פורים בכונה - 'כאשר ציוה ה''
פורסם בתאריך: 05.03.2023, 11:46 • מערכת שופרב"ה ביום הפורים כידוע מקיימים כמה מצות נדירות
אך הכוונה בהן מעכבת - כידוע
והנה לפנינו הכוונות הנצרכות מהספר
'כאשר צוה ה''
[ב"ה כבוד הרב שליט"א קראן אחת לאחת בשיעור 'מצוות צריכות כוונה' חלק ד]
פורים בכונה.
פרשת זכור: בשבת שלפני פורים קוראים פרשת זכור ומקיימים מצוה מן התורה לזכור את מעשה עמלק,
וקודם הקריאה יש לכוין:
הריני מכוין לקיים מצות זכירת מעשה עמלק
וזכירת מחיית עמלק כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'.
לשמוע לדברי הנביא: מלבד כוונת המצוה המיוחדת לכל אחת ממצות הפורים כדלהלן, הואיל ומקיים בכל אלו מצוה לשמוע לדברי הנביא, עליו להוסיף ולכוין לפני כל מצוה ממצות היום:
הריני מכוין לקיים מצוה לשמוע לדברי הנביא כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'.
קריאת המגילה: בקריאת המגילה ובשמיעתה, מקיים מצוה מדברי קבלה החשובים כדברי תורה לקרוא את המגילה ביום הפורים [מלבד כוונת המצוה, חייב הקורא לכוין להוציא את השומעים ידי חובתם, והשומע חייב לכוין לצאת ידי חובתו] על כן, קודם הקריאה יש לכוין:
הריני מכוין לקיים מצוה לשמוע לדברי הנביא כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'.
הריני מכוין לקיים מצות מקרא מגילה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'.
הריני מכוין לקיים מצות זכרון חסדי השם כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'.
משלוח מנות: בשעה ששולח מנות לרעיו מקיים מצות משלוח מנות, ועליו לכוין:
הריני מכוין לקיים מצוה לשמוע לדברי הנביא כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'.
הריני מכוין לקיים מצות משלוח מנות כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'.
והריני מכוין לקיים מצות צדקה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'.
מתנות לאביונים: בנתינת צדקה לעניים ביום הפורים מקיים מצות מתנות לאביונים,
ובטרם יתן לעניים יכוין:
הריני מכוין לקיים מצוה לשמוע לדברי הנביא כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'.
הריני מכוין לקיים מצות מתנות לאביונים כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'.
הריני מכוין לקיים מצות צדקה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'.
סעודת פורים: כשסועד את ליבו ושותה יין לשמחת פורים מקיים מצות סעודת פורים,
ועליו להרהר בליבו קודם הסעודה:
הריני מכוין לקיים מצוה לשמוע לדברי הנביא כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'.
והריני מכוין לקיים מצות סעודת פורים כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'.
זכרון חסדי השם: בשעת קריאת המגילה, אמירת 'על הניסים' בתפילה ובברכת המזון, וכן בכל עת שמקיים את מצוות היום שתיקנו חכמים ליום הפורים (ולכאורה הוא הדין כשמקיים את מנהגי היום, כגון; המנהג ללבוש תחפושות) מקיים גם מצוה מן התורה לזכור את חסדי השם ואת ניסי ההצלה מן האויבים, ויוסיף בזה כוונה מיוחדת:
הריני מכוין לקיים מצות זכרון חסדי השם כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'.