מאמר ג': שערי תפילה, ושערי דמעה

1. כנגד מה תפילת העמידה - 18? 120 אנשי כנסת הגדולה תקנו 18 ברכות על הסדר, על איזה סדר? 2. שמיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה אולם שערי דמעה לא ננעלו מדוע שערי דמעה תמיד פתוחים? ומדוע דוקא אחרי החורבן ננעלו? 3. למה רק לאחר הברכות, רצה יעקב להתחתן? בגיל 63! 4. ואחרי ציווי הוריו לשא אשה הלך 14 שנה?

ספר תורת חסד, חומש בראשית, פרשת ויצא, מאמר ג': שערי תפילה, ושערי דמעה, עמודים: שלא - שלז.

השאלות:

א] כנגד מה באה תפילת "שמונה עשרה" (18)? ובמסכת מגילה (דף יז, ב) נאמר: שמאה ועשרים (120) אנשי כנסת הגדולה, תיקנו שמונה עשרה ברכות "על הסדר" - על איזה סדר?

ב] במסכת בבא מציעא (דף נט, ב) מובא: 'שמיום שחרב בית המקדש, ננעלו שערי תפילה, אולם שערי דמעה לא ננעלו!' מדוע שערי דמעה תמיד פתוחים? ומדוע דַּוְקָא משחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה?

(נ.ב. שערי דמעה לא ננעלו! [תל אביב 2005] | חוזרים בעבר)

ג] מפני מה, רק לאחר לקיחת הברכות, רצה יעקב לישא אשה? כיצד יתכן שבמשך ששים ושלוש (63) שנה כלל לא חשב על בת זוגו? ומדוע אפילו רבקה אימו, לא מיהרה להשיא לו אשה?

ד] מה שמוסיף על התמיהה: לאחר שיצחק ורבקה, צִוּוּ את יעקב: 'ללכת לחרן ולישא אשה', כיצד עוד התעכב אצל שם ועבר עד גיל שבעים ושבע (77)?

ה] מתי וכיצד נולדו לאה ורחל? מתי הולידו את שבטי י"ה? וכמה זמן חיו?

ו] "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה" (בראשית כט, יז) וכי דיבר הכתוב בגנותה של לֵאָה?!

ז] לאה בכתה בכל יום "על פרשת דרכים" ורחל נקברה "על פרשת דרכים" - מה הקשר ביניהם?

ח] מה למדה רחל אימנו מאחותה הצדקנית?

 - - - 

תפילת שמונה עשרה

אמרו חז"ל במדרש רבה (סט, ד) ובתלמוד ירושלמי (ברכות פרק ד): רבי חנינא בשם רבי פנחס אמר: 'ח"י (18) פעמים מוזכרים בתורה האבות הקדושים - אברהם יצחק ויעקב ביחד, וכנגדם קבעו חז"ל ח"י (18) ברכות - תפילת שמונה עשרה. 

ובמסכת מגילה (דף יז, ב) מבואר, שאנשי כנסת הגדולה, שביניהם היו כמה וכמה נביאים גדולים (עזרא, נחמיה, מרדכי, חגי זכריה, מלאכי, ועוד). תיקנו י"ח ברכות על הסדר, על איזה "סדר"? 

בטור (אורח חיים סימן קיב) ביאר: שֶׁהַכַּוָּנָה לסדר העולם.

והביא הבית יוסף מדרש אגדה:

בשעה שהשליך נמרוד את אברהם אבינו לכבשן האש, וניצל מאור כשדים - אמר אברהם: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מָגֵן אַבְרָהָם".

בשעה שיצחק נעקד, ופרחה נשמתו מפחד, והחזירו הקב"ה לַחַיִּים – אמר יצחק: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַיֵּה הַמֵּתִים".

ובשעה שיעקב חלם חלום, ופגע בשערי רחמים, והקדיש שם ה' - אמר יעקב: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָאֵל הַקָּדוֹשׁ".

בשעה שיוסף עמד לפני פרעה, לאחר שנים רבות שהיה בבית האסורים ולימדו המלאך גבריאל שבעים (70) לשון - אמר: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' חוֹנֵן הַדָּעַת'.

בשעה שראובן החליף את מיטת בלהה בלאה, ונקנס עליו מיתה, וחזר בתשובה - אמר ראובן: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה".

בשעה, שהודה יהודה, ואמר לתמר: "צָדְקָה מִמֶּנִּי" (בראשית לח, כו) - אמר: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ".

ובשעה שאמר הקב"ה "וְגָאַלְתִּי" את עם ישראל (שמות ו, ו) - תיקנו ברכת: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל". 

וְעַיֵּן שם בהמשך הביאור הנפלא של הברכות.

שערי דמעה לא ננעלו, שכן הם תחליף לזמן שבית המקדש היה קַיָּם

והנה, כל זמן שהיה לנו את בית המקדש - "בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (בראשית כח, יז) - השער היה פתוח, והקב"ה שמע תפילות עמו ישראל, ללא אמצעי, וללא אף מלאך.

אולם בַּעֲוֹנֹתֵינוּ, במסכת בבא מציעא (דף נט, ב) מובא: 'שמיום שחרב בית המקדש, ננעלו שערי תפילה!' שכן השער להגיע ישירות לקב"ה, עבר רק בבית המקדש עצמו, אבל משחרב בית המקדש, התפילה עולה על ידי מלאך, ולא כל תפילה זוכה שיקחוה.

אך מכל מקום, שערי דמעה לא ננעלו, ומדוע?

בתועפות ראם (פרק כג) מבאר:

בשעה שהקב"ה הבדיל "בֵּין מַיִם לָמָיִם" (בראשית א, ו) רעשו המים התחתונים: 'למה נגרע חלקנו, שאותנו ריחקו, בעוד המים העליונים נשארו קרובים לזיו השכינה?' והרימו המים התחתונים את גליהם.

פִּיֵּס אותם הקב"ה, ואמר להם: 'אתם תקבלו שכר אחר - ניסוך המים. שכן רק את המים התחתונים יעלו על גבי המזבח, ולא זו בלבד, אלא גם מלח [שנמצא במים] עולה תדיר על גבי המזבח! שנאמר: "עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח" (ויקרא ב, יג).

אמרו לקב"ה: 'ומה יהיה לאחר חורבן בית המקדש?' 

ענה להם הקב"ה: 'במקום המים והמלח שעל המזבח - יש תחליף: 

הדמעות - - -'

דמעותיו של אדם, שהן מים עם מלח - כה עצום כוחם, עד שמגיעים לכסא הכבוד! כמו קרבן וניסוך המים!

(נ.ב. סדרת שיעורים מהרב שליט"א: בלי תפילה לא מקבלים כלום, ע"פ הספר 'אוחילה לאל')

לאה בוכה

ולאחר שנתבאר מעט מכח התפילה וכח הדמעות, נבאר את התפילה והדמעות שבפרשתנו:

במדרש רבה (ע', טז) על הפסוק: "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת" ביארו: רַכּוֹת מבכיה. 

ומדוע בכתה? כיון שכך היו התנאים: הגדול לגדולה [עֵשָׂו ללאה], והקטן לקטנה [יעקב לרחל].

אמר רב הונא: כה גדול כח התפילה, עד שהצליחה לאה על ידי תפילתה [עם דמעות, שהרי עיניה רַכּוֹת היו] לבטל את הגזרה - ונשאה ליעקב. ולא זו בלבד, אלא שגם קדמה, לרחל אחותה!

ובפירוש מהרז"ו הקשה: וכי מי היה זה שקבע את התנאים ואת השידוך?

וביאר: כך טענו כל העולם! ומדוע? כיון שאברהם ובתואל שידכו את ילדיהם - יצחק ורבקה, ולכן חשבו הכל שגם השידוך הבא יהיה מבניהם - יצחק ולבן. ושתי בנותיו של לבן [רחל ולאה] היו אחיות כמו יעקב ועֵשָׂו.

ובסדר עולם הוסיף מרגלית נוספת: כמו שיעקב ועֵשָׂו - תאומים היו כך גם רחל ולאה, תאומות הן! ועל כן, מובן ומתבקש השידוך: הגדול לגדולה - היא לאה, שנולדה ראשונה מבין הַשְּׁתַּיִם (2) והקטן לקטנה.

ואימתי נולדו רחל ולאה - זוג התאומות?

מבאר בסדר הדורות, שנולדו בדיוק באותה השעה שיעקב נתברך. 

אם כך מובן הכל, בשעה שיעקב התברך - היה בן ששים ושלוש (63), וזו הסיבה שלא התחתן עד אז - כי נשותיו לא נולדו עֲדַיִן, ורק כשנתברך נולדו שתיהן!!!

ומשום כך, כְּשֶׁצִּוּוּ עליו יצחק ורבקה: 'ללכת ולקחת אשה מבנות לבן' לא היה לו טעם למהר, כי הרי נשותיו רק נולדו! ולכן, הלך ולמד י"ד (14) שנה בבית שם ועבר, וכשהיה בן שבעים ושבע (77), היו הן בנות ארבע עשרה (14) בלבד.

ולאחר שעבד עוד שבע (7) שנים, ונישא להן בגיל מופלג - שמונים וארבע (84), הן היו רק בנות עשרים ואחת! (21).

והן לא חיו שנים רבות כל כך כמו שאר האבות; רחל נפטרה בגיל שלושים ושש (36), שהרי מצינו שיעקב עבד עוד שבע (7) שנים עבור רחל, ועוד שש (6) שנים עבור צאנו, ועוד שנתים (2) עד שנכנס לארץ ישראל, וכשנכנס, נפטרה רחל. 

ואומר הבן איש חי, שזהו מה שדרש יעקב מלבן: "הָבָה אֶת אִשְׁתִּי כִּי מָלְאוּ יָמָי וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ" (בראשית כט, כא) - אל ה"י שנה, יש לי רק חמש עשרה (15) שנים לחיות עמה.

ולאה חָיְתָה מעט יותר - עד גיל ארבעים וארבע (44).

מה קיבלה לאה על ידי הדמעות

ובזוהר הקדוש שאלו: מדוע בכלל נולדו רחל ולאה - שתי (2) נשים עבור אדם אחד (1)?

אלא, הָיְתָה אפשרות שיחיו ארבעה (4) אבות, ועֵשָׂו יהיה האב הרביעי שכן לעֵשָׂו היתה האפשריות להצדיק את מעשיו, ואז עֵשָׂו - היה מידת הדין, ויעקב - היה מידת הרחמים, ולכן נבראה אשה לכל אחד מהם, ולאה היתה מיועדת לעֵשָׂו, ולכן בכתה.

ובגמרא במסכת בבא בתרא (דף קכג, ב) הקשו על הפסוק: "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת" - וכי התורה תדבר בגנות לֵאָה?! ותירצו שני (2) תרוצים: 

א] "רַכּוֹת" הַיְנוּ שמתנותיה ארוכות, לאה קיבלה את שלושת (3) הכתרים; כהונה (לוי), תורה (יששכר) מלכות (יהודה).

ב] כַּוָּנַת הפסוק באמת על עיני לֵאָה, שהיו רַכּוֹת, משום שבכתה ובכתה עד שנשרו ריסי עיניה. אלא שאין זה גנאי ללאה, אלא אדרבא! שבח. כיון שהיתה שומעת על פרשת דרכים: "שני (2) בנים לרבקה ושתי בנות ללבן. הגדול לגדולה וכו'", 

ושאלה: 'מה מעשיו של הגדול?'

אמרו לה כולם: 'איש רע, מלסטם את הבריות'.

- 'והקטן, מה מעשיו?' 

אמרו לה: "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בראשית כה, כז).

בכתה עד שנשרו ריסי עיניה, ואם כן הפסוק: "וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה" (בראשית כט, לא) לא בגנותה דיבר, אלא להיפך! ראה ה', ששונאת את מעשי עֵשָׂו הרשע, לכן נישאה ליעקב וילדה לו ילדים ראשונה! שנאמר: "וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ" (שם).

ובמדרש תנחומא (ד) הוסיפו עוד על דברי הגמרא, שסיפרו לה על עֵשָׂו: 'שהוא איש רע, שופך דמים, מקפח עוברים ושבים "אַדְמוֹנִי" (בראשית כה, כה) - כל תועבות ה' עשה! 

והוסיפו במדרש עוד משפט: "ורחל היה ליבה שמח" - רחל היתה רגועה, שכן הַזִּוּוּג שלה, צדיק הוא!

ובזוהר הקדוש (ויחי דף רכג, ב) מובא, שלאה יצאה בכל יום לבכות על זִוּוּגָהּ.

ומדוע בכל יום?

מבאר הגאון הרב דומב (בספרו להעיר להורות ולהשכיל): שדרך האדם, כששומע בשורה רעה - להזדעזע. הרגע הראשון, שבו נודע לו על הצרה - הוא הרגע הקשה ביותר. אולם, לאט-לאט, ככל שעובר הזמן הוא מתרגל. כמו אצל האבלים רח"ל, שבתחילה ישנם ג' (3) ימי בכי, אחר כך שאר ימי ה"שבעה" (7) - שבהם כבר בוכים פחות, וכן הלאה. שכן, טבע האדם – לשכוח את צרות נפשו.

ומזה בדיוק פחדה לאה, שאט אט היא עלולה להתרגל שזהו הַזִּוּוּג שלה. ולהשלים עם הגזירה! לכן, יצאה מידי יום ושאלה את הבריות: 'מה עולל עֵשָׂו הפעם?' והם ספרו לה על פרי מעלליו באותו יום. 

ואז הוסיפה ושאלה גם: 'ומה מעשיו של הקטן?' כדי להדגיש את הקוטביות! וכך, בכל יום זעזעה את עצמה מחדש!

וּוַדַּאי ופשוט הוא, שזהו שבח גדול ועצום על לאה!

רחל בוכה, וגם היא זוכה לישועה, על ידי דמעות

ובמהר"ל (חידושי אבות, בבא בתרא דף טו, ב) מבאר את המילה "דמע" – נוטריקון: דם עין! דם שקוף שיוצא מן העין. מקצת מיתה, וסילוק כח הגוף. והפלא הגדול שאמרו חז"ל במסכת עבודה זרה (דף כ"ח, ב) ששורשי העין מגיעים לשני המקומות הַמֶּרְכָּזִיִּים ביותר בגוף האדם: המח והלב. מקום חיות האדם!

ואם כן התברר שעל ידי הדמעות זכתה לאה, לכמה וכמה דברים:

האחד (1), שתנשא לבסוף ליעקב. והשני (2), שתקדים אפילו את רחל. והשלישי (3), שתלד ראשונה, ובפרט, שתלד מחצית (1/2) מהשבטים הקדושים. והרביעי (4), שתקבר עם יעקב.

ומוסיף רשב"י (רבי שמעון בר יוחאי... בזוהר ויחי רכב, ב) דבר מבהיל:

אמר רבי יהודה: 'לאה שפכה דמעות רבות "בפרשת דרכים" כדי שתהיה בחלקו של אותו צדיק, ולכן זכתה לזה. שכל אדם השופך דמעות לפני הקב"ה, אף על פי שנגזר עליו עונש - יקרע גזר הדין.

ומנין? – מלאה! שנגזר עליה להיות בחלקו של רשע, וזכתה בתפילתה להינשא ליעקב.

ורחל - קברה עומד "בפרשת דרכים". ולמה? מפני שמעולם לא יצאה לבכות בשבילו על "פרשת דרכים"!!

רחל היתה רגועה ושאננה, ולא יצאה לבכות על פרשת דרכים כמו לאה. 

ולפתע, ראתה מה עשו הדמעות - כיצד הצילו את אחותה.

או אז הביטה רחל על עצמה: הנה אחותי, גם נשאה ליעקב, וגם בנים יש לה, ואילו לי אין כלום: "וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי!" (בראשית ל, א).

ואז התחילה גם רחל לבכות, ובקשה מהקב"ה: 'בנים!'.

ולבסוף, נקברה רחל על פרשת דרכים! וממשיכה לבכות שם: "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם" (ירמיה לא, יד).

ואז, נושעה רחל פַּעֲמַיִם (2) על ידי בכיותיה: האחד (1), יוסף ובנימין נולדו לה. והשני (2), שאת בניה, כלל עם ישראל, גאל הקב"ה והציל, בזמן גלות בית ראשון - מיד נבוכדנצר הרשע! הכל בזכות הדמעות של רחל! [ראה בהרחבה במאמר הבא: "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ" בעזרת השי"ת...].

כמה בכו אימותינו הקדושות!

כמה גדול, כוחן של דמעות!

- - - 

קרדיט: גם מאמר זה על חומש בראשית פרשת ויצא מהספר הנפלא! 'תורת חסד' באדיבות המחבר הרב אליהו אילן חנן שליט"א - ישר כוחו! למאמר הקודם, חומש בראשית, פרשת ויצא, מאמר ב: הרמאי [לחץ כאן] 1. מי אמר את שיר למעלות אשא עיני? 2. לבן חיבק ונישק ליעקב ופירש רש"י כסבור ממון טעון מנין שלבן היה תאב בצע? 3. איך גרם לבן לבת שחוק על פני האר"י? 4. כיצד הצליח לבן לערוך חתונה בחינם? מי היו המוזמנים? וכיצד נערכה החתונה? 5. מדוע צריך אבן כה כבדה על הבאר? 6. איך יעקב אמר שהוא אח של לבן ברמאות? ועוד...