קרית שמואל - קרית שמואל - מעלת התשובה מעל התורה

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח. הערב הזה יהיה לרפואת הילדה שולמית בת רווית. רפואה שלמה. ותודה מיוחדת לכל העוזרים לארגון ההרצאה. הערב יהיה גם לעילוי נשמת הורי וחמי, מנוחתם עדן.

התורה מצווה: "ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנוכי מצווך היום. אתה ובנך בכל לבבך ובכל נפשך". מצוות התשובה. מצווה כל יהודי לשוב בתשובה ולשמוע בקול ה' ככל אשר הוא מצווה אותנו אנו, ובננו, בכל לבבנו ובכל נפשנו.

מצאנו שאבות הקדושים היו עקרים בטבעם. זאת אומרת לא מסוגלים להוליד. ועל שרה אמנו עלייה השלום אמרו זכרונם לברכה במסכת יבמות ס"ד: "ותהיה שרה עקרה אין לה ולד". עיקר מטרין לא היה לה. חסר לה רחם וכלי הולדה. וצמחו לה בנס. זאת אומרת לא רק שהיא הייתה עקרה גם לא היה לה בית ולד. אפילו לא בית רחם לא היה לה. וצמחו לה בנס. ונשאלת השאלה: הרי מהאבות הקדושים והאמהות הקדושות הייתה עומדת לצאת תכלית של כל הבריאה כולה, אז למה הם נולדו חסרים? אם אלה צריכים להעמיד את בית ישראל, שכל העולם מתקיים בזכות ישראל ובזכות התורה, איך יכול להיות שהאבות האומה כולם היו עקרים? אלא ללמד אותנו שתכלית הבריאה עומדת לצאת לעולם רק בדרך נס. התכלית של העולם, כל העולם צריך להגיע לגאולה השלמה שתהיה בגילוי שכינתו יתברך ופרסום שמו בכל העולם, כל זה צריך לצאת ע"י ישראל. וההורים המייסדים, השורשים העיקריים של האומה הישראלית, היהודית, היו עקרים. לא יכולים בכלל להוליד. איך זה מסתדר שתגיע התכלית לתכליתה? אלה ה' רצה שנלמד ונבין שעל פי טבע הבריאה הזאת לא יכולה לצאת ולהגיע לתכליתה, אלא רק בדרך נס. כך גם בדוד המלך עליו השלום. ממנו צריך לעמוד מלך המשיח, שהוא יגאל את כל העולם כולו.

ומצאנו שדוד המלך לא היה ראוי בכלל לבוא אל העולם, להיות נפל. אם לא שאדם הראשון תרם לו שבעים שנה. לכן אדם הראשון במקום לחויות אלף, חי 930. גם בבועז, אבא של סבא של דוד. בועז הוליד את עובד, עובד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד. אז בועז היה אבי זקנו של דוד. אם לא היה ממהר וגומר את עניין הזיווג עם רות המואבייה, ולא היה עושה זאת מיד, לא היה יוצא העניין לפועל ולא היה דוד ולא היה משיח, ולא הייתה גאולה. וזאת למה? כי באותה לילה, אחרי שהוא ייבם אותה, הוא מת. אז זה ממש נס. וכמה פעמים במשך הדורות עמדה גחלת של דוד להיכוות וחס ושחלום לא היה המשך לשושלת דוד ובלי שושלת דוד, לא יבוא מלך המשיח. אז לא יבוא עולם תיקונו ולתכליתו. וכן אמרו זכרונם לברכה, שרק מברכתן של הנשים לא נתקעקעה ביצתו של דוד בימי עתליה ונותר ילד אחד בחיים. עתליה הייתה מלכה שהרגה את כל בני משפחתה ונותר רק ילד אחד. הבן של אחזיה, יואש. הוא החביא אותו בבית המקדש ובגיל שבע המליכו אותו ואחר כך רצחו אותה. אבל אם לא היה נשאר גם הוא, לא היה המשך לשושלת דוד. וכן בחורבן בית שני ניצלה כל השושלת של רבן גמליאל, שהן זרע דוד. רק על ידי בקשת רבן יוחנן בן זכאי מאספסיאנוס, כשהוא יצא לקראתו וביקש ממנו שיציל את שושלת רבן גמליאל. אם לא, לא הייתה שארית, חס ושלום, לזרעו של דוד. וכך ניצלה ולא כלתה שולטנות בית דוד.

אז רואים מכאן שקיום תכלית הבריאה תלוי בניסי ניסים. קיום תכלית הבריאה תלוי בניסי ניסים. וכל זה בא לד אותנו שעל פי דרך הטבע, אין קיום לרוחניות. במהלך של טבע, אין קיום לרוחניות. המקור של הרוחניות הוא למעלה מדרך הטבע ובו תלוי קיומה. וכן מצאנו שחלק התיקון שע"י מלכות בית דוד זכה לו יהודה. והי צריך לעבור אל ער בכורו. ליהודה מהשבטים היה בן שקראו לו ער והוא היה בכור שלו. אז חלק התיקון שע"י מלכות בית דוד, הזכייה הייתה ליהודה שהוא היה מלך בשבטים, וצריך היה לעבור לבן הבכור שלו ער. מאחר ולא זכה לו ער בחייו, הוא מת. הקב"ה הרג אותו בגלל מעשיו הרעים. אז הגיעה אליו בדרך רחוקה כאין ייבום ע"י זיווג של יהודה ותמר. זאת אומרת היות וער לא זכה וגם אונן לא, אז יהודה ייבם כמו שהיה מנהג אז, שאבא מייבם במידה והבן או האח לא מייבם, אז על ידי זיווג יהודה ותמר זה המשיך הלאה. וכמה דורות אחרי כן, גם נתגלגל החלק הזה של התכלית של מלכות בית דוד. אלימלך איש נעמי, ועבר אל הבכור שלו מחלון. מכיוון שמחלון לא זכה לו בחייו, כי גם הוא מת, אז הגיעה אליו כאין ייבום של בועז ורות. ככתוב: "אשת מחלון להקים שם המת על נחלתו".

עכשיו שנבין את הדבר: חלק הבנים הוא המשך לחלק אביהם. כבר אמרנו בדרשה הקודמת שבן הוא הבניין של האב. בנים הם ממשיכים את הבניין. רצף, שושלת, המשך. חלק הבנים הוא המשך לחלק אביהם. מי שמת בלי בנים, לכאורה חלקו נשאר בלי המשך. אבל התורה הקדושה גילתה שע"י מצוות ייבום אפשר שתבוא לעולם נשמה שגם היא המשך לחלק המת. זאת אומרת, אבא היה לו בן והבן הזה נשא אישה ואין לו זרע, אז למעשה הוא נכרת. אין לו המשך. אבל אם יש לו אח, אח מייבם את אשת המת ואז הוא ממשיך את הזרע. על פי הסוד הבן הנולד זה גלגול הנשמה של האבא שנפטר. אבל פה על פי הפשט התורה הקדושה מגלה שעל ידי מצוות ייבום אפשר שתבוא לעולם נשמה שגם היא המשך לחלק המת. אפילו ששייכות הנפטר לבן של היבם היא רחוקה יותר משייכות האב לבן ישירות, מכל מקום, גילתה התורה שכל שייכות כלה למטה היא משייכות פנימית , אפשר לה לשמש המשך לחלקו של הנפטר, כי זכות המצווה שנעשית מחמתו עומדת לו. הדור שלנו זה דור "עקבתא דמשיחא". אנחנו הדור האחרון, עקבו של משיח. החלק שלנו בכל התכלית של הבריאה זה התשובה. כי אין ישראל נגאלין אלא בתשובה.  והרמב"ם מבטיח שישראל בסוף גלותן עושין תשובה ומיד הם נגאלים. ולא היה דור כמו שלנו עם למעלה ממיליון בעלי תשובה. לא היה דבר כזה. אז זאת אומרת, החלק שלנו זה התשובה. ככתוב :"והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם". וכן כתוב: "והשיב לבבות על בנים ולב בנים על אבותם". ואחרי שעבר עלינו מה שעבר עלינו, כל הגזרות, חורבנות, והשואה, אין לנו אלא לשאוף לתיקון הכלל ממש. התפקיד של כל אחד ואחת מאיתנו זה לשאוף לתקן את כלל ישראל כולם. ועכשיו שריחם ה' והגענו לארץ ישראל והניח לנו קיבות שארית הפליטה, אז איך זה שאנחנו לא חושבים כל יום לתקן את הכלל? ואיך לא מתמסרים לזה במסירות נפש שהכלל ישעה תשובה? ולבנות את הרוחניות בכל שכבות עם ה'. ואסור לנו להשלים עם המצב שחלק ניכר של עמנו סר מדרך התורה. אלא צריכים להשתדל בכל מאמץ להשיב את לב הבנים אל אבותם. על פי טבע נראה שהתקווה הזו היא רחוקה מאוד. וכמעט שאין סיכויים להצלחה במשימה הנועזת הזו. אבל כבר ביארנו שהניצחון של התכלית הרוחנית שיגיע לעולם, הוא לא תלוי בטבע בכלל, אלא בלמעלה מן הטבע.

והגאון מווילנה אמר: שכלל הוא ברוחניות, עקשן יצליח. זה הכלל. הכלל שאומר הגאון מווילנא: ברוחניות, מי שעקשן הוא יצליח. וכן פירש הגאון רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל ברוח חיים, שעשרה ניסים שנעשו בבית המקדש באו להראות שמצליחים ברוחניות שלא כדרך הטבע. ויש סדק קטן בחומת הטבע שאינו נראה לעין ודרכו הנס נכנס. מה זה הסדק הזה? מה גורם באמת שהנס יתקיים? הנכונות למסירות נפש. זה הסוד. יש מסירות נפש, הכל יכול להיות. מתתיהו ובניו הצליחו להכריע את היוונים כולם, את המעצמה, בכלל המסירות נפש. שיש מסירות נפש הטבע לא יכול לעצור. ואז מקבלים סייעתא דשמיא ויכולים לעשות הכל בלמעלה מן הטבע.

 יש מצבים קשים שקשה מאוד לאנשים לחזור בתשובה. ובפרט אם לאנשים האלה יש שאיפות חומריות. לא רוחניות. אז הם יכולים להיות קרובים מאוד לרוחניות, אולי אפילו סמוכים אליה. נהנים ממנה מידי פעם, אבל לא עושים את הצעד האחרון בשביל לחזור בתשובה.

 אתם יודעים העולם גועש ורועש כעת. שמעון פרס מת. הוא היה מבית חרדי. הוא שבר רדיו בקטנותו. לא נפל לו. כמו ששוברים פלאפונים, הוא שבר רדיו. ואבא שלו ביקש להיכנס לחפץ חיים והביא איתו את שמעון. והוא ביקש ממנו ברכה. אז הרב, החפץ חיים בירך אותו באריכות ימים. היה עוד משהו שהוא ביקש, הוא לא רצה לברך אותו. ורק זה. בירך אותו באריכות ימים. ותמיד פרס אמר שהוא שומר פתק מהחפץ חיים ותמיד התהדר שהוא בטוח, הוא לא חושש שהוא יאריך ימים. ותראו. הוא לא זכה לקדש שם שמים בחייו. השיקולים שלו תמיד הי ואינטרסנטים, הוא מאוד פרגמאטי. הוא ניצל כל מצב כדי לקדם את עצמו. כדי לשרוד פוליטית ואחרת. אבל הוא נפטר ביום פטירת החפץ חיים באותו גיל שלו, 93. אז מה הוא לא הצליח לקדש שם שמים, במיתה שלו יצא קידוש השם לחפץ חיים. שהברכה של החפץ חיים אכן התקיימה ואין לך סימבוליות יותר מזה שבאותו יום שנפטר החפץ חיים ובאותו גיל. אבל יש עוד סימנים: שהוא נפל למשכב לאחרונה זה ביום שהיו הסכמי אוסלו וכשהוא נפטר זה בדיוק היום שהוא חתם על ההסכם. אז זאת אומרת מן השמים מה שאדם לא מצליח, לא מצליח לעשות בעצמו, על חשבונו עושים. שאנשים ילמדו מזה לדברים אחרים. שרון לדוגמה הוא גרם להתנתקות. אז ה' ניתק אותו 8 שנים בדיוק! לא עלה ולא ירד. מנותק. עשה התנתקות, ניתקו אותו. לא רצו לקבל אותו פה ולא למעלה. 8 שנים! אז יש אנשים בחייהם לא זוכים לעשות דברים שיקדשו שם שמים, אבל אפילו במיתתם מתקדש שמו של הקב"ה שמתברר איך הקב"ה עושה חשבון עם כל אחד ואחד. ויש עוד הרבה לדבר בזה. יש אנשים חשובים שזה כבוד גדול מה שחולקים לו ובאים כל העולם וכו', וכו'. אין עונש יותר גדול מזה. כי אסור להלין את המת. מי שנפטר צריך לקבור אותו מיד. נפטר אחר הצהריים קוברים בלילה. לא מחכים. לא למחר ולא  בטיח ולא כלום. אין סבל יותר גדול מזה שמעכבים את הנפטר. ועכשיו מייבשים אותו ככה יומיים וחצי, זה צער שאין כדוגמתו, זה עוד לפני חיבוט הקבר. יש אומרים לא יהיה לו חיבוט הקבר בגלל שהוא יקבר ביום שישי. לא כל אחד זוכה לזה. אבל מכל מקום צריך להבין דבר אחד שאדם יכול היה להיות מקדש שם שמים בקלות. הנה תראו כמה השפעה הייתה לו בעולם, בכל מיני תחומים. ואם היה עושה עוד צעד אחד קדימה וחוזר בתשובה, מי יודע איזה מהפך היה יכול לעששת בעם ולהשאיר את חותמו. אבל הוא היה אצל הרבנים הגדולים והחשובים ודיבר והתברך וכו', ואת הצעד קדימה לא עשה. אשתו כן עשתה. אשתו סוניה, מנוחתה עדן, היא חזרה בתשובה. היא שמרה שבת והקפידה מאכלות אסורות. היא היית השומעת קלטות שלי והיא חזרה בתשובה בעניין הזה. אז היא לפחות זכתה. שמעון לא. סוניה כן.

טוב, נמשיך עכשיו...אז אנחנו צריכים לדעת איך עושים תשובה וגם איך להחזיר את כל העם בתשובה. כי זה התכלית וזה התפקיד של הדור האחרון. עכשיו, אם אנחנו עוברים.. אני תמיד ממליץ לאנשים ללמוד ספר שערי תשובה. אז אם נעבור על הספר שכולו מדבר בעניין התשובה בכל הדברים והעניינים והא כולל  ומעמיד בו מתחילה ועד סוף, אבל מתעוררת שאלה למי שלומד את הספר: למה שייכים כל הדברים שכתובים בספר יותר לתשובה מאשר לתורה? כי גם בלי חטא שאדם יעשה, וגם בלי תשובה, וגם צדיק מתחילתו ועד סופו מחויב בכל מה שכתוב בשערי תשובה מצד התורה. בלי תשובה. הספר כל כולו תורה. שער שלישי בספר מונה שם כל תרי"ג מצוות. מה זה שייך לתשובה? וכי אפשר לשמור תורה מבלעדי תרי"ג מצוות? השער השני כולו עניינים נשגבים, הכלולים בו והם שייכים גם לצדיק גמור שאין בו שום חטא. ואפילו השער הראשון בספר, רובו ככולו גם בלי חטא. וגם צדיק מעיקרה, צדיק מתחילתו מחויב להתעסק בספר הזה. אז למה כלל רבנו יונה את כל העניינים האלה, ועשה מהם שער תשובה? שערי תשובה. הלא ודאי צריך להיות שכל הספר מתחילתו ועד סופו, אם הוא נקרא "שערי תשובה", צריך להיות שייך רק לעניין התשובה. אבל עכשיו אנחנו הולכים לגלות לכם את הסוד של הדברים. זה קצת עמוק, אבל אני סומך עליכם שאתם תקשיבו טוב ותבינו:

יסוד גדול צריכים לדעת: תשובה זה לא כמו שאנחנו רגילים להבין. אנחנו מבינים שעושים תשובה מי? מי שעשו חטאים. מי שעשו עבירות, הם צריכים לעשות תשובה. ואם עשה חטאים הרבה, צריך לעשות הרבה תשובה. וכל תשובה אנחנו מבינים היא תשובה ותשובה לעניין עצמה. ככה אנחנו מבינים. על כל חטא יש את התשובה שלו. אבל אל כך הם הדברים. אלא סוד העניין הוא שהתשובה, שימו לב, היא מידה ומעלה בפני עצמה. המציאות והמהות של התשובה זה גם בלי חטא ובלי עוון. תשובה זו מידה ומעלה כמו שאר המידות והמעלות. יש מידה יראה, יש מידה אהבה, יש מידת אמת, יש מידה ומעלה שקוראים לה תשובה. היא לא קשורה דווקא לחטא ולעוון.

והנה אמרו חכמים זכרונם לברכה בנדרים ל"ט: שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם. בין הדברים שנבראו קודם בריאת העולם, זאת אומרת הם למעלה מעולם הטבעי, הם לפני העולם הטבעי, שניים מתוכם, אחד קוראים לו תורה ואחד קוראים לו תשובה. זה נברא לפני בריאת העולם. אז עדיין לא היה חטא במציאות. אז התשובה נבראה בלי חטא. הרי שמעלת התשובה היא מידה שקיימת לעצמה, ואינה תלויה בשום דבר והיא נבראה גם קודם שנברא העולם.

עכשיו תשמעו דבר מדהים: מעלת התשובה היא כה רמה ונישאה והיא מידה כוללת כל כך שאין לשער ואין לספר גודל מידת ההיקף שלה עד שהתשובה מקיפה וכוללת יותר מתורה. תורה היא בודאי מידה. מידה או מעלה עליונה שממנה מסתעף, יוצא כל התרי"ג מצוות עם כל הפרטים והדקדוקים. אבל הנה, בכמה מקומות מצינו שהתורה מכונה בשם "חסד". אז הרי שהתורה נכללת כולה במידת החסד. התורה גם יש לה מידה שנקראת "יראה". "מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה". אז נכללת כל התורה כולה במידת היראה. כתוב: "תיתן אמת ליעקב", מדובר על התורה. ונכללת כל התורה במידת האמת. ואין זה סירה כלל. משום שכל מידה ומדה זה כולל גדול. שכל אחת בפני עצמה מחייבת שתצא ממנה כל התורה כולה. ממידת החסד, ממידת היראה, ממידת האהבה, ממידת האמת. מכל המידות האל היוצאת התורה כולה. אז אם אנחנו אומרים שהתורה היא אמת בעל כורחנו שהיא מידת אמת, מחייבת את כל התרי"ג מצוות. בשורשה ובמקומה למעלה, יש לה תמונה אחרת. יש לה שם אחר. שם היא נקראת אמת. אבל כשהיא יורדת למטה מסתעפת לענפים ולפרטים יוצאים ממה כל התרי"ג מצוות שכל אחת ואחת מחויבת מצד מידת האמת. שם בשורש היא נקראת "אמת". יורדת למטה מסתעפת תרי"ג, אבל כל אחד ואחד מהם, מהמצוות עשה ולא תעשה, היא מחויבת בקיומה על פי האמת. כך בשאר המידות: חסד, יראה... והשורש במקום הם נקראים "חסד ויראה". אבל שהם משתרשים זה מסתעף מזה כל התורה למטה והתורה היא מידה כוללת שכוללת את כל המידות. ואז הכל נעשה, צריך להיות בחסד, ביראה, באהבה, כמו שלמדנו לפני מספר שיעורים, את 17 התנאים לקיום מצווה לשמה. אז ביניהם היה יראה, אהבה, זריזות, הכל וכו'. תשובה היא מידה או מעלה עליונה כמידת התורה. גם ממנה מסתעפת ומשתרשת כל התורה כולה,ולא עוד, אלא שמעלת של תשובה עוד יותר כוללת ועוד יותר מקפת.

