טוען...

מצות סוכה - בטחון בהקב"ה!

מצות סוכה מלמדת אתנו כי אין לבטוח בדברים בעולם אלא בהקב"ה בלבד. באמצעות ישיבה בסוכה הרעועה אנו לומדים להישען על ה' בכל מצב, להפנים שכל פרנסתנו והגנתנו אינם מאמצעינו אלא מהשגחתו, ולהתחנך בבטחון שמביא שמחה אמיתית.

  פורסם בתאריך: 08.10.2025, 09:00 • מערכת שופר

מצות סוכה - בטחון בהקב"ה!

מצות סוכה מלמדת אותנו לימוד גדול ויסודי: אין לנו לבטוח ולסמוך על שום דבר בעולם כי אם על הקב"ה בלבד. מדובר בתובנה גדולה וחשובה ביותר לכל אחד ואחד מאיתנו. ונבאר את הדברים בעזהי"ת.

נאמר בתורה (ויקרא כג, מב): "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים". ודרשו חז"ל במסכת סוכה (דף ב.): "כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי". 

התורה מצוה על אדם שלא ישים מבטחו באמצעים חומריים, ולכן מצוה לצאת מדירת הקבע היציבה והבטוחה, אל דירת העראי הרעועה והחלשה, זאת בכדי להחדיר בנו את ההכרה, כי לא ימצא מחסה ומסתור בצל ביתו הקבוע, כי אם בכל מקום שיהיה, גם במקום הרעוע והעראי ביותר - ישים בטחונו בהשי"ת בלבד!

"צא מדירת קבע ושב בדירת עראי"

וראה בשל"ה הקדוש זצ"ל (מסכת סוכה פרק דרך חיים תוכחת מוסר) שהביא מספר מנורת המאור (נר ג' כלל ד' ח"ו פ"א) בביאור מהותה של מצות סוכה, וזה תורף דבריו: 

"צא מדירת קבע ושב בדירת עראי" - כוונתם היתה שבאה מצות סוכה ללמדנו, שלא ישים אדם בטחונו בגובה ביתו וחיזוקו ותיקונו הטוב ואף כי יהיה מלא מכל טוב, ואל יבטח בסיוע שום אדם, אף על פי שיהא אדון הארץ ומושל בה, אבל ישים בטחונו במי שאמר והיה העולם, כי לו לבדו היכולת והאמונה וכו', ולו לבדו המחסה והמסתור, כדכתיב (תהלים לב, י): "וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ", ונאמר (שם צא, ב): "אֹמַר לַה' מַחְסִי". 

הרי לנו שמהותו של חג הסוכות הוא להגיע לידיעה והכרה שלימה שאין לבטוח בדבר מלבד הבטחון בהקב"ה.

ממשיך בעל המנורת המאור זצ"ל: "ולהעיר לאדם על זה באה מצות סוכה בזמן הזה, אחר אסיפת גורן ויקב בארץ ישראל, כמו שנאמר (דברים טז, יג): "בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ", לפי שבזמן הזה הוא זמן בעיטה לכל, והאוצרות מלאים כל טוב והאדם כבר נאסף לעיר, ומטיח את גגו ומחזק בדק ביתו להשמר בו מזרם וממטר ומרוח ושאר פגעים. לפיכך ציוה לצאת מביתו החזק וישב בסוכה, כדי שיתעורר וישים מבטחו בה' יתברך, ויתן אל לבו, כי כל הטוב המגיע אליו מן היוצא בשדה, הכל בא לו ברצון ה'.

וגם באה מצוה זו להעיר ולהזכיר, כי בסוכות הושיב ה' יתברך את בני ישראל במדבר, ושמרם מן החורף והקרח והצינה והגשמים והחום בלי בית ותקרה, ובזה יראו כי בכל דור ודור שומרם בוראם בלי בית וחומה דלתים ובריח, כמו שנאמר "כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כג, מג) עכ"ל.

ומבואר מדבריו שגם בעת שכביכול האדם בטוח בעצמו ובמעשיו כגון בעת אסיפת תבואתו לתוך אוצרותיו, גם אז אין לו לאדם לבטוח אלא בהקב"ה בלבד. והתורה ציוותה עלינו בחג הסוכות לצאת מדירת קבע ולשבת בדירת עראי על מנת שנוכל להפנים ולהחדיר ידיעה זו אל תוך לבנו.

