טבריה - טבריה - כח הרצון באספקלריית המדע

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח. הערב הזה יהיה בהצלחה גדולה, חזרה בתשובה, זיווגים הגונים ופרנסה טובה למשפחת בוסקילה כולה. לרפואת לאה חיה לובה בת מחמל. רפואה שלמה. הצלחה בכל לכ התורמים לארגון ההרצאה. הערב יהיה גם לעילוי נשמת הוריו וחמי היקרים, מנוחתם עדן.

פרשת נוח. פרשה סתומה בתורה, פרשת דור הפלגה. "ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים". מה רצו דור הפלגה? אמרו: אחת לאלף ותרנ"ו שנה רקיע מתמוטט. כל 1,656 שנה הרקיע מתמוטט. אלא בואו ונעשה סמכות. אחד מהצפון, אחד מהדרום ואחד מהמערב וזה שכאן סומכו מן המזרח. זה מה שהם עשו. נבנה מדגל וראשו בשמים. מה הרעיון? פשוט: הם ראו שהיה מבול בעולם, באיזה שנה לבריאה זה היה 1656 לבריאה. אז הם הגיעו למסקנה אחת ל-1,656 שנה הרקיע מתמוטט, ולכן באו נעשה סמוכות. נעמיד מגדלים ונסמוך את הרקיע שלא יתמוטט בעוד 1,1656 פחות שנת המבול שזה היה בערך 340 שנה אחרי המבול. אז אם ככה לחכמי חלם אין זכות ראשונים ואין זכות בכורה. כבר היו חכמים יותר גדולים מחכמי חלם. אתם יודעים מי זה היו חכמי חלם, כן? חמישה דורות לאחר המבול,

כעבור 340 שנה מאסון הטבע הנורא, קמה ועדת חקירה. איך זה בא אסון גורף? כיצד ניתן למנוע? נפלא! אנשים אחראים, סוף סוף יפיקו לקחים. אז הדבר הראשון שוועדת החקירה עושה, כמו בזמננו, קובעת קודם כל משכורות לחברי הוועדה. אחר כך זה זימון העדים. נוח היה עוד חי. הוא יכול לספר על השחת דור המבול, הוא יכול לספר על הגזל והחמס שגרם שיבוא מבול לעולם. הוא יכול היה לספר לכל הצאצאים שלו, אלה דור הפלגה, על הציווי שנצווה בפיו של הקב"ה לבנות את התיבה. ואיך נתקבצו כל החיות אליה מעצמם. הטמאות והטהרות. שבע מכל סוג. טהורות שתיים מכל סוג טמאות. הוא יכול היה לספר על הנס להאכיל את כל החיות בתוך התיבה. הוא יכול היה לספר להם על הבטחתו של הקב"ה שלא יבוא עוד מבול לעולם כולו, ועל הקשת בענן שהבטיח לו הקב"ה שיהיה לאות שהוא לא מביא את המבול. וכמובן שעל פי שני עדים יקום דבר, והיו שם גם בחיים שם, חם ויפת. הבנים שלו שהיו איתו בתיבה. אז היו לפחות ארבעה גברים. ואם אתם רוצים עוד ראייה, הרי התיבה נמצאת בהרי אררט עד עכשיו. אז מה צריכה להיות המסקנה? דבר ראשון שלא צפוי מבול נוסף, כי ה' הבטיח. והקשת בענן מעידה. הרי זה ידע גם פרעה הרשע, לכן השליך את ילדי ישראל לאן? למים. כי הוא ידע שהקב"ה מודד מידה כנגד מידה, אבל הקב"ה מנוע מלהביא מבול עוד פעם לעולם, בגלל שהוא הבטיח עם הקשת בענן שהוא לא יביא מבול לעולם, לכן הוא לא פחד להשליך אותם למים. רק הוא לא לקח בחשבון שהקב"ה נכון לא יביא מבול על כל העולם, אבל להכניס אותך למים, מידה כנגד מידה, כמו שהכנת את ילדי ישראל, אז אתה תיכנס ליום סוף ותתבעו שמה כולם. אבל הוא גם ידע שהקב"ה הבטיח ויקיים.

דבר שני, היו צריכים ללמוד שיש להזהיר לא להעיר את חמתו של הבורא יתברך, כי יש לו אמצעים רבים, רבים להינקם. כמו ששטף לדוגמה את סדום ואמרוה בגופרית מן השמים. אז לא צריך דווקא מים, אפשר גם אש וגופרית. בגוג ומגוג תכך יהיה, ואבני אלגביש, סלעים ירדו מלמעלה. גדולים, לא קטנים. אז זה המסקנה שהייתה צריה להתקבל, אבל מה עושים שלא רוצים להודות במציאות של הבורא? שלא רוצים להכיר במציאות של הבורא, וממליא גם לא רוצים לשמוע ממצוותיו, ולא רוצים לדעת מי שכר ועונש. אז איך מסבירים את המבול? בשביל זה יש וועדת חקירה, יש אנשי מדע והם יסבירו הכל באופן משוכל.

נו, אז עכשיו נלמד פרק בחוכמת הטבע: הדם בא מן השמים, זה רואים, נכון? לא צריך בשביל זה את המדענים. הסברה נותנת בשכל שנה מייצרים השמים אותה כמות גשמים. אבל עינינו הרואות שיש שנים גשומות ושי שנים שכונות. שלא יורד גשם. הכיצד? אז איפה המים שעלו "ועד יעלה מן הארץ", כל הזמן עולים אדים למעלה ונאספים,אז הם צריכים לרדת. אבל יש שמים שלא יורד גשם. אז איפה הם נאספים. אז צריך לומר שעודפים מצטברים בשמים. עד שהשמים קורסים מרוב המסע ובא מבול לעולם. נו, זה תהליך טבעי ומושכל. ככה יסבירו לנו אנשי המדע וכו'. אז מה עושים? כלום. מה יש לעשות? הרי זה מתרחש אחת ל-1,500 שנה לערך. אז יש להם עוד 1,160 שנה. אז הם היו צריכים להיות דור הפלגה רגועים. רחקו מהם מאוד מאוד. אז אם רוצים להימנע ממבול נוסף, יש להיערך מבעוד מועד. כמו שעכשיו מדברים על זה שהאוזן נפגע מהחום שנפלט על ידי כל התעשייה בכל העולם, והחום מתגבר בכדור הארץ, ועוד כך וכך שנים יהיה פה מצב שכל הקוטב יתחיל לימס. ואז הוא יתחיל לזרום. כמו שעכשיו ניתק חלק ממנו וכו', וזורם לכיוון אמריקה, ואז יעלו המים ואז ישטפו את היבשות וכו', וכו'. אז צריך להיערך, צריך לעשות סתימות למעלה. לסתום את האוזן.

בקיצור, אז מה מחליטים? מה עושים? איך נערכים מפני המבול שצריך לבוא כל 1,656 שנה? פשוט: בונים פגומים שיחזיקו את השמים. איזה גאונות של דור הפלגה לא יאומן כי יסופר. לא פיגום אחד. ארבעה! ארבעה עמודים, ארבעה מגדלים ואז אפשר לישון בשקט. גם אם הוא ירצה ליפול, הוא לא יכול ליפול, כי יש לו ארבע סמוכות. תגידו לי יש שטות יותר גדולה מזאת? וכי לשיטתם יכלו ארבעה קיסמים האלה להחזיק משקל בלתי משוער של מים שמכסים את כל ההרים הגבוהים תחת כל המשים. הרי כשירדו המים, בדור המבול, הם כיסו את כל ההרים. כל ההרים כוסו בכל כדור הארץ. אז ארבע מגדלים, אחד בהודו, אחד בפרס, אחד שואל, אחד פה, אחד שם, אז זה יחזיק את הכל, לא יישפך הא? לא יישפך. יפה רעיון. אז לשיטתם ארבעה קיסמים האלה יכלו להחזיק משקל בלתי משוער של מים המכסים את כל ההרים הגבוהים  תחת כל השמים. וגם אם כן, וגם אם כן, מה ימנע מן השמים לקרוס בקצוות? ואם המים מחלחלים, אז אחר כך הם מתקבצים עוד פעם, אז מה זה משנה מאיפה הם באים. אפילו אם יהיה סדק אחד קטן, אז כל המים יחדרו לכל התבל, אז מה זה מועיל?

אז רואים מפה שהרעיון הוא תעתועים גם לשיטתם. והוא מורך מעיקרו. שהרי לא צפוי לבוא מבול. ואתם רואים מאז ועד היום לא בא עוד פעם מבול, כמו שה' הבטיח. מאז ועד היום לא בא מבול. היה פעם אחת. כי ה' הבטיח שהוא לא יותר מבול כל העולם. טייפונים, צונאמי, כן. בקטנות, להזכיר לאנשים שהוא עוד נמצא. אבל מבול הוא לא מביא יותר לעולם. יש לו דברים חדשים. מה הם כן היו צריכים? הרי ה' הבטיח מפורשות שלא יביא מבול. אז עליהם היה לייצר מטפים נגד אש. ולא מגדלים נגד מים. אבל אם הם יעשו מטפים נגד אש, אז הם ידו שיש בורא לעולם, שהוא יכול להוריד אש מן השמים ולאכן הם הכינו מטפים. כי אש תרד מן השמים? אש עולה לשמים. האש תמיד שואפת לעלות למעלה, לא לרדת למטה. אבל ה' שפך על סדום ואמורה אש וגופרית מן השמים. נגד הטבע. אז מה רואים מזה? רואים מזה שיש אלוקים. אז אם יש אלוקים, ובפרט שהוא מזהיר לפני כן שכך הוא יעשה, ואנשים לא שומעים ואז זה בא, אז אין ברירה צריך להודות במציאותו. אבל לא רוצים להודות במציאותו, כי אחרת הטבע יתבטל. אחרת לא יצטרכו את המדענים, מה שהם יסבירו מה קורה? מה אכפת לנו איך קרוה? למה קורה מעניין. ואם נדע למה קרוה, נוכל לבטל את הגזרות של איקרה.אבל אז  נצטרך להניח תפילין, להתעטף בציצית, להתפלל, לברך על כל דבר, להיות שומר תורה ומצוות, אז מה, מי רוצה את זה? יותר טוב לקרוא לעצמך מדען ואתה פטור.  

אז הם התבצרו בשיגיונם ולא הסתפקו ברעיון העוועים, אלה החלו בבניית המגדל. ואם הקב"ה לא היה מפסיק אותם אז, שבלל את שפתם, פתאום השתבשו כולם, כולם היו שפה אחת, ודברים אחדים. כולם מדברים אותה שפה. וה' בלבל אותם, שיבש את לשונם. תביא פטיש, מביא לו גפרור, אומר תביא גפרור, מביא לו פטיש. והתעצבנו אחד על השני, הרגנו אחד את השני, זרקו אחד את השני מן הסולם, נהיה סבטוחה שמה עד שהכל התפרק והקב"ה פירק להם את כל המגדלים והרג מהם כמויות אדירות וכו'. חלק מהם הפך קופים, חלק מהם פילים, כל מיני גזרות משנות שעה בהם הקב"ה שמו, ומאז התפצלו ל-70 לשונות בכל העולם, והתפזרו. ככה נהיה 70 אומות. אז אם ה' לא היה מפסיק אותם אז, עד היום היינו מוציאים אנשים בונים את המגדלים לחזק את הרקיע שלא יתמוטט. עד היום. ובוודאי היינו מוצאים את האנשות עסוקה במאות השנים הבאות בונים מגדל אחד שואל, אחד בפאתי סין, בהודו ובסביר. הנה אתם רואים שבונים מגדלים בקטר ובסין וביפן ובכל מקום בונים מאבני קילומטר. מאבני קילומטר וחצי. מי זה? זה עוד שאריות מהמגדל של בבל. 

