תל אביב - דיסק 85 - כולם שוּתַף

   85 - כולם שותף

(02:22) קליפ אסון התאומים והגי'האד העולמי מקטע 1 :

(02:00) קליפ הפתיחה מקטע 2 :

(02:48) מאמר הרב שך: הפרת הברית מקטע 3 :

בחוברת שארגון שופר הוציא לפני מספר שנים, זאת החוברת, עשרה מאמרים קצרים של הרב שך, אני רוצה לומר מספר דברים שהם רלוונטיים להיום ממה שאמר לפני שנים הרבה... "יש בעל הבית - והוא הקובע! מי שמתבונן במבט אמיתי על היחס כיום בין עם ישראל ובין הקדוש ברוך הוא, אין לו הגדרה אחרת מאשר – הפרת ברית! כי הרי אנו, בני העם היהודי, הכרזנו עוד בשחר ימיה של האנושות, כי יש בעל הבית לעולם, וכי הוא הקובע את גורלו! מתוקף אותה הכרזה והודעת האמת זכינו כי בורא העולם יתגלה לפנינו במעמד הר סיני, יבחר בנו בתור עם ה', יתן לנו את תורתו, ויכרות עמנו ברית על קיום התורה ועל היותנו לעמו נצח! ועתה מפר עם ישראל בצורה הבוטה ביותר את הברית שיש לנו עם בעל הבית תוך אשליה איומה כי עם ישראל הוא אדון לגורלו, ובעל הבית אינו הקובע! כיצד מתרחשת טעות שכזאת? כיצד מסוגל עם ה' להפר את הברית בינו ובין אלקיו, ולהכריז כי אותה הברית אינה מחייבת אותו אלא חוקי ה"כנסת"? כיצד יכול עם ישראל להשלות את עצמו כי הוא יכול לנתק את עצמו מהתחייבויותיו לבעל הבית, וכי בעל הבית לא יגיב על כך? כיצד חולם עם ישראל על השלום, וכי יבוא יום בו הוא ישכון בבטחון ככל העמים, מבלי לחשוב שהוא זקוק לקבל על חלום זה את אישורו של בעל הבית שאותו הוא כה מכעיס?". התשובה לשאלות האלה נמצאת בספר, שצריך לצאת על הרב שך. בספר מובעת הדעה, כי מצב שכזה של הפרת הברית בין עם ישראל ובין אלוקיו, אינו יכול להימשך פרק זמן רב, וכי במוקדם או במאוחר תבוא תגובה של בעל הבית על הפרת הברית עימו. זה המאמר "יש בעל הבית והוא הקובע".

(02:02) איתותי הטרור בדרך למלחמה כוללת מקטע 4 :

מי ששמע אותי בתקופות האחרונות, כשאני מדבר , "קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי...". בהתחלה הקדוש ברוך הוא דופק חלש, לא פותחים, הוא דופק יותר חזק, לא פותחים - עוד יותר חזק, לא , לא שומעים? – חזק, אם לא, הוא פורץ ת'דלת ונכנס. בהתחלה היה טררר...(משמיעים קול של יריות) בגילה, טררר... זה היה בהתחלה, אח"כ היה יותר חזק, מרגמות, אח"כ יותר חזק, התאבדויות, (ברקע תמונות מפיגוע) מכוניות תופת, דולפינריום, סבארו, וכן הלאה. יותר חזק רוצים? זה מלחמה כוללת, ואנחנו בפתחה של מלחמה כוללת, זה שיהיה לנו ברור. את התסריט הזה כבר אמרנו לפני תשע שנים, אבל מה לעשות? עד שלא רואים את הקנה מול הראש, לא מבינים, וגם כשרואים אותו מול הראש, עדיין לא מבינים. וגם כשכל מרכז הארץ היום סגור ומסוגר ובודקים כל אחד ואחד, גם לא מבינים. וגם מחר לא יבינו. עד שתהיה מלחמה כוללת. לא בכדי זכינו לתואר "עם קשה עורף", הכוונה היתה לשבח, עם קשה עורף? לא מורדים בקב"ה, קיבלו את התורה , ניסו לכופף אותם, לשרוף אותם, להמיר את דתם, לא התכופפו. אבל זה כשמחזיקים, אבל עד שמחזיקים, גם קשי עורף, עד שמחזיקים מהקב"ה, ופה הבעיה.

(03:37) מאמר הרב שך: מרד מאורגן מקטע 5 :

כותב הרב שך שליט"א: "כיצד מונעים את השואה הבאה? לשואת יהדות אירופה היתה התראה. התריע עליה בספר "משך חכמה" בפרשת בחוקותיי שנים רבות לפני התרחשותה. בזמן שחלק ניכר מהעם היהודי עוד העריץ את התרבות האנושית והמתקדמת הנאורה של הגרמנים. אותה הערצה הביאה אותו לנטוש את תורת ישראל, ולהמירה בצורת חיים "משכילה" ו"נאורה" שהדוגמא שלה היא התרבות הגרמנית ואורח חייה." והוא כתב ככה ה"משך חכמה": "תבוא רוח סערה, אשר תעקור את עם ישראל מגזעו, ותוכיח לו שברלין אינה ירושלים". כך זעק מחבר הספר "משך חכמה", וקולו לא נשמע. עתה חמישים שנה אחר שנוכח העם היהודי, מהי אותה התרבות האנושית והמשכילה, הוא חוזר וטועה את אותה הטעות האיומה, ושוב הוא חי באשליה, כי עם ישראל הוא עם ככל העמים, וכי אורח החיים העולמי מתאים לו יותר מהאורח החיים שמתווה לו תורת ישראל. במצב שכזה יש לנו סיבה לדאגה, אך יש גם יסוד לתקווה. אמנם המצב ההווה שעם ישראל ככלל אינו מכיר את המציאות שהוא עם ה', ומנסה להיות ולנהוג ככל העמים, אינו יכול להימשך זמן רב. ואמנם קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל, המכריזה כי חוקי התורה שנתן לנו ה' בסיני אינם מחייבים אותה, היא מרד מאורגן של עם ישראל באלוקיו ובתורתו ,דבר המחייב, חס וחלילה, שואה נוספת, אך יש יסוד איתן לתקוה, כי לא יעבור זמן רב, עד שעם ישראל יבין את משמעות הברירה העומדת לפניו, ואת מקום השואה יתפוס תהליך של התפכחות, והכרת האמת: מי אנחנו". ב"ה רואים תהליך של חזרה בתשובה גדולה ביותר. היום פרסמו ברדיו שיש איזה עמותה שלוקחת חוזרים בשאלה, ומשפצת אותם. והם אמרו שהם צריכים תקציב של מאה אלף שקל לכל אחד. אני במאה שקל משפץ חילוני עושה ממנו דתי. והם במאה אלף שקל, חוצפה, ועוד ברדיו, ואת התקציב ישלמו להם... פגעי הימים האחרונים, (בתקופתו, כותב הרב שך, לפני שנים רבות), "פגעי הימים האחרונים החלו להביא מפנה במהלך החשיבה של אנשים חושבים, ומחוגים, הרחוקים מתורת ישראל, החלה להישמע הקריאה כי יש דין ויש דיין. יתכן מאד, ואותו תהליך של התעוררות בתשובה יגיע גם לרחוקים ביותר, וגם הלוחמים כיום בתורת ה' תיפתחנה עיניהם, ועם ישראל כולו יזכה לחזור לאלוקיו, ולתפוס את מקומו המכובד בעולם כעם ה'." כך אומר הרב שך שליט"א.

(05:06) מאמר הרב שך: מעמד שטחי ארץ ישראל מקטע 6 :

ועוד מאמר, מה שנוגע למלחמה שאנחנו נמצאים בה, ואח"כ נעבור להציץ בידידים שלנו ובמורי הרוח שלנו המערביים: אמריקה ואירופה. מהו דינם של שטחי ארץ ישראל במצב הנוכחי? אומר הרב שך: "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, בין אם היא נמצאת תחת שלטונו, ובין אם היא גולה ממנו, ושלטון זר שולט בה, קדושת הארץ קיימת גם בשעה שאנו נמצאים בגלות, ומצווה עלינו לישב בה וליישבה, גם כשאין בה שלטון יהודי". עוד פעם: "קדושת הארץ קיימת, גם בשעה שאנו נמצאים בגלות, ומצווה עלינו לישב בה וליישבה, גם כשאין בה שלטון יהודי. השאלה הניצבת כיום: לאחר ששטחי ארץ ישראל נכבשו ע"י הצבא, האם לצורך שלום אמיתי, יש לנו לוותר על שטחי ארץ ישראל או שאסור לוותר, ויש להיאבק ולהילחם, על אחזקתם? השאלה הזו אינה שאלה. ארץ ישראל הובטחה לאברהם אבינו, כי היא תינתן במתנה לזרעו אחריו. במתנה, ולא באמצעות החרב. יצחק אבינו ברך את שני בניו, כאשר את יעקב הוא ברך בברכה שיתן לו האלוקים, שיתן, לשון מתנה, ואת עשו הוא ברך שיחיה על חרבו. הכיבוש והאחיזה באמצעות הכח בלבד, משמעותם כי עדיין לא קיבלנו את הארץ מאת הקב"ה, וממילא השאלה אודות ויתור עליה אינה מציאותית. הדבר היחידי העומד על הפרק הוא: האם מבחינה בטחונית עדיף להגיע להסכם עם הערבים? ואם ההסכם הזה הוא אכן מציאותי ואמיתי? לכן, אין לערב את המושגים, אלא יש להגדיר היטב שכל הדיון בנושא השלום הוא במישור הבטחוני המעשי, ולא בתחום העקרוני של מצוות ישוב ארץ ישראל. עוד תגיע העת בה יתן לנו הקב"ה את האפשרות לישב וליישב את ארצנו הקדושה, ולשבת בה בשלום ובבטחה, בלי שנצטרך להיאבק על כיבושה ועל הזכות להחזיק בה, העת הזאת תגיע, כשנהיה ראויים לכך, בינתיים אין הכיבוש הצבאי במלחמת ששת הימים יכול להקדים את אותה עת, ומי כמונו רואה היום את הערעור על עצם קיומנו על אדמתנו כולה. אנו מאמינים בקביעה שקבע בורא העולם בתורתו כי ישיבתנו בשלום בארצנו מובטחת בתנאי מפורש של שמירת חוקי תורתנו. אם בחוקותיי תלכו ושכבתם ואין מחריד - זה הבטחה אלוקית, אבל בחוקותיי תלכו, אך אם חס וחלילה ימשיך עם ישראל להתנהג כפי שהוא נוהג כיום שהשלטון היהודי בארץ אינו מכיר בה' ובתורתו, והתנהגותו הבלתי מוסרית של חלק גדול מהעם תואמת את אותה אזהרה האמורה בתורה: שארץ ישראל עתידה להקיא את עם ישראל מתוכה כשם שהקיאה את העמים שישבו בה מקודם, עקב התנהגותם הבלתי מוסרית, הרי לא רק שליטתנו בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים תהיה נושא לדיון, אלא עצם קיומנו בארץ איננו מובטח כלל וכלל". תשמעו גדול בישראל שצופה קדימה לפני עשרות שנים תשמעו מה הוא אמר: לא רק שליטתנו בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים תהיה נושא לדיון, אלא עצם קיומנו בארץ אינו מובטח כלל וכלל. והנה אנחנו ראינו בתקופה האחרונה איך ארה"ב מהפכת כיוון לפי האינטרסים שלה.

(02:29) הפניית העורף של האמריקאים מקטע 7 :

תשמעו גדול בישראל שצופה קדימה לפני עשרות שנים תשמעו מה הוא אמר: לא רק שליטתנו בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים תהיה נושא לדיון, אלא עצם קיומנו בארץ אינו מובטח כלל וכלל. והנה אנחנו ראינו בתקופה האחרונה איך ארה"ב מהפכת כיוון לפי האינטרסים שלה. אומרים ידידות, ידידות אמת, ידידות עמוקה, יש כאלה אומרים: לא כל כך. אבל אני חושב, מה שראינו בחודשים האחרונים הבהיר לנו בדיוק לאן הכיוון יכול להיות בין רגע. ואני אומר לכם, ותתפסו אותי אם אני לא צודק במה שאני אומר, שאמריקה תהפוך את גבה אלינו, היא תראה לנו את ערפה, ומה שהם עושים היום לטליבאן זה אפס מה שיעשו לנו. תזכרו מה שאני אומר לכם, כי אנחנו בפתחה של גוג ומגוג, שמתגלגלת בדיוק כמו שהזוהר הקדוש אומר, וכשהם, לא מוצא חן בעיניהם משהו, הנשיא שלהם, בוש, אומר לעם ישראל: "!!! go to hell" - שילכו לעזאזל . נמאס לו מהישראלים. שרון לא שומע לו. אומר לו "צא" הוא לא יוצא. "צא, אמרתי לך" – לא יוצא. רגע, בוש לא מבין מי נבחר, הוא או שרון? הוא מחליט שאנחנו גרורה, מחזיק מפתחות, ואומר: "צא, מה אתה לא שומע מה אני אומר?" שרון לא יוצא. נו, מה עושים? רק רגע, הוא יגמור לטפל בחבר'ה שם, הוא לא יגמור, אבל הוא חושב שהוא יגמור ואז הוא יתפנה אלינו. רק גם הוא לא יודע שיש בעל הבית. אמנם הוא מזכיר שם ה' ואומר להתפלל, אבל זה לצורך המלחמה. מה אכפת לו להיסעד ע"י בורא עולם אם אפשר, והוא יסכים?

(02:46) דר' צדקה: החנופה המערבית למוסלמים מקטע 8 :

אבל בואו אני אראה לכם דבר שראיתי וזה מדהים. תסתכלו איזה מהפך, כותב את זה ד"ר שאול צדקה. דבר מדהים. זה היה בהתחלה אחרי הפיגוע בתאומים, וקצת אחרי זה הוא כתב עוד מאמר: "הנשיא בוש יוצא מכליו כדי לרצות את הקהילה המוסלמית בארה"ב, ומבטיח לפלסטינים מדינה. טוני בלייר מוכן לצרף אפילו את איראן לקואליציה נלעגת. ראש ממשלת איטליה מוחרם ע"י וושינגטון בשל דבריו על האיסלאם. מרגרט טאצ'ר ספגה התקפה דומה מחבריה, על שהוקיעה את שתיקת חכמי הדת המוסלמים. הצרפתים מנסים לטשטש את הסיבה לפיצוץ של המפעל בטולוז. ערפאת נעשה לוחם דגול בטרור. המיעוט הנוצרי בסודאן ננטש, סוריה הופכת לחברה מכובדת ליד שולחן מועצת הבטחון, והאפגאנים חוטפים על הראש יותר חבילות מזון מאשר פצצות. מעבר לכך מתקבל גם הרושם שאם ישראל היתה נעלמת מן המפה, העולם היה בטוח יותר. דמשק מארחת אחד עשר ארגוני טרור. החמאס תומך בבין לאדן. איראן היא האמא של פיגועי ההתאבדות במזרח התיכון. שר החוץ הבריטי מתפלש בעפר רגליהם של היטולות". פה צחקו שיצחק מרדכי נישק זקן, טוני בלייר...מתאבק בעפר רגליהם של היטולות! "שליט סודאן כורת איברים במרכז חרטום, ומחביא שם את המכוערים שבארגוני הטרור, וגם אותו רוצה המערב בקואליציה. " היום פנו גם לנאסארללה, אמרו לו שיצטרף לקואליציה... נאסאראללה.. "בעצם מי ישאר מחוץ לברית החדשה? –הטליבאן, סדאם חוסיין, חצי קדאפי, ושלום על ישמעאל. וגם אנחנו מחוץ לקואליציה". זה תגובה של המערב על ה-11 בספטמבר? זה התגובה שלהם? להכניס את כל אלה שמחזיקים את הטרור לקואליציה בשביל לרדוף אחרי מי? - בין לאדן אחד, זהו. זה ארה"ב המעצמת על. אבל פה כותב דבר מדהים, תשמעו, כל מלה זה בונוס: המשך במקטע הבא

(05:28) מכתב מנומס לבוש (ש.צדקה) מקטע 9 :

אבל פה כותב דבר מדהים, תשמעו, כל מלה זה בונוס: מכתב מנומס לבוש. "ג'ורג' W היקר. לא נעים לי להזכיר לך, אבל זה כבר כמעט שלושה שבועות שאתה הורג מאות אזרחים באפגניסטן. נכון, חיל האויר שלך מעולם לא היה משהו, ופגיעותיו מעולם לא היו מדויקות, אבל גם כאשר הוא הרס מושב זקנים ליד קבול, לא אמרנו כלום. האמת הביצועים שלכם הביכו אותנו, אבל העדפנו לשתוק, למרות שידענו שלא מכסחים מדינה שלמה בשביל איזה בין לאדן אחד. לנו כידוע לך, יש צרות משלנו. את הבין לאדנים שלנו אפשר לסדר בשלשות, ואנחנו לעומתך דייקנו, פגענו בטרוריסטים כמו בקרן לייזר. לא הרמנו לאויר מאות מטוסים כמוך. אבל מדי פעם השתמשנו במסוק אחד או שניים כדי לרוצץ את ראשו של נחש נוסף". כך כותב ד"ר שאול צדקה. "Mind you את האבו עאלי מוסטפה הזה חיסלנו באמצעות אחד המסוקים שלכם, כאשר ישב במשרדו, ואפילו את אדן החלון השארנו שלם. קטע מחדשות ערוץ 2: "בשעה 11:20 לפני הצהריים ירו מסוקים ישראלים שני טילים למשרד החזית העממית בקומה השלישית של בנין המגורים הזה כמאתיים מטרים מלשכת ערפאת ברמאללה. אבו עלי מוסטאפה המזכיר הכללי, מנהיג החזית העממית, שישב ליד שולחנו במשרד, נהרג במקום. רק המעטפה, ועליה הכתובת: "החזית העממית לשחרור פלאסטין, המשרד הראשי, נותרה במקומה". "האובר קיל שלכם, לצערי הרב, פוגע בחפים מפשע, בקיצור, ג'ורג', צאו מיד מאפגניסטן, ואל תשובו אליה יותר, המלחמה הזאת פוגעת בקואליציה הרופפת שלנו בין הליכוד למפלגת העבודה. אבל בזמן האחרון, איך לומר, נראה לי שאתה מקלקל גם את יחסינו עם העולם המוסלמי. עד כה השלים אפילו העולם הערבי מכח ההרגל, עם פעולות הפינצטה שלנו, אבל עם הבליץ שאתה עושה באפגניסטן, אנחנו חשים שאתה מגדיש את הסאה. ארצך הפכה להיות עבורנו נטל במקום נכס. פתאום גם מפגינים במדינות שלא שמעו עלינו עד היום. כמו פקיסטאן, בנגלדש, מלזיה ואינדונזיה שורפים ברחובות את דגלי ישראל. העולם מעניש אותנו על תמיכתנו בך, וגרוע מכל, לאחרונה אף התחלת להפריע לנו. כלומר, לא זו בלבד שאת ה"אל קעידה" לא חיסלת, אתה מפריע לנו לחסל את הטרוריסטים שלנו, שעלולים להיות מחר הטרוריסטים שלך. אתה אולי לא יודע, אבל כל מחבל שנהרג היום בגדה או ברצועה לא יגיע מחר למנהטן. בכלל, לפעמים אנחנו תמהים מי כאן המעצמה. אתה מתנפל על מדינה חסרת ישע, כאשר הטרור האמיתי מקנן במדינות אחרות: בסוריה, בלבנון, בסודאן, באיראן, בעיראק ואפילו בסעודיה. קל לך להיות חזק על חלשים, אבל נראה אותך כמונו מתעסק עם המפלצות האמיתיות של המרחב. (מראים תמונות מהחדשות, של פלסיטינים באזור חברון זורקים אבנים על חיילים וצועקים בערבית: "בדם ואש נכבוש את פלסטין"). האם אתה היית לפני עשרים שנה משמיד את הכור האטומי ליד בגדד? אבל מה שבאמת מדאיג אותנו שלפתע נראית ארצך כמו חלק מהעולם השלישי. נכון, ספגתם מהלומה איומה ממש בתוך הבית (תמונות מאסון התאומים), אבל האם יש בזה כדי להצדיק את ההיסטריה ההמונית במחוזותיך? האם כך מתנהגת המדינה החזקה ביותר בתבל? מעטפה אחת עם אבקה לבנה סוגרת את גבעת הקפיטול לשבוע? חברות תעופה מתרוששות בין לילה בגלל נוסעים מפוחדים? אנשים חוששים לצאת לקולנוע, מיליונים מתנפלים על חנויות למסיכות גז? ממה אתם עשויים יה נבכים ורודי לחיים, מקרטון?" ככה שואל ד"ר שאול צדקה.

