באר שבע - באר שבע - מאור העינים חזר

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח. הערב יהיה לעילוי נשמת מהרטו בן תמנו, לעילוי נשמת מגביי בת למלם, מנוחתם עדן. לעילוי נשמת הורי מנוחתם עדן. הערב יהיה גם, להבדיל, לשרית בת אורה שתכנס לחופה בקלות ומהרה, והצלחת לכל התורמים לארגון ההרצאה.

"וימח ה' את כל היקום... וישאר אך נוח". דרשו רבותינו: "אך נוח"- "אך" מלשון אנחה. פעם אחת איחר נוח להביא לארי את מזונותיו, הכיש אותו בכפו ונקע את כף ירכו, ויצא צולע וכואב, בעל מום. פגע בו גופנית ופגע בו רוחנית. כיוון שנוח הפך להיות בעל מום, לא יכול להקריב קורבן, והבן שלו שם, הקריב את הקורבנות שיצאו מן התיבה. ועליו נאמר הפסוק במשלי: "הן צדיק בארץ ישולם". פחות יותר טוב.  "הן צדיק בארץ ישולם".  

אז נעיין בדבר: נוח איש צדיק תמים היה דורותיו, את האלוהים התהלך נוח, מצא חן בעיני ה'. ה' אומר לו "כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה", ניצל עם הבנים שלו, ומה הייתה הדרישה מהם, לזון את כל בעלי החיים שבעולם. משך הזמן, 12 חודש בתיבה, ולא ראו שינה בעיניהם במשך 12 חודש. אמר שם, הבן של נוח, לאליעזר, עבד אברהם:  את שדרכו לאכול ביום , האכלנו ביום. דרכו לאכול בלילה, האכלנו בלילה. ומצאו את האוכל המתאים במינון המתאים לכל אחד. זמורות לפילים, זכוכיות ליענים. כמה אנשי צוות נזקק גם חיות ממוצע? וכאן רואים שארבעה דואגים לכל בעלי החיים בעולם. להביא להם מזון, לגרוף, לנקות. ופעם אחת במשך שנה קרה שנוח איחר להביא את מזונו. פעם אחת! ועל זה עשה אותו בעל מום, נכה. גם זה היה בשגגה. והגמרא אומרת בסנהדרין קח שהארי חלה בתיבה. אם לא אוכל, היה טורף ומונה בעלי חיים. אז הוא היה חולה ואיבד את התיאבון. ראה נוח שאינו אוכל, והתפנה להאכיל אחרים. ובדיוק אז רעב הארי, זעם והכהו. וגמרא אומרת: אין חיה שולטת באדם, אלא שהוא מאבד צלם אלוקים. כמו שכתוב בשבת קנ"א. ונורא לחשוב בגלל איחור אחד בשוגג, מאבד צדיק צלם אלוקים עד שחיה יכולה להכותו? איך נבין את הדבר? והלא אפילו כלפי בני האדם, לא רק כלפי בעלי חיים, כמו המקרה של נוח, לא נדרשת שלמות כזו שאדם לא יעשה טעות ולו הקלה ביותר אפילו בשגגה. ככה מפרש רבי ישראל סלנטר את דברי המשנה.

המשנה אומרת באבות פרק ב', משנה שנייה: "כל העוסקים עם הציבור, יהיו עוסקים עימהם לשם שמים". זאת צריכה להיות המטרה, לכך צריך לחתור. ואז גם אם לא הצליחו בכך בשלמות אזי: "ואתם מעלה אני עליכם שכר הרבה כאילו עשיתם". למה? כי השתדלתם. אז עצם ההשתדלות שאדם משתדל אז זה מספיק שאפילו אם הוא לא מצליח, ייחשב כמי שעשה. ומי זה שהשתדל כמו נוח, 12 חודש ללא שינה, כל בעלי  החיים לזון ולפרנס. ואם לא הצליח כל כך בשלמות , אז מה? צריך אז להיענש עד שיהיה בעל מום? ייפגע גם פיזית וגם רוחנית? זאת השאלה. ואת התשובה אומר הרב גלינסקי, זכרונו לחיי העולם הבא: מצאתי בדברי הגמרא בבא מציעא פו: אמר רב יהודה אמר רב: כל מה שעשה אברהם אבינו למלאכי השרת בעצמו, עשה הקב"ה לבניו בעצמו. כל מה שעשה אברהם אבינו על ידי שליח, עשה הקב"ה לבניו על ידי שליח. רואים שהקב"ה משלם לאדם בדיוק בדיוק כחוט השערה על כל דבר ודבר, כל מאמץ נשקל, כל פעולה, כל מחשבה, כל מעשה. והכל משולם מידה כנגד מידה. מה שעשה אברהם אבינו בעצמו למלאכים האורחים שבאו להתארח עצמו, ה' עשה לבניו בעצמו. מה שהוא עשה ע"י שליח, הקב"ה עשה עם עמו של אברהם ע"י שליח. ככתוב: ואל הבקר רץ אברהם". מי רץ? אברהם. כתוב: "ורוח נשא מאת ה' ויגז שלוים מן הים". אז הקב"ה בעצמו, הוא השיא את הרוח שתביא את השלו לעם ישראל מן הים. "ויקח חמאה וחלב", אברהם בעצמו לוקח חמאה וחלב ומכיש למלאכים, וה' בעצמו "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים". מידה כנגד מידה בדיוק. והוא עומד עליהם תחת העץ, אברהם אבינו עומד איתם, עם המלאכים, בשעת הסעודה תחת העץ. ומה כתוב אצל הקב"ה: "הנני עומד לפנייך שם על הצור". כתוב: "ואברהם הולך עימם לשלחם ומה כתוב מידה כנגד מידה? "וה' הולך לפניהם יומם". רואים שמה שעשה אברהם בעצמו, ה' החזיר בעצמו. אבל כתוב: "יוקח נא מעט מים". זה היה על ידי שליח. "יוקח", "והכת בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם. אז ה' לא נתן את המים בעצמו, אלא ביקש שמה רבנו הוא יעשה זאת ועל ידי שאלה.

ונשאלות שתי שאלות: וכי כה גדול כח מעשה אבות עד שמהפסוק שכתוב: "ואקחה פתחה לחם", שאברהם לקח את פת לחם בעצמו, בזכות זה זוכים לחם מן השמים 40 שנה כל בית ישראל? מיליונים אכלו מן במשך 40 שנה כל יום בזכות פעולה אחת: "ואקחה פת לחם". אז מעשה אבות כל כך היו בעלי השפעה שפעול ה אחת יכולה לפרנס עם שלם ארבעים שנה. ולא רק זה, במדרש כתוב שהוסיפו שמכוחה זכו לארץ חיטה ושעורה. בזכות שהוא לקח את פת לחם עם ישראל זכו לארץ ישראל המבורכת בחיטה ושעורה. וגם לעתיד לבוא יזכו עם שיראל שיהיה פיסת בר בארץ. אז זה שאלה ראשונה: עד כדי כך גדול כוחם של האבות, שמעשה אחד שלהם יכול להשפיע על העולם כולו?

שאלה שנייה: וכי כה גדול כח משעה אבות עד שאם יש בו חסרון, דק מן הדק, והפעולה נעשית על ידי שליח, אז כבר יינתנו המים במדבר על ידי שליח, ע"י משה רבנו? ומזה הסתובב החטא של מי מריבה, ושמה רבנו מת במדבר ולא נכנס לארץ. שאילו היה מכניס אותנו לארץ ישראל ולא חוטא במי מריבה, הוא היה משיח! ככתוב: "עד כי יבוא שילה". "שילה" בגימטריה זה משה, והיה בונה את בית המקדש נצחי. כי מעשה ידיו לא בטלו. ואז כבר היינו כבר היום בגאולה, כבר 3,300 שנה. אז בגלל שעשה אברהם את "היוקח נא מעט מים" נתגלגל מזה אסון נורא. ולה ה' בכבודו ובעצמו נתן לנו את המים, אלא ע"י שמה ומזה יצא כל הברוך הגדול הזה.

אז זה שתי שאלות. ולזה יש שתי תשובות. אחת: מעשה אבות היו בגדר זריעה. מעשים מכוננים. ובדין הוא כשגרעין יכול להניב עץ אבות שאחר כך יצמיח יער ענק, זה אם הגרעין הוא שלם. אבל אם יהיה בגרעין חסרון דק מן הדק, התוצאות מישורן. כך יש להבין גם בתיבת נוח. התיבה לא רק הייתה תיבה של הצלה. אלא היא הייתה בסיס לחיים חדשים ומתוקנים, לעולם שעומד לקום. ומי מקים את העולם? נוח. וכל מעשה שלו הוא יסוד ושורש בעולם החדש. דור המבול השחיתו את דרכם על הארץ וחטאו בפריצות נוראה. עד ששינו בעלי חיים מטבעם, ואפילו העצים שינו את טבעם. בגל הפריצות שהייתה שם. אז לכן, נגזר על כל באי התיבה שנה שלמה פרישות מחולטת. זאת אומרת הגברים יהיו בתיבה לבד, הנשים לבד, במשך שנה. אין שום אפשרות להתייחד. ואלה שפרצו את הגדר, הם נענשו קשות ובפרהסיה. לנוח היו שלושה בנים: שם, חם ויפת. חם שימש בתיבה נגד הגזרה שגזר הקב"ה. כיוון שעשה מעשיו במחשך, יצא ממנו הבן כוש. וממנו יצאו שחורי העור. בגלל המעשה של חם. העורב שימש בתיבה, לכן נענש שהוא לא מתייחד עם הנקבה, אלא דרך המקור. מקור למקור ואין לו שום הנאה. והכלב שימש בתיבה, ולכן לפעמים באותה שעה הם נתפסים ולא יכולים להשתחרר. אלה שלושה שעברו על הגזרה ונענשו והענישו את בני מינם עד סוף הדורות. אז הקב"ה קבע כיון שלקו דור המבול בגלל הפריצות, אז צריך שבתיבה לא יהיה ממעשים אלה. ומכיוון שאלה חטאו, נענשו היוצאים מהם.

גזר דינם של דור המבול נחתם גם על הגזל. "כי מלאה הארץ חמס", ולכן עולם חסד יבנה. שהקב"ה הוא ברא את עולמו, הוא חייב למישהו משהו? לא. היה מישהו שהוא יהיה חייב לו? לא. הוא ברא את הברואים והוא ברא אותם בחסד. והיה להם חסד גדול, נתן לו את כדור הארץ. סידר לנו גן עדן עלי אדמות, פירות, ירקות, פרחים, צמחים, דגים , בעלי חיים, כוכבים, שמש, מאורות, אוויר, הכל! גן עדן עלי אדמו. אם בני האדם לא מקלקלים במעשיהם גן עדן עלי אדמות. אז הקב"ה ברא את העולם בחסד. ורצה שהברואים ימשיכו בחסד. וכן כולנו זקוקים לכולנו. כל אחד עושה חסד עם זולתו. אחד חנווני, השני ירקן, אחד חייט, השלישי חשמלאי, זה איכר, וכן הלאה. כל בעלי המלאכות, כולם עושים חסד אחד עם השני. אי אפשר שאחד יעשה את הכל. אז עולם חסד ייבנה. מכיוון שהם קלקל בגזל וכל אחד ניצל את השני לעצמו, אז צריך שבתיבה "עולם חסד ייבנה". וחסד חינם עם כל הבריאה כולה עד לאחרון של בעלי אחרון, צריך שהחסד יהיה במסירות עצומה. ולכן, כל רפיון, כל התרשלות ייפגם ביסוד ובשורש, ולכן נידון בחומרה רבה. לכן נענש נוח, שהכה אותו הארי. למה? כיוון שאתה מייסד של האנושות מחדש. והמשימה שלך: "עולם חסד ייבנה". ללא רפיון! לכן ישנו, לכן היו צריכים להכין לכולם את מאכלם ובזמן. אז אם יש רפיון, אפילו אם זה נעשה עם חשבון, ההשפעה וההשלכה של זה, תהיה גם בצאצאים.