תגידו לי, זה לא מצחיק כל הסיפור הזה? למה התורה משקיעה לספר לנו סיפור כזה? מה אכפת לנו שהיו עדת מפגרים, באיזה דור מן הדורות שהחליטו להקים מגדל וראשו בשמים, לעשות סמוכות, ואחר המסקנה המדעית לתמוך את הרקיע שלא יתמוטט עוד פעם. למה אנחנו צריכים לשמוע שטויות כאלה? מה חסר שטותניקים שהיו בעולם? למה צריך לספר לנו את זה? אלא התורה רוצה ללמד אותנו בראש ובראשונה שנדע כמה יכול הרצון לעוות את הראייה הברורה הנכוחה. שיש לאדם רצון, גם תראה לו עובדות, הוא יגיד: ''אל תבלבל אותי עם עובדות''. לא מעניין אותו. ''מה אכפת לי מהעובדות''. זה שאמר הכותב: "כי חינם מזור הרשת בעיני כל בעל כנף". הציפור היא יצור חששן. גם דחליל מרתיע אותה. אבל כשהיא רעבה, ורואה את הגרעינים של התבואה ברשת עוצמת עינה מפני הסכנה, מתעלמת מהמלכודת, מתמקדת במזון, והופ, נלכדת! אלא מה? אין לה להתנחם אלה בצרת רבים. שיש עוד כמוה רבים שנלכדים. שהרצון פועל העיניים לא מפוקסות, השכל לא מבין, רק העין רואה את מה שהרצון רוצה. תשכנע, תוכיח, תסביר, שום דבר! אוזניים ערלות? איך נכנס פרעה למלוכדת ים סוף? הרי פרעה יודע שהוא נלחם נגד הבורא יתברך. הוא כבר הודה שה' הצדיק והוא ומצרים הרשעים. הוא קיבל ממנו עשר מכות, הוא קם ושילח את בני ישראל. די! לא רוצה את הצרה הזאת, בני ישראל. לא רוצה במצרים. אפילו שכדאי לי ואפילו שהם עבדים, ואפילו שזה בחינם, לא רוצה! מרוב מכות. אז איך נכנסת למלכות בים? את הרואה שהים נקרע לכבודת, אתה רואה שנבקע לשני מעשר שבילים. את הרואה שכל שבט הולך בנפרד כמו מלכים. אתה ראוה שהקרקע יבדה לחלוטין. ניסי ניסים! לפחות 50 ניסים על הים. איך אתה נכנס למלכודת? אלא יודעים רשעים שדרכם למיתה ויש להם חלב על כליותיהם. יודעים ומתעלמים. פרעה לא שונה מכל רשע מצוי בכל תקופה ובכל זמן, כולל בדורנו. יודעים רשעים שדרכם למיתה. יש מישהו שלא חושב שהוא לא ימות? נו, אז מה התכלית של חייך? אז מה עם אכלת עוד קילו בשר? אז מה עם קנית עוד גירה? הרי כל מה שתשקיע הכל יישאר לאחרים, ואתה לא תישאר. אתה יודע שהדרך שלך בסוף זה לבית קברות, למיתה. יודעים רשעים. יודעים. אז מה קרה? למה הם לא פוקחים עיניים? אז מה המטרה שאני פה ולמה באתי לכאן? בשביל למות? אז בשביל מה אתה חי? בשביל למות? לא היית קודם. אז למה צריך לייצר אותך שתהיה פה ואחר כך תלך? זה גם ילד קטן צריך לשאול. הרי אברהם אבינו שאל את זה בגיל שלוש. אלא אמר שכשאדם רואה "עשו לי", "ברחו לי", "אה, לקחו את הכסף וברחו", נכנס למלכודת!

הרב שך זצ"ל היה בבית החולים. הרב גלינסקי זכרונו לחיי העולם הבא, הלך לבקר אותו. אמר לי: "בוא תשמע מעשה". הפרופסור שטיפל ברב שך, נכנס עימו בדברים. ואמר לו: "אני מעריך את הדת...". נו, נו אם הוא מעריך את הדת מגיע לו "ישר כח", כל הכבוד! פרופסור מעריך את הדת, יפה כל הכבוד! והוא מוסיף ואומר: "יש לי רספקט כלפיה,. יש לו רגש כבוד. "אבל הדת חוסמת את המדע". ככה טען הפרופסור. "לכן יש לי הסתייגות מה מן הדת". רק בשביל זה נעבעך? "במה חוסמת הדת את המדע?", ביקש להבין הרב שך. אמר לו הפרופסור: "לדת יש תשובות ולמדע יש שאלות אז הדת עם התשובות מונעת את ההתפתחות של המדע". כי המדע זה כל הזמן שאלות. נו, השקפה מעניינת. שואל אותו הרב שך: "למשל? למשל?". אומר לו: "למשל הדת יודעת איך נוצר העולם. 'בראשית ברא אלוקים את המים ואת הארץ'. וזהו! יותר לא חוקרים. אבל אנחנו לא מתחשבים בזה ואנחנו חקרנו בהנחה שהעולם נוצר מעצמו. מכיוון שכך מצאנו את התשובות". "מעניין", החמיא לו הרב שך. "אדרבא, שתף אותי בממצאים שלכם". הפרופסור זרח מאושר. תלמיד המחכים את רבו. "הגענו למסקנה שבתחילה היה העולם מוצף במים. ובמים היו כל בחומרים הנחוצים. קוראים לזה מרק של כימיקאלים. ואז התחוללה סערת ברקים וברק אחד עז איחד כמה כימיקאלים יחד ונוצר התא הראשון". משם ואילך זה רק שאלה של זמן כדי שיוצר קוף. כל כף פשוט. חייך הרב שך. "טוב, אתה ודאי מצפה שאשאל אותך איך את התא לא התפרק מיד, ואיך נוצרו בו מנגנוני השכפול וקוד ההוראות. ובכך, לא אשאל אותך זאת. רק שאלה אחת: מי יצר את המרק של הכימיקאלים? וגם את העולם וגם את הברקים שאיחדו את המרק?". "אה...", אומר לו הפרופסור, "את זה אנחנו לא שואלים". הבנתם? זה פרופסור. ככה המדע עובד.

יש לנו סרטון שנקרא "מדענים", 20 דקות של התעלפות מצחוק. הכל זה ציטוט שלהם, מה הם אומרים. בסוף מתברר שהם יותר מאמינים מהמאמינים הכי פנאטים שיש אצל הדתיים. הכל זה אמונה. שככה זה התחיל, וככה זה היה, וככה זה נוצר, ככה זה המשיך, וככה זה..., הכל באמונה! זה נקרא "מדע".

אבל בואו ותלמדו אותו היטב, יעזור לכם בחיים: יש כח באדם לדבוק ברצון שלו, ולעצום עיניים בפני מה שיערער את דעתו הקדומה. עוד פעם אני חוזר, תזכרו מה אני אומר: יש כח באדם לדבוק ברצונו, שיש לו רצון עצמי, יש לו כח לדבוק ברצון שלו ולעצום עיניים בפני מה שיערער את דעתו הקדומה. אם הוא רוצה משהו, הוא יישאר עם המשהו, תסביר לו, תוכיח לו, תשכנע, שום דבר לא יערער. והנה תשמעו: שאלה זו שאל טורנוסרופוס את רבי עקיבא, אמר לו: "ומה יום מיומיים? במה נתאחד יום השבת משאר הימים? ענה לו רבי עקיבא: "ומה גבר בגוברין?". במה אתה מיוחד משאר האנשים? עד שאתה שואל למה שבת זה יום מיוחד מכל ששת הימים, אז אני שואל אותך בשאלה, אתם יודעים שיהודי שואל תמיד בשאלות, הוא עונה תשובה בשאלה. אז הוא שואל אותו: ומה גבר בגוברין? מי אתה? במה אתה מיוחד יותר מאחרים? אמר לו: "אני מיוחד שאדוני רצה בי, הקיסר ברח בי להיות הנציב, משום כך, יש לחלוק לי כבוד". אמר לו רבי עקיבא: "אף השבת. הבורא בחר בה מכל הימים". הסביר טורנוסרופוס שאלתי היא: "מי יאמר שהשבת שלכם היא השבת? הנוצרים גורסים אחרת". רק הוא שכח שהם עשו את זה 1,300 שנה אחרינו, כן. אמר לו שלוש תשובות: "נהר סמבטיון יוכיח". יש הר של אבנים שבכל ימות השבוע שוטף והולך, ובשבת שוקט ונח. כי ה' אמר לשבות ביום השביעי. הנהר הזה מעיד שישה ימים, ראשון, שני, שלישי, רבעי, חמישי, שישי, הוא שוטף בנחל יש אבנים מדרדרות, לא מים, אבנים, וביום השבת הוא נח. תסתכלו בגוגל יש כמה נחלים כאלה שרואים אותם, לאו דווקא סמבטיון, אבל רואים שיש נחלים מהסוג הזה ששוטפים כל הזמן אבנים. פלא פלאות! אבל יש. אמר לו: זה דבר אחד. דבר שני: "בעל אוב יוכיח. שאינו עולה בשבת". אתה יכול לעלות באוב בששת ימי מעשה. דבר שלישי: "קברו של אביך יוכיח שאינו מעלה עשן בשבת. שכל ימות השבוע היה נידון אביו של טורנוסרופוס ונשרף. ובשבת פושעי גיהנום שובתים". נו, אז מה אתה רוצה יותר מזה להוכיח שהשבת שלנו היא השבת. היום השביעי, זה השבת. סמבטיון, אוב ואבא שלך מוכיחים שזה כך. אמר לו: "ביזיתו, ביישתו, וקיללתו". הוא לא אמר על עצמו ביזיתני, קיללתני, ביישתני. כמו שהילדים אומרים :"בואנה בלי הורים, אל תערבב את ההורים, בלי הורים". אז נשאלת השאלה: אם הוא אמר שהוא ביזה אותו ובייש אותו וכו', אז הוא יודע שהוא צודק לגבי אבא שלו לפחות. אז אם טורנוסרופוס יודע שהקבר של רביו מעלה עשן כל השבת ושבת נח, שהרי אם רבי עקביא אז וודאי שגם הוא יודע. ולא עוד, אלא שהוא נפגע. אם זה לא היה נכון היה מתעלף מצחוק. אז הוא אומר איך הוא לא התגייר? אנחנו לא שואלים על גוי למה הוא לא התגייר. לא שואלים. אבל איך אתה מתגרה ואומר לו תוכיח לי שהשבת היא של ה', אם אתה יודע בעצמך שאביך הוא הוכחה הכי טובה? איך אתה מתגרה? הוא היה בטוח שרבי עקביא לא יעיז להגיד לו את הדוגמה הזאת. איך הוא יעיז להגיד לו. הוא הנציב העליון. הוא יכול להרוג אותו. והוא יגיד לו ככה בפנים אבא שלך יוכיח? והוא עצמו, הוא גם ידע זה נכון, אז מה? אז זה ישנה אותו? שיש לאדם כח רצון למדנו, אפילו אם תבוא לו עם הוכחות לא תזיז אותו ממקומו. יש כח באדם שאם הוא החליט שזה הרצון שלו, לא ישנה שום דבר. תנסה לעשות ליכודניק מערכניק או מערכניק ליכודניק. תנסה לעשות הפועל מכבי ומכבי הפועל. לא יעזור! זאת אומרת כשהרצון הוא רצון, הכח שלך ללכת על פי הרצון, הוא עצום נגד ההיגיון. נגד האמת, נגד ההוכחות, נגד העובדות. אבל כל זה נכון, אבל צריך לדעת שכל כח שנטעו בנו, נטעו בנו שיהיה לטובה ולא לשלילה. יש לנו את הכח הזה לכולם, אבל למה נתנו לנו כח כזה? לטובתנו. לא לרעתנו. אבל אם אדם לוקח את זה לרעה, אוי ואווי! אז הוא נהיה כמו פרעה, כמו טורנוסרופוס, כמו דור הפלגה.

הנה תשמעו דוגמה: שנינו בקידושים ל"ט: אלישע בן אבויה ראה שאב מצווה לבנו להביא לו גוזלות. גוזלים מהקן של הציפור. עלה הבן בסולם, קיים מצוות שילוח הקן, נשבר הסולם תחתיו, נפל ומת. תמה: הלא שתי מצוות קיים. מצוות כיבוד אב ואם, מה כתוב בה? "למען יאריכון ימייך". אם מקיים מצוות כיבוד אב ואם ודאי שלא מתים בגללה, אלא מאריכים ימים. וקיים גם מצוות שילוח הקן. מה כתוב בה? "וארכת ימים". ובשתיהן יש אריכות ימים. ואכן אריכות ימיו של זה? הנה, הבן הזה של האבא הזה, קיים מצוות כיבוד אם ואם, קיים מצוות שילוח הקן ומת. מה זה גרם לו אתם יודעים? התפקר. נהיה כופר. מדובר על הרב של רבי מאיר בעל הנס. אלישע בן אבויה. ענק שבענקים. גאון שבגאונים. ממעשה אחד ,יש אומרים עוד כמה שהצטרפו, ממשעה אחד התפקר. עכשיו אני שואל אתכם אתם המאמינים: אם אתם הייתם רואים דבר כזה, שאדם מקיים מצווה שכתוב בה אריכות ימים, וגם מצוות של שילוח הקן של אריכות ימים, ונופל ומת, הייתם מתפקרים? הייתם כופרים? (עונה אדם תשובה מהקהל) אבל אני שומע כל פעם שאלות. הנה זה נסע לחתונה, מצווה, ושלוחי מצווה אינם ניזוקין, ומת בתאונה. אני שומע אנשים שואלים כל מיני שאלות? הנה בן אדם עשה ככה וקרה לו ככה, למה? לא כולם ישר מתפקרים, אבל מתאסף, מתאסף, עד שיום אחד זה קורה. (עונה מהקהל: הכל מלמעלה). ברור שהכל מלמעלה. גם הוא ידע, אבל הוא שאל מלמעלה, איך מלמעלה לא קיימו את מה שנתנו לו למטה? למטה נתנו לנו מה? שמאריכים ימים במצוות האלה, איך זה קרה? ואיך הוא פתאום כפר מיד? מה אתה ממהר? מה אתה ממהר? לך לחכמים, שב, תלבן את הדברים, תשאל שמונה רבנים, עוד 14, ותנסה למצוא איזה תשובה, ישר התפקר! מה קרה?! (עונה מהקהל:השתגע) לא, אי אפשר להגיד על אדם כזה ענק וגדול השתגע. חלילה. מה אתם הייתם אומרים? איך לכם מה להגיד. משמים. יפה, יפה. מאמינים פשוטים, נחמד. יפה. הוא ראה את המעשה בעיניו, הוא ראה עיני ענאק. זה לא סיפרו לו. מה קרה?

תקשיבו: התלמוד הירושלמי בחגיגה פרק ב', הלכה ראשונה תולה בעצמו התפקרותו בכך שחינכו אותו לתורה לא לשם שמים. זאת אומרת אבא שלו שהוא נגמל הזמין את גדולי הדור והם ישבו ללמוד תורה, ובאותה שעה הייתה אש מלחכת מסביב לחכמים, והוא ראה את כבוד התורה שיורדת אש משמים, מסביבם והם לומדים בתורה כמו במעמד הר סיני, אמר: אז אני נותן את הבן שלי הזה לתורה. הוא ראה את הכבוד של התורה. מה זה תורה! אמר הבן הזה אני מגדל אותו לתורה. אז זה לא לשם שמים. בשביל הכבוד של התורה. ועוד דבר הוא תלה בזה שאמא שלו אכלה מאכל איסור בעת ההיריון. יש אומרים שהיא הריחה בשר אסור, אכלה דבר אסור, תראו מה זה אכילה של דבר אסור בזמן ההיריון, אוכלים בשר שיש לו אפילו חשש נבלות וטרפות, מה זה יכול לגרום לילד. מכל מקום, הוא טען שאם היה מושלם בחינוך ובאמונה, לא היה מתערער מחמת הקושיה.והיה דורש כמו הנכד שלו, רבי יעקב, ש"בארכת ימים", זה בעולם שכולו ארוך. זאת אומרת כל מה שכתוב "וארכת ימים", זה לעולם שכולו ארוך, לעולם העליון. יותר מזה, בגמרא בחולין י"א מבואר שרוב האנשים כשרים, אך יש מיעוט ממזרים. ממספר הממזרים ביחס לכשרים הוא מיעוט. ואין חוששים שמא אינו אביו. אז אתה יכול להגיד כל אחד מי יודע אולי הוא ממזר, אולי הוא לא מהאבא שלו, אולי זה אבא שלו, מאיפה אני יודע מאיפה הרתה אמא שלו. לא יודע. אבל זה מיעוט, מיעטו. היום זה כבר הרבה יותר ממיעוט. אבל זה מיעוט ביחס לכשרים.  וכשראה את המעשה הזה, היה עליו לתלות שמא זה אביו ממש. זה שאתה ראית אבא ובן, יכול להיות שזה לא האבא שלו ממש. ובעניין שילוח הקן, בשילוח הקן כתוב שצריך לשלח את האם מעל הבנים.  אבל אם הזכר דוגר, אז זה לא מצוות שילוח הקן. אז ממילא לא הייתה פה המצווה. אז היה לו כבר שני נימוקים להשאיר את התורה כמו שהיא, בלי להתבלבל ולומר אם התורה הבטיחה אריכות ימים, אז זה בתנאים האלה והאלה. אבל מי אמר זה אביו ומי אמר שהיה פה שילוח הקן? אולי זה הזכר דוגר ולא הנקבה? אבל אתם יודעים מי שמתבשל על כל מיני דברים כבר מקודם, אז בסוף צריך רק את הפאנצ'ליין, את המכה האחרונה ואז הוא יוצא לתרבות רעה. זה לא התחיל עכשיו במקרה האחרון, זה כבר לפני כן. כתוב גם שהיו נופלים לו מחיקו ספרים חיצונים.מה שאצלנו קרוי עיתונים, בטאונים כאלה וכו'. גם הוא היה שר שירים ביוונית. זמר יווני. יש אומרים שזה לא היה אפילו שיר, זה היה רק זמר, היה מנגן את הזמר היווני. בגלל זה הוא יצא לתרבות רעה. זמרים פסולים, מאכלות אסורות, בדיוק כל מה שאנחנו דנים כרגע, בתקופות האחרונות להסביר לציבור עד כמה זה חמור. מכל מקום, הגאון בגאונים הזה יצא לתרבות רעה, התפקר ואין לו חלק לעולם הבא. למאן דאמר.

אבל סוף דבר, לכל קושיה יש תירוץ. לכ קושיה יש תירוץ. מתי שהאמונה איתנה. אם האמונה איתנה, יכול להיות שהיום לא יהיה לך תירוץ על זה, יכול להיות שלא תבין היום, יכול שבעוד עשרים שנה כן תבין. מסופר על החפץ חיים שהוא ראה משעים שלא יעשו, הוא המתין לראות איך ה' יפתור את הבעיה וייתן עונש. ולפי מאן דאמר לקח לפעמים 60 שנה עד שהוא ראה איך הקב"ה העניש את מי שעה עוולה. צריך רק סבלנות. לא תמיד מקבלים את התשובה על המקום. אבל לפעמים לוקח זמן. והנה מי שמאמין ביציאת מצרים ושהתורה ניתנה לישראל במעמד הר סיני, שום דבר לא יערער אותו. עד כדי כך שהתורה אומרת :"כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום ונתן אלייך אות או מופת, ובא האות והמופת אשר דיבר אלייך, אפילו מעמיד חמה ברקיע, לאמור: נלכה אחרי אלוהים אחרים אשר לא ידעתם ונעבדם.  לא תשמע על דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא, כי מנסה ה' אלוהיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה' אלוהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם". בא אחד שאומר שהוא נביא או אחד חולם חלום, יש הרבה חולמי חלומות, ויש אפילו נביא אחד שקורא לעצמו נביא, שעוצם עיניים ככה ואומר כל הזמן שיהיה עוד פעם רעידת אדמה ועוד פעם יהיה... ועוד פעם יהיו לחמניות במאפייה ועוד פעם יהיו.. וככה הוא כל פעם. אז יש כאלה ויש מאמינים. ויש מאמינים ויש קהל, ויש אפילו אתרים שמביאים אותו כל שבוע עם הנבואות על הלחמניות והעוגיות והכל. אז אם יקום בקרבך נביא או חולם חלום וייתן אות או מופת, אתם שומעים. או בשמים או בארץ, ויעמיד חמה כמו יהושע בן נון. לא שוקעת החמה, צהריים ממשיך עד מחר. העמיד חמה! מה כולם? ינשקו לו את הרגליים, נכון? נגמר הסיפור! אבל מה הוא אומר? "נלכה אחרי אלוהים אחרים אשר לא ידעתם ונעבדם". תראה לי איזה רב יכול להעמיד חמה כמוני, אף אחד. אתה יודע למה? כי הם דתיים, הם מאמינים באלוקים, עזוב! זה פאסה! עכשיו יש חדש, יש אלוהים אחרים חדש עכשיו. שמע בוא אחריי תראה העמדתי חמה, בוא נלך נעבוד עכשיו עבודה... לקזינו, בוא! אתה בא? אז מה התורה מצווה? התורה אורמת אני בודקת אתכם, "הישכם אוהבים את ה' אלוקיהם בכל לבבכם ובכל נפשכם". אם אתה מאמינים בי שאני במשך 3,300 שנה הובלתי אתכם נגד על ההסתברות שאתם לא יכולים להתקיים, כל העמים רדפו אחריכם להרוג אתכם, לחסל אתכם, הוצאתי אתכם מכל הצרות והכל, והשארתי אתכם בשביל שיבוא הקוקוריקו הזה ויגיד לך את זה, זה רק בדיקה לראות האם אתם ברגע האחרון יכולים ליפול ולעזוב אותי. כי אם יכולים היו בני דור הפלגה לעצום עיניים מהתיבה שנמצאת על הרי אררט, מנוח שחי, מהבנים שלו שעדים, שה' דיבר איתו,ש ה' הציל אותו. אחרי כל זה אתם הצאצאים שלו אומרים לסבא כאילו אתה טמבל, חס ושלום. ומלגלגים עליו ועושים סמוכות להחזיק את הרקיע, זה רציני? זה הדור החדש של היום. הם המבינים, הם יודעים, הם הולכים עם המדע, עם הקדמה, עם הטכנולוגיה, והם מכחישים את הכל. למדנו יש כח באדם אם יש לו רצון, אם יש לו רצון  והוא היטה אותו לכיוון הנכון, ויש לו רצון לעבוד את הבורא, הוא לא יתפתה לשום מראה עיניים, לא לאחר שנפל מהעץ ואני יכול לתת תירוצים. אפילו אם אני אראה את הים עובר מצד מערב לצד מזרח, לשומרון, ומעבירין את השומרון לים, אסור לנו להתפעל. ה' מנסה אותנו. אבל היום אנשים פתאים כאלה! כל חארטה ברטה, לא בסדר גודל כזה, כל חארטה ברטה מאמינים. עושים היום הפרשת חלה, אבל מבקשים תרומות שנה. מה הבעיה, כמה עולה בצק? שקל, שתי שקל? תעשי בבית! למה את צריכה לתרום? 12 חודש, 24 חודש? למי את תורמת? לקמח? ויש היום רבניות שמחרטטות את הנשים ובאות בהמונים... יש משוגעת אחת אפילו שרוקדת עם גברים על הבמה! לא יאומן! זה לא יאומן כי יסופר מה קורה! ועכשיו בכלל נהיה מסחרה ברדיו. כל משפחת יוסף עכשיו, אלה לקחו את "קול בעורמה", אלה לקחו "קול חי", ומתחילים למכור כל מיני דברים של הרב עובדיה יוסף, מנוחתו עדן. אלה מוכרים את זה, עוד מעט ימכרו את נעלי הבית, עוד מעט את הגרביים, עוד פעם את הזה, בואו תשבו על הכיסא, בואו זה. עכשיו גילו שיש איזה קמע לכל דבר. אז כל דבר. מה הקמע? קודם על הקמע טעות כתוב שמה. והם מודים שזה טעות,ויתקנו. אז איזה קמע זה? זה אחד. דבר שני, קמע כותבים בכתה אשורי ולא בכתיב. דבר נוסף, אם הקמע הזה עובד איך הוא לא התפטר מדורעי שהוא רצה לפטר אותו ולהתפטר ממנו? היה משתמש בקמע וגמרנו! ועוד כמה בעיות שהיו לרב עובדיה בזמנו, שהיה יכול גמור אותם בקמע. כי זה קמע לכל דבר. ואם זה קמע שעוזר, למה צריכים לתת אותו בכסף? תנו לאנשים להעתיק וכולם ישתמשו בקמע וגמרנו. ותבוא ישועה לישראל. אבל אנשים פתיים! אנשים פתיים! אתם יודעים כמה כסף אומרים שעשו עכשיו ברדיו אתמול, שלשום? למעלה מעשר מיליון! מאנשים מסכנים, דלים שאין להם כסף. על מה ולמה? אבל לא לזה ציוותה התורה! כתוב: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך". לא תהיה תמים עם אנשים. אל תהיה תמים. פלא פלאות! זה לא יאומן כי יסופר כמה האדם יכול להתפתות! כמה אתה יכול להיות פתי יאמין לכל דבר. הרב עובדיה בזמנו היה אומר על המפד"ל: המפד"ל זה ראשי תיבות "פתי יאמין לכל דבר". הוא היה מלגלג תמיד על כל אלה שהם פתיים. אז איך אנשים ממשיכים להתפתות? ועכשיו נחלקו בית. אלה שייכים לפה, אלה שייכים לפה, אלה מוכרים את זה, אלה עושים ביקורים אצלם בבית, עכשיו יעשו מזה מוזיאון וככה יאספו כסף כל הזמן. כאילו הם תפרנים, מסכנים, צריכים ממש חיזוק. הם ממש צריכים לחלק קופות צדקה. משפחה ענייה. אין להם כלום. לא נשאר להם אוכל. רחמנות. מוישי לקח את כל הכסף לקח מוישי לא השאיר לאים שלו שום דבר! רחמנות. ואנשים מסכנים1 מסכנים! מסכנים! מסכנים! אל תהיו פתיים, תפתחו עיניים! צריך רבותיי לדעת, צריך לדעת רבותיי, היהדות לא ניתנה בשביל לפרנס אנשים. היהדות באה לעזור ליהודים. ויהודים צריכים לעזור ליהודים. אבל מה לעשות, פתי יאמין לכל דבר.