"הסוכה מורה על הבטחון והחסיון בצלו יתברך"

וכן כתב הגאון רבי דוד טבלי זצ"ל בספרו נחלת דוד (דרוש א'), וזה לשונו:

"ביסוד טעמי המצוה הזאת, כבר דברו כל גדולי חקרי לב אבירי המפרשים וכולם כאחד הסכימו, כי ענין הסוכה מורה על הבטחון והחסיון בצלו יתברך, לחזק ולהתרשם בלבנו כי עצמות הנהגותינו אינה באמצעות מזלות השמים וכסיליהם, רק מפאת ההשגחה ההחלטית מעצמותו יתברך".

רמזים בהלכות סוכה למידת הבטחון 

והאמת היא שמצינו כמה הלכות בהלכות סוכה המרמזות לנו על ענין הבטחון המוחלט בהקב"ה.

וכמו שכתב שם הנחלת דוד זצ"ל: "מזה הטעם סוכה שחמתה מרובה מצלתה פסולה, יען כי זריחת החמה מורה על ההנהגה המסודרת על ידי מערכת צבא השמים, כי היא היושבת ראשונה במלכות צבא השמים. אולם הכונה לחסות בצלו יתברך בצל הנהגתו".

וכן מצינו להגאון בעל השואל ומשיב זצ"ל שכתב שיסוד מצות סוכה הוא בטחון, ולכן על הסוכה להיות תחת כיפת השמים ולא תחת הבית או האילן, כי צריך האדם לבטוח בלתי לה' לבדו ולא על ידי אמצעי כלשהו. ולפיכך העושה סוכתו תחת האילן הוי כאילו עשאה בתוך הבית ופסולה.

כמו כן מצינו במשנה (מסכת סוכה דף ב.) שסוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, ובגמרא הובאו כמה טעמים בסיבת הפסול. ואחד מהם מדברי רבי זירא משום ש"למעלה מעשרים אמה אין אדם יושב בצל הסוכה אלא בצל דפנות".

ובביאור טעם זה כתב בעל הערוך לנר זצ"ל כי יש כאן רמז על מידת הביטחון, שהרי צל הסכך מרמז לתשועת ה', וכלשון הכתוב (תהלים קכא, ה): "ה' צִלְּךָ" ולפיכך יש לישב תחת צל הסכך שהוא צל הקב"ה, מאידך הדפנות מרמזות על ענייני העולם שעליהם מרחף צל הסכך והם סובבים את האדם מכל צדדיו. 

וזוהי הסיבה שסוכה גבוהה למעלה מעשרים פסולה, משום שהוא יושב בצל דפנות ולא בצל הסכך, והיינו שהוא בוטח בענייני העולם הזה שעל ידם תבוא לו הישועה - וזה פסול ולא נרצה לפני ה'.

ולכך נכפל הלשון בפסוק (ירמיהו יז, ז): "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' - וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ". כלומר: לא די בעצם הביטחון בה', אלא צריך גם שה' בלבד יהיה מבטחו, ולא יבטח ויקוה לישועה באמצעות ענייני העולם הזה, אלא רק בישועת ה' כהרף עין.

החילוק בין אכילת עראי לשינת עראי

על פי דרכנו נראה לבאר את שנפסק בשולחן ערוך (סי' תרל"ט ס"ב) שאוכלים ושותים וישנים בסוכה כל ז', אמנם חלוק שינה מאכילה, שאין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי, אבל מותר לאכול חוץ לסוכה אכילת עראי, וכל זה מדינא דגמרא.

ויש לתמוה: מהו החילוק בין אכילת עראי שמותרת חוץ לסוכה, לשינת עראי שאסורה? 

ואפשר לבאר על פי מה שכתב בספר אמונת עתיך: השינה מראה על העדר הפעולה וההשתדלות, וכתינוק הסומך על אמו בכל עניניו והוא יושן באפס מעש ובוטח באמו שיכין עבורו כל צרכיו, ולפיכך סוכה שהיא "צילא דמהימנותא" זהו המקום בו עלינו לישן בתוכה בטוחים בהקב"ה ללא שום דאגה. 

ועל דרך מה שנאמר במדרש שוחר טוב (על תהלים מזמור ג) שחזקיה מלך יהודה אמר: "אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה" (תהלים ג, ו) כלומר: אני ישן במיטתי והקב"ה מפיל שונאי מלפני. 