והתורה היא ספר הוראות, והיא מלמדת אותנו כמה יש להקפיד ולהשגיח על תקופת הבראשית. כי כל תקופת בראשית היא יסוד ותשתית. לדוגמה: מי שזכה מן הקהל ללמוד בצעירותו, בקטנותו, בילדותו, מה שנקרא "גירסא דינקותא", זאת אומרת עוד בהיותו קטן, לימדו אותו מה שלימדו אותו. אם לימדו אותו תורה, אם לימדו אותו דברים אחרים, כל מה שהוא למד הוא לא יישכח. הבראשית קובע, מה השקיעו בתינוק, בעולל וכו'. אז כתוב שתינוק מתחיל לדבר, אביו מלמדו תורה. דבר ראשון שיהודי צריך לעשות עם בן שנולד "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב", ללמד את הילד בהיותו תינוק עדיין, והתחיל לדבר, ללמדו תורה.

לרבי מאיר בעל הנס היה רב שקראו לו אלישע בן אבויה. ואפשר לתאר כמה גדול הוא היה אם זה הרב של רבי מאיר בעל הנס. אב הוא יצא בסוף לתרבות רעה. התוספות בחגיגה ט"ו מספר לנו שהוא נפל בגלל חסרון דק בחינוכו.זאת אומרת מה קרה? אבא שלו לא התכוון כל כך שלם שמים וסיפרנו את זה אתמול, אבל כיוון שהוא רצה שהבן שלו יהיה תלמיד חכם, כי ראה את כבוד התורה, ואיך תלמידי החכמים מלמדים, ואש מלחכת סביבם כמו במתן תורה, אמר את הבן הזה אני אתן לישיבה. ממילא ההתחלה לא הייתה טובה כל כך, אז בסוף זה נתן אותותיו והוא יצא לתרבות רעה. לעומת זאת, כל הרוממות של רבי יהושע בן חנניה שנאמר עליו "אשרי יולדתו", בגלל שאמא שלו הוליכה את העריסה שלו לבית המדרש, כדי שיתדבקו אוזניו בדברי תורה. זה מהירושלמי ביבמות פרק א', הלכה ב'. זאת אומרת, לוקחים את הילד שעוד הוא תינוק שישמע דברי תורה בבית המדרש, יכול לצאת משם גאון. נותנים לו לשמוע זמרים פסולים או שטויות או לראות טמבלויזיה, הרבה אין מה לצפות ממנו. מה שקולטים בבראשית, זה מה שישפיע על האחרית. אדם שזוכה ללמוד בישיבה או בכולל, אדם שבונה בית יהודי, מתחתן, השנה הראשונה היא הבסיס. לכן צריך להיות בשנה הראשונה פנוי לאשתו, לביתו, כדי שיתרקמו היחסים ביניהם ויכירו איש את רעהו כמו שאומרים היטיב. השנה הראשונה תשליך על כל החיים. גם מי שנכנס לישיבה, אותו דבר, השנה הראשונה. וגם כל החיים שלנו, 70 שנה. ימי שנתינו בהם 70 שנה זה גם כן הפתיחה והבסיס לחיי נצח. אם אדם היה רגיל בברכות בעולם הזה, יהיה רגיל בהם לעולם הבא. אשרי מי שבא לכאן לעולם האמת ותלמודו בידו. כי מכאן ממשיכים ולאין שיעור. כי שמה פותחים לך את כל מה שלמדת והבנת מעט, שמה פותחים את זה בלי הגבלה שתבין ללא גבול. אבל רק מה שלמדת. מה שלא למדת אין לך. מה יש בדיסקט זה מה שיהיה לך. אז אשריו שמי שהכין בשבעים שנות חייו את הצידה לדרך. איך שהתחלת ככה תהיה האחרית. אפילו אם והיה ראשיתך מצער, אחריתך ישגה מאוד. אז זאת אומרת כל העולם הזה זה עולם זריעה לעולם הבא. אדם נותן מלוא חופניו לעני בעולם הזה, יקבל מלוא חופניו טובה מהקב"ה לעולם הבא. אדם נתן לעני בדעת, חוכמה החזרי אותו בתשובה, הקב"ה ייתן לו אוצרות לא פוסקים. כמו שכתוב בזוהר הקדוש פרשת תרומה מה גדול השכר שמקבל מי שמחזיר בתשובה יהודים. אז זאת אומרת על כל פעולה שעושים יש תגמול לאין שיעור.

אז נזכור שוב: אברהם פעל בעצמו ה' שילם לזרעו אחריו פי מיליונים לאין שיעור. מה שלא עשה בעצמו, מצווה בו מבשלוחו. תמיד המצווה שאת העושה היא יותר טובה, יותר חשוב מאם אתה עושה אותה על ידי שליח. אף על פי שגם השליח עושה את שליחותך,ז ה נחשב שאת העושה, זה לא דומה. אז ראינו דוגמה: אברהם שאמר "יוקח נא מעט מים", ולא הביא בעצמו, מה זה גרם שמשה רבנו בסופו של דבר נכשל ויצאה תקלה לעולם. לכן כל אדם ישתדל שכל מעשה שלו יעשה במחשבה תחילה לעשות כראוי, אין אתה יודע מה פעולה קטנה. "ויקחנה פת לחם", מה זה? להביא כמה פרוסות, כמה פיתות, להביא את זה לשולחן, להגיש את זה לאורח, מה יכול להיות שכר! שעם ישראל מתפרנס 40 שנה, מיליונים במדבר, יש לכם שיעור כמה הקב"ה מוכן לשלם למי שעושה פעולות ולו הקטנות ביותר?

עכשיו בואו נראה איך הקב"ה מכין לנו את הכל ומה ייתן למי שמתכוון לשמו: אתם יודעים שהעורב מפורסם מאוד בתיבה של נוח, שנוח שלח את העורב. העורב הוא לא בעל חיים חיובי. כל בעלי החיים כמוש אמרנו שלטו בעצמם, חוץ מהכלב והעורב. כולם הצטערו על העולם שחרב בחוץ. כולם נשאו בעול, מפני שעולם היה שרוי בצער, כל העול נמחה. אבל העורב לא. לכן גירש אותו נוח, "וישלך את העורב". ידוע שהעורב אכזרי, עד שכתוב בגמרא: "אין התורה מתקיימת אלא במי שעושה עצמו אכזרי על בניו כעורב הזה". כך כתוב בעירובין כב. העורב גם שקרן. כמו שכתוב בגיטין מה. והוא גם רומז ליצר הרע, כמו שכתוב בזוהר הקדוש. ונוח שילח אותו מן התיבה, "ויצא יצוא ושוב". ביקש לשוב לתיבה, אמר לו נוח: מה צורך לעולם בך? לא לאכילה ולא לקורבן. מפה רואים שנוח למד תורה. כי אומות עולם אוכלים עורבים, יהודים לא אוכלים עורבים. התורה אוסרת אכילת עורב. אז הוא אמר לו נוח אתה לא לאכילה ולא לקורבן, אתה פסול מהקרבה. אז מה התועלת, מה הצורך שיש בך לעולם. אמר לו הקב"ה: קבל אותו, עתיד העולם להצטרך לו. אימתי? כתוב בפסוק: "עד יבושת את המים מעל הארץ". עתיד צדיק אחד לעמוד ולייבש את העולם, ואני מצריכו לו. אליהו הנביא גזר בדורו של אחאב, שלא יהי גשם, לא יהיה מטר, לא יהיה טל, כי אם לפי דברו. שלוש שנים לא ירד גשם, התחילו למות בהמות, ואחאב חיפש אותו בכל מקום. וקרא לו "עוכר ישראל", ואז הוא עשה את המעשה בהר הכרמל מי צודק. אמר לעם אתם הולכים אחרי נביאי הבעל ואשרה, בואו נעלה להר הכרמל, נקריב קורבן ונראה. "אם ה' האלוקים לכו אחריו, אם הבעל לכו אחריו. עד מתי את ם פוסחים על שתי סעיפים. תחליטו או עם ה' עד הסוף או בעל עד הסוף. ואז הקריבו קורבן והמתינו שתרד אש מן השמים, ואז יראו מי אמת ומי לא. כמובן שלהם לא ירדה האש, וכשאליהו פתה לה' ואמר לו "ענני ה', ענני", ירדה אש מן השמים וכולם צעקו "ה' הוא האלוקים, ה' הוא האלוקים", ואליהו הנביא הוכיח את אלוקותו יתברך בעולם. אבל בינה ובינה הוא יה בורח מאחאב שחיפש להורגו, ונאמר "והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבוקר ולחם ובשר בערב", מי זן אותו בבריחתו בנחל כרית? העורבים. אז ה' אמר לנוח אלת חשוב שבוא לא נצרך לעולם, כי הוא לא לאכילה ולא קורבן, עד יבוש את המים מעל הארץ, תן לו רמז. שיבוא אליהו ויבש את הארץ מהגשמים, אז יצטרכו לעורבים, הצאצאים של העורב הזה, שהם יבואו לו לחם ובשר בבוקר ולחם ובשר בערב. והרא"ש ורבנו בחיה כותבים: "יבושת" זה אותיות "תשבי", לרמוז על זה שהערוב יאכיל את אליהו התשבי.

עכשיו יש להבין: אם העורב הוא לא בעל חיים חיובי, והתכונות שלו שליליות, יש בו אכזריות ושקר ותאווה בלתי מרוסנת, והיה מן הראוי לשלח אותו מן התיבה ולאבד אותו, מדוע הציל אותו הקב"ה? משום שבעוד כאלף וחמש שנה דורות, דורות שלעורבים יהיו בעולם שיביאו כמה מצאצאיו אוכל לאליהו הנביא, והלא הבריאה כולה משתוקקת לשרת את צדיק, ומתעלה מכך. כמו שאומר המסילת ישרים מדברי הגמרא בחולין צ"א: שכל אבן ביקשה "עליי יניח צדיק ראשו". שיעקב אבינו, "וישכב במקום ההוא ויעש  אבן מראשותיו", אז כתוב שהתקוטטו האבנים בניהן מי תזכה שהצדיק יניח את ראשו עליה. נמצא שודאי שכל בריאה בבריאה תחפוץ לשרת את אליהו הנביא. אז למה צריך להשאיר דווקא את העורב עם כל המעלות השליליות שלו? אבל התורה כמו שאמרנו היא מלשון הוראה, והיא ביקשה מאיתנו להורות אותנו כך: הכל יודעים שהקב"ה זן את העולם כולו בטובו, ונותן לחם לכל בשר, כי לעולם חסדו. אבל יש להתאזר בביטחון איתן שהבורא יתברך "מכין מזון לכל בריאותיו אשר ברא", מה זה "מכין"? מכין מראש ומקדם. אתם יודעים ממתי המזון שלכם מוכן? מששת ימי בראשית. מה תאכלו הערב, הנה הבחור הזה שותה באמצע ההרצאה, גם זה כתוב לו כבר מזמן, מזמן, מזמן הבריאה. זאת אומרת הכל מוכן ומזומן לאדם. רק צריך ביטחון. אם יש לך ביטחון "השלך על ה' יאהבך והוא יכלכלך", כי אין מי שיכול לזון ולפרנס מלבדו. מלכתחילה ברא הקב"ה את העורב כדי שבעוד שלושת אלפי שנים, יספק מזון לנביא שיסתר בנחל כרית. וכעבור אלף וחמש מאות שנה, הציל העורב בדור המבול כדי שימלא את ייעודו. אז הקב"ה הצילו כדי שימלא את הייעוד שלו להביא את המזון לאליהו הנביא. הכל מתוכנן מראש.

גם בזה יש את הכלל מה שאמרו חכמים בפסחים קי"ח: "קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף". ושניהם בניסים מופלאים. זאת אומרת קריאת ים סוף זה היה נס ופלא, שהים נגזר לגזרים, ל-12 עשר גזרים שיעבור כל שבט ושבט בנפרד, ושיעמדו המים כנד נוזלים, זה נס ופלא. גם הפרנסה של בן אדם בנס ופלא. "מה הגאולה פלאים אף פרנסה פלאים", אומר המדרש. אבל כשם שבקריאת ים סוף נאמר: "וישוב הים לפנות בוקר לאיתנו", מה זה "לאיתנו"? להתנאו הראשון. שהתנה עמו הקב"ה במעשה בראשית, שיקרע לפני בני ישראל. כבר היה תנאי מבראשית, כי "אין חדש תחת השמש". אז ה' גזר כבר מהתחלה והעמיד תנאי, שהים סוף יקרע. אז "וישוב הים לאיתנו", "איתנו" זה אותיות "תנאו", לקיים את מה שנפסק. כך בדיוק הפרנסה של כולנו, הוכנה מראש מקדם.

ועכשיו נזכיר סיפור מן הגמרא: עני אחד בא לפני רבא. רבא העיק לו נדבה, והזמין אותו לסעוד על שלוחנו ושאל אותו "במה אתה סועד?". דהיינו, מה אתה אוכל ארוחת צהריים. אומר הרב גלינסקי: אם אני הייתי בא לפני החזון איש, זצ"ל, והיה מזמין אותי לסעוד עימו, הייתי נבוך. אבל גם הייתי מאושר איזה זכות! רבא מזמין את העני להיכנס לביתו, לא ר נותן לו נדבה ומשלח אותו, גם מזמין אותו לביתו שיאכל על שולחנו. זכות אדירה! והרי הקדוש, אדם קדוש הוא תמיד דבק באלוקיו, והוא נחשב כמשכן, כמקדש, כמזבח, והמאכל שלו, זה כקורבן שעולה על גבי האישים, והמשקה שלו בבית זה כמו נסכים. ואילו היה שואל: מה אני מזמין? הייתי נרתע, אומד הרב גלינסקי. אני מזמין? לכבוד יהיה לי אם אני אטעם שאריים, מה שנשאר מהסעודה, מהאוכל שאתה אוכל. אותו עני שבא אצל רבא לא התבלבל ואמר לו: אני סעד בתרנגולת פטומה ויין ישן. זה כנראה הולך ביחד, צריך לנסות את זה. מכל מקום, רבא שואל אותו שאלה: "אתה לא חושש לדוחקה ציבורה?". אתה עני ואתה מטיל עצמך על הציבור ומבקש תפנוקים כאלה? באיזה ראש הרגלת את עצמך לתפנוקים כאלה? רבא בעצמו לא אוכל דברים כאלה. העני לא מתרשם מרבא ותוקף ואומר: "וכי משלך אני אוכל? משל הקב"ה אני אוכל", שנאמר: "עני חולליך יסברו ואתה נותן להם את אוכלם בעיתו". ו"עיתם" לא נאמר, אלא "בעיתו". מלמד שכל אחד ואחד נותן לו הקב"ה פרנסתו שלו, בעיתו. כל אחד מקבל בדיוק בזמן את מה שהוקצב לו מבראשית. אז אתם מבינים? כביכול זה חוצפה גדולה שעני עוד מלמד את רבא שיעור בביטחון. טוב, בינתיים פתאום נשמעות נקישות בדלת, פותחים. מי האורחת? אחותו של רבא. לא ראה אותה 13 שנים, והיא מגיע לביקור. היום רגילים שמי שבא מביא איתו מזוודה ומתנחל לך בבית, אבל היא לא באה עם מזוודה. מה היא הביאה איתו? תרנגולת פטומה ויין ישן! אומר רבא: "מאי די קמה?", מה קורה פה לפנינו? מה קרה פה? איך זה שקרה שהדבר הזה אירע עכשיו לפני עתה שהרי לא הייתי רגיל בכך? ממתי אחותי באה עם תרנגולת פטומה ויין ישן? אמר לו "נענתי לך", דיברתי יותר מיד, סליחה, קום תאכל, הגיעה אלייך אוכל כמו שאמרת "בעיתו", היא לא הביאה את זה עבורי, אלא עבורך.

והסיפור הזה נפלא! ויש שאלה: האישה הזאת, זכתה שיש לה אח גדול הדור, קוראים לו רבא. תורה וגדולה במקום אחד. רבא היה חכם ועשיר, היה בקיא בנגלה ובקיא בנסתר. והוא נחשב כמו משה רבנו בדורו. היא לא ביקרה אצלו 13 שנה. מזה אנחנו מבינים שהיא גרה רחוק ממנו, אחרת אם היא בשכנות, הייתה נכנסת מיד פעם. והיא מחליטה לבוא ולבקר אותו, והיא מביאה מתנה. מה מביאים מתנה כשבאים? אז אם הוא עני, ויא לא רוצה ליפול לטורח, אז היא תביא אוכל. אבל אחיה עשיר, עד שהכלבים בסביבתו היו מואסים בפת מסולת. וכי הוא צריך תרנגולת פטומה ויין ישן? אלא ודאי מן השמים שתלו בה את הרעיון הזה להביא את זה, כדי לתת לאותו עני. אז מתי היא רכשה את התרנגולת והיין, ומתי יצאה לדרך? ודאי שלא יום לפני, כי היא לא בקרבת מקום. אז נגיד שבוע, שבועיים לפני. אתם מבינים איך הקב"ה מכין את המזון? כדי שיגיע ברגע הנכון. פלא פלאות!

אז אם כן, אנחנו צריכים לראות שכל אדם שבוטח בה' יתברך במאה אחוז, הקב"ה לא מזניח אף אחד, אף אחד הקב"ה לא מזניח. ואם אתה עושה חסד, תעשה אותו בשלמות, כי הקב"ה ישלם לך בדיוק כמו שאת העושה. תעשה אתה לבד בשלמות, תקבל ממנו בשלמות בכפלי כפליים לאין שיעור. אבל אם לא תעשה כך, תעשה ע"י שליח או בהתמהמהות או לא בזריזות, או לא בשמחה, אז תדע לך שהכל יחזור אלייך בדיוק כמו שאתה עשית. אז לכן צריכים לדעת, יהודים יקרים, שכל פעולה שלנו נרשמת למעלה. כל פעולה שלנו נרשמת למעלה. וכדאי לדקדק במצוות, וכדאי להכין צידה לדרך. כי אנחנו בדרך לצאת מכאן. אז לכן יהודים יקרים, כל אחד ייתן דעתו וילמד עם נוח שעשה חסד גמור עם כל בעלי החיים והוא הנברא המובחר שבעולם, משמש ומשרת את הבעלי חיים, שהם פחותים ממנו לאין ערוך, וכל בריאתם היא לשמשו, לתועלתו, לטובתו. והוא עומד עליהם ומפרנס אותם ולא ישן, ופעם אחת הוא איחר, לא שלא התכוון לתת לארי, אז הוא הכהו ועשה אותו בעל מום, רואים שבשמים מדקדקים על כל דבר ודבר. היה נוח אומר לו סליחה, אני חייה לך משהו? אני עובד אצלך? אני מקבל שכר? אני פה בהתנדבות לא ישן. אומר לו הארי: אין דבר כזה, את הפה בתפקיד של מנכ"ל העולם, אתה כמו בורא יתברך. כל העולם נמצא בתיבה ואתה המנהיג, הקב"ה לא מאחר לתת מזונות, הוא נותן בעיתו. ראינו את המעשה. אז אתה על אותו תקן, צריך להביא בעיתו ולא לאחר. ואם לא, תקבל מכה שתהיה בעל מום.

אין תירוצים רבותיי. צריכים לדעת שבשמים מדקדקים עם האדם בתכלית, ונותנים לנו את כל הכלים לעשות את זה הכי טוב. הראייה: כשאנחנו צריכים להתפרנס ברווח גדול, אנחנו זריזים, אבל אם זה ללכת לשיעור תורה או משהו, עייפים ועצלים. אבל אם היו אומרים מיד שכל מי שמגיע לשיעור, מקבל 5,000 דולר, לא היה מקום! אז זאת אומרת ההסתכלות שלו טעות. אנחנו מחשיבים את העולם הזה כי מקבלים במזומן, יצר הרע מזלם מזומן, יצר הטוב בתשלומים. הפירעון רחוק. אז לכן, רצים למקום שמקבלים מיד, ולא משקעים שלעולם הרחוק, שהוא בעצם הקרוב. כי תכף שאתה יוצא מפה אתה מגיע לשם, והתכף זה יכול להיות כל יום. אז אשריו של מי שמבין את הדברים ופועל על פיהם, ויזכה לחיי העולם הזה והעולם הבא מלאים ומאושרים, אמן!

 

שואל: שלום כבוד הרב, מה שלומך?

הרב: ברוך ה'.

שואל:  קודם כל, אני רוצה להגיד לכם, קהל נכבד, שכבוד הרב מברך פה את כולם, אז אני רוצה אישית לברך אותו, אם הברכה שלי תתקבל, על 35 שנים שהוא עושה עשייה מופלאה! ומחזיר בתשובה. ושהקב"ה וזכות אבותינו הקדושים, ניתן לך, ותמשיך לעשות את מה שאתה עושה הכי טוב שאתה יודע!

הרב: אמן, תודה!

שואל: וכמו שאמרת, דיברת פה, אני באמת רוצה להגיד לכם שמנת 2009 אני מלווה את הרב כל הרצאה והרצאה והוא נתן לי מנייה לגרוס את הש"ס, סיימת אותו פעם ראשונה, פעם שנייה, ואני עוד מה ספרים מסים את זה פעם שלישית.

הה: אשרייך לחיי העולם הבא!

שואל: ולקחתי עליי, כמו שאם אתה הזוכר, לקחתי עליי המון, המון תפילות, אני כבר שבת חמישית או שישית, אני לא זוכר בדיוק, אני קורא את כל התהלים כל שבת וכל יום , שלוש שעות.

הרב: אשרייך לחיי העולם הבא!

שואל: ואני רוצה רק להגיד פה לקהל משהו קטן: הוא דיבר פה על כמה דברים מאוד מאוד חשובים ועיקרים של תורה. אני באמת רוצה להגיד לכם שכל אחד יקח על עצמו, גם אם הוא לא יכול, ואני יודע שיש הרבה אנשים שלא עושים ברכות השחר בבוקר ולא נוטלים ידיים ולא עושים, אם כל אחד יקח על עצמו משהו קטן, כמו שהרב אמר פה, ברכות השחר , אשר יצר, לברך על הלחם שהקב"ה נתן לנו, כל ברכת המזון, אני מבטיח לכם שאתם תראו דברים אדירים וסגולות גדולות מהדברים האלה. מי שיעשה את זה, מובטח לו שייפתח לו פרנסתו והכל.

הרב: חזק וברוך!

שואל: זהו! אז רק איזה ברכה, אם אני יכול לגשת אלייך ועוד פעם לקבל איזה ברכה ממך, כבוד הרב אפשר לעלות ולקבל ברכה ממך?

הרב: בכבוד! ה' יזכה אותך לעלות במעלות התורה, להבין את התורה ולקיים אותה במאת האחוזים!

 

שואל: כבוד הרב, אני מודה לרב שהוא מטריח את עצמו רוחנית וגשמית לבוא אלינו לתת לנו כאן במה לדבר על נושאים, כי אנחנו חשובים שהרב לא רק יכול לתת תשובות, אלא יש לרב יכולות גם, לעשות יותר מאשר אנחנו. אני מבקש מהרב לדבר על הנושא התקשורת. אנחנו רואים שהתקשורת זה מספר מסוים של אנשים בתוך מין דעה מסוימת, אני רואה בזה כמו בועה כזאת, והמציאות השנייה שהיא אנחנו ואנחנו רוב, ואנחנו יש לנו דעות אחרות ממה שמחזיקים בהם אותן אנשים שמחזיקים במכשיר הזה שנקרא תקשורת. אני זכר כבוד הרב, קודם כל, בשנות ה-60, וה-70, ההשפעה של המשפחה כמו שצריך הייתה השפעה מרכזית. לא היה לנו את הכל הזה שמכניס בנו לא ידע ומשהו שהוא צריך לעשות- להביא לנו מה קורה, אלא מביא את הדעות שלו ומכתיב אותם לתוכנו. עכשיו, זה לא היה, הייתה לנו השפעה של המשפחה. כרגע ההשפעה של המשפחה היא כזאת שאותה תקשורת משפיעה גם על ההורים, שככה שעכשיו ההשפעה היא גדול המאוד גם על הילדים וגם על ההורים, שדעה שלהם. והיא ל ארק נגד התורה, אלא להוקיע את התורה. כמו שאנחנו ראינו לפני שהרב נכנס, המנוח שמעון פרס אומר: הם מיעוט והם לא יכתבו לנו ואנחנו הרב ואנחנו נכתיב להם. עכשיו מה שאני רוצה לשאול הרב, זה בשנת 77, תשל"ז, שמנחם בגין עלה לשלטון, אז אני שמעתי וקראתי שהוא יכול היה להתיז את אותם אנשים שהיו נגדו  ושהם נמצאים אחרי המיקרופון, והוא... והם באים הכיסאות שלהם היו זזים, כמו ששמענו שחיים יבין וכו' שיעיד על זה, אבל מנחם בגין לא ניצל את ההזמנות שהייתה לו ואמר כל אחד נשאר במקום שלו. דמוקרטיה. היום אנחנו בחרנו בימין, זה מה שיש לנו ימין ושמאל, בחרנו בביבי, וביבי שהוא... כבוד הרב, אז מה שקורה כבוד הרב, הוא שר התקשורת. אותם אנשי תקשורת הם יעמדו נגדו, עמדו נגדו בבחירות שיהיה, כבר אמרו אתה תפסיד, אתה תפסיד, אתה תפסיד, והם יעמדו נגדו גם בהמשך, והוא שר התקשורת, והוא לא יכול לעשות שום דבר. זאת אומרת, הדבר אלמנטרי שהוא יכול לעשות זה להביא אנשי ממון שיפתחו ערוצים מקבלים שיכניסו לשם את האנשים הדתיים, הלאומיים שיהיו איזון מול הקומץ הזה שנמצא עכשיו מאחורי המיקרופון וכביכול שולט עלינו. עכשיו, הוא לא עושה את זה. יכול להיות שזה לא רק שאלה של כסף, אלא יש כל מיני מגבלות שבחוק שהוא לא יכול לעשות את זה, אבל בפועל קורה שאנחנו נמצאים במציאות שהכח הזה, שאני קורא לו "כח הטומאה", הוא עומד מאחורי המיקרופון, ואנחנו הרוב במציאות החיה מעבר למכשיר הזה, לא יכולים.. אם לא להזיז אותם, להביא מקבילים כדמותנו שיעמדו מול הכח הזה. ואני מבקש מהרב לומר המציאות הזאת שאני לא רואה איך היא נגמרת. כי גם לימין יהיה 80 מנדטים, אני לא רואה איך הוא עושה את זה. מה הרב יכול להעשיר אותנו במעשה, מה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב זהה של התקשורת שבמרכאות שולטת בנו מקום המדינה עד היום. ובנוסף, אם הרב יכול לפתוח ערוץ שיביא לידי ביטוי, את הכח המציאותי שיש לרב ושיש להמונים, וזה ייבא כח מאזן. תודה רבה כבוד הרב.

הרב: תודה לך על ההרצאת הדברים.  אז ככה: בעיקרן של דברים את הצודק. אבל יש לציבור כח יותר גדול מהתקשורת, וזה מפני שביבי כבר 21 שנה נגד כל מה שהם עושים, ולא עוזר להם. זאת אומרת העם לא טמבל כמו שהם חושבים. ובסוף הוא בוחר את מה שהוא רוצה. אז זאת אומרת רואים שהם לא יכולים להטות לגמרי את השכל של האנשים. השפעתם היא גדולה כי ודאי שהם מפרסמים את האג'נדה שלהם בתכסיסים כאלה ואחרים. ובטח את היודע שאילנה דיין עשתה תוכנית עליו, והוא ענה לה בצורה מוחצת, אבל גם זה סוף סוף וכמו שאומרים מעיז, מה שהוא לא תמיד עשה. הוא עשה כמה תרגילים יפים "ישראל שלנו", את היודע שזה של אידלסון.. שלדון, לא? אז שמה מביעים יותר את הדעות שלו מאשר בידיעות אחרונות וכן הלאה. אבל אני אגיד לך הנשק הכי גדול נגד התשקורת זה פשוט לא לשמוע אותם. אם אתה לא שומע, אתה לא מושפע. ואם אתה רוצה לשעת מה היה, במכולת כולם מספרים. בקופת חולים כולם מספרים. כל אחד פוגש את השני, שמעת? שמעת? לא, לא שמעתי. ברוך ה' לא שמעת. אתה יודע מה היה? נו, ואז אתה תסנן את זה איך שאתה רוצה. תקבל את הידיעה, תפעיל את השכל ותבין מאיפה היא באה ולמה. הנה את בוראה עכשיו בארה"ב אותו דבר. יש הטיה שמאלית יותר, לכיוון הדמוקרטים, והם שמה גם כן טוחנים, טוחנים קלינטון, קלינטון, כי אם אחד פרוע כזה, כמו טראמפ, קשה יהיה אחר כך להסתדר איתו, כי הוא בן אדם עצמאי מידי, הוא  לא הולך את המבין לפי הדפוסים הקיימים במשך עשרות שנים שהמנהגים הם צייתנים לתשקורת ולרחשי הלב שלהן וכו', וכו'. אז לכן מישהו אמר שבברכות השחר הוא הזכיר, הוא הזכיר את ברכות השחר, כמה חשוב להגיד בבוקר, אז מישהו כאן כנראה בברכות השחר, קם היום וראה משהו ואמר אותו, הוא אמר ככה שאומרים "ברוך את ה' אלוקינו מלך העולם שלא עשני גוי", הכוונה לבוש. "ברוך את ה' אלינו נמלך העולם שלא עשני עבד", הכוונה לאומבמבה. ברוך את ה' אלוקינו... שלא עשני אישה", כוונה לקלינטון. "והנותן לשכוי בינה", זה טרמאפ. "שכוי" את היודע מה זה? תרנגול, כן. מכל מקום הנקודה היא שתשקורת עובדת במסות, מעלה את האנשים שהיא רוצה, מתכננת את הכל, גם אם מישהו אמר משהו לא טוב, מיד יעלו מישהו תוך כדי שכבר ינגח את הנקודה. הם יודעים בשכלה שלהם  מי בצד שלהם, מי פה, מי חצוף להגיד ככה, מי לא, הכל הם יודעים. ואנשים תמימים,רוב בציבור תמים, והוא מאמין לעבודות. מאמין לעבודות. עכשיו את התשקורת לא מנצלים רק החילונים, גם דתיים. וגם שמה זה עובד באות השיטה. ומנצלים את תמימותם של האנשים, ואנשים נופלים בפח, ומאמינים לשמועות כאלה ואחרות, אין להם כלים לבדוק, הם גם לא בודקים, גם לא מאמינים. "מה עד כדי כך ישקו, הרי זה דברים שניתנים לברר, איך יכול להיות", וכן על זה הדרך, וככה מנצלים. מי שיש לו את המיקרופון עושה את העבודה בתשקורת, מעלה את מי שהוא רוצה וכו'. אבל את הרואה עם כל זה שהתשקורת לחמה בי מתחילת דרכי, היא לא הצליחה. היא לא הצליחה. ואני הלכתי ממקום למקום, ואמרתי את דבר ה', ורבים האנשים שעשו סיבוב, חזרו הבית, כמו שאומרים, לחיק המשפחה, לשמוע לאבא, לסבא ולסבא של הסבא, כי באמת כמו שאתה אומר היום אין משפחה, כל אחד עם אייפון לבד באותו מטבח. זה מסתכל פה, וההוא מסתכל שם, וההוא מקשיב לפה, ואין קשר משפחתי, כולם מחוברים לתשקורת, ואין מי שיגיד מה תשעה, ואין מי שיאמר מה לומר. אין! כל אחד הוא עצמאי, כל אחד מבין גדול, כל אחד שומע מה שהוא רוצה. לפני שנים, באחת ההרצאות סיפר אחד, דיברתי בגנות הטמבלויזיה והפגעים שלה וכו', אז הוא אמר שהם לפני כמה ימים החליטו לסגור, לקחו את הכיסא נוח, יצאו למרפסת ואחרי עשרות שנים, ישבו לראות את הירח. לא ראו את הירח עשרות שנים. אתה שומע? פעם היו יוצאים בלילה לטייל, היו הולכים רואים את הירח, את הכוכבים, משוחחים, היו נפגשים אנשים... היום מי נפגש עם מי? מי שי לו זמן? מקסימום בטלפון, sms , וואטסאפ, שלום ונגמר הסיפור! מי רוצה היפגש עם מי? כולם עסוקים. אין חיי חברה, אין חיי משפחה, אין את הרמוניה, אין היררכיה, אין שום דבר! הכל מפורק, מופרד. מי שעה את זה? אלה את המאשים. אבל יש להם אג'נדה. והאג'נדה שלהם זה לעשות פה מדינה פלסטינית, לעשות מדינה כל אזרחיה, להשכיח את התורה ולהתרחק ממנה, זה המשימה. ובם פועלים עם הקרן החדשה, ועם הרפורמים ועם בצלם וכו'. יש להם כלים ואירופה תומכת בהם, ומקבלים תקציבי ענק, ואתה רואה מנסים לבטל את העמותות שלהם ולא מצליחים, רוצה לבטל את התאגיד וכולם עליו, רוצה לענות וסותרים אותו. אין לו כח! אתה מבין? הבן אדם אפילו אם רוצה הוא יודע מה ההתקפות יהיו מחר ומחרתיים ובלי הפסקה, עכשיו לך תתמודד מתי תהיה ראש ממשלה,מתי תפעיל מה שצריך, לא תספיק שום דבר לשעות, כל הזמן בחקירות, כמה בקבוקים מכרה שרהל'ה וכמה נעליים היא זרקה על זה, וכמה היא צעקה על ההוא וכמה היא סילקה וכמה פה וכמה שם. זה לא נגמר. כאילו אצלם בבית הכל בסדר. אבל זהו! זה הכח שלהם והחוכמה לא מקשיב. סוגר. את היודע איזה חיים תקבל? פתאום יש לך חיים שלך. עד עכשיו אתה חי את החיים שלהם. הם מכניסים לך מה ואתה הולך עם המחשבות האלה. ואת המודאג ולא מודאג ומה יהיה ומה פה, מתי תתעסק בעצמך, פתאום אתה מגלה שאתה בן 60, 70 ואת הכבר מתחיל להתפרק ולא הספקת כלום, אתה יודע  הרבה מה היה בעולם, אבל מה היה איתך, לא שמת לב ועבר הזמן. אז לכן, אמרנו תנצלו את החיים, כל מצווה ומצווה שתעשו אתם עצמכם בשלמות, מתן שכרה בצידה ולדורות הבאים שלכם בלי גבול! הבורא משלם בגדול!אז למה לא להשקיע בזה?

שואל: שלום לך כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואל: אני כבר שנים צופה בהרצאות שלך, נהנה לשמוע אותך. ובהרצאות שלך ראיתי שקרו הרבה ניסים. כל מיני אנשים נקלטו להיריון, יצאו ממחלה. הגעתי לפה גם לשמוע אותך, וגם במיוחד... אח של אבא שלי לפני כמה חודשים נפלה עליו המחלה. הוא כרגע בבית חולים במצב אנוש, ולא יכל להגיע לפה לא הבן שלו שנמצא איתו, ואני הגעתי לפה במקומו. רציתי לשאול אותך כבוד הרב אם יש  משהו שאולי...

הרב: בן כמה הוא? מה יש לו? והאם הוא דתי או חילוני.

שואל: הוא חירש אילם. הוא לא שומר או משהו.

הרב: חירש אילם מלידה?

שואל: מגיל שלוש.

הרב: כן...

שואל: ובן 57, המצב שלו על הפנים. אמרו...

הה: בהכרה?

שואל: כרגע ככה, ככה. הרופאים אמרו שהוא סופני ונשאר לנו עוד חודשיים.

הרב: אבל הוא בהכרה? שומע מישהו? רואה מישהו?

שואל: רואה, כן.

הרב: שומע?

שואל: לא.

הרב: לא. לקרוא הוא יודע?

שואל: כן.

הרב: תכתבו לו: בבקשה תקבל עלייך שאתה חוזר בתשובה, שיהיה לך מחילת עוונות. אם הוא יקבל על עצמו, ישים כיפה, ישים ציצית, ואם הוא יכול לדברך משהו, ללמוד את הברכות אם הוא ל איודע לברך, או שאם הוא יודע לברך שיברך, ויקפיד מה שהוא יכול, גם אם לא תצליחו להצילו סופית, אז לפחות לחיי העולם הבא, כי אחרת לפי זה, יכול להיות שהוא לא יזכה.

שואל: כן, אבל הוא אמרתי לך הוא חירש אילם, קשה לו לבטא את עצמו, לקרוא...

הרב: אמרתי תכתוב. תכתוב. הרי הוא מבין מה שכותבים. זהו! אם את הרוצה לנסות להצילו, לך תדע אולי המשעה שלו יהיה כזה, אני לא יודע מה רמת החוב שלו כלפי הבורא, חירש אילם זה בדרך כלל מטור ממצוות אם הוא נולד ככה. מגיל שלוש אני לא יודע מה הסיפור בדיוק. אבל בסך הכלל להפסיד מזה הוא לא יפסיד. כי גם אם הוא היה פטור, והוא קיבל על עצמו, אז יכול להיות שזה יעשה רעש בשמים. הבנת?

שואל: הבנתי.

הרב: אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים. מה יש להפסיד? להפסיד אי אפשר. הרי הוא לא הולך לרקוד ומוות רעל הדיסקוטק עכשיו, הוא שוכב וממתין כאילו עד שיבוא מלאך המוות. אז בינתיים הוא יכול לצבור זכויות, כי חוזר בתשובה זה מהפך את כל דינו. אז לא כדאי?

שואל: כן, אבל אם המצב לשו רק מחמיר, אם זה יהיה בעייתי שהוא...

הרב: אמרתי זה לא משנה! אפילו אם חלילה הוא ימות, אז אכפת לך שהוא יהיה בגן עדן?

שואל: ברור שלא.

הרב: נו, אז מה מפסידים? לא מפסידים, רק מרווחים. ומה הוא מפסיד עכשיו אם יגיד כמה ברכות וישים כיפה וילך עם ציצית, מה הבעיה פיג'מה שמו לו כחולה או ירוקה, נו, אז מה הבעיה? ישים גם ציצית. מ הבעיה? הזכות של הציצית שהיא שקולה כנגד תרי"ג מצוות. תנסו ואם זה יצלח בעזרת ה', הנה אני אתן לך ציצית ואני אתן לך כיפה, תגיד לו שאני נתתי, אום הוא רוצה בעזרת ה' יתברך ניתן לו ברכה גם בלי זה, בגלל שהוא חירש אילם. מה השם שלו ושם האמא?

שואל: סמי פרץ בן תמר.

הרב: סמי פרץ בן תמר, ה' יזכה אותו לישועה מאוצר מתנות חינם, ויתיק את המחלה ממנו לאויבי ישראל מאדום.

שואל: אמן! תודה כבוד הרב.

הרב: אם בני המשפחה רוצים לעשות משהו בשבילו שיקבלו גם עצמם תשובה, זה ודאי שיועיל לו מאוד.

 

שואל: ערב טוב כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: אני נשוי כבר חמש שנים,ואנחנו מנסים תינוק לעולם, אני ואשתי, ולא מסתדר לנו. אז אם אפשר ברכה מכבוד הרב.

הרב: אתם אחרי בדיקות או לפני?

שואל: הכל בסדר, פשוט לא נקלט.

הרב: הבנתי. היה מצבים שהיה קרוב ל... ולא היה?

שואל: מה זאת אומרת?

הרב: זאת אומרת שהתחיל משהו והפסיק או משהו כזה?

שואל: לא.

הרב: לא. מה אתה עושה ביום?

שואל: עובד.

הרב: לא לומד.

שואל: לא.

הרב: מה עושה אשתך? הולכת בצניעות?

שואל: כן.

הרב: ממש?

שואל: בלי כיסוי ראש, אבל דיי צנועה.

הרב: אז זה לא בצניעות. גרביים גם לא. בקיצור, לא בצניעות. אז תשמע: את ההולך עם כיפה קבוע או רק הערב?

שואל: רק העבר.

הרב: רק הערב. אז תקשיב: תקבלו על עצמכם תשובה, היא בצניעות ואתם בתשובה, אני מקווה ששבת אתם שומרים?

שואל: משתדלים.

הרב: משתדלים. המצב קשה פה. בקיצור, תקשיב אתם תחזרו בתשובה, תשמרו טהרה, טהרה, אתה יודע מה זה טהרה? שאשתך תלך למקווה, ושהיא תלמד מה זה. וגם אתה תלמד מה מותר, מה אסור. תעשו את זה ובעזרת ה' אתן לכם ברכה שתפקדו מהרה. אבל אתם מתחילים כמו שאומרים מעכשיו.

שואל: בעזרת ה'.

הרב: מה השם שלכם?

שואל: אני ליאונין בן זילפה.

הרב: ליאונין בן זילפה.

שואל: ונינל בת טירה.

הרב: ונינל בת טירה. ה' יזכה אתכם לזרע חי וקיים בזכות התשובה.

שואל: אמן! תודה.

 

שואל: כבוד הרב, אני רוצה שתיתן לי הוכחה שהגמרא אמת.

הרב: אתה חוזר בתשובה או לא? אז עכשיו נזכרת לשאול על זה? מה פירוש שאתה רוצה הוכחה הגמרא אמת? אתה לא רוצה הוכחה שהתורה אמת , שה' אמת?

שואל: לא, אני רוצה שהגמרא אמת.

הרב: שהגמרא אמת. אז אני מציע לך  לקרוא את ההקדמה של הרמב"ם על ספרו "היד החזקה", שמה הוא משלשל בדיוק איך הגענו לזה שישי לנו גמרא, שזה הפירו ששל המשנה שזה תורה בעל פה שניתנה לשמה רבנו בהר סיני, והקב"ה נתן לו תורה שבכתב ותורה שבעל פה.

שואל: הרב, אז למה לא כתוב בתורה שבכתב, שיש תורה שיש תורה שבעל פה?

הרב: מי אמר לך שלא? אמרתי לך שתקרא את הרמב"ם ואתה תראה שכל הפסוקים שאומרים שם בדיוק.

שואל: תודה רבה.

הרב: בהצלחה.

 

שואלת: יש לי ארנייה...

הרב: מה?

שואלת: ארנייה, ארנייה, שבר.

הרב: כן...

שואלת: רציתי ברכה. חמש פעמים כבר ניתוחים. הארנייה יצאה עוד פעם. רציתי בעזרת ה' אולי מהברכה שלך תסתדר במקום ניתוח.

הרב: את הולכת תמיד עם כיסוי ראש.

שואלת: כל הזמן! 24 שנה.

הרב: יופי! יופי! מצוין.

שואלת: כן... עוד שאלה קטנה, סליחה.

הרב: אבל עוד לא התחילו עם הראשונה.

