לברך מכל הלב – סוד השמחה שבברכות השחר
מסידור 'יסוד ושורש העבודה' הרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא זיע"א
פורסם בתאריך: 26.06.2025, 10:37 • מערכת שופרלהורדת קובץ PDF - לחץ כאן
לשמיעה ברכות השחר וכו' מהחזן ר' אהרן כהן הי"ו
ב"ה ניתן להשיג בחינם! את 'ברכות השחר' בכוונת הלב בתוך הספר 'קיום מצוות כהלכתן' במשרדי שופר.
וכן את ה: פרספקס כוונות שם ומלכות - 50 ש"ח.
- - -
ברכת 'עַל נְטִילַת יָדָֽיִם': חַיָּב לברך ברכה זו בשמחה רבה ועצומה שֶׁבְּמִצְוָה זו קידש אותנו הבורא.
'אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה': יְכַוֵּן ''גבורות ה' גבורות ה' '' כמה פעמים בשמחה עצומה מאוד על שאנחנו עם קדוש עובדים לאלוה ובורא כזה.
'וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת': יְכַוֵּן ''גבורות ה' גבורות ה' '' כמה פעמים וישמח שמחה עצומה על גודל אלוקותו יתברך ויתעלה.
ברכת 'אֱלֹהַי! נְשָׁמָה': יברך בהתלהבות גדול ובפרט בתיבות 'כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי... רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת'.
'הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים': יתאמת בלבו של אדם אמונה שלימה ואמתית שהקב"ה יחיה מתים יתבונן בלבו גבורות ונפלאות הבורא יתברך בזה שיחיה כל המתים מאדם הראשון עד סוף כל הדורות יש מי שיהיה לְדִרְאוֹן עוֹלָם ויש מי שיהיה לְחַיֵּי עולם ויכיר הבורא יתברך ויתעלה כל נשמה ונשמה ליתן בגוף שלו אף שהגופים נרקבו כבר מכמה אלפים שנה לכן יחשוב האדם במחשבתו יְכַוֵּן ''גבורות ה' גבורות ה''' כמה פעמים בשמחה עצומה.
ברכת 'הַנוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה': להכניס שמחה עצומה בלבו על גודל אלהותו יתברך ויתעלה בנפלאותיו הגדולים שנתן בתרנגול כל כך הבחנה ויותר גבורות ונפלאות הבורא שנתן בלב בשר של אדם כל כך שכל ובינה להתבונן שכליות נפלאות.
ברכת 'פּוֹקֵחַ עִוְרִים': אף שיאמר האדם כל הברכות בעינים סגורות אך בחתימת הברכה זו 'פּוֹקֵחַ עִוְרִים' יפתח את עיניו ויכוין בזה להראות גבורתו יתברך בבריאת העינים שיכול להעצים עיניו כשירצה ולפתוח כשירצה שהיא חכמה נפלאה באבר זה לבד מהחכמה הנפלאה העצומה של העינים שהם עיני בשר ומאירין מאור נפלא כזה לכן יחשוב במחשבתו בחתימת ברכה זו יְכַוֵּן ''גבורות ה' גבורות ה' '' בשמחה עצומה.
ברכת 'מַתִּיר אֲסוּרִים' ו: 'מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים': יהיה לאדם האמנה אמתית כי כל התפלות וכל הברכות תקנו אנשי כנסת הגדולה ע"פ סודות גדולים ונפלאים ותקונים גדולים בעולמות העליונים.
ברכת 'זוֹקֵף כְּפוּפִים': על השכינה הקדושה וישמח על זקיפתה לעתיד במהרה בימינו.
ברכת 'הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ': נתקנה על שהאדם מפקיד נשמתו בערב ביד הקב"ה עֲיֵפָה מעבודה קשה כל היום ומחזירה לו בבקר שקטה ושלוה וע"פ המדרש: "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" (איכה ג, כג) בשר ודם מפקיד פקדון ביד חבירו ומחזירו לו בלוי ומקולקל אבל אדם מפקיד בכל ערב נשמתו ביד הקב"ה והיא עֲיֵפָה ומחזירה לו חדשה ורגועה לכן בברכה זו ראוי לאדם להתבונן כל זה במחשבתו וליתן הודאה עצומה להבורא יתברך על זה.
ברכת 'רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם': כמה פעמים יְכַוֵּן ''גבורות ה' גבורות ה' '' בברכה זו איך הָאָרֶץ צף על התהום במאמרו יתברך ויכניס האדם שמחה עצומה בלבו בחתימת הברכה באלהותו יתברך ובגבורותיו כי עיקר העבודה היא השמחה.
ברכת 'שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי': חיוב על האדם לברך ברכה זו בשמחת הלב מאוד ויאמין האמנה גדולה בה' יתברך ויתעלה שיספיק לו צרכו. וביחוד האדם שחננו ה' יתעלה בלחם ושמלה ובית דירה וכי יש לו כל יברך ברכה זו בשמחה עצומה מאוד ויתן שבח גדול והודאה על העבר והאמנה על העתיד ואף שנתקנה ברכה זו ועל לבישת מנעלים בודאי צריך האדם ליתן הודאה במחשבתו בברכה זו על כל הטוב שחננו השם יתעלה שכל זמן שהוא הולך יחף אינו יכול לצאת ולעשות צרכיו וצרכי ביתו וכיון שלבש מנעליו כאלו נעשו לו כל צרכיו.
ברכת 'אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה': פירש הראב"ד על לבישת המכנסים והרמב"ם פירוש על חגורתו והוא על שם "נֶאְזָר בִּגְבוּרָה" (תהלים סה, ז) ועל שם: "אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ" (איוב מ, ז) והוא רומז למה שנאמר: "כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ כֵּן הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל" (ירמיה יג, יא) ואמר 'בִּגְבוּרָה'כי באזור תלויה גבורת הגבור כי בו תולה כלי זיין שלו עד כאן לשונו, לכן בברכה זו יתן האדם שבח והודאה גדולה במחשבתו בשמחה עצומה מאוד להשם יתעלה שהדביק אותנו עם קדוש אליו לאלהותו יתברך ויתעלה כדבוק הָאֵזוֹר במתני האיש וישמח האדם בברכה זו שמחה עצומה מאד על אלהותו יתברך ויתעלה זכרו לעד:
ברכת 'עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה': לפי שהיו עוטרים מצנפת כדי שלא ילכו בגלוי ראש ואמר כאן 'יִשְׂרָאֵל' לפי שהשכינה שורה עליהם ולא על הגוים לכן בברכה זו יתן האדם הודאה עצומה במחשבתו בשמחה עצומה מאד להשם יתעלה ע"ז שמתפאר בנו עם קדוש בתמידות כמו שנאמר: "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר" (ישעיה מט, ג) ומשרה שכינתו הקדושה עלינו לבד ולא על עם אחר:
ברכת 'שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי': יתן אל לבו גודל השמחה והחדוה במה שיצר וברא אותו היוצר והבורא יתברך ויתעלה שהוא בתוך עדת בני ישראל עם קדוש הישראלי ולא יצר וברא אותו בין עם מן העובדי גילולים והיה עובד ומשתחוה לכוכבים ומזלות ולא היה יודע כלל מהבורא ומאלהותו יתברך ויתעלה זכרו לעד גם שלא היה יודע כלל מתורה הקדושה והתמימה ומגבורותיו ונפלאותיו וחכמתו הנפלאה שאנחנו עם קדוש יודעים מתורתו הקדושה שנתן לנו ולא על עם אחר כל כך תגדל שמחתו עד שכמעט תתבטל מציאותו הגשמי מרוב התשוקה וההתלהבות מאהבה באלהותו יתברך ויתעלה זכרו לעד.
ואיך לא יבער לב האדם ממש כאש בוערה בברכתו ברכה זו מרוב החדוה והשמחה ויתן שבח והודאה עצומה במחשבתו ע"ז להשם יתעלה מתוך עמקא דלבא על שבחר אותו בחלקו ובגורלו הקדוש בעם קדוש הישראלי ולהדבק באלהותו ובמלכותו ואדנותו יתעלה ויתרומם זכרו לעד ובודאי שאף בשאר שעות היום אף לא בעת אמירת הברכה זו ראוי וישר לכל מי אשר בשם ישראל יכונה לשום על לבו דבר זה ולשמוח שמחה עצומה לאין ערך וליתן שבח והודיה עצומה בלבו ובמחשבתו להשם יתעלה ע"ז ובודאי עבודת הלב של כונה זו רצויה היא לפני הבורא יתברך ויתעלה מכל העבודות שאנחנו עם קדוש עובדים אותו יתברך שמו כי כַּוָּנָה ושמחה זו כולל כל האמונה הקדושה וקל להבין לכל בר שכל ודי בזה:
ברכת 'שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד': עבד כנעני אף שהוא במעלה יותר חשוב בעיני המקום מעכו"ם אך לקדושת בר ישראל לא בא שאינו חַיָּב רק במצות שהאשה חַיֶּבֶת בה וביחוד נולד מזרע טמאה על כן יתן הודיה גדולה במחשבתו בשמחה עצומה בברכה זו.
ברכת 'שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה': שבת ישראל נולדה מטיפה קדושה אך בשביל שפטר אותה הבורא יתברך מלמוד תורתו הקדושה וגם היא פטורה ממצות עשה שהזמן גרמא לכן נתקנה ברכה זו ג"כ ליתן שבח והודיה עצומה במחשבתו להשם יתעלה שקדש אותו הבורא יתברך יותר מאשה במצות ובלמוד תורתו הקדושה:
ברכת 'הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁנָה מֵעֵינָי': תועלת גדול לאדם שהעביר הבורא יתברך השינה מעיניו כי זה מרגיש האדם בעצמו בשעה שרוחץ פניו בשחרית אחר השינה נעשה כבריה חדשה לכן יתן האדם שבח והודאה להשם יתעלה בשמחה עצומה ע"ז.
'וִיהִי רָצוֹן כו' שֶׁתַּרְגִּילֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ כו': להרחיק שליטת החיצונים מפנימותינו:
'יְהִי רָצוֹן' השני: להרחיק החיצונים מחיצוניותינו ובודאי ראוי לאומרם בְּכַוָּנָה עצומה ובמתון.
ברכת התורה: בודאי צריך האדם לאומרם בְּכַוָּנָה גדולה ובשמחה עצומה ובפרט בברכה שניה 'אֲשֶׁר בָּחַר־בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים' צריך האדם ליתן הודאה גדולה בשמחה רבה ועצומה במחשבתו להשם יתברך ויתעלה על שבחר 'בָּנוּ' לחלקו בעם קדוש הישראלי לעבדו במצותיו הקדושים וללמוד תורתו הקדושה.
'אֲשֶׁר בָּחַר־בָּנוּ כו' נוֹתֵן הַתּוֹרָה': יכוין בברכתו על מעמד הר סיני 'אֲשֶׁר בָּחַר־בָּנוּ' מכל האומות וקרבנו לפני הר סיני והשמיענו דבריו מִתּוֹךְ הָאֵשׁ 'וְנָתַן־לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ' הקדושה שהיא בית חַיֵּינוּ כלי חמדתו שהיה משתעשע בו בכל יום וּבְוַדַּאי ראוי לאדם ליתן אל לבו גודל מעלת ברכת התורה ש: "עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ" (ירמיה ט, יא) "וַיֹּאמֶר ה' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי" (שם יב) ופירשו 'על שלא ברכו ברכות התורה' ואיך לא יתלהב לב האדם באמירתם ליתן הודאה גדולה בשמחה עצומה מאוד במחשבתו להשם יתעלה ויתרומם על שבחר אותו לעבודתו ולתורתו הקדושה.
אַחַי ורעי! לא יאמר האדם שכל הנאמר עד הנה הוא עבודה קשה עד מאוד ואי אפשר לעמוד בה. תדעו נאמנה ידידי נפשי כי אם ידבר האדם התיבות בהתלהבות אז בא הכונה והשמחה ממילא במחשבתו ברגע מועט ואף גם זאת לפעמים האדם בעצמו אינו יכול למשוך את עצמו מִכַּוָּנָה אחת מחמת ההתלהבות והשמחה רבה ועצומה שניתן בלבו באיזה כַּוָּנָה של גבורותיו יתברך שמו וחכמתו הנפלאה או מאלהותו יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד.
ובודאי שכל הַכַּוָּנוֹת הנ"ל שכתבתי אין אדם יכול עצמו להפטר מהם שבלתי כַּוָּנַת הנ"ל הפשוטים אינה נקראת ברכה כלל כנ"ל שלשון ברכה מורה ע"ז כנ"ל לכן ראוי לאדם אחר שֶׁסִּיֵּם ברכה אחת לא יחטוף לומר תכף ברכה שניה אלא ימתין ויתן שבח והודאה להבורא יתברך שמו בענין הברכה שֶׁסִּיֵּם בלב שלם ובדעה מיושבת ואח"כ יתחיל ברכה שניה ולמשל אם אמר האדם ברכה 'שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי' ותכף חטף והתחיל 'בָּרוּךְ אַתָּה' כו' של הברכה 'הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר' ולא שיער כלל בלבו ובמחשבתו שבח והודאה להשי"ת ע"ז שנתן לו כל צרכו וצרכי ביתו הכי נחשב זה לברכה?! שלא נתן שבח והודאה להשי"ת ע"ז בלבו כלל רק שאמר התיבות בשפתיו ע"ז נאמר: "בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי" (ישעיה כט, יג) וכיוצא בכל הברכות אך לאחר שֶׁסִּיֵּם ברכה אחת צריך להמתין מלהתחיל ברכה שְׁנִיָּה עד שיתן ג"כ בלבו ובמחשבתו שבח להשי"ת מענין הברכה שֶׁסִּיֵּם ומתוך השבח שבמחשבתו בא לו ג"כ שמחה בלבו ובמחשבתו ע"ז והכל ברגע אחד ודי בהערה זו:

