יבנה - יבנה - למי להידבק?

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח. הערב יהיה להצלחת ברק בן ציון וטל בת רבקה. יצליחו בחינוך הילדים, בתורה ויראת שמים, חזרה בתשובה והצלחה לכל המשפחות שלהם. רפואה שלמה לקנו בכי יניב בן דסש. ולהצלחת כל התורמים לארגון ההרצאה. הערב יהיה גם לעילוי נשמת הורי וחמי, מנוחתם עדן.

"חכם עדיף מנביא".

אנחנו נדבר על אלה שמתחברים לאומות העולם ולשליחיהם, לעומת המתחברים לצדיקים ושומעים את פיסקהם.

"חכם עדיף מנביא". החתם סופר זצ"ל אמר עוד לפני כ-200 שנה שהפסוק האחרון שבתוכחה הנוראה: "והתמכרתם שם לעבדים ולשפחות ואין קונה", אינו מכלל התוכחה. זאת אורמת בתוכחה בפרשת "כי תבוא", כתובים הרבה דברים קשים. אבל הפסוק האחרון שכתוב "והתמכרתם שם לעבדים ולשפחות ואין קונה", זה לא מכלל התוכחה. כי זה לטובה. גם אם יהיה הקל שבקלים שבישראל שירצה להמיר את דתו, לא יוכל להינצל בכך ממוות. למה? כי קונה. לא מוכנים בשום אופן הגויים גם אם יהודי ימיר את דתו, אלא ירצו להרוג אותו. כתוב בעמוס הנביא "ואבד מנוס מקל". זאת אומרת גם לקלים ולמקולקלים לא יהיה מנוס. וזאת טובה גדולה מאוד עבורנו, שהגויים לא חפצים בנו. לא כעבדים ולא כמומרים. והם דוחים אותנו ומחזירים אותנו בעל כורחנו לאבינו שבשמים.

אומר הרב גלינסקי זצ"ל: אני זוכר גרמניה הייתה מקור ההשכלה. הרס התרבות הפילוסופיה, ההגות, המחקר והמדע. נו! והיא נשאה את דגל הקדמה, את הנימוסים הנאים, את ההנהגות, את הדרך הארץ. המשכילים ראו אותה כדוגמה, כמושא לחיקוי והם שאפו להידמות להם. ושעו כל מאמץ. אבל משם, מגרמניה, נפתלה כל הרעה. שש מיליון יהודים, רחמנא ליצלן. וזה התחיל מהחרם על החנויות היהודיות ועל הפרעות בליל הבדולח עד לגטאות למחנות המוות והם אמרו במפורש אין קונה. לא מוכנים. רק מיתה. נו! סיפר לי רבי יעקב קמינצקי זצ"ל, שיום אחד בא לבקר אותי יהודי מבוגר, בן גילי. לא הכרתי אותו והוא הציג את עצמו שהוא למד בסלובודקה. ורק אז זיהיתי אותו. הוא פשט את המקטורן ונחרדתי לראות ששרוול החולצה היה ריק. כי הוא היה גידם. חסר יד. איך זה קרה? תאונה? מלחמה. לא, לא תאונה. עוד לפני המלחמה. סיפר שהוא היה יליד גרמניה, הוא התחנך בה, נסע ללמוד בסלובודקה. ופעם הוא ישב עם החברים ואמר: יש לנו מה ללמוד מהתרבות הגרמנית- הנימוסים וההליכות.

למי שחושב שאני לא יודע שאני יודע אומר את הדרשה פעם שנייה, אני יודע. אבל בגלל ההמשך. צריך להתחיל עם הדרשה הזאת.

ואז הוא אומר: שהוא ישב עם החברים בישיבה ואמר להם שיש מה ללמוד מהתרבות הגרמנית. את הנימוסים וההליכות. בדיוק עבר שמה סבא מסלובודקה ושאל אותם: במה אתם דנים. אמרו לו. ואז הוא הקפיד ואמר לנו יש מסכת דרך ארץ, יש לנו תורה ונביאים, גמרא ומדרשים, הם מלאים הוראות והדרכות בכל העניינים הללו, ככל העניינים הנצרכים ליהודי. הפוך בה והפוך בה דכול הבא. הכל נמצא בתורה הקדושה. ואנחנו לא צריכים לייבא מבחוץ שום דבר! טוב. אותו יהודי הגידם מספר לרב יעקב קמינצקי שבאותה שעה שהוא אמר את הדברים שיש מה ללמוד מהגרמנים, הייתה בילדות ואמרתי אתן דוגמה לרב. והוא פונה לרבי מסלובודקה ואומר לו: ששואלים גרמני כתובת: 'סליחה איפה זה כתובת כך וכך'. הוא פונה לבן אדם ואומר: לו בפנייה הראשונה תפנה ימינה, ברחוב השלישי משמאל, הוא הרחוב המבוקש'. ואז הוא מסיים בנימוס ואומר "אס אס נישט", האין זה כך? מה זאת האמירה הזאת. "אס, אס נישט". מדוע הוא אומר את התוספת הזאת? כדי לשתף את השואל ולא להשתרר עליו. שאתה שואל משיהו איפה הכתובת פלוני אלמוני, אתה נחשב נחות. כי אתה הלא יודע והוא היודע. ואז שהוא מסביר לך, אז הוא משתרר עלייך. כדי שלא יהיה השתררות, אז הוא משתף אותך שתחווה את דעתך, האם זה לא כך? זה טיפשי, דבילי! נכון? הרי ברור שהוא לא יכול להגיד לך אם זה כך או לא כך, הרי הוא שאל! הוא לא יודע איפה זה, איך הוא יגיד לך אם זה כן כך או לא כך. אבל זה הביטוי, כאילו שיש פה תרבות. הסבא הקפיד על מה שהוא אמר, כי הוא שאל אותו האם יש לנו מקור בתורה לזה? כי הוא אמר שצריך ללמוד מהתרבות הגרמנית והסבא אמר שהכל נמצא בתורה. אז הוא אמר לו אני אצתן לך דוגמה, יש כזה דבר אצלנו בתורה? אמר לו הסבא: אין לי לכך מקור בתורה. משום שזו הנהגה מזויפת ומלאכותית. התורה לא אומרת כמו אצל הגויים הכל יפה, הכל מדברים, מחיכים ואחר כך דוקרים סכינים. לא! מה שאמיתי ונכון, דורשת התורה. מה שמזויף ומלאכותי, לא דורשת. אכן ביהדות אין מקום לדבר כזה. הם מסוגלים לבלוע איש את רעהו ולומר אחרי שהוא בולע את החבר שלו, הוא יכול להגיד "אתה טעים! אס אס נישט". האם זה לא נכון? השומעים גיחכו מהתשובה של הסבא מסלובודקה כלפי השואל, הגידם היום. מובן שלא עניתי, אומר הגידם. מפני הכבוד. אבל הייתי בטוח באותה שעה שאני צודק ולא הרב. בערב המלחמה חזרתי הביתה ומצאתי את גרמניה אחרת. מסוטת, מתלהמת, רווית מסתמה. יום אחד הלכתי ברחוב וכיתרו אותי פרחחים. הנוער ההיטלרי. לעגו וחירפו והתקלסו בי. העוברים השבים התעלמו ממני ולא נחה דעתם מכל ההתעללות בי עד שניגש המנהיג שלהם וכרת את זרועי. ושואל אותי בנימוס "זה כואב? אס אס נישט". כמה שהסבא צדק!

אז אין לנו מה לחפש אצלם, אין לנו מה ללמוד מהם. כל הטוב שבעולם נמצא אצלנו וגם אם נתקרב אלינו ידחונו. כמו שבכל ההיסטוריה תמיד שהתקרבו היהודים יותר מידי, דחו אותם הגויים. אם היו עניים אמרו חיים על חשבוננו, אם היו עשירים, התעשרו מאיתנו ועל חשבוננו. בכל מצב, המצב של היהודים היה לא טוב!

בשעתו גזרה מלכות הרשעה ברוסיה שילמדו לימודי חול בישיבות. דאגו להשכלה של בני הישיבות, לחלץ אותם מההסגר של 4 אמות של הלכה, לפתוח אותם אל העולם הגדול. כל המאמצים לא נשאו פרי. שר ההשכלה לא הבין מה רוצים ממנו. מדוע ההתנגדות, על מה המהומה? האם מוסרים על לימוד התורה? האם מנסים לשנות את הציביון? תלמדו כרצונכם. לא מתערבים ולא כופים, רק מכניסים צלם בהיכל. אז מה? נועדו גדולי הדור לאסיפה, לטכס עצה, איך להחדיר למוחו של הגוי את ההשקפה הצרופה ששמן זך אינו מתערב עם דבר. איך נמחיש לו את התורה הקדושה עבורנו? ואז קם אחד מהגדולים והציע לתרגם את נוסח התפילה , ברכת אהבה רבה לרוסית. להראות לשר שיבין כיצד אנו מתייחסים לתורה הקדושה. ומה כתוב שם: "אהבה רבה אהבתנו ה' אלוקינו. חמלה גדולה ויתרה חמלת עלינו. אבינו מלכנו, בעבור אבותינו שבטחו בך ותלמדם חוקי חיים כן תחוננו ותלמדנו אבינו אב הרחמן, המרחם רחם עלינו ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל, לשמוע, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה.  והאר עיננו בתורתך ודבק ליבנו במצוותיך ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך". לא תמצאו בכל העולם, בשום דת, בשום מקום, נוסח כזה שמבקשים ודורשים כזה דבר מאת הבורא יתברך.ולהבדיל לא משום אדם, לא משום מנהיג, לא משום כלום. ואז הוא יקרא, השר הרוסי, יתרשם, יבין לרגשותינו, סערת נפשנו למה אנו לא רוצים לערב לימודי חול בתוך לימודי הקודש שלנו. הצעה התקבלה בהתלהבות וכל גדולי הדור הסכימו. ואז קם רבי איצל'ה פונוביז'ר וקרא: רבותיי, אילו היינו מתרגמים לעצמנו את התפילה הזאת של אהבה רבה לא היינו צריכים לתרגם אותם לצורר הרוסי". אבל משעה שאנחנו לא מקיימים את התורה כמו שכתוב וכמו שאנחנו מבקשים , מן השמים אומרים ולא הכי אתם לא מקפידים על הכל, אז נדחף לכם ליבה. נדחף לכם לימודי חול. וכמה זה נוקב? שליטת האומות עלינו נגזרת משליטת האומות  בנו. מה ההבדל בין "עלינו" ל"בנו"? "הגר אשר בקרבך יעלה עלייך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה". אז הגר אשר בקרבך יעלה עלייך, הוא ישתרר עלייך, הוא ישלוט עלייך. למה? זה נאמר בתוכחה הנוראה. למה? בגלל שאנחנו נותנים להם לשלוט בנו על ידי שאנחנו מתקרבים ומתחברים עליהם ומאמצים חוקותיהם, מנהגותיהם, מאכליהם, מלבושיהם, תרבותם וכו'.

וידועים דברי המדרש: כיוון שנברא הברזל, התחילו האילנות מרטטים, רועדים. למה? מפני שהגרזנים יכריתו וישחיתו את העצים. אז האילנות פחדו. אמר להם הברזל לאילנות: מה אתם מרטטים? למה אתם פוחדים? עץ מכם אל יכניס בי, אם עץ מכם לא יהפוך להיות ידית בשביל להחזיק אותי, הברזל, אף אחד מכם לא יהיה ניזוק. איך עושים גרזן? יש את הברזל ויש את הידית מעץ. אם לא תתנו את העץ לא יוכל הברזל לעשות לכם את הכריתה. אם אתה לא משתתף עם הגוי, אתה לא נותן לו את הכח לפגוע בך. אבל מרגע שהתחברת אליו, קיבלת מרותו, נתת שליטה עלייך, אז הוא יהיה עלייך.

ב"תורת החיים" מביא את הכתוב ש"הגות צורריך בקרב מועדיך". איך זה שהאויבים הצוררים נכנסו לבית המקדש למקום שמתועדים שמה עם ה', "ונועדתי לך שם", יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות. זה כאילו החריב את בית המקדש העליון, ע"י עץ קרדומות. כשם שיש כח לקרדום שהוא עשוי מידית העץ, שנתחברה אליו ונסתבכה בו, כך כוחו של השונא, איננו אלא מכח עוונותיהם של ישראל. אבל כל זמן שהכל קול יעקב בוקע מבתי כנסיות ובתי מדרשות, אין ידי עשו יכולות לפגוע בו. אז אם כן, הכל תלוי בנו. זה אנחנו צריכים להבין. אסור לנו להיות מחוברים עם אלה שלא הולכים בדרך התורה, ואז לא נמסר בידם.

ועכשיו תשמעו איך הדברים מתקרבים, מתקרבים. מי אלה שלמדו מן הגויים ומי אלה שרצו שכולנו נהיה ככל הגויים.

"ויצב משה וזקני ישראל טעם לאמר שמור את כל המצווה אשר אנוכי מצווה אתכם היום והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך והקימת לך אבנים גדלות ושדת אותה בסיד. וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעוברך. למען אשר תבוא אל הארץ, אשר ה' אלוקיך נותן לך, ארץ זבת חלב ודבש, כאשר דיבר ה' אלוקי אבותיך לך". הרמב"ן פירש: יאמר שתכתבו על האבנים כל דברי התורה הזאת בעבורך בירדן מיד. כי בעבור התורה באת שמה. בזכות מה אנחנו נוחלים את הארץ ומתקיימים בה? רק בזכות התורה. לכן בכניסתכם לארץ אתם תעמידו אבנים גדולות, תעשו סיד עליהם ואז תכתוב את כל התורה עליהם, למען ידעו כל באי העולם שאת הארץ קיבלתם בזכות התורה. בשמירת התורה נוחלים את הארץ. אם עוברים על מצוותיה של התורה גולים ממנה החוצה. לכן אנחנו מודים בברכת המזון, הואיל ונצטווינו להודות בה, בברכת המזון, על הנחל הארץ, שזה בברכה השנייה. יש להודות גם על התורה "תורתך שלימדתנו", שבזכותה ושמירת מצוותיה אנחנו נוחלים את הארץ. "ארץ חמדה טובה שהנחלת לאבותינו". זה בזכות התורה.

ועכשיו מספר לנו חוויה הרב גלינסקי זצ"ל. והוא מספר: בסיום מלחמת העולם השנייה שוחררו מסיביר כל העצורים הפולניים ואני בתוכם. בפולין התבשרנו שהגיעה ספינה עם 15 פעילים מ"השומר הצעיר", לשכנע ילדים להצטרף לקיבוצים שלהם. נזכרתי באחת ההרצאות שאת הוריי לקחו לקיבוץ של השומר הצעיר והם קפצו מהמשאית בדרך, ואם לא, אני הייתי היום יו"ר מרץ. כן! התרגשות רבה שררה במחנה העקורים על הגעתם של החלוצים מארץ ישראל, וערכו להם מסיבת הוקרה. מנהל המחנה קראו לה מר פישביין, ארגן את המסיבה. הוא לא היה דתי, אבל הבין שיש למנות בחנה רב ומינה את הרב פרידמן. פנה אליי, אומר הרב גלינסקי, הרב פרידמן ואמר: "לוקחים פה ילדים לשמד. ההורים לא מבינים לאן הם שולחים אותם. לי אסור לדבר, כי עורר עליו את חמתו של מר פישביין והוא יצר את צעדיי ואז הוא יתנכל לכשרות ולטהרה ויצא שכרי בהפסדי. אבל אתה אדם פרטי, אתה תוכל לדבר". זה לא היה פשוט. הם ידעו שאני דתי, בן ישיבה ומדוע שיתנו לי לדבר? הרי ברור שאני אסית נגדם. אמרתי: "מה פתאום! אני אדבר אך ורק בשבח של ארץ ישראל וכמה השתוקק משה להיכנס לארץ. הפוך! אני אעזור להם לשכנע שיבואו לארץ הקודש". שמעו שכך אני הולך לדבר, הסכימו. אבל אמרו לי חמש דקות. אמרתי שלוש לא יותר. ידעתי שיותר לא יניחו לי. כולם העתירו שבחים על החלוצים מארץ ישראל שמפרחים את השממה ויצרו גן עדן ושמו "קיבוץ" ומישבים את ארץ ישראל. ואמרו שאני אביא את ברכת אסירי סיביר המתעתדים לעלות לארץ ישראל. אז הוא צריך לתת ברכות בשם כל אלה ששוחררו מסיביר ועומדים לעלות לארץ ישראל. קמתי ואמרתי: "הורים יקרים, מבקשים מכם לשלוח את בנכם לקיבוצים של השומר הצעיר. הבטחתי לדבר רק על נקודה אחת שלוש דקות והריני מצהיר שאעמוד בהבטחתי". כל המארגנים רווח להם. נתיישבו רגועים והמתינו לשמוע את מוצא פיו של הרב גלינסקי. "הורים יקרים, השואה הנוראה הייתה בבחינת גלות מצרים, שם זרקו למים ופה שרפו באש...". התייפו אנשים בתוך הקהל. "והגרמנים הוכו כפי שהוכו המצרים ואחרי המכות פנו היהודים לעבר ארץ ישראל". וכולם מוחאים כפיים. "...ודווקא משה רבנו שהביא את המכות על המצרים והנהיג את העם במדבר לא זכה להיכנס לארץ המובטחת. כמה התחנן ולא נענה. ושאלו רבותינו בגמרא: מדוע היה כל כך חשוב לו להיכנס לארץ ישראל. ושאלו בלשונן וכי לאכול מפריה הוציא צריך? כאילו הוא נתאווה מהפירות שיש בארץ זבת חלב ודבש, בשביל זה הוא כל כך רוצה להיכנס. ובלשוננו כמו ששמענו כאן, האם כדי להפריח את השממה וליצור גן עדן לחקלאים ותרצו- לא רצה, אלא לקיים את המצוות התלויות בארץ. ככל שקיים מצוות בחוץ לארץ, עוד ביקש לקיים מצוות של ארץ ישראל. יהודים יקרים, האם ילדכם היקרים יוסיפו מצוות בקיבוצי השומר הצעיר בהם אוכלים שפנים ונוחרים חזירים, אוכלים ביום הכיפורים וחמץ בפסח". מיד התנפלו עליי, גררו אותי וזעקתי "גדול המחטיאו יותר מן ההורגו ואם ניצלנו מהיטלר, האם כדי להיספות בשומר הצעיר". כדי לסתום את פי חנקו את גרוני! ואשתי זעקה "הצילו הורגים את בעלי". וקמה מהומה ונהדפתי החוצה, ואני קורא בקול: "יהודים! מי אינו חוגג את ליל הסדר וקורא את ההגדה. אנחנו אומרים 'והכניסו לארץ ישראל ובנה לנו את בית הבחירה'. לא את השומר הצעיר!" להנחלת ארץ ישראל יש רק יעוד רוחני בלבד! וכי לאכול מפריה רצה משה רבנו?! אלא לקיים את המצוות התלויות בארץ ישראל. כל הייעוד של ארץ ישראל הוא רוחני. זה לא המקום הכי "גדול", "הכי רחב", לא! זה כמו פפיון של עניבה במפה. משהו קטן. קטן. אבל הייעוד פה הוא רוחני.

הרב שח זצ"ל אמר לרב גלינסקי שבברכות השחר אנחנו מודים לבורא בבוקר, על הבוקר, על הבוקר! "שלא עשיני גוי". על הבוקר! יהודי קם, "ברוך את הה'.. שלא עשיני גוי". שלא עשני אומבמבה, שלא עשני טראמפ ולא קלינטון. ברוך ה' שלא עשיני גוי! והוא שואל שאלה: למה אנחנו לא מסתפקים בזה שאמרנו כבר בבוקר "שלא עשיני גוי" ומודים עוד במשך היום "שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם". למה צריך לחזור על זה עוד פעמיים ביום? אלא יש כאן עוד הודאה אחת שאנחנו מודים להקב"ה: הגויים נקראים "גויי הארצות". מה זה אומר? מה מאחד אותם? הארץ והמולדת. אם אתה נמצא באמריקה, אז המדינה, מדינות הן מאחדות אותך להיות "אמריקאי". הם גם נקראים "משפחות האדמה", כי הם מוסרים נפש על האדמה. כמו הישמעאלים, מוכנים לאבד מיליונים, אבל לא שעל אחת אדמה. כמו שאמרו נאסר, וכמו שאמר סעדת וכמו שאומרים כולם NO! שום שעל! לא מוותרים! קיבל את כל סיני. Full! הם מוכנים למות בשביל אדמה. אדמה מקודשת אצלם יותר מחיי אדם. אלה נקראים "משפחות האדמה". אבל אנחנו מה? אנחנו אין לנו אלא תורה. ה' לא נתן לנו את התורה בארץ ישראל. במדבר. במקום הפקר. מקום שהוא לא שלך. אתה לא עם לא בגלל ארץ! רבנו סעדיה גאון אומר: "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה". תורה שבכתב ובתורה שבע"פ. לא משנה איפה את הנמצא. מה שמייחד את העם הזה, זה התורה בלבד. לא חלקת אדמה. "יתפוצצו הרי עד, שחו גבעות עולם", אומר הנביא. הם רבים על חלקת ארץ. הנה כל מה שהמחלוקת עם הפלסטינים, אפילו שאין עם כזה ולא היית המדינה כזאת ולא אומה כזאת, אבל מה הם טוענים רק "ארץ", "ארץ". כל הזמן מדברים על ארץ! כאילו זה שלהם וכאילו לא היינו פה אף פעם. הכל זה על זה, הכל זה על זה הם רבים. אבל אנחנו, ממשיך ואומר חבקוק הנביא ואומר: "הליכות עולם לו". אל תקרא "הליכות", אלא "הלכות". אנחנו אין לנו שיור חוץ מהתורה הזאת. כל מה שאותנו מעניין זה רק התורה הזאת, כי זה מה שנשתייר לנו ובכל מקום.

עכשיו בואו נראה קצת מההלכות ונראה את ההבדלים. בחור בא לפני החזון איש זצ"ל, הוא היה מבית פושר וה' זיכה אותו להתחזק. מה שנקרא היום בעל תשובה. והוא כבר לומד בישיבה. שהוא חוזר הביתה יש לו בעיה. אמא שלו לא מכסה את הראש. ואסור לומר דברים שבקדושה נגד שערותיה המגולות של אישה נשואה. מה יעשה? איך ישיר זמירות? מזכיר דברי ה', שם ה' וכו', יברך ברכת המזון. בעיה. "שיער באישה ערווה". ענה לו חזון איש: "במשנה ברורה, סימן ע"ה, הלכה ה', מבואר שדי בעצימת עין. אם אתה עוצם את העיניים, דהיינו, תסתכל בסידור, אל תגביה את העניים כנגד האישה שהיא חשופה בראשה ודי. ואז אתה לא נכשל באיסור". אבל הבחור נוקף אותו הלב והוא אומר: "אולי אני אצודד את כל הגוף, אני אסתובב והיא לא תהיה מולי". החזון איש הזדעזע! "אם הלכה מתירה רצונך להמיר על חשבון הכבוד של אמא שלך?! אתה רוצה להתריס, להפנות אליה את הגב?! ואם היא תיגש ותטרח, תגיש לשולחן, אז תסתובב סביב ותשיר 'אשת חיל' ותסתובב כסביבון? זו חומרה שתצית אש בבית ואש גדולה ממנה בגהנום". אז זאת אומרת רואים הבחנה גמורה בין חומרה לבין הלכה ברורה ובשעה שכיבוד אב ואם זה מצוות דאורייתא שחייבים בה, היא נקראת החמורה שבחמורות והמקיים אותה זוכה לאריכות ימים ומי שלא מקיים אותה קיצור ימים, לעומת היתר ברור בהלכה כדי לא להיכשל.

ידוע כמה מקפידים בבעלז על המנהגים, ובפרט בפסח. ויש מנהג רווח בבעלז כמו בעוד עדות אצל האשכנזים שלא לאכול מצה שרויה. ושר שלום מבעלז זצ"ל, הסב לשולחן לליל הסדר ואמר לו הישישה שישבה לצידו וכשהגיעו לשולחן עורך, אתם יודעים שמכינים את הפתות והכל אצל התימנים, האשכנזים אוכלים הכל יבש. כי אצלם אי אפשר שרויה. אז הגישו את המרק והאמא נטלה את המצה ופוררה אותה במרק, עשתה פתות. והעיניים של החסידים התפלצו. שרויה! שרויה! אבל הרבי שותק. הרבי שותק. אמא שלו עושה מה שהיא רוצה והוא שותק.אז כל החסידים גם שתקו. והיא אוכלת ונהנת. אוכלת פתות. ואחרי רגע, היא לוקחת מצה ומפוררת לתוך הצלחת של הרבי! הבן שלה. והיא אומרת לו זה טוב. והרבי מהנהן לעברה גוחן ואוכל שרויה! כל החסידים הזדעזעו! ואז הוא אמר להם: אכילת שרויה אינו איסור מדאורייתא. גם לא מדרבנן. מנהג היא. מנהג קדוש. מקדמת דנה. אבל מנהג וכיבוד אם שזה מצות עשה מן התורה, המזלזל בה חלילה, עובר על איסור "ארור מקלה אביו ואמו". שמזלזל בהם מלשון "קלון". אז האם יש ספק כיצד צריך לנהוג במצב כזה? אל תקרא "הליכות עולם" אלא "הלכות". אצלנו הליכות זה הולך עם הלכות. לא כמו אצל אומות העולם. "אס, אס נישט" והוא מוריד לך את היד. אז זאת אומרת, צריך לראות איך מתחברים ולמה.

עכשיו אנחנו נראה מה כוחם של הצדיקים ומפה נראה אם כדאי להתחבר ולמי. כתוב בפסוק: "את ה' האמרת היום להיות לך לאלוקים וללכת בדרכיו ולשמור חוקיו ומצוותיו ולשמוע בקולו. וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה כאשר דיבר לך ולשמור כל מצוותיו". מי שיתבונן עכשיו מה שאמרתי יראה שבסוף כתוב כאילו כפל לשון. בסוף כתוב "שלמור כל מצוותיו" וזה לכאורה לא שייך לכאן, כבר אמרנו בהתחלה "ללכת בדרכיו ולשמור חוקיו ומצוותיו ומשפטיו ולשמוע בקולו", ואחר כך אנחנו אומרים: "וה' האמירך להיות לו לעם סגולה כאשר דיבר לך ולשמור כל מצוותיו". אז מסביר מרן החתם סופר זצ"ל: שכתוב "לשמור כל מצוותיו" זה מדבר על להיותך לו לעם סגולה. שהקב"ה הוא יגשים את כל ציוויו ומשאלותיו של האדם היהודי שישמור את כל מצוותיו, כמו שכתוב באיוב: "ותגזר אומר ויקם לך". צדיק גוזר והקב"ה מקיים. וכמו שנאמר" עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו". אז אם אתה מבטל את רצונך, לא לגמרי אפילו, אתה רק עושה את רצון הבורא כמו שאתה עושה את הרצונות שלך, הקב"ה ישעה את הרצונות שלך כמו הרצון שלו.