עכשיו אני אספר לכם כמה חשוב שהאדם ימסור את נפשו לה' יתברך. כתוב באותה פרשה, פרשת נוח,: "מן הארץ ההיא יצאה אשור ויבן את נינוה". כותב רש"י: כיון שראה אשור את בניו שומעים לנימרוד ומורידים במקום, בקב"ה, לבנות את המגדל, יצא מתוכם, עזב. אשור היה צדוק והוא ראה שהילדים שלו נסחפים עם הזרם. אמר אני חייב להציל את המצב, ויצא. ובנה את נינוה. איפה שהורסים אותה עכשיו דאעש. (מישהו מהקהל קרא "מוסול"). עכשיו נגמר הזמן של מוסול, תכף תשמע למה.  עכשיו לשם מה מספרת לנו זאת התורה? מה מתווסף לנו בידיעה הזאת ש"מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן את נינוה"? התורה זה לשון הוראה. דבר גדול מלמדת. אשור פחד שהבנים שלו יסחפו בעצתו של נימרוד למרוד בבורא יתברך, והוא פעל להצילם. יצא ובנה את נניוה, העיר הגדולה, עבורם. היה זה בשנת 2,000 לבניית העולם. 2,000. כעבור אלף שנים, בשנת 3,000 לבריאת העולם, השחיתה נניוה את דרכה ונגזר שהיא תהפך. הקב"ה שולח את יונה הנביא לומר לנינוה שעוד ארבעים יום היא נהפכת. ולכן, יטיבו את דרכם ואסון ימנע. יונה מנסה להשתמט. הקב"ה מכריח אותו, והם שבו בתשובה והמתיקו את הגזרה. מדוע? למה הקב"ה ריחם וחמל עליהם עד שהוא שולח אליהם נביא מישראל בשביל שיחזיר אותם בתשובה? מה קרה? אלא הקב"ה זכר את הזכות של אשור המייסד של נינוה, שבנה את העיר עבור בניו לנתק אותם מהמרד של נימרוד. לפני אלף שנה היה פה בן אדם, קראו לו אשור, שבשביל שבניו לא ימרדו בי, הוא ניתק אותם מנימרוד והלך ובנה את נינוה. ה' זוכר אלף שנה אחרי ומחזיר חסדים לאותם צאצאים של אשור להחזירם בתשובה ושלא יהפכו בגלל מעשיהם במקולקלים. רואים שפעולה שעודה אדם בעולם, אפילו גוי, נאמן בעל מלאכתך הקב"ה שישלם לך שכר פעולתך. והקב"ה שומר בפירוש, כמוש כתוב בפוסק: "שומא הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו לאלף דור". שום דבר לא נאבד מעיניו של הקב"ה. מזכרנו מה שנקרא.

בסוף הפרשה נאמר: "וימת הרן על   פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כסדים". אתם זוכרים מי זה הרן? כותב רש"י שעל ידי אביו מת. הרן מת על ידי אביו. מי היה אביו? תרח. למה? תרח כבל, כבל מלשון 'כובלנה', על אברהם בנו, לפני נימרוד שכיתת את הצלמים שלו והשליך אותו נימרוד לכבשן האש. אתם שומעים? האבא, תרח, תראו איזה אבא טוב היה לאברהם, בגלל שהוא שבר לו את הצלמים שהם עושים שטויות, שמים אותם ככה ומוכרים לאנשים חארטות, כמו שמוכרים היום, אז הוא שבר אותם. הוא לא מוכן, הוא לא מסכים שימכרו שטויות ושקרים לאנשים. אתם מכירים את הסיפור, כן?  שהוא אבא שלו השאיר אותו לשמור את הצלמים ואז הוא שבר את כולם, ונתן לגדול פטיש, ואבא שלו בא אמר לו מה קרה? אמר לו: התעצבן עליהם, הם לא שמעו לו, שבר להם את הראש וגמר עליהם. אמר לו: ממתי פסל זז? אמר לו: אם הוא לא זז, הוא לא יכול לזוז. אז איך אתה מוכר את זה חארטה לאנשים? אז מה הם יכולים להועיל? אז הוא מסר אותו לנימרוד, ונימרוד השליך אותו לכבשן האש. אחיו הרן היה יושב ואומר בליבו: "אם אברהם מנצח אני משלו, ואם נימרוד מנצח אני משלו". ושניצל אברהם אמרו לו: מי של מי אתה? אמר להם הרן: אני משל אברהם. אז השליכו אותו לכבשן האש. ונשרף. מי גרם לו? אבא שלו. שהוא גרם לאברהם להישרף, אז שאלו אותו באיזה צד אתה? אמר אני בצד של אברהם. כי אמר מי שניצח אני איתו. הוא הצודק, ה' איתו. אז הוא הלך עם אברהם. אבל אמרו לו נראה אם אתה כמוהו. הוא ניצל מהאש, נראה אם אתה גם ניצל מהאש. זרקו אותו נשרף. הוא לא היה שלם באמונה כמו אברהם. זה לא הייתה אמונה עצמית.זה לא היה שכנוע פנימי. זה אתה יודע, מי שמנצח אני איתו. לא זכה להינצל משום שהוא פסח על שני הסעפים,אבל בכל אופן הוא מסר את עצמו על קידוש ה'. למה? הוא היה יכול להגיד ברגע האחרון לא! לא! מה פתאום! אני עם נימרוד. הוא לא אמר. מה שכר הגיע לו? אתם יודעים כמה שכר הוא קיבל? נראה אם אתם יודעים. מי שיודע אלוף! (נזרקות תשובות מהקהל).

אז בואו תשמעו: שרה אמנו הייתה בת שלו. רבקה אמנו הייתה נכדה שלו. היא הייתה בת בתואל, שהוא היה הבן של מילכה הבת שלו. לשרה הייתה אחות שקראו לה מילכה, למילכה היה בן שקראו לו בתואל, והוא הביא את רבקה אמנו. רחל ולאה היו הבנות של לבן, שהוא היה הבן של בתואל, הבן של מילכה בתו. אלה הנינות שלו. אז שרה, רבקה, רחל ולאה ממנו. וגם בלהה וזלפה. הן היו בנות לבן מפילגשו. נמצא שכל האמהות היו מהצאצאים של הרן. ואף הוא אבי בני ישראל לדורו דורות. לא זו בלבד, תשמעו, אלא שהמלך המשיח יבוא מצאצאי דוד ושלמה, ומצאצאי רות המואביה ונעמה העמונית אשת שלמה, שהן היו מבנות לוט, שהיה בן הן. אז גם המשיח יבוא מהרן. כל זה הוא זכה בזכות מסירות נפש! ואין הקב"ה מקפח שכר של שום בריה.

מצאנו את זה גם בבצלאל בן אורי בן חור. בן כמה הוא היה אתם זוכרים? כשהוא בנה את משכן? (משיהו ענה מהקהל 14). 14! אשרייך! אתה בחידון התנ"ך מקום ראשון בטבריה. נער בן 14 כמו שכתוב בסנהדרין ס"ט. והוא יגע לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ. וזכה לבנות את המשכן על פי כל כוונותיו. ומדוע הוא זכה? כי חור, סבא שלו, נהרג במחאה על חטא העגל. וזיכה אותו הקב"ה בנכד כזה שקוראים לו בצלאל בן אורי בן חור, שמילא אותו ה' ברוח אלוקים, בחוכמה, בבינה ובדעת ובכל מלאכה. אתם שומעים איך זה עובד? שאול המלך למה זכה למלוכה? בזכות שסבא שלו היה מדליק נרות במבואות אפלים. שמואל הנביא זכה בגלל שאבא שלו לפידות, היה עושה לפידים לבית המקדש.

אומר הרב גלינסקי זצ"ל: בישיבתנו, ישיבה נובהרדוק בביאליסטוק, כבכל הישיבות, פעל שמה תלמוד תורה, קראו לו "תומכי תורה". ת"ת. וזה תמך בבני ישיבה עניים. ואיזה בן ישיבה לא היה עני בזמנים ההם? ובחרו בו להיות הממונה על הת"ת. והוא לא רצה. הוא פחד שהעיסוק הזה יוציא אותו מהלימוד. כמו שכתוב: "הטל אליהם צרכי ציבור והם כלים מעליהם". אז הוא שאל את החפץ חיים זכרונו לחיי העולם הבא, והוא אמר לו: שמאידך גיסא מסייע החסד ללימוד. הוא אומר אל תפחד, הלימוד לא ייפגע. חסד יעזור עוד ללימוד. ויעץ לו לטפל בענייני הת"ת בערב שבת אחר חצות היום. אז ממלא זה זמן קבוע שיותר אי אפשר לגנוב ממנו זמן לעניין. אחד מהתפקידים היה לאסוף כסף בפורים.     רוב היהודים היו עניים מרודים, וניתן היה לקיים בתקופה ההיא בהידור את המצווה "מתנו לאביונים". והיה שם עשיר אחד, רודף צדקה וחסד, שהמונים פקדו מעונו בפורים. כדי שלא ינצלו אותו יותר מידי, עמדו הבנים שלו בפתח הבית, ולא הניחו לבוא לבית פעמיים. מי שנכנס בפורים הזה, לא יכול להיכנס עד פורים הבא. התפללתי כוותיקין, בבניין בעלי בתים, ועליתי למעונו. הייתי לבד והייתה לי שהות לחמם את ליבו לעזור למאות בני ישיבה. ואכן הנדיב תרם סכו"ם אלפיים דולרים. אוצר קטן. ידעתי שלא מניחים לבוא לפניו פעם נוספת, לכן "שכחתי" במרכאות חפץ בבית. כל היום חיזרתי על הפתחים של יהודים וקיבצתי פרוטות. אני לא מזלזל בזה. אבל לפנות ערב שבתי לבית של העשיר. הבן שלו חסם בכניסה, "כבר היית פה היום". "נכון. אבל שכחתי פה משהו". אז אמר לי: "טוב, תוכל לעלות. אבל תבטיח שלא תבקש כסף". הבטחתי. עליתי. "שכחת פה משהו?", אמר העשיר, והחזיר לי את האבדה. הודיתי לו, בירכתי אותו ועמדתי לצאת. "חכה. אתה לא רוצה כסף?". לא התחייבתי לשקר. ודאי שאני רוצה. המוני בני הישיבה רוצים דרכי. לא עברתי על הבטחה. אני לא ביקשתי, הוא הציע ואני אמרתי שבני הישיבה ודאי רוצים כסף. קם והכפיל את הסכום. עוד אלפיים דולר. חזרתי לישיבה למסיבת פורים, עליתי על השולחן, וסיפרתי את הסיפור.

והפקתי לקח: טוב להפקיד אצל אדם עשיר. אם אתה מפקיד דבר אצל אדם עשיר, כדאי אתה נכנס אצלו עוד פעם, תוכל לקבל עוד פעם, אם אתה שוכח משהו אצלו, מפקיד אצלו. אבל כמה טוב למדתי להפקיד תורה ומעשים טובים אצל אדון הכל! והוא משלם בכפלי כפליים. אז אם עשיר שמתכוון שלא לתת פעמיים, בסוף ליבו הרחמן נותן פעמיים, הקב"ה שהוא אל מלא רחמים נותן בכפלי כפליים לאין שיעור ולא שוכח אפילו לפני אלף שנה, אם בנית עיר כדי להתרחק מהמורדים. אין דבר שנכח מלפניו. ואם אתה מפקיד אצלו כל יום תורה ומצוות,ף תורה ומצוות, תורה ומצות, או הא! "זורע צדקות, מצמיח ישועות, אדון הנפלאות". מה אתם צריכים כל מיני קשקושיציה אצל כל מיני אנשים עם בצק. רבותיי, תהיו עם שכל! יש לכם אפשרות להפקיד אצל הקב"ה, הפקדתם מצוות היום, זה יצמיח לכם ישועות. דברו איתו! דברו עם אבא שלכם בשמים. הוא ייתן לכם הכל והוא רוצה לתת הכל.  לפעמים יש מחסום, הוא לא נותן מיד, כי הוא רוצה שתתעורר לחשוב למה הוא לא נותן מיד. אבל יש פעמים שהוא נותן לך מיד. ויש לפעמים ש"טרם יקראו ואני אענה", כדי להראות לך שיש מישהו שמסתכל ורואה. אבל את הלא תמיד שלם איתו. לא תמיד אתה עושה נכון, ולא תמיד אתה לא מדלג על כמה מצוות, ולא תמיד אתה גם מחפף ככה קצת ולא עושה כראוי. אז הקב"ה מעורר אותך. אנחנו מבקשים, גם את, מי ששאל, אם יש לך ילדים לא תמיד מה שהם מבקשים את נותנת. את אומרת: לא! אני הפעם אני לא תן, בגלל שאתה עשית ככה ואת עשית ככה. הפעם לא, מחר נראה אם תהיי ילדה טובה, תהיה ילד טוב, תקבל. למה את עושה ככה? גם הוא עושה ככה. אז זאת אומרת אם אנחנו עושים את רצון הבורא כמו שהוא רוצה, הוא רוצה יותר מאיתנו להעניק לנו. אין דבר מה' יתברך שהוא לא לטובה! אין שום אמא שאנחנו חושדים אותה שהיא מתנהגת לילדים על מנת להרע להם. אולי יש כאלה כמה בודדות בעולם, שהן לא נורמאליות, אנחנו לא אשמים. אבל אמא נורמאלית היא מחפשת רק את הטוב לילדים. זה לא תמיד מתאים למה שהילדים חשובים, אבל שהאמא מתכוונת תמיד לטובה והיא גם תגפף על הילד לשמור עליו והיא תהיה  מוכנה כמו שאומרים שהחץ ייכנס בה ולא בו, זה ברור לנו. ראינו כאלה תמונות כל החיים בכל מקום, כולל במלחמות האחרונות שאנחנו רואים. בסוריה, בכל המקומות, רואים איך האמהות רצות עם הילדים הקטנים להציל אותם מהפגזות וכו'. הן לא בורחות לבד. אפילו שהן יודעת שהם מתעכבות, יכולות להיפגע הם והילדים,אבל הרגש האימהי לא עוזב אותן, וודאי שהן מתכוונות לטובה תמיד. אז אבא שבשמים שנתן  לנו את מידת הרחמנות, והא אל מלא רחמים, ודאי שהוא עושה לטובתנו. אבל מה לעשות אם ילד מבקש שהוא רוצה לאכול קרטיב בחורף, והוא יצטנן לנו, אז אמא אחראית תיתן לו? היא אומרת לו עכשיו חורף, לא אוכלים בחורף גלידה. זה רק בקיץ. מה היא קמצנית? היא אמא לא טובה? זה לטובתו. אם ה' יודע שאת מבקשת כסף ובכסף אחר כך תקני דברים שהוא לא רוצה, או שתלחכי למקומות מפקפקים חלילה. כי שכלא היה לך כסף נשארת בבית, נהיה לך כסף התחלת לחפש לאן לצאת. ולאן תצאי? למקומות שהוא לא רוצה. אז הוא לא ייתן לך כסף. אבל אם הוא יודע שתשתמשי בזב לטוב. למה שלא ייתן ל. הוא יודע בדיוק מה אנחנו נעשה, והוא מחליט למי לתת, ומה ומתי. ולפעמיים הוא ייתן גם אפילו שהוא יודע בשביל להראות לך שאחר כך תביני לאיפה הגעת. קודם לא היה לך והיום נהיה לך, ותראי איפה את היום. אז זאת אומרת צריך ללמוד איך הבורא מתנהג איתנו. אבל תדעו דבר אחד: הוא לא שוכח שום מעשה טובה שעשינו. וגם לא רע. כל דבר הוא זוכר. "זוכר כל הנשכחות ה'". הכל הוא זוכר. אז זה טוב. למה זה טוב? כי אם נרבה בדברים טובים, נהיה בטוחים שנקבל על זה שכר וגמול לאין סוף. ולא רק אנחנו, גם הדורות אחרינו אחרי אלפי שנים אפילו. כמו שלמדנו.

"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום". את נשואה נכון? (הרב פנה לגברת מהקהל ששאלה שאלה קודם לכן. ענתה: אלמנה). אלמנה. אלמנה צריכה ללכת עם כיוסי ראש. אם היית הולכת עם כיסוי ראש, היית עושה רצונו, מן הסתם אם היית קובעת משהו, גם הוא היה יכול להסכים איתך. (הגברת ענתה: בשבתות כן שמה) ומה עם ששת הימים?  מה הקב"ה בחופש? הקב"ה רוצה שתלכי תמיד. אם תשמעי לו ותראה שאת שומעת לאבא, מכבדת את אבא זה ברור. הבעיה שהוא מדבר אלייך ואת לא שומעת.

שואלת: רציתי שתברך אם אפשר את הבת שלי.

הרב: כן, למה?

שואלת: אני ילדתי לפני כמה ימים, שבוע שעבר והרופאים חשודים שיש לה תסמונת דאון, ואם אפשר לא לצלם.

הרב: תגידי לי את רוצה לפתור את הבעיה עד כמה שיותר מהר? הנה אני אתן לך כיסוי ראש, תקבלי עלייך ונברך אותה. מוכנה?

שואלת: רגע. שנייה. זה רק הבחנה של הרופאים.

הרב: את רוצה או לא?

שואלת: רגע, תקשיב שנייה...

הרב:שמעתי מה לא הבנתי. הבנתי צ'יק צ'ק.

שואלת: מה? תגיד לי מה?

הרב: שרק חושדים.

שואלת: אוקי.

הרב: אבל את רוצה שלא יהיה חשד ושתהיה בריאה, נכון? אז אני נותן ...

שואלת: כן. ושלא תראה כזאת גם.

הרב: תודה. אז אני נותן לך עכשיו כיסוי ראש, ואת תעשי רצון הבורא ובעזרת ה' יסיר את החשדות וייתן לך את הוודאות בזכות שאת שומעת לו. את צריכה את זה גם בלי המקרה. עכשיו המקרה יביא אותך לזה יותר מהר. מה הבעיה?

שואלת: והיא גם לא תראה ככה?

הרב: בעזרת ה'. את יודעת מתפתחים, משתנים.

שואלת: בעזרת ה'.

הרב: יופי! בבקשה. תברכי "שהחיינו".

שואלת: ואם תוכל לברך אותה...

הרב: בהחלט. אבל תברכי קודם שהחיינו. תעזרי לה בבקשה לכסות...

שואלת: לא, לא צריכה, אני רק אשים את זה עליי..

הרב: מה זה לא צריכה? תשימי כמו שצריך כבר!

שואלת: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה".

הרב: אמן! מה השם שלה?

שואלת: טליה אמונה בת מירב.

הה: טליה אמונה בת מירב, ה' יזכה אותך שתשמעי בשורות טובות, שהיא בראיה ושלמה במאה אחוז!

שואלת: אמן!

הרב: אבל את הולכת עם זה כל הזמן. זה לא לברכה. זה לכל הזמן. ובעזרת ה' כך יהיה.

שואלת: אתה יכול לברך גם אותי.

הרב: בהחלט! שמך?

שואלת: מירב בת דינה.

הרב: מירב בת דינה, תזכי לכל טובה וברכה לעבודתו יתברך וכח ובריאות.

שואלת: אמן! אמן! תודה.

 

שואלת: אם אפשר לא לצלם.

הרב: אין דבר כזה!

שואלת: לא, אני לא יכולה.

הרב: לא יכולה, אז תביאי אחר כך משיהו אחר כך.

שואלת: לא! לא! יש לי שאלה.

הרב: אז קדימה.

שואלת: זה לא שאלה. אני רואה הרבה הרצאות שלך. מגיל 16, עוד שהייתי חילונית, והייתי רואה אותך עד הבוקר, מרוב שזה היה מעניין. בעיקר הייתי רואה את השאלות והתשובות. אז כל פעם שמישהי באה אלייך עם שאלה, את האומר לה תקבלי על עצמך משהו ואז זה היה קורה. אז לפני חודש ראיתי הרצאה של איזה מישהי שהיא הייתה רווקה בת 39, משהו כזה, בירכת אותה לזיווג השנה, וזה חודש אלול. ובאמת תוך שבועיים היא הכירה את העלה. זה היה באמת השנה. רציתי לשאול אותך מה אני אוכל לקבל על עצמי בשביל.. אני גרושה. התגרשתי לפני שנה. מה אני יכולה לקבל על עצמי שאני גם אתחתן ככה מהר. בעזרת ה'.  

הרב: תלמדי שלושה חודשים ספר "שערי תשובה" שלושה חודשים...

שואלת: ידעתי שתגיד לי את זה, שומעת את זה בכל ההרצאות, אבל הקטע שאין לי זמן. יש לי שתי בנות והן איתי בבית. הן לא בגן.

הרב: אז איך יהיה לך זמן לבעל.

שואלת: לא יהיה לי זמן. אני אשים אותן בגן. אבל...

הרב: חצי שעה.

שואלת: לא, אבל הן כל הזמן איתי, הן 24 שעות איתי.

הרב: מה זה משנה? חצי שעה בלבד.

שואלת: אי אפשר!

הרב: מה פירוש? מתי הן הולכות לישון?

שואלת: אני לא אוהבת לקרוא, אני שונאת לקרוא.

הרב: אהה! סיפור אחר.

שואלת: לא, אני קרואת תהילים, אבל לא...

הרב: ומי יספר סיפורים לבעלך?

שואלת: אי אפשר משהו אחר?

הרב: תקשיבי! תקשיבי מה שאני אומר. חצי שעה את צריכה להתעורר מהספר "שערי תשובה" של רבנו יונה.

שואלת: משהו אחר בבקשה...

הרב: את מרדימה אותן ב- 19:00...

שואלת: אי אפשר! הן הולכות לישון ב12 בלילה. זה הבעיה. כל יום הן ככה, זה הבעיה.

הרב: מאה אחוז. אז את תתני להן משחקים ותשבי ללמוד, או שתגידי להם אני מספרת להן סיפור. אפילו אם לא תבינו עכשיו, אני אסביר לכן את זה פעם אחרת. אבל תקשיבו לי, אני חייבת עכשיו ללמוד חצי שעה.

שואלת: חצי שעה? אי אפשר רבע שעה?

הרב: את רוצה חצי בעל או את רוצה בעל שלם?

שואלת: אבל בטוח אני אתחתן תוך שלושה חודשים?

הרב: לא אמרתי. את תתחתני...

שואלת: לא, אז תברך אותי תוך שלושה חודשים.

הרב: בודאי אני אברך אותך אפילו לפני! את אומרת שהיה תוך שבועיים. אני אומר לך, תקשיבי , תעשי מה שאני אומר ובעזרת ה', ה' יעזור לך מהרה. קבלי על עצמך.

שואלת: אז מאיפה אני משיגה את הספר הזה.

הרב: בכל חנות ספרים של דתיים.

ששף כל יום חצי שעה?

הרב: חצי שעה. בלבד! בלבד. אני מבקש לא להוסיף. חצי שעה.

שואלת: טוב? אז תברך אותי?

הרב: בהחלט.

שואלת: אבל תוך שלושה חודשים.

הרב: עוד פעם! ואם יהיה בחודשיים לא טוב?

שואלת: לא, יותר טוב. סבבה.

הרב: הנה, זאת שיושבת לידך בירכתי אותה בזמנו והתקיים, נכון?

שואלת: נכון. אני זוכרת. ראיתי את זה.

הרב: אז קדימה בואי, נו.

שואלת: אס להגיד לך את השם?

הרב: בהחלט.

שואלת: מירן בת מזל.

הרב: מירן?

שואלת: כן.

הרב: זה לא שם בכלל.

שואלת: אני צריכה להחליף אותו?

הרב: בטח! מה זה מירן?

שואלת: לא יודעת. אין לי בעיה להחליף. תגיד לי אני אחליף.

הרב: כן?

שואלת: לא אכפת לי.

הרב: מרים.

שואלת: לא אוהבת את השם הזה.

הרב: מה??? אחות של משה רבנו!

שואלת: לא אני לא סובלת את השם הזה.

הרב: אחות של משה רבנו! נביאה! מרים!

שואלת: חוץ ממרים. יש משהו אחר? משהו שאני יאהב.

הרב: בסוף יקראו לך מירי.

 

שואלת: לא! לא! מירי, לא!

הרב: אז מרים.

שואלת: עדיף מרים.

הרב: מרים. גמרנו. מרים.

שואלת: רגע אז אם אני אקבל על עצמי לשנות את השם בלי לקרוא, זה יכול להיות.

הרב: לא! לא! תקשיבי. השם שלך מירן שתקרא מהיום מרים, בת?

שואלת: מצחוק את זה? לגמרי?

הרב: לגמרי. בת?

שואלת: מזל.

הרב: מזל. ה' יזכה אותך לזיווג הראוי לך מהרה!

שואלת: תגידי תוך שלושה חודשים.

הרב: הפוך! אני לא אומר, יכול להיות מחר!

שואלת: הלוואי! תודה רבה הרב.

הרב: תהיי בריאה.

 

שואל: שלום לכבוד הרב.

הרב: שלום. שלום.

שואל: יש לי... בת אחות שלאשתי, גילו לבן שלה את המחלה. והוא כרגע עובר הקרנות ונמצא והם נמצאים במצב ממש קשה. כל המשפחה כולם.

הרב: הם דתיים?

שואל: הם לקחו על עצמם... היא לקחה כיסוי ראש, שבת, צניעות מלאה. הוא גם, בעלה, לקח על עצמו צניעות ותפילות. רק רציתי שכבוד הרב יברך אותם.

הרב: שילמדו שעתיים וחצי. מה לעשות?

שואל:  האמת רציתי להביא אותם, היה קשה לבוא לפה.

הרב: צריך שכח התורה יציל. כח התורה יש לו כח גדול מאוד. האבא שעתיים אתה יודע, בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף ילמד תורה והאמא תלמד חצי שעה שערי תשובה שלושה חודשים. שניהם שלושה חודשים. אם ישעו כן, בעזרת ה' תועיל הברכה. מה שם של הילד?

שואל: יעקב בן ימית תהילה.

הרב: יעקב בן ימית תהילה, ה' יעזור שיהיה בריא ושלם וה' יעתיק את המחלה ממנו לאדום הרשעה, לאויבי ישראל, מהרה, אמן!

שואל: אמן! כבוד הרב אם יכול לברך אותי, ואת המשפחה ואת אשתי בעזרת ה'.

הרב: תזכו לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה וצאצאים מבורכים.

שואל: אמן! תבורך.

 

הרב: רגע, אני הבטחתי במודעות שאני אדבר על רוסיה נגד המערב. 

גברת מהקהל העירה: לא, לא רק פוליטיקה. לא מתאים פוליטיקה.

הרב: פוטין זה פוליטיקה? אומבמבה זה פוליטיקה? עוד מעט יהיה מלחמת גוג ומגוג, מה תעשי? תגידי לטילים: הלו! פוליטיקה מה קרה לכם! אנחנו בטבריה! איפה שכל הצדיקים.

שואלת: ???????

הרב: אז חכו. תשמעו עכשיו מה הולך להיות. אז אני מראה לכם סרטון ראשון מה אמרתי במוציאי שמחת תורה. נתתי דרשה שהיא מורכבת, אבל לקחנו רק את הקטעים ששיכים למה שקורה כרגע בעולם, וגם מה יקרה, סרטו שני קצר, מה יקרה עם פולניה ורוסיה. בבקשה:

הקרנת שני סרטונים.

 

שואל: כל מה שהרב מדבר זה קורה רק בחוץ לארץ. מה עם הארץ?

הרב: מי אמר שזה בחוץ לארץ?

שואל: זה נראה ככה.

הרב: אה! זה נראה ככה.

שואל: כן.

הרב: אז כתוב שבגוג ומגוג זה יתחיל מחוץ לארץ, המלחמה תהיה בין אדום לאדום ובין אדום לישמעאלים, ואחרי זה כל אומות העולם יבואו אל ישראל. "ואספתי את כל הגויים לירושלים למלחמה".

שואל: ומה יגיע לפני זה? לפני גוג ומגוג מגיע משיח או אחרי גוג ומגוג.

הה: זה מחלוקת. ולא נדע אומר הרמב"ם עד שיקרה. כי זה הכל לפי הכרע הפסוקים. מה אכפת לנו לפני, באמצע, אחרי. מה זה עניינו. העיקר שנשרוד. נשרוד זה אומר לשרוד עם תורה ומצוות למשעים טובים. כי שי כאלה שיפלו. ייפלו גם באמונה. זאת אומרת אדם צריך להיזהר. הרי המבחן האחרון יהיה באמונה. הרבה אנשים ייפלו באמונה. כמו שראית בדור האחרון כמה נפלו באמונה. ככה זה. זה המבחן האחרון. כמו שלדתי אתכם היום "הישכם אוהבים את ה'", ה' יבחן אותנו. מי מוסר נפש על התורה והמצוות ולא מתפעל ממה שהוא רואה מסביב. טילים, פצצות אטום, לא מעניין. אתה לא עוזב את ה' רגע אחד! רק הוא ואין בליתו. אם תצליח לשרוד עד הסוף ככה, אשרייך. אז לכן צריך לדעת, אני הכנתי כבר במהלך שש שנים את העם לקראת גוג ומגוג. הנה זה נמצא בפתח וזהו. האיומים היום ברורים. פוטין כל יום מאיים באטום. השבוע הוא איים על נורבגיה. אמר להם אתם נותנים לאמריקאים להכניס פה מאות חיילים, אני יודע למה הם פה, ואני מקרב אליכם את הפצצות הגרעיניות. ככה הוא מאיים על פולין, הוא מאיים.. כולם הוא מדבר על נאט"ו, הוא מדבר בגרעין. והוא כבר אמר מראש, כבר הבאתי את זה בסרטונים קודמים,ש הוא אמר אני כמו בשכונה. לא מחכה שיתקפו ואני אענה הגנה עצמית, אני תוקף ראשון. אז ברגע שהוא מרגיש שהוא מאוים קצת יותר, הוא מפציץ. עכשיו למה הוא לא יכול לסבול את הלרי קלינטון?  אתה לא יודע למה הו אלא יכול? שאישה תגיד לו מה לעשות? לפוטין? אתה יודע איזה ביזיון שלו צריך לעמוד מול אישה כאילו והיא תגיד לו אני אשלח לך ככה, ואני אעשה ככה, ואני אעשה לך סנקציות ואני אעשה.. אישה תעשה לפוטין? הוא מתאבד! שהיד נהיה. אבל עם טראמפ זה אתה יודע אותו סגנון ככה, שניהם כאילו משחקים אותה... אז לפחות, אתה מבין? המגרש מתאים הוא גם אתה יודע הוא מתאבק בג'ודו., אז הוא אומר אני עם טראמפ אני אסתדר על המזרון.

שואל: יש יותר כבוד.

הרב: כן, יש יותר כבוד. יותר מכובד. בסדר? תודה!

 

שואל: שלום, ערב טוב כבוד הרב. שיהיה חודש טוב. אני האמת קצת הכנתי פה כמה דברים שאלה לרב. כמו כולם שמדברים עם הרב, אני טיפה מתרגש. הרב, שאלה: אם כולם יחזרו בתשובה, בפשטות. כולם יהיו שומרי תורה ומצוות, כמובן לא אוכלים נבלות וטרפות וכו', בקיצור, לרב לא יהיה יותר את מי להחזיר בתשובה ולא יהיה לרב שום שכר של החזרה בתשובה וקירוב הרחוקים. או לדוגמה, קצת קיצונית, אם אליהו הנביא יתגלה לרב או שכבר התגלה בעבר, ויגידו לו שאדם פלוני שהוא המשיח או משהו כזה, והוא יחזיר בתשובה בדרכו שלו, לפי ציווי ה' כמובן, את עם ישראל. ולא יהיה יותר חס ושלום שום שכר על הרב לעולם הבא על... לגבי החזרה בתשובה. מה הרב יעשה?

הרב: מה אני צריך לשעות? אם אליהו הנביא מכריז על משיהו, אז הוא הכריז. מה יש לי להתערב? אני מתערב? אני יכול להגיד לאליהו הנביא לא נכון?

שואל: לא. השאלה שלי אם זה כמו שיבואו לרופא להבדיל, ויגידו לו תקשיב לא יהיו יותר חולים, אבל לא יהיה לך עבודה. על אותו משקל.

הרב: מה אתה שואל? מה אני אעשה?

שואל: הרב ישמח בזה או ש....

הרב: מה זה אני אשמח? בשביל מה אני עובד? שזה כבר יגיע. שאני אוכל ללכת ללמוד.

שואל: או! אני רציתי להגיד את זה כמובן, בשביל הקהל ושל עם ישראל שיראו שהרב עושה את כל הזיכוי רבים, אני יותר מרגיש את זה, לא באמת בשביל עולם הבא בשכר מסוים, אלא בשביל לעשות נחת רוח לה'. להחזיר את בניו ובנותיו בדרך הישר. ושכולם ידעו עכשיו, כמו לפי התשובה של הרב שזה לא בראש מעיינותך רק לעשות נחת רוח לה', ולא חס ושלום לכבוד ובטח שלא חס ושלום לממון. אז זהו, אני רוצה בעזרת ה' לברך את הרב. יישר כח! ועד שיבוא בעזרת ה' משיח, אני יודע שהרב זה לא מה שמעניין אותו השכר של המצוות כמובן שכן, אבל בטח שלא לכבוד וחס ושלום או לממון. אז צריך שעם ישראל ידע את זה. ברוך ה' שהרב... כמובן זה התשובה שציפיתי. יש עוד איזה שאלה הרב, לגבי הכשרויות. קרוב כמעט לשנה שאני ובני משפחתי לא אכלנו בשר ולא עוף, ולא נבלות וטרפות כמובן. לי אישית היה מאוד קשה. היום אנחנו כן אוכלים עוף. השאלה אם הרב אומר לי על כשרות מסוימת או איזה רב אחר, האם אני יוכל לסמוך על רב שנותן את כל האחראיות על שכרות מסוימת? אם זה רב שמוחזק כירא שמים וללא רווח מסוים או נגיעה אישית. אם אני יכול לסמוך על אותו רב שאמר לי על השכר מסוים כזה? והוא נותן לי... הוא מורה לי לאכול כשרות מסוימת. האם אני יוכל לסמוך על זה או לא? ואם לא, אז למה לא?

הרב: מהתשובות שאמרנו משך למעל המשנה והוציאנו בדיסקים. אי אפשר לסמוך על שום דבר, כי אנחנו יודעים בדיוק מה יש שמה. אין כשרות על בשר שהיא עונה על מרן הבית יוסף. ובעופות בתעשייתי המצב על הפנים. ובחבורה, זה פטנט שעכשיו למדו ממה שאני אמרתי, ונתרבו חבורה בשביל לעשות, אבל לעמוד בקריטריונים שאנחנו מדברים, כמעט ואנשים לא יודעים אפילו מה מדברים. אז זה לא כל כך פשוט. ומי ששוחט בחבורה מעט, אז זה לא אדם שמוכשר לכך. ואם הוא שוחט בתעשייה, אז הוא כבר רגיל כבר לרמה של התעשייה. בקיצור, זה מסובך. כבר הסברנו את זה בפירוט פירוטים. וחבל שהפסקתם אחרי שנה. אבל אמרתי יצר הרע יש לו את הזמן, הוא מחכה לכל אחד בפינה ובסוף הוא יגליש אותו עם איזה רב מוחזק וכו'. בדברים האלה צריך לדעת את הדברים מקוב. מקרוב זב להיות כל הזמן עם הדופק בתוך זה.

שואל: כן. מחילה ש... אני אוכל עוף, אבל בכשרות של הרב.

הרב: אהה! יופי! זכית.

שואל: אז רציתי לדעת, אם הרב כמובן... אני אישית סומך על הכשרות הזאת שאני קונה מהחבורה של קהילות, נכון?

הרב: קהילות פז.

שואל: קהילות פז. אז אני אוכל מהכשרות הזאת. ברוך ה'. אם הרב יכול להבטיח לי ולקחת כמובן אחריות מלאה על הכשרות שאני קונה מהכשרות של הרב. אם הרב יכול להבטיח לי במאה אחוז כל עם ועדה שאם חס וחלילה, אם אני נופל בכשרות הזו, חס וחלילה בנבלות וטרפות. אם הרב לוקח את כל האחריות של הכשרות שלו על הכתפיים שלו.

הרב: מי שיגיד לך כזה דבר, הוא שקרן רמאי. אף אחד לא יכול לקחת אחריות. יכולים לעשות את המקסימום בשביל שיצא הדבר הטוב ביותר. אני בעצמי אוכל מזה. אם אני לוקח על הכתפיים שלי את מה שאני אוכל, אם אתה רוצה אתה יכול לאכול, אם לא, אתה יכול לא לאכול כמו שלא אכלת שנה בדיוק. אבל שמישהו ייקח על הכתפיים שלו באחריות שלא היה איזה מקרה כזה או אחר, שתלוי באחרים, הוא צריך להיות שקרן ורמאי.

שואל: אז זאת אומרת, שום דבר לא מאה אחוז?

הרב: לא אמרתי. אבל להגיד שזה מאה אחוז, שאתה לא אחראי על כל התהליך עד הסוף בכל מקרה ומקרה מתוך אלפים של עופות, צריך להיות כמו שאמרתי.

שואל: אז אפשר לאכול את הכשרות של הרב במאה אחוז?

הרב: אמרתי שאני אוכל. אם אני אוכל, אז כנראה אני חושב שזה לא 99, כי לא עשיתי את כל מה שאני עושה בשביל 99. אבל להגיד לך שזה ככה, אי אפשר להגיד כזה דבר. גם מי שכותב לך ספר תורה, הוא לא יכול להגיד לך, גם אחרי המחשב, שלא תמצא אות אחת דבוקה או לא, כי גם המחשב טועה לפעמים.

שואל: אז מה בעצם ההבדל בין הכשרות של החבורה של הרב, לחבורת או כשרויות אחרות?

הרב: כבר הסברתי. אמרתי במשך שנה, אז אני אגיד לך בקצרה, שאנחנו מוסיפים שבעה אנשים על האנשים שעובדים בשטח, פלוס בודק סכינים שבודק ביבש את מה שאנחנו צריכים, ואם נמצא ולו הפגם הקל ביותר, מורידים את הכל מהליין, ולא אוכלים. ולא נותנים שיתערב שום דבר שעבר דרך האנשים שלנו. יוצאים שבעה אנשים, לפעמים שמונה אנשים שהם משגיחים בצמתים החשובות. כגון: צומת הגידים, בדיקת הריאות, בדיקת הסכינים, צרירות דם, מלח, אריזה. כל הנקודות החשובות שאחרי כל מה שעובדים שמה בערך 70 אנשים, עוד שבעה, שמונה שלנו שאל נותנים לזוז בלי שיהיה . ואם צריך לזרוק ולהוריד ולפסול, אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים.

שואל: אוקי. יש איזה יהודי... שזה שאלה מאוד חשובה. שהוא עשה תנאי עם הקב"ה. הוא כרגע רואה את השיעור בשידור ישיר. באופן אישי אמר לי לשאול את הרב. הוא וויתר על כל העולם הבא, על כל המצוות שהוא עשה, עד שהוא יתחתן. הוא לא רצה, והוא עשה את זה בשבילו, לחטוא בדברים האסורים והאריות. והוא עשה תנאי עם הקב"ה שהוא מוכן לוותר על העולם הבא שלו, עד שהוא יתחתן ומשיתחתן. ונראה לי שהוא השביע את השמים, את הארץ שיהיו עדיו. והקב"ה נענה לבקשתו וחיתן אותו, עם אישה יראת שמים, כבקשתו. כמובן, שום דבר לא מאה אחוז. אני קורא מהדף, כן. בכל מהלך השידוך שלו היו לו מניעות רבות מההורים וכו', ומהמשפחה. בכל זאת הוא וויתר על העולם הבא בשביל זה, בעצם בשביל לא לעבור על דרכי ה'. שהכוונה שלו כביכול הייתה לשם שמים. השאלה, הוא שואל: אם התנאי שהוא עשה עם הקב"ה, אם אכן יש לו עולם הבא או אין לו עולם הבא, וכל המצוות שהוא עשה ויעשה. הוא יקבל עולם הבא אחרי שהוא קיבל את מה שהוא ביקש בעצם.

הרב: שילך לרב קניבסקי, ישאל אותו את השאלה הזאת ויגיד לו בדיוק מה יהיה דינו.

שואל: הרב לא יכול לענות על זה?

הרב: יכול ולא רוצה.

שואל: הרב יכול ענות על זה באופן אישי?

הרב: באופן אישי, כן. ללכת לרב קנייבסקי ולשאול אותו.

שואל: הבנתי. ועוד משהו אחרון, הרב. מחילה, אני מבקש מחילה מכל הקהל. מחילה. אני הייתי באיזה דרשה של הרב ודיברנו שמה על לגבי שמירת העיניים שאם אדם רואה את השיעור של הרב, או אחד מהדרשות או הסיפורים, שהם מחזקים כמובן, והרב ענה לי רבו הורה לו כן לעשות את זה. השאלה אם הרב, הרב של הרב, מודה לאיסורים שרואים משיעור של רב או דרשה, יש בזה "לא תתורו", "לא תחמוד". אני באופן אישי, זה מדובר באופן אישי, שאני רואה הרבה פעמים שיעורים של הרב. אני משתדל לעקוב אחרי זה. ובזמן שמתחזקים בשיעור של הרב ובמוסר, פתאום מופיעה איזה צורה של אישה. יכול להיות שהיא גם תהיה צנועה, אבל עוברים על זה איסור דאורייתא. לי זה אישית זה מאוד מפריע. אני מאמין שאם יש מישהו שלא צריך להיות צדיק גדול בשביל לראות איזה אישה או משהו באמצע שיעור שיוציא אותו מכל הפוקוס של התורה. השאלה אם אפשר לטשטש את הצורה של הנשים ואולי גם את הכל שבשביל לא לעבור על איסורים מדאורייתא ממש?

הרב: אז ככה: כבר ענינו על זה בעבר. הרב שפירא זצ"ל אמר שככה לפרסם את הסרטים . הוא ראה אותם בעצמו. חיווה את דעתו. אין בזה שום בעיה. ושאת ההולך למכולת, אתה רואה חי, לייב וזז ממך. ואם אתה רוצה לראות אתה רואה, ואם את הלא רוצה לראות אתה לא רואה. מעבר לזה, אנחנו מוציאם דיסקים בשמיעה ולא בתמונה. אתה יכול לבחור בדיסקים שהם בשמיעה ולא בתמונה. אז ממילא, אם אתה בוחר עם דווקא עם תמונה ואומר שאתה נכשל, קוראים לזה בצבא "זבשך". זו בעיה שלך.

שואל: טוב. אז אתה להשאיר את זה. אם הרב יוכל לברך בבקשה.

הרב: בבקשה. מה השם?

שואל: ישי נחמן בן סמדר.

הרב: ישי נחמן בן סמדר, תזכה עם המשפחה לתשובה שלמה, עלייה רוחנית ולא להיכשל באיסורים.

שואל: אמן! אם יוכל לברך אותנו על בן זכר. ואם בעזרת ה' עוד תשעה חודשים.

הרב: שעתיים וחצי, מה שאמרתי תעשו אתה ואשתך.ובעזרת ה' תזכו לבן זכר.

שואל: אמן! אבל הרב אמר לי ללמוד שעתיים בתענית דיבור.

הרב: שלושה חודשים רצוף.

שואל: שלושה חודשים. החזרתי חודשיים, לגבי הרפואה של הידיים שלי. ודחיתי את כל עניין של הניתוחים. שאחרי חודשיים הגיעו בדיוק עונת החגים ולא הצלחתי להחזיק מעמד, נפלתי בעניין הרוחני הזה. וגם לא ראיתי שיפור בידיים. אם הרב יוכל לברך שיהיה... להקל עלינו בעניין הלימוד וכו'.

הרב: אי אפשר! זה הסגולה  וזה מה שצריך לעשות.

שואל: שעתיים בתענית דיבור?

הרב: נכון. שלושה חודשים ברציפות אבל.

שואל: שלושה חודשים?

הרב: כן.

שואל: רק אני אבל.

הרב: לא. אתה את זה, והיא חצי שעה "שערי תשובה" של רבנו יונה, שלושה חודשים.

שואל: טוב. תודה רבה הרב.

הרב: בהצלחה!

 

שואל: ברשות כבוד הרב, אני רוצה להגיד דבר פלא. שתלינו, שתלו את המודעות וחילקו את המושעות כאן על הכנס שהרב בא לטבריה, ירד גשם בטבריה. ומי שם לב שכל פעם שהרב בא לטבריה, יורד גשם מיד באותו יום, או יום אחרי. וזה מראה שהכח של התורה של הרב גדול בשמים. ולכן, אני מבקש לשאול: אנחנו בטבריה חמש מטר מתחת לקו האידיאלי. אני רוצה לספר לכולם, זה חוויה יפה לכולם, גם לרב, פעם לבוא מול ריב מאיר למדרגות. מול רבי מאיר יש שמה 26 מדרגות. שהרה קוק אמר שאם העשרים ושש מלאות, 26 שם הו"יה, ה' איתנו. ואם הכנרת מאיתנו, סימן שהיא כועסת עלינו. כרגע המים לא נמצאים בכלל במדרגות. נמצאים אחרי הבטון של המדרגות, כמה שערות מטרים. אז כדאי לראות את זה, לראות כמה ה' התרחק מאיתנו וכמה אנחנו צריכים להתעורר. והרב יגיד לנו, לטברינאים ולא רק לטברינאים, לכל עם ישראל, מה לעשות תיקון שהכנרת תתמלא את החמש מטרים?

הרב: אתה זוכר לפני כמה שנים הייתי באיזה אולם, היה בצורת גדולה, ואמרתי שיוציאו איזה עשרות טלוויזיות ויעשו כמה דברים, יקבלו תעניות או משהו כזה ויירד גשם בזכות זה, ולקחו אנשים. ויום אחרי זה ירד פה בטבריה מבול. אתם זוכרים את זה?

שואל: כן!

הרב: זה בסרט, רואים את זה בסרט. בקיצור, יש הרבה פריצות בעיר. הרבה מאוד פריצות בעיר. ואת זה צריכים לתקן. אבל זה אין שליטה. כי אנחנו מדברים בנינו, אבל לדבר בציבור, אז צריך לעורר. צריך לעורר פירושו של דבר אם אפשר לעשות מודעות רחוב "בת ישראל יקרה...", לפנות בלשון יפה ולהגיד כמה זכות, בלי הפחדות, דברים יפים, ברורים. ככה וככה, הערך שלך יותר טוב בעיני הבריות וכו'. מעריכים אותך גם בלי לחשוף את הגוף וכו'. יש אישות לאישה, לא רק גוף. זה לא בעל חי. אם יעשו מודעות כאלה שיש קופירייטר, שיודע לכתוב את זה בצורה שהיא תהיה משכילה, שהנשים יראו את זה, ובאמת יכול לתת להן זה... אם הצילו אפילו כמה, כמה, זה יכול לעשות רעש גדול מאוד בשמים. כמה אפילו.

שואל: בעזרת ה'.

הרב: ואז יכול להיות שינוי גול מאוד. אבל הנקודה הכי חשובה זה המודעות שלנו לדבר, ללחוש, להגיד. לא להפחיד. להגיד כמה זה חשוב. ושנים שאומרות לנשים, זה עוד יותר עובד.

שואל: יש בעיה אצלנו, בציבור החרדי, שזה לא כזה מנטאליות ללכת ארוך עם חצאית ארוכה, ומבקשים חצאית קצת קצרה לפי ההלכה.אבל הבנות באות לחנות ולא מוצאות בדיוק. אז מה במקום קצת יותר ארוך, הן קונות קצת יותר קצר. מה דעת הרבנים על הנושא הזה.

הרב: מה אתה שואל, זה שאלה ברורה! מה אתה שואל?!

שואל: אני רוצה שהרב ידבר על זה.

הרב: ואם לא ימצאו קצת קצרה, אז ייקחו עוד יותר קצרה? כי לא מצאו יותר ארוכה.

שואל: זה בעיה.

הרב: זה לא בעיה!

שואל: לא! מנהלי סמינרים אוסרים עליהן ללבוש ארוך! מה זה הדבר הזה?!

הרב: תקשיב, זה כמו הכנרת. היא נסוגה, גם הבגדים נסוגים כלפי מעלה, אתה מבין? בדיוק אותו הדבר. צניעות. צניעות

שואל: מה לעשות עם חוף גיא?

הרב: אני לא מכיר את החוף? יש כבר גיא?

שואל: יש פה חוף גיא שממש לא צנוע, ושאדם הולך מקבר רחל לכיוון לצאת לכביש הבקעה הוא רואה פריצות נוראה בצומת,ולא עוזר שום דבר. מה שדיברו איתם...

שואלת: הרב, אני יכולה לענות על זה?

הרב: כן.. הנה יש לה תשובה.

שואלת: כמו שאמרת, הולכים מכולת מי שרוצה לראות רואה, מי שלא, לא רואה.

הרב: לא. זה נכון מה את אומרת,  זה מי שרוצה. אבל הפריצות של הנשים אפילו אם הן יהיו פה לבד, בלי גברים, כתוב "הצנע לכת עם ה' אלוקייך". כל בת מלך כבודה פנימה. צניעות זה התכלית של האשיה. הקב"ה שברא את האישה, רצה אותה צנועה גם בלי קשר לגברים. עצם בריאתה מן הצלע כדשי שתהיה צנועה. ועל כל איבר ואיבר שברא בה אמר לה היי צנועה. אז זה לא קשור עכשיו. גם בבית שהיא לבד היא צריכה להיות צנועה. גם שאין רואה, היא צריכה להיות צנועה. אדם הוא לא בעל חי. אז לכן, הכבוד של האשיה, בפרט האשיה זה היא תלך הצניעות. למה אומות העולם יכולים להבין את זה? למה ה' ירחם המוסלמיות הולכות בצניעות? לא משנה אם זה פנימי אצלם. אבל כלפי חוץ הן לפחות הולכות בצניעות. כאילו למה? מה קרה? מאצלנו הם למדו את זה. שרה אמנו הייתה תנועה "הנה באוהל". כל האמהות היו צנועות. כל הצדקניות היו צנועות. כל אלה שזכו לבנים הכי גדולים זה היו צנועות. אז יש לנו על זה תורה מפוארה ותנ"ך והכל ופה ושם, אבל מה לעשות שנשים הן קלות געת והן נמשכות אחרי אפונה ואחרי כאלה, ושלא יגידו שהיא מסכנה ושייכת לדור עתיק וכו'. יש גבול. אדם צריך לדעת לשמור על עצמו, על הכבוד העצמי שלו. אבל היום אנשים הולכים אחרי הלך הרוח שהולך ברחוב ונגררים.

שואל: לסיום, אני רוצה לברך את הרב בברכת כהן הדיוט בשם כולם, שה' יזכה לחיים ארוכים טובים ומתוקנים.

הרב: אמן וכן למר.

שואל: ויגדיל תורה ויאדיר מתוך בריאות ושמחה וכל טוב!

הרב: אמן ואמן!

 

שואל: הרב שלום.

הרב: שלום.

שואל: יש לי שאלה, זה דיון, זה לא שאלה.

הרב: דיון? ייאלה.

שואל: מה זה... שיש גילוי לאדם, גילוי "האני". מה זה "האני" שלו בעצם? של האדם.

הרב: אתה מתכוון משיח וכו', כן?

שואל: כן. לא! לא! לא משיח. גילו "האני". מה זה "האני" של הבן האדם?

הרב: גילת את עצמך אתה אומר?

שואל: כן.

הרב: כן. אני ראיתי את זה כבר שנכנסנו.

שואל: נכון.

הרב: אז לכן, אתה צריך ל...

שואל: גם אני ראיתי אותך.

הרב: תזהר מאוד שלא תגיע לשיבוש אחר כך יאשפזו אותך.

שואל: עזוב את זה, עזוב.

הרב: לא1 לא עזוב. שאלת אותי דיון? אתה רוצה דיון, הנה אני עונה לך.

שואל: כן...

הרב: אתה עכשיו שאתה נמצא במצב שאתה חושב שיש גילוי של "האני" והאשיות שלך מתבררת לך...

שואל: אני לא חושב.

הרב: אני אומר לך שאתה חושב.

שואל: אני לא חושב.

הרב: אז אין דיון. אתה יודע הכל. אבל ככה אתה תגיע, תזכור.

שואל: עוזב עכשיו את...

הרב: "עזוב אותי!"

שואל: השלב הזה של הערות האלה. אני שואל שאלה. אם "האני" של האדם זה הנשמה. והנמלה זה חלק אלוקה ממעל, אז אין הבדל בין האדם עצמו לאלוקים. כי אלוקים זה ה"האני" של האדם עצמו. אתה מבין למה אני מתכוון?

הרב: הכל אני מבין. הכל מאלוקים אתה יודע? גם החול מאלוקים.

שואל: הכל מאלוקים, לא למעלה

הרב: שמעתי! שמעתי! אני עונה לך! אתה שם לב שאני עונה?

שואל: אוקי. כן.

הרב: החול הוא גם מאלוקים. אז החול ואתה זה אותו הדבר?

שואל: מה...מה...

הרב: תענה לשאלה שלי עכשיו. החול ואתה זה אותו דבר?

שואל: אני באתי מיסוד של חול. של עפר.

הרב: אני שואל אותך אתה וה...

שואל: אני יסוד. אני יסוד של חול ואפר.

הרב: הקב"ה עשה חתולים, אתה וחתול זה אותו הדבר?

שואל: אתה והחתול אותו הדבר?

הרב: אני לא.

שואל: גם אני לא.

הרב: למה אתה מעתיק מה שאני אומר.

שואל:לא מעתיק.

הרב: אמרת שתגיד לי "האני" שלך, ואמרת שאתה חלק מאלוקה ממעל, נכון?

שואל: עזוב, אני אומר לך...

הרב: "עזוב אותי"...

שואל: אני אומר לך.. אם "האני" שלי זה אלוקים...

הרב: שמעתי!

שואל: ואלוקים זה הכל...

הרב: הכל! הכל! וחתול גם. חתול

שואל: גם חתול וגם...

הרב: אז אתה חתול.

שואל: גם נמלה.

הרב: אז אתה גם נמלה.

שואל: לא מלחמה עכשיו. לא בא לי מלחמה. בוא בשלום. לא במלחמה.

הרב: בסדר. אין בעיה.

שואל: עכשיו אם יש גילוי "האני", אז יש גם עוד בטבע יש עוד עניים חוץ מ"האני" שלנו. כל הטבע? מה מהות הטבע? מה תכלית הטבע של האדם? לחיות וזהו ולמות.

הרב: לא!

שואל: עזוב תורה ומצוות.

הרב: "עוזב אותי" גם. עוד פעם "עזוב אותי", כן...

שואל: מה אני יכול לשתות , לישון, מוזיקה וזה ...

הרב: לא. לא זה.

שואל: אז מה?

הה: לשמור תורה ומצוות.

שואל: לשמור תורה ומצוות?

הרב: כן.

שואל: תראה, אומרים שבידי שמים חוץ מיראת שמים, נכון?

הרב: כן.

שואל: יראת שמים זה אמונה. אם אין לי אמונה. לא מאמין.

הרב: איך יכול להיות? אתה חלק אלוקה ממעל אמרת, איך אתה...

שואל: נו, אז אני אומר לך כי הגילוי זה לא אמונה, הגילוי זה ידיעה. עכשיו לידיעה אין סוף, כי לה' אין סוף. אתה מבין?

הרב: אז אתה לא יכול לדעת כלום או אתה יכול?

שואל: בצמצום.

הרב: בצמצום. יופי! אז אצלך זה מצומצם כל כך שאתה לא יודע כלום.

שואל: אורות נמוכים. אורות נמוכים.

הרב: אורות נמוכים.

שואל: אבל אם אני .. כאילו לא רוצה את עצמי בעולם התכלית. לא רוצה.

הרב: אורות נמוכים זה בחורף. כן...

שואל: איך?

הרב: לא, לא, בסדר. עכשיו תקשיב מתוק. אני מציע לך, תקשיב. אתה...

שואל: אל תדאג לי. אני יודע ...

הרב: אני לא דואג לך. די! גמרנו. לא דאגתי.

שואל: תאמין לי...

הרב: לא דאגתי. אתה באורות. גמרנו.

שואל: לא, לא באורות.

הרב: נמוכים. נמוכים.

שואל: נמוכים.

הרב: כן. נגמר הדיון.

שואל: עכשיו שאני אומר מה זה ה' ליבי תמיד. מה זה כאילו אני נגד עצמי?

הרב: תשמע אתה גילת את עצמך, תסתדר עם עצמך. בסדר? גמרנו. נגמר הדיון. תודה רבה מותק, ביי.

 

שואל: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואל: יש לי פה חבר.

הרב: חבר זה טוב.

הרב: שאני מקנא בברכה שלו קודם כל, אם הוא ירצה לעשות את זה. להוריד את הקוקו שלו.

הרב: בטח שהוא ירצה! למה שלא ירצה.

שואל: זה דבר...

הרב: בשביל מה הוא גידל אותו אתה חושב?

שואל: דבר שני, הוא טען שצריך להביא לפה מסור בשביל לחתוך את השיער שלו.

הרב: לא. אני יודע עם מספרים לעשות את זה.

שואל: ודבר שלישי, הוא עובד בעבודה של חברת טלוויזיה, לא משנה החברה. הוא רוצה.. הוא טוען שהוא מחטיא את הרבים

הרב: ברור.

שואל: ורוצה לעבוד בעבודה שהיא לא קשורה להחטאת הרבים. והוא ביקש ממני ברכה וזיווג הגון בשבילו.

הרב: אז יאללה! בוא נסיים את הערב בכייף. הנה הוא יקריב קורבן גדול, את השיער שהשקיע בו הרבה שמפו.

גזירת הקוקו!

שואל: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה.

הרב: ברכה! אני נותן לו ברכה. מה השם?

שואל: ליאור בן מרים.

הרב: ליאור בן מרים, ה' יזכה אותו לעבודה טהורה. עם הרבה כסף. ושיהיה לו כל טוב והצלחה ושתובה שלמה ויהיה דוגמה לאחרים לטובה, אמן!

שואל: וגם לזיווג הגון.

הרב: וזיווג הגון מהרה השנה!  

שואל: אמן!

הרב: בהצלחה!

תודה לכם! ברוכים תהיו לה'. ערב טוב לכולם.

מי שרוצה כיסוי ראש, ציצית, יתקדם לכאן.