(02:46) המעצ' האמריקאית במערומיה (ש.צדקה) מקטע 10 :

אבל מה שבאמת מדאיג אותנו שלפתע נראית ארצך כמו חלק מהעולם השלישי. נכון, ספגתם מהלומה איומה ממש בתוך הבית (תמונות מאסון התאומים), אבל האם יש בזה כדי להצדיק את ההיסטריה ההמונית במחוזותיך? האם כך מתנהגת המדינה החזקה ביותר בתבל? מעטפה אחת עם אבקה לבנה סוגרת את גבעת הקפיטול לשבוע? חברות תעופה מתרוששות בין לילה בגלל נוסעים מפוחדים? אנשים חוששים לצאת לקולנוע, מיליונים מתנפלים על חנויות למסיכות גז? ממה אתם עשויים יה נבכים ורודי לחיים, מקרטון?" ככה שואל ד"ר שאול צדקה. "ועוד דבר: את הקטסטרופה של ה-11 בספטמבר יכולתם למנוע, אבל סירבתם לראות את הכתובת על הקיר: הבין לאדן הזה כבר תקף אתכם ארבע פעמים, אבל הנשיא הקודם שלכם מתגלה רק עתה במלוא מערומיו. הוא הסתפק בשיגור טיל למחסן תרופות נידח בסודאן. כדאי להזכיר גם שבזמן נשיאותו התרחשה ההתקפה הראשונה על מגדלי התאומים, אבל האחראים האמיתיים לא הובאו לדין, אולי הגיע עכשיו הזמן להבין איזה אסון היה הקלינטון הזה? 31 מיליארד דולר אתם שופכים מדי שנה על קהילת המודיעין שלכם והתוצרת שלה היתה אפס, גורנישט. שנים ארוכות פעלו החוליות מתחת לאפכם, אבל אתם העפתם מבט לכיוון אחר. קצת קשה לנו לזרות מלח על פצעיכם, אבל אנחנו לכדנו תוך שבוע כמה מרוצחיו של רחבעם זאבי, ואתם ממשיכים לחפש מחט בערימת שחת. גרוע מזה, אתם מבקשים להתנקש בחייו של בין לאדן ובאותה עת אוסרים עלינו לחסל את המחבלים המתאבדים שלנו. ולבסוף, כמו בעולם השלישי, העיתונות שלך מתגייסת, מתמסרת וסותמת לעצמה את הפה. אין ביקורת על שירותי הביון, אין הבעת חרדה על הרג אזרחים אפגאנים, אין ציוץ אחד קטן נגדך. דמוקרטיה לתפארת. אפילו כאן אתה יכול לקחת דוגמא מאיתנו, אבל מי בסה"כ אנחנו שנטיף לך מוסר? שלך, שאול." אנחנו אולי נתרגם את הקלטת לאנגלית, ונמסור אותה שמה בפנטגון או ממה שנשאר. ובכן יהודים יקרים, אנחנו סומכים על הקנה הרצוץ, שקוראים לו ארה"ב בשביל שני מיליארד שבע מאות מיליון. אבל זה לא מאהבתנו הם משקיעים פה, לא, כי 2 מיליארד הם נתנו עכשיו גם למצרים, מי שימלא את שאלתם יהווה בסיס איתן למטרות שיש להם ושיהיו להם לעתיד, ישקיעו בו. מי שלא, ברגע שלא, הם יהפכו פאזה. ואתם יודעים אוהב הופך להיות מהר מאד שונא. ומי שהשקיע בך הרבה, לא יסלח לך על זה ש"ניצלת אותו" במירכאות.

(02:31) מלחמת צויליזציות מקטע 11 :

יהודים יקרים, תדעו לכם, התשעה חודשים של שלטון האסלאם בישראל ובעולם כולו קרוב מאד, אנחנו רואים, שהולכת להיות התגייסות של האסלאם, זה מלחמת ציוויליזציות, זה לא בין לאדן זה קישקושים, אם בין לאדן ימות, עוד יותר גרוע זה יאחד את האסלאם עוד יותר ועוד יותר, כי בעיניהם הוא נחשב לוחם שחרור. בעיניהם, אם אלה שמולנו נחשבים משחררים, אז ודאי שהוא בעיניהם נחשב משחרר, כי הם קוראים לו השטן הגדול, ואנחנו השטן הקטן. והם צריכים לחסל, האסלאם צריך לחסל, ככה בין לאדן מציג את הדברים, את הכופרים הגדולים והכופרים הקטנים. מה שאני אומר לכם כרגע זה קורה בגלל שלא השכלנו בזמן לחזור בתשובה. אם היינו חוזרים בתשובה, לא היינו בקלחת הזאת. לא היינו. הקדוש ברוך הוא אמר בתורה: "וסכסכתי מצרים במצרים", אין לו בעיה הקדוש ברוך לסכסך את האומות בינן לבין עצמן, אנחנו לא נצטרך להתערב בכלל. היום נהפך המצב, שכל הסכסוכים בעולם אנחנו אשמים. טוני בלייר מצטדק, ואומר לעם שלו: מה ההצדקה שהוא הולך להילחם בבין לאדן? מה ההצדקה, אתם יודעים? כי בין לאדן רוצה להרוס את מדינת ישראל, ולהרוג את כל היהודים, ואח"כ שיהיה פונדמנטליזם בכל המדינות שלהם, של האסלאם, והוא יוצא כביכול להגן עלינו, טוני בלייר יוצא להגן עלינו, אתם שומעים? אנחנו הבעיה, הוא סימן אותנו בעיה, והם המצילים הגדולים באנושות של היהודים עכשיו, שלא תהיה שואה של בין לאדן נגדנו, הם בכלל לא בעסק. הם מגנים על העולם, איך נכנסנו אנחנו לקלחת?

(03:15) קריסת האידאולגיות (מאמר הרב שך) מקטע 12 :

נחזור עוד פעם לרב שך שליט"א. מה הוא כתב? תשמעו מהו כתב לפני שנים רבות: "יש סיכוי", הוא אומר, "אנו עם ישראל מהווים את מוקד האנושות, מאז היותנו לעם במעמד הר סיני ועד עתה סוער וגועש העולם כולו בניסיון להתכחש לאותה אמת שאנו העם שנבחר ע"י בורא העולם, ולנו ורק לנו נתן את תורתו. גם בתוך העם היהודי מופיעים מדי פעם ופעם זרמים הטועים בהבנת המושג עם ישראל, ומנסים לתת לו תוכן חדש. הצד השווה בכל הטועים והלוחמים ביהדות מבית ומחוץ הוא הניסיון הכושל החוזר ונשנה ליצור רעיון אנושי חדש, השולל את התורה של בורא עולם. כולם יודעים כי התגלותו של בורא עולם במעמד הר סיני היא המקור להכרה במציאות הבורא יתברך, ויודעים גם ידוע, כי במעמד הזה נבחר עם ישראל מכל האומות להיות עם ה'. וכי תורת ה' ניתנה לעם ה'. ואעפ"י כן מנסים בני אדם דור אחר דור ליצור אמת אחרת. הם מפתחים רעיונות חדשים, המתקבלים על ליבותיהם של בני אדם כרעיונות חדשים, מתקדמים ומעניינים ומצליחים לתקופות זמן קצובות להטות את כיוון חשיבתם של בני האדם מהאמת. בזה אחר זה עלו על בימת ההיסטוריה האנושית בכלל, והיהודית בפרט, הוגי דעות שהציגו חשיבה אנושית מחודשת, ובזה אחר זה קרסו כל אותן הרעיונות ופינו את מקומן לניסיון אנושי חדש. כרגע אנו נמצאים בשלב שאין בעולם, ואין לחלק מעם ישראל שום רעיון אנושי חדש באופק. לאחר כל ניסיונות החידוש והשינוי של זרמים אידיאולוגיים במשך מאתיים שנים אחרונות, נשאר עם ישראל עם ההתמודדות בתאוות יצר הרע והשפעת החברה בלבד". שני דברים אומר הרב שך: שניים נשארו לנו מלחמה איתם, תאוות של היצר הרע, והשפעת החברה. "מצבו המוסרי של העם היהודי בארץ ישראל חמור ביותר, ואינו ניתן לתיאור. לכן, יתכן שדווקא בזמן שההתדרדרות היא כה עמוקה, אולי עתה יתעורר העם היהודי ויתפכח, יכיר בערכו וישוב לדרך האמת". זה הפתיח יהודים יקרים, אך זה גם הסיום. או שאנחנו מחליטים לחזור לאבינו שבשמים, או שאנחנו מחכים למלחמה הכוללת, שתכלול אותנו בתוכה בצורה הקשה ביותר?

(01:53) פצצה רדיואקטיבית באלנבי מקטע 13 :

לא יהיה קל, שיהיה ברור, לא יהיה קל. לא יהיה קל בכלל. כשאמרנו שיהיה ביולוגי כימי ואטומי, זה נראה רחוק. אמנם הקראנו פסוקים מיחזקאל הנביא פרק לח'-לט', הקראנו פסוקים מזכריה הנביא פרק יג'-יד'. הקראנו על השלום עם ערפאת בישעיה כח' פסוקים טו' והלאה, הקראנו, הוצאנו קלטות, הסברנו. אבל כולם מחכים לראות: היתכן? יהודים יקרים, אתם יודעים שלפני שלושה שבועות בגשר אלנבי נתפס מחבל שנשלח ע"י בין לאדן ולא, ולא התפרסם שהבן אדם נשא מזוודה עם פצצה רדיואקטיבית, שהיא שווה לפצצת אטום קטנה מאולתרת, שאם היא היתה מתפוצצת, אז המרחק שלה, שהיא פוגעת, רדיואקטיבי, הוא גדול, והיא הורגת אנשים באופן איטי ומתמשך, בייסורים גדולים. לא רוצים להכניס את הציבור בפאניקה, הרבה לא מדברים, והרבה לא מגלים ממה שמצליחים. אבל אני אומר לכם את זה, בגלל שזה כתוב בפסוקים, ועדיף לי שתדעו את זה לפני שזה יתפוצץ. אולי מישהו ישכיל ויבין, שאנחנו עומדים על פי גיהינום?

(02:23) מלחמת אבקות מקטע 14 :

זה לא פשוט, יהודים יקרים, מחפשים אותנו לא על קטן, לא מדברים כבר מיריות, העולם עבר לשלב אחר בכלל. מדברים עכשיו על מצב של מלחמה בקנה מידה עולמי, מדינות נגד מדינות עם חיידקים. פידל קאסטרו צחק על בוש, לפני כמה ימים. אמר: תראו מה זה, כמה מעטפות עם אנטרקס. עד היום מתו ארבעה אנשים מהאנטרקס בארה"ב. ארבעה. הוא אומר: שפעת, כל שנה בארצות הברית הורגת עשרות אלפים, ולא מפחדים משפעת. עושים אפצ'י בלי בעיה. אבל אבקה אחת הכניסה מדינה מעצמה שלוש מאות מיליון איש פוחדים לגעת במעטפה. אתם מבינים? עכשיו הם כבר חוששים: אולי מרעילים להם את המזון ואת השתיה, אז עוד מעט לפני שתוכל לשתות פפסי או קולה תצטרך שיבוא אחד מנס ציונה אצלנו בשביל שיבדוק לך את זה ויקח מדגם אם אתה יכול לזעטט... אתם מבינים לאן הגענו? הפחד הורג את האנשים לבד, לא צריך כלום. לראש הממשלה ולנשיא הגיעו היום מעטפות עם חשד לאנטרקס. שולחים קמח, שולחים זה, שולחים פה, כולם מושבתים. מה זה? אין כח, אין עוצמה, אין טנקים, אין מטוסים, מלחמת אבקות. אבקת וניל, אבקת סומסום. אתם מבינים מה זה? אנשים ילכו עוד מעט ברחוב, ויסתכלו ככה, לא ידעו ממה לפחד אפילו. מכל עלה נידף, אתם זוכרים, בזמן שהיה מלחמת המפרץ, והיו שריקות של הסקאדים? אחד היה מדבר עם החבר שלו באמצע הדיבור היה אומר לו: ששש... אומר: לא, זה טוסטוס...מהפחד כל דבר נשמע טיל...

(02:12) ההתחסדות האמריקאית מקטע 15 :

תראו מה זה בלי טילים, וכמה הם מפציצים, האמריקאים, גמרו את המחסנים, מפציצים הרים מפציצים מערות, ואומרים שהם משתמשים גם בכימי שמה לא קונבנציונאלי, אבל לא נותנים לעיתונאים להתקרב, להם מותר, הם אמרו שהכל כשר, טוני בלייר הישר והמסור, והמוסרי, הוא אמר שרבותי אני רוצה את בין לאדן מת, רגע, מה עם משפט? מה אין משפט? לא עושים משפט? בלי משפט. עכשיו ה- CIA קיבל אישור להרוג פעולת חיסול כמו שהישראלים מה שהם התנגדו קודם, חיסולים של הישראלים זה אסור לאמריקאים מותר, למה? זה דם אמריקאי, זה משהו אחר, דם ישראלי זה מפריע לקואליציה שלהם. אז בינתיים תתאפקו. איפה היושר? איפה המוסר? איפה הדמוקרטיה? הכל חריט. הגרמנים היו פעם משכילים, נאורים, מתקדמים, הכל עם סכין, מזלג, מפיון, פונפון, הכל היה מבריק, כפתורים הרבה הכל היה, היית רואה גרמני, הנה המודל. ומה הם נהפכו להיות? חיות אדם. חיות אדם זה יותר גרוע מחיות השדה. חיות השדה טורפות כדי לאכול, כדי לחיות, זה הקיום שלהם, אלה הרגו לשם הנאה, לא לשם צורך, לשם הריגה. זה חיות אדם. זה חיה עם שכל של אדם. זה הנאורים, זה המשכילים, זה הדוגמא, זה אנשי המוסר. ותראו אנחנו רואים היום תוך שבועות ספורים איך הכל מתהפך. כל מה שחשבת עליהם מתהפך. וזה רק בצד אחד, כשזה יגיע אלינו זה יהיה גם כואב, וזה יהיה

(02:41) העולם מתהפך נגדנו מקטע 16 :

ותראו אנחנו רואים היום תוך שבועות ספורים איך הכל מתהפך. כל מה שחשבת עליהם מתהפך. וזה רק בצד אחד, כשזה יגיע אלינו זה יהיה גם כואב, וזה יהיה. כי כתוב שבגוג ומגוג שבעים אומות העולם ילחמו בנו. לפני שנה התחלתי כבר להגיד בהרצאות שהשוויצרים, הפינלנדים, השבדים, כל הבלונדינים עם הכחלחל? כולם יהיו נגדנו, זה לא נראה, היום כולנו שומעים איך אוהבים אותנו כולם שם. ציטוט ממהדורת החדשות בערוץ 1, יעקב אחימאיר: "לעימות האלים בין ישראל לבין הפלשתינים יש גם מחיר מדיני, דיפלומטי, שישראל משלמת, וגובים אותו מישראל. היום מתחו ביקורת חריפה על ישראל יותר ממאה מדינות החתומות על אמנת ג'נבה, על התנהגותה בשטחים. על הגינוי לישראל, על הביקורת הזאת, החליטו מאה וארבע עשרה מדינות." זה המצב יהודים יקרים. תורת ישראל לא שיקרה מעולם, ומה שהבטיחה התקיים. גזירות רעות ניתן לשנות, אם חוזרים בתשובה. אם לא הן מתקיימות. גזירות טובות לא משתנות. אז מה שטוב הרווחנו, אבל מה שרע בידינו, יתקיים או לא, וכמה. לכן אנחנו צריכים לשים לב, אין ברירה, אין ברירה, יהודים יקרים. כל אחד מהציבור כאן, אני מאמין, ברקע שלו הוא מבית שומר תורה ומצוות או מסורתי. וגם אם יש שלושה ארבעה דורות אצל אחינו בני אשכנז, שהגיעו מאירופה, וכבר שמה היו מתבוללים וכו', אז יש כאלה שמהדור הזה בדור הזה התחילו לגלות את השורשים ולגלות אותם, אותם בכיות של הסבא והסבתא ושלפניהם עושים את הפעולות שלהם בדור הזה, ורבים מן היהודים שחוזרים בתשובה, לא יאומן כי יסופר. בשנת תשס"א קיבלו על עצמם 646 נשים כיסויי ראש בהרצאות ו-2936 גברים ציציות.

(02:57) התרגלנו התרגלנו מקטע 17 :

אבל מה לעשות יהודים יקרים, צריך להבין דבר אחד, עכשיו הזמן רץ בדלק סילוני, עכשיו זה כבר לא כמו שההסטוריה התגלגלה עד לפני עשרות שנים, לאט לאט, יכולת לצפות מהלכים לשנים, היום אתה לא יכול לצפות לשבוע שבועים כי הכל רץ בסדר גודל אטומי, אתה לא יודע מה ילד מחר. אם נכנסים לבית של קצין בצה"ל, ליד האף שלו, שמים לו שמה מטען, מה עוד נשאר? אם יכולים להיכנס לבית מלון, ולקחת את מי שהם רוצים איתם, ולהעלם ואף אחד לא מרגיש, זה לא אלה של פעם שהשאירו את הנעליים בסיני, לא תשכחו, זה משהו אחר לגמרי, זה לא בגלל שהם התפתחו, זה בגלל שהקב"ה משחרר את הרצועה. קודם הקב"ה לא נתן, היום הוא כבר משחרחר את הרצועה כי אנחנו לא מבינים. ועם כל אלפי הניסים, כמה אלפי פצצות מרגמה כבר נורו? וכמה נהרגו מפצצות מרגמה? שום דבר. איך זה? הקב"ה אומר תראו, אפשר לירות ולא יפגעו, ואפשר שפיגוע אחד יקח קרבנות הרבה. השאלה מה רמת הזעזוע שאנחנו צריכים כדי להתעורר? אם חשבנו פעם ששלושה ילדים שנכרתו להם רגליים בהתקפת מחבלים, לאמא אחת מקבלת שלושה ילדים כרותי רגלים זה יזעזע, עברנו את זה. אם חשבנו שמה שקרה בקריסה באולם חתונות יזעזע אותנו - עברנו את זה, אנחנו מורגלים, ומצפים אפילו ליותר, כבר הרגלנו את השכל לקבל את הדברים, זהו, ככה חיים, אף אחד לא שואל: למה? אף אחד לא מחפש פתרונים? שום אסטרטגיה לא תשחרר אותנו ממחשבות הזדון של אלה שעומדים מולנו, רק אחד יכול: בעל הבית והוא הקובע. הוא יכול לסבך את ארגוני החבלה, שיריבו בינותם, ויחסלו אחד את השני, אין לו בעיה, בשניה אחת הוא מסובב לו את הראש לערפאת, לטיראווי ולעבדל אל חלים חאפז. בשניה אחת. אבל אנחנו צריכים להיות זכאים, בשביל זה צריך לעשות מעשים. כן עד כאן הפתיחה, בבקשה. שאלות.

(04:28) ברכה לרפואה וקבלת תפילין מקטע 18 :

ש: כבוד הרב, רציתי לשאול לגבי צדקה. שיש אנשים, שאתה רואה שהוא לוקח ממך כסף והוא הולך לקנות סמים. וידוע שגם יש כאלה שכבר עושים מזה ביזנס, מחכים שמה בצד, ולוקחים את הפדיון. אם אני לא נותן לו את הצדקה, אז הוא ילך לשדוד מישהו, ואם אני אתן לו, אז הוא הולך לקנות סם, אולי הוא ימות, אז מה עושים? ת: אם הוא לא הולך עם הכסף לקחת את סם התורה, סם החיים, ואתה יודע שהוא הולך לקחת סמים, מצווה לא לתת לו, ואם הוא יעשה שוד, זה בעיה של המשטרה. ש: אז אולי אולי במקרה אני טועה? נגיד אולי הוא לא לוקח את זה? ת:אם אתה חושב שאתה טועה, תן לו 10 אג'. ש: ערב טוב, כבוד הרב. אני שומע אותך עשר שנים, ואני חייב להגיד לך פה ליד כולם, שאני מת עליך. ת: תחיה, תחיה... ש: מונח על שולחנך מכתב, אם ראית אותו בהתחלה, ת: ראיתי שניים. ש: ואני יודע, שהאמן של הקהל יכול להרוג את בין לאדן גם עכשיו. יש לי בקשה, כבוד הרב, אני מוכן לקבל עלי הנחת תפילין, אם אתה מברך את מה שכתוב שמה, וכולם יצעקו אמן, אני ממחר מקבל עלי תפילין. ת: זה הכל? ש: לאט לאט בע"ה. ת: לא, אני אעשה איתך עסק, אני לא יודע אפילו מה אתה מבקש. ש: המכתב מונח, עיינת בו בהתחלה. ת: ראיתי שניים, אחד לקחו לי, רק רגע, אולי הוא פה עדיין? זה לא הפתק, כן? ש: לא, לא, מכתב בעט אתה עיינת בו בהתחלה. ת: איפה הפתק? מה אתה מסתכל על זה שאני ראיתי? הנה מצאתי. ש: כן כבוד הרב. ת: תודה. כן. להקריא אותו? או לא צריך? ש: רק את הברכה. ת: שבת ותפילין. ש: בע"ה אני מקבל עלי. ת: ורגע, עוד משהו. אני אתן ברכה, ואתה תתן ברכה. אני אתן ברכה לרפואה שלימה, ואתה ברכה על ציצית. ש: בעזרת ה'. הרב: בוא. מי שברך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון דוד ושלומה וכל הקהילות הקדושות והטהורות, הוא יברך את השם הטוב מרים בת נדרה. ה' ישלח לה רפואה שלימה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה! הציבור: אמן. הרב: בע"ה. עכשיו אתה תברך על ציצית, תן לו כיפה. ש: ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. הציבור: אמן. הרב: בשורות טובות, ברוך תהיה, תודה. לפני כמה זמן היה מקרה כזה כמו שהוא ביקש, בעניין כזה שאני לא אפרט, ואמרתי, המלצתי למשפחה, שיחזיקו אברך אחד, להחזיק אותו, כל חודש בחודש לשלם לו שכר, הם החזיקו, נתרפא מהמחלה לגמרי, לגמרי. קיבל היום תשובה ב"ה חיובית, שהכל בסדר. ב"ה. כן מי שמה רצה? בוא

(02:37) איך להנצל במלחמה העולמית מקטע 19 :

ש:כידוע, אנחנו סובלים כבר הרבה זמן מכל הפיגועים, ומכל הטרור שמתרוצץ. מה יהיה הסוף, ומתי יהיה הסוף? ת: על זה דיברתי חצי שעה ראשונה, אם נחזור בתשובה ואתה איתנו, אז אנחנו נקטין את הפיגועים, נקטין עד שלא יהיה בכלל, עד שיפגעו הפוגעים ולא אנחנו. ש: ומה יהיה אם לא יחזרו בתשובה אנשים? ת: אני לא יכול לעשות כלום נגד אלה שמסרבים, בעל הבית קובע לא אני. ש: אבל אמרת שהתורה יודעת כבר מה יהיה הסוף. ת: נכון. אבל היא אומרת: אם תחזרו בתשובה, המספר שיפגעו יהיה קטן, אם לא תחזרו בתשובה, גדול. ש: תודה. ת: תהיה בריא. ש: כבוד הרב, לפני שנכנסת לפה, ראינו קלטות, שיש חזרה בתשובה מאד חזקה בארה"ב, בישראל, בעפולה, הרב: every where ש: בכל מקום, ובכל זאת אתה טוען שיבוא סבל גדול במשך תשעה החודשים על עם ישראל, ואני שואל אותך, אם כל החזרה ועם כל ההתעוררות הזאת, זאת אומרת אלוקים לא יכול להיות אכזר כלפי עם ישראל. ת: הוא לא אכזר, אנחנו. ש: ומה יהיה אחרי התשעה חודשים האלו? ת: אחרי התשעה חודשים מלחמת גוג ומגוג שבע שנים. ש: ומה התוצאות של השבע שנים לגבי עם ישראל? ת: עוד פעם, תלוי כמה יהיה חזרה בתשובה, כבר הסברתי בגוג ומגוג הרוצה להינצל - יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. לא מסכות אב"כ, לא מקלטים, לא חדרים אטומים, שום דבר לא יעזור. מי שיעסוק בתורה ובגמילות חסדים יינצל, וצריך להבין: זה ההבטחה של הקב"ה: "יפול מצדך אלף, ורבבה מימינך, אליך לא יגש". אם ה' מחליט, "אליך לא יגש", לא יגש. וראינו דוגמאות רבות כאלה. תהיה מאלה שהוא אומר "אליך לא יגש", הכי בטוח. ש: אמן. ת: ברוך תהיה.

(06:13) תנאי הכרחי להצלחת הברכה (חזק) מקטע 20 :

ש: ערב טוב, כבוד הרב. אני באה בשם אחותי, לחברה שלה יש ילד, שהוא בן חמש, והוא חולה סרטן. הרופאים הגדירו אותו כסופני, ואני מבקשת ממך בזכות הקהל הזה פה, שתתן לו את הברכה, ובזכות האמן שהם יתנו פה, שיצא מהמחלה הזאת. ת: המשפחה שומרי תורה ומצוות? ש: הם מאמינים, הם כרגע לא..לא שומרים, לא.. ת: והם מוכנים לקבל עליהם? האמא של הילד מרחוק: לא.. ש: הנה היא שם.. ת: לא מוכנים לקבל. נו, כן אז מה אנחנו נעשה? בזכות מה אנחנו נברך? בזכות מה? צריך זכויות, באים, רוצים להציל יהודי, צריך זכויות, הילד בן חמש פטור מהמצוות, הוא לא חייב במצוות, אני לא יכול לבקש ממנו תקבל עליך. ההורים שלו רוצים בהצלתו, אם יגידו להם הרופאים צריך לנסוע לשווייץ לניתוח, וצריך את דוקטור זה מאוקלהומה, וצריך את זה, ישקיעו כסף, ירוצו, יעשו הכל, זה כן, יבוא הקב"ה, ויגיד: תקבלו עליכם שמירת שבת, כשרות, טהרה - מה אני אגיד לך? לא לא נשקול, נחשוב, מה? איך אני אבוא? אני רוצה לבקש מהקב"ה: ריבונו של עולם, תרחם, הוא אומר: אתה רואה, הם לא מרחמים עליו מה אני אגיד? חייבים פה לעשות פה משהו... ש: אתה צודק, הם לא יודעים כלום, ת: לא יודעים, גם אני לא ידעתי, וחזרתי. ש: היא עם שלושה ילדים, שהילד הולך לה בין... ת: מה את אומרת לי? עוד יותר שהיא צריכה להבין, כי יש לה שלושה ילדים, וילד יכול.. אם המשפחה נמצאת פה , אני מוכן לדבר איתם, אם לא - אני מוכן לצלצל אליהם, אם לא, הם יצלצלו אלי, אין בעיה, אני מוכן לעזור, אבל אם רוצים שהברכה תתפוס, מהנסיון שלי, מהנסיון שלי, כשמקבלים, ושזה קשה, וכשמתכופפים, ונכנעים לפני הקב"ה, אז הקב"ה מוכן לוותר, למה? מידה כנגד מידה, אבל אם לא מוכנים, אז זה בעיה. ש: היא תדבר איתך בע"ה אני מקווה שהיא תוכל לדבר, אבל בזכות האמן הזה, שאני יודעת שהוא חזק, וראיתי את זה גם בקלטות, וראיתי את זה גם עם הבחורה הזאת שדיברה ושלא יכלה להיכנס להריון, אני מבקשת ממך, ת: אני אברך, אין לי בעיה ש: בשביל הילד הזה ת: אין לי בעיה, בשביל כל ילד אבל את צריכה להבין דבר אחד, אני לא רוצה להשלות, לא שאני, אם הם מקבלים, ואני מברך, וזה אוטומטית, לא, בהרבה מקרים זה כן, מה שהשכל לא יכול להבין, אבל צריך לבוא עם משהו. שופט שואל עכשיו את הנאשם: אתה מתחרט? לא! אז איפה הוא יכול לתת לו חנינה משהו להקל בעונש? איפה אם הוא אפילו הוא לא מתחרט. ודאי שהוא ישאל אותו: תגיד, אם אני אשחרר אותך, נגיד, אתה תמשיך לעשות את מה שעשית? אז הוא אומר: כן.. איך הוא ישחרר? צריך להבין את זה. ש: אני יכולה בתור חברה, לא בתור האמא שלו בתור חברה לקחת על עצמי בלי נדר לקחת על עצמי, ולהדליק נרות שבת בשביל הילד הזה? ת: זה ודאי שאת יכולה. את נשואה? ש:כן. ת: אם תעשי, מה שאני אומר עכשיו, יש סיכוי עוד יותר... אם תקבלי על עצמך כיסוי ראש, מטפחת, שאת חייבת על פי הדין, טוב לך, וודאי שאם את אשה שזרה למשפחה, ואין לך קרבת דם אליהם ואת מוכנה לעשות בשבילם, עד שהם יבינו לבד, ודאי שזה מעורר רחמים גדולים בשמים, על זה ודאי שכבר הברכה יש לה כח הרבה יותר. מה את אומרת? האשה: את האמת אני אגיד לך, אני רוצה, אבל אני מה זה מפחדת, שאני לא אוריד את זה. הרב: את לא תורידי, אני מבטיח לך, אל תשכחי, שזה אמא עם שלושה ילדים וילד חולה. האשה: בבקשה... הרב: בבקשה. האשה: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. הרב והציבור: אמן... הרב: רגע רגע רגע מה השם של הילד ואמא שלו? האשה: חיים הרב: והאמא? האשה: חיים בן מרים אשכנזי השם שלה היה בתיה לפני שהיא החליפה אותו. חיים בן מרים בתיה אשכנזי. הרב: מי שברך אובותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות הוא יברך את השם הטוב חיים בן מרים בתיה אשכנזי. ה' ירפא אותו רפואה שלימה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.. בע"ה שיהיה בשורות טובות. תצליחי...

(11:57) סרטון העסקה עם דיויד הנכה מקטע 21 :

הרב: לפני שנמשיך אני רוצה להראות לכם סרטון קצר של יהודי בלונדון. הגיע יהודי להרצאה, נכה מלידה, כשהוא נולד, היה חסר לו חמצן, הוא נולד פג, שמו אותו באינקובטור ולא הכינו את האינקובטור כראוי, היה לו חסר חמצן במשך שתי דקות, הוא היה צריך להיפטר מן העולם, אבל מן השמים ריחמו, והוא נשאר בחיים, נפגע רק בגפיים התחתונות, והוא משותק, הרגליים שלו לא התפתחו, היום הוא בן שלושים, הוא הגיע להרצאה כי הוא ראה את הסרט, שהיא דיברה עליו, עם הנשים שהן קיבלו על עצמן כיסוי ראש, ונפקדו, שהיו עקרות שנים רבות, ואז הוא אמר אולי גם אני יכול לעשות איתך אותו דיל שעשית עם אותן נשים. ואז שאלתי אותו שאלות שאתם תראו, והוא קיבל על עצמו, וברוך ה' לא יאומן כי יסופר, לא הבטחתי לו, אבל ביקשתי בעבורו, בתנאי שהוא יהיה פרפקט, מאה אחוז מושלם שילך על פי המצוות ויהודים יקרים, אחרי חודשיים היהודי הזה התארכו הרגליים שלו ב- 10 ס"מ. ואחרי עוד חודשיים הוא הולך על קביים ועולה במדרגות לבד. זאת אומרת הקב"ה אם הוא רוצה, אפילו אדם מלידה שזה קשה ביותר, קשה ביותר דבר כזה, כי זה על גלגול קודם, גם הקב"ה מוכן. וגם כן היה מעמד גדול, היה פי שלוש קהל מכאן, היתה ברכה, הציבור צעק אמן כמו שאתם, והקב"ה שומע לתפילות עם ישראל, וב"ה הנה נראה את התוצאה. העיסקה דיויד: הייתי מעונין לדעת האם יש עיסקה שנוכל לעשות בינינו, כאדם דתי האם יש משהו שאני צריך לעשות כדי שיעזור לי לקום מכסא הגלגלים? הרב: אתה על כסא גלגלים מלידה או לאחר לידה? דיויד: מלידה. הרב: ככה נולדת. דיויד: כן, הרב: אני לא מכיר הרבה אנשים גם לא שמעתי הרבה אנשים שקמו מכסא גלגלים מדובר כשנולדו כך, כאלה שהיה להם לאחר מכן שמעתי, אבל מלידה זה קשה. מה הרופאים אומרים? דיויד: שאין צ'אנס. מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה וכל הקהלות הקדושות והטהורות הוא יברך את השם הטוב דוד בן יוסף ה' ישלח לו תרופה וישועה קרובה מהרה לעמוד מכסאו אמן ! דיויד: נולדתי ששה שבועות לפני הזמן. בזמן שנולדתי האינקובטור לא היה מוכן ולא מטוהר, כך שבשתי הדקות הראשונות של חיי חייתי בחוסר חמצן, ולצערי נפגעתי בחלק התחתון של גופי, ברגליי. ד"ר מרטין נדלר, מרכז רפואי בובת' לונדון: דיויד חולה במחלה שנקראת סריבל פולז' (שיתוק) הוא סבל מפגיעה מוחית מזמן הלידה או מלפני הלידה שזה גרם בעיות בכח התנועה שלו, בהליכה ובחוש המישוש. דיויד: כשהייתי בערך בן ארבע עשרה חמש עשרה מצבי היה גרוע מאד, רגליי מן הברכיים ומטה היו עקומות, כך שגובה הברכיים ומטה היה כחמש עשרה סנטימטר, בשלב זה הייתי מאד מדוכא מהמצב וחשבתי לעצמי, אני לא רואה את עצמי חי כך, אני לא מאושר, לא ראיתי כל סיבה להתעורר בבקר. הרב: ומוחאים חזק עם הידיים חזק כמה שאתה מוחא כפים יותר חזק אתה מוחק תיקים יותר. אז עכשיו אנחנו נמחק את כל התיקים של היהודים באנגליה לפחות. דיויד: אני תמיד הייתי איש דתי אני מאמין ברבנים, מאמין בתפילה ובכל דבר דתי, אני הכרתי את הרב אמנון יצחק דרך קלטת וידאו שקיבלתי מחבר, באחת הקלטות ראיתי קטע על אשה שלא יכלה להביא ילדים וקבלה ברכה מהרב אמנון ואחרי כמה חודשים כפי שרואים בוידאו חזרה האשה לרב חזרה האשה ותינוקה בידיה. הרב: אנחנו נגיד גם את הנוסחה יש לזה נוסחה, מה הנוסחה, הקב"ה אנחנו ממליכים אותך ! דיויד: אז חשבתי לעצמי למה שלי זה לא יקרה, למה שאני לא אלך לרב ואקבל ברכה שתוציא אותי מכסא הגלגלים? ואז חשבתי לעצמי שאני מוכן לנסוע לישראל ואפילו לסוף שבוע בכדי לקבל ברכה ולחזור זה כדאי, כשהחלטתי לנסוע שמעתי מחבר שהרב אמנון אמור להגיע ללונדון באפריל וכמובן שחיכיתי, הרב הגיע והלכתי להרצאה, וכשראיתי את כל האנשים, חשבתי לעצמי הנה ההזדמנות שלה חיכיתי הרבה מאד זמן ואני הולך לשאול את השאלה שלי בתקוה להיענות. דיויד: אני ראיתי הרבה מהקלטות שלך, התרשמתי במיוחד מהקלטת שבה רואים את האשה שלא יכלה ללדת, כאדם דתי הייתי מעונין לדעת האם יש עיסקה שנוכל לעשות בינינו, כאדם דתי האם יש משהו שאני צריך לעשות כדי שיעזור לי לקום מכסא הגלגלים? תראה אני לא קוסם, בדרך כלל בדרך כלל עפ"י טבע מי שנולד עם מום מהסוג הזה אז הוא לא יכול להתרפא, עפ"י טבע, אבל לפעמים הקב"ה מחליט שהוא עושה ניסים, אני לא מבטיח לך שאם תהיה פרפקט שאתה תהיה בריא, שתוכל לעמוד וללכת, אני לא מבטיח דבר כזה, אין לי כח לזה ואין לי סמכות, אבל אני בתור מאמין אם הייתי במצב שלך הייתי מאמין שזה אפשרי, מה הייתי עושה, הייתי עושה כל מה שצריך לעשות ומתפלל ומבקש מהקב"ה אבל בשביל זה אתה צריך להיות פרפקט - מושלם, בשביל שלא יהיה סיבה למידת הדין לקטרג ולאמר זה לא בסדר, להגיד לך לא יכול אבל לבקש בשבילך אני מוכן אם אתה מוכן לעשות את החלק שלך, להיות צדיק, אתה מוכן? דיויד: בטח, מאה אחוז. הרב: מאה אחוז, רגע אתה שומר מצוות עד היום? דיויד: כן. הרב: אתה נולדת בבית דתי? דיויד: כן. הרב: אתה הולך עם ציצית? דיויד: כן. הרב: אתה תגדל מהיום זקן? דיויד: כן. יולי 2001 המראיין: דיויד הראה לנו כמה מהדוחות הרפואיים שלו. אני חושב שכתוב שם שהרגליים שלו התארכו ב- 10 ס"מ, כן זה נכון, האם זה יוצא דופן או שזה צפוי שיקרה? ד"ר מרטין נדלר, מרכז רפואי בובת' לונדון: זה די יוצא דופן מכיוון שככל שהאדם מתבגר הוא נחלש ולא מתחזק. דיויד: האם יש משהו שאני צריך לעשות כדי שאקום מכסא הגלגלים? דיויד: וכעת ישנם שינויים מאד מרשימים שהרופאים בעצמם מתקשים להסביר, אני עכשיו מסוגל לעלות ולרדת מדרגות כשאני נתמך מצד אחד בקביים ומצד שני במעקה המדרגות, ניסיתי לעשות זאת לפני כשנה בבית החולים והתעלפתי בעקבות נסיון הזה. ועכשיו ברוך ה' במשך 6 החדשים האחרונים אני עולה ויורד במדרגות בעצמי! כל מה שאני רוצה לעשות עכשיו זה שתהיה לי היכולת לקפוץ מכסא הגלגלים ולתרום אותו לצדקה, זו תהיה המתנה הכי יפה שנתתי בחיי, אני מקווה להכנס ללמוד בישיבה. החלום שלי זה להכנס ולצאת מן הישיבה בלי לקבל עזרה מאיש, והחלק השני של החלום זה להיכנס אל מתחת החופה מבלי להשתמש בכסא הגלגלים. הרב: אני לא מכיר הרבה אנשים, גם לא שמעתי על הרבה אנשים שקמו מכסא הגלגלים שנולדו כך, אבל אין לקב"ה בעיה אם הוא מחזיק עם שלם עם ניסים לאורך כל ההיסטוריה אפשר שגם פה יכול להיות נס. הכתובת על המסך: אם אתה רוצה לעשות עיסקה תעשה את העיסקה ישירות עם ה'. סוף הסרט. הרב: שתי משאלות יש לו: האחת להלך ברגליו לישיבה ללמוד תורה, ולצאת ברגליו בלי עזרת הזולת. בקשה שניה יש לו מן השם יתברך: זה לעמוד מתחת לחופה על רגליו, ולשאת אשה. הוא גמר כבר מסכת חגיגה הוא למד כבר מסכת חגיגה, כי הוא החליט להיות פרפקט, אז הוא התחיל ללמוד גמרא, ועכשיו הוא התחיל מסכת ראש השנה. שאלו אותו למה התחלת דווקא עכשיו ראש השנה? אז הוא אמר כי אני מאמין באמונה שלימה שעד ראש השנה הבא אני אלך על רגלי בלי מקלות. יהודי מאמין.

(05:47) קרוב ד' לכל קוראיו  מקטע 22 :

כן, יהודים יקרים, מי עוד? בבקשה, כן , בריצה אבל מעל כולם צ'יק צ'ק... ש: טוב כעקרון אני לא בא לשאול שאלות כי אני אברך, אני בעצמי לומד בישיבה מהבוקר ועד הלילה, אני רק פשוט גם...זכות הציבור. אבא שלי היה, היינו חילונים, מסורתיים כאלה, ב"ה לפני שבע שנים כל המשפחה, אמא שלי עם כיסוי ראש, אני חרדי גמור, מהבוקר עד הלילה בישיבה, מלמד אחרים, כעקרון אין לי שאלות, כל התפילות שאני עושה כתוב ב...אני לא צריך להגיד לרב, הכל נשמר לדורות אפילו...אבל אבא שלי הבטיח, הוא בכסא גלגלים. אני כמה שאני מתפלל עליו לא יודע, אולי לי אין את הזכות, אולי בזכות כולם, בזכות הרב, הוא יקום ל...הוא מבטיח.. כאילו אני מת ללמד אותו, אנחנו שומרים שבת את כל הלאוים, את כל הל"ט מלאכות, רמב"ם, הרב משה לוי, הרב חיים רבי, מכלם אנחנו שומרים, אין, הוא רוצה לבוא ללמוד איתי אין הוא לא יכול. הרב :כבר היית בהרצאה אחת וביקשת? ש: כן, הייתי. הרב: כבר קיבל ברכה. ש: אז מה הווי אומר? מי שצועק ולא נענה קווה לה' חזק ואמץ ליבך.. הרב: חכה הוא.. עוד לא..סבלנות, אסטנה שוייה לאט לאט, זה לא כמו קפיץ, בע"ה יהי רצון שהברכה הראשונה תתקיים. הרב: כן בבקשה.. ש: כבוד הרב אני נורא נורא אוהבת את אבא שלי, ואני גרה איתו. אני בת להורים גרושים ואני מוכנה לקבל על עצמי הכל הכל, כל מה שתגיד לי אני אעשה הכל, רק כדי שאבא שלי יצא מהמחלה שהוא קיבל. אני מוכנה לעשות כל מה שתגיד לי רק כדי שהוא יהיה בסדר. הרב: היום את לא שומרת מצוות? השואלת: אני שומרת שבת. הרב: שבת בלבד? השואלת: כן. הרב: קבלי על עצמך צניעות, תפילות, כשרות. זוכרת? השואלת: כן. הרב: מוכנה? ש:כן הרב: כן רבתי או כן חלש? ש:כן מוכנה הרב: כן רבתי הרב: מה שם של אבא והשם של אמא שלו? ש:יואב מלאכי ושושנה הרב: אמא שלו שושנה? ש: כן. הרב: מי שברך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה אהרון דוד ושלמה, וכל הקבילות הקדושות והטהורות, הוא יברך את השם הטוב יואב בן שושנה. ה' ישלח לו רפואה שלמה, בתוך שאר חולי עמו ישראל, בזכות בתו, שמקבלת עליה צניעות שבת כשרות תפילות במהרה בימינו, אמן! הקהל: אמן! הרב: טוב. ברכות נעשה בסוף, שאלות עכשיו, אבל רק רגע. פעם היה איזה חילוני אצלי במשרד, ואמר לי: תשמע, אני ברוך ה' לא חסר לי כלום, בשביל מה אני אחזור בתשובה, בשביל מה זה? אמרתי לו: תשמע אתה יודע יש מצוות, תורה קיבלנו מסיני, זה ככה אפשר להוכיח, כן אבל אני, לא חסר לי כלום, אני, שום דבר לא חסר לך? אמרתי לו, שום דבר הכל בסדר? בריא? אף פעם לא הייתי בבית חולים. רופא שיניים היית פעם? הוא אומר: מה? הוא אומר ככה מה, אני רואה סתימות. מה אתה וזה... לא זה כלום, הוא אומר. אתה לא צריך כלום? אמר כלום. מה אמרתי לו: טוב תהיה בריא, מה אני אגיד לך, אתה יודע, היום אני הולך, יש איזה רבי אחד שהוא מאד מפורסם, הוא נותן ברכה, מה שהוא מברך, מתקיים, וואלה הוא אומר לי? אמרתי לו: כן. אומר: אני כל מה שיש לי איזה בעיה אני הולך אליו, מקבל ברכה והכל מסתדר, מה אתה אומר? אמרתי לו: אתה רוצה לבוא איתי? – כן קח אותי. הוא אומר לי: כן אמרתי לו: בשביל מה? אתה לא חסר לך כלום אתה אבל אתה הכל בסדר. אמר: לא, יש לי איזה משהו שהייתי רוצה. אה, פתאום מתגלה כל החוסר. אין בית, שאין בעיות. לא אני הפתרון. הקב"ה הוא מבקש תפנו אליו. תפנו אליו. גם אני פונה אליו. תפנו אליו "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת". תקראו לו באמת, תעשו מעשים, אתם יודעים כמה אנשים סיפרו לי שהם הצליחו לפקוד עקרות? איך? הם אמרו ראינו מה עשית בסרט, אמרנו תקבלי עלייך כיסוי ראש, נתנו ברכה, נפקדו. זה לא העניין של הברכה, כמו הקבלה שמקבל עליו האדם, שהוא נכנע לפני ה' ועושה רצונו, זה עצמו מה שעושה. הברכה זה עוד איזה שגריר, עוד מליץ יושר, עוד דבר שעוזר עם זכויות של אחרים, אבל העיקר הקב"ה, כשנותן ליהודי צביטה או ייסורים או משהו, או דוחק אותו לפינה, זה בשביל שהוא יקרא לו: "אבא, אבא, אבא" הוא מחכה לשמוע את המילים: אבא.. אבינו מלכנו. תפנה אליו, הוא המושיע, הוא היחיד. "אני מחצתי, ואני ארפא, ואין מידי מציל".

(03:52) שיר בחרוזים "מיהו האדם" מקטע 23 :

שואל: לפני בערך כשנה קיבלנו סידרת קלטות של כבוד הרב. באותו יום, שקיבלנו את הקלטות ישבתי אני אשתי והילדים בבית במשך שעות ראינו קלטת אחר קלטת קלטת אחר קלטת, במשך שלושה ארבעה ימים לא הפסקנו לראות. ב"ה מאז ועד היום אנחנו לא מפסיקים לראות את הקלטות שלך, והבית שלנו נהיה מוקד לראות את הקלטות שלך. כתבתי עליך מאמר שהתפרסם היום ואני רוצה לקרוא אותו לקהל. הרב: אתה היית חילוני? השואל: גמור! חילוני. הרב: מבית חילוני? השואל: מבית חילוני. הרב: שום רקע? השואל: כלום. הרב: ואשתך? השואל: אותו דבר. הרב: ואיך קיבלת קלטת? השואל: נכנס אלינו בן אדם דפק בדלת עם סידרה של עשר קלטות, הביא לנו אותן ישבנו, עשרים דקות אחרי זה שמנו את בוידאו, ישבנו, הסתכלנו, צפינו, והכל אמת, והכל נכון. עצרנו, לקחנו רוורס, ניתחנו את הקלטות, וכבוד הרב, אני רוצה לקרוא לקהל את מה שכתבתי, והתפרסם היום. הרב: בבקשה. כבוד הרב ! יש אנשים ויש אנשים. יש אנשים כמלאכים, יש בעולם הזה אנשים טובים, ויש, כן, יש בעולם הזה אלוקים. יש אמת אחת. אולי קשה אותה להשמיע, אבל יש אנשים שזאת עושים, לנו אותה משמיעים, במסירות נפש את חייהם מקדישים למען הכלל, למען כולם, כי הם יודעים: כולנו יהודים, כולנו אחים, ואחד לשני אנחנו ערבים. הם כבר יודעים ומבינים העולם הזה, כבוד הרב , העולם הזה כולו הבל הבלים. בעולם הזה כולנו נבחנים אולי את השכר אנחנו לא רואים, אבל אם מבינים שיש אלוקים, אם מבינים שהשמים שומעים, אם מבינים שהשמים רואים מבינים בשביל מה אנחנו חיים. העולם הזה כולו הבל הבלים, העולם הזה לא נועד בשביל לעשות חיים לעולם הזה יש בורא אחד, הוא שולט והוא הכל ולנו כבוד הרב יש סוף הרי יום אחד ניטמן בחול כבוד הרב, האדם אם הוא לא אוכל הוא נופל כשכואב לו הוא בוכה מוירוס הוא חולה מיתוש הוא מתעצבן כל חייו הוא מתלונן, בלי בגדים הוא מתקרר כשחם לו הוא עצבני. ואם אין לו כסף הוא עני. אבל כל היום הוא אומר: אני ואני... הוא עשוי בשר ודם קצת מתעייף וכבר נרדם כן כבוד הרב זהו האדם אין לו תאריך ולא יום הוא לא יודע מתי יומו האחרון אפילו מה יהיה בעוד דקה אבל לכל שאלה הוא ימצא את התשובה. אין לו גבול בין טוב לרע הוא אוהב לחלום חלומות וכל היום להתעסק רק בשטויות רק לברוח מהאמת אבל לא לשכוח בסוף הוא מת. היום, היום יש לו כבר עולם וירטואלי החיים הפכו ל"מה שבא לי" והוא, הוא האדם, הוא חושב שהוא נורמאלי. הוא איבד את החוקים, הוא שכח מי הוא האלוקים הכל, הכל בגלל הגאוה הוא שכח מאין בא, איך נוצר ומאיפה יצא. אבל כבוד הרב יש אנשים, כן יש, שלא שוכחים, שמבינים שיודעים שאבא בשמים רק הוא האלוקים שהוא עבר והוא הווה והוא עתיד שהוא היה והוא יהיה ורק הוא מחליט הוא הכל, הכל, והוא נורא הוא היוצר ואני החילוני שאומר את זה, החילוני, והוא אותנו ברא, הוא הקובע הוא הכל יודע ואנחנו, כבוד הרב, אנחנו כלום כי שלו כל היקום ולנו יש סוף, סיום. המשך במקטע הבא

(06:23) "אתה פשוט מלאך אדם"  מקטע 24 :

המשך ממקטע קודם הרב אמנון יצחק, אתה, ואני חוזר ואני אומר ואני מודה: אתה פשוט גדול. זה הכל התחיל מצפיה בקלטות. הכל התחיל מצפיה בקלטת. הרב אמנון יצחק אתה פשוט יכול. פשוט באתי להגיד לך היום תודה, הרב אמנון אתה עושה עבודת קודש. אני גאה בך,אין הרבה אנשים בעולם, אין הרבה אנשים בעולם הזה, אין, שצועקים וזועקים ואומרים, ואותם לפעמים מעליבים, ואני ראיתי את זה בקלטות, איך אתה מנסה לדבר, ולא נותנים לך לדבר, וצועקים, ומעליבים אותך, ואתה ממשיך. לכל מקום מגיעים כן לומר כן להסביר: "חבר'ה תתעוררו יש אלוקים" הרב אמנון אתה פשוט חייב להמשיך להסביר, ולומר לכולם: "חבר'ה תתעוררו יש בורא לעולם", הרב אמנון רציתי לומר לך: תודה. בזכותך, ובזכות בורא עולם ובזכותך הרבה, נכנסנו אני ומשפחתי, ואשתי יושבת כאן בקהל, לתשובה. הילדים בגן דתי, בזכותך הבנו שיש עולם הבא, הרב אמנון, אתה פשוט מלאך אדם, אבל גם אני יודע שאתה רק בשר ודם, ואני בך גאה. ראינו קלטות, ימים ולילות שמענו והבנו, תודה. הרב אמנון מי יתן ותמשיך בדרכך בכל מקום, שהשם ישמור אותך, שה' יברך אותך בכל ברכות התורה. הקהל: אמן! הרב: ו...שר: "הקב"ה אנחנו אוהבים אותך..הקב"ה אנחנו אוהבים אותך". "הקב"ה מבקשים את סליחתך, הקב"ה מבקשים את סליחתך". רק רגע בית אחרון: "הקב"ה אנחנו חוזרים בתשובה, הקב"ה אנחנו חוזרים בתשובה". "הקב"ה אנחנו אוהבים אותך". חזק וברוך. השואל: אני יכול להמשיך? הרב: כן. אתה יודע מה עשה יעקב אבינו אחרי עשרים ושתיים שנה שהוא פגש את יוסף, שהיה חסר לו והוא מיאן להינחם, אחרי עשרים ושתיים שנה הוא זוכה לראות את יוסף הצדיק, ויוסף הצדיק זה צדיק צדיק, שנמצא בארץ מצרים שהיא נקראת ערוות הארץ, והוא מושל בכל ארץ מצרים, מושל, הוא משל גם על עצמו ולא נתפתה ולא נכשל והוא היה מאה אחוז צדיק, הוא יוסף כמו שיצא הוא יוסף שנשאר, החברה המצרית ומנעמי השלטון לא השפיעו עליו, והוא היה חי רוחני צדיק צדיק צדיק. כשאבא יעקב, הולך להיפגש עם בן כזה צדיק, אחרי עשרים ושתיים שנה כשהוא רואה אותו עומד מולו, אתה יודע מה הוא עשה? הוא לא רץ לנשק אותו, הוא אמר: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". את כל אותה אהבה שהיתה לו באותו רגע, הוא הפנה אותה לקב"ה. שום אהבת בשר, שום געגועים, הקב"ה. היה לו שיא של ריגוש. את הריגוש הזה הוא הפנה לאביו שבשמים, זה מה שניסינו לעשות. בבקשה. השואל: הרב אמנון, מי יתן ותמשיך בדרכך בכל מקום, שה' ישמור אותך, שה' יברך אותך בכל ברכות התורה כי אתה אתה מסביר לכולם שיש לנו בעולם הזה מטרה. ואנחנו פשוט קטנים קטנים אך מבינים שרק הוא במרומים, שרק הוא האלוקים. הרב אמנון יצחק שבעזרת ה' אמת מארץ תצמח ולעולם לא תתעצבן, והשקר כבר מהעולם יפרח, והרב אמנון לעולם יצחק. וכל זאת אומר בועז, איש קטן עשוי בשר ודם, שמבין חי ונושם הכל זכות בורא עולם. הרב: חזק וברוך.

(09:41) הנס מאולמי טרופי מקטע 25 :

הרב: כן יהודים יקרים, יש לנו פה מקרה מאד מדהים, היהודי הזה הוא מנהל אולם שמחות, כמו שאני מבין, זה נכון? המספר: אמת. הרב: וקרה לו נס גדול. נשמע מה שיש לו לומר. המספר: ערב טוב כבוד הרב, ערב טוב לכולם. אני חושב שחלק גדול מכירים אותי, ואם אולי לא מכירים אותי, אז מכירים את אולם השמחות ולאולם קוראים: אולמי טרופי הול וזה נמצא ממש סמוך לתחנת דלק סעדון. עד לפני חמישה חודשים, בערך שש שנים אני ניהלתי את האולם הזה, היתה תקופה עם שותף, תקופה האחרונה ללא שותף, לבד, ולפני חמישה חודשים ממש יומיים שלושה לאחר ל"ג בעומר האולם נשרף. בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר מתקשרים אלי המשטרה: שלום, לך קוראים כך וכך? – כן קוראים לי גדעון דניאל, תבוא לאולם מהר, האולם נשרף, חשבתי שזה איזה מתיחה או משהו, בכל אופן, אחרי שמסרו קצת פרטים רצתי הגעתי לאולם תוך אני יודע כמה דקות, כשהגעתי כבר לא היה מה לראות. הכל היה מכוסה עשן, בוער, עכשיו אני רק רוצה לציין, יומיים לפני זה מכרתי את הרכב שלי, וחשבתי להחליף רכב, וכל מה שהיה לי ברכב, כל מיני קלטות וכל מיני, כל מה שהיה, דיסקים וכל מה שהיה ברכב, שמתי בתוך תיק שהיה לי מאחורה עם ארגז כלים כזה, עם כלים, ממש כלים של הרכב, לקחתי את כל התיק הזה ושמתי אותו גם כן באולם, היה שם מן כזה מחסן, שמתי את הכל שם. וזהו, עכשיו אחרי שהכל כבר נשרף לגמרי ואחרי כמה ימים שהייתי ככה באאוט לגמרי, הייתי יוצא מהבית ולא יודע כיוון, לאן אני הולך היום, חבר'ה זה לאבד את העבודה, זה לאבד את כל הכיוון שלך. אין לך משהו אחר. וזה הרבה אירועים שהיו צריכים להתבצע, כי זה מיד אחרי ל"ג בעומר, בקיצור אאוט לגמרי. שבוע אחרי זה, התחלתי ככה לאפס טיפה ת'ראש, ואמרתי בוא ניכנס לראות מה קורה, במיוחד שהגיע שמאי ביטוח ורצה לצלם בדיוק מה מי. אמרתי או.קיי. נעשה סיבוב. עשינו סיבוב, וראיתי פשוט ככה , אמרתי נלך לחפש, בעצם היה לי שמה איזה תיק, היה לי שם כמה מתכות אמרתי נראה אולי נשאר משהו מזה. אני או.קיי. ככה מחפש בקיצור שום דבר, מי שהיה שם ככה בזמן האחרון, ועבר, אתם ככה גרים קרוב, ראיתם את זה בטח, אני חושב שלא נשאר שם, האמת לא נשאר כלום בעצם, שום דבר, במיוחד במחסן, שהיו שם גם חומרים דליקים, וחומרי ניקוי וכל הדברים האלה, לא נשאר כלום, בקבוקים, צלחות ממש נמסים לגמרי, ברזלים נמסים לגמרי, לא נשאר כלום, עכשיו בתוך התיק הזה שהיה לי שם את כל הקלטות, ספרים, ניירות, היה לי ספרון קטנצ'יק, ספר תהילים שליווה אותי ברכב, לאורך כל ממש כל הזמן, הספר תהילים הזה, אני רוצה להראות לכם, כזה קטן, הוא טיפ טיפה שרוף קצת מהקצה, אבל ליד ברזלים שלא נשארו, וממש כלום לא נשאר, כלום, הספר תהילים הזה ממש כמו שהוא שלם לגמרי, רק הפלסטיק שמכסה אותו טיפ טיפה שחור, ואם אני מוציא אותו מהפלסטיק הוא חדש לגמרי. פשוט ככה. (צילום ממקום השרפה) זה התיק שהיה לי ברכב, שמכרתי יום לפני שהאולם נשרף, ושמתי את כל הדברים שהיו לי בתוך הרכב בתוך המחסן. וכל מה שנשאר לי מכל התיק הזה, מכל הציוד עם המערכת והקומפקט דיסק וכל מה שהיה, רק הספר תהילים הזה, זה מה שנשאר שלם, בעצם רק הציפוי שלו טיפה נשרף הספר עצמו מושלם לגמרי. ש: יש לך הסבר לזה גדעון? ת: אין הסבר חוץ מאשר נס. אי אפשר להסביר דברים כאלה. (חזרה לסיפור) אני רק רוצה להוסיף דבר אחד קטן. אני בטוח שכל יהודי לכל יהודי יש איזשהו משהו קטן, קליק כזה אני קראתי לזה בזמן האחרון, מן מתג טורבו כזה. ברגע שהמתג טורבו הזה מתרומם כלפי למעלה אצל היהודי הזה אז זהו. זה כיוון אחד וזהו, וזה פשוט בכל הכח. ואני מאותו היום לקחתי על עצמי שאני זהו. זה הכיוון, זה הסימן האחרון שהייתי צריך לקבל, כנראה הרבה אנשים מקבלים סימנים ואולי מתעלמים מהם, אבל זה סימן בשבילי, סימן גדול מאד. ואני הגעתי לכאן במיוחד הערב כי זה קודם כל קרוב אלי והגעתי לכאן ככה מסיבה אחת ואמרתי: היום אני רוצה לשים ציצית עלי. הרב: חזק וברוך. בכבוד. המספר: תודה רבה. ברוך אתה....שהחיינו....... והגיענו לזמן הזה! הרב והציבור: אמן! הרב: רבותיי זה מתג טורבו. מה השם והאמא? ת: האמא סביחה ש: ואתה? ת: גדעון הרב: גדעון בן סביחה, ה' יזכה אותו בע"ה יתברך להתעלות בתורה וביראת שמים הוא וכל בני משפחתו והנלווים אליו במהרה ונאמר אמן. הקהל: אמן! הרב: הנה עוד יהודי ציצית. בכבוד, טורבו טורבו. טורבו. הרב: יש לנו גם קוקו בחורים לובשים ציציות ומברכים ברכות שהחיינו. הרב: מוטי מרדכי בן רחל – זיווג הגון. הרב: מי עוד קיבל טורבו? יש עוד חבר'ה עם טורבו? יש אישה שרוצה לשים כיסוי ראש – בכבוד, בואי. אשרייך. לברך, שימי, תברכי. מי עוד רוצה לשים כיסוי ראש לפני גוג ומגוג? האשה: ברוך אתה ה' ....שהחיינו..... והגיענו לזמן הזה. הקהל: אמן! הרב: כן, מי עוד רוצה לשים כיסוי ראש בע"ה? אשרייך.

(09:41) חרדות בצל קטיושות (ספור אישי)  מקטע 26 :

ש: כבוד הרב אני רציתי לשאול לגבי הגאולה וכל מה שאומרים לגבי הגוג ומגוג. עכשיו מאז שאני זוכר שאני ילד קטן היה בא מישהו לא סתם מישהו, רב של בית כנסת היה אומר: הגאולה תבוא בצורה כזו: בבוקר תהיה לנו מלחמה שתימשך עד הלילה, במשך שנה שלימה ואז תבוא הגאולה. או שבמקום אחר אומרים לך: הגאולה אוטוטו ממש עוד כמה, עכשיו. עכשיו זה לפני ארבעים שנה זה לא עכשיו. כל הדבר הזה לא כל כך ברור. זאת אומרת אין תשובה מדוייקת, נגיד זה כמו שאתה שואל דברים בחמשת חומשי תורה שאתה שואל מי היה אבא של אברהם, אז אומרים לך, פה אני שומע מכל צד משהו קצת שונה. כמו שכבודו אמר שהגאולה תבוא אחרי תשעה חודשים שהמוסלמים ישלטו בנו, ממישהו אחר אני שומע משהו אחר, אותו דבר גם לגבי גן עדן. יש משהו מוצק בדבר הזה, שהיהדות יכולה להגיד: זהו. זה מה, שיש, ואין גרסאות אחרות? ת: מה שאני אומר זה עפ"י פסוקים, לכן אני מציין את המקורות, ומקריא מתוכם, אין משהו אחר. לכן צריך להבין: זה מה, שצריך להיות, זה מה שיהיה, השאלה היא איפה אנחנו נהיה בתוך המהלך הזה. עכשיו מה שיש אנשים שאומרים, יש אנשים שלא מונחים בחומר כל-כך, ולכן הם אומרים בצורות כאלה או אחרות. ש: יש לי עוד שאלה, עם אפשר. אני כמו שדיברת בהתחלה על עראפאת, וכל מה שקורה, אני בגיל תשע גרתי בקרית שמונה. והמטח הראשון של הקטיושות נהרגו שני אנשים, בשעה שתיים בלילה, אחד שחזר מהעבודה ואחד שהלך לעבודה. שניהם באותו רחוב, זה היה המטח הראשון. המטח השני היה אחרי כמה ימים: קטיושה על הבית שלי, התפרק חצי בית, אבל לא קרה לאף אחד שום דבר, חוץ מכמה שכנים שנפצעו קל. אחרי שנה וחצי בערך אני הייתי אמור עם כל הילדים של כתה ז' לעשות מסיבת סיום של הבית ספר, ואותו בניין שאח של מישהו נתן לנו לעשות את המסיבה, בסופו של דבר, זה נדחה בשבוע מכל מיני סיבות. באותו יום, זאת אומרת באותו יום אחרי כמה ימים נכנסו מחבלים לאותו בניין, והרגו שם, אני לא יודע אם כבודו זוכר את הסיפור שהילדה התחבאה בארון, ובזכות הארון הזה שהיא התחבאה, היא לא נהרגה. קוראים להם אפילו שטרית אני חושב. באותו בניין אנחנו היינו אמורים לעשות את המסיבה של כיתה ז'. עכשיו מה שאני בא לשאול זה בעצם ככה: בבית ספר הביאו לנו פסיכולוגים. היינו ילדים קטנים, הביאו שלושה ארבעה פסיכולוגים, זה לא עזר, לי, בכל אופן זה לא עזר בשום אופן, אני סבלתי מחרדות, שלפי דעתי אני סובל מהם עד היום, אבל הם ברמה מאד נמוכה, אני מערפאת אישית סובל מ-68. עכשיו מה שאני שואל זה בא הרב של בית כנסת, אבא שלי דיבר איתו, הוא ראה שיש חרדות וזה, אז הוא אמר לי: תשמע, בבוקר כשאתה קם תקרא משהו, אני כבר לא זוכר מה, ומלאך ישמור עליך, ובאמת הרגשתי עם זה פסיכולוגית או לא פסיכולוגית הרגשתי עם זה טוב מאד. הרגשתי בתור ילד קטן, שאני הולך, ויש איתי מלאך בזכות זה שקראתי את אותו פסוק. מה שאני שואל אם היום בתור אדם מבוגר קשה לי בעצם נגיד אם אני אתפלל קריאת שחרית בבוקר ואח"כ אלך לעבודה אני לא יכול שלא להסתכל אחורה אם קורה משהו, וכל מיני פחדים שאפילו הם טבעיים, למשל אני לא יכול להסתובב ב- 12 בלילה ביער בן שמן בזכות זה שקראתי בבוקר את השחרית. אני שואל אם את אותה תמימות שיש לילד קטן, שהוא נטול מכל מיני השפעות של זה יכולה לבוא אם אדם חוזר בתשובה וזה, יהיה לו את אותה.. הבטחון האישי או איך נקרא לזה... ההשגחה האישית? ת: בכל אופן, מה שאמר לך הרב ההוא, הוא צודק, מדוע? כי כל העושה מצווה הוא קונה לו פרקליט, זאת אומרת נברא לו מלאך מאותה המצווה. וזה זכות המצווה שמגנה עליו. מצוות מגנות מהמלאכים שנבראים מהמצוות עצמן. אז זה כלל. זה לא אומר, שאם אתה שומע דבר שמפתיע אותך אתה לא צריך להסתובב,כי אתה מונח שיש לך מלאך. למה? כתוב: ונשמרתם מאד לנפשותיכם, וצריך להזהר מללכת ליד כותל רעוע, בלי עראפאת, או לא לעלות ליד סולם שבור, ואסור להיות במקום סכנה, כל הדברים הללו זה גם מצוות מן התורה, וכשעושים אותם נברא מלאך ששומר. אבל בכל מקרה צריך לדעת, להיות ריאלי צריך, להסתכל על המצב כן, לקרוא את המפה נכון כן, ולסמוך ולבטוח ששום עצה ושום תושיה לא יועילו "אם ה' לא ישמור עיר שוא שקד שומר". צריך לדעת שצריך זכויות וצריך מצוות והן המגנות האמיתיות על חייו של האדם. במקרה התאונה שהיה השבוע, אתמול, שבן נהג ואמא שלו ושלושת האחיות נהרגו, והוא ניצל הוא ואחותו, הוא מספר שהוא נרדם בנהיגה והם התדרדרו לתהום של 20 מטר, והם נפלו על הגג של המכונית, הם נהרגו הוא ניצל ואחותו. הוא מספר אבל שיום לפני כן הוא טיפל בחתונה, בהכנסת חתן וכלה לחופה, ורץ את כל הריצות שלהם והכל, ועשה את כל המצוות הללו להכניס חתן לחופתו, לכן הוא גם היה עייף, ולכן הוא לא ישן מספיק והוא היה מטושטש ולכן קרה המקרה. הנה אתה רואה: מקרה, הוא לא נשמר, כי אסור לנסוע כשאתה עייף, אסור לנסוע כשאתה עייף, אתה צריך לעצור ולא להמשיך או לא להתחיל, אבל אסור כי זה "ונשמרתם". אבל מצד שני אפשר לתלות שהזכות הזאת של אתמול של הכנסת חתן וכלה, עמדה לו אפילו שהוא היה לכאורה השליח והגורם לאמא שלו ואחיותיו שימותו. הנה תערובת של שני הדברים שאמרתי לך כרגע שיכולים לשמש ביחד. צריך ללכת עם כל ההלכות. לא רק עם חלק. והלוואי בנוגע לשאלה שלך, שתהיה לנו תמימות אמיתית ואמונה ובטחון בה', הלוואי. עם הריאליות, אבל שתהיה לנו כזאת, שלא נחשוב שהיא אינה, אינה קיימת, שנהיה בטוחים שהיא קיימת, ונישמר מכל פגע וה' ישלים את השמירה מלמעלה. ש: תודה רבה, רק אם אפשר רציתי לבקש ציצית, כי שמעתי שהציצית שלך עושה... ת: ציצית? טורבו...בכבוד. בבקשה – שהחיינו. ש:ברוך אתה ה'... שהחיינו ... לזמן הזה. הרב והקהל: אמן! הרב: עוד ציצית? עוד ציצית, בכבוד. הרב: תזכה למצוות, תעלה מעלה מעלה ומלאכיו יתברך ישמרו עליך. הלובש: ברוך אתה...שהחיינו..... לזמן הזה. הרב: אמן, חזק וברוך! אשריכם ישראל. שכפצים... עוד שאלה, בבקשה.

(02:23) איך להתמודד עם לחץ סביבתי מקטע 27 :

ת: הבנתי. מי שפותח סידור יהודי, ומסתכל מהן הברכות שצריך לברך בבוקר, צריך להכיר תודה לבורא עולם שהוא פוקח עוורים, שהוא זוקף כפופים, שהוא מלביש ערומים, יש כאלה לא יכולים להתלבש בכוחות עצמם. יש כאלה שלא רואים בכלל, יש כאלה שהולכים עם חטוטרת, כמה היית מוכנה לתת או להתאמץ, בשביל שאם לא היית רואה, תוכלי לראות? ש: הכל ת: הכל, הרבה, נכון? ואם החברות היו אומרים מתאים לך לא לראות? ש: מה? ת: אם החברות שלך היו אומרות מתאים לך לא לראות, בשביל מה את מבקשת לראות? גם מתאים לנו שאת לא רואה. ש: לא הבנת. הקטע הוא... ת: בואי נגיד שאם חס ושלום... ש: זה על החיים שלי. אני מבלה איתם והם הרב: אני שמעתי... ש: זה לא שהם עוצרים בעדי והם יתרחקו ממני בגלל זה, הקטע הוא דרך החיים שלי ישתנה, ואז זה ישנה את ה... ת: ואז מה הם יגידו בעצם? לא יקבלו אותך כפי שהיית. להיות מסורתית אבל לא דתיה חרדית ש: לא שלא יקבלו אותי, אני פשוט פחות אתראה איתם, ופחות יהיה לי קשר איתם בבילויים, ת: זה מה שאת אומרת. אז זה ילך ויתרופף, נכון? אז הם יתרחקו ממך למעשה. כי הם העדיפו כשאת לא רואה. היום את רואה שיש בורא לעולם, את מבינה שיש בורא לעולם ואת רוצה להתקרב אליו, אבל את חוששת בגלל החברות, בגלל הסביבה, בגלל המשפחה. ש: משפחה שהם לא בקטע הזה, זה לא מעודד אותי... ת: שמעתי אבל זה נקרא לאבד את הראיה. בראיה ויזואלית כזאת לא היית מוכנה לאבד אותה אם החברה היתה מתרופפת מסביבך. בראיית האמת, שהיא יותר חשובה, כי עיניים ניתנו, רק כאחד הכלים להכיר שיש בורא לעולם. זה רק אחד הכלים, שבזכות שאנו רואים את הבריאה, רואים את הצמחיה, רואים את השמים, רואים את הים, רואים את הכל, מבינים את גודלו של הקב"ה, זה אחד הכלים להכיר את הבורא ולהעריך, אז איך אנחנו יכולים לוותר, בגלל שכמה יהודים מסביבנו לא מוצא חן בעיניהם?

(01:27) האם אפשר להיות רק מסורתית? מקטע 28 :

ת: הבנתי, תארי לך שאת היית אזרחית שלא שומרת את כל החוקים, רוצה להיות מסורתית בחוק. עוצר אותך שוטר, את אומרת לו: מה אתה רוצה ממני, אני לא חרדית, אני מסורתית, לא שומרת את כל החוקים. זה יעזור לך? לא יעזור לך כשהוא יתלונן עליך. נכון? היית מוכנה לוותר על חלק מהאיברים שלך לדוגמא? לא. יש תרי"ג איברים, רמ"ח איברים ושס"ה גידים, כנגד רמ"ח מצוות ושס"ה מצוות לא תעשה. בדיוק. לכל מצווה נברא איבר. מישהו מוכן לוותר על עין אחת? אפשר להסתכל גם בעין אחת, לא צריך שתיים, נכון? מישהו מוכן לוותר? אוזן אחת אפשר לוותר? יד אחת אפשר לוותר? לא מוכנים לוותר, נכון? אז למה על מצוות ה' לוותר? שאיתם את קונה חיי נצח לעולם ולעולמי עולמים, שזה המטרה שבאנו, שפה תהיה הכנה לשם, כי מפה יוצאים, והחברות לא יעזרו, ולא ישלימו לך את החסר. תגידי, כשאת נוסעת לפעמים, או שאת עושה איזו עבירת תנועה, נגיד, יש לך רפורט 250 ש"ח, פעם היתה איזו חברת שאמרה לך אני אשלם? אף אחד לא מוכן לשלם את העבירות שלך נכון? גם הם לא ישלמו את העבירות שלך, לא אכפת להם שתעברי עבירות, אבל הם לא ישלמו, אז למה לך להתחייב בגללם? סעי טוב. ש: או.קיי, והדבר השני, שידיד שלי במשפחה שלו הם היו מקדשים כל שישי, כל שישי, ואני הייתי אצלם, הם היו רבים, והיו צעקות, וכל שישי כסאח, אחרי הרבה זמן היא הפסיקה לקדש, וזה פשוט הפסיק, כל הריבים האלה, איך זה יכול להיות? למה זה? ת: זאת אומרת את מבינה או הם מבינים שזה היה בגלל הקידוש? ש: כן. כי באותו יום שהם הפסיקו את הקידוש, הם פשוט כל הריבים וכל הכסאח, כי זה כבר כמה שנים אולי. ת: הבנתי. הם עשו רק קידוש? ש: כן. ת: הבנתי, זה לא היה הויכוחים בגלל הקידוש? ש: ההורים כאילו שישי שבת היו שומרים, ת:ההורים שמרו? ש: הילדים לא, אבל הם עשו קידוש ביחד כל המשפחה. ת: הם היו מדליקים טלויזיה בשבת? ש: ההורים? כן. ת: אז זה לא היה בגלל הקידוש, זה היה בגלל ההבדלה אחרי הקידוש. כן, בבקשה עוד שאלה שלישית. ש: עוד שאלה: איפה זה העולם הבא ואיך מוכיחים את זה? ת: איפה זה העולם הבא? פה קרוב. ש: איך יש הוכחה שיש עולם הבא? ת: או. בשביל זה יש קלטת שלוש שעות נקראת: "חיים לאחר המוות", ואני אתן לך, במקום להסביר שלוש שעות, אני אתן לך סט של קלטות את תראי בבית, ותראי את העולם הבא. תן לה מיני סמינר חלק א', בבקשה. ש: תודה רבה.

(04:44) שכר הבזיונות והיסורים מקטע 29 :

ש: לפני כשלושה שבועות בעלי ואני החלטנו לחזור בתשובה בעקבות חלום שבעלי חלם, אני לא יודעת אם לספר את החלום, סיפרנו את אותו חלום לרב, הרב: אין צורך לספר, כן? ש: והרב אמר לנו לחזור, לשמור שבת, לקחתי על עצמי כיסוי ראש, טהרת המשפחה, שבת, מאוד קשה לי, אני עובדת במקום חילוני, מאד מאד קשה לי, הם אומרים כל יום את באה עם תחפושת חדשה, לא אכפת לי מהכל מהחברים מהשכנים, מה יגידו, המשפחה, חשוב לי רק שבעלי יתחזק. לפני יומיים הוא חזר לקחת אותי מהעבודה והוא הוריד את הכיפה, וזה הוריד לי את כל המצב רוח, ואני רק מבקשת מכבוד הרב שיברך אותו שיתחזק, כדי שאני אוכל להחזיק את הבית, ולהמשיך בכל מה שעשיתי. הרב: בע"ה מה השם שלו? ש: רונן בן הילדה. הרב: רונן בן הילדה. ה' יזכה אותו בע"ה יתברך לחזור לאיתן התורה בלי חשש כלל. הקהל: אמן! הרב: אבל אני רוצה להגיד לך שהניסיון שאת עוברת כרגע הוא מכפר לך על הרבה עוונות של שנים רבות. למה? אדם שמוכן להתבזות בשביל הקב"ה, הקב"ה מחשיב את המצוות שלו פי מאה. גדולה אחת בצער, ממאה שלא בצער. כיסוי ראש שלך, שאת הולכת עכשיו, ומבזים אותך על ה"תחפושת", זה שווה לפחות כמו מאה ימים שלא הלכת. כל דבר שאת עושה במצוות וקשה לך, ועוד נוסף לזה ביזיון, דעי לך ששכרך גדול מאד בשמים. החפץ חיים זצ"ל פעם מצאו אותו בוכה. ושאלו אותו מדוע הרב בוכה? אז הוא אמר: אף אחד לא מבזה אותי, אף אחד לא מקלל אותי. אז אמרו לו: למה? למה כבוד הרב? אז הוא אמר: שכל מי שמבזים אותו, כל מי שלועגים עליו, והוא לא מגיב, מעביר על מידותיו, מוחלין לו על כל עוונותיו. אז אם יש תרופה יותר טובה מזאת, היינו רודפים אחריה. אבל אין תרופה יותר מזאת, אפשר לכפר את כל העוונות בזכות הביזיון. והאר"י הקדוש, זכר צדיק וקדוש לברכה, אמר: אם היה אדם יודע מה המשקל של הייסורים בעולם הבא במאזניים, אדם עשה מצוות, ועשה עבירות, ולפעמים חסר לו, בגלל שמיעט במצוות, והרבה בעוונות, הוא אומר, אני אומר את זה בלשון ציורית: גרמים של ייסורים שקולים המון המון כדי לכפר על עבירות, ומשקלם גדול מאד, כמו הרבה מאד מצוות. ייסורים, ייסורים שאדם מקבל, אשרי הגבר, "אשרי האיש אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו". אשריו של האדם שמקבל ייסורים והולך בדרכי התורה, אשריו. שתדעי לך, וכתוב: "תולה ארץ על בלימה", הקב"ה תולה את כל כדור הארץ על בלימה, מי זה? הבולם את פיו בשעת מריבה. רבים איתך בני אדם, רוצים להשפיל אותך? לגנות אותך? את בולמת את פיך, את מחזיקה עולם ומלואו בכח הזה. אז תדעי לך, תלכי בגאון, תדעי שאת הבת של הקב"ה, את כמו אברהם אבינו שהיה לבד באור כשדים, בחרן ובכנען, והוא היה המודל, שבסוף כל העולם הכיר בו וקרה לו: נשיא אלוקים אתה בתוכנו. יעבור עוד קצת זמן, ותשמעי כמה מהן מתקנאות ואומרות: תאמיני לי שהייתי מוכנה לעשות את הצעד הזה, אבל אין לי את האומץ, כמו שהיה לך. זה יגיע בע"ה. ש: תודה.

(03:44) האם הטאליבן הם משבט ראובן מקטע 30 :

ת: כן בבקשה. שאלה: שאלה ראשונה, ת: שאלה חשובה. ש: יש משיח בן דוד, ומשיח בן יוסף. מה הבדל למעשה ביניהם? משיח בן יוסף זה תקופת מלחמה, ומשיח בן דוד פשוט יגאל אותנו. ת: אתה רצית להודיע הודעה או לשאול שאלה? ש: רציתי לשאול מה ההבדל ביניהם בדיוק? ש: מה ההבדל ביניהם? אחד מהם אני יודע הוא בתקופה מלחמה, אחד יגאל אותנו, ת: משיח בן יוסף, לפי מה שאני קראתי בספר "מכתב מאליהו", כתוב שם שהוא יבוא, ויקרב את ישראל לאביהם שבשמים, ומשיח בן דוד יגאל אותם. ש: משיח בן יוסף הוא קרוב מאד יחסית, הוא יבוא לפני מלחמת גוג ומגוג? ת: הוא יבוא לפני משיח בן דוד. ש: שאלה שניה: בסוכות קוראים על מלחמת גוג ומגוג ומה הסיבה? ת: משום שגוג ומגוג יהיה בסוכות. ש: זה לא התחיל השנה למעשה? כי היא התחילה... ת: אני סובר שאנחנו מתגלגלים לתוך גוג ומגוג, אבל עדיין לא. מתגלגלים לתוך, אמרתי שכמו ששרון נתגלה שרונה, כך בוש יהיה בושה. ש: שאלה שלישית: אני שמעתי שחלק מהאפגנים אפילו הטליבאנים הם יהודים שהמירו את דתם. ת: כן אומרים שבשבטי הטליבן שמה בטליבן יש כמה יהודים שמה משבט ראובן. יש שמייחסים אותם לשבט ראובן. ויש דבר מדהים, כתוב שראובן נלחמו ראשונים בכניסה לארץ, בהוראת משה רבנו, והם יהיו הראשונים בגוג ומגוג להלחם גם כן בסוף, אם זה הראובנים מה שיש שם אני לא יודע, אבל נמצאו אצלם הרבה מצוות ששייכות ליהודים, שהם לא יודעים את המקורות שלהם. יש שמה חמש מיליון פתאנים ככה הם נקראים, והם מיוחסים לשבט ראובן, אפילו יש שמה אחד שמייחס את עצמו לכהן גדול וכל מיני דברים מן הסוג הזה, אבל פתרונות לה', נראה. ש: עכשיו בקשה אישית. ת: כן, משאלה אחת הגענו לארבע, כן? ש: אני בחור שהתחזקתי בשלוש השנים האחרונות, למעשה, אבל יש לי מאז בעיית פרנסה ובעיית דיבור. ת:הבנתי, בדיבור אני רואה שאתה משתפר, אתה מתחזק בדיבור, אין שום בעיה, תמשיך לדבר רהוט, ברור בע"ה, שתיים - פרנסה שה' יתן לך בשפע. אין צורך, דיברתי ישירות אליך. ש: וגם זיווג ת: מה, גם זיווג? אה הגון, טוב, ה' יזכה אותך, מה השם? ש: אליהו משה ת: מה שם האמא? ש: הדסה הינדה לאה ת: תזכה לזיווג הגון, הראוי לך, מהרה השנה ! הציבור: אמן! ש: בהרצאות הבאות תבוא עם האישה.

(08:17) האחריות הרובצת על כל יחיד (הר' שך) מקטע 31 :

ש: יש לי דוד אחד, שהלך לפני חודש וחצי לים וטבע. עכשיו אני במהלך הזמן הזה הלכתי הרבה פעמים, הלכתי להרצאות ולשיעורים, עכשיו, אני שמעתי הרבה על דיני מוות ודברים כאלה, וזה דין מאד חמור, דוד שלי באמת ניסה להתחזק וזה, והיה לו קשה מאד, לא פעם הלך לישיבות ודברים כאלה, ולא הלך לו. עכשיו אני רוצה לדעת מה אני יכול לעשות בשביל שיהיה לו לכפרת עוונות, משהו לא יודע, להקל עליו? ת: אם אתה בע"ה יתברך תעשה מה שיש לאל ידך בעבור עילוי נשמתו, זה יועיל, כגון: אם תעשה שיעור תורה לחבר'ה שלך הצעירים, אם תחלק, זה יועיל. ש: לא, זה אני לא יכול. ת: לא אתה תהיה הרב, אתה תארגן, שיהיה שיעור תורה, ותביא מישהו, אברך, או רב, אם תרצה עזרה, אנחנו נעזור לך, יש פה יהודי בשם ירון, תפנה אליו, יקים לכם שיעור תורה לחבר'ה, ברמה שלכם, יקדם אתכם וכו', זה דבר גדול, ששכר תלמוד תורה גדול מכל המצוות בתורה, אה ברק שרעבי יארגן לכם, יפה מאד. זה דבר אחד. לשאלה שלך שאתה שואל מה ניתן לעשות, אני רוצה לחתום את דברי הרב שך שליט"א: "מהי מידת האחריות הרובצת על כל יחיד מאתנו?", כל יחיד מאתנו יש לו אחריות. "כל יחיד ויחיד מעם ישראל חייב לדאוג לגורלו של עם ישראל כולו. נטל האחריות – מכוחה של הערבות שנצטוו בני ישראל להיות ערבים זה לזה – גובר במיוחד בשעה שחלק גדול מהעם היהודי סוטה מדרך ה' ונוהג אורח חיים העלול לעורר חרון אף של הקדוש ברוך הוא על עמו. חכמינו זכרונם לברכה הדריכו אותנו כיצד עלינו לנהוג בתקופות השונות של עם ישראל. בתקופה שבה נוהג העם לפי דרך התורה, צריכים אנו למקד את כל הכוחות בהגברת לימוד התורה ובהעלאת הרמה של יראת שמים של כל יחיד ויחיד. באותה עת צריך כל יחיד להתרכז בהתעלותו ובהתפתחותו האישית, להשתדל להגיע לאותן מדרגות נישאות שיכול כל אדם להגיע. אבל בתקופה שעם ישראל נוטש את התורה ושוכח את אלוקיו, הרי האחריות לגורלו של כלל ישראל מחייבת כל יחיד ויחיד מאותו מיעוט, היודע את האמת, ליטול חלק במאמץ, להחזיר את עם ישראל לדרך האמת." שימו לב מה אומר הרב שך: "אין להסתגר באותה שעה, אלא חייבים להשתדל ולמצוא דרך כיצד להגיע אל הציבור הטועה, ולהשפיע עליו לחזור לדרך הישר. בשעה שכזאת "צדיק נסתר" אינו ראוי לתואר "צדיק" כי צדיק אמיתי אינו מסתתר בעת שכזאת, כיוון שחובתו להתגלות ולפעול בקרב ההמון הזקוק להדרכה. גורלו של כלל ישראל ככלל, נקבע לפי יחס הזכויות והחובות שלו בכלל. לכן בראותנו את משקלן הכבד של החובות במאזני הכלל, עלינו להכיר את גודל האחריות המוטלת עלינו לאזן את המשקל על ידי זכויות מרובות ובעלות משקל רב מצדנו. חכמים זכרונם לברכה הורונו שיתכן ואדם אחד במעשה אחד יכריע את גורלו הפרטי ואת גורל העולם כולו, כאשר הם נמצאים במצב שקול של מחצה ומחצה. לכן על האדם להחשיב ביותר את ערך מעשיו". אתה, המעשים שלך יכולים להטות את כל העולם. כל יהודי צריך להעריך כל מעשה ומעשה שלו, שהרי על כל צעד ושעל יתכן שהוא מכריע את גורל העולם כולו. "על הציבור החרד לדבר ה' מוטל כיום נטל אחריות עצום, כדי למנוע את מה שעלול לקרות לכלל ישראל עקב התנהגותו של רוב הציבור, וכל מי שיודע את אשר יכול להתרחש", כמו שהסברנו בהתחלה, "חייב לבחון את מידת אחריותו, ואת מידת אפשרויותיו להציל את כלל ישראל, עלינו לדעת, כי כל אדם עתיד לעמוד לדין לפני בורא עולם, ולתת דין וחשבון לא רק על מעשיו שהוא עשה, אלא גם על מה שיכל לעשות ולא עשה. כל אחד ואחד מאיתנו עתיד לעמוד לדין, על שלא הכיר בגודל אחריותו לכלל ישראל, ולא פעל במרץ, בהתאם לאחריות הכבדה הזאת. רק מי שלא מכיר בגודל האחריות הרובצת עליו יכול להישאר אדיש, ולחיות חיים שלווים. מי שמכיר באחריותו לכלל, נפשו סוערת, ומחפשת דרכים לפעול". אני חוזר על שתי השורות האחרונות, הן חשובות גם לציבור החרדי, ובפרט להם: "רק מי שלא מכיר בגודל האחריות הרובצת עליו, יכול להישאר אדיש ולחיות חיים שלווים", ואני מוסיף בסוגריים (ובפרט בזמן הזה לאור המאורעות שאנחנו רואים בעיניים), "מי, שמכיר באחריותו לכלל, נפשו סוערת, ומחפשת דרכים לפעול". לכן, שיעור תורה, שתקים בע"ה עם חברים, יכול לגונן על עם ישראל ועל השכונה שלכם, כי אתם תייצרו מלאכים בכמויות רבות של זכויות, משום שתלמוד תורה שקול כנגד כל תרי"ג מצוות שבתורה, ועשיתי חשבון פעם, כמה יוצא בשעה של לימוד תורה, זה חשבון של טריליונים מצוות בשעה של יחיד, יש קלטת כזאת מס' 11 בטייפ, מי שייכנס לאינטרנט:www.shofar.net יוכל לשמוע את כל ה- 197 קלטות בחינם. קלטת 11 שם ישמע, מדהים מה גודל השכר של יהודי בשעה שהוא חוזר בתשובה. ה' יעזור לך, ש: אבל יש הרבה שיעורי תורה אצלנו בשכונה. ת: אתה תיפתח עוד אחד ש: אין, בקושי באים לאלה, אז אתה רוצה שאני אפתח עוד אחד? ת: לך יש כח אחר, אתה יודע למה? כי אתה בחור כמו החבר'ה כולם, כשבא אדם דתי, ואומר: בואו, זה דתי.. ש: לא, יש גם שיעורים של חוזרים בתשובה וכאלה ת: מאה אחוז, אני אומר לך שיש לך כח אחר, למה? לא ראיתי הרבה אנשים שבשביל קרוב משפחה שנפטר, באים ומוכנים לעשות בשבילו, הנשמה שלך יש בה חסד, חסד גורם לאנשים להתקרב, תלך עם זה תפתח, ותצליח. בע"ה. ש: אתה יכול להגיד כמה מילים של אשכבה או משהו, לא יודע? ת: המרחם על כל בריותיו, הוא ירחם על נפש רוח ונשמה של ש: יפת בן יוסף נגר ת: יפת בן יוסף נגר, ה' יניחנו בגן עדן בכלל מתי עמו ישראל. הציבור: אמן.

(02:18) כולכם שותף מקטע 32 :

הרב: כן הגברת כאן. ש: אני רציתי להגיד, יש לי הרבה מה להגיד, אבל אני אגיד רק קצת, בגלל שאמרת שכל ישראל ערבים זה לזה, אז אני רוצה להגיד משהו, לפני כשנתיים הייתי בבית חולים עברתי ניתוח, ויש לי אמא מאד צדקת, והיא לא ידעה שאני בבית חולים, ולא עוברת ניתוח, אחרי שבוע היא חלמה ששודדים תפסו אותי וקשרו אותי וסתמו לי את הפה, ונתנו לי מכות רצח. הרב: טוב שהשתחררת. ש: ואני צעקתי, ואני צועקת: מה עשיתי מה עשיתי? והם אמרו: את כלום לא עשית, מישהו אחר עשה, ואת מקבלת את העונש, אז אני אמרתי: מה אכפת לי אני? הם אמרו: כולכם שותף. ואח"כ אמא אומרת שבא זקן אחד ותפס אותי ואמר לי: אני אוציא אותך מהדלת השניה אמרתי: אבל הם ירגישו, אמר לי: אני אהיה במקומך, והוציא אותי מהדלת השניה, אז אמא אחרי שבוע עושה לי טלפון, אז אני אומרת לה את יודעת אני בבית חולים וניצלתי ממוות, הרופאים הצילו אותי ממוות, אז היא אומרת לי את יודעת מה אני חלמתי עלייך? אמרתי מה? אז היא סיפרה לי את החלום, שהשודדים תפסו אותי ולקחו אותי, ונתנו לי מכות, ואני צעקתי: מה עשיתי מה עשיתי, הם אמרו את לא עשית כלום, מישהו אחר עשה ואני מקבלת את העונש. ואני אמרתי: מה אכפת לי אני? אמרו: כולכם שותף. וזה היה הסיפור. הרב :טוב שהיה לה רק חלום אחד. ש: אבל זהו, כולנו שותף. הרב: מה שברור מהחלום שאת יהודיה, כי ישראל ערבים זה לזה. אם לא לא היינו שותף. ש: היא ראתה את זה בחלום ברור. הרב: ברוך השם. היא התעוררה מהחלום? כן? ש: כן, הרב: ברוך השם.

(08:00) הדת משעממת אותי - דו שיח מקטע 33 :

ש: כב' הרב, יש לי שאלה, אני לא כל-כך מאמין, גם ממקרה כלשהו, אבל עדיין אני לא כל-כך מאמין בתנ"ך ובתורה ובה', אבל יש לי שאלה, אתה אומר שה' קובע הכל. אז משום מה ה' קבע שאני אצא חילוני, וה' קבע שהנוצרים יאכלו חזיר, אז זה לא משנה עכשיו אם אני אהיה דתי או שאני אהיה חילוני, כי ה' קבע את זה. ת: יפה מאד, אני שואל אותך שאלה: אתה מאמין בזה או שאתה רק אומר את זה? ש: אני מאמין בזה. ת: ואתה חושב שמה שאתה אומר זה הגיוני? ש: כן. ת: אתה תוכל לשכנע שופט, אחרי שהרגת מישהו שזה ה' הרג? ש: לא. ת: אז זה לא הגיוני. ש: אבל היום הכל הגיוני. ת: הכל הגיוני? אז השופט יסכים. ש: עם שוחד קטן אני מאמין שכן. ת: לא בלי שוחד, הגיוני שאלנו, זה הגיוני או לא? ש: לא. ת: אז למה משתמש עם זה, עזוב את זה, תחזור בתשובה. ש: אני, לא נראה לי כל-כך. ת: למה? ש: אני בא כאילו ממשפחה דתיה, כאילו חוזרים בתשובה והכל, מצד האמא, וקצת מצד האבא, אבל זה לא בשבילי. ת: מה פירוש לא בשבילי? ש: זה בעיני, כאילו, שלא תיקח את זה אישית, אבל זה משעמם מדי. ת: משמעם? תראה איזה צחוקים יש פה כל הערב, אתה אומר משעמם? ש: מה שקורה פה זה התלהבות יכול להיות אני לא יודע. זה לא בטוח, שכולם כאילו, יש חלק שיעשו את זה, אבל הרוב... ת: אני שואל אותך שאלה: עכשיו אתה מסתכל לפי כמויות? לפי כמויות, ש: אני מסתכל לפי כל המדינה הזאת שהיא הופכת להיות. ת: המדינה זה לא קובע שום דבר, עם ישראל חי שלושת אלפים שלוש מאות שנה זה עובדה? זה העם היהודי שחי על פי תורה שלושת אלפים שלוש מאות שנה, זה העם ששרד מכל העמים, זה העם שקיבל הבטחות שכולם נתקיימו, זה עם הנצח, שכולם מדברים עליו בלי הפסקה, בלי התורה בלי התורה, העם הזה לא היה נזכר אפילו. ש: אבל איך אני יכול לדעת שהתורה באמת נכתבה? כאילו, לא שאני בא... ת: הבנתי, שומע, שומע, אתה מוכן לראות סרטים? ש: כן, אבל זה לא יעזור. כאילו... ת: אל תגיד זה לא יעזור. ש: אני ראיתי את הסרטים שלך, חלקם. ת: איזה איזה ראית? ש: ראיתי את הזום. את מה שקרה שמה. ת: לא היה טוב הזום? ש: אני לא יכול להגיד אם היה טוב או רע. ת: אתה ראית את האינטליגנט? ש: כן, אבל עדין זה לא יעזור ת: רגע, ואתה ראית את ההוא שהבין בחמש דקות מה שההוא לא הבין משך חצי שעה? ש: לא ת: אז לא ראית את הזום. ש: ראיתי או.קי. יש לי קלטות שלך. כאילו קסטות ת: קלטות טייפ, כן, אודיו. ש: בן דוד שלי הביא לי, הוא גם חזר בתשובה בגלל שקרתה לו וחבר שלו מת. אני ראיתי את הקלטות שלך, ומשום מה ת: ראית? או שמעת? ש: שמעתי. ת: כן, סליחה. ש: ומשום מה, יש שם שתי השערות, יש את ההשערה שהאדם נברא לפי התורה, לפי התנ"ך, ויש את ההשערה שהאדם נולד לפי ראיות, לפי מה שיש. ת: מה זה לפי מה שיש? ש: דברים, שלדים עצמות ת: שלדים, קופים. ש:כן. ת: אתה גם מהקופים? ש: כן. ת: תסתובב נראה אם יש לך זנב. ש: יש שערות ת: שערות יש לך? ש: יש גם עצם הזנב ת: אתה יודע למה יש עצם הזנב? ש: לא ת: אז אני אגיד לך. בדור הפלגה היו אנשים שחטאו, ומרדו בקב"ה, אתה יודע מה כתוב במדרש מלפני אלפיים שנה? ש: לא ת: שהקב"ה הפך אותם לקופים. ש: ואני אמור להאמין בזה? ת: אם אתה מאמין להיסטוריה. ש: אני מאמין למה שיש, לפי הראיות למה שאני רואה . ת: מה שאתה לא רואה אתה לא מאמין. ש: לא ת: יש לך שכל? ש: כן ת: תראה לי ש: אני יכול להראות לך לפי מבחן שתעשה לי. ת: מתוק, קח קלטות וידאו אל תשמע, תראה, אמרת אתה אוהב מה שרואים. קח עשר קלטות, ונדבר עוד פעם אח"כ. ש: אבל יש לי עוד שאלה ת:עוד שאלה?! ש: כאילו בקשר אליך. ת: כן? ש: לפי מה ששמעתי אתה לפני כן אתה היית חילוני? נכון? ת: כן ש:מה גרם לך לחזור בתשובה? ת: וי, וי וי אתה בחיים לא תחזור בתשובה בגלל זה. ש: אני לא אחזור גם בחיים, אני יודע את זה ת: לא ,בגלל זה ש: אני לא אחזור בחיים, אני יודע כאילו ת: מי אמר לך? ש: אני יודע, סמוך עלי ת: תראה, תראה אני מכיר אנשים שאמרו שלא יתכופפו ובסוף בא מישהו וסובב להם את האצבע ככה, והשכיב אותם על הרצפה. זה בן אדם עושה ככה באצבע, ואהה... ושוכבים ברצפה.אל תהמר. ש: אני כאילו המשפחה שלי... ת: עזור אותם, הקב"ה גדול מדי מכדי להתעסק איתך, אבל אם הוא יחליט, ווי... אח"כ תתחנן, לא יעזור אז אל תהיה בטוח... ש: אני בטוח בעצמי ת: שמה? ש: שאני לא אחזור בתשובה, אני מוכן להתערב על זה אפילו. ת: אני אומר לך, אתה תחזור בתשובה יותר מהר ממה שאתה חושב ש: אני לא חושב, אפילו אם ההורים שלי חס וחלילה ימותו או יקרה לי משהו שכזה שכתוב בתורה, אני לא אחזור בתשובה. ת: למה? ש: זה לא בשבילי, כאילו, אני חושב, אני רואה את כל אלה שחוזרים בתשובה, יש לי הרבה כאלה במשפחה משום מה ת: כן ש: וחיי... ת: שעמום ש: גם, כאילו, מצור, לא יודע מה, אתה מוגבל. ת: מוגבל אתה צודק, מסכנים ש: לא מוגבל פיזית ת: כן, מסכנים, לא יוצאים לרחוב לא רואים כלום לא שומעים ש: לא, יוצאים אתה חי בחברה שונה ת: נכון אז מה יש? מה צריך להיות בין אלה שרוקדים לקול הטרנס תקטק תגדם?... ש: האמת היא יש הרבה דתיים שרוקדים טרנס... ת: אבל אתה גם כן? ש: אני לא כאילו לא עם ציציות והכל... ת: כן, אבל גם אתה מאלה שרוקדים טראנס? ש: אני רוקד הכל ת: הכל? גם טרנס? ש: כן. ת: אפשר לראות תנועה משהו? לא נראה לי שאתה רוקד. אתה משועמם אתה פחד. אתה לא נראה לי בכלל אתה. ש: אני רוקד מה שאני רוצה. אני לא שואל אף אחד, אני כאילו רוב הזמן אני מסתכן עם המוות כי אני עושה כל מני שטויות, כמו קפיצת בנג'י או צלילה עם כרישים, או כל דבר מסוכן שקיים, אז אני יודע שאם אני אמות, זה יהיה באשמתי, זה לא יהיה בגללו, זה לא יהיה בגלל אף אחד. ת: הבנתי ש: זה אני אחראי על המעשים שלי. ת: וי, וי וי, יש לך עוד חברים כמוך? ש: כן המון ת: קח להם עשר קלטות תן לו תן לו ירון, בע"ה בזכות זה אתה תחזור בתשובה הרבה יותר מהר ממה שאתה חושב, ועוד תעשה שיעורים בתורה וביוגה. ש: אני אחזור אליך עוד כמה שנים עם תשובה ת: בע"ה, אתה רואה דיברת כבר על שנים ש: אבל זה יהיה עדיין לא ת: לא נורא על תפחד אתה עוד צעיר, יש תקופה שהמוח עוד ממשיך לגדול קצת. ש: כן, משום מה אתה חי בתקופה של עבר ואני כאילו הדור הבא כאילו, המאה ה-21 ת: אתה המאה ה-21? אתה נראה לי כמו אדם הקדמון, בוא תראה עכשיו מי עושה חיים יותר יפים אתה או אני. אני ב-2001 או אתה? בוא נראה, דתי לא פתוח תראה לאן מגיע. סרט "לעבוד במרצ" במקטע הבא המשך דו שיח נוקב בעניני אמונה במקטע 36 !!!

(09:25) סרטון לעבוד במר"צ+הקדמה מקטע 34 :

ת: לא נורא על תפחד אתה עוד צעיר, יש תקופה שהמוח עוד ממשיך לגדול קצת. ש: כן, משום מה אתה חי בתקופה של עבר ואני כאילו הדור הבא כאילו, המאה ה-21 ת: אתה המאה ה-21? אתה נראה לי כמו אדם הקדמון, בוא תראה עכשיו מי עושה חיים יותר יפים אתה או אני. אני ב-2001 או אתה? בוא נראה, דתי לא פתוח תראה לאן מגיע. סרט "לעבוד במרצ" רואים הפגנה של פעילים ממר"צ שלא נותנים לרב אמנון יצחק לדבר. כל מיני כרזות בגנות הרב אמנון יצחק. אבל את האמת אי אפשר לעצור. מתוך הסרט עימות: רואים את הרב אמנון יצחק נואם בפני אלפים בינתיים בנאות אפקה: אני אומר לך שאני לא צריך להגיד לך איפה אתה צריך להיות, אני מפריע לך, זה הכל. רואים את הרב אמנון יצחק טס לארה"ב, ונואם בפני אלפים מתוך הקלטת עימות. סמי: אני רוצה רק לדעת אם יש עולם הבא או לא. זה מה שאני רציתי לדעת. אז הנה אני מראה לך, תראה לי בתורה...אבל לא כתוב. הרב: גן עדן... הרב: עכשיו נשאל אותך שאלה. הבן של סמי: ברוך אתה ה'...מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על הציצית. ועדיין בנאות אפקה מראים ויכוח בין פעילי שופר לבין פעילי מר"צ על האבולוציה. פעיל שופר: באבולוציה סיפרו על השיניים הגיעו ועמדו כאן,.. מר"צ: כן כן... ברקע הרב שואל: מי זאת הראשונה שרוצה לזכות? מראים את אשתו של הבן של סמי צועדת לעבר הבמה. הרב : בואי בכבוד. הרב: אני שואל אותך שוב שאלה סמי: נו אתה שואל אותי כבר עשר שאלות אשתו של הבן של סמי: שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. הציבור: אמן. שוב העימות בנאות אפקה: פעיל של שופר: האם יש מסדר לכל הדבר הזה? פעיל של מרצ: לא וסמי? מראים את סמי שם ציצית והרב מחבק אותו ואומר: הסמינר של סמי ואז הוא מברך שהחיינו... רואים מטוס טס ל...קליפורניה, מונטריאול, בלגיה, ארץ הקודש... מראים חבילות של קלטות שמחולקות, קופות צדקה, ואת הרב בברית מילה... מראים חלוקה של חומר ואת כל הקרטונים ארוזים, קלטות בכל מקום, בבסטה של תפוזים, הרב אמנון יצחק רוקד עם חוזרים בתשובה, בדרך לאילת. ש: רגע רגע אתה רוצה לשמוע שני משפטים? תוכיח לי שאני טועה. אתה לא יודע...בוא נגיד יש כח מסוים שמסדר את הכל. בסדר, זה אני מסכים. הרב: תודה. מגיע לו מחיאות כפיים. מראים את הרב אמנון יצחק רוקד בהכנסת ספר תורה. אבי בליזובסקי פעיל ב"עם חופשי" לפני ההרצאה בנאות אפקה: אנחנו כאן כי אנחנו חרדים לגורלה של המדינה, אנחנו מנסים להציל נפשות מידיו של אותו מתחזה, הטוען להיות רב. מראים סטיקר :"עם חופשי לחופש דת מצפון חינוך ותרבות". ברקע: האוניברסיטה העברית 18.3.2000: אתה לא רצוי החוצה, אדם עם דעות כמו שלו לא ידבר... לך הביתה,...לא רוצים אותך כאן... זה חופש דת? מועצת מודיעין החליטה למנוע את הופעת המחזיר בתשובה הרב אמנון יצחק בעיר. מודיעין 12.9.2000: הוא לא רצוי כאן...לא רוצים אתכם, כולכם טרנספר, תעזבו את המדינה הזאת, טרנספר לבורו פארק בניו יורק. זה מצפון? חינוך ותרבות: בשנת 1997 חל גידול עקבי בהיקף הפשיעה. זה חינוך ותרבות? ריאיון עם אבי בליזבסקי: ש: אתה תכנס להרצאה? אבי: זה יעזור לי משהו? הרי מה שהוא לא יודע, הוא צוחק. מתוך הסרט העימות: אבי בליזובסקי: אז על מערכת החינוך הדפוקה שלנו, גרמה לזה שלאנשים לא יהיה חומר רקע להתמודד איתך. הרב: למה אתה אומר, איך אתה מדבר ככה? כל האינטליגנציה של כל הפרופסורה לא יכולים להתמודד עם אחד, עם שמלה? חזרה לאבי בליזובסקי: הרי מה שהוא לא יודע הוא צוחק... מישהו אומר לו : אתה יודע מה? תכנס, לפחות יהיה אחד, שיוכל לענות לו כמו שצריך. סוף.

(01:56) רשות השידור פוסלת את התפילין מקטע 35 :

בחזרה להרצאה הרב: היום חילקנו לכם פה בע"ה קלטות וידאו חינם של תפילין נכון? אתם יודעים למה? "עתירה נגד פסילת תשדיר המעודד הנחת תפילין. ועדה של רשות השידור פסלה תשדיר משום שהוא קורא לחזרה בתשובה. התנועה להגינות שלטונית תעתור השבוע לבג"ץ נגד החלטת ועדת הערער של רשות השידור, שפסלה תשדיר המעודד הנחת תפילין. הועדה פסלה את התשדיר: "לומר תהילים בשביל הנשמה" של העמותה החרדית "ביחד" בטענה כי זוהי קריאה למעשה פולחני ולחזרה בתשובה שרשות השידור מנועה מלפרסם ולעודד". שמעתם? רשות השידור של היהודים בארץ ישראל אומרת שלקרוא תהילים זה מעשה פולחני וזה חזרה בתשובה, שהיא מנועה מלעודד ולפרסם, לשים פרסומת של הרפורמים הם שמים, לשים של עמותה לחזרה בשאלה הם שמים, תהילים, שיש קונסנזוס בינלאומי לא ישראלי, בינלאומי, לא שמים, היא מנועה מלפרסם. ובכן יהודים יקרים אנחנו החלטנו, שבגלל שהם לא רוצים שיניחו תפילין, אנחנו נחלק קלטות וידאו על תפילין. לכן אתה קיבלתם חמש מאות קלטות וידאו חינם על תפילין, תראו ותתנו גם לאחרים לראות.

(15:29) המשך דו שיח נוקב בעניני אמונה  מקטע 36 :

המשך דו שיח עם הבחור הסרבן ממקטע 33 כן, עכשיו ידידנו, מה שמך? ש: כפיר. ת: כפיר, ואחד אריה. כן, עכשיו בוא אני אסביר לך מתוק. אני אסביר לך קצר, קולע ומהיר, תשתדל להבין. תראה זה שיש בורא לעולם, אתה מחפש הרי לדעת שיש בורא לעולם, נכון? ש: אני מחפש לדעת שהתורה היא אמת ת: איווה.. בורא שיש לעולם, זאת הוכחה לוגית פשוטה. אתה לומד היום בבית ספר? ש: אני לומד בעתודאי, יג'. ת: יפה, זאת אומרת שאתה בחור עם אינטליגנציה. ש: לא ממש. ת: לא ממש, אבל הצלחת לדלג כמה כיתות. עכשיו שים לב, מתוק. אתה בראת את עצמך או שאתה נבראת? ש: נבראתי. ת: זאת אומרת אתה ברוא ע"י מי שקדם לך. ש: אני יודע את זה, אתה רוצה ללמד אותי שה' היה משותף פעולה עם ההורים שלי שיצרו אותי. ת: לא אתה רואה לא לא ש: השם, סליחה ת: לבד לא . לבד, בלי שותפות לבד, הוא עשה הכל לבד. ש: או.קיי. אז הוא יצר את ההורים שלי והם יצרו אותי. ת: או, עכשיו עוד פעם מהתחלה. אתה נברא, אתה לא בראת את עצמך, נכון? ש: לא ת: זה ברור. למה אתה לא בראת את עצמך? ש: כי אין לי את היכולת. ת: כי לא היית בשביל לברוא את עצמך. ש: אפשר להגיד. ת: כי אם היית בשביל לברוא את עצמך, לא היית צריך לברוא את עצמך, כי כבר היית. ש: נו אז? ת: אז מוכרח שנבראת ע"י מי שקדם לך. ש: כן. ת: יפה. כל נברא, אתה, אבא שלך, סבא שלך, כל הנבראים כולם לא בראו את עצמם, למה? כי הם לא היו נצחיים בשביל לברוא את עצמם, להתקיים, להיות קיימים, וכו', אין, תמיד מישהו קדם להם נכון? ש: כן. ת: אז מוכרח, מוכרח, שכל הנבראים שנבראו עד הראשון שבהם, כל הנבראים נבראו ע"י בורא ראשון שברא את ראשון הנבראים והלאה. מוכרח. ש: מוכרח, אבל זה לא חייב להיות ה'. ת: לא בסדר, לא לא השם, עזוב את השם, בלי שמות. מוכרח שיש אחד בורא. לא משנה. הבורא הזה ברא את כל הנבראים, עד פה זה ברור? ש: כן ת: מוכרח. שהבורא הזה הוא לא נברא, כי הוא הבורא, אם הוא היה נברא, אז היה לו בורא, זה ברור. ש: כן. ת: הבורא הזה הוא קיים נצחי, כי אם הוא לא היה נצחי, היתה לו התחלה, ואם היתה לו התחלה, אז הוא נברא, היה לו בורא לפניו. נכון? ש: אפשר להגיד ת: תודה. עכשיו הבורא הזה לא רק שהוא נצחי, הוא לא מוגבל, אם הוא מוגבל, כל דבר מוגבל יש לו מגביל. לדוגמא: הכוס הזאת מוגבלת? יש מי שהגביל אותה בגבול הזה. השולחן הזה מוגבל, יש מי שהגביל אותו. האולם הזה מוגבל יש מי שהגביל אותו, נכון? כדור הארץ מוגבל, יש מי שהגביל אותו, גבולות, כן? המגביל לכל המוגבלים אינו מוגבל, כי אם הוא היה מוגבל, היה לו מגביל לפניו, ועליו אנחנו מדברים. אז הבורא הוא גם המגביל, שברא את כל הברואים, לא יודעים איך קוראים לו עכשיו, בלי שמות, בסדר? מי זה עכשיו, בלי שמות בסדר? ש: בסדר. ת: הוא חכם? ברור שהוא חכם. כי אם הוא נטע בנו הבורא חכמה, שאנחנו יכולים להבין חכמה מהי, ודאי שיש לו חכמה. "הנוטע אוזן הלא ישמע? אם יוצר עין הלא יביט?" אם ה' עשה לך אוזן הוא לא שומע? אם הוא עשה לך עין הוא לא רואה? הוא לא יודע מה זה ראיה, הוא לא יודע מה זה שמיעה? ש: כן אבל אני לא יכול לדעת אם זה ה'. ת: נכון, אנחנו לא יודעים ש: אז אני לא יודע שיש לו אף או אוזן. ת: לא, אין לו אף ואין לו אוזן, רק מה, יש לו את הבחינה הזאת שנקראת ראיה, את הבחינה הזאת שנקראת שמיעה, נכון, אין לו אוזן, כי אם היתה לו אוזן הוא היה מוגבל, אין לו אוזן, רק את העניין שנקרא אצלנו ראיה בעזרת עיניים ושמיעה בעזרת אוזניים, יש לו בלי זה. עד פה אתה מבין? לא יודעים את השם שלו בינתיים, אבל הוא חכם, הוא חכם. הוא חכם והוא ברא אותנו. חכם עושה דברים למטרה, נכון? ש: כן. ת: מי שעשה את המיקרופון הזה יש לו מטרה, נכון? מי שעשה את הכוס היתה לו מטרה, ומי שעשה את הקלסר היתה לו מטרה, נכון? אפילו אם החכמה שבמיקרופון היא יותר לכאורה מהכוס פלסטיק החד פעמית זה מראה על חכמה, זה נברא לתכלית, למטרה, אם הוא ברא אותך, אותי, אותנו, הוא ברא אותנו למטרה, לתכלית, לא סתם. ש: אני לא יודע מה המטרה שלי בחיים. ת: נכון, בשביל זה אני פה. אבל ברור ש. ש: אז אני לא אמרתי שהחזרה בתשובה תביא לי מטרה. ת:אני לא אמרתי חזרה בתשובה, ואנחנו לא יודעים את השם שלו עדיין. אבל מה שברור, שאנחנו נבראנו למטרה, לא נבראנו בשביל להיות זבל אורגני, נבראנו למטרה, יש לנו עיניים, יש לנו שכל, יש לנו מוח, יש לנו השכלה ואינטליגנציה יתר מבעלי החיים בעולם, אנחנו נזר הבריאה, למה נבראנו? בשביל למות, להיות חול? זה המטרה? מה היה חסר לו חול? ש: בסוף תמות אבל, זה לא קשור. ת: ברור שבסוף תמות אבל אתה זה לא החול, אתה זה הנשמה שבתוך הגוף שהוא חול, אתה זה אתה כפיר הנשמה הרוחנית, שנופחה בתוך הגוף העפר הזה למשך זמן קצוב, ועתידה לצאת. אתה, האינטליגנציה השכל הנשמה, אתה אתה כפיר, אתה צריך יום אחד לצאת מהגוף, להיפטר, לעזוב, ולעמוד לפני מי שברא אותך ולמסור דו"ח מה עשית מרגע שהוא שחרר אותך לכאן עד שיצאת, מה עשית? הוא ישאל אותך: ידעת שאני קיים? או לא ידעת? לא משנה אם ידעת את השם שלי או לא, אבל ידעת שמוכרח שאני קיים? אחרת איך נמצאת? איך נבראת? מהיכן הגעת? מהיכן הגיעו כולם? מהבורא. ש: עכשיו זה עולה השאלה: איך אני יודע שיש לי נשמה? ת: אוה... איך אתה יודע שיש לך נשמה. אז אני אשאל אותך שאלה: אם אתה חלילה מת ושוכב על הרצפה, ואני אפקח לך את העיניים, תראה אותי? ש: כן, כאילו...לא ת: יש לנו פה מת חי, זה לא פשוט. אני שואל, אם אתה מת, מת, ואני אפקח לך את העיניים אתה תראה אותי? ש: כאילו יש חיים אחרי המוות..אני יודע ת: עזוב, את אלה שמספרים לך, דבר איתי עכשיו, אתה מת? ש:לא ת: לא תראה. אתה תשמע אותי אם אני אדבר אליך בתור מת? ש: לא יודע כלום. ת: לא יודע כלום, מת, מת זהו, מת מת, אם לא, אם אתה שומע ורואה תקום תלך הביתה.. עכשיו אתה מת, לא שומע לא רואה, נכון? נגמר. עכשיו אני שואל אותך שאלה: מה חסר לך? ש: כל מה שהיה לי לפני כן ת: היה לך, נשאר לך, עיניים יש, אוזניים יש, לב יש,מוח יש, גוף יש, הכל יש, מה חסר לך? ש:כלום. ת: אז למה אתה לא הולך הביתה? אבוס עינק... ש: אין לי תשובה כרגע. ת: אבל לי יש בעוד רגע, אתה נשמה, ואתה כפיר יוצא החוצה מכיוון שהנשמה היא החי והגוף הוא המת, לכן כשהנשמה יוצאת יש מת. גם עכשיו הנשמה שלך היא בתוך המת. הגוף שלך גם עכשיו מת, כשיוצאת הנשמה, היא המרגישה, כשהיא יוצאת, אין הרגש. לדוגמא, אם יתנו לך עכשיו מכה ביד, כואב לך, אתה מרגיש נכון? ש: כן. ת: מה כואב לך הנשמה או היד? ש: היד ת: היד. אם יוצאת הנשמה ויתנו לך מכה בפטיש חמש קילו, יכאב? ש: שאלה אם היד תהיה משותקת או לא. הציבור: מת.. ת: מת אתה מת ש: איך מת? רק החלק של היד לא עובד ת: אם יצאה נשמה ש: אבל אני לא יודע אם יש לי נשמה ת: לא משנה, משהו יצא, אדם מת, נתנו לו מכה בפטיש חמש קילו, מרגיש? ש: לא , זה כמו בן אדם נכה, נו? ת: אבל היד כואבת כשנותנים מכה למה היא לא מרגישה עכשיו? ש: היא משותקת, חסרת חיים. ת: מה זה נקרא חסרת חיים? מה חסר? חיים. חסרת חיים מה זה חיים? לא גוף. ש: דם. ת: דם? יש דם, נשים לו מנות דם, חמצן? בלונים. הנשמה יצאה, הנשמה יצאה, אם הנשמה יוצאת אין חיים, לא מרגיש, לא יודע כלום. אתה נשמה בתוך גופה. הבנת נשמה? ש: כן ת: עכשיו, היות ואתה נשמה, ואתה עתיד לצאת, אתה צריך לתת דין וחשבון מה עשית בעולם, מה אתה תגיד? הייתי בהרצאה של אמנון יצחק ואמרתי אני לא אחזור בחיים שלי בתשובה. ש: אני יכול להבטיח לך את זה, אל תדאג. ת: אתה יכול להבטיח לי? אבל עוד מעט תשים ציצית. ש: לא. ת: עכשיו, תקשיב מתוק, הרע אתה אמרת לי שאם תשכנע אותי שיש בורא.. ש: כן אמרתי אבל בלי ציצית ת: חוזרים בתשובה בלי ציצית ש: לא חוזרים בתשובה, אני לא חוזר בתשובה ת: למה? לא חוזר בתשובה, שב למקורות ש: כן ת: שב למקורות, בסדר... ש: אז זה לא אומר שאני אהיה דוס ת: עכשיו, תקשיב מתוק, הרגע אתה אמרת לי שאם תשכנע אותי שיש בורא.. ש: כן אמרתי אבל בלי ציצית ת: חוזרים בתשובה בלי ציצית ש: לא חוזרים בתשובה, אני לא חוזר בתשובה ת: למה? לא חוזר בתשובה, שב למקורות ש: כן ת: שב למקורות, בסדר... ש: אז זה לא אומר שאני אהיה דוס ת: לא אל תהיה חרדי כמוני, תהיה דתי ש: אבל אני לא אוהב את זה, אני לא רוצה את זה ת: לא משנה אם אוהבים, אני לא אוהב לשלם מס הכנסה, אבל מה לעשות, צריך לשלם ש: אבל זה ברירה שלי ת: נכון, גם שלי, אבל יש גם לו ברירה, ואנחנו לא רוצים שהוא ישתמש עם הברירות שלו, מה הבעיה להניח תפילין, להתפלל קצת לדבר עם אבא. ש: אני עשיתי את זה, אני אומר לך את זה מניסיון אני אומר לך את כל זה ת: ברור מנסיון, ממשיכים עם הנסיון, עוד לא נגמר הנסיון עד היום האחרון. ש: שנתיים תאמין לי זה מספיק בשביל להניח ציצית ולעשות את כל המצוות ת: בטח זה מאד קשה ש: בעיני זה מספיק. כאילו אני מספיק הוכחתי את עצמי ת: למי? ש: לעצמי, לזה שאני יכול לעזור למי שאני רוצה בלי להניח, ת: הבנתי. אני אגיד לשוטר שאני שנתיים התאמצתי והשתדלתי לשמור על החוק ש: לשוטר לא אכפת אם אתה דתי או מוסלמי או נוצרי ת: אבל הוא צריך לכפות את החוק, נכון? לאכוף את החוק נכון? ש: הוא מתייחס לכולם שוה בשווה ת: והקב"ה גם כן, למה חס ושלום שיתן לך יסורים לא חבל? ש: הוא לא הביא לי עד עכשיו ת: אני שואל אותך, לא חבל שיביא לך חבל? ש: לא ת: שמעת כמה בעיות יש בקהל? ראית כמה ברכות בקשו על מחלות, על כל מיני דברים? למה צריך להתעסק עם הקב"ה? במקום לבקש ממנו דברים טובים לקבל, בשביל מה ללכת נגד? ועוד בפרט שיש לך נשמה ויש בורא ויש חכמה? ש: כאילו, כל מה שאמרת עכשיו זה טוב ויפה אבל עדיין כאילו אני לא מאמין שיש ה' ת: לא עזוב את השם בלי שם יש בורא ש: שיש בורא, אני לא מאמין בזה עדיין ת: לא צריך להאמין, צריך להבין, יותר חשוב להבין ש: בלי אמונה אין הבנה ת: לא, הפוך, הבנה קודמת לאמונה, ברגע שאי אפשר להבין, מאמינים. אבל מה שניתן להבין לא צריך אפילו להאמין. ש: אבל אני עדיין לא מאמין. ת: אבל אתה יודע שיש בורא ש: יש לי אמונה נמוכה מאד ת: הבנתי, אבל אתה יודע שיש בורא ש: יש מישהו ת: מישהו, איווה מישהו, בוא נקרא לו: "מישהו" ש: סליחה שאני קוטע אותך, אבל כאילו זה כמו שיש את האמונה הזו, מאז שאני קטן מספרים לי את האמונה הזו של תחיית העולם הבא, משיח, ת: עזוב אותם, אלה לא יודעים כלום, עכשיו אני אומר לך: יש מישהו אבל, והמישהו הזה ברא אותנו, ואנחנו חייבים לו, בשבילנו לטובתנו, ש: אז זהו, אז אם המישהו הזה ברא, אז הוא ברא את כולם, ולא משנה אם אני יהודי או נוצרי או מוסלמי או בודהיסטי ת: נכון. אם אמא שלך ילדה אותך אז זה לא משנה אם אתה תהיה טיפש או חכם נכון? זה לא משנה , העיקר אתה הבן שלה, ש:כן ת:לא אכפת לה אם תהיה רוצח או אזרח הגון. ש: זה יהיה אכפת לה ת: למה אכפת לה? זה הבן שלה, מה זה אם יצא רוצח אז יצא, מה נעשה? ש: שאלה איזו אמא זאת? ת: זה מג'נונה זה, לא אמא. ומה אתה חושב, שמישהו רוצה שאתה תהיה ילד לא טוב? שאתה תלך לא בדרכים טובות, שתלך שלא עפ"י החוקים שלו? ש: יש לי חברים כאלה האמת ת: בסדר אפשר להיפטר מהם לא בעיה ש:לא חברים שלא אכפת להם ת:שמה שהם דתיים? ש:גם דתיים וגם לא דתיים ת: תהיה בצד של הדתיים ש: שהיו דתיים ועזבו ת'דת ת: תהיה בצד של הדתיים ש: שעזבו ת' דת ת: עזוב את אלה שעזבו, תעזוב אותם, תהיה עם הדתיים ש: זה מהמשפחה ש: אבל זה עדיין לא בשבילי ת: אבוס עינק...נראה לי זה תפור עליך. ש: אני יכול להתווכח איתך עוד שבוע, עד מחר, עד מחרתיים, עוד שנה אפילו ,אבל זה לא יעזור, יש הרבה אנשים שרוצים. ת: הבנתי. בוא אני אסכם איתך את הערב, אני מראה לכם סרט לסיום על חיים שלאחר המוות, אני רוצה להראות לכם מה יקרה אם חס ושלום לא תבין הערב. סמקטע הבא סרט - מוות קליני חלק א' - ההתנתקות

(14:20) חוית המות הקליני -ראיונות אישיים  מקטע 37 :

ש: אני יכול להתווכח איתך עוד שבוע, עד מחר, עד מחרתיים, עוד שנה אפילו ,אבל זה לא יעזור, יש הרבה אנשים שרוצים. ת: הבנתי. בוא אני אסכם איתך את הערב, אני מראה לכם סרט לסיום על חיים שלאחר המוות, אני רוצה להראות לכם מה יקרה אם חס ושלום לא תבין הערב. סרט - מוות קליני חלק א' - ההתנתקות פרופ' רפאל קרסו, מנהל המחלקה הנוירולוגית, מרכז רפואי "הלל יפה": המושג מוות קליני פירושו מוות הפיך. כלומר, מוות שלמעשה יש הפסקה בפעילות הגוף, הפסקה בפעילות החשמלית של הלב, הפסקה בנשימה. אבל עדיין לא נוצרו נזקים בלתי הפיכים למוח, לא נוצרו נזקים בלתי הפיכים לרקמות, ולכן אפשר להחיות את אותו אדם. תופעות כאלה קורות בהרבה מאוד מצבים. החל מטביעה, דרך התקפי לב והפסקה בקצב הלב, המשך בחבלות מתאונות ובחבלות מוח לפעמים... קובי מידן: הסיכום שלך לפחות זה שקשור לעניינו הלילה, זה מתחיל ינואר 74. נכון, זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים אשה צעירה כבת 22, את חיה בתל אביב, אחרי שעזבת את הקיבוץ שבו גדלת, ואת הולכת ברחוב בוגרשוב, מכאן את לוקחת את הסיפור. "אני הולכת ברחוב בוגרשוב, ואז נפל עלי פיגום מגג של בנין שהיה בתהליך בניה מגג של קומה חמישית, ברגע שנפל עלי הפיגום אני יצאתי מהגוף, כלומר הנשמה שלי יצאה מהגוף וראיתי ושמעתי כל מה שנעשה ברחוב כאשר אני מחוץ לגוף מרחפת בערך בגובה של ארבעה או חמישה מטרים, ואני חושבת לעצמי כמה מוזר שאני רואה את הגוף שלי, כלומר אני לא בתוך הגוף, כי אני הייתי, אף פעם לא חשבתי שהגוף ואני זה משהו נפרד וככה עברו כמה רגעים". - את שומעת את השיחות של האנשים? "כן, אני שומעת. זה היה לא רחוק מפינת קינג ג'ורג' רחוב בוגרשוב והמקום בשעות אלה היה די הומה אז היו הרבה אנשים שהסתובבו שם וכולם נעצרו והסתכלו" - והתחושה הכללית? "התחושה היתה מאד טובה". - טובה? "כן, הרגשה היתה מאד טובה, כיף, כיף". - את ספגת מהלומה עצומה בראש. קרש שנופל מקומה שישית. "כן." - אין כאבים? "לא הרגשתי שום כאב, שום דבר, והיום אני יודעת להסביר שזה מפני שלא הייתי בגוף ומה שכואב זה לגוף כואב אבל אני לא הייתי בתוך הגוף, לא הרגשתי שום כאב, אני גם לא יודעת איך יצאתי מהגוף, בכל אופן אני יצאתי ואחרי כמה רגעים של ריחוף בגובה הזה של בערך ארבעה חמישה מטר נכנסתי לחושך". משה קונסטנטין, מוות קליני בתאונת דרכים "התאונה היתה בארבע ועשרים בבוקר בינואר 1983 ובאתי מאשדוד לכוון בת ים להביא את השותף, והשותף היה גר בבת ים אז נכנסים דרך בן גוריון ושמה יש מן מקום כזה עם מזלג, צד שמאלי אין כניסה בצד ימני אפשר להמשיך לנסוע אז רצה ההשגחה העליונה שאני אכנס דווקא בצד השמאלי והיתה לי את התאונה, האוטו שלי באמת התרסק, עף רחוק ורצה הגורל, המזל, יותר נכון רצה הקב"ה שאני יעוף מהאוטו ואפול ברצפה כמה מטרים מהאוטו. בהתחלה לא, לא הרגשתי שום דבר אחרי אולי כמה דקות התחלתי להרגיש כאבים איומים ואני מסתכל ורואה הכל שבור הכל עקום ולא ידעתי כבר מה, מה לכאוב, איזה חלק מהגוף? ולפתע פתאום הכל השתתק אמרו שהגוף שלי מתוך הגוף שלי יוצא עוד גוף אחד מתוך משה יוצא עוד משה, אני עלה למעלה למעלה ואני מסתכל ואני רואה את עצמי שוכב על האדמה כולו מרוסק כולו שבור, מה שכן מעניין שבדר"כ כשמישהו מקבל מכה ברגל או ביד אז הוא מחזיק ביד וצועק כי בכל זאת היד היא חלק ממנו, פה לגוף לא היה שום שייכות, אני מסתכל אני נראה לי כמו שק תפוחי אדמה כמו שהייתי שם מה כבר יכול להיות? וכבר התחיל להיות לי הרגשה טובה, עצם, עצם העובדה שכבר לא היה לי שום כאב, הכל אני אני נמצא מלמעלה ורואה את הכל ואז אחרי כמה כמה זמן אני באמת לא יודע בדיוק, הגיעו שני אמבולנסים, יצאו משמה רופא ושני אחיות והדבר המדהים שזה באמת אי אפשר לשכוח את זה, את יודעת בדיוק כל רופא מה הוא חושב, זה מדהים ואז נגשו אלי התחילו עם המכונות החייאה, לא קמתי. אני עוד אומר לעצמי מה הם רוצים ממני, כ"כ טוב לי שישאירו אותי. ולפתע היה ניתוק ואני מרגיש עוד משהו אחד יוצא ממני ואז אני נכנס למקום ממש ממש מפחיד". חסי אוריה, מוות קליני בדום לב: קובי מידן: תשע שנים פלוס במוסד, התחלת להתעסק בעניינים של עסקים מהוגנים ומרובעים, הייתי אומר. חסי: לחלוטין. קובי מידן: היית סמנכ"ל של חברה והתעסקת בביטוח, אדם מן היישוב. חסי: "אדם שכל הגישה שלו אומרת ביידיש צחה זה נקרא "שופ בילענק ואוכטו" קודם כל אתה צריך להוכיח דברים מתמטית ואז אני מוכן לקבל אותם." קובי מידן: עד אותו יום לפני 11 שנה, אתה היית בן שלושים ותשע היית בשרות מילואים נכון? חסי: הייתי אז בשרות מילואים בפטרול ופשוט באמצע פטרול צנחתי". קובי מידן: ארוחת צהריים? חסי: "שעת ערב, חושך" קובי מידן: חושך, אתה צונח. מה אתה זוכר מהדקות שמגיעות אחרי הצניחה? חסי: זה היה דבר מעניין, אתה לא יכול להכנס פנימה ואני דוקא יצאתי החוצה, כלומר התחלתי לראות משהו מתרחש מסביבי אבל כאילו אני צף מעל, נמצא מעל התמונה, אני רואה את עצמי שוכב אני רואה את החובש מנסה לעשות את ההחייאה, אני רואה אנשים מתחילים להתאסף מסביב אני רואה את הבאלגן, בסך הכל טוב לי מן תחושה של שלוה של חמימות כזאת, תחושה של כיף". קובי מידן: כאילו באיזה גובה אתה כאילו? חסי: מעל, זאת אומרת אני רואה את כל התמונה כאילו אם אחד שהוא כמה מטרים מלמעלה רואה הכל. קובי מידן: כשמגיע החובש אתה רואה אותו מלמעלה? חסי: כן. קובי מידן: נגיד אם היתה לו כיפה היית יכול להגיד אח"כ אתה חושב? חסי: יכולתי לא רק את הכיפה אלא לזהות גם את הדרגות שלו ולזהות את האף שלו. קובי מידן: כלומר באמת ראית אותו מלמעלה בתחושה. חסי: באמת ראיתי אותו מלמעלה, כן, כן אני היום מבין מה זה היה באותו זמן לא הבנתי את זה. קובי מידן: עכשיו אתה ראית מלמעלה גם את עצמך שוכב. חסי: ראיתי את עצמי שוכב, את הגוף שלי מונח ללא תזוזה. קובי מידן: אותו גוף שהיה מונח זה היה מה? זה היה אני? זה היה הוא? מה זה היה? חסי: זה היה גוף, זה הכל, הנשמה לא היתה בפנים היתה התנתקות. קובי מידן: היו כאבים? חסי: לא, למרות שהרביצו לי חזק. קובי מידן: הרביצו מה? חסי: בנסיונות החייאה באזור החזה, נתנו מכות חזקות. קובי מידן: עיסוי לחזה. חסי: כן, אני לא הרגשתי שום דבר, ראיתי ורק התחושה היתה של מה הם רוצים ממני, כ"כ טוב לי עכשיו, שיעזבו אותי בשקט, זה הכל. אברהם בכר, מוות קליני בטביעה: "וכך כשאני צועד לכוון הים, מגיע לחוף הולך ככה על החוף הייתי לבד שמה, לבד לבד, איך הים ענק, ים כחול, התחלתי לשחות, לשחות, להתרחק מהחוף וזה כזה חום שמה שבאותו רגע להיות במים זה משהו לא רגיל אני שמח וטוב לי וכ"כ נעים ואיזה חום בחוץ, ככה אני מתרחק מהחוף פתאום אני ככה מרגיש שמשהו אוחז לי ברגל מתחת המים ולוקח אותי לכוון הקרקע. לא ידעתי מה זה, לא חיה לא כלום, ככה אני מנסה להתנטרל מזה, להשתחרר מזה, לא מצליח. הבנתי שנכנסתי למערבולת ואני רחוק, רחוק, רחוק ממש מלמעלה, בדר"כ אדם מנצל אני יודע, עשרה אחוז מהכוחות שלו אבל אדם רוצה לחיות זה המאה אחוז, אז התחלתי ממש עם כל הכוחות האחרונים שלי לצאת, הגעתי לאמצע הדרך וראיתי שאין לי כח. ראיתי שאין לי כח וירדתי לכוון הקרקע, פתאום ראיתי את עצמי במצב כזה שאז היה לי דבר מאד מבולבל, ראיתי שאני שניים, מה זה אני שניים? ראיתי את הגוף זרוק על הקרקע, זרוק ככה כמו אדם מת זרוק על הקרקע, ואני מסתכל עליו, אז לא ידעתי מה זה, איך אני מסתכל על עצמי? על כל פנים מה הולך כאן? זה כמו שאני למשל אני במרפסת קומה שניה ורואה את הגוף שלי זרוק על הכביש, רגע מה אני עושה שמה? מה אני עושה שמה מה זה אני? לא, אז רגע מה אני שניים? מה הולך פה, מה זה? זה אני לא מבין ככה זה לכן הקדמתי את העניין של גוף ונשמה, כי לא הבנתי פתאום אני נכנס למצב של כזה בלבול לא הבנתי זה אני זה אני שם, רגע הנה הידיים שלי, זה העניים שלי, זה השיער שלי הארוך זה הבגד ים שלי, זה הרגליים, בא הנה זה אני זה אני אז מה אני שניים? איזה בלבול זה היה מדהים וככה אני רואה את הגוף שלי הולך ואני כאילו כאילו נוסע ממנו, הולך מתרחק, מתרחק מתרחק, מתרחק ורוצה כאילו לחזור, לא הבנתי את המצב הזה, אפילו באותו רגע לא הבנתי שזה נשמה וגוף, לא הבנתי ממש לא הבנתי חשבתי שזה איזה בלבול, איזה סרט, לא יודע, זה היה מצב מאד מבולבל, לא יודע, פתאום אני ככה הולך מתרחק מתרחק מתרחק מתרחק פתאום ככה נעמד, נעמד כאילו מקומה שניה עליתי לקומה שמינית והגוף על הכביש תחת המים כמובן, ואני מסתכל על עצמי ואני רוצה להכנס רוצה לחזור, רוצה לחזור רוצה לצאת מהמצב הזה ואני רואה שזה לא בשליטתי, לא בשליטתי." קובי מידן: זווית הראייה. המון מהסיפורים האלה מתארים יציאה של זווית הראיה מהגוף, מבט מלמעלה, כאשר בחלק המקרים, גם בספרות מחו"ל, אנשים מצליחים לתאר דברים שרואים רק מזווית הראייה הזאת. אם לאיש הייתה כיפה, או קרחת או דרגות. פרופ' שלמה לניאדו, מנהל המחלקה הקרדיולוגית, "איכילוב": אני, אין לי תשובה לזה. ואני אומר גם שאלה שחוו את זה כנראה מספרים אמת, כי אני בעצמי נתקלתי בחולים שעברו החייאה ומספרים את הסיפור שהם ראו כאילו הם מסתובבים מלמעלה ומסתכלים למעלה ובאמת לזה אני לא יכול למצוא את ההסבר." חסי: "קודם לכן מוות בשבילי היה סוף פסוק, אין שום דבר אח"כ אחרי אותו אירוע ועם כל מה שלמדתי עם השנים שחלפו מאז, אני מבין שזה רק התחלה של דברים". אברהם: "לפעמים בן אדם ששומע סיפור כזה אז הוא חושב אם היה קורה לי קטע כזה מה זה הייתי מאמין אם יקרה להם הם יאמינו, שלא יקרה לכם מקרה כזה, שלא יקרה לכם, למה שלא יקרה לכם? אתם לא יודעים כמה זה מחייב, זה לא אני מאמין שיש אלוקים, אתה ראית שיש אלוקים, אז אם אתה ראית בעיניים שלך בצורה הכי חזקה שיכולה להיות אז איך אתה יכול לדבר לשון הרע? איך אתה מתפלל? איך אתה עושה ברכת המזון? החיים נתנו לך במתנה ואתה ראית את זה בעיניים שלך, אז זה מחייב אותך כל רגע, זה לא פשוט." משה קונסטנטין, מוות קליני בתאונת דרכים: "במצב שלי שראיתי מה שראיתי התודה שלי היא מאד מאד גדולה על כל שניה וכל דבר שקורה אני יודע בברור אבל שזה ממנו לטוב או למוטב הכל, וחי בצורה כזאת, מקבל הכל באהבה מקבל הכל בשמחה וב"ה עם כל הברגים וכל הגוף עם ניתוחים, ומסגריה שלמה אבל אני כל הזמן מודה לו איך זכיתי בכל זאת לראות את מה שראיתי ובשבילי זה מן סמינר כזה, סמינר שמשה, תדע לך לאן הבן אדם הולך בסוף? " קובי מידן: ליהדות ולאמונה היהודית את הגעת רק שבע שנים אחרי זה. רחל נועם: כן. קובי: שבע שנים אחרי המקרה, זה הגיע בעצם מפסוק, זה התחיל בפסוק? רחל נועם: נכון. קובי: מה היה הפסוק? רחל נועם: הרי גדלתי בקיבוץ של השומר הצעיר ובזמנו לא היה טלויזיה ולא היה שום דבר ואנחנו כילדים, לא ידעני מה זה סדור תפילה, ולא היה לנו שום מושג ביהדות, ואחרי שבע שנים התגלגל לידי במקרה סדור תפילה וחשבתי שזה ספר קריאה לא ידעתי מה זה וכשפתחתי אותו ראיתי בשורה הראשונה כתוב "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך" סוף הסרט. הרב: אני מודה לכל הקהל הקדוש שישב האזין שמע ובע"ה יעביר את הקלטות תפילין לאחרים שיראו גם כן.

(04:36) שלומי שבת שר למילות הרב אמנון יצחק מקטע 38 :

בונוס: שלומי שבת מארח את הרב אמנון יצחק שליט"א, 2.1.02, בית ז'בוטינסקי – ת"א. את השיר הבא חלק גדול מהקהל כאן מכיר בגירסה שלי, היה לי חלום קטן שכב' הרב יכתוב לי מילים ובסוף הוא הסכים, הוא ביקש ממני לא להגיד את זה, אבל אני אומר את זה, את השיר הבא הוא כתב לי את המילים וכדאי מאוד שתקשיבו, כי אני מאוד מתרגש לשיר את זה, בבקשה: לכל אחד יש אמונה אחת שתסגור בליבו רק אחד לכל אחד יש אמונה באחד שרק הוא ריבון בעולם כשהם מתביישים, וחלקם מסתירים ובתוך ההמון הם מרגישים נחמה ואת הנשמה החשובה שלי היחידה שתלווה אותי ואיתך אני אהיה מושלם, ואיתך אני אחזור אליו בלעדייך אני חצי בן אדם בלעדייך לא אוכל לשוב אליו. לכל עם יש מטרה אחת ולעמי מטרה גדולה לכל אדם ישנו תפקיד קטן ליהודי יש להיות דוגמא כי הוא העם הנבחר שקיבל את התורה ומתוך הגלות הוא יביא גאולה. ואת הנשמה החשובה שלי היחידה שתלווה אותי ואיתך אני אהיה מושלם, ואיתך אני אחזור אליו בלעדייך אני חצי בן אדם בלעדייך לא אוכל לשוב אליו. תודה רבה, תודה רבה לכבוד הרב. תודה רבה לנגנים שלי, תודה לסאונד, תודה רבה לרב אמנון יצחק. ואת הנשמה החשובה שלי היחידה שתלווה אותי ואיתך אני אהיה מושלם, ואיתך אני אחזור אליו בלעדייך אני חצי בן אדם בלעדייך לא אוכל לשוב אליו. שיהיה לכם ערב טוב והמשך בילוי נעים, תודה רבה, תודה רבה לרב. סוף קלטת וידאו מס' 85 – "כולם שותף"