ואפשר להסביר על פי זה גם את דברי המשנה בסוף הוריות כתוב: "תלמיד חכם קודם אף לכהן גדול". הדרגה הכי גבוהה שיש בעם ישראל- כהן גדול. שנכנס לפניי ולפנים לבית המקדש. אבל תלמיד חכם קודם אפילו לכהן גדול. שנאמר "יקרה היא מפנינים". התורה יקרה אפילו מכהן גדול שנכנס לפנים ולפנים. ואף ברכתו של תלמיד חכם אינה נופלת ממעלת ברכת כהנים. אתם יודעים שברכת הכהנים, שפורסים הכהנים את ידיהם, אז למעשה לא הם המברכים, זה נקרא ברכת הכוהנים, אבל ה' כביכול דרכם מברך את העם. "ואני אברכם,. זאת אומרת זו ברכה שאין כדוגמתה. אין ברכה כמו ברכת כהנים זו ברכת ה' ממש. באותו רגע חלה עליך ברכת ה'. "יברך ה' ישמרך יאר ה' פניו אלייך ויחנך, ישא ה' פניו אלייך וישים לך שלום...". זה ברכת ה'! אני הכרתי בן אדם שבשטיבלך, בית כנסת של אשכנזים שיש  כמה חדרים ויש כמה מניינים, הוא היה קופץ מברכת כהנים וברכת כהנים לזכות להתברך מה' כמה פעמים. ולכן תיקנו לנו את הפסוקים של ברכת כהנים אחרי ברכת התורה. בבוקר אתם אומרים שלוש ברכות התורה ואחרי זה אומרים את הנוסח של ברכת הכהנים. אז מה רואים שמי קודם? ברכת התורה קודמת לברכת כהנים. וכך נוכל להבין גם אימרה מאוד מאוד מוזרה לכאורה שאמר רבי יוסא, בגמרא בבת קי"ח. הוא אמר ככה: "מימי לא עברתי על דברי חבריי". אתם יודעים איזה מעלה זאת שבן אדם מימיו, מימיו! לא עבר על דברי חבריו?!  והוא אומר ככה: "יודע אני בעצמי שאיני כהן". יש ישראל, לוי, כהן, אני לא כהן. "אם אומרים לי חבריי עלה לדוכן...", איפה שעומדים הכהנים בברכת הכהנים, "...אני עולה". מה זה? אתה לא כהן והם אומרים לך לעלות את העולה? המהרש"א מפרש: שלא היה מברך, אלא עלה ועמד בדוכן במקום שהם עומדים הכהנים. והדבר תמוה. אילו היו אומרים לי, אומר הרב גלינסקי, לך ותעמוד במקום של הכהנים ותהיה ביניהם, הלא הזה נחשב שיגעון? מה קרה לו לישראל הזה נתקע שמה, הלך לשמה, מה קרה לו? אבל החברים שלו של רבי יוסא היו תנאים קדושים, אז למה שידרשו ממנו כזה דבר ולמה שיסכים? הם רצו להדגיש חשיבות החכם אינה פחותה ואף רבה משל הכהן. אמת. הכהן רק מברך, כי כך ציווה ה', אבל החכם במעלתו ראוי לעמוד שם לא פחות ואף יותר. אתם שומעים מה זה מעלת תלמיד חכם?

ואומר: עכשיו אני אספר בעניין הזה מעשה שהיה: בנובהרדוק, בישיבה, היה בחור שחלה במחלה מסתורית. הגוף הלך והתנפח והתרחב. הידיים תפחו, הרגליים תפחו. התקשה להתכופף, התקשה ללכת, עד שרותק למיטה וגם היא לא יכלה כבר להכיל אותו. הפנו אותו לבית חולים והזמינו עבורו מיטה רחבה במיוחד, עשויה לפי מידותיו, אבל עד שייצרו אותה כבר תפח יותר. אין לשער עינוי הגוף והנפש שהוא עבר. כל כולו משותק מלבד גלגלי עיניו ויד אחת שאותה הצליח להניע מעט. בבית החולים לא מצאו לו מזור, החזקתו בבית החולים עלתה הון. חבריו דאגו לו במסירות, האכילו, רחצו ואספו כסף להחזקתו. יום אחר יום, חודש אחר חודש, שנה אחר שנה, 12 שנה! סבל! מרורים! עד מתי? עד שהלב לא יוכל לשאת יותר במעמסה. כמו אלה שקראתם עליהם או שמעתם שהגיעו ל-300, 400 וחצי טון משקל, ואחר כך הגוף לא נושא והם מתים. איזה ייסורים! לפתע סתם כך החליט לייבל, החולה, להרים את ידו. את בול העץ הכבד שלצידו. האחות הביאה ארוחתו ועיניה קמו למראה היד הזקופה ובצוות בעטה שמטה את המגש מידה, ברחה מהחדר והזמינה את הצוות. פיהם נפתח בתדהמה. לייבל התיישב על המיטה. טנק התיישב על המיטה. הוא היה נראה כדור בשר. ואם זאת, התיישב. התעלם מהמבטים, נסמך בשתי הידיים הכבירות, הרופסות, על המיטה ועמד על רגליו. התנודד כמו כדור, התייצב ועמד בפעם הראשונה אחר 12 שנה. לבסוף, שב והתיישב, אכל את הארוחה בישיבה, יד אחת אחזה בסכין, האחרת במזלג, אחת חתכה , האחרת הגישה לפה. השינים חתכו, הלסת פעלה. פעולות פשוטות שאנו לא חשים עליהם ואף אחד לא מודה עליהם, ואצלו זה היה עכשיו ניסי ניסים. ובירך. באיזה דבקות! על החיים, חן וחסד שחננתנו ועל אכילת מזון. וקם פסע בעזרה, בתמיכה, אבל פסע. ולאט לאט החל משקלו לרדת וחזר להיות כאחד האדם. הרופאים קבעו נחרצות "נס רפואי". איזה רופא עשה פה את הנס? איזה צוות עשה פה נס? הכל התרחש לבד, אז למה זה נס רפואי? חס ושלום לשייך את זה להקב"ה. הם לא הינו לא את המחלה ולא את סופה. מה הייתה סיבת הקץ? איך זה נגמר? תשמעו מה היה: אחד מחבריו של לייבל קראו לו זלמן מינסקר, נטל על עצמו את נטל החזקתו של חברו. סבב מעיר לעיר והתרים עבורו. במסעו הגיע לעיר לידא. אמר לעצמו הרי החפץ חיים מתגורר בעיר הסמוכה ראדין, אכנס לבקש ברכה. אמר ועשה. בחפץ חיים שאל אותו למעשיו וסיפר לו על הבחור האומלל הכלוא בתוך גופו מזה 12 שנה. מוטל כאבן שאין לה הופכין. והוא אוסף כסף עבורו להחזיק אותו בחיים. תשמעו שאלה מוכרת לכם. שאל החפץ חיים בהתעניינות: "הוא שומר תורה ומצוות?". "רבי, תלמיד ישיבת נובהרדוק הוא, גדול בתורה וביראה, הוא מוכה בייסורים נוראיים". ענה החפץ חיים: "ה' יתברך, ישלח לו רפואה שלמה". הדבר רק יצא מפיו של החפץ חיים ולייבל התחשק לו להרים את היד והצליח והשאר ידוע. "וטיב זרעו אומר ויקם לך". זה עם סגולה. זה הכח שנתן הקב"ה למי ששומעים לו והולכים בדרכיו ועושים את כל רצונו.

אבל יש כאלה, לצערנו הרב, שמתחזים להיות כאלה שעושים רצונו, עושים ההפך מכך עוד מחשיבים עצמם יראים ושלמים. אבל מדרך פעולותיהם ניכר מי הם. וזה החלק האחרון בדרשה.

אומר הרב גלינסקי דברים שהיו נכונים בשעתו, היום זה כבר פחת, כי היום יש חלופות יותר טובות. בבני ברק מחזירים עטרה ליושנה- מחדשים מנהגים קדומים מזמן בית המקדש. אתמול סיפרנו שנקדימון בין גוריון, אחד מעשירי ירושלים שהיה יוצא מביתו לבית המדרש, היו מציעים שטיחים תחתיו להלך עליהן והיה מפקיר אותם ועניים היו מקפלים אותם מאחריו ומזה מתפרנסים. בבני ברק שיוצאים בבוקר לתפילת שחרית הרחוב מרופד בשטיח של פשקווילים, מרבד צחור. אל תשאלו אותי מה כתוב שם, מי הקורבן הפעם, מפני מי מזהירים, את מי מוקיעים, את מעלליו של מי מגנים, מי הוא עוקר ישראל התורן. אני לא גונה, אני לא גוחן להרים, כי זה מוקצה מחמת איסור ומחמת מיאוס. אבל דבר אחד אני יודע בוודאות. הצעד השווה שבהם, שבכל הפשקווילים... למי שלא יודע מה זה פשקויל, זה מודעות שכותבים בהם כל מה שרוצים על מי שרוצים, נוסעים באוטו לוקחים חבילה ומעיפים דרך החלון ונהיה לך מרבד של לשון הרע, הסתה ומה שהוא אומר כרגע... הצד השווה שבכל הפשקווילים שהם תמיד אינם חתומים, אינם חתומים מקיימים בזה בהידור "ארור מכה רעהו בסתר ואמר כל העם אמן".

להיות מכה רעהו זה נורא. אבל בסתר זה נורא שבעתיים. למה? אמרו חכמים בבא קמא ע"ט: גזלן זה אדם שבא ולוקח ממך בפנים חפץ שלך וגוזל אותו. כמו אלחנן בוזגלו שלקח פלאפון שצילם אותו בפנים. ואחר באה משטרה אמר מה פתאום! לא לקחתי. גזל אינו ירא לא מהקב"ה ולא מבני אדם. מה העונש שלו? משלם כפל קרן. גזלת פלאפון? שני פלאפונים. אבל הגנב הוא ירא מבני אדם. הוא לא ירא מהקב"ה. הוא מפחד מבני האדם הגנב, הוא בא בחשכה, הוא בא בסתר. הוא עושה כאילו העין של מעלה, כאילו הקב"ה לא רואה. הוא משלם... וואי וואי! (סליחה, אני אמרתי לא... טעיתי קודם. הגזלן משלם קרן בלבד. מחזיר בדיוק מה שנגנב. סליחה.) הגנב משלם כפל! או רבע וחמישה. לפעמיים פי ארבע, לפעמים חמש. דהיינו, לקח כבש, משלם ארבעה כבשים, שור משלם חמישה. רבן יוחנן בן זכאי אמר לתלמידים שלו: "יהיה רצון שיהא מורא עליכם כמורא בשר ודם". הוא אמר לתנאים, התלמידים שלו, הלוואי ויהיה לכם יראת שמים ותיראו מהקב"ה כמו שאתם יראים מבשר ודם. אתם שומעים? זה כמו גנב שהוא חושש רק מבני אדם ולא מהקב"ה והם אמרו לו זה הכל? אמר להם הלוואי! כי אדם שעובר עבירה שלא יראני אדם. אז רואים שמה יותר גרוע? גנב. כי הוא פוחד מאדם ולא פוחד מה'. גזלן הוא גם גרוע, גרוע ביותר, אבל הוא לא פוחד משניהם. לא מה' ולא מזה. וגם העונש בהתאם.

עכשיו, כלל נקוט יהיה ביד האדם. האם מוכן הוא שיראהו כך אדם ויהיה חשוף בקלונו? מתי אתה יודע אם אדם אמיתי או לא אמיתי?מתי? אמר הרבי מקוצק זצ"ל: זהו שאמר יהודה לאחיו: "מה בצע כי נהרוג את אחינו וכיסנו אדמתו''. שאם איננו מעיזים לעשות את הדבר בגלוי ובפומבי, יש להימנע גם מלעשותו בסתר. כי זה אות שהמעשה לא טהור. למה צריך לשעות בסתר? אם ככה הדין וככה אסור או ככה מותר, תעשה לעיני כולם. אבל אם אתה אומר שואלת, שלא ידוע... אתמול סיפר לי אחד שהוא היה אצל ראש ישיבה והוא אמר ככה וככה והוא לא מסכים ככה וככה, אבל אל תספר, אבל אל תגיד לו, אל תגיד לו. למה לא תגיד לו? אם אתה סובר שזה דעת תורה מה שיש לך, תגיד בפירוש! למה אל תגיד לו? מה אז זב לא תורה. אם זה תורה מה הבעיה להגיד אותה. בראש חוצות תגיד אותה. זה התורה זה לא אתה. אבל אם זה אתה ולא כמו התורה, אז שואלת, לא להגיד! לא להגיד! יש רבנים אומרים אבל אל תקליט, אבל אל תקליט. למה אתה מפחד שיקליטו, אתה אומר רק דברי תור, לא? מה יש לך משהו אחר שושו, בשושו? למה אתה פוחד שישמעו מה שאתה אומר מה דעתך? כי זה לא תורה!

ידוע שרב אלחנן וסרמן זצ"ל, ה' ינקום דמו, הוא אחז.. תקשיבו מה הוא אחז! שעליו לדעת מה חדש בעולם. הוא היה ראש ישיבה. בתקופת המהפכות והסכנות והגזרות שהתחדשו תמיד ערב מלחמת העולם ובאחריות שהייתה לו כראש הישיבה ומנהיג של הכלל, בכל בוקר אחר התפילה היה שוטח את העיתון על הסטנדר ועובר ביעף על הכותרות. מי קורא עיתון? ועיתון של גויים ומכניס לישיבה ושם על הסטנדר ששם התלמוד ולעיני כל הישיבה. ומחנך שאסור. אחרי שהיה גומר לעבור ביעף על הכותרות, היה מקפל אותו ושב לתלמוד. שאלו אותו למה אתה עושה את זה לעיני עם ועדה? אמר להם: אני רוצה להשריש את הדבר. דבר שאין ראוי לעשותו ברבים, אין לעשותו גם בצנעה. ואם זה ראוי, ברבים. הבנתם?

אז יש אנשים שאומרים אוי ואוי אסור! אסור! פסול לעדות, פסול לחזן, פסול, פסול. נכון! אבל מה יש לכם בכיס השני? מה יש לאשתך? אשתך מנהלת וואטצאפ בעצמה. יש רב כזה מהראשיים שאשתו מנהלת וואטצאפ. ויש כאלה שיש לה פייסבוק. הם אומרים לא! יש אחד אפילו שהוא בעצמו היה מוכר דרך הארגון שלו פלאפונים, כאילו מסוננים ועכשיו שהוא יצא ואמר שאסור! אסור! אחרי התקלות שהתבררו.למה אתה צריך אחרי התקלות שהתבררו? גדולי ישראל כולם אמרו לא. מה לקחת אחריות על עצמך? אבל הוא כבר אמר שראשי ישיבות לא מבינים בבעלי תשובה וכו'. רק הוא מבין. אז ממילא זה ככה. אבל מי שעושה מעשיו על פי דעת תורה, עושה אותם בגלוי! לא בסתר ולא ב"שואלת","שואלת". בלי "שואלת". הוא יכול להגיד דעתו ברבים בלי שום בעיה. ולא כמו אלה שמדברים, מדברים, מדברים ובעצמם לא עושים, ובסתר מצריכים את הקב"ה לפרסם אותם אחר כך בגלוי. שכל מי שעושה דברים בסתר, הקב"ה בסוף מפרסמו בגלוי. כמו שלצערנו הרב. נשמעות שמועות כאלה ואחרות ועוד אתמול התפרסם על אחד מהחבר'ה שהקליטו אותו בהקלטות לא יפות בכלל והיום כאילו פיטרו אותו מש"ס. אוי ואוי! אם היו מקליטים את כל החבר'ה שם, מה היה קורה! והרבנים שמה אמרו עכשיו שאסור בשום אופן פלאפון ואפילו לצורך עסקנות ואפילו לצורך.. ועדיין העוזרים שלהם מחזיקים ומתכתבים איתם והכל. אז אמירה יש וביצוע היכן?

אז לא נדמה לגויים חלילה בכלום ולא ניתן להם שליטה עלינו ולא נהיה גויי הארצות ולא כמשפחות האדמה. ואין לנו שיור, רק התורה ונלך אחרי הצדיקים האמיתיים שברכותיהם מתקבלות אצל הקב"ה ומשנים את הטבעים ועושים ניסים. ולא אחרי באבאות ולא אחרי קליפות ולא אחרי כל מיני אנשים שרק אומרים ולא מבצעים. אל תקרא "הליכות עולם לו", את תתבונן בהליכותיו, אם הוא נראה כך או נראה כך, מצטנע ומצטנף. אלא הלכות לו! שהוא מקיים את ההלכות בעצמן, בפרסום גדול לעיני כל ולא חת מפני איש.

עד כאן עם הדברים, ערב ראש הנה. כדי שתדעו ממה להתנתק והיכן להתחבר. למי שיש שאלות בבקשה.

שואל: ערב טוב כבוד הרב.

הרב אמנון יצחק: ערב טוב.

שואל: יש לי בקשה אם תוכל להסביר מה המעלה של ברם מזכה אבא. שבן אדם נפטרו לו הורים, מה מעלתו?

הרב אמנון יצחק: זאת לא מעלה, זאת מציאות. מעשיו של הבן משפיעים על האב והאם בעולם האמת. בהיותו הפרי של העץ הפרי מעיד על העץ. אם מעץ יוצאים פירות רקובים זה מעיד על העץ. ואם יוצאים פירות יפים וטובים,זה מעיד על העץ. כיוון שהבן עושיה מעשים טובים, הבן מזכה את האב למעלה. כי הוא המשך, הוא יד אריכתא שלו, הוא הממשיך שלו, הוא נקרא בן מלשון בניין. האבא השקיע בבן מה שצריך והבן ממשיך את הבניין הלאה. בניין עדי עד. אז ממילא כל זה שייך לאבא. ואז האבא נהנה ומקבל את הפירות. הבנת?

שואל: תודה רבה!

הה: תהיה בריא!

שואלת: כבוד הרב אפשר ברכה להורים שלי. בריאות איתנה.

הרב אמנון יצחק: שומרי תורה ומצוות?

שואלת: הרב אמנון יצחק... כן.

הרב אמנון יצחק: כן מה? "הרב אמנון יצחק... כן" זה לא כן גמור.

שואלת: מה שהם... עושים...

הרב אמנון יצחק: מה שהם יודעים.

שואלת: כן.

הרב אמנון יצחק: מה הם יודעים?

שואלת: שבת, דברים עיקריים, דברים מהותיים בתורה.

הרב אמנון יצחק: הבנתי. אמא הולכת בצניעות?

הרב אמנון יצחק: משתדלת?

הרב אמנון יצחק: כמה פעמים ביום היא משתדלת? תגידי לה לאמא שהיא תלך בניעות והאבא יקבע שיעור תורה כל יום, לפחות שעה אחת מוסר ויתברכו בכל הברכות הכתובות בתורה.

שואלת: בעזרת ה'. אמן. ועוד שאלה יש לי לשאול. לגבי נעליים בתפילה. משה רבנו, הרי שפעם ראשונה הקב"ה התגלה למשה רבנו...

הרב אמנון יצחק: "של נעלך מעל רגלך".

שואלת: עכשיו, כאשר אנחנו מתפללים, אנחנו מתפללים לפני הקב"ה אנחנו צריכים לראות את עצמנו מול הקב"ה, להרגיש קדושים. למה כביכול אנחנו נועלים נעליים ולא... אנחנו מחויבים לנעול נעליים בתפילה ולא הולכים יחפים?

הרב אמנון יצחק: אם לא ינעלו נעליים הריח לא יהיה כל כך... אבל לא. כבר נהגו ישראל לנעול נעליים. בבית המקדש אכן הולכים חלוצי נעל. שמה פשוטים כי קדושת המקום היא גדולה מאוד. היום בתי כנסיות שלנו זה לא אותה בחינה. זה אומנם נקרא בית מקדש מעט, אבל לא חלה שמה הקדושה אותה הדבר. זה בחינה. זה בחינה. משהו ממה שהיה פעם. אז לכן, יש דינים והנהגות איך מתנהגים במקום מכובד וקדוש כזה, אבל במנוחים של זמננו. אז לכן, צריך ללכת דווקא עם נעליים, כי דרך בני אדם ללכת...

שואלת: אבל בואו נסתכל על המוסלמים שהם נכנסים למסגד...

הרב אמנון יצחק: ומשחקים כדור רגל שמה ברחבה...

שואלת: הם נכנסים יחפים.

הרב אמנון יצחק: וזורקים אבנים ועושים כל עבירות והפשע והמדנים ואז צריכים להבין שחליצת הנעליים אצלם זה מנהג של טיפשים ולא חכמים.

שואלת: ועוד שאלה אחרונה...

