מכתב בכתב יד של הרה"ג הרב יהודה שפירא זצוק"ל לרב אמנון יצחק שליט"א מלפני 12 שנה

בס"ד מכתב מרגש ונוקב ביותר מלפני 12 שנה על אודות מצבם של יהודי תימן ועל כל אשר עוללו להם כאן בישראל ועל הפלא הגדול שמתרחש בהנהגת מורנו ורבנו הרב אמנון יצחק שליט"א - שימו לב לדברי הסיום שהם כצוואה.

מכתיבת יד הרה"ג יהודה שפירא זצ"ל לרב אמנון יצחק שליט"א מלפני יותר מ-12 שנים

השבט התימני היה אחד השבטים המובחרים והיפים בין שבטי ישראל מצד אחד בעל אמונה חזקה תום ויושר מלא גאוה יהודית ומצד שני פיקח ובעל שכל, רובם ככולם נהנים מיגיע כפיהם שמחים בחלקם ואין רודפים אחרי תענוגי העולם הזה המדומה, את העונג והאושר היו מוצאים בחיים הרוחניים שלהם, אנחנו גרנו בימי הנעורים בעיר העתיקה בירושלים ולעולם לא אשכח את הנעימות וההתלהבות של השבת שלהם, איך היו מתאספים שעה לפני כניסת השבת וקוראים ביחד בנעריהם ובזקניהם את שיר השירים וקבלת שבת בנעימה וברגשי קודש, ובאשמורת הבוקר שעתיים לפני הבוקר נתמלא כל החלל בזמירותיהם והתפילות הנעימות.

והנה לפני ארבעים שנה כשפתחו שערי ארצינו באו רובם ככולם בהתלהבות קודש ועלו לארץ, הם לא ברחו מפני פוגרומים ובלית ברירה, אלא מתוך חיבת הארץ להתיישב בה ולעבוד בה את האלקים, איזה מראה קודש נגלה בעלייתם, ביד אחת מחזיקים את שק המטלטלים שלהם שעל הכתף, וביד שניה שתילים של אתרוג שהיו בטוחים שאינו מורכב, כי שמעו שבארץ יש מורכבים, וכשירדו מהאוירון השתטחו לארץ ונשקו עפרה, עלייתם היתה עלית קודש, עליהם אני קורא הכתוב: "כה אמר ה'" וכו'  ( "כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (ירמיהו ב, ב))

והנה לדאבונינו ובעוונותינו לא יצא כמו שחשבו, החילונים השתלטו עליהם ועל נפש ילדיהם ובאכזריות שאין כמוה פיזרו אותם במקומות שהם רצו, הפרידו ילדים מאבות וכפו אותם לעבור על הדת, ואמנם היה מלחמה קשה אתם, מה שלא היה עם שבטים אחרים, כי התימני היה פיקח ובעל אמונה חזקה, ניחן במעלה של עם ישראל של: "עַם קְשֵׁה עֹרֶף" (שמות לד ט) שפירשו כבר הראשונים: דהיינו; הם לא פונים עֹרֶף ובורחים אלא עומדים במערכה, אבל המציאות והכלים של המשתלטים עליהם היו יותר חזקים, וכך הצליחו להפריד בנים מאבות ולהחריב את כרם התימנים, מלבד יחידים מוצלים מאש.

ובדרך הטבע היה נראה שהדבר אבוד, כי התימני מעלתו היא גם חסרונו כי הוא קְשֵׁה עֹרֶף גם למצבו של היום ואלו העוסקים בחזרה בתשובה, יודעים שהאגוז הכי קשה הוא דוקא התימני כי אי אפשר להזיז אותו מעמדתו.

והנה קרה לפנינו הפלא הגדול, שקם איש בעל נשמה גדולה מלא אשת דת ובעל מסירות נפש הפועל ימים ולילות לשמה, הוא בעצמו הוא המופת הכי גדול לקיומו של עם ישראל לא על ידי השפעה מן החוץ מצא את דרך התורה אלא מעצמו בסיעתא דשמיא ממש ניסית והשגחה גלויה, וכבר זכה להחזיר מאות יהודים לדת, ואין לי ספק: שאם יתנו לו את העזרה הכספית שהמפעל הזה זקוק, כי כל בעל תשובה מביא אתו בעיות גשמיות, ברוחו הגדולה הוא מסוגל להחזיר לדת אלפים ואולי רבבות, ואני שואל: "מי יכול לעמוד בצד במצב זה?!", הבו לו העזרה ותנו לו יד ויהיו חלקכם עמו, ויקויים בכם את אשר נשבענו על הר גריזים: "ברוך אשר יקים לנו את דברי התורה הזאת!".