם מום מסויים שיישארו איתו לכל החיים וזה התיקון שלהם, לעבור את המצב הזה כך עד שיצאו בחזרה לחיי העולם הבא וישלימו את התיקון. אבל גם המשפחה שמסביב סובבת. וכתוב: "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא", הקב"ה לא עושה עוול. אם הקב"ה מעניש אדם על מה שמגיע לו, ובגלל זה מישהו אחר גם סובל ולא מגיע לו, זה עוול. וכתוב שה' לא עושה עוול. מה עושה הקב"ה? נגיד שיש אדם שמגיע לו עונש, או תיקון, הקב"ה ימתין ולא ייתן לו עונש או תיקון שיגרום צער לאחרים עד שכל האחרים מסביב - ההורים, האחים, אחיות, הדודים, המכרים הקרובים, החברים, עד שכולם יהיו ראויים לקבל את רמת העונש שתגיע אליהם בגלל המקרה הזה שיבוא, רק אז יביא הקב"ה את העונש לאותו אדם וימתין לו בסבלנות עד שכולם יהיו חייבים. אם יהיה אחד אפילו מתוך 100 שעלולים להצטער שהוא כזה צדיק, שלא מגיע לו צער, הקב"ה יעכב את הצער של אותו אדם ושל הסובבים, עד שאותו צדיק יכשל במשהו שכבר על זה ראוי לו ואז הוא יתן לו את העונש. ז"א הקב"ה ארך אפיים ורב חסד ואמת. והוא ממתין. ואם הוא כבר נתן את הייסורים - כל הסובבים צריכים להיות מודאגים. כתוב: משפחה שמת לה מת, תדאג כל המשפחה. מה זה נוגע למשפחה? כי גם הם בעונש. ז"א אם רוצים לעשות משהו לרפואתו, צריך שהוא יקבל על עצמו תשובה גמורה, צריך שהסובבים אותו - אלה שהוא יקר בעיניהם וחשוב להם, יקבלו תשובה גמורה, אז מגדילים את הסיכוי לרפואתו שלו. היה לי מקרה דומה, ואני לא מדמה בין מקרה למקרה אבל מקרה כזה של יהודי באנגליה שהיה על כסא גלגלים והוא גם כן אמר, האם יש סיכוי שאני פעם אצא מהכסא הזה? אמרתי לו, אני אגיד לך את האמת, אני לא קוסם אבל אני יכול להגיד לך, הקב"ה עשה הרבה ניסים לעמ"י, עוד נס אחד הוא יכו לעשות, אבל זה נס, בשביל שיהיה נס צריך שאתה תהיה צדיק גמור, למה? כי מידת הדין מקטרגת בשמים ואומרת: פלוני לא בסדר, אפי' בדבר אחד, מספיק בשביל מידת הדין. אבל אם אתה תהיה צדיק גמור ואתה תקבל עליך לעשות את כל מה שכתוב בתורה, אז אתה הופך להיות אדם אחר, זה לא אותו אדם שהיתה עליו תביעה. אם תעשה כן, יש סיכוי, אני אתן ברכה, הציבור יענה אמן ובעז"ה. שאלתי אותו כמה שאלות, בסוף אמרתי לו, אתה מוכן לגדל זקן? ידעתי שזה קשה לו, חשב רגע, אמר כן. קיבל ברכה, קיבל על עצמו ללמוד תורה, וב"ה אחרי כמה חודשים הבן אדם הולך על רגליו, אמנם עוד עם קביים, אבל שתבינו הוא נולד מהתחלה בלי אפשרות ללכת, הרגליים שלו ככה. והיום ב"ה הוא הולך אמנם עדיין בעזרת קביים, הורידו לו כבר את הברזלים מהרגליים, אבל הוא כבר הולך ב"ה, הוא ממשיך ללמוד תורה. יש אפשרויות כאלה. אבל זה תלוי בתשובה של האדם עצמו ושל הסובבים אותו. השאלה אם אתם מוכנים לקבל עליכם עול מצוות לרפואתו? אם אפשר לפתוח את המיקרופון בבקשה. המשך במקטע הבא

משפחה שלמה שבה לרפואת הבן (מרגש)

מקטע 22 : (15:29)

המשך ממקטע קודם השאלה אם אתם מוכנים לקבל עליכם עול מצוות לרפואתו? אם אפשר לפתוח את המיקרופון בבקשה. ש. האחים שלו הם כרגע איתו, מולך מצד ימין והם צריכים לדעת אם הם מוכנים לקבל תשובה בשביל אח שלהם. יונתן, מיכאל אבי, מואיז. הרב: השאלה עוברת אליכם, האם אתם מוכנים לשוב בתשובה ולא רק בגללו, כי צריכים לשוב בתשובה גם בלי. אבל לטובת האח גם זה תוספת נכבדה. מוכנים? האח: שלום כבוד הרב, אני האח הגדול הגדול של רפאל, ואני באמת מאד מתרגש הערב, כי באמת זה מקרה קשה מאד, אבל אם זה יכול לעזור לי אני מוכן לקחת על עצמי. הרב: אשריך בכבוד, תבוא לפה. ומה עם האח השני? (שני האחים נגשים לבמה לקבלת ציציות) ומה אתכן? גם אתן מוכנות? (הנשים ניגשות לקבלת כיסויי ראש). הרב: בבקשה לברך. ברכות שהחיינו. רגע, רגע, עכשיו אנחנו נזמין את החולה שגם הוא בעז"ה יקבל עליו ואח"כ ניתן ברכה. בבקשה. (מביאים את החולה לקדמת הבמה). תן לו מיקרופון. (החולה מברך שהחיינו). האמא רוצה להגיד כמה מילים. מאז שרפאל עשה תאונת דרכים אין לי כח, אין לי בריאות, אין לי חשק לאכול. אני עשיתי חסד עשר שנים, אני רוצה לחזור ולעזור לעניים אבל אין לי כח, אין לי כח, הכל הלך, כי רפאל הוא ככה, אני אומר אלוהים יעזור לי בשביל אני יעזור לאנשים לכולם. ובעזרת ה' רפאל יעמוד על רגליו. אני לא רוצה כסף, אני לא רוצה שום דבר אני רוצה אשה, אני עושה הכל בלי כסף בלי שום דבר, אני רוצה בריאות לילד שלי לעצמי ולילדָי. אני לא רוצה כסף, לא רוצה כלום. אני רוצה לעבוד את ה' בריאה ולעשות חסד. הרב: טוב אני חושב שבעז"ה יתברך בזכות התשובה של המשפחה היקרה הזאת, והדברים הנוגעים ללב של האמא, אנחנו ניתן ברכה, כל הציבור יענה אמן מעומקא דליבא, וכל יהודי שמוכן פה להשתתף גם כן בקבלת עול מצוות לרפואתו של היהודי היקר הזה, שיזכה לקום מכסא הגלגלים וללכת על רגליו, לשוב לחיים איתנים ולבנות בית יהודי כשר, בתשובה שלמה, זה וודאי שיוסיף. אז אני מבקש לענות מכל הלב. מה השם שלו? רפאל מאיר יוסף מי שברך אבותינו הקדושים... הוא יברך את השם הטוב רפאל מאיר יוסף בן אסתר. ה' ישלח לו רפו"ש בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה. ויקום מכסא הגלגלים בריא ושלם בכל איבריו וגידיו, ויתקדש שמו יתברך בעולם בזכות התשובה אמן. אמן. מי עוד מוכן לשים עליו ציצית לרפואתו של היהודי היקר הזה שיגש לכאן, בבקשה שיהיה גם כן לרפואתו. מי זוכה גם כן לעזור לעוד יהודי שירפא ברפו"ש. בבקשה. מי הראשון שרץ לכיוון הבמה, בכבוד, בא, אשריך. מוזיקה. בכבוד. כן הנה עוד אחד, אשריך לחיי העולם הבא. אשריכם ישראל. חלוקת ציציות לקהל.

כיצד מתחברים

מקטע 23 : (11:03)

החיבור הזה שקושר אותנו ביחד, הוא השמירה הכי גדולה. ואומר המדרש, חבילה של קש, קש זה דבר קל, אתה לוקח אפילו אדם חלש, לוקח קש - שובר. אבל אפי' גיבור גדול, אם נותנים לו חבילה של קש, לשבור את הכל אי אפשר. אפי' אם אנחנו חלשים, אפי' אם אתם רק שבע מאות אלף יהודים בצרפת, ויש שלושים מיליון ערבים בצרפת, לא יכולים עליכם אם אתם ביחד. ואפי' שאתם חלשים כמו קש, לא יכולים עליכם. אבל צריך להתחבר. ואני אגיד לכם, אני אתן לכם הזדמנות עכשיו בעז"ה איך להתחבר. בואו תשמעו. הקב"ה רוצה מאד מאד שהילדים שלו יתקרבו אליו. חלק התרחקו מכל מיני סיבות והוא רוצה את כלם קרוב אליו, והוא רוצה להשפיע עלינו טובה, אבל אנחנו צריכים באמת לעזור אחד לשני, איך אפשר לעזור אחד לשני? תראו, אני יהודי אחד. אני הלכתי ודברתי עם פלוני ועם אלמוני ועם עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד, הבעל תשובה הראשון שה' זיכה אותי לעשות, לקח לי שלשה חדשים עד שהוא שם כיפה. שלשה חדשים! ולקחתי אותו לשבת אצלי בבית, וארחתי אותו והסברתי לו ולמדתי אותו, רק אחרי שלשה חדשים הוא שם כיפה. בסוף מה הוא אמר לי? אמר לי תגיד לי, אם אתה עובד על אחד שלשה חדשים ואתה רוצה להמשיך הלאה, מה יהיה? מתי תגיע? מי יחזור בתשובה? אמרתי לו לא, עכשיו זה קל. אמרתי לו, עכשיו אני ואתה נתחלק חצי חצי. אני אקח מיליון וחצי אנשים, אתה מיליון וחצי, ונמשיך. אני אחזיר עוד אחד ואתה עוד אחד, הוא יקח שבע מאות חמישים, כל אחד שבע מאות חמישים וזה ילך צ'יק צ'ק מהר. טוב, התכנית שלי היתה טובה אבל נשארתי לבד. אבל מה עשיתי? הבנתי שאני לא יכול כל יום להיות במקום אחר ולהספיק לעבור על כל עמ"י. אז ה' נתן לי עצה ועשיתי קלטות טייפ. וכשאני אמרתי שאם נפיץ קלטות טייפ בעולם צחקו עלי אנשים. קלטת טייפ תחזיר בתשובה? קלטת טייפ תחזיר בתשובה? אמרתי כן. הקב"ה יכול לעשות מה שהוא רוצה, צריך רק להגיע לאנשים. כתוב "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" אפי' טיפה פוגעת בראש - יכול אדם להיות טהור. עד היום ב"ה חילקנו ארבע עשרה מיליון קלטות בעולם. אבל זה עשה מהפכה גדולה, ועוד ידינו נטויה, אז יש היום יותר מ-350 קלטות טייפ, יש יותר ממאה ועשר וידאו, יש סי.די. יש די.וי.די. יש אינטרנט שני אתרים, הנה אתר אחד כתוב פה (WWW.SHOFAR.TV ) יש את כל הקלטות והוידאו בחינם בתוך האתר. יש כל דרך שאנחנו רק יכולים, עכשיו הוצאנו עיתון חדש, כמו ידיעות מעריב, קוראים לו שופר ניוז, ואפשר לראות אתר אינטרנט שופר ניוז. COM, . IL.CO (CO.IL/WWW.SHOFARNEWS.COM). לא משנה, כל שופר ניוז אתה נכנס, אתה יכול לקרוא את החדשות בישראל מה קורה שם בדיוק, אבל עפ"י האמת. בלי סיפורים. אנחנו משתדלים. אנחנו עובדים עכשיו על TV, אנחנו רוצים לעשות טלוויזיה ולווין שיהיה באירופה באמריקה ובישראל. אנחנו משתדלים. ראיתם פה קודם משאיות, עשינו משאיות שהולכות ממקום למקום. (שופר על גלגלים, סרט המשאית) בשביל שאנשים יראו ויקבלו חומר. ופה בליאון לפני ההרצאה שאני באתי, המארגן של הערב לקח על עצמו להפיץ קלטות וידאו, והפיץ כמויות לפי היכולת, וב"ה זה עושה השפעה גדולה והרבה יהודים מתקרבים. יש רק בעיה בינתיים בצרפת. מה הבעיה? אין מספיק כסף בצרפת. למה? באנגלית יש תרגומים לעשרות של קלטות, מקסיקו תרגמו עשרות של קלטות, צרפת יש רק שתי קלטות, שלוש כבר? ב"ה שלוש, אבל אם יהיו עוד עשרים שלושים קלטות וידאו בצרפתית, זה יעשה מהפכה, כולם ידעו את כל התשובות לכל השאלות. אז יכולים אנשים ללמוד בבית בגרושים. ויכולים להפיץ את זה בכל הבתים של היהודים וזה יעשה אחדות, שכולם יהיו ביחד. השאלה אם יש אנשים שמוכנים גם לתרום בשביל שיהיה אחדות ויהדות בתוך הקהילה בצרפת ובפרט בליאון, אז אני מציע לכם, מי שרוצה זכות גדולה מאד מאד, מי שמתרגם קלטת אחת של וידאו, כל הוידאו שיצא בצרפתית ויחזרו אנשים בתשובה בזכות הצרפתית שכתוב שם, הזכות הזאת שלו ושל משפחתו, כמה עולה לתרגם קלטת אחת של שעתיים, שלוש? אלף חמש מאות דולר בס"ה, זה הכל. ומי שרוצה לתרום בשביל הפצה של קלטות, שתי דולר קלטת, אז יכולים לקחת באלף דולר גם כן חמש מאות קלטות שיהיה לזיכוי הרבים. ואני בעז"ה יתברך אתן ברכה שהזכות הזאת תעמוד לכל הקהילה בצרפת ולאנשים התורמים בעצמם, במהרה אמן. מי רוצה להיות מהראשונים שתורם? הנה כבודו תורם, כמה? אלף חמש מאות דולר, כן הנה עודאחד, גם תורם בעז"ה, איפה שם הנה השלישי, הנה הרביעי, אשריך תצליח במעשי ידיך, הנה החמישי ה' יתן לך פרנסה בשפע, הנה השישי, השביעי והשמיני והתשיעי והאחד עשר. וי וי וי בא, בא, בא, תעלה תעלה תעלה. יש פה יהודי שתורם תרגום לעשר קלטות. הוא ממרסיי. מה השם ושם האמא? אלי בן ג'מנטה, ואשתך? חנה בת מרים, תזכו בעז"ה יתברך לבן זכר מהרה השנה. בעז"ה אשריך. כמה אתה לוקח, כמה שאני רוצה? תעלה, תעלה, תעלה, הוא מביא את הרב עובדיה בעז"ה למרסיי, עכשיו הוא יביא את אמנון יצחק גם כן. זה אחד. עכשיו אני אגיד לו, אתה לוקח על עצמך בעז"ה שלוש עשרה קלטות כמנין אהבה לקב"ה. התורם: אמן. הרב: ברכה למה אתה צריך? התורם: בן זכר. הרב: גם, מי שברך אבותינו הקדושים... הוא יברך את השם הטוב ינון בן קרפתה עמר, ואשתו? נורית בת זוהר, יזכו לזרע חי וקיים בן זכר מהרה השנה. בעז"ה אמן. התורם: גם כן רפו"ש הרב: רפו"ש לקרפתא זכירה עמר רפו"ש בכל האיברים והגידים מהרה. התורם: וגם כן גיסתי אסתר אוחנונה בת זורה, רפו"ש מהרה. אמן. מי עוד? תעלה, תעלה, בבקשה קדימה. עוד קלטת רגע, אפשר להציל יהודים. הנה לוקח קלטת תזכה לזיווג הגון מהרה מהרה השנה, בריאות ופרנסה טובה. יהודי יקר, יהודייה יקרה, הוצגה בפניכם טעימה מתורתנו הקדושה, אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולאמת את האמונה, הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר, רחוב מתתיהו 10 ב"ב, או לטלפן ל:6777779-03 . וגם לפקסס ל: 6740578-03 כתובתנו באינטרנט: . https://shofar.tv/