הרב אמנון יצחק: כן...

שואלת: לגבי תפילה וכיבוד הורים. ברגע שבן אדם מתפלל, ואבא שלו באמצע התפילה מבקש ממנו. האם לעצור את התפילה?

הרב אמנון יצחק: אפילו מלך ישראל, לא מפסיקים את התפילה ואפילו למלך זר יש מי שסיכנו את חייהם ולא עונים עד שיסיימו את התפילה.

שואלת: תודה רבה!

הרב אמנון יצחק: בבקשה.

שואלת: כבוד הרב, אחי הגדול חולה במחלה כבר כמה שנים...

הרב אמנון יצחק: דתי או לא.

שואלת: ברוך ה' הוא התחזק, התחיל לשמור שבתות, לשמוע שיעורים.

הרב אמנון יצחק: צריך לחזור בתשובה שלמה גמורה, ממש להיות חרדי ויותר. כיוון שהקיטרוג עליו כבר תפס. וכבר הביאו לו מחלה. אז זה כבר אות אזהרה אחרון כמו שאומרים. אם הוא יבין ויחזור בתשובה, לשכור ולסתום את פי המקטרגים ולהודיע בשער בת רבים "אני זה לא הוא! ההוא חטא. אני כתינוק שנולד מחדש", יוכל לבטל את הגזרה. אבל אם לא יעשה תשובה אמיתית לחלוטין ויעסוק רק במצוות ולא יתחבר לא לטמבל וויזה, לא לרדיו, לא לשום דבר של טיפשות העולם הזה, אז אם הוא יעשה כן יוכל להינצל. הוא יהיה ראוי לנס. אבל אם לא, המקטרג יגיד 'הנה עדיין תסתכל למרות האיום ולמרות האזהרה ולמרות הכל, הוא לא משנה מהרגליו הרעים'. תשמעי לו את מה שאמרתי ובעזרת ה' אם יעשה כן באמת, כמו שחלק מהאנשים שהצעתי שנרפאו, גם הוא ירפא!

שואלת: אמן, תודה!

שואל: ערב טוב, כבוד הרב.

הרב אמנון יצחק: ערב טוב.

שואל: יש לי כמה שאלות.

הרב אמנון יצחק: בבקשה.

שואל: אני קצת מתרגש...

הרב אמנון יצחק: אוהה! מחברת הבאת!

שואל: לא כולה שאלות, זה רק ארבע שאלות. מה העניין שבלעלות עם הגוף למעלה? כאילו כמו באמת בודדים. כמו חנוך ורבי יהושע בן לוי ועוד מספר בודדים שמעתי...

הרב אמנון יצחק: הם הפכו את הגוף שלהם לרוחני. אין עניין לעלות עם הגוף. אבל עם הגוף הפך להחיות רוחני, אז מה הבעיה? עולים עם מה שיש רוחני. מה שרוחני עולה, מה שגשמי נשאר.

שואל: ואז למעלה זה לא נראה כאילו לא רואים דמות...

הרב אמנון יצחק: הפוך! זה נראה טוב מאוד! זה נרה שכל כולו רוחני.

שואל: הבנתי.

הרב אמנון יצחק: זה המטרה בעצם. שכולנו נעלה את הדומם, הצומח, החי והמדבר לבחינת נשמה. אדם הראשון הגוף שלו היה נשמה.

שואל: שאלה שנייה בקשר.. ענית לגברת מקודם. יש לי ידידה מאוד קרובה, מישהי קרובה אליי שהיא גם חולה במחלה ואני יודע שכמו שאתה אומר שהיא צריכה לחזור בתשובה גמורה באמת ורק ככה יהיה סיכוי לנס. עכשיו, אני שמעתי מהרצאות שלך גם על שכר מצווה בשלמות. שאם מישהו קרוב מבצע מצווה מספיק אחת בשלמות, הוא לא יבושר.. לא תבושר לו בשורה רעה. אני חושב.

הרב אמנון יצחק: נכון!

שואל: ואז זה אומר שבעצם הוא מגן עלייה, לא?

הרב אמנון יצחק: כתוב שמי שעושה מצווה בשלמות אין מבשרין אותו בשורות רעות. אבל לעשות מצווה בשלמות יש 17 תנאים שהקראתי אותם מ"מעם לועז", בתחילת ספר דברים בהרצאות הקודמות שלי.

שואל: הם רשומים פה דרך אגב.

הרב אמנון יצחק: אז זהו! אם עושים כזאת מצווה בשלמות גם זוכים לחיי העולם הבא וגם לא מבשרים אותו בשורות רעות.

שואל: אז זה כן מגן, באיזה שהוא אופן.

הרב אמנון יצחק: אם זה מגן מפני מחלה זה לא ראייה. הוא יהיה בן העולם הבא, אבל אם הוא כבר קיבל את המחלה ואחר כך יעשה, אז אפשר שלא יבשרו אותו בשורות רעות נוספות. אבל מה שכבר קיים, קיים.. בשביל לבטל לגמרי את הקיים, לעקור את המציאות צריך להביא מציאות חדשה שתהא מסוגלת לעקרו. מציאות חדשה זה שאתה לא הוא. זאת אומרת הבן אדם השתנה לחלוטין.

שואל: אוקיי.

הרב אמנון יצחק: שלוש.

שואל: שלוש: בעניין המחלוקת של בית הלל ובית שמאי, שבסוף הגיעו למה שהגיעו. שטוב לו שלא נברא, אבל שיפשפש במעשיו ואז טוב לו שנברא. אז... אני כמובן חלילה לא... אני רק מנסה להבין את ההיגיון. כאילו שהם הגיעו למסקנה שלא טוב לו שהוא נברא והתפקיד שלנו להפוך את זה לטוב שנברא, שבעצם הקב"ה כל מה שהוא עושה, זה רק להטיב לנו...

הרב אמנון יצחק: במילים שלנו של היום נאמר כך: סטטיסטית אדם מועד יותר לחטוא מאשר להיות צדיק. למה? הפיתויים הם גדולים והרבה מצוות "לא תעשה" יש לו. יותר מעשה. משמע שאדם עלול לעבור עבירות יותר מקיום מצוות. כי אם אומרים לו 305 לא תעשה. לא, לא, לא, לא, לא... זאת אומרת שהוא מעומד שיעבור, לכן צריך להגיד לו לא. אבל "עשה" יש רק 248. אז הוא מסוכן יותר מצד הנטייה שלו. כי יצר לב האדם רע מנעוריו. ממילא הוא נמשך לרע ולרע יש פיתויים מזומנים בעולם הזה לתת לו ולהנותו, בעוד שהבטחות התורה להטיב לו, הם יותר באחרונה. ולא בעולם הזה, כי העולם הזה עולם מעבר ולא מתכוונים לתת לך פה את השכר. כי אז מה? אז העולם הזה נהיה עיקר והעולם הנצח הופך להיות טפל? אז לכן כיוון שהם שקלו ומדדו ומנו ועשו, הגיעו למסקנה שנוח לו לאדם שלא נברא. אבל מאחר וה' גזר שאדם יברא, מאחר שיברא, מה ישעה כדי לתקן את הסטטיסטיקה? יפשפש וימשמש.

שואל: אוקי. שאלה אחרונה שאולי היא לא חשובה, סתם ככה שאלה ש...למה בשבעת הרועים, יוסף הוא הרועה השישי שבעצם הוא הרביעי בסדר?

הרב אמנון יצחק: בגלל שהוא כנגד היסוד. והיסוד זה הנקודה השישית.

שואל: אוקי.

הרב אמנון יצחק: תהיה בריא.

שואל: סליחה כבוד הרב, אני רק רוצה להעביר לך מכתב תודה.. אם אפשר...

הרב אמנון יצחק: אין בעיה!

שואלת: ערב טוב, כבוד הרב. רציתי לשאול הרבה פעמים אני עושה עת רצון, אז למה הקב"ה לא עושה את רצוני?

הרב אמנון יצחק: מה פירוש את הרבה פעמים עושה עת רצון? מה זאת אומרת לעשות עת רצון?

שואלת: נגיד הרבה פעמים אני שומרת שבתות...

הרב אמנון יצחק: הרבה פעמים. זאת אומרת יש פעמים שאת לא שומרת.

שואלת: לא. אני התחלתי להתחזק. ואני באמת שומרת.. כאילו קשה וזה.. משעמם לי, אני מוותרת על עצמי ושומרת שבתות... כאילו הקב"ה אני מרגישה שהוא עושה לי דווקא. יש לי צרות והרבה דברים, קושי בהתחזקות.

הרב אמנון יצחק: לא הבנתי. רק התחלת עכשיו להתחזק וכבר את רוצה שהקב"ה כל מה שאת רוצה ייתן לך. גם מה שהוא חושב שזה לא טוב בשבילך, לא משנה, העיקר אני רוצה, אז אני רוצה שהוא ייתן לי. ככה את מבינה שצריך להיות? זה לא הולך ככה. יש לך הרבה חובו להקב"ה עד עכשיו. עוד לא פרעת אותם. הרבה דברים שלא עשית כהוגן, לא בסדר. בינתיים הוא עוד לא סיבך לך אץ החיים, נכון? את בסדר בינתיים, רק לא כל דבר את מקבלת מה שאת רוצה. אבל אם הוא מקפיד עלייך ועל כל עבירה היה נותן לך עונש? אז מן הסתם לא היית פה עומדת היום, אולי בית חולים באחת המחלקות... כן! מה חשבת?! התחלת להבין אני רואה... אז זאת אומרת זה שהקב"ה עדיין לא מעניש זה את צריכה לשמוח שאת הצלחת אולי לעקוף את העונשים ואם תמשיכי להתחזק באמת, אולי תסירי מעלייך הכלל את כל העונשים. ואז לאט, לאט אולי תסירי את כל הייסורים. כי על עבירות שעשית...

שואלת: אבל כבוד הרב, ברגע שחזרתי בתשובה.. אז אומרים כל החטאים שלי נמחקו..

הרב אמנון יצחק: נכון. אם עשית תשובה כמו שצריך על הכל! לגמרי. אז לא הכל נמחק. נמחק כל מה שמצוות עשה, כל מצוות "לא תשעה" זה רק יום הכיפורים יעזור לך למחוק. ואם היו עבירות כמו חילול שבת את עשית קודם, אז את צריכה לקבל גם ייסורים כדי למרק וכן הלאה. בקיצור, יש לזה תהליך. כשאחד חייב לבנק נגיד 3 מיליון, ואז הוא אומר למנהל 'אל תעקלו לי את הבית ואל תעשו ואל תזמינו משטרה ולא כלום! די אני חוזר בתשובה מהיום אני מחליט שאני משלם את כל הכסף'. זהו! עכשיו הוא בודק את החשבון, הוא רואה שלא הכניסו לו לחשבון שום כסף, שום זכות, שום כלום. הוא שואל 'מה, בשביל מה הכרזתי לפני שאני גמרנו חוזר בתשובה ואני אתחיל לחסוך'. אומרים לו הכל טוב יפה מותק, תתחיל לחסוך אין בעיה, אבל מה עם החוב? יש לך חוב של 3 מיליון. אז לא שולחים את השוטרים ולא מעקלים לך. בסדר, אבל בינתיים יש חוב, לאט, לאט.

שואלת: תודה הרב. אפשר לקבל ברכה בהתחזקות בעבודת ה'...

הרב אמנון יצחק: כן. מה שמך?

שואלת: סנקה בת טוביו.

הרב אמנון יצחק: לאט, לאט. איך אמרת? מילה מילה.

שואלת: סינקה.

הרב אמנון יצחק: סינקה...

שואלת: בת טוביו.

הרב אמנון יצחק: טוביו?

שואלת: נכון.

ה': ה' יזכה אותך לחזרה בתשובה שלמה, בריאות שלמה ואתנה, ללא ייסורים ושתזכי שישמעו תפילותייך ותתקבלנה לרצון, אמן!

שואלת: שלום כבוד הרב.

 הרב אמנון יצחק: שלום וברכה.

שואלת: אני אשמח לקבל ברכה לבריאות. אני מזה שנתיים לא מרגישה טוב. אני אשמח גם.. יש משהו שאני צריכה לתקן...

הרב אמנון יצחק: לא הבנתי. את רוצה בריאות ואת רוצה לדעת מה את צריכה לתקן.

שואלת: כן.

הרב אמנון יצחק: אני לא יודע מה את עושה בשביל להגיד לך מה את צריכה לתקן. אבל אני אגיד לך מהו. מה שמך ושם אמך? לאט...

שואלת: אלמאדיס בת אזלאלש

הרב אמנון יצחק: אלמאדיס בת אזלאלש  . עברתי את זה!

שואלת: ה' יזכה אותך לבריאות שלמה ואתנה ותתחזקי בלימוד מוסר. כל יום תלמדי שעה מוסר. אפילו לחצאים. חצי שעה, חצי שעה. ובעזרת ה' בתוך הספרים תביני מה עלייך לתקן.

שואלת: מוסר זה פרקי אבות?

הרב אמנון יצחק: גם. אבל ללמוד ספרי מוסר כמו שערי תשובה, מסילת ישרים, ספר הישר ועוד.

שואלת: למה אני כל פעם שאני מרגישה לא טוב, אני מרגישה שאני הולכת ל....

הרב אמנון יצחק: למות.

שואלת:הולכת

הרב אמנון יצחק: הולכת.

שואלת: יש לי חמישה ילדים אני צריכה לגדל אותם...

הרב אמנון יצחק: קודם כל, את צריכה לדעת שבאמת מי שחולה הוא בדרך למות. כל בן אדם שהוא חולה.

שואלת: איזה חיזוק!

הרב אמנון יצחק: כן! כן! זה כתוב במפורש שמי שנפל למיטה, זה כאילו כמו שור שכאילו נפל לשחיטה. שאם שור כבר נפל, הכי קל לשחוט אותו. לכן אדם שיוצא ממחלה, צריך להודות לה'. ולברך ברכת הגומל. "הגומל לחייבים טובות". זאת אומרת את צודקת, אבל אם את עושה תשובה ומהרהרת מה לא בסדר ומתקנת, אז את כיולה וודאי לסמוך שהקב"ה הוא רופא חולים והוא ירפא אותך.

שואלת: אמן!

הרב אמנון יצחק: אבל אל תפחדי כי מתים רק פעם אחת. לא צריך לפחד כל פעם מחדש. פעם אחת רק מתים, ואף פעם לא לפני שהקב"ה גזר. מתי שהוא גזר לא יעזור כלום. הנה את רואה פרס הנשיא, לפני שבועיים התמוטט, נתנו לו עוד שבועיים. יכול להיות שהוא היה במצב כזה שיכול היה להרהר תשובה או לא, אי אפשר לדעת ועכשיו מצבו חמור ביותר ומרגע שדרעי הלך והתפלל ליד הדלת, המצב החריף, אולי היה עדיף שלא היה מגיע לשם. אבל נראה מה יקרה בהמשך.

שואלת: שלום כבוד הרב.

הרב אמנון יצחק: שלום.

שואלת: אמא שלי לא מרגישה טוב כבר הרבה זמן.

הרב אמנון יצחק: שומרת תורה ומצוות?

שואלת: כן!

הרב אמנון יצחק: כן כזה בטוח?

שואלת: כן, בטוח! היא שומרת תורה ומצוות.

הרב אמנון יצחק: לגמרי?

שואלת: כן.

הרב אמנון יצחק: וצניעות...

 שואלת: כן.

הרב אמנון יצחק: וגרבים.

שואלת: כן.

הרב אמנון יצחק: וכיסוי ראש מלא...

שואלת: כן!

הרב אמנון יצחק: יו! איזה כייף לך!

שואלת: ברוך ה'!

הרב אמנון יצחק: יש לך אמא טובה.

שואלת: תודה. אני יודעת.

הרב אמנון יצחק: מה השם שלה? לאט...

שואלת: וובסרה...

הרב אמנון יצחק לא! זה היה מהר.

שואלת: וובסרה.

הרב אמנון יצחק: וובסרה.

שואלת: כן.

הרב אמנון יצחק: בת?

שואלת: ווסה. אמא..בת דינקה.

הרב אמנון יצחק: בת דינקה.

שואלת: כן.

הרב אמנון יצחק: ה' ירפא אותה רפואה שלמה מהרה!

שואלת: תודה רבה!

הרב אמנון יצחק: אתם צריכים לעשות שאלת חכם. תלכו לרב קנייבסקי תשאלו אם אתם צריכים להחליף את השמות. זה קשה מאוד! זה לא פשוט!

שואלת: שלום כבוד הרב.

הרב אמנון יצחק: שלום.

שואלת: אני רוצה לשתף אותך במשהו שקרה לי במקום העבודה שלי ולשאול את דעתך.

הרב אמנון יצחק: בבקשה.

שואלת: עבדתי במפעל ייצור מזון. ההשגחה שם היא השגחה של העדה החרדית בד"צ.

הרב אמנון יצחק: ירושלים?

שואלת: כן. עכשיו, עבדתי במטבח ופעם ראשונה בישלתי פסטה. עכשיו המשגיח נכנס למטבח ואמר לי להפסיק להכין את האכול וכל מה שהכנתי, שזה בערך 40 קילו, לזרוק לפח. אחר כך המנהלת של המפעל הגיעה. שאתי אותה למה הוא רוצה לזרוק הכל. היא אמרה שהוא אמר זה כי אני אשיה שלא שומרת הלכות.

הרב אמנון יצחק: שאת מחללת שבת.

שואלת: כן.

הרב אמנון יצחק: כן...

שואלת: אחרי זה, דיברנו כמה בנות והם אמרו לי שאין דבר כזה...

הרב אמנון יצחק: יש דבר כזה.

 שואלת: אוקי. והם אמרו לי שאצל האשכנזים החרדים הם לא מאמינים ביהדות של האתיופים.

הרב אמנון יצחק: לא נכון. אפילו אם יש אשכנזי מחלל שבת, בישוליו נקראים בישולי עכו"ם. בישול של גוי. אדם שמחלל שבת בפרהסיא יש לו דין כמו של גוי. כמו שלגוי אסור לבשל לישראל, כך אסור למחלל שבת לבשל לישראל. ולכן, משליכים הכל. אדם שמחלל שבת זה לא משנה אשכנזי, תימני, פרסי, אתיופי, זה לא משנה. זה הלכה לכל היהודים. מי שמחלל שבת גם אם נוגע ביין ומנער אותו קצת שהוא פתוח, אסור לשתות מהיין, אפילו נגע בחבית, צריך לשפוך את כל היין. זה הדין של מי שמחלל שבת בפרהסיא. ואני שמח שההשגחה של העדה החרדית מקפידה כמו שהדין אומר וההלכה. ואני כמעט בטוח שאם זה על ידי השגחות האחרות שאני מכיר, זה לא היה כך. אז זה לא כלפי העדה, זה כלפי האדם אם הוא שומר שבת או לא.

שואלת: תודה.

הרב אמנון יצחק: בהצלחה! ותשובה שלמה!  חבל על הפסטות.

שואלת: שלום לך הרב.

הרב אמנון יצחק: שלום.

שואלת: אני שמחה ומודה לבורא עולם שניתנה לי ההזמנות לדבר איתך. ואני מבקשת ברכה.

הרב אמנון יצחק: למי?

שואלת: לחברה שלי פה. גלית בת גיבטה.

הרב אמנון יצחק: היא לא יודעת לבקש לבד?

שואלת: פשוט אני מדברת...

הרב אמנון יצחק: הבנתי. גלית בת גיבטה.

שואלת: כן.

הרב אמנון יצחק: ה' יזכה אותה לתשובה שלמה וזיווג הגון, מהרה!

שואלת: אמן! ועכשיו אני בת 36 עוד מעט, ואני רוצה מאוד, מאוד להתחתן ולחזור בתשובה שלמה.

הרב אמנון יצחק: קודם לחזור בתשובה שלמה ואחר כך להתחתן.

שואלת: כן.. אני מתרגשת מאוד, מאוד.

הרב אמנון יצחק: תמצאי מישהו טוב כבר. מה שמך?

שואלת: טליה בת ג'נט?

הרב אמנון יצחק: יפה. חצי שם יפה. טליה בת ג'נט ה' יזכה אותך בעזרת ה' יתברך, לתשובה שלמה וזיווג הגון מהרה.

שואלת: תודה. ושתהיה לך שנה מבורכת ותודה רבה!

הרב אמנון יצחק: גם לכם! תודה!

שואל: כבוד הרב, אני מאוד אוהב... מת עלייך! אני אוהב אותך מאוד!

הרב אמנון יצחק: אל תמות עליי! תחיה!

שואל: רציתי לבקש ברכה לחזור בתשובה שלמה.

הרב אמנון יצחק: מה השם ושם האמא?

שואלת: ראובן בן מנאלה.

הרב אמנון יצחק: ראובן בן מנאלה, ה' יזכה אותך לחזור בתשובה ולהחזיר בתשובה הרבה מהעדה ומן הסביבה.

שואל: תודה רבה, כבוד הרב!

שואל: כבוד הרב?

הרב אמנון יצחק: כן...

שואל: אני מגיל 20, ממש אחרי הצבא ניסתי לחזור בתשובה ויצאתי, וחזרתי ויצאתי. היון אני בן 38 עם האורות של אלול לקחתי על עצמי כיפה וציצית ואני הולך עד הסוף על כל הקופה ואני מבקש ממך שתברך אותי לחזור בתשובה שלמה ולא להיכשל.

הרב אמנון יצחק: בעזרת ה' אמן! מה שמך ושם האמא?

שואלת: אילן אברהם.

הרב אמנון יצחק: אילן אברהם, בן?

שואל: בן אביגיל.

הרב אמנון יצחק: בן אביגיל. ה' יזכה אותך לתשובה מעומקא דליבא ושלא תיסוג אחור לעולם ותעלה מעלה מעלה.

שואל: אמן! ותברך אותי שאני אגיע למדרגה של האר"י הקדוש בעזרת ה'.

הרב אמנון יצחק: בהצלחה!

שואל: אמן!

שואל: היי כבוד הרב. רציתי לשאול שאלה אחת. האדם משתדל לשמור מצוות והוא דתי לייט.

הרב אמנון יצחק: מה? מה?

שואל: אדם משתדל לשמור מצוות והוא דתי לייט.

הרב אמנון יצחק: כן... זרו! זרו!

שואל: אבל לא פוגם בהוצאת זרע לבטלה, אומרים שהוא צדיק גמור. האם זה נכון?

הרב אמנון יצחק: לא. בדבר הזה שהוא שומר, אם הוא שומר במאה אחוז, בזה הוא יקרא צדיק. אבל במה שהוא לייט הוא לא יקרה צדיק. ואי אפשר ממצווה אחת שמקיימים להפך לצדיק, אם באחרות לא מקיימים כראוי או מזלזלים או מחפפים.

שואל: אוקיי.

הרב אמנון יצחק: בזה הוא צדיק.

שואל: זה מעלה גדולה לא?

הה: בטח! בפרט בדבר הזה, אדם שנשמר מזה זה בחינה גדולה מאוד, של יוסף הצדיק. אבל אם בשאר הדברים הוא לא עושה, מה אתה חושב שתבוא מצווה זו ותכסה על העבירות האחרות? אין דבר כזה! על המצוות הזאת תקבל גן עדן גדול ועל האחרות גהנום קטן או גדול.

שואל: כבוד הרב, יש לי שאלה לגבי משה ויהושע. על משה כתוב "של נעלך" ועל יהושע כתוב "של נעלייך". למה זה כתוב נעלייך וזה נעלך?

הרב אמנון יצחק: יש לזה פירושים שלא הולכים לפי הפשט. לפי הפשט השאלה שלך טובה. אבל יש של את כל המנעולים ואת כל הדברים שמגבילים בהרגלים של הבן אדם , של נעלך מעל רגלייך. אז לא מדברים, רואים שזה נעלך לא נעלייך, אז כביכול רומז הכתוב לאו דווקא לנעליים הגשמיות אלא למנעול שנועל על הרגליים. הכוונה לשון הרגלים. ואז תתפשט כביכול מן הגשמיות ותגיע לדרגת הרוחניות השלמה. זה דרשה על הדבר. לפי הפשט צריך לחפש מה הכוונה דווקא נעלך ולא נעלייך. אבל אם זה נאמר בצורה כזאת, זה מכוון בשביל שנדרוש דרשות. שזה כתוב בפשט ברור שלאדם יש שתי נעליים אז מצטמצמות האפשרויות של דרשה.

שואל: שאלה שנייה לגבי בית כנסת. הגבאים והרבנים לא מקפידים על חזן שעולה לספר תורה או שעולה להתפלל ביטוי נכון. החי"ת, והאל"ף והעי"ן. והתפילה עצמה שהיא תהיה תפילה ממש כמו שצריך. אלא מקימים כל אחד עולה ועולה, מי לא חשוב, יודע לקרוא אז הוא עולה. אז ככה לא יכול לדבר כזה בפרט בימים כאלו, להסיח הדעת מהדבר הזה.

הרב אמנון יצחק: נכון! אני אומר את הדברים האלה כבר הרבה זמן ויש עוד בעיות חמורות נוספות שלא כל אחד בכלל ראוי להיות שליח ציבור וכמעט ואין אנשים שראויים להיות שליחי ציבור. מה עוד, אם הם אוכלים נבלות וטרפות, אז ודאי שאסור להם להיות שליחי ציבור. גם מי שעובר עבירה במזיד לא ראוי להיות שליח ציבור וכו'. אבל גם חי"ת ועי"ן ושאר הדברים שאתה אומר יש שיבוש גדול שאם הוא אומר במקום "על" הוא אומר "אל", כי הוא לא מבטא  עי"ן ואומר אל"ף, אז במקום להגיד "על ישראל ועל רבנן" שתחול הברכה, הוא אומר "אל ישראל ואל רבנן" ושום דבר לא יחול עליהם וכו'. ובקריאת שמע יש דברים חמורים ביותר וגם בתפילה עצמה. דברים קשים ועוד, ועוד. לכן אמרתי מי שרוצה להיות בטוח בתפילות לפחו ראש השנה ויום כיפור שאז צריך להיזהר מאוד שהסנגור, השליח ציבור יהיה סנגור ולא קטגור, ואם ציבור ממנה קטגור שיהיה השליח, מה יהיה עם התפילות שלהם. לאן הם יעלו? לתקרה? עד הספוטים, לאן הם יגיעו? אז לכן צריך לחפש מקום. ברוך השם בסיעתא דשמיא הצלחנו להקים מקום שיש בו את כל מה שצריך. שליחי ציבור שמדברים בחי"ת ועי"ן, מליעל, דגש חזק ודגש קל. רפוי ודגש. כל דבר שצריך להקפיד, מקפידים. ואין להם פלאפונים ואוכלים רק בהכשר שלנו בלבד ולא שום דבר אחר ונזהרים מאוד מזמרים פסולים ומכל מיני איסורים ולא הולכים למקומות מפוקפקים. הכוונה חתונות, מסעדות וכו', לאכול כל מה שנותנים וכו'. קשה מאוד למצוא דברים כאלה בעולם. אבל עובדים על זה קשה ומצליחים. מי שרוצה באמת קיים את ההלכה. אבל מי שרוצה שלום בית בבית כנסת, כי זה רוצה לעלות וזה רוצה לעלות וזה רוצה לעלות וההוא יש לו יארצייט וההוא יש לו יום הזיכרון וההוא יש לו כך וכך, אז הוא רב חלש. הוא צריך לשמור על הקהילה שלא תברך לו. אז לכן מתפשרים בדברים שהם מעיקרי ההלכה.

שואל: שאלה שלישית כבוד הרב: אנחנו אומרים : "על ישראל ועל רבנן". למה מקדימים את "ישראל" לפני "רבנן"? רבנן יותר חשובים בדר"כ. מקדימים את הגדול ואח"כ את הקטן. הרבנן וישראל. פה הפוך...

הרב אמנון יצחק: בלי ישראל איפה רבנן? ועל מי הוא רבנן אם אין ישראל? והכח של ישראל כולם זה הכח ששקול למשה רבנו. אז ישראל זה ישראל, בלי ישראל זה קשה מאוד. לכן אומרים גם במצוות שמקיימים  "בשם כל ישראל". תהיה בריא!

כתיבה וחתימה טובה! מי שירצה אתרוגים, ארבעת המינים יוכל להשיג אצלנו ללא חשש גזל, מעשרות הופרשו כדין, נבדק ע"י צוות כראוי במחירים סבירים מאוד ובאיכות טובה מאוד! יצלצל לארגון שופר ויוכל להשיג שם.

מי שרוצה כיסויי ראש, ציציות, כיפות ייגש לכאן. בבקשה וערב טוב!