שואלת: אה! סליחה.

הרב: אז עכשיו תגידי לי את יודעת לקרוא?

שואלת: קצת.

הרב: את יודעת לשמוע?

שואלת: כן.

הרב: יש לך דיסקים שלי?

שואלת: כן.

הרב: מהבית כנסת, מול הבית יש בית כנסת.

הרב: ומביאים לך?

שואלת: אני יכולה להגיד לו שיביא לי גם כן.

הרב: יופי! אז אני מבקש את תשמעי כל יום לפחות שעה, במשך חודש. יש דיסקים שלנו...

שואלת: עכשיו לקחתי גם.

הרב: שמכילים עשרות הרצאות כפול שעה וחצי לפחות, זה המון זמן בשביל לשמוע בחודש.

שואלת: כן, מאיפה להביא את זה?

הרב: אמרת בבית כנסת.

שואלת: אם אני אבקש ממנו...

הרב: כן, יש באם.פי. 3. יש לך מכשיר?

שואלת: יש.

הרב: יופי! תשמעי ובעזרת ה' בזכות התורה שאת שומעת לא תצטרכי ניתוח. מה שמך?

שואלת: בקובזה פאולה. ויש לי עוד שאלה קטנה.

הרב: אז לא מעניין אותך הברכה?

שואלת: לא! מעניין אותי הברכה.

הרב: אז בקשה תתני לי לברך.

שואלת: בסדר.

הרב: מה שמך?

שואלת: בקובזה פאולה.

הרב: פאולה בת?

שואלת: חנה.

הרב: חנה. ה' יציל אותך מן הניתוח ולא תצטרכי לו.

שואלת: תודה, אמן! אפשר רגע?

הרב: כן.

שואלת: יש לי 40 שנה פסוריאזיס, אם אפשר ברכה לפסוריאזיס. מגיל שבע. זה הולך ובא.

הרב: ואת הולכת לים המלח?

שואלת: הלכתי פעם, והביאו לי אמבולנס ושמו לי מים. לא יכולתי.

הרב: הבנתי. טוב. אז את יכולה לשמוע אותי שעתיים?

שואלת: כן. למה לא. למה לא.

הרב: יופי, אז זה יהיה בשביל.. חנג'ורי? מה השם עוד פעם?

שואלת: פאולה בת חנה.

הרב: אותו שם. פאולה בת חנה, ה' יזכה אותך בעזרת ה' שגם המחלה הזאת תעבור לאויבי ישראל.

שואלת: תודה רבה. רצית להגיד לך משהו טוב בשבילך.

הרב: תודה.

שואלת:הבת שלי שעכשיו היא יצאה, שתהיה בריאה, בזכותך היא ברנני למעלה, היא צריכה ללדת. שמה כיסוי ראש, לקחה ממך על עצמה, ושישי שבת ועכשיו... שבע שנים היא לא הביאה ילדים, זריקות והכל, וברוך ה' היא צריכה ללדת, בזכותך. בגלל הכיסוי ראש שלך! באמת תודה רבה ותהיה בריא. אם אפשר כיסוי ראש גם בשבילי.

הרב: תודה. בבקשה, אני אתן לך בשמחה.

שואלת: ה' יברך אותך, אמן. ייתן לך בריאות, אמן, רפואה שלמה.

הרב: תודה.

שואלת: בקשה.

 

שואלת: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואלת: רציתי תברך את הבן שלי בבקשה.

הרב: מה שמו?

שואלת: השם שלו סעיד, עכשיו החליף אותתו לעדי.

הרב: ושם האמא?

שואלת: כדי.

הרב: סעיד בן כדי, רפואה שלמה, ותשובה שלמה.

שואלת: אמן!

הרב: תהיי בריאה.

 

שואל: ערב טוב, כבוד הרב. שמעתי הרבה הרצאות שלך בנושא של הכשרויות שאתה אומר לגבי, אחד מגדולי הדור אומר שמותר לאכול כל מיני כשרויות למיניהן, ואחרי זה הוא חוזר בו, אז אני רוצה לשאול אלייך, כולם שקרנים? אין אחד שדובר אמת? זה השאלה שאני שואל.

הרב: יכול להיות שיש אנשים שדוברי אמת, אבל מי שאני מציין ומשמיע שהוא לא דובר אמת, הוא לא דובר אמת.

שואל: אפשר ברכה?

הרב: בהחלט.

שואל: לחתונה במהרה.

הרב: בן כמה אתה?

שואל: בן 25.

הרב: אתה לא לומד?

שואל: אני לומד.

הרב: כמה שעות?

שואל: בערך שעתיים.

הרב: איפה?

שואל: בבית כנסת או בבית מדרש.

הרב: הבנתי. זה לא קבוע.

שואל: זה לא קובע. יש לי גם שיעורים קבועים גם.

הרב: הבנתי. אתה יכול ללמוד שעתיים רצופות בתענית דיבור כל יום תורה, שלושה חודשים רצוף, כולל שבת וחגים.

שואל: זה אני לא מסוגל.

הרב: אז איך תהיה מסוגל להחזיק אישה יותר משעתיים במשך כל החיים?

שואל: אפשר לקבל ברכה?

הרב: מה אני אביא לך ברכה, היא תעזוב אותך! לא יהיה לך זמן בשבילה, אתה לא יכול. אם אתה לא יכול להשקיע באשתך הראשונה, איך תשקיע באשתך השנייה? האישה הראשונה זה התורה. "תורה ציווה לנו משה מורשה", אל תקרי "מורשה", אלא "מאורסה".

שואל: אוקי.

הרב: אתה מוכן? שעתיים?

שואל: זה אני לא מסוגל להיות בשעתיים תענית דיבור.

הרב: אבל אתה בעצמך אמרת לי שאתה לומד שעתיים מידי פעם.

שואל: אני לומד שעתיים, אבל אני לא מסוגל בתענית דיבור.

הה: למה? אתה ישבת עד עכשיו שעה בשקט, עד שנתתי לך לדבר, אם לא הייתי נותן לך את המיקרופון שעתיים בשקט.

שואל: אני אומר...

הרב: מה הבעיה? אתה לא שאסור לך לדבר, מותר לך לדבר מה שאת הלומד. תדבר בקול אין בעיה, אבל אתה לא מדבר עם אף אחד בשום דבר בשעתיים חוץ מהתורה, מה הבעיה?

שואל: בלי נדר.

הרב: או1 יופי! ברוך ה' התקדמות. אבל תדע שזה תלוי בזה. תזכור! אתה מפסיק, אתה מדבר, האשיה ברחה.

שואל: בסדר, בלי נדר.

שואל: חיים בן ציפורה.

הרב: חיים בן ציפורה, בעזרת ה' זיווג הגון מהרה בזכות השעתיים  לימוד תורה בתענית דיבור, שלושה חודשים רצוף. ואז תזכה לחיים. ואם לא, היא תהיה ציפורה.

שואל: בלי נדר.

הרב: תהיה בריא.

שואל: בלי נדר.

 

שואלת: שלום.

הרב:שלום, שלום.

שואלת: ערב טוב כבוד הרב. אני מבקשת מכבוד הרב, ומכל עם ישראל לברך את עמוס מז'ה שהיה שחקן כדורגל בנבחרת באר שבע, שנבל בניוון שרירים, ילד בן 23, שאמור לטוב לסין לניתוח מאוד מסוכן.

הרב: הוא בהכרה עכשיו?

שואלת: הוא בהכרה, אבל הוא מונשם.

הרב: מה הוא קשור אלייך?

שואלת: הוא הבן של חברה שלי מאוד , מאוד טובה.

הרב: שואל שאלה: הוא יבין מה את אומרת לו.

שואלת: הוא יבין, אני אלחש לו באוזן, כן.

הרב: תגידי לו שאני מבקש יחזור בתשובה שלמה...

שואלת: הוא דתי! הוא בישיבה...

הרב: איך בישיבה אם הוא במצב כזה?

שואלת: הוא בישיבה, מה זה! הוא מגיע מישיבה.

הרב: אבל עכשיו הוא לא בישיבה.

שואלת: עכשיו הוא כבר לא, הוא כבר מונשם, הוא במיטה.

הרב: שמעתי, שמעתי. לאט לאט.

שואלת: הוא מונשם...

הרב: שמעתי. לאט לאט. שחקן כדורגל הוא שיחק בשבת?

שואלת: לא, הוא לא שיחק בשבת, רק ביום חול. הוא תמיד שמר שבת...

הרב: לא הבנתי. בבאר שבע נותנים לחלק לשחק רק ביום חול, וחלק בשבת?

שואלת: כן! כן! לא בשבת! הוא אף לא שיחק בשבת.

הרב: טוב! אני מברר, אני לא מאשים. אז את אומרת שהו אלא שיחק בשבת.

שואלת: צדיק! הוא לא שיחק בשבת, הוא ילד צדיק.

הרב: טוב. מה השם שלו?

שואלת: עמוס מז'ה בן מרים.

הרב: עמוס מז'ה בן מרים בעזרת ה' תסור ממנו המחלה ותתקע בראשו של אסד והוא ייצא לחיים טובים ולשלום, לקדש שם שמים.

שואלת: אמן! תודה.

הרב: תהיי בריאה.

 

שואל: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואל: אני רוצה ברכה לי ולאשתי על המשפחה שלנו, על הבנות שלי.

הרב: אתה לומד?

שואל: כן.

הרב: כן, מה?

שואל: כן, לומד.

הרב: כמה?

שואל: ביום?

הרב: ביום.

שואל: שעתיים בערך.

הרב: איפה?

שואל: את השיעורים שלך אני שומע מלא...

הרב: מה זה מלא? לא מחסיר?

 שואל: לא מחסיר.

הרב: כן. מה דיברתי אתמול אתה זוכר?

שואל: תכן, אני אזכר אני אגיד לך. אני בהתחלה אומנם, של אתמול, בהתחלה...

הרב: איפה הייתי אתמול?

שואל: בבת ים.

הרב: יפה!

שואל: עכשיו אני בורח לי מהראש, אבל שמעתי אני באמצע הבעיה.

הרב: בסדר. אני מאמין לך כבר. כן?

שואל: יש לי שיעורים, רב שלי כאילו ויש לי שיעורים...

הרב: טוב. אני מבקש ממך שאתה תהיה דוגמה למשפחה שיראו אותך לומד בבית, מעבר למה שאת הלומד, שעתיים כל יום לומד. כל יום שיראו אבא לומד.

שואל: אני לא רואה את הבנות שלי שעתיים ביום.

הרב: לא הבנת. אבל את התראה אותם, הם יראו אותך, אתה יושב ולומד, אתה בבית והם בבית, מה הבעיה?

שואל: אני חייב ללמוד שהם רואים אותי?

הרב: בודאי! אתה רצית ברכה לכל המשפחה.

שואל: לא, בשעתיים האלה חייב שהם יראו אותי בשעתיים האלה?

הרב: אמרתי אתה רוצה ברכה לכל המשפחה?

שואל: כן.

הרב: אני אומר לך שהברכה בבית, זה כשיושב באבא ורואים אותו בני המשפחה לומד תורה.

שואל: אין בעיה.

הרב: יופי!

שואל: אני עושה את זה, אבל שעתיים שלמות אני לא רואה את הילדים שעתיים.

הרב: אמרתי לך עכשיו, מה קשור לילדים? מתי אתה רואה את הילדים?

שואל: בערב.

הרב: בערב. בערב תשב קצת שיראו אותך, הם ילכו לישון תמשיך, אבל יראו אותך. הם לא צריכים לשבת ולהסתכל אלייך שעתיים. אתה צריך ללמוד שעתיים, והם יראו שאתה למדת.

שואל: בסדר.

הרב: בסדר?

שואל: בסדר גמור!

הרב: עשינו דיל?

שואל: עושה את זה בלי שום בעיה.

הרב: יופי! מה השם?

שואל: ארז בן שולה.

הרב: ארז בן שולה ומשפחתו לכל טובה וברכה, לעלייה רוחנית, בריאות שלמה ואיתנה וכל מיני דמיטב.

שואל: תודה, כבוד הרב.

שואלת: כבוד הרב, יש לי ילדים שמתחזקים ובעקבותיהם אני שומעת הרבה הרצאות שלך בבית, ובעיקר זה התחיל מהבן, אח"כ זה עבר לבת, בעקבות ההרצאות שלך הבת שלי הפסיקה לאכול בשר. כי בהרצאות שלך אתה אומר שהכל טרף, שום דבר לא כשר. וזה אני מאוד מתקשה בימי שישי בבישולים. אין לי מה לבשל. כאילו...

הרב: יש אצלנו בשר.

שואלת: אבל איפה קונים? זה השאלה שלי. איפה אפשר לקנות?

הרב: אז יש פעמים פה פעמים שם, תצלצלי לקפ"ז,יתנו לך את הטלפון, ואת תרשמי ובעזרת ה' יודיעו לך איפה ניתן להשיג.

שואלת: אני אשמח מאוד. כי הבת שלי לא מוכנה לאכול שום בשר...

הרב: היא צודקת במאה אחוז, גם אני לא מוכן לאכול שום דבר, חוץ מזה.

שואלת: תודה רבה!

הרב: תהיי בריאה.

שואל: ערב טוב, מורנו ורבנו, עטרת...

הרב: ועטרת ראשנו וחנג'ורי בסטרי...

שואל: ערב טוב, קהל קדוש.

הרב: הופה! איזה סיבוב.

שואל: רוצה לספר בקצרה, סיפור איך חזרתי בתשובה בזכות רבנו, הרב אמנון יצחק שליט"א. שהייתי חילוני, היה לי שאלות, ספקות לגבי הקב"ה. שאם הוא קיים, שהיו אומרים החברים "בעזרת ה'", והיו עושים עבירות, ולא הבנתי את המשמעות הזאת. ובזכות שלקחתי על עצמי, להכיר את הקב"ה באופן אישי,  יש כאלה לא עשו את זה, לקחתי על עצמי להכיר את הקב"ה מקרוב. עשיתי הסכם כזה, אני אגיד בקצרה, לא אגדיל את....

הרב: לא אאריך.

שואל: לא אאריך את זה. ברח לי...

הרב: אמרת להקב"ה?

שואל: אמרתי להקב"ה אם אתה קיים, תוכיח לי שאתה קיים. ואחרי... בזכות ההרצאה של הרב, שראיתי איזה אחד, אדם חילוני, יהודי יקר, שהוא אמר לרב אני לא מאמין, הרב לא מספק אותי, וספקות ותשובות וזה. אז הרב אמר לו, בהוד השרון זה היה, הרב אמר לו: שיגיד ככה, במשך שבוע, אם הוא קיים, תוכיח לי. שהוא יגיד את זה...

הרב: על העבירה הראשונה שאני אעבור, תן לי מכה!

שואל: כן. ואמרתי את זה בשמך שבוע. אם הקב"ה קיים , שיוכיח לי שהוא קיים. ואמרתי את זה במשך שבועיים. ותוך חודש, תוך 40 יום, הרגשתי את המוות בעיניים. יגידו לי קיצוני, יגידו לי מה הם רוצים, אבל מי שמכיר אותי באמת, יודע שאני היום חי פה בנס, ואני נמצא בהרצאה הזאת בנס, וכל מה שאני עושה בנס, בחסד ה'.

הרב: מה קרה לך?

שואל: ומתבטא שאני אמרתי במשך שבוע להקב"ה אני לא מאמין שאתה קיים, לא מאמין שאת הקיים, תוכיח לי שאת הקיים. אם אני צריך לאבד יד או רגל, אני מוכן. והיום ברוך ה' אני חי עם רגל שעשויה מברזלים. ואחד השאלות ששאלתי את הקב"ה אם הרב אמנון יצחק שליט"א אומר אמת, ומה שהוא אומר זה דברי אלוקים חיים, וזה האמת, תוך חודש קיבלתי את התוצאה. בזכות דודה שלי שזכית אותי לשמור שבת פעם ראשונה בחיים שלי בגיל 23. שמרתי שבת, ואחרי השבת הזאת, עברתי את התאונה הזאת, שעד היום זה מופיע בעיתונים. תאונת דרכים, בגוגל, בזיכרון יעקב, צומת דור אלון, זה מופיע. אחרי התאונה הזאת, חזרתי בתשובה, והכרתי את בורא העולם, ואני אגיד לכם שמשהו? מי שלא מקשיב לרב הוא מפסיד והוא ישלם עלז ה ביוקר.

הרב: לא לאיים, אומרים שאני מאיים..

שואל: לא מאיים, אני  לא מאיים אומר לכם את האמת, כי אני עברתי את זה על עצמי. שאמרתי את זה, עליי, אני מוכן לאבד יד ורגל...

הרב: ועשו לך הנחה רק רגל.

שואל: ועשו לי הנחה שזה רגל, שהיום אני ברוך ה' סוחב את הרגל כמו שאומרים. וזהו. ומאז שהזרתי בתשובה, ידעתי שהקב"ה קיים , והוא אמת, ותורתו אמת. כל מי שיגיד לי "קומסי קומסה", לא קונה אותי כי זה הכל חרטא ברטא והעולם הזה הבל הבלים, וזהו. זה מה שקיבלתי. היום סוחב את הרגל ברוך ה' יתברך הבורא ויתעלה שמו.

הרב: תהיה בריא. תודה.

שואל: תודה רבה.

הרב: אור רצה לספר את הסיפור הזה כבר חצי שנה ויותר ולא הזדמן לו. היום התפלק לו.

 

שואל: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום וערב בטוב.

שואל: הבחור שסיפר, הבחור מהוד השרון זה הייתי אני ששאלתי אותך במופת בהוד השרון, שתוכיח לי אם יש אלוקים או לא.

הרב: מה אתה אומר! בינגו!

שואל: ואני מודה לך מקרב לב שהחזרת אתי בתשובה.

הרב: ברוך ה'!

שואל: ותודה רבה!

הרב: עכשיו לקחת את שני הקטעים האלה, לחבר, חביבי חבל על הזמן! איך הגעת אבל לבאר שבע? אשתך גרה צפה. אתה מה היה איתך אחרי שאני נתתי לך את ההצעה?

שואל: לא הבנתי הרב, מה?

הרב: אתה זה שהצעת לו את ההצעה אם אתה לא מאמין, אז מחר תגיד?

שואל: כן.

הרב: ומה עשית עם זה?

שואל: לא עשיתי עם זה כלום, הלכתי, ובדקתי אם יש דבר כזה, אם יש ה'. ובאמת יש ה'. זה לא סתם, אנחנו לא במקרה, ואנחנו לא כאן סתם, וכל מה שקורה בעולם הזה, יש מנהיג, יש מנהיג לאומה, ויש את הבורא יתברך, ו...

הרב: באיזה שנה זה היה? 2013? אתה יכול לחפש בינתיים את ה-2013, בהוד השרון. אתה היית מהשואלים הראשונים, האחרונים?

שואל: לא יודע, לא זוכר, אני זוכר שזה היה במופת. נפגשנו בהוד השרון, ושי פה הרבה אנשים שראו את.. כולם אומרים לי תראה איזה מפורסם אתה בקליפ, תראה איזה מפורסם אתה, הנה אפילו הבחור יכול להעיד פה...

הרב: אה, אתה גם בקליפ?! י'חביבי!

שואל: כן.

הרב: יפה מאוד! בסדר. תודה רבה. אתה מבין למה עד עכשיו לא זכית לדבר?

 

שואל:ערב טוב כבוד הרב.

הרב: אתה יודע מה זה ולדימיר פוטין?

שואל: כן יודע.

הרב: מה זה ולדימיר?

שואל: זה משהו שולט בעולם, משהו כזה.

הרב: ואי! ואי! אשרייך לקח לנו לחפש הרבה זמן. בעל העולם. ומה זה פוטין? "פוטייה" אתה יודע מה זה?

שואל: לא.

הרב: זה ילד שנאבד בדרך. פוטייה, אתה מכיר?

שואל: זה דומה, אבל...

הרב: דומה, לא חשוב. אני לא רוסי. כן?

שואל: אז יש לי שתי שאלות ועוד ארבע שאלות מחברים.

הרב: וואו! שש.

שואל: לא זה משהו...

הרב: שש מי יודע.

שואל: זה קצר יחסית. אני בתהליך גיור, אני בצבא. עכשיו יש כל מיני שמועות שהגיור הזה לא כל כך רציני וזה, חלק מזה באמת נכון, אבל אני אשית אני כן.....

הרב: רוצה בגיור אמת.

שואל: כן, לשם שמים והכל, ואני כבר מקיים את...

הרב: אז יש לנו גר צדק שנקרא מיכאל סקריצקי, שהוא גם היה בצבא, הוא גם לא סמך על הגיור שלהם ועשה בנוסף, ניתן לך את הטלפון שלו, הוא ידריך אותך.

שואל: אוקי. תודה רבה.

הרב: שתיים.

שואל: לגבי הכשרות של הבשר, יש היום נגיד פוסקי הלכה, גדולי הדור, פוסקי הלכה, אז השאלה אם הלכת למישהו ודיברת איתו על זה, כאילו, יש איזה פסק הלכה שאסור לאכול את הדברים האלה, או ש..

הרב: לא צריך פסק הלכה, צריך לדעת את המציאות, מי שיודע את המציאות לא צריך פסק הלכה.

שואל: אוקי.

הרב: כן? עכשיו בשביל החברים.

שואל: שנייה, תן לי לבדוק... יש מצווה "ואהבת לרעך כמוך", מצד שני יש מצווה לשנוא את הרשעים. איך אני יודע מי אלה, מי זה רעך, ומי זה הרשעים? איך אני מבדיל בין לשנוא את הרשע, לבין "ואהבת לרעך כמוך".

הרב: רעך זה מי שהוא רעך בתורה ובמצוות.

הרב: כלומר, יהודי שומר תורה ומצוות.

הרב: נכון.

שואל: ורשע?

הרב: מי שעובר עבירות.

שואל: אז כל מי שעובר עבירה אני צריך לשנוא אותו, כאילו איך זה מסתדר?

הרב: מסתדר יפה מאוד. אם אתה נמצא באונייה ומישהו עשוה חור באונייה, אתה גם תטבע. אז אתה צריך לאהוב אותו או את הצריך לשנוא אותו?

שואל: אולי לא לשנוא, להזהיר אותו.

הרב: להזהיר כל זה מדובר, אתה מזהיר את הרשע. ואם הוא חוזר בו, מצוין, אתה חוזר לאהוב אותו. אם הוא לא חוזר בו והוא רוצה להרשיע, הוא גם מטה את הכף כלפייך. נגיד שאתה בקבוצת אוהדים שנוסעים באוטובוס, ואחד האוהדים מתחיל להשתולל ועושה בלאגן, האוטובוס עומד להתהפך מרוב הבלאגן והכל, צריך לאהוב אותו על זה?

שואל: לא.

הרב: נו? זה הכל.

שואל: אוקי. שאלה הבאה: כתוב בירמיהו פרק ל"א :ו"קראתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה". מה זה אמר? מה המשמעות של זה?

הרב: שהקב"ה לעתיד לבוא ייתן לנו את התורה בהארה חדשה שלא יהיה יצר הרע, והברית הזאת תהיה ברית חדשה, לא תמות, לא כמו הבריתות האלה שעברנו עליהם, אלה בריתות שאנחנו נקיים אותם. מי ששאל את זה הוא נוצרי, כן.

שואל: לא נוצרי, אבל הוא כן מתעניין ב..

הרב: בנצרות. כן. שלוש.

שואל: ערב רב שיצאו עם בני ישראל ממצרים, בני אדם שהתגלו צדיקים או שהם פשוט בני אדם רשעים או שהם אפילו לא בני אדם, כאילו מה הם? מי זה ערב רב?

הרב: ערב רב זה אלה שהצטרפו לעם ישראל בגלל הטובה שהייתה להם וראו את כל המכות, והם היו נספחים לעם ישראל. הם התחתנו עם המקולקלים שבישראל, ואלה שנדבקו בהם, והם עשו רעות לישראל, במשך כל הזמן. הם הנקראים "העם" בתורה. שכתוב "ישראל או "בני ישראל" זה עם ישראל, וכשתכתוב "העם", זה הערב רב. ארבע?

שואל: כמה זמן אמרוה להימשך משלחמת גוג ומגוג, יש איזה זמן כלשהוא?

הרב: שבע שנים.

שואל: יש מקור?

הרב: כן. יחזקאל ל"ח.

שואל: לא, אבל כתוב 7 שנים?

הרב: "והסיקו באש שבע שנים". יש על זה הרצאה שלמה, תוכל למצוא אותנו אצלנו באתר. ואנחנו קרובים בפתח, כי ולדימיר פוטין אמר שהוא מאיים בפצצות אטום על פולניה, על נורבגיה, ואפילו על ארה"ב אם ירגיזו אותו. והוא הבטיח שאם קלינטון תבחר תפתח מלחמת העולם השלישית.

שואל: הבנתי. תודה. ואפשר לקבל ברכה שאני אצליח בגיור?

הרב: ה' ימלא משאלות ליבך לטובה, בקלות ובהצלחה.

שואל: אמן, תודה!

 

שואל: שלום לך כבוד הרב. יש לי שתי דברים: קודם כל, שאלה מספר אחת לגבי בריאת העולם, אני קראתי קצת והבנתי, עשיתי חיבור בין כמה דברים. עכשיו, לדעתי, לפי מה שהבנתי, שהעולם נברא שבע אלף שנים, ויש לו קיום לעוד שבע אלף שנים. עכשיו איך אני מסביר את זה? אני הבנתי על פי הבריאה של אדם. אם בורא עולם נתן לאדם יום אחד, זאת אומרת שזזה היה אלף שנה, וכל יום שבורא עולם ברא את העול, הוא ברא אותו כל יום. זאת אומרת שאלף שנים כל יום, שבע אלף שנים של בריאה. ככה הוא גם מרמז בורא עולם, לשנה השביעית אחרונה. איך שהוא סיים ועשה שבת, ככה הוא גם מסיים את העולם, וינוח מהעולם. האם אני צודק או לא? זה שאלה אחת.

הרב: לא. אלף שנים בעינייך כיום אתמול, זה דרך המשלה שהקב"ה נתן לנו להבין שכביכול אלף שנים שלנו זה כאילו יום שלו. מה שכן, כנגד ימי הבריאה והשביעי, אכן יהיו 6,000 שנה ואלף אחרון יהיה ימות משיח. זה נכון. כן?

שואל: שאלה שנייה לא כל כך קשורה. אני חקיין וסטנדאפיסט לקהל החרדי ואני רציתי לשאול אם כבוד הרב שאני אעשה חיקויים על ההרצאות שהרב מעביר, אני אעשה את הקול של הרב גם.

הרב: אם זה מוצלח, בוא נשמע.

שואל: (ניסיון חיקוי)

הרב: רגע, רגע. זה מצחיק אתכם? זה רציני? זה מה?

שואל: לא מספיק? אני אעשה עוד חיקויים.

הרב: רגע, רגע, אבל זה טוב?

שואל: זה מצווה לשמח יהודים.

הרב: לא כל כך...

שואל: אני קצת מתרגש מול הרב, ואני...

הרב: זה לא כל כך מקורי, אתה צריך להיות... תגיד כמוני "זה לא כל כך מקורי".

שואל: זה לא כל כך מקורי (ניסיון לחיקוי).

הרב: למה אתה מתאמץ, אני לא מדבר ככה (בקול צפצפני). אבל לא חשוב, תעשה עוד חזרות ותשאל אותי עוד פעם. תהיה בריא. בהצלחה.

שואל: תהיה בריא.

 

שואלת: שלום. ערב טוב, כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואלת: אני חייבת להודות להקב"ה שזימן את הערב הזה שאני ואמא שלי זכינו לקחת חלק בהרצאה.

הרב: אשריכן שזכיתן!

שואלת: כן. זה שאמא הגיעה לפה, זה לא פשוט, אני גררתי אותה...

הרב: והיא מבוגרת.

שואלת: כן.

הרב: זכתה!

שואלת: זכתה, אני אתן לה הכבוד קודם להגיד כמה מילים שהיא חייבת להגיד לך.

הרב: בבקשה.

שואלת: ויש לי רק שאלה אחת אחר כך.

שואלת: ערב טוב, כבוד הרב הנכבד.

הרב: ערב טוב.

שואלת: ברוך בואך לעיר האבות.  ואני רוצה להודות לך על שבירכת אותי באחת ההרצאות שלך, לפני כחודשיים באזור הדרום. ביתי שרה, ביקשה ממך שתברך אותי שיחזור לי אור עיניי. ותודה לאל חזרו לי אור עיניי ואני ביקשתי מבורא עולם שזה יהיה באופן מיוחד שאני אוכל לקרוא תהילים כל יום! ולהודות לבורא עולם ולכבוד הרב על כל מה שנתן לי. וחוץ מזה אני רוצה גם לומר לך: אשריי עם ישראל שיש לו כמו הרב אמנון יצחק! שכבוד הרב חורש את מדינת ישראל מצפון ועד דרום, לא למען לקבל דולרים, אלא למען להציל נפשות ישראל. כי לצערי הרב אנשים אוכלים בשר, והבשר הוא בספק, אני כבר למעלה משנה וחצי לא אכלתי בשר, ואני לא מתגעגעת ולא חזר לי שום דבר, ואני חושבת שעם ישראל צריך להבין שהוא... אם הרב אומר שהבשר בספק הוא צריך לחשוב, לחשוב טוב על.. באיזה שהוא יום הוא צריך לתת את הדין, ולכן צריכים לתת לנשמה להיות רגועה, ולא שתהיה זועקת כל הזמן. אני מבקשת מכל אדם ואדם, מכל יהודי ויהודי שיחשוב טוב מאיפה הוא קונה את הבשר, אם מותר לאכול את הבשר, כי זה דבר חשוב מאוד! ועוד משהו אני רוצה לומר לכבוד הרב, אני מחפשים את המשיח יש לנו את המשיח פה! אמנון יצחק!

הרב: תהיה בריאה! אשריך!

שואלת: כבוד הרב, אני מבקשת ממך... שאלה אחרונה. אני רוצה שתברך את כל משפחת עמרני, כי אנחנו אוהבים אותך ודוגלים בך, מחזקים אותך ושהקב"ה ישמור עלייך, כי מלאכיו יצווה לך לשמרך!

הרב: אמן! תהיה בריאה! ואת עולה מתימן, לא?

שואלת: לא, אני לא עולה מתימן. אני באתי ב-48. אני ילידת תימן, אני מאוד גאה, אבל אני כבר ותיקה מאוד בארץ, ואני לא אספר על עצמי כי אני אישה שנותנת ומחזקת ותורמת לזולת ועושה את כל הדברים הטובים.

הרב: שאלה אישית: אם את תסכימי לענות תעני ,אם לא תסכימי אל תעני. את היית קשורה קצת למערך?

שואלת: כן. אבל שניתי את דעתי.

הרב: או! כי אני שומע את החי"ת, ואת הזה, אז אני יודע מאיפה קיבלת את זה.

שואלת: אוקי, כבוד הרב.

הרב: בסדר, יופי! תהיה בריאה, תאריכי ימים.

שואלת: כבוד הרב סליחה, אני רוצה שתברך את כל משפחת עמרני.

הרב: בהחלט. כל משפחת עמרני בארץ ובתפוצות, יזכו לשמירת מעולה, תשובה שלמה והצלחה בזכותך! תהיה בריאה!

שואלת: כבוד הרב, רק שאלה, אפשר?

הרב: כן.

שואלת: אני עובדת בקרב הציבור פגועי הנפש. חלקם מתקשרים, זה לא שמתקשרים, מדברים כרגיל, אבל עברו טראומה נפשית בחייהם, חלקם זה גנטי, חלקם זה לא. רציתי לדעת מה דעת התורה, מה התורה אומרת כל אותם אנשים כאלה? האם יש להם תיקון? מה התרופה למכתם? מה זה?

הרב: אי אפשר שכל אחד מאותה סיבה. יש כאלה שזה מחמת מעשיהם בעולם הזה, יש כאלה מגלגול קודם, שנענשים בעולם הזה. יש כאלה שזה בר תיקון, יש כאלה שזה לא. זה תלוי, כל אחד לפי מה שהוא. אבל מה שברור כל מי שהוא בר הכרה ויכול לחזור בתשובה, ולקיים מצוות בדקדוק, ודאי שישפר מצבו לאין ערוך.

שואלת: אז זהו, שבאמת המכנה המשותף בקרב אותם מתבודדים, שאני עזרת להם ומסייעת להם, מצאתי מכנה משותף, שזה אמונה. אז אני באמת עוזרת לחשק את הפן הזה, ויש תקווה לרפואה. ככה אני חשובת.

הרב: אשרייך! שיהיה לכם בהצלחה!

אני מודה לכם על הערב הנפלא, בזכות היהודים היקרים האלה. תתברכו בכל מיני דמיטב. ערב טוב.