ומפני שמהות מצות הסוכה הוא בטחון בה', עלינו לישון בתוך הסוכה ובזאת אנו מראים זאת בכך שאנו סמוכים ובטוחים עליו בעצימת עין, ולפיכך גם שינת עראי אסורה חוץ לסוכה.

מדוע חג הסוכות חל אחרי יום הכיפורים?

ניתן להוסיף על כך את המבואר בספר מליץ יושר בנוגע לשאלה מדוע חג הסוכות חל מיד לאחר יום הכיפורים. 

התשובה: יסוד ועיקר החזרה בתשובה הוא להגיע לכלל אמונה ובטחון בהשם יתברך, וכמו שאמרו חז"ל במסכת מכות (דף כד.): "בא חבקוק והעמידן על אחת: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חבקוק ב, ד) וזהו ענין הסוכה שיושב בדירת עראי דלה שאינה משומרת בברזל ובריח ואינה מוגנת מפני הצינה, החמה והמטר, אלא הוא בידיים הסמוכות והבטוחות של בורא עולם.

חג הסוכות - הזדמנות להתחנך במידת הבטחון!

והנה חג הסוכות מהווה לנו הזדמנות נפלאה להתחנך במידת הבטחון וכפי שהעיר בזה הגאון רבי אביגדור מילר זצ"ל. 

הלוא מסכת הליכתם של בני ישראל במדבר היוותה שיעור מאלף בבטחון שנמשך ארבעים שנה.

נתאר לעצמנו: אומה שלימה הולכת "בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (ירמיה ב, ב) "וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם" (דברים ח, טו) "בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם" (תהלים סג, ב), הבטחון היחיד שיש לאדם במצב כזה הוא בה', וכל שאר אמצעי הבטחון הקיימים בעולם אינם אלא רמיה עצמית.

ועל אף שמצות "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" (דברים ד, טו) מחייבת אותנו לנקוט באמצעי זהירות על מנת לשמור ולהגן על חיינו, אולם גם כשעושים זאת יש לזכור שרק ה' הוא השומר היחיד על חיינו.

גם כשעושה אדם את חובת ההשתדלות ושם מנעול על דלתו, חייב לזכור שהשי"ת הוא המחזק את המנעולים והסורגים וכמו שכתוב (תהלים קמז, יג): "כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ".

כי יחד עם ההשתדלות שחייב האדם לעשות בכל תחומי חייו, בשמירה על הבריאות, בהגנה על הבית ובדאגה על הפרנסה. הרי שחייב הוא לעמול ולהתאמן עד שיתרגל שכלו ויתחנך לדעת שהכל מה', ופעילות ההשתדלות אינה יכולה להניב שום תוצאה ללא רצון ה'. על האדם להפנים את האמונה שלא החנווני נותן לו את המזון אלא הקב"ה, הוא ה: "נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר" (תהלים קלו, כה) בעוד שהחנווני הוא רק שליח.

לדור המדבר היתה הכנה נפלאה של בסיס הבטחון והאמונה בה' שהוא לבדו עושה הכל, שהרי נוכחו לראות בחוש שאף ללא בית וללא שום אמצעי הגנה חיצוניים לא נפגעו לרעה במאומה.

אולם, למרות ההכנה הגדולה הוזהרו ישראל לעמוד על המשמר ולהחזיק במידת הבטחון בשלימות ובתמימות גם לאחר היכנסם לארץ אשר היו בה בתי חומה יקרים, פרדסים וכרמים, כיון שמרוץ החיים וחוסר המחשבה והתבוננות עלולים לגרום לאדם לחיות ברמיה עצמית ולחשוב ש: "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" (דברים ח, יז) היות שהשקעתי, חרשתי זרעתי ונטעתי - לכן העצים פורחים ומפיקים פירות...

כשנכנס האדם לסוכתו, הוא נזכר כיצד התקיימו אבותינו בתנאי המדבר ולא חסר להם מאומה למרות שהלכו "בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם" ואז מתחזקת הכרתו ומעמיק בטחונו בריבונו של עולם הכל יכול שממנו הכל!

מדברי רבינו בחיי זצ"ל

וכדברים הללו כבר כתב רבינו בחיי זצ"ל בהקדמה לפרשת בשלח: 

כל עניני ישראל ומקריהם במדבר הכל היה נסיון גמור כדי שיגדילו נפשם השכלית במדרגות הבטחון שהוא שורש האמונה. 

והוסיף רבינו בחיי זצ"ל בפרשת אמור: עיקר מצות סוכה למאן דאמר שהוא כנגד סוכות ממש, שהטעם שנצטוינו לעשות סוכות דוגמת הסוכות שבמדבר כדי שיתגלה ויתפרסם מתוך מצות סוכה גודל מעלתן של ישראל במדבר שהיו הולכים עם כבד האנשים והנשים והטף במקום ההוא אשר אין בטבע האדם לחיות בו והוא שהעיד הכתוב: (יואל ב, כ) "אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה", (במדבר כ, ה) "לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן" וכו', כי שם באותו מקום הכנתי להם כל צרכם ולא חסרו דבר, עד כאן דבריו.

הרי לנו שתכלית הליכת בני ישראל במדבר היתה כדי שיתחזקו במידת הבטחון, וזוהי הסיבה שאנו מקיימים מצות סוכה - על מנת לזכור ולהפנים בנפשנו את מידת הבטחון בהקב"ה!

"וזאת תורת האדם - יחזק לבו בבטחונו ובתקוותו בו יתברך"

לקח זה שאנו מצווים לזכור בחג הסוכות צריך ללוות אותנו במשך כל השנה - להכיר שאין שום דבר בעולם שנוכל לסמוך בו ולבטוח בו, לא העושר, לא הרכוש, לא הפרוטקציות ולא שום דבר - רק בהקב"ה בלבד. 

הגאון בעל הבית הלוי זצ"ל בכתביו על עניני בטחון כותב כהאי לישנא: "וזאת תורת האדם - ויחזק לבו בבטחונו ובתקוותו בו יתברך ויקבע בלבו אשר בלעדו יתברך אין לו ממי לבקש עזרה".

"כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ"

עלינו לחוש כגמול עלי אמו שבוטח בה ולא דואג מאף דבר בעולם.

וכמו שכתב הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל (משנת רבי אהרן ח"ד ומובא גם באש התורה ח"א) על הפסוק בתהלים (קלא, ב): "אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי": 

"שהנה התינוק תלוי לחלוטין באמו שתאכילהו ותטפל בכל צרכיו, והינו רגוע ושליו מכח הרגשה זו שמרגיש בטוח בזרועות אִמּוֹ בלבד. אין לו שום ציפיות ממישהו זולתה. אין לו בעולמו כי אם אותה. והנה מציאות זו איפא היא המושכת אליו את האהבה העצומה שאוהבתו אִמּוֹ במיוחד בגיל הרך. היא המדרבנת אותה וגורמת לה לדאוג לכל חפצו במסירות נפלאה. וככל שמצב זה משתנה עם גדילתו, כשאינו תלוי וקשור כל כך באמו, אהבתה פחות עזה, וכן מסירותה. השיא הוא דוקא בעת שהילד חסר אונים לגמרי ונתלה בה".

כפי מידת בטחונו של האדם כך אוהבו הקב"ה

ומידת הבטחון משפיעה גם על הנהגת הבורא יתברך שמו עם ברואיו כביכול. 

כי ככל שתתחזק באדם ההכרה שכל כולו תלוי בחסדי השי"ת, והוא היחיד שיכול לבטוח בו שיספק כל צרכיו, וכפי שירגיש יותר באפסיותו העצמית והעדר יכולתו וכי אין לו לצפות מאומה משום כח בעולם זולתו יתברך שמו - כך באותה מידה תגדל ותתעצם אהבת יוצרו אליו בגלוי, ויתעורר למעלה רצון למלא משאלותיו לטובה.

"וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ"

יש להוסיף על דרך זה את פירושו של החתם סופר זצ"ל על הפסוק בפרשת בהר (ויקרא כה, כו) "וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ". 

הכוונה היא - שכאשר האדם מרגיש כי אפסה כל תקוה ומסיר בטחונו מעזרת בני אדם בבחינת "וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל", או אז תבוא ישועת ה' ו: "וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ".

דרגת הבטחון של הסבא מנובהרדוק זצ"ל

לדרגה זו של בטחון הגיעו גדולי ישראל, וכמו שנווכח מהעובדות דלהלן.

הגאון רבי אברהם יפהן זצ"ל סיפר על מידת הבטחון בדרגות הגבוהות של חותנו הסבא מנובהרדוק זצ"ל. 