 עכשיו אתם הולכים לשמוע שלא שמעה אוזן. נתבונן בדברים ונראה כמה מרוממת מידת התשובה. ואדם יכול לעשות זאת כהרף עין, ברגע. ברגע הוא יכול לעשות. זה המתנה הכי גדולה שהקב"ה נתן לעולם. התורה הקדושה היא מידת ההתקרבות לה' היותר גדולה. אם אדם רוצה להתקרב לה', מה מקרב הכי גדול שיקרב אותו להשם? עיסוקו בתורה וקיומה. "קרבת אלוקים לי טוב", אמר דוד המלך. קרבת אלוקים לי טוב, אין דבר יותר טוב מקרבת אלוקים. איך אני משיג קרבת אלוקים? עוסק בתורה מתקרב לאלוקים. כמה שצריך. ואומר ה': "אם תעזבני יום יומיים עזבקך". זאת אומרת, אתה נדבק בה' על ידי התורה ואתם הדבקים בה' אלוקיכם, חיים כולכם היום. אתה מתרחק ממנו יום, אתה מתרחק למעשה יומיים. פי שתיים. זאת אומרת עיסוק בתורה מקרב, רפיון בתורה מרחק. עכשיו, אז התורה הקדושה היא מידת התקרבות לה' היותר גדולה, שכל סודה ועניינה להתקרב לשם ה' יתברך וזה התכלית של הכל. אבל תקשיבו, כל התורה יכולה לקרב אותך לה' עד החטא. כל זה לפני שעשית חטא.אבל אם עשית חטא... וואי! וואי! וואי! "עוונותיכם היו מבדלים ביניכם ובין ה' אלוקיכם". זאת אומרת התורה יש לה מעלה גדולה מאוד. מהי? שהתורה מגינה ומצילה על אדם בין שהוא עוסק בה באותה שעה, בין שהוא לא עוסק בה באותה שעה. כח התורה שאדם לומד יכולה להגן עליו בשעת עיסוקו בה וגם שהוא לא עוסק. אבל זה קודם החטא. אבל אם אדם חטא, לאחר החטא תורה אינה מועילה לו כלום! כי החטא חוצץ ומפסיק אפילו במצב של התקרבות הכי גדולה כמו בתורה. שמעתם?

והנה שאלה: שאלו לתורה: נפש החוטאת מה תהא עלייה? מה יעשה אדם שחטא. אז מה עושים? מה הנפש הזאת מה היא תעשה? מה תהא עלייה? שאלו את התורה מה את אומרת? מה אמרה התורה? יביא קורבן ויתכפר. אז אם אדם עשה חטא... חטא זה בשגגה. בשגגה. אדם שגה, עשה חטא בשגגה יש לו תקנה. מה היא התקנה? יביא קורבן בבית המקדש ויתכפר לו. אבל זה רק על שוגג. אבל על חטא במזיד אין לתורה קדושה שום עצה איך להזיז אותו ממקומו. אדם ידע מה הוא עושה ועשה, ידע את האיסור ועשה, התורה כבר לא יכולה לגונן עליו. אין לה עצה בשבילו. 'סליחה, לי אין לי עצות, זה תחום אחר'. זה כמו אתה בא לרופא פנימי, אומר לך: תשמע, אני רופא פנימי, יכול להגיד לה פה.. לתת לך אנטיביוטיקה, לתת לך דברים כאלה, אתה מבין? אבל אם אתה כבר שברת עצמות, כבר יש לך גידולים וזה, זה רק ניתוחים, זה כבר מחלקה אחרת, זה לא קשור אליי. שלום ביי! אז אין לתורה שום עצה להזיז את האדם שעבר עבירה במזיד וזה צריך להיבהל, להשתומם ולראות מזה מה גודל החטא. שכל התורה הקדושה שהיא "ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים", אין לה להציע לנו שום הצלה על חטא במזיד. שבכל אש השלהבתיה שלה, היא לא יכולה לאכול אפילו חטא כלשהוא. ואפילו התורה של משה רבנו עליו השלום לא יכלה גם למחות חטא כל שהוא, כחטא של משה רבנו שהיה אפס פסיק, אפס, אפס, אפס של חטא, גם את זה היא לא יכולה למחות. כי כל כך נורא ואיום זה כוחו של חטא. אז הלכו להקב"ה. התורה אין לה מה להגיד והנביאים אין להם מה להגיד והכתובים אין להם מה להגיד. הלכו להקב"ה ושאלו: מה יעשה אדם שחטא. אמר להם יעשה תשובה ויתכפר. מה שהתורה לא מסוגלת לעשות, התשובה רק היא יכולה לעשות. יעשה תשובה ויתכפר.

תשובה היא באמת מידה ומעלה לעצמה, כמו שאמרנו, כשאר המידות העליונות. אלה שגדולת מעלה וסודה הוא כל כך רם ונישא, מגיע לשמי מרומים, במצב ודרגה שצריכים לשאול רק את הקב"ה. במצב של ההתקרבות לה' הכי גדולה, עד ששם גם חטא ועוון כבר לא חוצץ ומפסיק. שעושים חטא יש חציצה והפסקה, אבל שם, בדרגת התשובה, אין חוצץ. ובמידה זו שהיא נקראת מידת התשובה, מתכפרים חטאים שבמצבה של מידה זו חטא נמחה ונכלה לגמרי! כל כך כוחה של התשובה גדול שהיא מכלה ומבערת את החטאים. לא נשארים מה כלום. שום רושם, גם לא אפר. כלום! כלום! זה כוחה של תשובה. לתורה אין את הכח הזה. דווקא מעלה זו של תשובה וכוחה לשרש ולכלות חטא, מה שאין כבשאר המידות והמעלות, ואפילו מעלת התורה שמקומה הוא כל כך רם ונישא, אין בכוחה אפילו להזיז חטא ממקומו.

ואם אנחנו רוצים לראות עד כמה דברים נוראים נלמד את זה ממה שהיה בעצם. בדור המדבר. מצינו בתורה שתבעה מדור המדבר, תבע אותה הקב"ה "כי עם קשה אתה". אמרו הראשונים מפרשי התורה, שהייתה תביעה על עם ישראל שלא עקרו לגמרי מקרבם, לפי רום מדרגתם העליונה. אין עוד דור שהגיע למדרגה הגבוהה שהגיעה דור המדבר. נקראים "דור דעה". דור מקבלי התורה, שום דור לא היה ראוי בעולם לקבל את התורה, חוץ מהדור הזה. אין דור שזכה להגיע לרמה גבוהה כזאת שראה פנים אל פנים את ה'. שראה כל מה שיש בעולמות העליוניות ובתחתונים. ששפחה ראתה על הים מה שלא רואה יחזקאל בן בוזי. אין דור שהגיע לרמה הגבוהה ביותר שהם הגיעו! אבל התביעה על הדור ההוא הייתה שלא עקרו לגמרי מקרבם לפי רום מדרגתם העליונה, מה שנכנס בליבם במצרים. מה נכנס בליבם במצרים? העבודה זרה. כתוב: "מה הללו עובדי עבודה זרה אף הללו עובדי עבודה זרה". שהם יצאו ממצרים הם היו עובדי עבודה זרה בדיוק כמו המצרים. לא היה שום זכות שהם יצאו ממצרים. שום זכות. נכון היה להם מעלות מצוינים, היו בצניעות, בכל מיני דברים, הכל נפלא. אבל מה היה? הם היו מחוברים לעבודה זרה? ואת זה הם לא עקרו לגמרי. לכן הם עשו את העגל. הם לא עקרו לגמרי. לא עקרו לגמרי פירושו לא הייתה תשובה שלמה שמחקה את זה לגמרי. הראייה שהם חטאו פעם אחת ושתיים והוסיפו לחטוא בשלישית וברביעית, הרי שלא תבעום בקבלת התורה שלהם. על קבלת התורה לא תבעו אותם. כי קבלת התורה שלהם הייתה בכל השלמות כפי שצריך להיות! על מה הייתה התביעה? במידת התשובה שלהם! שהיה בה גירעון שהם לא שבו לגמרי בגלולי מצרים והתחברו תכך ומיד לעגל שעשו אותו הערב רב. אם הם שעו תשובה אמיתי, ברגע שרצו לעשות את העגל, עם כל הצידוקים וכל השכנועים, הם היו צריכים לסלוד מזה. למה? כי הם עשו תשובה, אז הם לא יכולים לאותו חטא! אבל כיוון שהם לא עשו תשובה גמורה על זה, אפילו שהם הגיעו לרום המדרגה וקיבלו את התורה במדרגה שלמה, ואמרו "נעשה ונשמע", אבל זה לא משנה. את עקירת החטא עושה רק התשובה. אפילו אם תהיה ברמה הכי גבוהה של דור דעה, תהיה גאון הגאונים, תדע את כל התורה כולה בעל פה, תעסוק בה, תתלהב ממנה , הכל, אבל נשאר בך רושם החטא. יש לך עוד זמרים פסולים, את האוכל עוד נבלות וטרפות, אתה עוד עושה דברים כאלה, אתה יכול לטפס כמה שאתה רוצה. אבל אתה אוכל נבלות וטרפות ואתה טמא!

אני רק רוצה להגיד לכם שאתמול או שלשום, נשאל הרב חיים קנייבסקי שאלה... אם תוכל להראות אות הגם על המסך... השאלה הייתה שיהודי שואל את הרב קנייבסקי: "אבא שלי אוכל ספק נבלות וטרפות". הוא יודע שאבא שלו אוכל נבלות וטרפות כי השחיטות היום זה על הפנים. אבל הוא אמר ספק אוכל. ספק אוכל נבלות וטרפות. "האם אני יוכל לצאת ידי חובה קידוש על ידו?". אבא שלו מקדש, הוא פוטר את כולם, כמו שאצלכם בבית. כל אחד מקדש ופוט את כל בני הבית. האם הוא יוצא ידי חובה? אמר לו הרב קנייבסקי: "לא!". שאל אותו : "ואני יכול לענות 'אמן' על הברכות שלו". אמר: "כן". אז אני אסביר מה כתוב: ספק נבלות וטרפות, לא ודאי, ספק. שחיטה תעשיית זה ודאי נבלות וטרפות. אבל נגיד אפילו ספק. "חבורא", גם אנשים חושבים שאם הוא עושה "חבורא" ויש לו את השם והכותרת "חבורא", אז הוא כבר מסודר. ולא מבינים שאנשים לא מקפידים גם ב"חבורא" על שינויים והרגשים קלים, ואם הם בכלל בקיאים ומרגשים, אם יש להם כוונת הלב, אם הם יראים, ורבים מרבים, וכו'. הרבה כללים יש בזה. וכולם חושבים שאם הם עושים "חבורא"... לא. "חבורא" זה הפך להיות עכשיו עסק. מאז שאני פרסמתי שלא לאכול תעשייתי, רק חבורא, כולם רצו לחבורא, ואפילו התעשייתי כבר עושה "חבורא". בשביל שימשיכו לקנות מהם. אבל צריך להבין ששום דבר לא משתנה בשטח, כי אחרת לא יצא הרבה. אבל נגיד ספק, ספק. עכשיו אם יש ספק, האם אני יוצא ידי חובה? אומר "לא". עכשיו שימו לב: הוא שואל בשאלה: "אבי עושה את הקידוש", אז יש פה גם כיבוד אב ואם. שתיים- אין פה ודאי שהוא אוכל נבלות ונרפות, רק ספק. ספק. ודבר שלישי- זה מצוות דרבנן. זאת אומרת דאורייתא, מצוות דאורייתא זה הרבה יותר חמור. דרבנן. אומר "לא יוצא". זאת אומרת אם אתם מתפללים והשליח ציבור אוכל נבלות וטרפות או ספק, הוא לא מוציא ידי חובה. לענות "אמן" אפשר לענות אמן. ברכת המזון אחד מברך לכולם, אבל אם ספק הבשר והעופות נבלות וטרפות... ואני אומר לכם זה לא ספק, זה ודאי... אז זה בעיה. עד היום היו אומרים אתה אומר שזה נבלות וטרפות. למרות שאני נתתי לכם דיסקים שתשמעו את כל ההוכחות והעובדות והעדויות וכו'. אבל אתה אומר! בשבילנו זה אפילו ספק. טוב, גם ספק דאורייתא זה לחומרא. גם ספק דאורייתא, הרי סכינים זה דאורייתא. אז זה לחומרא. אז צריך לא לאכול מספק. אבל אני אומר אז כאילו הייתה חובת הוכחה עליי. הבאתי את הוכחות. דיסקים שלמים הוצאתי להוכיח שכל זה המצב. בכל מקום. גם בחוץ לארץ. גם בחבורא בחוץ לארץ. אבל עכשיו מה קרה? הרב קנייבסקי אמר חובת הוכחה עכשיו על אלה שהם אוכלים. למה? כי הוא אומר שספק נבלו וטרפות לא מוציא ידי חובה. בשביל להוציא ידי חובה, אתה צריך להוכיח שאת האכלת ודאי ללא ספק. כי אם זה נשאר ספק, אתה אומר, אני אומר, הם אומרים.. ספק... ספק אין אי אפשר לצאת ידי חובה על ידך. אתה בבעיה עכשיו! עכשיו אתה תביא ראייה שהשחיטה שאכלת ממנה עכשיו היא ודאי! מי יכול להבין? אז איך הוא יכול לענות אמן? עונים "אמן" גם של רשע. רשע שמברך על פרי, "בורא פרי העץ", עונים "אמן". גוי שמברך עונים "אמן". לדעת הרבה פוסקים עונים "אמן". שליח ציבור זה דין אחר. שליח ציבור, מדין שליח ציבור, הוא פסול מי שאוכל נבלות וטרפות. וודאי שעכשיו גם ספק אוכל נבלות וטרפות, אי אפשר לצאת על ידו. ספק. לא כמו שאמר משיהו מאלעד והבין שאני אומר שיוצא, אלא אם שואלים אותך: תגיד, אם בן אדם ספק אוכל או לא, אפשר לענות על ברכותיו "אמן"? אפשר לענות על ברכותיו "אמן". הנה אמר הרב קנייבסקי לענות כן. אבל בתור שליח ציבור לא! כי מדין שליח ציבור הוא לא יכול. צריך להיות אחד שלא אוכל. חוץ מזה שאם יש לו פלאפון אז ודאי שהוא לא יכול להיות שליח ציבור, אם יש לו טמבלויזיה בבית, ודאי שהוא לא יכול. ואם הוא קורא עיתונים חילונים ודאי שהוא לא יכול, ועוד כהנה וכהנה. ודאי שהוא לא יכול! ואם לא ביתו ריקן מעבירות והוא בעצמו עושה עבירות וכו', ודאי שהוא לא יכול. אז קשה מאוד למצוא היום חזן כשר. אבל אם הוא יעשה תשובה ויחליט אין יותר! אני לא אוכל! לא אוכל! לא אוכל לא בשר ולא אוכל, עש יהיה לי ודאי, לא אוכל, יופי! אז תעשה כבר תשובה על השאר כבר. ותהיה צדיק על המקום, בין רגע כתינוק שנולד. גמרת את הסיפור! וגם אם תיפטר, אז לא תהיה כמו פרס. שכולם באים בשביל לעקב אותך שתסבול. זה היה ככה תוך כדי באמצע ככה שיהיה לכם משהו, שתצאו מפה עם משהו ביד, כמו שאומרים.

(הקרנת הסרטון על השאלה לרב קנייבסקי)

צריך לברר עם רב שמכיר בדיוק את הדברים מן השטח, במציאות. לא אומר רב שיושב לי על הספר אומר "הכל בסדר". ממי שמכיר את המציאות. מי שלא מכיר את המציאות איך יכול להעיד עליה?

אנחנו ממשיכים להבין עכשיו את מעלת התשובה ומה כוחה למחוק את כל העוונות. אז ראינו שאפילו בדור המדבר, אפילו בדור המדבר, שקיבלו את התורה בשלמות ואין טענה על קבלת התורה שלהם, כי אחרת הם לא היו מקבלים, והם היו בלב אחד, אבל עקירת העבודה הזרה לגמרי לא היה בהם, לכן נכשלו בעגל. ועל זה נאמר שה' תובע אותם "כי עם קשה עורף אתה". זאת אומרת קושיית העורף עדיין לא תוקנה. רואים מזה נוראות ונפלאות וזה היסוד של הדברים שאנחנו אומרים, אפשר להיות שהתורה שלך תהיה בשלמות, אבל ביחד עם החטא! זה כמו תינוק שהוא מתפתח וגודל. כל שנה הוא גודל אבל יש לו גידול, אבל הוא מתפתח עם הגידול, עם הגידול, זה לא מפריע לגידול. הוא גודל עם גידול. זאת אומרת אדם יכול עלות בתורה ולהיות שלם בתורה, אבל הוא יישאר עם החטא. שהרי אחרי הכל, כל התורה שלהם, של דור המדבר, עדיין נשאר אצלם שמץ של חטא. לפי הערך שלהם. ויוצא מזה דבר מבהיל: אפשר לתורה לצמוח ולגדול ביחד עם החטא וגם לאחר החטא והחטא לא יזוז ממקומו. מה שבמידת התשובה אי אפשר להיות כזה בשום אופן. כי אלף הבית שלמידת התשובה היא מוחקת ומשרשת ומכלה את החטא לגמרי. במידת התשובה אין מקום לחטא כלל! זו מעלתה של התשובה. אז "במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". כי אצל בעלי התשובה נמחק הכל, וצדיקים יכולים  להיות גם עם חטא. זה פירוש חדש עכשיו.

הנביא ירמיה תובע בשם ה': "אותי עזבו ואת תורתי לא שמרו". חכמים אמרו הלוואי "אותי עזבו ותורתי שמרו". למה? שמאור שבה, שבתורה, מחזירם למוטב. ועוד פסוק בירמיה: "ותופסי התורה לא ידעוני". מי שתופס תורה ולומד תורה והיא תפוסה בידו, זאת אומרת זה לא אחד שקרא קצת, זה אחד שתופס תורה נקרא. גם עליהם נאמר: "לא ידעוני". רואים דבר נורא ומבהיל: שגם אדם יכול להגיע לדרגות הכי עליונות והגבוהות ואחרי שנאמר עליו "ותורתי שמרו", אפשר עוד להיות עוד במצב של "אותי עזבו ולא ידעוני". זה מבהיל! אבל על כל פנים מה לומדים מזה שמצד מידת התורה, אחרי כל המעלה שלה והגדולה שלה, עדיין יכול אדם שתופס תורה, להיקרא "אותי עזבו ולא ידעוני". אבל במידת התשובה אי אפשר להיות בשום אופן במצב כזה. כי שם מידת ההתקרבות לה' היא כל כך גדולה שמיד שאדם נכנס במידת התשובה, מיד יוצא ממנה "ידועני". אתם רואים ישר שבעל תשובה שהוא חוזר בתשובה, פתאום הוא מודיע לכולם מה צריך לעשות, פתאום הוא נלחם על הכל. פתאום הוא "ידעוני". ומי מרגיע אותו? ה"לא ידעוני". אלה שהם דתיים, אלא שהם חרדים. אומרים לו: הלו תירגע! תירגע! מה קרה לך? זה לא ככה. תירגע! למה הם ב"לא ידעוני". הוא כבר ב"ידעוני". הוא כבר מכיר את ה'. הוא מבין! הוא נלחם על קוצה של יוד. והם מחפפים. כי הם לא "ידעוני". הם כבר אדישים, הם כבר חיים ברוטינה. הם כבר עושים מלאכתם מלאכה ככה... אתה יודע, מלמודה. מלומדה. מלומדה. "דתי כזה" ,דתי". אז לכן צריך להבין שאצל התשובה אין שום דבר כבר חוצץ ומפסיק כלל, עד שגם החטא שכבר הראנו כמה גדול כוחו לחצוץ, בתשובה הוא לא חוצץ ומפסיק כלל.

אתמול אומר הרמב"ם, אדם שחטא היה מאוס, משוקץ ומתועב והיום קרוב וידיד ורע, הקב"ה אוהב אותו, מה זה! אתמול! אתמול עשה את כל העבירות. היום בבוקר קם החליט לחזור בתשובה, מה זה! ידי, קרוב, רע, "שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה'". קודם הרחוק. "שלום שלום" קודם לרחוק. בוא! בוא מותק שלי! אתה, אתה, הקרוב תישאר אחר כך, אתה אחר כך. עכשיו קודם ה"ידעוני", ה"לא ידועני" אחרי זה. וואי! וואי! וואי! כתינוק שנולד דמי! על המקום! כאילו יש פה מישהו חדש. אין את ההוא. אין תיק תהוא, אין שום דבר! חדש!

יוצא לנו מזה שמידת התשובה היא מידה כוללת ומקיפה יותר מהתורה. וכל התורה מסתעפת ויוצאת ממידת התשובה. שהיא מחייבת לכל תרי"ג מצוות שבתורה. ונמצא לפי זה חידוש גדול: שלאחר החטא אי אפשר לאדם להסתפק בזה שהוא שומר תורה ומצוות, רק מצד התורה. לא! התורה היא רק עד החטא, אחרי החטא הוא כבר מוכרח להיכנס במידת התשובה שרק היא מכלה את החטאים. שהיינו, שכל התורה והמצוות כבר מעכשיו צריכים להימשך אצלו ממידת התשובה. לכן הוא צריך את הספר "שערי תשובה". כי רק משם יוצאת התורה. ממעלת התשובה. אז לכן מי שקורא את הספר "שערי התשובה" חשוב מה זה? זה הכל תורה. מה זה קשור לתשובה? זה קשור גם ל... לא! לא! כי אחרי חטא אחד, אחד, כבר אתה צריך את כל התורה לקיים מתוך מידת התשובה. נמצא שמתשובה צריך לקבל את התורה מחדש שכל התורה והמצוות משתנים אצל אדם שנכנס בתשובה. את זה הראה לנו רבנו הקדשו, רבנו יונה בספרו "שערי התשובה". והראה לנו את מהלך הדברים. איך ממידת התשובה נמשכת כל התורה והמצוות, שזהו יסוד התשובה. בעל תשובה מוכרח לשמור את כל התורה והמצוות מצד מידת התשובה. כל התורה נעשית אצלו פנים חדשות בתשובה. שתורה חדשה הא צריך לקבל. זה שגילה לנו רבנו יונה. אותה התורה עצמה, אבל ההמשך שלה בא מתורת התשובה. זה כבר עניין אחר לגמרי.

והנה הכנעה היא מעיקרי התשובה. והכנעה היא גם מעיקרי התורה. אבל רבנו יונה הראה לנו שהכנעה צריכה להמשך ולהימשך מתורת התשובה. שבעל תשובה מחויב דווקא במידת הכנעה זו שהיא מסתעפת מתורת התשובה. מצוות "קדושים תהיו" תהיה גם כן מצד התשובה. זאת אומרת לפרוש מהרבה דברים. תאוות, מאכלות וכו', זה יהיה מד מידת התשובה.

ומה שצריך עוד האדם לדעת בעניין התשובה: שתשובה זה הלכות רבות. כשאר הלכות שבתורה. "הלכות תשובה" הן פסקי הלכות שהמקור שלהם בחכמים זכרונם, לא פחות מהלכות חמץ. עכשיו תשמעו דוגמה נפלאה! סוד ההלכה שעלייה סובבים כל הלכות תשובה בכל פרטיהם, מה הוא הסוד של ההלכה שעליה סובבים כל הלכות תשובה ופרטיהם? מהו הסוד? חטא. כל הטיפול של כל תורת התשובה זה לטפל בסוד שקרואים לו "חטא". שימו לב: כמו שבהלכות חמץ היסוד ההלכות של כל החמץ זה חמץ, ואם ידע האדם את כל הלכות חמץ על בורים, ואחר כך ילך וישב ללמוד כל היום ואת החמץ יניח בבית, אז מה התועלת בכל מה שלמדת על החץ אם בסוף החמץ נשאר בבית?! כך ממש! אם אדם ילמד בעיון את כל הלכות חרטה, וילמד את כל העשרים תנאים שמביא רבנו יונה. עשרים תנאים לתשובה. ילמד את הכל בעיון ואפילו בהתפעלות רבה ועצומה, ואחר כך יחזור על זה בהתמדה רבה, אבל אל החטא לא נגע כלום. הרי זה דברים בטלים. אם אתה לא טיפלת בחטא, רק למדת עליו, ולא טיפלת בו, זה כמו מי שמשאיר חמץ בבית ולומד הלכות חמץ? אתם שומעים? אדם יש לו איזה מחלה, אז היום אנשים למדו, הם חצי רופאים, נכנסים לגוגל קוראים על המחלה בגוגל, יודעים הכל על המחלה ומשאירים אותה בגוף. אז אתה יכול לתת דרשות על המחלה. ואפילו דוגמה אישית. אבל במחלה לא טיפלת! אז אם אדם ילמד תורה וילמד תשובה וילמד הכל, אבל הו אלא טיפל בסוד שזה החטא, אז מה הועלת? הבית מלא תרופות, לא משתמש. אז מה הועלת? זאת אומרת למדת הלכות תשובה, אתה צריך עכשיו לקחת את ההלכות האלה כמו אנטיביוטיקה ולטפל בחטא שלך ולפרק אותו! למחוק אותו! סוד התשובה הוא להתעסק עם החטא, לדעת מה חטא ולעקור אותו! למחות אותו! וכל המשא ומתן צריך להיות רק בחטא שלך. איך אמר דוד: "וחטאתי נגדי תמיד". תמיד. מה זה תמיד? תיזהרו לחזור! אתם יודעים שגם אדם עבר ניתוח מחלת סרטן, הוציאו לו, אומר ברוך ה', כן? אבל זה חוזר גם. אז כל הזמן זה שמירה מהחטא. זה לא רק אם הצלת לעקור אותו בתשובה. צריך ללמוד שהוא לא יחזור. כי אתה כבר מועד. אז לכן כל המשא ומתן צריך להיות בעניין החטא איך להחליש אותו, איך לכלות אותו עד תומו. ומה יועיל לו מה שהוא לומד יום ולילה? ומה יועיל לו מה שהוא מזדרז בעשיית מצוות? ומה יועיל לו שהוא מרבה מעשים טובים? אבל בחטא הוא לא נוגע! אם אדם תובע את עצמו, הוא יודע שהוא מבטל תורה. אז הוא תובע את עצמו על ביטול תורה. והוא לומד הלכות חרטה על ביטול תורה. ומזה יוצא לו ללמוד בהתמדה, זה תשובה. למה? מה היה לך? ביטול תורה? למדת איך מתחרטים על זה? יופי! עשית תשובה על זה? יופי! ואתה גם מתמיד עכשיו? אז אין ביטול תורה. זה תשובה! זה נקרא שישי לו עסק עם החטא. אבל כל עוד שאפילו שאחרי שהוא לומד את כל שערי תשובה הוא לא מתעסק בחטאים שהוא עשה, אז עדיין צריך לדעת שאין לו שום שייכות לתשובה.

והנה אם כן הוא הדבר, שתשובה זה להתעסק עם החטא. אבל אנחנו עלולים להיכנס לייאוש. למה? תקצר רוחו. בוא נא אתה חשוב שאני יש לי חטא אחד? אתה יודע כמה חטאים יש לי? כל יום! אתה יודע כמה מזידים יש לי? כל יום! אתה יודע כמה הרהורים לא טובים? את היודע כמה מראות אסורים? אתה יודע כמה לשון הרע אני שומע ומדבר? את היודע מה יש לי? איך אני אצא מזה? אם אני צריך ללמוד ככה, כל משא ומתן צריך להיות בחטא. אז איך אפשר לעסוק בכל חטא וחטא לעקור אותו מן השורש? שהלא דווקא באופן זה חובת התשובה, מי יוכל לעמוד בזה? מי יוכל לומר' זכיתי את עצמי במצוות התשובה?  אבל לפנימה שביארנו למעלה יסוד העניין הוא שהתשובה היא מידה ומעלה בפני עצמה. הרי יש בזה תנחומים לאדם. שהלא יש לנו כבר על זה עצה. עצה נתנו לנו חכמי המוסר על עניין המידות. לדוגמה: אחד הוא מושחת, מקולקל בעניין שנאת הבריות. אתם יודעים יש אנשים כל מי שזז הוא מקלל אותו. כל מי שלא שומע לו קורע אותו. אין! יש לו ביקרות על כל האנשים מאלף ועד טף. הוא רק רואה אנשים שחורים. אין לו אנשים שיש להם סיכוי לעבור אצלו בכלל שמשהו בסדר אצלם. שנאת הבריות! לא רואה בהם שום דבר טוב. אז מה צריך להיות העסק שלו עכשיו ? מה צריך את העסק שלו? אהבת הבריות. אבל להתחיל להתעסק באהבת הבריות לכל אדם ואדם זה דבר ביתי אפשרי. איך אפשר עכשיו שאני אתחיל להתעסק עם כל אחד מה אני שונא אצלו ואיך אני אוהב אותו, מה אני שונא אצלו ואיך אני אוהב אותו... ועל כל אחד ואחד. איך יעשה כזה דבר? אז מה העצה? העצה הוצע לו שיתעסק בעניין אהבת הבריות לאדם אחד. תפוס פרויקט אדם אחד, אפילו אדם שהוא קרוב אלייך לליבך אפילו. שהוא היותר קרוב אלייך. שיהיה לך קל. אל תחפש אחרי השונא, הכי שנואי. לא. כך אפילו אחד ותעבור על אהבת הבריות רק כלפיו. והרי עצם זה את תגיע לאהבת הבריות לכל אדם. כי אם תלמד איך למצוא פלוסים בבן אדם ואיך ללמד זכות על המינוסים וכל הזמן תעבוד רק על הנקודה הזאת ואז תראה אותו חיובי. ואז תראה אותו כך ותראה אותו ככה, שתתרגל להביט על אדם אחד ככה, יהיה לך קל אחר כך להביט גם על אחרים ככה. מה נשתנה זה מזה? למה זה אני יכול ללמד את כל האהבה ולהוריד את כל השנאה? למה זה אני לא יכול. הרי זה העבודה שלי זה לעבוד על זה. אז אחרי שמצאתי את הפטנט באחד ואני כבר יודע ללמד עליו זכות והכל והכל כמו שצריך, אותו דבר אני יכול לעשות עם כולם. לכן אדם שעוסק אפילו בדבר פרטי לכאורה אינו עוסק אלה בדבר כללי. כי הוא מתעסק עכשיו באהבת הבריות. הוא פשוט לפי זה שבאיזה מקצוע שיתעסק בתשובה, באיזה מקצוע, אם רק ילך ויעסוק על פי דרכי התשובה, סוף סוף הוא יגיע למעלת התשובה בשלמותה. הוא יזכה לתשובה שלמה. ויזכה לעשות גם תשובה על כל החטאים שלו מכל הסוגים. ואז הוא יזכה להיכנס למידת התשובה ואפילו אם הוא לא יספיק והוא למד את זה רק הלילה, וזה עבודה והוא לא יפסיק, אבל הוא מקבל על עצמו מהיום בשיטה הזאת להתחיל לעבוד והוא מתחיל, אז הוא יזכה גם ביום הכיפורים הבא עלינו לטובה לצאת עם כפרה גדולה ושלמה על כל החטאים שלו, אמן ואמן!

שואל: ערב טוב, כבוד הרב!

הרב: ערב טוב.

שואל: קודם כל יש לי שלושה דברים לומר: אחד: אני מבקש מחילה מכבוד הרב. אני מנהל קבוצה. ובתום לב שלחתי הודעה לקבוצה שלי של הבית כנסת לא להגיע להרצאות שלך וזה בתום לב. אני באתי לפה היום מכרמיאל כדי לבקש מחילה, סליחה. כדי לפתוח את השנה ברגל ימין. זה אחד. שתיים: אתה רק חיזקת אותי שפתחת על שמעון פרס ז"ל, שכל מי שנגע בהתנתקות פשוט הקב"ה ניתק אותו. ואני במהלך חומת מגן בשנת 2000 ועד 2015 הייתי אי צבע קבע. ובמאי 2005 אני החלטתי לשים את החוגר שלי בשלילות ברמת גן ולפרשו מקבע, על מנת לא להיות בדבר הזה שנקרא התנתקות. אז תודה רבה שחיזקת אותי בהחלטה שלי, הנכונה, לשים את החוגר ולא להשתתף ב"חגיגה" הזאת. זה דבר שני. ודבר שלישי: אני שומע מפיך שיש בעיה כשרות מאוד רצינית. אני... האישה שלי מאוד נפגעת שאני לא אוכל מהאוכל שלה.. אני פשוט אוכל דג וזהו. אני לא אוכל מהבשרים שהיא מכינה והכל. לא יודע איך להתמודד עם זה. אולי איפה שהוא נעשה בד"צ לישראל. כל הרבנים, כל הבד"צים יתאחדו, ונעשה בד"צ לישראל. הרי ברוך ה' יש אותך, יש עוד הרבה הרבה רבנים שאני חושב שזה האיחוד בעם ישראל כדי לזכות את כל עם ישראל בבשר כשר, שחיטה כשרה ושלא יהי ספק. אנחנו לא צריכים לשמוע את כל השאלות של ילדים כאל העל ההורים שלהם, זה איפה שהוא פוגע. זה פוגע. יש פ הביזוי של כיבוד אם ואם.. אולי אתם גדולי הדור יכולים לעשות שינוי במצב. תודה כבוד הרב.

הרב: השאלה הראשונה מחול לך!

שואל: תודה כבוד הרב! תודה רבה! רבה! רבה!

הרב: לשנייה קיבלת מחיאות כפיים קצת. לשלישית קצת תמימות נשמע בדברייך שכל הרבנים יתאחדו. אז הייתה באה הגאולה גם בלי הבשר. אבל יש רק אחד שמרוויח מיליארד מהעופות ומהבשר, ואחד מרוויח חצי מיליארד, וחד 20 אלף, ואחד 72 אלף. אתה רוצה שיתאחדו? איך הם יתאחדו?. זה כמו שאתה אומר שביל גייטס יתחבר עם מסעודה פה מקריית שמונה ויהיו שותפים בשביל להביא את הגאולה לעולם מבחינה כלכלית. אין דבר כזה! אבל מכל מקום, הנקודה היא ככה: אנחנו ברוך ה' התאמצנו ומתאמצים ואנחנו מצליחים כל כמה חודשים להוציא עופות קצת. הנה עכשיו הצלחנו להוציא 1,000 אלף בסה"כ. 1,00 עופות. כמובן שהם עפו תוך שעתיים ונגמר הסיפור. יהיה לנו שחיטה בעזרת ה' בלי נדר ביום שישי, מחר. ואנחנו מקווים שיהיו עוד כמה אלפי עופות אבל הם יהיו רק ...לא לחול המועד, ביום רביעי או חמישי. ביום חמישי אני חושב שיהיה. ואנחנו היחידים בעולם שמקפידים בהקפדות שאף אחד לא מקפיד כדי שלא יהיה שום ספק או קצת ספק. אנחנו דורשים שהסכין שעולה לשחיטה גם אחרי השחיטה היא תישאר אותו הדבר. אם היא לא אותו הדבר אנחנו לא לוקחים. ואלה ששוחטים בעבורנו במקומות שאנחנו שחטנו גם אחרי שפסלנו סכינים, הם העבירו אותם כבד"צ. עם סכינים פגומות. אין אפשרות להאכיל את כל ישראל עופות ובשר כל יום. זה קטסטרופה! אין במציאות כשרות כזאת, אין במציאות פרות כאלה, ואין תרנגולים כאלה, שיכולים להפסיק ולענות. אלה אם כן מעבירים נבלות וטרפות כל הזמן. עכשיו בדיסק שאני נתתי, אתם תוכלו לשמוע באריכות, יש הרבה דרשות, ראיות, פוסקים, וכו', וכו'. יש אפילו את הרב עובדיה יוסף שהוא אומר שלא יכול להיות יותר מעשירם אחוז וכל השאר שאומרים שיוצא להם שישים אחוז זה שקר גמור! ומאכילים נבלות וטרפות. והרב עמר שהיה הרב הראשי ראשל"צ, הרב הראשי לישראל, הוא בעצמו אמר שבכל החוגים מאכילים לא כמו הבית יוסף, דהיינו נבלות וטרפות, וכו', וכו'. וזה דברים ידועים. אבל אנשים הבטן שלהם זה האלוקים שלהם, כמו שאמא רבנו בחיי.והם לא יכולים בלי זה. היום הגיע בן אדם שלא נשאר לו. הוא הגיע בדיוק אחרי שעף הקרטון האחרון. הוא אמר הוא ירצח את האנשים האלה! הוא ירצח אותם! בשביל שאין לו בשר, אין לו עופות! אתה מבין? בשביל עוף הוא ירצח בן אדם. כמה זה עוף? קילו וחצי, הוא ירצח בן אחד 80 קילו. אולי יהיה לו יותר בשר. אבל זה בשר לא כשר גם. זה בעיה. מכל מקום, אנשים צריכים לדעת תסתום את הפה ואל תחטא. למה? "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו". פיו ממאכלות אסורות ולשונו מלדבר לשון הרע. כי מוות וחיים ביד הלשון. ואנשים לא יכולים לעמוד מפני התאווה הזאת! חודשים לא אכלנו עד שמצאנו פתרון. פתרון חלקי, קטן, אבל פתרון. אבל מה לעשות דגים זה גם טוב. בלי תולעים זה בשר. את אומרת אדם ישכול להסתפק במה שיש. מה קרה?! בצבא אכלנו הכל? לא אכלנו! מנות קרב. והיינו מבסוטים עד הגג. כנס לסופר תראה כמה מדפים, אלפי מוצרים! תוריד משם את השר והעופות, מה זה לא מספיק מה שלאכול? כל מה שיש פה בסופר לא מספיק לך לאכול? רק אם העוף ידלג לך לתוך הצלחת. חוץ מזה יש טופו. טופו. יותר זול יותר בריא, קל. תוך דקה טופו. טופו! סויה! יש שווארמה סויה. שווארמה. בטעם שווארמה אורגינל. אתה תוך דקה שם במיקרו יש לך אותו בפיתה, עם בצל, עם מה שאת הרוצה תוסיף. טעים! קח ותעוף!  אבל מה, זהו אנשים לא עומדים בניסיון. אם יש אנשים שרוצים ויש להם סבלנות להמתין יכולים להיכנס לקהילות פז אצלנו, להירשם וכשיהיה יודיעו להם ואז יזכו לקבל מה שיש. אבל זה טעם אחר. זה אוכל אחר. מרגישים, מרגישים שזה כשר. זה לא... אני לא אומר אפילו מהודר. כשר! כי כל השאר זה נבלות וטרפות. עכשיו זה גורם נזקים גדולים. כי מי שנטמא זה יותר חמור מחילול שבת, אומר החפץ חיים. כי חילול שבת, אדם חטא, היום החליט לחזור בתשובה, זהו. הוא יותר לא מחלל שבת. כל גדרים שלו שהיו כמו גוי, חזר להיות יהודי. לפני כן היה לו דין של גוי. דין של גוי! מחלל שבת בפרהסיה יש לו דין של גוי. דין של גוי! לא גוי. דין של גוי. אם הוא נוגע ביין, הוא מנסך אותו, אסור לשתות אותו. אם הוא מבשל, אסור לאכול מהבישול שלו ועוד הרבה מגבלות. חזר בתשובה, הכל בסדר. אדם חזר בתשובה ממאכלות אסורות, 'די! אני חוזר בתשובה!' כל הכבוד, לא נגמר... אבל אתה טמא! אבל אתה עדיין טמא! כי המציאות שלך אכלת טומאה ואתה טמא. והסירים שלך כולם צריכים הגעלה, כי הם טמאים. גם אם תביא בשר הכי כשר שירד מהשמים, טמא. אז זאת אומרת אדם צריך להבין זה לא פשוט! צריך לעושת סירקולציה לדם! להחליף את הדם כמו שאומרים במאכלות כשרים וכו'. אנשים לא יודעים מאכלות אסורות בזה לוקין כולם. מקומות של חתונות, מסעדות, הכל. ה' ירחם מה שהולך שמה. הרב יעקב יוסף אמר שבכלל אנשים שהולכים לאולמות אוכלים חלב! למה חלב? כי הרבנות בעצמה כותבת ש- 15 אחוז כל שנה חלב נכנס לציבור. כי הם לא יכולים להשגיח על הכל. ואני יודע משחיטות שאנחנו עשינו, ולא סמכו על המנקרים  איפה ששחטו, ובדקנו אותם לאחר מכן, והיה חלב! חלב דאורייתא, לא דרבנן. זה כרת! מי שאוכל כרת! הוא ימות בין גיל 50 ל-60. ערירי לפי רש"י. אז זאת אומרת זה לא פשוט! עכשיו מה עם כל היקר? מה עם הפטרוזיליה והכוסברה והכל שאתם קונים בכל מקום? איך הבדיקות? איך אתם עושים? איך אתם אוכלים במקומות שאנשים בכלל לא בודקים. באולמות אתם חשובים שעוברים ומסכלים מול האור על כל דבר אם יש שמה תולעת? לוקחים את החבילה... טח! טח! טח! טח! וייאלה מחלקים לכם את זה, מפזרים להם את זה בדגים, בכל דבר, ייאלה תאכלו. איך אפשר? אבל אנשים לא אכפת להם! כי מה? הוא רק חושב על החתונה, חושב מה הוא יאכל. הוא כבר מהבוקר לא אוכל בשביל שהוא יגיע שמה וחביבי, ישתטח על השולחן. וישר כבר למדו, נותנים טיפ למלצר, איזה 20, 40 שקל ואומרים לו תעביר לפה את כל הדברים.  רבותיי, מי שרוצה להינצל, מי שרוצה להישמר צריך לפקוח עיניים, לא להיות פתי, לא להיות טמבל. שאתה הולך לקנות יהלום אתה לא טמבל, אבל שאתה הולך לקנות פיתה או פלפל או משהו, אתה טמבל של הטמבלים! העיקר לשים צ'יפס בפנים שיכסה את הכל. אדם לא צריך להיות נאיבי, צריך להיות מפוקח ומפוקס. תודה רבה לך!

שואל: תודה רבה כבוד הרב! ותמשיך להאדיר ולהגדיל את התורה.

הרב: תודה!

שואל: ערב טוב, כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: רציתי לשאול מה עושים בראש השנה ותפילות, תקיעת שופר.

הרב: מה עושים? באים לשופר.

שואל: אבל אין מקום כבר.

הרב: אין מקום, אז שוכרים דריה ומי מחכה לרגע האחרון? מה את הלא יודע מחודש חשוון שיהיה ראש השנה? לא מחכים יומיים לפני ואז מחפשים עצה. אלו שהיו חכמים הקדימו, שכרו חדרים במלון ויזניץ' וסועדים אצלנו ואז יש תוקע, ויש חזן כשרף מהודר, לא אוכל מאכלות אסורות, לא שומע זמרים פסולים, אין לו פלאפון, אין לו כלום. משהו! ועם קול נעים! י'חביבי! ככה מתכוננים לראש השנה! למצוא דירה להשכרה. או אולי למצוא עדיין מקום שמה אם יש מישהו ביטל או לא. י שאנשים מגיעים מכמה מקומות בארץ. אבל זהו, משיהו מתכונן אשריו, מי שלא מתכונן מה לשעות. חזנים שיש היום בבית הכנסת, אם את הבודק את הרקורד שלהם, מי הם ומה מעשיהם, אז אתה צריך לחשוב רגע האם אתה לוקח סנגור שיהיה או קטגור? מה אתה לוקח? בראש השנה צריך סנגור הכי טוב שיעביר את התפילות. אבל אם אתה לוקח אחד שהוא קטגור, אומר הקב"ה: 'זה?? את זה שמתם בשביל.. הוא ישכנע אותי? הוא?'! אתה מבין? זה בעיה!

שואל: תודה כבוד הרב.

הה: תהיה בריא! אבל אני אגיד לך משהו סתם ככה בשביל שתדע, הלל הזקן שרצה ללמוד תורה, אז שום דבר לא מנע ממנו. הוא היה צריך לשלם כל פעם טרפיק, מטבע, לשומר שיכניס אותו ללמוד אצל רבותיו. ויום אחד לא היה לו טרפיק והיה חודש טבת, קר, יורד שלג. והוא עלה על הגג, ושכב על הזכוכית, הייתה זכוכית למעלה, היה לכם תקרה מזוגגת. והוא שכב עלייה בשביל לשמוע, להקשיב, לשמוע את התורה, כי לא נתנו לו להיכנס. ונערם עליו שלוש אמות, מטר שמונים לערך שלג! והוא קפא למוות! ובשבת ראו בבוקר, שמה קרה? אין שמש, אין אור. ראו גופת אדם. הורידו אותו וחיממו את התנור במיוחד והכל בשביל להציל אותו ואמרו שראוי זה לחלל עליו את השבת כדי שימור שבתות הרבה. וזה היה הלל הזקן. הוא בשום אופן לא ייוותר לקיים את הדין וההלכה ואת המצווה כמו שצריך. אתה מבין? אז אדם צריך לדעת להיות מוכן, ואם הוא לא מוכן, לפעמים צריך מסירות נפש בשביל להגיע לאן שצריך להגיע או למה שצריך להגיע.

שואל: ערב טוב.

הרב: ערב טוב.

שואל: אני לא כל כך מאמין, רציתי לקבל ממך עצות.

הרב: יש לי קלטת שנקראת "מבראשית" ביו-טיוב. תכתבו בחיפוש "מבראשית אמנון יצחק". שלוש שעות ורבע, אחרי זה אתה תהיה מאמין.

שואל:תודה רבה!

הרב: ותעמוד איתי בקשר אחרי זה. בסדר? אני אעזור לך להתקדם.

שואל: תודה!

שואלת: שלום. סליחה שאני לא עומדת כבוד הרב.

הרב: לא צריך לעמוד.

שואלת: יש לי שתי שאלות. אחד אני חוזרת בתשובה לפני שמונה שנים, מאז המלחמה. נפל לנו טיל בתוך הבית. וכשיצאנו משם הבנתי שקרה לנו נס. באותו רגע לקחתי את הילדים העברתי אותם למסגרות דתיות ומשם התחלתי את התהליך שלי, אבל לבד. בלי הבעל.

הרב: הטיל לא אמר לו כלום.

שואל: הוא ידע שזאת הדרך, אבל הוא... לא שם. שזה גורם לי איפה שהוא לא להתקדם הלאה. הילדים בינתיים.. בדרך שלי, אבל הילדים הולכים...אתה יודע, איפה שקל להם יותר. שפותחים טלוויזיה בשבת אז הקטנים נצמדים ו... דיי מתסכל! השאלה השנייה שהיא יותר קשה, ששאלתי כבר הרב והתעניינו וניסנו לקבל איזה שהוא פתרון, זה שיש לי אח שיוצא עם גויה כבר שמונה שנים. הוא עזב את הארץ, והם.. הוא בא עכשיו לראש השנה לבד, לשלושה שבועות. והשאלה החשובה של אמא שלי זה שניסו לשאול רב אם מותר לנו... אם מותר לאמא שלי לארח את הגויה אצלנו בבית? ומה אפשר לעשות כדי שהוא יחזור...?

הרב: טוב. לשאלה הראשונה שלך את צריכה להמשיך להתקדם בלי להתחשב במה שהוא נשאר מאחור. אין לך לאבד את העולם הבא שלך ולא להפסיד את הגן עדן שלך בגלל שהוא לא רוצה להתקדם. חשובה על כל יהודי  ויהודיה להתקרב לבורא וחובה גדולה לשמוע בקול אבא, אבינו שבשמים. ואם יש מצוות כיבוד אב ואם ועוברים על זה, זה מקצר ימים, כל שכל אם לא שומעים לאבינו שבשמים. זה אחד. שתיים: לגבי הבחור הזה, תגיד לי את שמו ואני אעשה סכסוך ביניהם. מה השם שלו?

שואלת: ליאור דיין.

הרב: ליאור דיין בן?

שואלת: פאני.

הרב: פאני. ה' יעשה שהוא ישנא אותה, ושלא יהיה לו פאני איתה בכלל. ותודיע לי אחר כך איך הוא זרק אותו. בסדר?

שואלת: תודה כבוד הרב.

הרב: בהצלחה!

שואלת: שלום כבוד הרב. תראה, יש לי הרב הייסורים שבאים עליי ואני לא יודעת איך.. זה כל פעם יסור אחרי יסור אחרי יסור וזה ממש קשה לי! אני לא מבינה את זה למה זה קורה לי ככה!

הרב: קודם כל בואי נקרא לזה בשם הנכון. יש לך הרבה זיכוכים,ואת עוברת זיכוך אחרי זיכוך, אחרי זיכוך, אחרי זיכוך, ולמה זה בא אלייך? בשביל לטהר אותך לגמרי ושתהיה נקייה ולא יהיה בך שום רושם של חטא ותצאי מן העולם הזה ישר לגן עדן. מה לא טוב עכשיו?

שואלת: לא יודעת. אני מקווה שהכל יהיה בסדר...

הרב: אני שואל אותך שאלה: יש לך ילדים קטנים? היו לך?

שואלת: יש לי ילד בן 11...

הרב: לא משנה... רחצת אותם באמבטיה?

שואלת: אם אני אספר לך מה שקרה לי עם הילד זה...

הרב: לא משנה הילד עכשיו, הפרינציפ, רחצת פעם?

שואלת: את הילד?

שואלת: לא.

הרב: מה אף פעם? הוא התרחץ לבד? מגיל שנתיים שלוש?

שואלת: לא. קיבלתי דיכאון אחרי לידה ולקחו לי את הילד.

הרב: אהה זה משהו אחר... סליחה! סליחה! נכנסתי לנישה לא נכונה! אבל אני שואל.. ואני אברך אותך על זה.. תכף. טוב... עכשיו אני רוצה להסביר לך. אשיה, אמא לוקחת את הבן, מכניסה אותו לאמבטיה. כמה זמן היא רוחצת אותו? כל זמן שיש עליו לכלוך. אבל אם עליו לכלוך, אז זה רק שטיפ הקלה. אבל אם הוא מלא לכלוך, שמן, גריז, לא יודע מה הוא עשה, משפשפים אותו. משפשפים, משפשפים. וילדים לפעמים בוכים, הם לא אוהבים כל כך את האמבטיה...

שואלת: אבל למה קורה? עכשיו גם קיבלתי את המחלה.. ו.. ממש קשה!

הרב: שמעתי! אני אברך אותך אל תתייאשי!

שואלת: אידיציה בת מוניק מיכל.

הרב: בסדר. אבל לא להתייאש קודם. לא להתייאש! מה שמך אמרת?

שואלת: אידיציה בת מוניק מיכל.

הרב: ה' לך רפואה שלמה! ויסיר מעלייך כל מחלה וכל דאגה וינחם אותם מהרה! וימציא לך כל מחסורך מיד! אבל אני מבקש ממך, שכל פעם שאת מרגישה שיש לך קושי,ייסורים כמו שאת קורא וכו', תגידי כך: "כי אתה צדיק על כל הבא עלינו, כי אמת עשית ואנחנו הרשענו". תודי שה' נותן לפי מה שאנחנו עושים. עכשיו זה לא הוא. זה אנחנו.

שואלת: יכול להיות שזה תיקונים.. כאילו מה', מהדורות האחרים...

הרב: זה גם יכול להיות. אבל אם את יודעת שלא עשית שום עבירה...

שואלת: כי אני מנסה לחזור בתשובה ועוד פעם קורה לי משהו יסור ועוד פעם יסור.

הרב: אדרבא! זה סימן שהתשובה מתקבלת. לדוגמה רשעים לא סובלים בכלל. מבסוטים, נוסעים לאן שרוצים, קונים מה שרוצים, נהנים ממה שרוצים  ולא עובר עליהם שום יסורים. ה' כבר הזניח אותם, אומר קחו את כל השכר שמגיע לכם בעולם הזה, אני אטפל בכם שתגיעו, ביי! זהו! אבל בך הוא לא עושה ככה. הוא רוצה לנקות אותך, כמו שכתוב: "בכל עת יהיו בגדייך לבנים". בכל עת! שאם יזמין אותך הקב"ה למעלה, אחרי 120, ברגע שאת עולה, א עם בגדי לבן. כי כל יום מירקו אותך, כל יום ניקו אותך. כל יום פינקו אותך. זהו! אם תיראי את זה חיובי ונכון כמו שזה באמת, זה לא יסורים. רבי אליעזר הבן של רבי שמעון בר יוחאי, שנדמה לי שהיום פקודתו, הוא אמר שהיסורים יבואו אליו! למה? הוא אהב אותם מאוד! הם מירקו אותו. ואת יודעת הוא היה עושה ניסיונות , לא היה בו שום חטא. הוא הי אדם גדול. הוא היה חותך מהשומן בבטן, שם במש לראות אם יתליע, ולא היה מתליע. ולא שלטה בו רימה. וכשהוא נפטר מן העולם, לא קברו אותו. 22 שנה הוא היה בעליית הגג. למה? כי כל ימיו היה ייסורים. והיסורים מירקו אותו שתולעת לא שלטה אותו! למה יש תולעים? התולעים מכלים את החטאים שיש בגוף ולא תוקנו בתשובה. אם עושים תשובה, ושתובה אמיתית, אז הגוף לא צריך לתת תיקון, אז לא צריך את התולעת שתמחה את כל העוון.

שואלת: אבל למה לשעות רע? ה' אוהב אותנו! ה' איתנו1 למה הוא עושה לנו ככה! למה?

הרב: זה לא הוא! את עושה לעצמך.

שואלת: החטאים כאילו?

הרב: למה, בטח! אם בן אדם מכניס את היד לשקע ואומר היי למה קיבלתי זרם? למה חברת חשמל לא עושה רק אור? לא היא עושה גם חשמל שאני אקבל זרם? למה היא עושה את זה? מי אמר לך להכניס את האצבע שמה? זה לא חברת חשמל שעתה לך, את הכנסת את היד למקום שלא צריך! את עושה עבירה, אז מה את רוצה שיקרה?

שואלת: אבל הנה למשל חברה שלי עושה עבירה והיא לא מקבלת את העונשים.

הרב: אז היא לא כמוך! הנה את מתחזקת! היא לא! את עם כיסוי ראש, הולכת בצניעות. הקב"ה מקבל את התשובה שלך. הבנת? יש חילוק. למה צדיקים סובלים בעולם הזה? למה? למה צדיקים סובלים בעולם הזה? למה? בשביל למרק אותם. למה רשעים לא סובלים בעולם הזה? כי הם מקבלים שכרם פה ועונשם שם.

שואלת: אפשר רק ברכה לנטלי בת מרים, שיהיה לה זיווג הגון משורש נשמתה ושה' יברך את כל עם שישראל שנהיה בגאולה שלמה, אמן! כן יהיה כן!

הרב: אמן ואמן!

שואלת: אמן!

הרב: תהיה בריאה! מהיום אם קורה לך משהו את, מצלצלת לחברה ואומרת לה: זכיתי היום לזיכוך נוסף!

שואל: ערב טוב רבנו.

הרב: ערב טוב.

שואל: אם שליח ציבור הוא צמחוני, זה חנג'ורי? אפשר לענות אמן?

הרב: זה ממש בסטרי!

שואל: יעני הכי טוב?

הה: כן.

שואל: עכשיו עוד שאלה. בקשר לתקיעות. בהלכה צריך גם בלחש לתקוע. 30 תקיעות נכון?

הרב: כן, כן.

שואל: ואם בבית כנסת פה לא תוקעים בלחש את השלושים, אלא עושים את שלושים אחרי הלחש, כאילו בחזרה, ואז בקדיש עושים שלושים.

הרב: תראה זה תלוי במנהגים. למעשה בשלושים יוצאים, אבל תיקנו לנו 101 תקיעות וככה נהוג. ברוב קהילות ישראל. לא כולם עושים לפי אותו סדר, אבל זה בסדר. העיקר שעשו שלושים תקיעות כמו שצריך. צריך מיושב וצריך מעומד.

שואל: אוקי.

הרב: תהיה בריא!

שואל: רגע! רגע! עוד דבר אחד.

הרב: עוד דבר אחד...

שואל: עכשיו, בן אדם שלא נזהר במאכלות אסורות, הוא יכול לענות אמן לשליח ציבור?

הרב: כן.

שואל: הוא יכול?

הרב: כן, הוא חייב!

שואל: כן. עכשיו עוד דבר...

הרב: אבל איזה שליח ציבור? שליח שלא אוכל...

שואל: לא, אוכל. הוא גם לא נזהר.

הרב: לא! לא! שליח ציבור שאוכל נבלות וטרפות לא עונים לו אף אחד.

שואל: וכל ה"אמן" סתם?

הרב: סתם.

שואל: לא יוצאים שום דבר?

הרב: ראית! שמעת! הרב קנייבסקי אמר מפורש "אפיקורס".

שואל: בן אדם שהולך שואל רב שנמצא במשחטות כל הזמן, כאילו את השאל המה אני יכול לאכול...

 הרב: אם הוא שואל אותו, אז ככה: אם הוא יגיד לו שהשמה זה נבלות וטרפות אז זה בעיה? למה אתה עובד שם? שתיים: אם הוא יגיד לו שאין נבלות וטרפות הוא שקרן!

שואל: ואם משיהו שעובד באיזה שהוא בד"צ. בד"צ באמת מהודרת...

הרב: מאיפה אתה יודע באמת מהודרת? אמרת שקר, אסור באמת מהודרת.

שואל: אני אומר כאילו מהודר.

הרב: כאילו... כן

שואל: אתה כל יום מתקשר אליו...

הרב: השם של השקית מהודר.

שואל: שקית.. כן...

הרב: השקית כתוב "מהודר".

שואל: כן, כן.

הרב: אז מה השאלה?

 שואל: השאלה ככה: שבן אדם שהוא כל הזמן נמצא שמה, ואתה מתקשר אליו "איך היה יום..."

הרב: איך היה היום...

שואל: "עבר העופות?"

הרב: כמו אתמול!

שואל: הוא אומר לך דבש! בדקו כמו שצריך.

הרב: דבש! בדקו.. כן..  הוא בדק בעצמו, בדקו?

שואל: בדקו, כאילו הוא השגיח כמו ש צריך על הכל, על כל הדברים.

הרב: דיבורים.. שטויות..

שואל: אם זה המלחה, בסכין...

הרב: אתה אפילו לא מבין מה זה! אי אפשר שאחד ישגיח על הכל, כי זה תהליך ארוך שהוא פרוס על מאות מטרים. הוא הולך ככה, ככה.. הוא יכול להשגיח בעת ובעונה אחת על כל מקום? אנחנו שולחים שחיטה, מביאים שבעה,שמונה אנשים שיפקחו בצמתים. חוץ מבערך שישים ושבעה אנשי צוות שיושבים שמה על הליין, אנחנו עוד מוסיפים שבעה בצמתים הכי חשובות, לבדוק שהכל בסדר, ומה שהם עושים בסדר. הבנת? אחרי שאנחנו הולכים מגבירים את כל המהירות והכל, והכל חוזר להיות כמו שצריך להיות כדי להרוויח כסף.

שואל: אז אם הוא אומר לך שהכל עבר היום בסדר, לא לסמוך עליו? זה רב, גדול, שהוא נמצא כל היום במשחטות.

הרב: שמעת? שמעת מה אמרתי? אין דבר כזה בתעשייתי זה חריט! אין דבר כזה לעולם! תשאל אותו רק תמיד: כמה פסלתם עופות? כמה שחטתם? 70 אלף, כמה פסלתם?

שואל: הוא אומר כמויות. כמויות פוסלים.

הרב: כן.. כן... כמויות..

שואל: לא פוסלים...

הרב: אז איך הוא אומר דבש?

שואל: למה שהוא ישקר?

הרב: אז איך הוא אומר דבש?

שואל: אז למי תאמין?

הרב: לאף אחד! איך הוא אומר דבש?

שואל: חבר שלך קרוב! גדל...

הרב: אז מה הוא אם חבר שלך קרוב? אז מה חבר שלך קרוב, כל החברים שלהם הם אנשי אמת שירדו מהשמים...

שואל: בטח אנשי אמת! אני קווקזי אני רק י שלי חברי אמת.

הרב: הבנתי...

שואל: אנחנו הקווקזים אוהבים אותך רבנו!

הרב: אני יודע, אבל הבעיה שלהם שאתם בלי בשר ועופות לא יכולים לחיות!

שואל: מה אתה מדבר...? אני...

הרב: זה הבעיה!

שואל: שנה וחצי לא טעמתי!

הרב: כן?

שואל: בטח! קהילות פז הייתי שמה, הייתי מחלק לאנשים לא לעצמי.

הרב: אשרייך ואנשי חלקך!

שואל: רגע! עוד דבר אחד.

הרב: עוד דבר אחד...

שואל: תן לי ברכה.

הרב: אתן לך! מה השם?

שואל: ברכה לשנה טובה, שנזכה לעשות עוד הרצאות שלך רבנו.

הרב: מה השם שלך?

שואל: אריה יהודה. 

הרב: אריה יהודה בן?

שואל: סבטה.

הרב: סבטה. ה' יזכה אותך להרבה הרצאות לעשות, והרבה תשובה והרבה זיכוי הרבים והרבה בריאות וכתיבה וחתימה טובה.

שואל: אמן! וכן למר.

שואל: שלום, כבוד הרב. נפגשנו פעם אחרי 4 חודשים.. אתה זוכר אותנו מאשקלון. וזאת הילדה שולמית שההרצאה לרפואתה. קיבלנו על עצמנו מאז זקן וציצית יש. כיסוי יש...

הרב: איפה כיסוי יש?

שואל: זה חלקי.

הרב: כן... לברך את הילדה?

שואל: איך אנחנו מתקדמים מפה כבוד הרב? היה קצת התקדמות...

הרב: כיסוי ראש מלא! צניעות מלאה אמרתי. כיסוי ראש מלא, צניעות מלאה של האמא. ושולמית בת רווית תרפא מהרה, מהרה, מהרה!

שואל: אמן!

הרב: אבל האמא צריכה להקריב את מה שבעיניה נחשב חשוב. אין מה לעשות! שלא יהיה מקטרג! שלא יהיה מקטרג! היא תתקן את הגוף בצניעות והילדה תתקון בגוף, בבריאות.

שואל: רק זה? זאת אומרת אין משהו אחר?

הרב: שמעת? חנג'ורי בסטרי!

שואל: אוקי. תודה!

בהצלחה לכולם! כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים.