כפר יונה - כפר יונה

כפר יונה 24-08-09

ערב טוב בעז"ה נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח

נלמד עכשיו שיעור בבטחון מפרשת השבוע, ונראה איך אתם מתמודדים עם החומר.

"תמים תהיה עם ה' אלהיך" אומרת התורה. הרמב"ן מפרש שניחד לבבנו אליו לבדו - הלב שלנו יהיה מיוחד אחד לבדו, ונאמין שהוא לבדו עושה כל, והוא היודע אמיתת כל עתיד, ולא תירא ממגיד עתיד, ואל לנו לחשוש משום אדם שמגיד לנו את העתידות. וזה הטעם של המתרגם אונקלוס, שאמר, שלים תהא בדחלטא דה' אלהך, ז"א שלם תהיה ביראת ה', שלא תהיה חסר ביראתו, שתהיה לך יראה רק מה' ולא ממישהו אחר ולא ממגידי עתידות, וזו מצות עשה. מי שמקיים זאת מקיים מצות עשה בכל רגע.

ואומר רבינו בחיי, נאמר על אחד מן הפרושים - פרושים זה אנשים שפורשים מהבלי העולם הזה בתחבולות היצר הרע, אדם שרוצה לעבוד את ה' בפרישות, היה אחד מן הפרושים שהלך אל ארץ אחרת לבקש טרף, טרף זה מזון. אין פרנסה במקומו, הלך למקום אחר לבקש טרף. ופגש אדם אחד מעובדי כוכבים, אמר לו הפרוש כמה אתם בתכלית העברון, במיעוט ההבנה בעבודתכם לכוכבים, אין לכם שכל שאתם עובדים כוכבים. אמר לו המגושי, זה היה כומר לעבודה זרה, אמר לו מי אתה עובד? אמר לו הפרוש, אני עובד הבורא היכול המכלכל האחד המטריף אשר אין כמוהו. אמר לו המגושי, פועלך סותר את דבריך, אמר לו הפרוש היאך? אמר לו אילו היה מה שאמרת אמת, היה מטריפך בעירך, כמו שהטריפך הנה ולא היית טורח לבוא אל ארץ רחוקה כזאת. אם הבורא שאתה מאמין בו הוא כל כך מטריף - נותן מזון לכל בשר בכל מקום, למה אתה צריך ללכת לעיר רחוקה לארץ רחוקה, הוא לא יכול לזון ולפרנס אותך במקומך? ונפסקה טענת הפרוש, ושב לארצו. על המקום עשה היכון וחזר. וקיבל הפרישות מן העת ההיא ולא יצא מעירו אחר כך.

נשאלת השאלה, למה לא מצא הפרוש הצדקה להליכתו לעיר אחרת כדי לבקש טרף? מה אתם הייתם עונים אם הפרנסה לא היתה כל כך באזורכם והייתם נוסעים לעיר רחוקה להתפרנס, או הייתם נוסעים אפילו לחו"ל להתפרנס, והיה תופס אתכם אחד ואומר סליחה, אתה מאמין באלוקים? בטח. ואתה מאמין שהוא זן אותך ומפרנס? בטח. אז הוא אומר למה אתה נסעת לחו"ל להביא מזון ופרנסה, אין לו מספיק סנדויצ'ים אצלכם בעיר? מה תענו לו, מה תענו לו? נו, תענו לי - משנה מקום משנה מזל, נכון תעבור מטר תחזור מטר. מה תענו לו? אתם תחזרו ישר מהטיסה או שתמשיכו ולא תענו לו? מה תענו לו? נכון, אז איפה שהיית הוא דואג, למה אתה הולך רחוק? למה צריך ללכת רחוק? אני יכול לאכול פה, אני נוסע לטבריה לאכול פיתה, אז ז"א שאין לו אפשרות לפרנס. מצב הכלכלה על הפנים, אז למה הנמלים אוכלות? נכון, אז הוא נותן לכולם, אז מה חסר לו סנדוויץ'? מי אמר צריך לעמול יותר, זה קללה בזעת אפיך תאכל לחם, זה קללה. מי אמר לך לעבוד יותר? אם אחד מקלל אותך הלואי שתעבוד 18 שעות, אז אתה צריך להסכים איתו? אז אני שואל, אבל מי שמאמין בה' יודע שהוא זן ומפרנס בכל מקום, אז מה הבעיה להשאר במקום? מי אמר שתחיה בצמצום? זה אני מבין, שמעתי אבל מה פירוש, אז הקב"ה אתה עובד עליו, אתה הולך למקום אחר ומביא בלי רשותו? אז אתה מקבל עם רשותו? אז אם הוא מרשה לך בשביל מה אתה צריך ללכת לשם, הוא מרשה לך גם פה. ודאי, אם היית מחכה אבל לא חיכית, נסעת. ובדיוק כשיצאת הוא רצה לתת לך. אתה לא חושב? יש סיפור כזה מגוי, שפעם בא לבית כנסת של יהודים בפסח, והוא לא רצה להגיד שהוא גוי כי אז לא היו מזמינים אותו, כי לא מכניסים בפסח גויים, מה לעשות? כל בן נכר לא יאכל בו כתוב. אז מה עשה, התחפש ליהודי ונכנס לבית הכנסת וידע שאצל היהודים יש מנהג שמכניסים כל דכפין ייתי ויכול, כל מי שרעב יבוא ויכל בערב פסח. אז הוא בא לשם, אמרו לו שלום עליכם, עליכם השלום. אז אמרו לו יש לך מקום להיות? אמר לא. אמרו לו טוב אתה תלך למשפחת זוכמכר, אמר בסדר, נלך לזוכמכר. הלך לשמה הגיע לשמה, אוירה חגיגית, נכנס, עושים ישר קידוש, כוס ראשונה שותים יין, פש הוא מבסוט שותה יין, אמר זהו פותחים ישר את התאבון. טוב, פתאום מתחילים לקרוא עבדים היינו לפרעה ואחרי זה קמים אומרים יאלה נטילת ידיים, נטילת ידיים אומר יאלה בטח הדתיים האלה אוכלים עכשיו, והוא מגיע לשלחן אומרים לו פחות מכזית כרפס, ולטבול במלח, ההוא לוקח את זה טובל במלח אוכל אומר טוב זה גם כן פתיחה, הירק גורר, אז נמתין נראה מה יהיה. טוב, אחרי שהוא אוכל את זה פתאום הוא רואה לוקחים כולם הגדות ומתחילים לנגן וזה ולאט לאט ויש להם זמן... הבן אדם רעב, הבטן מקרקרת שתה כוס יין, הראש שלו מסתובב, רעב לא אכל. טוב, אחרי שגומרים זה פתאום עוד יין, עוד יין אשאדה עוד יין, מה זה? עוד יין. שתה עוד יין פתאום אומרים עוד נטילה, ההוא שמע עוד נטילה בטח יתנו לו עוד פעם ככה, ברח, ברח, בדיוק עכשיו התחיל עורך. הבנת? ברח. מה ההבדל?

ש. ערב טוב כבוד הרב, אני הסיפור שלי זה ככה, אני לפני כשבע שנים חזרתי בתשובה, ניסיתי והשתדלתי לעשות את מה שהרב אומר כל הזמן, רבינו בחיי, ספר חובת הלבבות, אני חושב שזה אחד הספרים החזקים ביותר שלמדתי, הגעתי יותר נכון עד שער הבטחון ונעצרתי שם.

הרב: יו, בדיוק לפני הארוחה

ש. כן, הסיפור שלי הוא כזה, אני פשוט יש לי בעיה בפרנסה, אני מאז שחזרתי בתשובה, כל פעם שהקב"ה מזמן אותי לעבודה אחרת הפרנסה לא משתפרת, ז"א הכסף המזומן לא עוזר. היום אני ב"ה נמצא במעמד בעבודה שאני עובד בה, הרב אולי זה קצת יעשה לך לא טוב באוזן אבל השעות שאני עובד הן שעות מטורפות אבל עושה כסף, אבל לצערי הרב סוף החדש אין לי כסף.

הרב: קודם כל כמה שעות אתה עובד וכמה אתה מקבל?

ש. אני בעקרון אני שף בקיטרינג, אני עובד קרוב ל-18 שעות ביום, והמשכורת בשדר.

הרב: כמה, עשר? עשר?

ש. קצת יותר,

הרב: קצת יותר ז"א כמעט קרוב למשכורת מינימום

ש. בערך. הבעיה שלי היא כזאת

הרב: כן, אם אתה עובד שלש משרות ביחד, ולפי שעות נוספות אתה פחות ממינימום, הבנת אבל מה אני אמרתי?

ש. כן אני יודע, גם אשתי בדיוק אנחנו דיברנו על זה

הרב: אתה מרויח בערך 23 שקל לשעה

ש. בערך

הרב: נו, אז מה הרווחת?

ש. לא הרווחתי אבל מבחינתי אני חושב שבדרך מסויימת אני משתדל, אני לא יודע אם ההשתדלות הזו היא נכונה בכלל, לעשות את ההשתדלות

הרב: אם היית ממשיך את שער הבטחון לא היית צריך לעבוד כל כך קשה

ש. אני לא יודע, אני לא יודע

הרב: אני יודע. אני אני.

ש. אני אגיד לך למה כבוד הרב, יש לי נסיון לצערי הרב מר,

הרב: עוד פעם הנסיון שלך זה שלך, ויש את שלי גם אל תשכח.

ש. כבוד הרב אני רוצה לשאול שאלה,

הרב: בבקשה

ש. מה אני אמור לעשות כשמגיעים אלי למשל הוצל"פ או מגיעים אלי הבנק או מגיעים אלי חשמל או  מגיעים אלי טלפון או המכולת, לחם וחלב. הגעתי לצערי הרב למצב לא כל כך טוב פעם

הרב: שמעתי, שמעתי, שמעתי, שמעתי, שואל אותך שאלה. שמעת על אנשים שפשטו רגל?

ש. כן מישהו מהמשפחה קרוב אלי

הרב: כן, והוא חי טוב, נכון, יותר טוב מאלה שלא פשוט,  נכון?

ש. היה לו את היכולת להתרומם

הרב: לא משנה, אבל אני יודע הוא לא משלם כלום לא חייב לאף אחד כלום, הוא פשט את הרגל, זה המקרה הכי גרוע

ש. אה, במקרה של בערבון מוגבל, אוקי

הרב: מוגבל לא מוגבל, מוגבל.

ש. אוקי

הרב: עכשיו, אני שואל אותך שאלה, תרנגולת מטילה ביצה, איך האפרוח מקבל אוכל בתוך הביצה

ש. בורא עולם נותן לו

הרב: אה, אותו הוא יודע ואותך לא?

ש. לא, לא, לא אני לא חס ושלום

הרב: רגע, אני שואל שאלה, אם הוא יכול להכניס מזון לתוך הביצה ולתת לאפרוח לגדול מתוכה, למה אתה הוא לא יכול לדאוג לך?

ש. הוא דואג לי, לא חס ושלום שהוא לא דואג

הרב: אתה רק יש לך נסיון ואתה לא עומד בו, וכמוך יש מיליונים שזה נסיון והם לא עומדים בו. למה הם לא עומדים בו? אין להם סבלנות.

ש. כבוד הרב, אני באתי לפה הערב האמת היא, ביטלתי אירוע שהייתי יכול לעשות בו הרבה כסף, והעדפתי לבטל אותו כי לצערי הרב הייתי צריך גם לשקר בשביל להגיע הערב לרב, הייתי צריך פשוט לשקר כי להשתחרר מהמקום עבודה שאני עובד בו זה בלתי אפשרי כמעט. באתי לפה לקבל עצה, ומאת ה' יצא

הרב: הנה, השיעור בשבילך

ש. מאת ה' ואני בטוח, כי איך שהתחלת להגיד על מה הולך השיעור הלב שלי התחיל לפעול

הרב: ישר נדלקת, עכשיו כל הפתרונות בתנאי שאתה תאמין במה שאני אומר ותלך על זה

ש. אתה לא יודע כמה אני מאמין בך.

הרב: לא בי, במה שאני אומר

ש. מאמין במה שאתה אומר ממש.

הרב: ועכשיו אנחנו ממשיכים, טוב? שמור על המיקרופון סגור עכשיו כדי שלא יתבזבז, ככה. ועכשיו בואו אני אסביר לכולכם מה אני אומר עפ"י התורה. אז הפרוש לא היתה לו תשובה, למה? בגלל שהקושיה שנתן לו המגושי היתה פצצה. אפשר לחרת מילים פה מילים שם, אבל האמת היא אמת, אם ה' הוא הגדול הוא המכלכל הוא הזן הוא המפרנס, אז בכל מקום הוא יכול לפרנס, נכון? חכה רגע, כשיש רעב זה גזרה, כשיש גזירה אין מה לעשות. גזרה זה גלות. עכישו מה שהוא עשה תסתכל, הוא השתדל, השתדל השתדל השתדל אבל הגזרה לועגת להשתדלות, הגזרה - כשיש גזרה היא לועגת על ההשתדלות, תשתדל תשתדל אתה יכול לקבל חבילה, בעצם אם תפרוט את זה כמו שעשיתי היית מרויח פחות משכר מינימום, אתה עובד כמו עבד עבדים אתה מבין? אתה לא עוקף את הקב"ה, הוא גם אומר שאין לו ברכה בסוף. ז"א אדם עובד נגד מה שה' עושה, חושב שבדרך הזאת הוא יצליח להתרומם מעל הגזרה ואין אפשרות כזאת. כי הגזרה לועגת, צוחקת להשתדלות. בואו נלמד קצת.

עכשיו אע"פ שבוטח אדם בקב"ה הזן ומפרנס את הכל, בכל זאת צריך לעשות גם הוא פעולה כל שהיא לפי ראות עיני שכלו, ככה אומר האדם, מי שממציא תירוצים. שאם אמנם לא מצא פרנסתו בעיר שגר בה למה לא ילך לעיר אחרת? למה נסתמה טענתו של הפרוש? היה יכול להגיד כמו שאמרו פה כמה. אז אנחנו למדים מזה שהפרוש לא אמר כלום, דרך אגב זה מופיע בשער הבטחון, שלפעמים אפילו קושיה של אדם פשוט כל כך חזקה היא עד שאין עליה תשובה. והשכל הפשוט הרי מחייב שאם הבורא ית' הוא אמנם האחד המטריף כמו שאומרים בברכת המזון "הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד ברווח, הוא הנותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו, ובטובו הגדול..." הכל, כל העולם, לא רק אנחנו. אז אם הוא האחד המטריף אשר אין כמוהו ואין מעצור לפניו ואינו זקוק לשום עצה ממישהו, אתה לא יכול לעזור לקב"ה לפרנס אותך. למה הדבר דומה? יש רכבת ששים קרונות וקטר, הקטר נוסע וגורר אחריו את השישים קרונות, אבל הוא משמיע כל הזמן קולות, טו... ומוציא עשן עשן, עמד אחד בצד אמר מסכן, אף אחד לא מרחם עליו, כזה קטר קטן סוחב שישים קרונות ואף אחד לא עוזר לו? רץ מהר אחרי הקרון האחרון והתחיל לדחוף, לעזור לקטר לדחוף. תמונה כזאת מצחיקה, לא?

ש. אתה יודע אבל הקב"ה מנהיג אותנו בטבע

הרב: שואל, היא מצחיקה או לא?

ש. מאד

הרב: אתה יכול לעזור לקב"ה לדחוף אחרי שהוא סוחב את כל העולם כולו עליו?

ש. לא

הרב: אז מה אתה מועיל, מה אני מועיל, מה אנחנו נועיל?

ש. הקב"ה מנהיג את עולמו בטבע, הוא לא מנהיג את העולם עצמו בנס

הרב: אל תקבע איך הוא מנהיג, עכשיו אנחנו לומדים איך הוא מנהיג. הוא מנהיג בזה שהוא מטריף כל אדם. אמרתי לך, ביצה בתרנגולת, לא הביצה שבתרנגולת, האפרוח שבביצה והעובר במעי אימו, כשאתה היית עובר, אתה דאגת?

ש. לא

הרב: ואם היית דואג היית עוזר בדאגה?

ש. לא

הרב: וגדלת?

ש. לא.

הרב: ובאיזה גיל נתפקחת שפתאום שאלת מה יהיה? בגיל הטיפש עשרה נכון? אבל בטיפש עשרה המוקדמות לא שאלת, רק אמרת תקנו לי תקנה לי, תקנו לי תקנה לי, לא שאלת מאיפה יש לכם כסף, אולי לא הרווחתם אולי אין ברכה בכסף, רק תקנו לי, נכון?

ש. כן

הרב: למה? למה? כי אתה עד אז היית תמים וישר כמו שברא אותך ה'

ש. אני לא יודע אם זה ככה

הרב: אני יודע,

ש. יש לי ילדים שאני אבא שלהם

הרב: תודה רבה אז מה אם אתה אבא שלהם?

ש. זה כמו הקב"ה. אני סומך עליו במאה אחוז אבל ההשתדלות שלי צריכה להיות כלשהי.

הרב: ומה יקרה אם אתה תפטר אז אתה חושב שהם ימותו אחריך?

ש. חס ושלום.

הרב: למה הם לא ימותו אחריך אם אתה הזן והמפרנס כמו שהקב"ה

ש. כי יהיה מי שיפרנס אותם

הרב: תודה רבה, זה כמו כרגע, אבל כרגע זה עובר דרכך ואח"כ זה יעבור דרך מישהו אחר

ש. אז מה אתה מציע

הרב: אני עוד לא הצעתי, אני רק אומר לך את העובדות, שאלה אותי עיתונאית פה תגיד לי ממה אתה מתפרנס? אמרתי לה מהקב"ה, אמרה כן אבל קונים במכולת בשקלים, אמרתי לה גם אני. אז היא אמרה לי ומאיפה יש לך? אמרתי לה מהקב"ה. אבל אני מבין שאת מתכוונת לומר שאת מפרנסת את עצמך ואת ילדייך. אמרה לי בטח, אם אני לא אלך לעבודה לא יהיה לילדים שלי מה לאכול. אמרתי לה גברת את טועה משתי סיבות, אחד בואי אני אראה לך תפתחי את העיתון של היום תראי כמה מתו, מודעות אבל, בעוד שלשה ימים תפתחי תראי שהילדים לא מתו, סימן שהם לא מפרנסים, נכון? ואם את לא סומכת עלי אז תלכי לאילת לשבוע ימים ואל תודיעי לאף אחד, תעלמי פשוט, אני מבטיח לך שתחזרי אחרי שבעה ימים תמצאי את הילדים שלך עם לחיים אדומות מאושרים. שאלה אותי איך יתכן? אמרתי לה פשוט, השכנים יאספו אותם יגידו מסכנים נשארו יתומים, אין להם אמא. יתנו להם שוקולד אולי עם סוכריות, מסטיקים והכל, הם יקנו ישמחו את רק מפריעה להם שאת בחיים. ז"א אדם צריך להבין אנחנו חיים בדמיונות שאנחנו מזיזים את העולם, סבלנות, סבלנות, אנחנו חושבים ככה, אבל א נחנו צריכים להבין, הקב"ה לא זקוק לעזרה מאף אחד, אם כן למה נזקק האדם בכל אופן להשתדלויות שונות ופעולות נמרצות? האמונה בה' והבטחון בו ית', צריכים לחייב את האדם, שים לב שלא יעשה שום דבר. עוד פעם, האמונה בה' והבטחון בו יתב', מי שיש לו אמונה של מאה אחוז ובטחון של מאה אחוז מחייבים את האדם לא לעשות שום דבר. דברתי על המאמין והבוטח, תקשיב. הקב"ה יטריף אותו בכל מקום שהוא, כאשר יטריף העובר ברחם אימו והאפרוח בתוך הביצה שאין בה מקום מפולש להכנס אליו דבר מחוצה. עד כאן זה ברור?

עכשיו אנחנו נעבור עוד קצת ונבין עוד טיפה. המשל של המגיד מדובנא יעזור לנו גם. יש עני שלקח אותו עשיר במרכבה, והעני השאיר את התרמיל על הכתפיים. שאל אותו העשיר למה אתה לא שם את החפצים במרכבה? אמר לו העני די לי שאתה מסיע אותי בעגלה ואני לא רוצה להכביד עליה יותר מידי, צחק עליו אותו עשיר, וכי המשא שעל כתפיך מכביד פחות? הרי בלאו הכי אתה עם כל חפציך נמצאים על העגלה. כמו כן ממש מעשי האדם הם רק מעשי ה', כמו שכתוב "הוא הנותן לך כח לעשות חיל" הקב"ה נותן לך כח לעשות חיל, אתה יכול להזיז את היד? אתה יכול להזיז עוד אחת? עוד יכול? מי נתן לך את זה? לא, על זה שאתה שף, לא? אחרת איך תוכל להזיז את זה ולעשות עוגות.

ש. לא, זה משהו אחר

הרב: אה, זה משהו אחר, ועיניים אתה רואה?

ש. רק בזכותו

הרב: התחברת לאיזה בטריה בבקר להטענה כמו המיקרופון שלי?

ש. כן בעצם כן, השרירים

הרב: כן, אז אני שואל כל הדברים האלה אתה סומך עליו שהוא נותן

ש. כן

הרב: זה כן, רק אוכל הוא לא נותן

ש. לא אמרתי שלא

הרב: ז"א הוא ברא בן אדם ולא יתן לו לאכול בשביל שימות, אז בשביל מה ברא אותו, אפשר לחיות בלי אוכל? אז מי שנותן חיים חייב לתת אוכל?

ש. כן

הרב: אז אם הוא רוצה שתחיה יהיה לך אוכל?

ש. יהיה.

הרב: כי אם לא יהיה אז לא תוכל לחיות אז גזירתו לא תתקיים, נכון?

ש. נכון

הרב: אז מוכרח שאם הוא רוצה שתחיה עד גיל שבעים לפחות, אז יהיה לך אוכל עד גיל שבעים או לא? מוכרח?

ש. כן

הרב: מוכרח, כי אי אפשר לחיות בהפסקה של שנתיים בלי לאכול נגיד, כן? אז לא תוכל להגיע לזה,  נכון? אז גם אם תסגור את עצמך בתוך כספת יהיה לך אוכל. לעומת זאת רוטשילד שהיה לו כסף ולזון את כל העולם מת בתוך כספת עם הכסף, ומת מרעב. למה? כי כשיש גזירה אז מי שעשיר גדול ימות בכספת שלו סגור ולא יכול לפתוח, ומי שה' רוצה שכן יאכל אז גם הוא יהיה בכספת הוא כן יאכל.

שאל אחד פעם את אחד החכמים אמר לו, כבוד הרב, אם אני אסגור אותי בחדר ואני לא אפתח את הדלת, יגיע אלי המזון? אמר לו כן. אמר לו כיצד? אמר לו פשוט, כשם שישיגך מלאך המוות בחדר סגור גם מלאך של מזון ישיג אותך בחדר סגור. מי ששולח מלאך כזה יכול לשלוח מלאך כזה.

אליהו הנביא הלך ארבעים יום ללא אכילה וללא שתיה, מי הביא לו אוכל? העורבים. העורבים לא זנים את הילדים שלהם, אכזריים את הילדים שלהם, זונחים אותם, והולכים להביא לבית המלך לאליהו אוכל. אשאדה. הקב"ה אין לו בעיה, הקב"ה יכול לזון ולפרנס בכל מקום אפילו בנקיקי סלעים תולעים.

ש. אני יכול לענות?

הרב: עוד לא. אז על הפסוק שכתוב "כי ה' נותן לך כח לעשות חיל" התרגום אומר נותן לך עצה לקנות נכסים, עצה. שמעת? עצה. עצה. יש עשירים אדירים ביונייטד סטייס אוף אמריקה, וה' נתן להם עצה להשאיר את הכסף שלהם אצל אחד שהוא בקיא מאד בעסקים - איז ניים איז מאדוף, יו נו הי? מאדוף. הוא עקץ אותם בחמישים מיליארד דולר. הא, עבדו טרחו עשו ביזנס עסקים, חשבו השתדלות עשינו עשינו עשינו, שמו אצל אחד שהפיל את כולם וקיבל עכשיו 150 שנה בכלא. אבל הוא לא מחזיר, הוא לא מחזיר. הלך הכסף. אז מה עזר? עבדו השתדלו רצו טסו עשו עסקאות ישבו חוזים עורכי דין בתים זה פה שם, בא אחד קיבל הכל לפלף ואין כלום. מה זה? אנשים לא שמים לב, הכל דמיון. מה שגזר ה' זה מה שיהיה. בראש השנה אתה תגיד, בשנה שעברה גם אמרת, אבל אתה לא שם לב, "ובמדינות בה יאמר איזו לחרב איזו לרעב" הכל נגזר בראש השנה, לא אתה קובע, בראש השנה נגזר לפי מעשיך של שנה זו מה יהיה לך בשנה הבאה. לא ההשתדלות שלך תקבע. יש אנשים שחולים בבית חולים ויש להם עוד הוצאות והם לא עובדים וצריך ניתוחים וצריך תרופות והכל והם כן חיים, לא מתים בגלל שאין להם כסף. ומשלמים בינתיים חשמל ומים וגז והכל, איך זה? כי הקב"ה שולח ומסדר הכל.

היה בן אדם עכשיו אצלנו צדיק שנפטר היה עני מרוד, אף אחד לא ידע הכל פה ושם, היה מקבל אלפיים שקל מהכולל ועוד אלפיים שקל מגיסו ועוד כמה פרוטות על ארבעה יתומים שנשארו, וככה היה חי עם חליפה מהחתונה 19 שנה. נפטר ביום החתונה שלו 19 שנה בשב"ק נפל ליד הילדים.

ש. ככה הקב"ה רוצה שנחיה?

הרב: לא. ככה הקב"ה רצה, והוא זכה לחיי העולם הבא והאלמנה והיתומים עכשיו סידרו להם דירה. יש לו חשבונות שלו. "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל, אם אתה עושה כן אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא" התקיים בו. הוא בגן עדן מסודר, והקב"ה סידר גם את האלמנה ואת היתומים שיהיה להם גם. אבל מה זה משנה, יש להם אבא בשמים, גם אנחנו נלך, כולנו נלך, אף אחד לא ישאר, אבל אבא נשאר. מי שזן אותי זן אותם אותנו את כולם. מה התפקיד שלנו? לאסוף כסף? אוספים אוספים אוספים אוספים אוספים עד שיום אחד נאספים.

ש. אני לא אמרתי לאסוף כסף,

הרב: אני אמרתי לך לאסוף?

ש. לא, לא, אני רוצה אבל לשאול,

הרב: רגע, מתוק אתה תשאל בסוף, אבל קודם תלמד עד שיכנס לך לראש דוך אן דוך בפנים, אחרי זה. הרי שגם העצה היא מהקב"ה, יכול לתת לך עצה טובה, יכול לתת לך עצה לא טובה. היום הוא נתן לך עצה טובה והוא אמר לך תבוא להרצאה, תעזוב את הכסף, תעזוב הכל תבוא להרצאה. מה, שלח אותך בול לאותו נושא, יש לך יותר טוב מזה? יש לך חיוך מהקב"ה, חייך אליך אמר לך תראה, כל מה שדאגו פה בכפר יונה כרגע, זה ברור בשבילך, נכון? יופי, אז תקשיב עכשיו תלמד שלא תחזור להיות שף עם 18 שעות. למה, שף זה משתפשף. לא ישאר ממך כלום אח"כ.אני ממשיך.

ואם כן למה לו לאדם להיות יגע לעשיר ולמסור את כל נפשו ונשמתו בשביל לחמו? ימסור האדם עצמו לדברים שנברא בעבורם וברוך הגבר אשר יבטח בה', יתקיים בו "ברוך הגבר אשר יבטח בה'" ה' מברך אותו אישית. אומר, אתה סומך עלי, אה, אתה כמו תינוק, השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך, אם אתה סומך עלי במאה אחוז, אין לי ברירה אני חייב לזון אותך. אבל אם אתה מניח מקום שאתה עושה אז הוא אומר או אתה מסתדר יופי, תהיה בריא. ילד שלא עובד בבית הוריו ההורים מכלכלים אותו, יצא לעבוד - אומרים לו תעזור קצת בבית. מישהו יכול להגיד לילד בן שבע צא לעבוד? כולם מבינים שלא. ואם יש לך שמונה ילדים בהפרש של שנה, אז אתה אומר להם תצאו לעבוד, איך אני יכול לפרנס אתכם שמונה ילדים? לא. ואיך בן אדם יכול לפרנס שמונה ילדים, זה הרבה. הקב"ה מביא כל ילד עם הסל שלו, כל אחד עם המזל שלו. אין דבר כזה, כולם עוברים בתוך העולם. אומרים שיש מיליון וחצי עניים בארץ. אני מאמין לנתונים. מישהו מת מרעב? ואם נכנס לבתים של עניים, חלק מהם לא כולם, חלק, יש להם טמבלויזיה, יש להם זה יש להם זה, לא מצב בלתי נסבל לחלוטין, יש גם כאלה. אז הקב"ה זן ומפרנס, אני לא אמרתי שאידיאל להיות עני ותפרן וכל זה, אני לא אמרתי, אני רק אומר, שים לב מה שאני אומר, שמי שמאמין ובוטח לא עושה שום השתדלות. אני אספר לך על מישהו שאני מכיר ככה.

מעשה בכהן אחד, אומר התנחומא, שהיה רואה נגעים - מי שהיה לו נגע בא אצל הכהן, וביקש לצאת לחו"ל, קרא לאשתו אמר לה בשביל שבני אדם רגילים לבוא אצלי לראות את הנגעים, קשה עלי לצאת מהעיר. אלא בואי, ואני מלמד אותך שתהיי רואה את הנגעים, אם ראית שערו של אדם שיבש המעיין, תהיי יודעת שלקחה. למה - הוא מסביר לה - לפי שכל שערה ושערה ברא לה הקב"ה מעיין בפני עצמה, שיהיה שותה ממנו השיער. יבש המעיין - יבש השיער. למה יש לו שיער לבן - כי יבש המעיין. אמר לו אשתו ואם כל שער ושיער ברא לו הקב"ה מעיין בפני עצמו שיהיה שותה ממנו, אתה בן אדם - כמה שערות יש לך, ובניך מתפרנסים על ידך לא כל שכן שיזמין לך הקב"ה פרנסה. אם לאלפי שערות שיש לך בראש הוא נותן לכל שערה מעיין, לכמה ילדים שלך הוא לא יתן להם מעיין שיהיה להם מה לאכול? ולא הניחה לו לצאת לחו"ל.

גם כאן הכהן לא השיב שום דבר על דברי אשתו, והסכים להשאר, מתוך האמונה הפשוטה, שאם כל שיער ברא לו ה' מעיין שיהיה שותה ממנו, אז בן אדם לא כל שכן שיזמין לו הקב"ה פרנסתו.

רשב"י היה לו בטחון גדול מאד. הוא אמר שלא צריך לעשות שום השתדלות, שום השתדלות. לא כולם יכולים לחיות כמו רשב"י, נכון, אבל הוא שחי ככה שהוא ברח מהרומאים, לאן הוא ברח? הוא ברא למערה. והוא ברח למערה, לכמה זמן? כל זמן שהקיסר קיים הוא מחפש אותו הוא צריך להתחבא, נכון? אז כמה אוכל הוא צריך לקחת לפי החשבון עכשיו לתוך המערה שיספיק לו? הוא לא ברח לבד, הוא גם לקח את הבן שלו איתו שיהיה לו חברותא, אז צריך לאכול פעמיים. כמה הוא צריך לקחת? משאית יספיק? הוא נשאר 13 שנה במערה, משאית יספיק? אתם אוכלים משאית כל שנה. שלש קילו ביום אתם אוכלים עם שתיה, כפול 365 זה טון, כן? כן או לא? משאית, כל החיים אתם אוכלים אניה. אניה עוברת לכם דרך הפה. ובסוף אתם תהיו מאכל לתולעים. נו, אז מה יצא מכל זה? אז הוא הלך למערה לא לקח אפילו שקית אוכל, שקית אוכל לא לקח. הלך למערה. מה עשה ה'? אפשר להשאיר את רשב"י בלי אוכל? הקב"ה ברא לו מעיין בתוך המערה וברא לו עץ חרובים. שמעת? לא מנגו, לא מנגו, לא תפוח חרמון, חרובים כמו חרבות לגוף, רק מהרעש אפשר להתעלף, זה מאכל של בהמות, אין בזה ויטמינים, זה כמו קרש, 13 שנה הוא אכל חרובים עם מים, אין קלוריות, והוא חי. והוציא את הזוהר הקדוש שם. מה אתה אומר? זה נס? לא, זה לא נס, זה טבע. מי שמאמין בה' ובוטח בו זה טבע. זה טבע. אמרת שטבע, צריך לעשות עפ"י טבע - זה הטבע, הטבע של האמינים עובד ככה, הטבע של הלא מאמינים צריכים להשתדל ולעבוד. זה הטבע, אתה קובע מה הטבע. בטבע יש דרגות. מי שבוטח בה' במאה אחוז מקבל מאה אחוז, מי שפחות - לפי מה שהוא, ככה זה עובד. אנחנו קובעים איך הטבע יתנהג איתנו. צדיק שמאמין ובוטח בה' הוא מעל הטבע הרגיל שאתה רגיל לו. אבל זה גם טבע, זה נמצא בטבע. השאלה מה אדם רוצה להיות. רוצה להיות עבד לעבד או רוצה להיות עבד למלך. עבד לעבד - אז הוא סומך על בן אדם שיתן לו משכורת בסוף החודש, ואם הוא עבד למלך הוא סומך על הקב"ה שיזון ויפרנס אותו ויתן לו עצות והכל איך הוא ישיג כסף בלי להשתדל הרבה, או בכלל, תלוי. תלוי. שמעת פעם שיש אנשים שהם זמרים, סתם לדוגמא, שמעת? מה זה זמר? איזה כלי עבודה הוא צריך?

ש. קול

הרב: שום דבר, פה. ללללל... ומשלמים לו אלפי דולרים. ללל... מה זה? מה זה? אם ה' מחליט שמישהו יהיה כזה הוא יהיה כזה. אם הוא מחליט אחרת הוא יהיה אחרת. אבל גם אחד כזה יכול ללמוד תורה ולהיות חזן ולא להיות זמר. הוא יכול להלל ולשבח לה' וגם יקבל כסף, יקחו אותו ימים נוראים ישלמו לו עשרות אלפי דולרים אהיה, וכבוד ויקחו אותו וישירו לו ואל תשאל. אין לקב"ה בעיה לזון כל בן אדם. אחד הרוויח עכשיו, שמעת? מאה ארבע ושבע מיליון בלוטו, אה? יורו בורו, מה זה משנה. כאילו יכול לבזבז את זה. מה הוא יאכל עכשיו ארבע שניצל ביום? מה הוא יסע עם שני מרצדסים ככה?

ש. לפחות הילדים שלו יהיו מסודרים והנכדים שלו

הרב: אפילו עד סוף הדורות אני מבטיח לך עד שהוא יפטר הוא יפסיד את הכל

ש. למה?

הרב: ככה החלטתי

ש. לא, אבל בסדר ככה החלטת, אבל למה הקב"ה נותן

הרב: אני אגיד לך, הסטייפלר זצוק"ל אמר, אלה שמרוויחים בפיס הם מקבלים את כל המזונות של כל החיים בבת אחת. עכשיו מה עושה בן אדם, אוכל את המזונות, אוכל, משקיע מהמר עושה, לא משנה, הוא לא משאיר את זה סתם ככה. אין הרבה אנשים ששמים סוגרים וחיים רק מהריבית. אין, מפתים אותם מפתים אותם, הצעות וזה וזה, רוב האנשים הפסידו את כל ממונם שהרויחו בפיס ורבים מהם התאבדו. אתה יודע את זה? זה הסטטיסטיקה בארץ. אדם שוכח, אתה מבין, ומאבד את הכל. גם אם אדם יש לו  מזונות הוא לא יודע כמה קצבו לו להשתמש, אז אומר הח"ח שלא יבזבז יותר מידי כי הוא לא יודע כמה מזונות קצבו לו לשנה, יכול להיות שהוא יבזבז את הכל בהתחלה ואח"כ לא ישאר לו. למה כולם באובר? כי הם סומכים על ההשתדלות שמחר הם יעבדו תכנס עבודה ועוד זה ועוד זה, בינתיים על חשבון זה הם עושים אובר. ובסוף מתברר שזה לא ככה, ואז הריבית אוכלת אותם ואח"כ ככה ואח"כ רודפים אחריהם ויש נושים ואח"כ מעקלים להם דירה ואח"כ ככה, למה? כי הוא חשב כוחי ועוצם ידי, אני יעבוד אני אשתדל אמצא עוד עבודה אחרי זה....

ש. זה לא כוחי ועוצם ידי

הרב: זה רק כוחי ועוצם ידי

ש. למה כבוד הרב

הרב: כי התורה קוראה לזה כוחי ועוצם ידי, התורה קוראה לזה כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, התורה קוראה לזה, לא אני.

ש. אדם שהולך ומשתדל, אני לא מבין

הרב: אדם שהולך ומשתדל וסומך על השתדלותו, כי הוא לא סומך על הקב"ה, הוא לא סומך, לכן הוא עוזר לקב"ה להשיג את מה שהוא בטוח שישיג עקב ההשתדלות, זה אדם שסומך על כוחי ועוצם ידי. אני אגיד לך יותר קשה מזה, כתוב שנביא או חולם חלום שיבוא ויעשה אות ומופת, שמעת? ויגיד לכה נעבדה אלהים אחרים, צריך להרוג אותו ולא לשמוע לו. הנביא הזה שבא ואומר הוא עושה אות ומופת, שים לב, מה הוא עושה אות ומופת? הוא מעמיד את השמש באמצע היום. מעמיד אותה כמו יהושע בינון, והוא אומר לך אתה רואה, תביא רב עכשיו שיכול להעמיד את השמש כמוני, אין אתה לא מוצא, והוא אומר אני אומר לך עכשיו שצריך להשתחוות לפסל. אתה אומר בא הנה הבן אדם עושה מציאות, שינה את המציאות, תראה איזה כוחות, מותר לי להאמין לו או אסור לי להאמין לו? למה אסור הוא עשה אות ומופת?

ש. לכאורה אתה צריך להאמין לו אבל לא

הרב: אבל התורה אומרת שאסור, למה? כי מנסה ה' אלקיכם אתכם הישכם אוהבים את ה' אלקיכם. זה נסיון, אומר ה', אני נותן גם לסטרא אחרא כח להראות אותות ומופתים בשמים ובארץ בשביל לנסות אתכם, כי אתם אחרי שקיבלתם את התורה במעמד הר סיני, ואני אמרתי לך לא יהיה לך אלהים אחרים על פני, אפילו אם יבוא מי שלא יבוא, תדע לך שהוא בא מכח שאני נתתי לו להטעות אותך. אתה מכיר נסיונות כאלה שעושים לבן אדם? נותנים לו אפשרות קופה פתוחה, כן, ומשאירים אותו ככה והוא חושב שהוא לבד והמצלמה מצלמת, והוא ניגש והוא כאילו זה והופצ'יק לקח. למה השאירו לו פתוח? כי רצו לנסות אותו אם הוא נאמן או לא נאמן. והוא לא היה נאמן. הקב"ה מנסה, אתה תפנה לעבודה זרה או שאתה מאמין בה' עד הסוף.

עכשיו בא תקשיב, "ובא האות והמופת" זה לא רק בעבודה זרה, גם בעבודה. אתה אומר אם אני עובד יש כסף, אם אני לא עובד - אין כסף. מה זה? אות ומופת. מציאות. לא עבדתי שבע שנים כמו שצריך, למדתי עד שער הבטחון לא היה לי פרנסה. עשיתי השתדלות הלכתי, שלש משרות - 18 שעות, יותר מעשרת אלפים שקל זה עובדה. אות ומופת. זה נקרא נביא שקר, עשה אותך יצר הרע כמו נביא שקר שמביא אות ומופת, הוכחה, הנה הוכחה.

ש. אני יכול לענות רגע?

הרב: עוד לא. אני ממשיך עוד דוגמאות, אח"כ אתה תענה מה שאתה רוצה ונסכם.

בספר עזרא פרק ח' כתוב: עזרא הנביא עולה מן הגולה לארץ ישראל לבנות את בית המקדש, והוא מספר ככה: בספר עזרא: וָאֶקְבְּצֵם, אֶל-הַנָּהָר הַבָּא אֶל-אַהֲוָא, וַנַּחֲנֶה שָׁם, יָמִים שְׁלֹשָׁה; ... וָאֶקְרָא שָׁם צוֹם עַל-הַנָּהָר אַהֲוָא, לְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ--לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה, לָנוּ וּלְטַפֵּנוּ וּלְכָל-רְכוּשֵׁנוּ. 

אומר עזרא הסופר שהוא קיבץ את כל עם ישראל, קרא צום והתענו תענית לפני ה' וביקשו ממנו בתפילה שיתן להם דרך ישרה להם ולטפם ולכל רכושם. למה? שילכו לשלום. כי יש שונים וצרים בדרך ויש סכנה עד שיעלו לארץ ישראל. והוא ממשיך ואומר עזרא, כִּי בֹשְׁתִּי, לִשְׁאוֹל מִן-הַמֶּלֶךְ חַיִל וּפָרָשִׁים--לְעָזְרֵנוּ מֵאוֹיֵב, בַּדָּרֶךְ: הוא התבייש לפנות אל דריוש המלך שנתן להם רשות ללכת לבנו את בית המקדש, הוא התבייש, הוא אומר, לבקש ממנו ליווי של חיל ופרשים לעזרנו מאויב בדרך. כִּי-אָמַרְנוּ לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר, יַד-אֱלֹהֵינוּ עַל-כָּל-מְבַקְשָׁיו לְטוֹבָה, וְעֻזּוֹ וְאַפּוֹ, עַל כָּל-עֹזְבָיו. אנחנו סיפרנו למלך דריוש שהקב"ה הוא נותן טובות לאלה שמאמינים בו והולכים בדרכיו, ואלה שעוזבים אותו הוא מכה אותם באף ובחימה. אז אם אנחנו בוטחים בו ואמרנו לו שאלקים אוהב אותנו כי אנחנו עושים את רצונו, ואלה שעוזבים אותם הוא מכה אותם, איך אני בא ומבקש ממנו עכשיו חיל ופרשים. רגע, אם אתם עושים את רצונו בשביל מה אתה צריך ממני, הרי הוא שומר עליכם לבד, אז הוא אומר אני התביישתי מן המלך ולא רציתי לשאול ממנו רכב ופרשים, שהרי כבר אמרנו לדרייורש המלך שהקב"ה מיטיב למבקשיו. וַנָּצוּמָה וַנְּבַקְשָׁה מֵאֱלֹהֵינוּ, עַל-זֹאת; וַיֵּעָתֵר, לָנוּ. והקב"ה שמע אליהם ולמרות כל האויבים בדרך הם הגיעו לארץ ישראל לשלום. וקיבל את התפילות והגיעו לשלום לירושלים.

אז ז"א עזרא הסופר הדגיש שהקב"ה עתר להם והם הגיעו לירושלים אבל היתה סכנה גדולה שכל ישראל יכולים להיות ניזוקים הם ורכושם וטפם, ואין ספק שמותר במצב כזה, וגם מצוה לעשות פעולות טבעיות, לקחת שמירה, ויש לנו דין, כל מקום שקבוע היזק לא סומכים על נס, כל מקום שאתה רואה שבטוח שיש היזק לא סומכים על נס. אם אתה הולך במקום שיש אריה, ואתה יודע שיש פה אריה, אתה סומך על נס? אז למה הוא הלך? היה היזק, בגלל שאמרנו למלך. אם אנחנו נחזור מדברינו יהיה חילול ה' גדול, שאז כל מה שאמרנו למלך ושכנענו הכל יפול בבור עמוק. אז לכן הוא לא השתדל לבקש, כי התבייש ולא רצה לשאול. במה הוא מתבייש? מה זה הבושה? כי אמרנו שה' מיטיב למבקשים, ואם כן אנחנו עם ישראל - העם הנבחר מבקשי ה' מובטח לנו שהקב"ה מלך עוזר מושיע ומגן. אז איך אנחנו מבקשים מהמלך עזרה? הרי פעולותינו סותרות את דברינו. אז בלי אמתלאות ובלי תירוצים, הרי השאלה חזקה ואי אפשר לעבור עליה במחי יד, לכן החליט הנביא עזרא לא לבקש מהמלך שום עזרה ורק בתפילה ותחנונים לכל עם ישראל שעולים, עשרות אלפים, אתה מבין, בגלל שהבטחון שלו היה בה' שה' לא יכזב אותם, ובשביל שלא יהיה חילול ה' ככה הם עלו מבבל עד ירושלים. זה גם יסביר לנו מה שאנחנו אומרים בתפילה, אתה מתפלל והתפללת מן הסתם כבר ערבית, ושם אמרת כך: "ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת ושים חלקנו עמהם ולא נבוש כי בך בטחנו" ככה אנחנו אומרים שלש פעמים ביום. הביאור זה לא כמו הפשט שאנשים חושבים שאנחנו מתפללים לקב"ה שיענה לנו על הבטחון שלנו וימלא את הבקשות שלנו שלא נתבייש מאומות העולם שיאמרו בטחתם בה' והנה לא נתן לכם, זה לא הפירוש. זה הפירוש הפשוט שכל אחד חושב שהכוונה שאנחנו מבקשים מהקב"ה תן שכר טוב לכל הבוטחים ושים חלקנו עמהם ולא נבוש, אח"כ יצחקו עלינו, אנחנו בוטחים בך ואתה לא נותן, אז יצחקו עלינו למה בך בטחנו, לא זה הכוונה. אלא הכוונה יותר עמוקה, תקשיב טוב וזה נוגע אליך עכשיו, אנחנו מתפללים לס"ד - סיוע מן השמים, שלא נזוז מדרך הבטחון ושנתנהג בכל הפעולות והמעשים בלי סתירות למה שאנחנו מאמינים ומה שאנחנו עושים, מאחר שאנחנו בוטחים בקב"ה. זה מה שאנחנו אומרים: ושים חלקנו עם הבוטחים בך באמת, ולא נבוש חס ושלום ע"י המעשים ההפוכים שאנחנו עושים, כי בך בטחנו, איך נעשה מעשים הפוכים? הרי בך בטחנו. אז אנחנו מבקשים שים חלקנו, תן לנו ס"ד שאחרי השיעור הזה שלמדנו בכפר יונה, נוכל להיות בוטחים ובטוחים בך ואין בלתך, שאכן אתה זן ומפרנס את הכל ולא נצטרך להשתדלות רבה ויתרה ונסתפק במועט מועט לאט לאט לרדת מהחוסר בטחון עד שנגיע לבטחון גמור ונוכל לשיר שיר "אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא" - אני אני אני העבד של הקב"ה. עבד שיש לו אדון לא דואג לא למיטה, לא לכרית, לא לאכול, לא לבגדים, כי אם הוא עבד של מלך מלכי המלכים מה יחסר לו? לכן אני שר. איזה שיר? אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא.

בא אלי פעם לשבת אדם חילוני עם תלתלים, נכנס אלי לשבת, שולחן שבת, ואמר לי תשמע, אתם פה נמצאים בשולחן לא יכולים לזוז, אני נוסע הולך לאן שאני רוצה, מחר אני הולך לים מחר ככה מה זה חרתת אותי כל מיני מילים, אמרתי לו אדוני אתה עבד ואני מלך. אני משוחרר - אתה לא. שאל אותי למה? אמרתי לו פעם שאל אותי אחד, תגיד לי למה בשבת הכל אסור? אמרתי לו מה פירוש הכל אסור, הכל מותר. מי אמר אסור? הוא אומר לי מה אתה רפורמי? אמרתי לו לא. הוא אומר תשמע, אני כל דבר שואל את הרבנים אומרים אסור בשבת, אסור. אני אגיד לך את האמת, אני הייתי  מוכן לשמור שבת אבל אני לא יכול בלי טמבלויזיה, בלי כדורגל, בלי סיגריות, אני לא יכול. אם היו אומרים לי שזה מותר אני הייתי שבת. אמרתי לו והם אמרו לך זה אסור? אמר לי כן, אמרתי לו אני אומר לך מותר. איך מותר? אמרתי לו מותר לא לעשן בשבת, מותר לא ללכת לכדורגל בשבת, מי אמר לך שאסור? הוא אומר מה אתה עובד עלי מחליף מילים? אמרתי לו לא עובד עליך, אני אומר לך את האמת רק אתה לא מבין מה אני מדבר. אמרתי לו אתה אמרת שאתה מת לשמור שבת רק אתה לא יכול בלי בלי בלי, אז מה פירוש? אתה אסור במאסר של הרצונות שלך שאתה לא יכול בלי כדרוגל, בלי סגריות אתה אסור במאסר. אני מותר, אני גם רוצה ללכת לכדורגל, אבל אני שחררתי את עצמי מזה, אני מותר. אני גם רוצה לעשן סיגריות, אבל שחררתי את עצמי מהסיגריות אז עכשיו אני מותר. אז אני מותר ואתה אסור. התחלתי לשיר לי שיר, אמרתי לו תשמע מתוק, אתה עבד לעבד, אני עבד למלך, מי עדיף? אמר לי עבד למלך. נו, אז למה אתה עבד לעבד? אתה עבד של היצר הרע, עבד של הבעל הבית שלך, עבד של שכנים, עבד של, אתה עבד אתה, עבד של עבדים. אני עבד של מלך - מה שיש למלך יש לעבד של המלך, לא חסר לי כלום בראש. התחלתי לשיר לו ככה: אנא אנא אנא עבדא דקודשא כמו שעשיתי פה, ובסוף הייתי אומר לו - לא עבדא לעבדא, עוד פעם, איזה חצי שעה אני שר והוא שר, אני שר והוא שר התחיל לבכות. התחיל לבכות ירדו לו דמעות, ואמר לי אתה צודק. אמרתי לו יאלה, תקבל עליך לחזור בתשובה וזה וזה אומר זה לא פשוט. אמרתי לו למה יש לך שערות של כבש? אמר לי אני אגיד לך את האמת יש לי פה צלקת אז אני לא יכול כי זה חור פה. אמרתי לו אין בעיה, אצלנו הדתיים אתה יכול לשים מגבעת ולא יראו בכלל. מהון להון צחוק צחוק הבן אדם קיבל על עצמו תשובה, היום הוא ראש כולל. אז זה החכמה, להשתחרר מהעבדות לעבד ולהיות בן חורין. עכשיו מה איתך? מעשית מה איתך? תראה, זה שאתה עובד בעבודה כזאת סיזיפית קשה ללא חיים ממש, זה עבדות, זה ממש כמו עבודה, בכלא אני חושב לא נותנים 18 שעות בעבודות פרך באיראן, אני לא חושב. אמנם אתה כל הזמן ליד ריחות של בישולים אבל אני מאמין שיש גם כאבי ראש בסוף היום. אבל מכל מקום, זה לא הסדר, אתה צריך לקבוע לך זמן ללמוד תורה לפחות ארבע שעות ואח"כ לעבוד מה שאתה תשיג, אפילו אותו דבר רק פחות, ואפילו אם יהיה פחות כסף, והקב"ה לאט לאט יראה שאתה עומד בנסיון, הוא יוצא אותך כבר הכל בכל מכל כל. אל תדאג, סמוך עליו, תבטח בו, תגיד אבא תראה, אני עושה מה שלמדתי היום, זה התורה שלך, תמים תהיה עם ה' אלקיך, אני הולך איתך עכשיו בתמימות, אני הולך אתך בשלמות, אני רוצה להגיע לדרגה הכי גבוהה של בטחון ואמונה בך שמעשי לא יהיו סותרים את אמונתי.

כתוב "צדיק באמונתו יחיה" צריך לחיות לפי האמונה שלך, אם אתה מאמין אז תחיה לפי האמונה. אתה לא יכול להאמין ולסתור את האמונה שלך. אתה אומר אתה מאמין בפלוני ולא סומך עליו. אחד פעם רב הגיע לעיר, רץ אליו אחד עם עוף, כבוד הרב, כבוד הרב תבדוק לי אם העוף טרף או כשר. כבוד הרב יבדוק, אמר לו לפני שאני בודק רק אני פה אורח בעיר ונתקעתי בלי כסף, אולי אתה יכול לתת לי מאה רובל הלוואה? אמר לו סליחה מאיפה אני מכיר אותך? איך אתן לך מאה אלף רובל, אולי אתה תברח לא תשלם, מאיפה אני יודע? אני לא מכיר אותך. אמר לו הא, על העוף אם זה כשר או טרף אתה סומך עלי אבל על מאה רובל אתה לא סומך עלי, הא? אתה מבין? אנשים כסף בשבילהם זה כמו עבודה זרה, כסף הם לא סומכים על אף אחד. יהדות - הרב הוא אמר, אני סומך עליו, ההוא גם אמר גם עליו אני סומך, מה זה משנה, סומך נופלים, יאלה כל מי שאמר אני סומך. סמוך על סמוך.

ש. מה עושים עם החובות?  למשל היום שאני עובד כל כך הרבה שעות אני לא אגיד שאני לא מצליח לשלם, אני מצליח לשלם. אבל בכל זאת, כאילו אם אני כמו שהרב אמר

הרב: שני דרכים אני נותן לך מהירות, אחד לקחת הלוואה ואח"כ להחזיר את זה לאט לאט.

ש. כבר אי אפשר

הרב: אפשר, תמיד אפשר

ש. אין מציאות כזאת

הרב: יש מציאות כזאת ממשכנים משהו

ש. אין לי מה

הרב: אין לך שום דבר למשכן? אין לך אוטו?

ש. לא שווה הרבה.  כמה הוא שווה? פחות מחמש אלף שקל, מה הוא שווה?

הרב: זה הכל?

ש. זה הכל.

הרב: זה הכל. וכמה עולה להחזיק אותו יותר מחמש אלף שקל?

ש. האמת היא כבר אנחנו לא נוסעים בו, הוא כבר עומד רק

הרב: הבנתי, אז תמכור אותו חמש אלף שקל

ש. אני מנסה, אני לא מצליח

הרב: עכשיו דבר נוסף, בעז"ה תצליח. עכשיו, משפחה, קרובים ידידים חברים כל אחד קצת, קצת, לא הרבה, קצת.

ש. אין מציאות כבוד הרב, היה לנו חתונה לאחרונה היה פיצוץ מטורף על החתונה של אח שלי, אין מציאות כזאת, אין מציאות כזאת.

הרב: ונתנו לו צ'קים?

ש. נתנו לו, לא נתנו לי

הרב: הבנתי, אז תגיד לו שיתן לך בינתיים

ש. אין מציאות כזאת, כבוד הרב

הרב: בקיצור נשארת בלי אף אחד

ש. האמת, רק עם ה' נשארתי

הרב: אז רק עליו תסמוך, מה יותר בטוח?

ש. כבוד הרב, אני לא

הרב: אז מה אתה אומר לו?

ש. לא, אני לא אומר לו כלום, אני פשוט מנסה להבין, באתי לפה

הרב: אני עניתי, הנה עניתי

ש. מה אני באמת יכול לעשות שהגעתי למצב, כבוד הרב,

הרב: תקשיב, הרבה  אנשים שמעו למה שאני אומר ונושעו.

ש. אני מאמין, אני יודע

הרב: רגע, רגע, תקשיב, אל תעשה חשבונות מה יהיה. תעשה חשבון מה צריך לעשות.

ש. מה לעשות?

הרב: ללכת ללמוד חצי יום בכולל ועבודה מה שתמצא בהתאם ליתרה, הבנת? ככה תלך.

ש. מה זה אומר חצי יום?

הרב: מה אכפת לך, אני אתן לך ברכה על זה. חצי יום זה ארבע שעות, תשע עד אחד תתפלל באחד-אחד וחצי, לך לעבודה שלום תעבוד עכשיו כמה שאתה רוצה אח"כ נקווה שתוריד לאט לאט לאט לאט רק הקב"ה יעזור לך.

ש. זה יכול להיות גם שעות ערב הרב, כולל ערב?

הרב: ללמוד זה יכול להיות גם כן הפוך.

ש. ארבע שעות

הרב: כן. ושעה מתוך זה אתה לומד שער הבטחון. ונפגש עוד שנה נראה מה אתה אומר, אולי תתרום לשופר.

ש. אני מבקש ברכה ממך כבוד הרב, אני מקבל על עצמי.

הרב: הופלה. כל השיעור הזה אתה רואה, כל השיעור הזה ישתבח הבורא ויתעלה זה בשביל לקדש ש"ש וזכית. שם ושם האמא?

ש. יצחק בן תקוה

הרב: יש לו תקוה גדולה שהוא יצחק על מה שאמר לפני כן, ובעז"ה יפתח לך ה' שערי פרנסה בשפע רב ללא טרחה, תזכה לעלות בתורה ויראת שמים במידת בטחון שלמה וזרע חי וקיים.

אמן.

ש. אני רוצה גם כבוד הרב ברכה לילדים שלי, יש לי ארבעה ילדים נהדרים אני רוצה ברכה בשבילהם.

הרב: ה' יזכה את כל ילדיך להנות מאביהם ושאביהם יהנה מהם.

ש. אמן, תזכה למצוות הרב

הרב: גם אתה.

כן, עכשיו אני סיימתי את החלק של התורה, ואני  נותן לכם אפשרות לשאלות ותשובה, מי שמעוניין בבקשה שאלה ראשונה. ברכות בסוף, שאלות בהתחלה.

 

ש. ערב טוב

הרב: ערב טוב

ש. השאלה שלי לגבי צדקה שהרבה פעמים מדברים על צדקה שאומרים שצדקה תציל ממוות, השאלה שלי הוא קודם כל מתי אפשר לתת צדקה ואם צדקה אפשר לתת, אם נותנים לצדקה זה קודם כל לעניי ביתך שזה אמנם משפחה, או אם אני רוצה לתת צדקה אני צריך לתת או לישיבה או לבית כנסת או לאנשים נזקקים, איך בדיוק אני מסתכל על זה?

הרב: ככה, צדקה בדרגה העליונה שלה זה פדיון  נפשות, ופדיון נשמות זה למעלה מהכל. בסדר הצדקה: עניי ביתך קודמים לעניי עירך וכו', אבל שוב פעם יש דרגות, האם הם שומרי תורה או לא שומרי תורה, האם הם נזקקים ועד כמה וכן הלאה. יש בזה שמונה דרגות, שמונה מעלות בצדקה שמובאות בשו"ע, ואתה צריך ללמוד את זה ולעשות לפי זה. מכל מקום יש גם דרגות של איך נותנים צדקה, אם זה בסתר, אם זה בגלוי אם זה ככה או אחרת.

ש. וזה נחשב למעשר?

הרב: מעשר זה לחוד וצדקה זה לחוד. מעשר זה ממה שאתה מרוויח נטו אתה צריך לתת מעשר מינימום, בעקרון לכתחילה צריך לתת חומש עשרים אחוז, אבל מעשר זה נקרא בדיעבד וזה צריך לתת מי שנותן את המעשר עשירית, זה חוץ מצדקה. אם סך הצדקות שאתה נותן מגיע למעשר אז נתת מעשר. אבל צדקה זה נתינה, אדם יכול לתת עד חומש ממה שיש לו במידה ומשכורתו היא קטנה, אבל אם הוא עשיר זה יותר מחומש. מכל מקום, מה שאמרת צדקה תציל ממוות זה נכון, ומסופר על בתו של רבי עקיבא שביום חופתה היא היתה צריכה למות, הוא ידע את זה מראש, נאמר לו, והיא נתנה צדקה לעני שבא נתנה לו את המנה שלה בתור כלה, הלכה לישון את ההינומא נעצה בקיר, ורבי עקיבא בא בבקר מצא את בתו חיה והוא לא האמין כי הוא ראה בחלום שהיא צריכה למות. אח"כ כשמשכו את ההינומא ראו שזה ננעץ במוחו של נחש והנחש מת. ז"א צדקה תציל ממוות, מעשים רבים יש על זה, אני הבאתי אחד מפורסם מהגמרא. אבל הצדקה הזאת כתוב גדולה הצדקה שעושה העני עם העשיר יותר ממה שהעשיר עושה עם העני. כי הוא נותן לו פרוטה והוא נותן לו חיים. ובית שלא פתוח לצדקה, כתוב פתוח לתרופות, כי במקום שהכסף ילך לצדקה וזה יהיה הרפואה, הוא לא נותן אז תרופות הוא יצטרך לשלם. הבנת? תהיה בריא.

ש. תודה רבה.

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. יש לי ככה לדבר איתך, אני כל כך מתרגשת כי אני מיום חמישי שידעתי שתבוא לכפר יונה אמרתי שאני רוצה שתשמע אותי. אני הייתי חרדית, יש לי ששה ילדים, אני נשואה עם ששה ילדים, הייתי עם כיסוי ראש עד לפני חמש שנים שזרקתי את הכל והכנסתי טלויזיות הביתה. הילדים שלי לומדים בתלמודי תורה, ובחדש האחרון פקדו אותי הרבה דברים לא נעימים. עכשיו, יש לי בקשה מכבוד הרב, יש לי בקשה להגיד לך אישית שאני לא יכולה להגיד לפני כל הקהל הקדוש הזה, אבל יש לי בקשה שאני כל כך מבקשת ממך שאם כבוד הרב יכול להגיע אלי הביתה, לתת לי ברכה לילדים ולבעל ולבית אני אעשה כל מה שהרב ירצה.

הרב: ולמה צריך להגיע עד לבית

ש. כי יש לי, אני אומרת לך עוד הפעם יש לי ארבע טלויזיות בבית וזה יהיה רק כמו שהיה בפיצוץ מבוקר רציתי.

הרב: ז"א אם נפוצץ אותם ואני אצלם אני מוכן לבוא. את תפוצצי

ש. לא, הילדים, לא אני. הילדים רוצים את זה

הרב: הם רוצים לפוצץ?

ש. כן, הם לא רוצים את הטלויזיות

הרב: או, יפה מאד, ואת שמה כיסוי ראש עכשיו והולכת בתשובה שלמה

ש. כן, עכשיו לוקחת עלי

הרב: וזה פה בכפר יונה?

ש. כן, פה בכפר יונה

הרב: עשינו עסק, עשינו עסק תן לה מוזיקה י'חביבי.

ברכת שהחיינו

אמן.

הרב: י'חביבי אתם על המפה עכשיו. נגמר, אתם יודעים מה זה פיצוץ מבוקר ארבע טמבלויזיות, הילדים עושים חגיגה עכשיו. יש פטישים מספיק? טוב. שאלה הבאה.

 

ש. כבוד הרב ערב טוב

הרב: ערב טוב

ש. כבוד הרב דיבר על הענין הזה של הבן אדם שכאילו צריך להתבטל מכל החול ומה שקיים בעולם הזה ולדבוק רק בהשי"ת. מצד שני, כתוב "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" ועוד איזה קללה כאילו בזעת אפיך תאכל לחם. ז"א שהחיים כמו לפחות שאני רואה אותם זה לא כל כך שחור ולבן. ז"א שהבן אדם זה בסדר, הוא צריך לקבוע עיתים לתורה, כמו שכבודו אומר. אבל מצד שני, כמו שיש את היהודי הזה שעכשיו שדיבר, אני יודע שהוא עובד מאד קשה וזה נכון, אני מסכים עם כבודו שהוא צריך לקבוע עיתים לתורה, אבל מצד שני בן אדם צריך בבקר לקום וללכת לעבודה, כי הוא יודע שיש לו לכלכל משפחה, ועם כל זה איך אומרים, עץ חיים היא למחזיקים בה, ז"א שאם יש תלמידי ישיבות שלומדים, אז איך אומרים מי שמחזיק תלמיד ישיבה זה כאילו שהוא גם לומד, נכון יש לו חלק בזה. אבל מצד שני, בן אדם, יש כאלה שאיך אומרים, שקמים בבקר לעבודת ה' וגם קמים בבקר לעבודה היום יומית החומרית, ולפי דעתי איך אומרים, האיזון הזה הוא קשור, ז"א שמי שיכול רק ללמוד תורה, זה גם כן, איך אומרים, זה תפקיד שבפני עצמו זה תפקיד חשוב, ולא כולם מסוגלים, זה אפילו לפעמים יותר קשה מאשר לצאת לעבודה רגילה, כי צריך לשבת שבע ושמונה שעות וללמוד תורה. אבל מצד שני אני אומר שצריך לכבד אלו את אלו ז"א אלו שלמשל מצליחים לעבוד ולהרויח בכבוד אז צריכים, איך אומרים, לפתוח את ידם לאלה שלומדים תורה וכמו שכבודו עובד להביא אותו ומפיץ אותו בכל הארץ ובכל העולם. מה אומר כבודו לגבי זה?

הרב: קודם כל דבריך יפים ונכוחים אבל הם לא סותרים שום דבר ממה שאמרתי, שדרגת הבטחון והאמונה היא שלא לעשות שום דבר למי שנמצא במדרגה הזאת. ומי שלא אז באמת הוא עושה השתדלות, ההשתדלות לא מביאה לו שום דבר כי אין מתפרנסים מן המלאכה אלא מתפרנסים רק מהשי"ת, וממילא אם אדם רוצה ללכת לקראת המלאכה בשביל להביא את הפרנסה, הוא יגע לחינם אבל בסדר, אם הוא רוצה לחיות ככה אין שום בעיה. אף אחד לא אמר שזה אסור, זה לא אסור. אבל צריך לדעת שחסר לו במדרגת הבטחון והיה חוסך לו את כל העבודה אם היה לו מידת הבטחון. יש מאמרים שלמים, גמרות שלמות רק על הנושא הזה.

ש. אבל סליחה, אבל זה כתוב "בזעת אפיך תאכל לחם" ז"א בן אדם צריך לעמול בשביל להגיע לענין הזה של זה, זה לא

הרב: לא, לא, זה אחד מהקללות מתוך עשר שקילל הקב"ה את אדם, כתוב שהארץ תצמיח לך דרדר, קוץ ודרדר, נכון? אז למה אתה לא אוכל קוצים ודרדרים אתה אוכל תפוחים ומנגו? אז זה לא אומר שאם כתוב. כתוב שאשה בעצב תוליד בנים אז למה היא עושה זריקת אפידורל, למה יש הרבה קללות שכתובות בתורה, ובכל אופן אנשים משתדלים לא להיות מקוללים, אתה מבין, אם אפשר לא להיות מקולל מה הענין להיות מקולל, אין מצוה. זה קללה. אדם הראשון לפני שהתקלל אז מלאכי השרת היו צולים בשר ומשקין אותו יין והוא היה בגן עדן ישר, ישר הוא היה בגן עדן נברא בגן עדן. ברגע שהוא חטא הוא נתקלל בזעת אפיך תאכל לחם. מי אמר לו? בגלל שהוא חטא. אם אתה רוצה לא לחטוא ואתה רוצה לשמור את מצוות ה' אני מבטיח לך שאתה לא תצטרך ליגע בכלל, בכלל, בכלל, בכלל. השאלה אם אתה רוצה. הרב קנייבסקי לא עובד, הרב עובדיה יוסף לא עובד, הרב אלישיב לא עובד. גדולי תורה לא עובדים, לא עובדים לא עובדים לא עובדים, לא עובדים, העבודה היחידה - עבודת ה'. ולא רק שיש להם, הם גם מפרנסים מאות ואלפים של תלמידים. למה? כי ברכת ה' היא תעשיר. אם יש ברכה מה' מתעשרים. מה אתה חושב, זה שהלך וקנה את הלוטו, אז אתה חושב שזה הוא חכם ידע מה לבחור? סתם הוא נקב באיזה מילה משהו אני לא ידוע מה עשה ונפל עליו, מאיפה זה, הוא עשה את זה? מיליונים שמה רצו לזכות, מיליונים, שמו הון עתק בשביל להביא את הכסף. בסוף הוא בא ולקח את הכל. מה זה? זה השתדלות? זה לא השתדלות.

ש. אז אומרים יש איזה משפט אם אין קמח אין תורה ואם אין תורה אין קמח

הרב: נכון

ש. מה ז"א

הרב: ז"א שקמח זה קל מאד להשיג וזה עולה שקל ואתה יכול לחיות עם שקל. כמה עולה קמח? אפשר לעשות עם זה פיתות, אפשר לעשות שרוף, אפשר לעשות קובאנה, אפשר כל כך הרבה אפשר לעשות עם זה

ש. אבל סליחה כבודו, כתוב לא על הלחם לבדו יחיה האדם

הרב: נכון, זה בדיוק מה שאני אומר, לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. בדיוק זה מה שאני אומר, אמרת טוב בסוף.

ש. זה אתה אמרת כבוד הרב

הרב: בודאי אני אמרתי. תהיה בריא. אני אגיד לכם, זה הנסיון הכי גדול שיש לבני אדם, זה הנסיון הכי קשה שיש לבני אדם, שלא להאמין לכוחי ועוצם ידי בשעה שהוא רואה את האות והמופת - אני עובד יש כסף, לא עובד אין כסף. זה הנסיון הכי גדול של האדם, וגם מי שעובד מחוייב גם כשהוא עובד מחוייב להאמין שזה רק ה' נתן לו מברכתו, חייב, אם לא - יש לו צד של אפיקורסות, שהוא חושב שהוא בפני עצמו זן ומפרנס, להיפך מהתורה. כן. עוד מישהו? הנה פה בחורצ'יק צעירצ'יק.

 

ש. כבוד הרב, יש לי שאלה, תראה, אני בן אדם מאמין והכל אבל לא משנה מה אני יעשה אני לא מצליח להחזיק.כאילו במצוות הכי קטנות תמיד אני איכשהו נופל.

הרב:  באיזה מצוות אתה נופל?

ש. אם זה לקום ולהניח תפילין בבקר, אם זה ללכת לתפילה

הרב: רגע, אתה קם?

ש. לא.

הרב: אף פעם אתה לא קם בבקר? אתה לא קם, מתי אתה קם, איך הגעת היום לפה?

ש. האמת היא תלוי אם אני בצבא או לא

הרב: אתה קם בצבא לא קמים?

ש. כאילו הצבא כאילו זה לקום בשש כך לתפילה

הרב: וחייבים לקום

ש. חייבים כן

הרב: אתה קם אבל?

ש. לא, אם אתה לא הולך לתפילה אתה לא חייב, לא מצליח לקום

הרב: לא הבנתי, בצבא אתה קם בסוף או לא?

ש. זה לא, גם אם אני מגיע וזה אני מניח תפילין אבל לא מתפלל כל התפילה

הרב: שואל, אתה קם בצבא?

ש. קם בבוקר

הרב: באיזה שעה?

ש. שבע, שבע וחצי

הרב: נו, אז אתה מצליח לקום,

ש. מצליח

הרב: נו, אז מה הבעיה? אז תניח תפילין, תתפלל.

ש. זהו, שפה הבעיה, אין כאילו לא מצליח

הרב: לא שלא מצליח, אין לך חשק

ש. אפשר להגיד

הרב: או, למה אין לך חשק? מה תפסיד? מה אתה עושה יותר טוב ברבע שעה הראשונה? יש יותר טוב? אתה עושה משהו יותר טוב?

ש. לא.

הרב: נו, אז מה אכפת לך לעשות משהו יותר טוב שיהיה לך לחיי נצח. אם אתה יודע שתקבל שכר נצחי על זה שאתה מניח תפילין ואתה מתפלל לה' ומבקש ממנו ברכה וישועה וחכמה ובינה, ואתה מתפלל על חברים ועל אחים ועל כולם, מה הבעיה? מה אתה מפסיד מזה?

ש. עצלנות

הרב: עצלן, אבל אתה קם.

ש. קם כן

הרב: ואתה נשאר ער?

ש. כן

הרב: אז מה קשה לך להרים את היד הימין ולשים את התפילין על צד שמאל? את הנשק יש לך כח להרים? את הנעליים יש לך כח להרים צבאיות? נעל אתה מוכן להרים ותפילין לא? איך אפשר דבר כזה?

ש. תראה, אני אגיד לך את האמת, גם אני בא כאילו ממשפחה מאד חילונית,

הרב: אז מה יש? אז מה יש? אבל אתה מבין יותר מהם, כי אתה מבין את הערך של התפילין אתה שואל על זה, אז מה יש? יש לך הבנה מה זה תפילין

ש. יש

הרב: ואתה רוצה, רק אתה אומר אני עצל ואני לא בא לי וזה וזה, אז מה

ש. רוצה

הרב: אתה תקבל על עצמך, אתה שומע? שאתה מניח תפילין כל יום רבע שעה. עם תפילת שמו"ע שמע ישראל ושמונה עשרה, ברכות השחר שמע ישראל ושמונה עשרה אתה תתפלל רבע שעה. אחרי שבוע - עשרים דקות,

ש. מקבל על עצמי

הרב: אחרי שבוע יופי חצי שעה גמרנו את כל התפילה, בסדר?

ש. מקבל על עצמי

הרב: בא אני אתן לך ציצית שיהיה לך קל. בא.

ברכת שהחיינו

כן רבותי, תארו לכם שחייל משלנו בבקר רואה איזה חמסניק ממול, והוא רוצה לפגוע בו ואומר לו אתה יודע מה, אני עייף, יאלה. יצר הרע עומד מולך כמו טנק, רוצה רק שלא תניח תפילין, לא מעניין אותו שום דבר, דואג שתעבור את היום בלי תפילין, תראה איזה כוחות הוא משקיע בחייל שלא יניח תפילין אפילו רבע שעה. זה לא יאומן כי יסופר, כמה הוא מוכן להשקיע שיהודי לא יעשה מצוה. אבל אתה בעז"ה עם הקבלה הזאת בחודש אלול, לפני ראש השנה אתה תשחק אותה אבל בגדול עכשיו, תחזיר לו קונטרה חבל על הזמן. כן. בבקשה, מי עוד?  הנה שורה ראשונה פה.

 

ש. אפשר לשבת הרב?

הרב: אפשר לעמוד כן

ש. ערב טוב רבינו, אני מתרגש מאד, אני ב"ה לומד תורה משהו כמו 13 שנה, ב"ה, וגם ירון מכיר אותי למדתי איתו בישיבה, ואני יש לי שאיפות מאד מאד מאד טובות כאילו לגדול בתורה, מאד עצומות, ואני לא מצליח להגיע פאילו לחצי מזה, וזה קצת שובר אותי, אז כאילו כביכול למה הקב"ה, לא, אני לא שואל, כל עקבה והחשבונות שלו, כמובן יש כל מיני תיקונים ודברים שלא

הרב: למה אתה לא מצליח ללמוד?

ש. אני שוקד המון, המון

הרב: נו, אז מה הבעיה?

ש. לא יודע, שנים אני שוקד שוקד, ולא מגיע לחצי מהתוצאות

הרב: איזה תוצאות אתה רוצה?

ש. לא יודע, להיות מורה הוראה, כל מיני דברים

הרב: אל תכוון לכלום, תכוון רק לדבר אחד ללמוד כמו שאתה שוקד שאתה אומר ותמשיך ותראה יום אחד יפתח המעיין. הרב קנייבסקי שיאריך ימים בא לאביו הסטייפלר זצ"ל ואמר לו אבא אני לומד ולא מבין. אמר לו לא צריך להבין, צריך ללמוד. חזר בחזרה ללמוד, נהיה הרב קנייבסקי גדול הדור. הבנת? יש ענין ללמוד, אין ענין לא כלום, רק ללמוד ללמוד ללמוד, אין דבר כזה שה' לא יפתח לך בסוף. אין דבר כזה, תלמד לשמה ותראה שתשיג את הכל

ש. מה זה לשמה?

הרב: רק ללמוד, אין שום סיבה אחרת, לא לכבוד לא לתואר לא לרב לא תעודה

ש. לא בשביל הכבוד, נגיד דורשים חברותא בכולל, אתה יש לך היסטוריה של כמה שנים טובות, בא בחור או אברך חדש, ואתה יודע שהוא לומד פה רק שלש שנים, ואתה רואה שהוא שמע כאילו בר אוריין מה שנקרא

הרב: נו אז מה, כשרונות זה משהו שונה אצל כל אדם, ואין להתקנא אחד מהשני בכשרונות. אם אתה רוצה להתקנא במישהו זה בעמל. אדם שלומד דף אחד בחמש דקות שאין דבר כזה, אבל נגיד בחמש דקות והשני בחמש שעות, צריך לקנא בזה של החמש שעות, כי שכרו פי מאה מזה שהכשרונות שלו והתביעה על זה שהוא בעל כשרון היא פי כמה וכמה מזה שאין לו כשרון. אז הקב"ה לא משלם לפי הישגים. הוא משלם לפי עמל, זה הפרס הגדול שיש לנו. כי על כשרון נתבעים. אז אתה לא צריך

ש. יש לך שאיפה להקיף את כל התורה

הרב: מאה אחוז, אתה תמשיך, אתה תמשיך. אם אדם קיבל כשרון והוא לא מנצל אותו נתבע עליו, מה פירוש, הוא אומר אני למדתי להיום, כל הכולל למד עכשיו שש שעות, שבע שעות, אני גמרתי בשעה את הכל ואני הולך הביתה למה אני כבר יודע את החומר. אין דבר כזה, אתה נתבע עוד יותר בגלל הכשרונות שניתנו לך. מה חשבת, נותנים מתנות סתם? נתנו לך כוס כזאת גדולה, כן גבוהה, כן? אם אתה ממלא אותה ככה קולה ונותן לרב, אז זה כאילו אתה צוחק עליו, אבל אם אתה ממלא אותה עד הסוף, למה נתנו גבוהה? אם היו רוצים היו נותנים כוסית קטנה בשביל שתשתה אבל אם נתנו לך כוס כזאת מה נותנים לו ככה לשתות? כבר חצי שעה זה ככה, לא החליפו לי בכלל. כן. הבנת מתוק אל תדאג, אתה תמשיך תתמיד, אני מקנא בך שאתה שוקד כמו שאתה אומר, אני מקווה שזה נכון, אבל אם אתה שוקד תמשיך, ה' יפתח לך שערי תבונה ובעז"ה תגיע למעלות גדולות בתורה.

אמן.

ש. תודה רבה.

 

ש. אני מבקש אם אני אוכל לשבת ולא לעמוד, זה יהיה בסדר?

הרב: בלית ברירה

ש. תודה, אני רוצה לדעת אם הבנתי את השיעור נכון, מה שניסית להעביר. מה האידיאל להאמין אמונה שלמה ולא לעשות השתדלות או לעשות השתדלות וזה בסדר?

הרב: האידיאל האמיתי והגבוה ביותר זה לא להשתדל שום דבר חוץ מללמוד תורה ולעסוק בתורה ובמצוותיה כל היום מבקר ועד הערב. אחד. חוסר האפשרות הזאת בגלל שרמתך באמונה ובטחון לא מאפשר, אז נותן לך את האפשרות לשאוף לזה, ולשאוף אי אפשר בבת אחת לקפוץ על הכל, להבין שיש בעיה עם מי שמשתדל וחושב שההשתדלות מביאה, ולהתחיל לאט לאט לצמצם את זה, ולהכניס בתוך הזמן לימוד, והלימוד ילמד אותך והנסיון והדוגמאות והמעשים והמעשיות וכל מהש תלמד במשך כל הלימוד שלך, יביא אותך להכרה יותר בריאה ומוצקה עד שתוכל לאט לאט להחליף את זה, שהלימוד יהיה יותר מההשתדלות ועד שתוכל להגיע אפילו לדרגה שלא תצטרך להשתדל בכלל.

ש. אבל מה שאני בעצם מנסה להגיד שהדרגת אמונה שאתה מדבר עליה לדעתי היא לא קיימת. כי אי אפשר להגיע אליה. הרי אני אשאל אותך שאלה, כבודו מתפלל ברכת מזון?

הרב: כן.

ש. בברכת המזון מבקשים אוכל, עכשיו אם בן אדם בעל אמונה

הרב: אוה, אומרים שמה ואל תצריכנו למתנת בשר ודם, אלא לידך המלאה והרווחה והפתוחה

ש. למה יש לבקש את זה?

הרב: את מה?

ש. בן אדם שמאמין באמונה שלמה

הרב: כי לא כולם בעלי בטחון, הרי הנסיון יכול להיות גדול, מה פירוש הרי הקב"ה לא התחייב לתת לך עכשיו את כל השכר שמגיע לך נגיד מפוזר, נגיד הוא החליט שאתה חושב אם תהיה בנסיון לא יהיה לך פרנסה, ובחודש השלישי הוא יתן לך. הוא יכול להחליט שאתה שנתיים תהיה בדוחק ורק בשנה השלישית הוא יתן לך. יכול להיות ששבע שנים תהיה עני תפרן שאין לך בכלל מה לאכול רק לחם ומרגרינה, ובשנה השמינית הוא יתן לך. אז אתה צריך לדעת שלא תזדקק בגלל שאין לך כרגע ויש לך נסיון לידי מתנת בשר ודם.

ש. לא, הכוונה שלי אין, מי שאומר את זה אז הוא לא מאמין שלם, אתה מבין

הרב: למה הוא לא מאמין?

ש. כי אם הוא היה מאמין למה הוא צריך להגיד את זה

הרב: מה אתה לא שומע? קודם כל נתקנה התפילה הברכה נתקנה לכלל האומה. אין ברכה לבוטחים וברכה ללא בוטחים ולחצי בוטחים ולרבע בוטחים, ברכות מתקנים ברכה אחת לכולם, מי ששייך בו שייך בו, מי שלא שייך בו אז הוא נהנה שהוא אומר את זה, והוא בטוח שזה ככה יהיה.

ש. אבל לא מספיק להגיד תודה שנתת לי את האוכל הזה.

הרב: לא, לא, הברכות אתה צריך ללמוד תיקנו אותם משה רבינו יהושע בינון דוד המלך ושלמה, ורבן גמליאל, כל אחד יש לו סיבה למה תיקן ולמה הנוסח, צריך ללמוד את זה, זה לא תקנו סתם ככה. זה תקופות, בדור המדבר תיקן משה, כשנכנסו לארץ תיקן יהושע כשבנו את ירושלים דוד ושלמה, כל אחד יש לו למה הוא תיקן את הנוסח הזה בדיוק ולמה לא אמר ככה ולמה כן, צריך ללמוד את זה, זה לא סתם ברכה. הבנת? אבל אני אגיד לך רק מעצמי, כן? נתתי שלש דוגמאות,  נכון. אני שבע שנים ראשונות שחזרתי בתשובה הייתי עני מרוד. אכלתי רק לחם מרגרינה וריבה וקצת ירקות. וגידלתי ילדים שרצו לקחת לי אותם בגלל תת תזונה, והיה להם בהרות בהרות בפנים, והחזירו לי אותם הביתה שלא הייתי משלם בגן, ולא עזבתי את התורה, ולא עבדתי, ובטחתי בה', ויום אחד הוא פתח לי הכל.

ש. אוקי, עכשיו מקודם גם רציתי לשאול עוד שאלה, הזכרת את רבי שמעון בר יוחאי ז"ל שהוא גם היה לו דרגת אמונה הכי גבוהה והוא בעצמו הטיף לא להשתדלות, לאמונה שלמה,

הרב: נכון

ש. הוא בעצמו ברח מהשלטון

הרב: כן, כי אמרתי כבר קודם, כי כשיש גזירה אין מה לעשות נגד הגזירה. אם ה' גוזר על אדם שיהיה חולה אז הוא יהיה חולה, אי אפשר לברוח מהמחלה אם ה' החליט שהוא חולה

ש. אז מה הוא גזר עליו

הרב: אני אסביר, מזונות זה ה' דואג, בעניני רוחניות, בעניני גזירות אתה צריך להשתדל. נגיד, רוחניות אם אני אשב בבית אני לא אעשה מצוות, אני צריך לצאת ולעשות מצוות. זה אני חייב לעשות ולהשתדל כמה שיותר, יותר משמונה עשרה שעות אפילו, למה? כי זה מה שאני חייב, זה לא עושים לי, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הכל בידי שמים - ז"א פרנסה, הכל אם תהיה חכם טיפש יהיה לך כסף לא יהיה... הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. אם תהיה צדיק או תהיה רשע זה אתה קובע. אז לכן כשיש גזירה צריך לברוח. ברח לו יעקב מפני עשיו, נכון? ברח דוד המלך מפני שאול, לברוח כן, אם יש גזירה צריך לברוח. זה המטרה של הגזירה, שהאדם יהיה מטולטל ממקום למקום ויברח, זה הגזירה. אז לכן הוא צריך לעשות זאת. עכשיו, אבל מזונות - זה ה' נותן אז לכן הוא לא דאג למזונות.

ש. איך אני מזהה גזרה?

הרב: אנחנו יודעים מה התחומים של גזירות. התחומים של גזירות כמו שהסברתי לך, גם אוכל זה גזירה - אם תהיה עשיר או לא יהיה לך שובע או תהיה רעב, זה גם גזירה. זה לא תלוי בהשתדלות, היהודי אומר לך אני עובד, אני מביא סכום נכבד, לא נשאר כלום, לא רק זה - אני בחובות, ז"א זה נקרא אוכל את בשרו, ז"א האדם לא מייצר יותר בשביל שישאר לו משהו, הפוך, תמיד הוא חסר. אז העבודה לא שיפרה את מצבו. לכן אתה צריך להבין, ברכת ה' היא תעשיר, אם זכית לברכה מה', ולמה זוכים בכלל לברכה? לפי מעשיו של האדם, אם אתה מתקרב יותר לה' הוא מתקרב אליך ונותן לך יותר, ה' צילך על יד ימינך. אם אתה הולך איתו כמו שהוא רוצה - תמים תהיה עם ה' אלקיך, אז אם אתה תמים - אתה תהיה עם ה' אלקיך, אם לא תהיה תמים - לא תהיה עם ה' אלקיך. זה תלוי בך, תחליט, אתה רוצה להיות שלם עם ה' אז תלך על עבודה בשלימות. לא תלך - לחצאין לשליש ולרביע לא שמענו.

ש. אז הבנתי ככה, האידיאל הוא לשאוף לאמונה תמימה בה', במקרה של גזירה יש לעשות השתדלות.

הרב: במקום של גזירה שצריך להמלט מן הגזרה כן, ושזה בידך להמלט מן הגזירה עליך להמלט מן הגזירה, כן. אם רודף אחריך אריה אתה לא תגיד לו סלח לי אני בוטח בה', אתה יכול לטפל כמה שאתה רוצה. אתה צריך לברוח, יש כאלה שכן בדרגה כזאת שיצפצפו על האריה, יש. האור החיים הקדוש היה לפני 250 שנה, שלח אליו הסולטן שהוא רוצה שהוא יתפור בגדים לבת שלו כי הוא היה תופר, והוא אמר לשליחים שלו אני לא עושה, כי אצלי מקובל ככה, שאם יש לי אוכל אני לא עובד, עד שנגמר האוכל - אני עובד. אני בוטח בה'. אוכל יש - לא עובדים. בשביל מה לעבוד? שיהיה עוד אוכל, בשביל מה צריך? אוכל - נגמר עובדים, לא, לא עובדים. אמרו השרים והעבדים של המלך, תשמע ההוא מצפצף עליך, הוא אומר שהו אלא עובד. אמר תשלחו לו שאם הוא לא יעשה מה שאני אומר אני אתן אותו מאכל לאריה. אמר להם אני לא עובד. לקחו אותו לאצטדיון לככר העיר ועשו שמה, אתה מבין, שיבואו המונים המונים ויראו איך אוכלים את היהודי. והוא ישב במרכז האצטדיון, הרעיבו אריה שלשה ימים, פתחו לו את השער, האריה התפרץ לבפנים הגיע עד האור החיים הקדוש וישב כמו חתול... ולא עשה כלום. שיסו בו, זרקו עליו, שום דבר, לא זז האריה. באותו רגע השולטן הפך את האור החיים הקדוש למשנה לו, והוא היטיב ליהודים והוא היה קדוש עליון בעיני כולם, גם הגויים גם היהודים. זה אור החיים הקדוש, זה הפירוש אור החיים על התורה. רבי חיים בן עטר זכותו תגן עלינו אמן, אז יש יהודים שיש להם דרגות, גם בדורות מאורחים. גם המהר"ל מפארג פעם אחת אמרו לו שיש אריה בעיר, אז הוא שאל איפה, והוא הלך לקראתו והאריה ראה אותו וברח. שאלו אותו איך זה? הוא אמר הוא ראה את התפילין שעלי. כתוב "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" אמרו לו גם אנחנו הלכנו עם תפילין וברחנו והוא לא ברח מאיתנו. אתם יודעים מה הפירוש? כתוב "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" - אם שם ה' הוא באמת עליך, אתה מרגיש שה' עליך והוא רואה במעשיך פה, והכל אתה עושה תחת עין בוחנת שלו ואתה יודע שאין לזוז כהוא זה, אז ויראו ממך, אבל אם אתה רק שם את הקופסאות של התפילין למעלה ואתה חושב שפתרת את הכל - לא. צריך שה' ממש יהיה עליך.

ש. תודה רבה לך כבודו,

הרב: תהיה בריא בובלה, אתה רוצה אולי ציצית להתחיל את הדרך?

ש. לא, זה בסדר יש לי

הרב: איפה יש לך?

ש. בבית

הרב: שיהיה עליך בחודש אלול, בא מותק בא.

ש. זה בסדר

הרב: מה בסדר, יכול להיות יותר בסדר.

ש. תודה

הרב: מה תודה פעמיים? אבל אני צריך לתת בשביל לקבל תודה, אני אתן לך, מה אכפת לך?

ברכת שהחיינו

אמן

הרב: רגע, אני רוצה להגיד לכם יהודים יקרים, בשורה, אם היהודי הזה ששמך דוד ילמד תורה כל יום הוא יהיה תלמיד חכם.

 

ש. שלום,

הרב: שלום

ש. ערב טוב לכולם

ש. אנחנו נמצאים כידוע בחודש אלול, לפני ראש השנה כיפור, כבוד הרב אני דבר אחד לא מצלצל בראש שלי בא יהודי תחזור בתשובה. זה לא מצלצל לי בראש בכלל, מדוע ולמה? שכל יהודי ויהודי מאיתנו הוא מלא תשובה. אומרים לחזור בתשובה לאיש או לאשה לאיש או אשה שהולך להיות גוי ונוצרו, אומרים לו יהודי בא תחזור בתשובה, אבל יהודי לא אומרים לו תחזור בתשובה. למה? שכל יהודי ויהודי מאיתנו הוא חוזר בתשובה. כל יהודי ויהודי מאיתנו יודע שיש אלוקים בשמים ואין מישהו אחר, ומזה רבותי נלמד היהודים לא הולכים להיות יהודים בגלל אנחנו שייכים לש"ס או שייכים לאגודה או שייכים למפד"ל, לא אנו עם יהודי שאנחנו מחכים לגואל המשיח ובעז"ה במהרה יבוא אלינו ותודה לכבוד הרב ותודה לכל הקהל.

הרב: רגע, רגע, שאלה. שאלה. אמרת אנחנו לא בוחרים בש"ס ולא באגודה ולא במפד"ל, במי אתה בוחר?

ש. בהקב"ה בלבד ובתורתו.

הרב: יפה מאד, אבל מה יעשו אלה שכן בוחרים במפלגות שאמרת וגם במער"ך והליכוד

ש. לא צריך לבחור במפלגות ולא לכל צורה, ולא להחליף צורה בין המפלגות, צורה היא אחד ולא שתיים.

הרב: ז"א מערך וליכוד זה טוב אבל ש"ס וזה מפדל זה במקום תורה

ש. זה לא מעניין אותי מערך וליכוד מעניין אותי מתורת ישראל

הרב: הבנת, עכשיו התפללת שמונה עשרה היום?

ש. מי אני? אתה לא מכיר מי אני

הרב: לא, אני שואל אם התפללת שמונה עשרה

ש. אתה לא מכיר מי אני

הרב: ברור שאני לא מכיר, אבל התפללת שמונה עשרה

ש. ב"ה

הרב: אחרי אתה חונן לאדם דעת מה אנחנו אומרים

ש. אני מניח תפילין

הרב: מה אומרים אחרי אתה חונן לאדם דעת

ש. אני מתפלל מנחה, אני מתפלל ערבית, אני יהודי פשוט מאד, אבל אני אומר ואם יהודי נפגע אני מרחם

הרב: לא חס ושלום חס ושלום, אני שואל אותך רק שאלה.

ש. לא אמרתי כלום

הרב: אני שואל שאלה

ש. לא אמרתי כלום

הרב: שאלתי שאלה,

ש. עכשיו הגברת שהיתה לפני אני באמת מודה לה היא ריגשה אותי מאד מאד מאד, זאת היא יהודיה שאני נותן לה בריאות והצלחה ושהקב"ה יברך אותה היא ובניה ובעלה וכל מה שיש לה.

הרב: כל הכבוד לך, עכשיו תשמע, אנחנו אומרים בתפילה "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה, חננו מאיתך חכמה בינה ודעת בא"ה חונן הדעת", ואחרי זה - השיבנו

ש. אני אחריך לא יוכל, זה אני יודע

הרב: רגע חכה, השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו, כל יהודי אומר, בתשובה שלמה לפניך ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה.

ש. כולנו מלאים תשובה, כל העם היהודי מלא בתשובה, אין עם בלי תשובה

הרב: גם ביבי

ש. כולם

הרב: גם פרס?

ש. כולם

הרב: גם אולמרט

ש. כולם. עם יהודי אנחנו

הרב: הבנתי. אשרי המאמין, חביבי אתה חזק אתה.

עכשיו יהודים יקרים תקשיבו. בשביל שכל עם ישראל שהם חוזרים בתשובה והם בתשובה והם לא צריכים אפילו לחזור בתשובה אנחנו עשינו בעז"ה יתברך דבר חדש בעולם זה נקרא אנציקלופדיה. מה זה אנציקלופדיה? עשינו אנציקלופדיה אינטראקטיבית, פירושו של דבר שלכל שאלה תהיה תשובה. אחת מהבעיות זה שאנשים רוצים לבאר דברים ביהדות, אין להם מי שיענה להם. שואל אחד דתי תגיד לי למה... אומר לו שמע אני לא יודע בדיוק תראה ככה וזה.... תשאל מישהו אחר. נתקעים. נתקעים. כל הזמן נתקעים. מה עושים? לקחנו את כל השלושים שנה של ההרצאות שנתתי, בחרנו 82 קלטות, 240 שעות, חתכנו אותם חתיכות חתיכות חתיכות לפי נושאים שאלות ושמות, ועשינו את כל הטקסט, ועשינו את כל הקטעים ובנינו תוכנה, למעלה מחצי מיליון שקל שמונה שנים רק פיתוח של תוכנה בשביל שתוכל לקחת כל שאלה שאתה שואל תביא לך תשובה. אתה שואל שאלה, מכניס את הדיסקים האלה של האנציקלופדיה, מכניס אותם למחשב, שואל שאלה. אתה רוצה לדעת מה קורה, למה היתה שואה, אתה כותב שואה לוחץ טוז מקבל תשובה. אתה רוצה לדעת האם באנו מהקופים או לא לוחץ טוז מקבל תשובה. אתה רוצה לדעת האם יש חיים לאחר המוות טוז תשובה. גלגול נשמות טוז תשובה. טוז טוז.... לא מזפזף ואז אתה מקבל את כל התשובות. כל שאלה תשובה. 1727 תשובות בסרטים.

אני אראה לכם איך זה עובד, לא תאמינו כמה שזה פשוט וקל. לדוגמא, אם יגיע לכפר יונה בן אדם שהבן אדם הזה אומר אני מוכן לחזור בתשובה, אני  מוכן, כן, אני לא חושב שאני בתשובה, אני  מוכן לחזור בתשובה, אבל תשכנע אותי שאני לא באתי מהקופים, איך אתם משכנעים אותו שהוא לא בא מהקופים. אם יש לכם אנציקלופדיה לוחצים טוז ויש תשובה.

 

זו תשובה בחמש אגורות, יהודים יקרים. אנחנו יצרנו את האנציקלופדיה הזאת בשביל שיהיה קל להחזיר יהודים בתשובה ולקרבם לאביהם שבשמים ואין מצוה יותר גדולה בחודש אלול, אם מישהו רוצה שיהיה לו סנגורים בשמים גדולים מאד, אז אם הוא מצליח להחזיר יהודי אחד אפילו בתשובה, אשריו ואשרי חלקו, מובטח הוא שנה הבאה חבל על הזמן, שנה שעוד לא היתה. למה? כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא, דורות שלמים של זכויות יש לו. אז מה עשינו? עשינו את האנציקלופדיה הזאת, למעשה מחירה היה צריך לעלות בזול אלף דולר, אבל בשביל להקל על האנשים שיזכו רבים, לעילוי נשמת מורי ורבי המנוח הרב שפירא זצ"ל שנפטר לפני כשלשה חדשים, החלטנו לעשות מבצע לעילוי נשמתו והאנציקלופדיה הזאת - שני דיסקים כאלה עולים בסה"כ 5 אגורות לתשובה. מאה שקלים בלבד מכספי מעשר. במאה שקלים אתם זוכים להכניס אנציקלופדיה כזאת הביתה - כל שאלה תשובה. מי שרוצה לזכות מכספי מעשר באנציקלופדיה כזאת ולהזמין חברים וידידים או לתת מתנה להציל יהודים ההזדמנות הזאת לפניו, להרים את היד, לשלוף מאה שקלים ולקחת אנציקלופדיה הביתה. מי אלה שזוכים שירימו את היד, הנה פה יש בקדמת הבמה אפשר במזומן אפשר בצ'ק אפשר בכרטיס אשראי. מי שרוצה בעז"ה מי שירצה באשראי יוכל לעשות את זה באשראי.

 

ש. אח שלי גבי חולה במחלת סרטן, וזהו אנחנו רוצים שתברך אותו, שתתן לו ברכה

הרב: כמה אחים ואחיות אתם?

ש. שמונה

הרב: וההורים?

ש. ההורים בריאים שיהיו בריאים.

הרב: ב"ה, המשפחה דתיה או לא?

ש. חלקם כן חלקם לא. ההורים שלי כן וחלק מהאחים שלי כן.

הרב: הבנתי, והאחים יהיו מוכנים לקבל עליהם תשובה לרפואתו.

ש. כן.

הרב: אשרייך, את נשואה?

ש. כן

הרב: תסכימי ללכת גם בצניעות ובכיסוי ראש?

ש. בלי נדר.

הרב: בעז"ה.

ש. בעז"ה.

הרב: ואחיות שלך, כמה יש פה?

ש. אחת.

הרב: איפה היא?

ש. פה לידי

הרב: ומה אומרת הצדיקה לידך?

ש. גם בלי נדר.

הרב: בעז"ה

ש. בעז"ה

הרב: ואיפה הגברים?

ש. פה הגיסים לא האחים

הרב: איפה האחים? לא באו?

ש. לא, הם היו פה, הם יצאו לפני כן

הרב: והגיסים יהיו מוכנים גם כן לקבל עליהם שמירת שבת וכו'?

ש. רובם שומרים.

הרב: אבל אלה שלא?

ש. בעז"ה

הרב: בקיצור, אני אומר לכם ככה, אם תקבלו על עצמכם תשובה אתם יכולים להציל אותו. יש פה יהודי שנמצא בקהל, לפני חמש שנים הוא היה בהרצאה שלי בנתניה, לאשתו היתה מחלת הלוקמיה, הוא ביקש מברכה, ביקשתי ממנו שילמד שעה שעתיים בתענית דיבור שלשה חדשים רצוף, קיבל על עצמו והיום בכניסה שהגעתי בישר אותי שהיא נרפאה לחלוטין. אז אם אתם רוצים בעז"ה יש בכוחכם לעשות זאת ואני אוסיף על זה עוד כהנה וכהנה, אז תחליטו, מה אתם מחליטים ואני עפי"ז מברך אתכם.

ש. אנחנו נעשה השתדלות

הרב: השתדלות לא תספיק, צריך לקבל קבלה וזהו, השתדלות לא תועיל זה לא השתדלות עד שהוא יבריא ואח"כ חוזרים בחזרה ואז חס ושלום גורמים נזק. צריך להחליט. אין מה להפסיד, להיות צדיקים וצדיקות זה לא הפסד, ממשיכים לחיות וחיים יותר טוב עם השגחה של הקב"ה, כי העולם גלגל. היום פלוני חולה ומחר אלמוני חולה, אי אפשר לדעת מי שעוזר ומציל חיים מידה כנגד מידה מצילים אותו גם.

ש. אני אקח על עצמי את שמירת השבת, אבל כיסוי ראש עדיין לא

הרב: נו, אז מה עשינו? מה עשינו?

ש. לאט לאט,

הרב: צריך להיות הרמטי הרי הוא במצב מסוכן. שמת פעם כיסוי ראש לראות כמה מתאים לך?

ש. לא.

הרב: אז עכשיו הנה אני אתן לך, יש לך הזדמנות לבדוק. אל תפחדי, זה לא מחלה, זה בריאות.

הרב: אני אגיד לכם משהו, תקשיבו. אחותך אומרת שאי אפשר להחליט ברגע, היא צודקת אי אפשר להחליט ברגע, אבל כשמגלים פתאום מחלה אצל איזה מישהו צריכים לקבל החלטה ברגע שמכניסים אותו לניתוח, ולא עוד, אלא שהרופאים חצופים, הם אומרים שהניתוח מסוכן ויש סיכוי שהוא לא יצא ממנו, והחצופים האלה גם אומרים תחתום שאם אתה לא יוצא מפה חי אתה אשם לא אנחנו. זה לא חוצפה? להגיד לבן אדם במצב כזה, להתחיל בטיפולים כימותרפיים לא נותנים לו לחשוב אפילו, אומרים לו דחוף עכשיו אם לא המצב מסוכן. איך אפשר להחליט ברגע? מה עושים? מה אתם אומרים? ללכת ולהגיד אנחנו נבוא עוד חודש ונחשוב בינתיים או להחליט מיד? אני לא יודע ככה אנשים מחליטים בד"כ, כי אין ברירה אם הרופא אומר אז מחליטים. עכשיו אני שואל אתכם שאלה קשה. המשפחה של האח אני רוצה לשאול אתכם שאלה קשה. תגידו לי מה היה קורה אם חס ושלום המצב היה הפוך ומישהו מכם היה חולה והאחים האחרים היו אומרים שלא מוכנים לקבל בלי אחריות לא יכולים להתחייב. איך הייתם מסתכלים בעיניים של האחים הבריאים שיכולים לעזור ולהציל והם לא מוכנים לעשות את מה שבלאו הכי הם חייבים בלי קשר למחלה. איך הייתם מרגישים כשבעצם החיים תלויים במשפחה. ולמה החיים תלויים במשפחה, משום שהגזרה היא על כל המשפחה, הרי מי שבסוף יסבול חס ושלום אם תהיה אבידה ומי שישב אבל זה המשפחה. ז"א הגזירה היא כלפי כולם, ואפשר להציל, עובדה שזה מציל בהרבה מקרים. ומי שהביא אתכם אני חושב לפה, זה אחד שאשתו זאת שניצלה. אז למה אתם לא עושים אם אתם יודעים שזה כך, וזה לא מקרה ולא שתיים, זה מאות מקרים כאלה, ואפשר להציל. למה לא לעשות דבר שבלאו הכי אתם צריכים לעשות, גם אם אני לא פה. זה לא מצוות שלי, אתם לא עושים בשבילי, זה מצוות הבורא שאתם צריכים לעשות גם בלי זה, אז מה אכפת לכם עכשיו להתכנס ולעשות בבת אחת ולעשות כח בשמים שלא יהיה קטרוג על האח, מה הבעיה? ואתן כבר נשואות ויש לכן ילדים, ואין לכן שום בעיה, אתן לא מחפשות חתן. מה הבעיה? זה גם יותר יפה. אתם יודעים מה, לכבודכם אני אתן לכם לראות סרטון קצר, האשה באשקלון שהיא סרבה גם כן, היה לה מחלה היא בעצמה במעיים היא סרבה, היא בעצמה סרבה לשים כיסוי ראש, בואו תראו מה קרה איתה. בבקשה. תיכף אתם תראו ותחליטו מה שאתם רוצים. ויש לי עוד הפתעות בשבילכן אם תסכימו לקבל עליכם תשובה. תראו, העבירו לי פתק פה אני לא המצאתי את זה, אמרו לי שהבחור גבריאל חולה במחלה ואם אפשר לברך והם יקבלו עליהם תשובה, המשפחה שלהם כאן, ככה כתבו לי. אז אני חשבתי שאתם מוכנים, שהבנתם שאתם באים לפה על מנת לעזור לאח. הרי ברכה סתם ככה לא תשנה כלום, בשמים רוצים מה משלמים, הרי המטרה היא לעורר את החולה ואת המשפחה. אז אם מתעוררים הנה מה טוב ומה נעים, אבל אם לא מתעוררים אז מה זה מועיל? גם אדם שנאשם במעשה חמור שואלים אותו אתה מתחרט על המעשה או אתה לא מתחרט? אם הוא אומר אני לא מתחרט, שואלים אותו אתה מוכן להבטיח שאתה לא תשוב על המעשה? הוא אומר אני גם לא מתחייב, בלי נדר. נו, אז הוא נותן סיבה לשופטים שיקלו בעונשו או שיפטרו אותו? איך אפשר? הרי כל המטרה זה שיתעוררו. מה אתן אומרות בינתיים לפני הסרט? אני יודע שזה קשה לכן אני מאמין שזה קשה לכן, אבל זה מחוייב המציאות. מי החכמה שתהיה הראשונה? הכח של כיסוי ראש הוא אדיר, שתדעו. אדיר ביותר. בואו נראה קטע אם אחרי זה תסכימו הנה מה טוב ומה נעים.

הרב: כן מי שרוצה להסיר את המחלות הנה יש לו פתרון וזה רק אחת מן הדוגמאות ויש כאלה מאות. אז האח שלכן זקוק לרפואה ולישועה ויש לכן את ההזדמנות להצילו. תחליטו מה שאתן רוצות. יותר ממה שעשיתי פה אני כבר לא יכול לעשות. שום פרופסור בעולם לא יציע לכם הצעה קלה כזאת שבזכותה אפשר להציל אח. אין. אין בריה בעולם שיכולה להציע לכם עסקה כזאת כמו שהצעתי לכן. אבל אם זה קשה מאד, טוב, אז מה אני יכול לעשות? יותר מזה אני יכול לעשות? לא יכול. תחליטו מה שאתן רוצות אני פה. המטפחות כבר הגיעו אליכן, נכון? זה לא מפחיד, זה לבן, זה יפה זה כתר מלכות. מה הבעיה? בזכות קידוש ה' אתן יכולות לזכות בגדול. גם אתן תזכו ובודאי שהאח יזכה. מה שהוא צריך כעת זה זכויות. זכויות. זכויות. אם הייתי יכול ללכת גם אני עם מטפחת הייתי הולך. אני הולך עם שני כיסויי ראש כיפה וכובע ואפילו אנטנה. אתן לא תאמינו אח"כ, לא תאמינו אח"כ איך התעקשתן. אתן לא תאמינו כי שהיא לא האמינה איך היא עשתה את זה, לא תאמינו. מי שממתין לכן זה אחיכם. ארגנתם ערב לרפואתו, אנחנו עושים את הכל לרפואתו, אני אפילו לא מכיר אותו, אתן גדלתן איתו, אני מאמין שכל מה שעשיתם זה בשביל ש יועיל לו, נשאר לכם עוד פיפס קטן ולגמור. יש ראשונה שמוכנה מכן? יש דבר כזה או אין? מי זה? בא נתחיל עם האנשים הזרים, האנשים הזרים נראה כמה אנשים זרים מוכנים לרפואתו לקבל ציצית ונשים כיסוי ראש. בואו נראה, מי יותר נחמד האנשים הזרים או האחים והאחיות.

חלוקת ציציות וכיפות

הרב: כן, אנחנו ממשיכים ועכשיו אנחנו שואלים את האחיות, מה עכשיו הן אומרות האחיות. האחיות לבית מכלוף, מה? כיסוי לא. טוב, לא מוכנות לא מוכנות. אני רוצה לחלק לכם מתנות. מי שישיר איתי בקול רם יקבל מתנות. אז אנחנו מתחילים עם השיר אנא עבדא דקודשא בריך הוא. מי שרוצה ללמוד תורה ורוצה שאני אסדר לו רב או אברך שילמד אותו תורה בחינם אני מוכן. והנה אני אתן לכם מגנטים גם.