היה זה במלחמת העולם הראשונה, הם היו באמצע הקידוש ופצצות החלו ליפול בקרבת מקום. כל בני הבית נשכבו על הרצפה ומצאו מחסה תחת לשולחן. ואז נפלה פצצה שהרעידה את כל הבית עד שטיח נפל מהקירות, וכולם היו בפחד מות. 

לאחר כמה דקות נהיה שקט, ואט אט החלו לצאת מתחת לשולחן, ומחזה מדהים נגלה לעיני כולם: הסבא זצ"ל עמד על מקומו וכוס הקידוש היתה בידו כשהיא גדושה עד גדותיה וטיפה לא נשפכה ממנה!

אלו הגבהים שניתן להגיע אליהם בזכות מידת הבטחון בה'!

מדוע עזב הרב מבריסק זצ"ל את המקלט?

ומסופר על הרב מבריסק זצ"ל שבימי מלחמת העולם השניה שהה בפולין בעיר וורשא. פצצות הוטלו מהאויר על העיר, והרב מבריסק זצ"ל ירד למקלט כמו כולם. אך כאשר ההרעשה של הפצצות התחזקה, קם לפתע ממקומו ועלה בחזרה לדירתו. 

תמהו כולם: הכיצד כאשר היה המצב מסוכן פחות - שהה במקלט, ואילו כשהסכנה גברה - הוא עולה לדירה בקומה עליונה?...

השיב הרב מבריסק זצ"ל מתוך מדרגת בטחונו בה' הגדולה: אכן טעם יש במעשיי, כי באמת צריך האדם שיהיה לו בטחון חזק בכל דבר בהשי"ת ולא לירא ממאומה, אלא שדעת הרמב"ם זצ"ל שיש להימנע מלהזדקק לנס גלוי. והנה מקודם כאשר הפצצות היו חלשות, והמקלט יש בו כדי להגן מפניהן - ניחא בזה שיושבים בו. אבל עכשיו שהפצצות שנופלות הן בעוצמה כזו שגם המקלט אינו יכול להגן מפניהן - מה כבר ההבדל בין המקלט ומחוצה לו, הרי אפשר גם להיות בבית ולהמשיך ללמוד כרגיל!...

"אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי ה' יִסְמְכֵנִי

על אותה תקופה נוראה של מלחמת העולם השניה בשהותו של הרב מבריסק זצ"ל בעיר וורשה מסופר עוד.

הגרי"ז זצ"ל עם חלק מבני ביתו, שהה אז בביתו של מר טנצמן, אחד מיהודי וורשה. ההפגזות של הגרמנים ימ"ש הטילו פחד גדול, וגם בעת ששכבו לישון בלילה - לא פשטו את בגדיהם כדי ללבוש תחתיהם בגדי לילה. איש לא היה בטוח שכאשר יתעורר יהיה בידו זמן מספיק ללבוש את בגדיו חזרה. היחיד שלבש בכל ערב את בגדי הלילה טרם עלותו לישון היה הרב מבריסק זצ"ל.

פעם אחת ההין מר טנצמן בעל הבית להשית את תמיהתו בפני הרב זצ"ל: מה פשר השלוה המוזרה הזו שעוטה הרב על עצמו בעיצומה של מלחמה, והוא פושט את בגדי היום ולובש בגדי לילה כאילו נתון הוא בביתו השליו שבבריסק?

הרב מבריסק זצ"ל מיהר להשיב לו: מידי ערב בעת קריאת שמע על המיטה חוזר הנך על מאמרו של דוד המלך ע"ה (תהלים ג, ב-ג): "ה' מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי: רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה". 

דוד המלך ע"ה מתאר לפני הקב"ה את הצרה הנוראה בה הוא נתון, כאשר בנו מבקש ליטול ממנו את המלוכה ואף להורגו נפש, ובה בעת ממשיך דוד המלך ע"ה ואומר באותו מזמור "אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי ה' יִסְמְכֵנִי" (תהלים ג, ו) - כלומר - דוד המלך ע"ה הולך לישון בבטחה - גם כשהוא שרוי באותו מצב נורא. מדוע? משום שיודע הוא שהכל מאיתו יתברך.

דע לך - אמר לו הרב מבריסק זצ"ל - כי לאחר שאדם עשה את כל ההשתדלות שהיה ביכולתו לעשות, מתפשטת באבריו תחושת שלוה מאין כמוה!

גם אני עושה הכל כדי להמלט מידם של הנאצים הצוררים הארורים. אך ברגע שכיליתי מלאכתי ועשיתי כל מה שביכולתי - שוב אין בי ולו שמץ של פחד ואי רוגע! יודע אני נאמנה, כי הכל נתון בידו של הבורא יתברך וכל מה שיבוא עלי לא יבוא אלא מידו. 

"אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה" - ברוגע ובבטחה. ואם כבר ללכת לישון, מדוע לא עם בגדי לילה?

כך נראים הרוגע והשמחה הפנימית של הבוטח בו יתברך באמת!

נפלא!

הוראתו הנפלאה של המשגיח הגאון רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל

וזו הנקודה המרכזית אותה עלינו ללמוד מחג הסוכות - לא לסמוך על שום דבר שבעולם ולא לבטוח כי אם רק בקב"ה.

מעשה שהיה בבחור שעמד בפרק "האיש מקדש" ודברו עבורו נכבדות על בת תלמיד חכם, אך דא עקא אביו נתבע שיתחייב סכום כסף נכבד וכבד עד מאוד. הבחור הגיע לשאול בעצתו של המשגיח הגאון רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל שיורה לו כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת.

שאל המשגיח זצ"ל את הבחור: האם אביך שכיר או עצמאי? הבחור ענה שאביו עצמאי. 

אם כן - אמר לו המשגיח זצ"ל - אמור לאביך שיגמור את השידוך ויתחייב בעדך את כל אשר המחותן דורש בעדך, ובעזר ה' יתברך יוכל לעמוד בהתחייבויותיו. 

הבחור ענה אמן, והוסיף לשאול מתוך דרך ארץ: ילמדנו רבינו למאי נפקא מינה אם אבי שכיר הוא או עצמאי? 

ענה לו המשגיח זצ"ל: דע לך! שפע הפרנסה בא לו לאדם כפי מה שהוא נושא עיניו לשמים. והנה מי שהוא "שכיר" בוטח גם על ה"בוס" שלו - שביום המיועד והקבוע ישלם לו משכורתו השלימה, אבל מי שהוא "עצמאי" בוטח בה' בשלימות - בכל שעה ורגע הינו תלוי בחסדי הבורא יתברך שישלח אליו קונים הרוצים בסחורתו, ולפי שהוא כל כך תולה עצמו בחסדי הבורא הנני מובטח שבוודאי יעזרהו ה'.

ואכן כך היה - האב שהיה מניצולי המלחמה, קיבל בתוך הזמן שבין האירוסין לחתונה כספי פיצויים מגרמניה, סכום שווה ערך לדרישות המחותן!

הוא שאמרנו! כשהאדם לא בוטח בשום דבר אלא רק בהקב"ה אז הקב"ה עוזרו וממלא לו את מבוקשו!

הטעם שחג הסוכות קרוי "זמן שמחתנו"

לפי המתבאר יש לתת טעם נוסף מדוע חג הסוכות מכונה "זמן שמחתנו". 

הלוא מהות חג הסוכות סובב והולך על ענין הבטחון בו יתברך, וכידוע רק מי שיש לו בטחון בה' יכול להיות שמח, כי מי שאין לו בטחון בה' לעולם לא יוכל להיות שמח, כי הוא מוקף מסביב בכל מיני דאגות וטרדות, ורק באמצעות הבטחון בה' הכל יכול, מסוגל אדם להיות שמח ושליו.

"כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ"

נסיים בלשונו של בעל השומר אמונים זצ"ל: 

"וזוכים על ידי בטחון להשיג השמחה האמיתית בה', כי אי אפשר בשום אופן להשיג שמחה בה' אם לא על ידי מידת הבטחון, וכמו שכתוב (תהלים לג, כא) "כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ".

- - - 

קרדיט: מאמר 3 באדיבות הרב אברהם חנונו שליט"א מלייקווד ישר כוחו! [מחבר הספרים הנפלאיםאל תדיחנו, הראנו בבנינוחנוכה דיליהפורים דיליהמידות דיליהמצוות דיליה, (שבת קודש), תורה דיליהתפילה דיליהתשובה דיליה ועוד....] המאמר רואה אור לראשונה! באתר 'שופר' ארגון להפצת יהדות ע.ר. באדיבות המחבר שליט"א מתוך הספר הנפלא החדש! סוכות דיליה.

לכתבה הקודמת: חג הסוכות - ימי תשובה מאהבה - לחץ כאן. חג הסוכות נקרא "ראשון לחשבון עוונות" כי אז התשובה היא מאהבה – בשמחה בבניית הסוכה ונטילת ד׳ מינים, ולא מיראה כבעשרת ימי תשובה. תשובה מאהבה הופכת עוונות לזכויות, ולכן דווקא בימי השמחה מזכירים חטאים, שהפכו לסניגורים. ימים אלו הם "עשרת ימי תשובה מאהבה".

 

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 03.12 17:36

    שלום כבוד הרב, אני בהלם... ב"ה בסוף ההרצאה שלכם ברמלה (26.11.25) ביקשתי ממכם ברכה לתינוק בן שנה שמאושפז בטיפול נמרץ ומועמד לניתוח לקוצב לב (ל"ע), הרב בירך לרפואה ואמר: 'שיצא מבית החולים מהרה!' מאז הברכה התחילה הטבה בליבו ואתמול הוא חזר הביתה ללא ניתוח, וואו תודה רבה כבוד הרב יה"ר שהשי"ת ישמור עליכם תמיד! (אמן) (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).

  • 02.12 18:28

    כבוד הרב היקר שליט"א תודה רבה על ברכתכם, ב"ה קיבלתי היום תשובה שנתנו לי נכות כללית לעוד שנתיים. קיבלתי על עצמי לאסוף לפחות 10 נשים לומר יחד "מזמור לתודה" ו: 'נשמת כל חי'. אם אפשר בבקשה להפיץ לינק הצטרפות לקבוצה שפתחתי במיוחד לזה. תודה רבה כבוד הרב היקר שליט"א על הכל מכל וכל.

  • 27.11 14:05

    שלום כבוד הרב, יהודי שחי בצרפת, לקחתיו לשדה התעופה, חזר היום אחרי חופשה בארץ של כמה ימים, מוסר ד"ש ומשבח את הרב הוא מאוד אוהב את הרב הבאתי לו שני דיסק און קי של הרב הוא ממש התרגש! (מאגר השו"ת הגדול בעולם shofar.tv/articles/14569).

  • 27.11 13:10

    שלום עליכם כבוד הרב שליט''א, בדיוק מה שכבוד הרב דיבר בשיעור של הבוקר ,תודה לכבוד הרב שמכוון אותנו לאמת 🤗 (🎞 מדוע מבני עשיו באים להתגייר ולא מבני ישמעאל? shofar.tv/videos/16401).

  • 27.11 10:28

    בוקר אור לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום לאין ערוך על עוד דרשה מרתקת ועמוקה ממש - ניתוח עברו של העם היהודי בהתאמה למציאות היומית בהווה היא הרבה יותר ממדהימה בעיניי (ללא ספק אזדקק לחזור לשמוע דרשה זו עוד מספר פעמים על אף הבהירות שהרב היקר והאהוב העביר את העניין בשלימות כדרכו בקודש). כמובן שהחלק של ההתייחסות לשאלות ולבקשות הציבור היה מרגש ועינייני. מכאן, אני רוצה לאחל לרב היקר והאהוב בלב שלם ונפש חפצה בריאות ואריכות ימים ושנים שהקדוש ברוך הוא יתברך ישמור ויצליח את דרכך בכל עניין ועניין לנצח נצחים. אמן ואמן!!! (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).

  • 26.11 10:14

    בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום על עוד דרשה מרתקת ומיוחדת כדרכך בקודש. (ועשה לי מטעמים 26.11.2025, shofar.tv/videos/18186) יה"ר שהקדוש ברוך הוא יתברך ירעיף על הרב היקר והאהוב כל מילי דמיטב ושמחה לנצח. אמן ואמן!!!

  • 23.11 18:00

    מורינו ורבינו הקדוש, ב"ה מאוד הזדהתי עם השיעור "לב שבור" (shofar.tv/videos/18174) גם אני הייתי תקופה ארוכה ללא ילדים (ל"ע). מה לא ניסינו?! טיפולים, תפילות, ברכות, סגולות... עד שיום אחד הייתי לבד בבית, התחלתי להתפלל ופתאום פרצתי בבכי ללא שליטה, ממש בכי חזק מלב שבור! התחננתי לזרע קודש, והיאומן!... ב"ה אחרי כחודש קיבלתי תשובה חיובית... 🥹☺️

  • 23.11 17:59

    🌺 שלום וברכה כבוד הרב היקר! חייב לשתף מה שהיה אתמול בערב בבני ברק: יעקב ברקולי הזמין אותנו לסעודת הודיה, לא אמר על מה, הגעתי מחולון עם מאור יהודה שותפי, אמרו שמתחילים עם סרט במקרן. הסרט התחיל עם לוגו העמותה שלנו ואז המון-המון חברים ממשפחות הקהילה מודים בוידאו לנו ולעמותה על כל השנים של התמיכה והעזרה הגדולה וכו', ממש ממש יפה ומרגש מאד! ❤️ היינו ממש מופתעים, לי אישית עדיין לא נפל האסימון ושאלתי את ברקולי 'ומה עכשיו? על מה הסעודת הודיה?'... ואמרו שכל הסעודה בשבילנו ולעמותה כהכרת הטוב! כל הארגון וההשקעה להוקיר טובה לעמותה ולנו היינו בהלם, מתרגשים מאד, שמחים מאד ולא ציפינו ולא חלמנו לדבר שכזה כי אנחנו לא מחפשים 'תודה' ושבחים, רק עושים באהבה בהתנדבות לשם שמים... היו אולי 30 חברים מהקהילה בבני ברק, חלק הגיעו מירושלים כמו אלחנן, בנצי ועוד, שי קדושים ניגן, הרב שמעון רחמים דיבר דברים מרגשים ומסר שיעור (צילמנו) כולם התארגנו והביאו לנו מתנות יפות ומושקעות מאד לי, למאור ולשלומי צעירי שמתנדב איתנו, תעודות הוקרה מרגשות, טרחו במיוחד לקייטרינג עם איתן אזולאי, בקיצור הרגשנו את ההשקעה בלב שלנו בצורה בלתי רגילה, כולם שמחו ששמעו על זה וחיכו להשתתף ולהוקיר טובה, פשוט מדהים ביותר! יישר כח ענק ליעקב ברקולי ואוריאל יפת הי"ו שארגנו את רוב הדברים והזמינו את כולם, הם אמרו שהלוואי שזה יהיה מעט מן המעט ממה שכל משפחות הקהילה יכולים להחזיר טובה! תודה לכבוד הרב היקר על כל העזרה וההכוונה מתחילת הדרך שלנו והלאה, לא מובן מאליו! יהי רצון שנזכה להגדיל את מפעל החסד והצדקה עשרות מונים, שנשמח את הבנים והבנות של הקב"ה ובזכות הצדקה נזכה לגאולה השלמה ברחמים בחיינו בימינו אמן ואמן! ארז ומאור, עמותת בצדקה תכונני (לכתבה הגדה של פסח מבית בצדקה תכונני shofar.tv/articles/15376).

  • 01.11 23:33

    כבוד הרב שלום שבוע טוב🌹קודם כל אני מודה לרב על הכל, אתמול בכניסת שבת בלחץ ב"ה בירכת את אימי, תודה. ביקשתי בנרות שבת שהשי"ת יתן לי סימן בתהילים שלא אדאג שקשור למילה של 'שופר' שאמא שלי תבריא בזכותך, ויצא לי תהילים (מז, ו) "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר" ושמחתי ובכיתי שבזכותך אמא שלי תבריא . וב"ה השי"ת שומע בקולך כל כך. אמא שלי בדקה לחץ דם ויצא לה 167 ואחרי שעה בערך בדקה שוב ולפני אמרה: 'בזכות הרב אמנון יצחק יעבור לי!' הלחץ דם ירד ל144 תודה כבוד הרב. 🙂🙂 רציתי לפרסם את זה.

  • 25.10 19:44

    כל כך מודה לה' יתברך ולעוסקים במלאכה של אפלקצית הרב אמנון יצחק ללא ההפסקה, אין... ב"ה ממש לטהר את הלב והשכל מכל הטומאות שבעולם ומעניק שמחה ושלוות נפש לשמוע את הרב הקדוש הצדיק הפרוש והגאון שלנו (לכתבה shofar.tv/articles/15403 להורדה play.google.com/store/apps/details?id=tv.shofar.nonstop&pli=1).

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

077-353-2243 או 8724*
לשידור חי יש ללחוץ כוכבית (*) ואז 0

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים